נזקי גוף שכיחים מעבודה לקויה או מסביבת העבודה מהווים בעיה אישית ולאומית כבדת משקל. פציעות גופניות הקשורות לעבודה כוללות מצבים כגון נקעים, מתחים והפרעות שרירים ושלד. סוג זה של פציעות נובע מגורמי סיכון פיזיים וארגונומיים כגון תנועות חוזרות ונשנות, תנוחות לקויות וכוח מופרז (da Costa et al., 2010). פציעות אלה לא רק משפיעות על רווחתם של העובדים אלא גם מהוות נטל כלכלי על מעסיקים וממשלות בשל הוצאות רפואיות, תביעות פיצויים ואובדן פרודוקטיביות (ארגון העבודה הבינלאומי, 2017).
פציעות אלה משפיעות על עובדים ומעסיקים בתעשיות שונות. עובדי כפיים פגיעים במיוחד, עם פציעות המתרחשות לעתים קרובות בצוואר, בגב, בברכיים ובגפיים העליונות (Van Eerd et al., 2016). טיפול בפציעות אלה באמצעות מניעה, הפרעות אלה הן בין הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר הקשורות לעבודה והגורם המוביל להיעדרות מהעבודה. פגיעות אלה מעבודה שכיחות בעיקר בקרב עובדי כפיים. עיקר הפגיעות מתמקדות בצוואר, גב, ברכיים ובגפיים העליונות. יש חשיבות באבחון וטיפול מהירים בכל הפרעה משמעותית. במאמר הנוכחי "נזקי גוף שכיחים מעבודה" נפרט אודות פציעות שכיחות בסביבת העבודה.
נזקי גוף שכיחים מעבודה – רקע
נזקי גוף מעבודה אינם מסתכמים ב”תאונה” חד־פעמית. ברוב המשקים המודרניים, עיקר הנטל הבריאותי נובע משילוב של פגיעות שריר־שלד מצטברות, פציעות חדות, ומחלות הקשורות לחשיפה ממושכת (למשל רעש, רטט, חומרים מגרים או מסרטנים), לצד תרומה משמעותית של גורמים פסיכו־חברתיים כמו עומס עבודה גבוה וחוסר שליטה (EU-OSHA, 2019; Takala, 2024; Driscoll, 2025). אומדנים גלובליים מצביעים על היקף ניכר של תמותה ונכות הקשורים לעבודה, כאשר חלק גדול מן העומס מיוחס למחלות ולא רק לפגיעות טראומטיות (Driscoll, 2025).
כדי להבין “נזקי גוף שכיחים מעבודה” באופן שימושי, כדאי לסווג אותם לשלוש קבוצות:
- פגיעות שריר־שלד (WMSDs/WRMSDs) – השכיחות ביותר ומקור עיקרי לכאב, היעדרויות ופגיעה בתפקוד.
- פציעות חדות – נפילות, חתכים, שברים, חבלות.
- מחלות מחשיפה כרונית – שמיעה, עור, נשימה, כלי־דם ועצבים (רטט), ולעיתים גם לב־כלי דם (למשל שעות עבודה ארוכות) (Pega, 2021; Del Roio, 2021; Dong, 2021; Chen, 2025).
1) פגיעות שריר־שלד: “הנזק השקט” של עולם העבודה
מה כולל המושג?
פגיעות שריר־שלד הקשורות לעבודה כוללות כאב/פגיעה בשרירים, גידים, רצועות, מפרקים ועצבים היקפיים, הנגרמים או מוחמרים עקב עומסים חוזרים, תנוחות לא נוחות, הרמת משאות, רטט, או עבודה סטטית ממושכת (EU-OSHA, 2019; CDC/NIOSH, 2021). אלה הפגיעות השכיחות ביותר במגוון עיסוקים החל ממשרד ועד סיעוד ובנייה.
אזורים נפגעים שכיחים ותסמינים אופייניים:
גב תחתון
כאב גב תחתון הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר להגבלה תפקודית. התמונה נעה בין “כאב מכני” שמחמיר בהרמה/כיפוף לבין כאב עם הקרנה לרגליים כשמעורב שורש עצב. הקשר לעבודה מתחזק כשיש הרמות חוזרות, סיבובי גו תחת עומס, או ישיבה ממושכת ללא הפסקות (CDC/NIOSH, 2021; Okezue, 2020).
צוואר ושכמות
שכיח בעבודה מול מחשב, בעבודות דיוק, ובמקצועות טיפוליים. תסמינים כוללים כאב, נוקשות, כאב ראש צווארי, ולעיתים רדיקולופתיה צווארית עם הקרנה לכתף/זרוע. עבודה סטטית (כתפיים מורמות, ראש קדמי) היא טריגר מוכר (Gosain, 2022; Oakman, 2022).
כתף
טנדינופתיה / צביטה תת־אקרומיאלית שכיחות בעבודה מעל גובה כתף, נשיאת עומסים והרמות חוזרות. התסמין המרכזי: כאב בהרמה/סיבוב, קושי בעבודה מעל הראש ולעיתים כאב לילה.
מרפק ושורש כף יד
אפיקונדיליטיס (”מרפק טניס”) במקצועות עם אחיזה/סיבוב חוזר וכלים ידניים; תסמונת התעלה הקרפלית בעבודה עם כוח+חזרתיות גבוהה, תנוחות שורש כף יד קיצוניות ו/או חשיפה לרטט (Hassan, 2022). תסמינים אופייניים ל־CTS: נימול/עקצוץ באגודל-אמה, החמרה בלילה, חולשה באחיזה.
ברכיים וכפות רגליים
עבודות כריעה/עלייה־ירידה, עמידה ממושכת, נשיאת משקל, משטחים קשים ונעליים לא מותאמות. כול אלה מעלים סיכון להתפתחות כאב קדמי בברך, עומס פיקה־ירך, ולעיתים האצה של שינויים ניווניים לאורך זמן.
מה מעלה את הסיכון?
- עומס ביומכני: הרמות, דחיפות/משיכות, חזרתיות, תנוחות קצה, עבודה סטטית.
- רטט (יד־זרוע או גוף מלא).
- גורמים פסיכו־חברתיים: דרישות גבוהות, שליטה נמוכה, חוסר תמיכה – קשורים להתפתחות/החמרת כאב (Rugulies, 2024; CDC/NIOSH, 2021).
- עבודה מהבית/דיגיטלית: חשיפה מוגברת לישיבה רציפה ועמדות לא ארגונומיות יכולה להחמיר כאבי צוואר/גב אצל חלק מהעובדים (Oakman, 2022).
2) פציעות חדות בעבודה: נפילות, פגיעות חפצים ותאונות מכניות
לצד פגיעות מצטברות, פציעות חדות עדיין שכיחות, בעיקר בתעשייה, לוגיסטיקה, חקלאות ובנייה. הקטגוריות העיקריות:
נפילות, החלקות ומעידות
אלו גורמים מרכזיים לפציעות לא־קטלניות ודיווחים לרשויות במספר מדינות. בענף הבנייה, נפילות בולטות כמקור משמעותי לתמותה ביחס לענפים אחרים (BLS, 2022; Liddle, 2025). התסמינים נעים מנקעים וחבלות דרך שברים ועד פגיעות ראש. גורמי סיכון שכיחים: משטחים רטובים/לא אחידים, תאורה ירודה, עומס ציוד, לחץ זמן ועייפות.
פגיעות חפצים/כלים וחתכים
בעבודות ייצור, מטבחים, חקלאות ותעשייה: חתכים, פציעות מעומס מכני (crush), פציעות חדירה. לעיתים מדובר בפגיעות קטנות שמסתבכות עקב זיהום או חזרה לעבודה לפני החלמה מלאה.
עומס יתר חד (“Overexertion”)
גם ללא נפילה, הרמה חריגה או תנועה לא מוכרת עלולות לגרום מתיחה חריפה בשריר/רצועה (גב תחתון, ירך אחורית, כתף). זהו גשר חשוב בין “תאונה” לבין פגיעה מצטברת.
3) מחלות מחשיפה כרונית: שמיעה, רטט, עור ונשימה
ירידה בשמיעה כתוצאה מרעש תעסוקתי
חשיפה לרעש בעבודה (מכונות, תעשייה כבדה, בנייה, תעופה, צבא) עלולה לגרום לירידה שמיעתית תחושתית־עצבית וטנטון. התסמין הקלאסי: קושי להבין דיבור בסביבה רועשת והחמרה הדרגתית; במקביל ייתכן טנטון או תחושת “סתימה”. סקירות עדכניות מסכמות מנגנונים ומדגישות את ערך בקרת הרעש, מיגון שמיעה וניטור תקופתי (Chen, 2025; Kitama, 2025).
תסמונת רטט יד־זרוע (HAVS)
חשיפה ממושכת לכלים רוטטים (משחזות, פטישי אוויר, מסורים) עלולה לגרום שילוב של פגיעה עצבית, וסקולרית ושריר־שלד. תסמינים שכיחים: נימול/עקצוץ, ירידה בתחושה, כאב בכף יד, ובמקרים וסקולריים – הלבנת אצבעות בהתקפי קור (“vibration white finger”) (Dong, 2021; Gerger, 2023). זיהוי מוקדם והפחתת חשיפה הם קריטיים.
דלקות עור תעסוקתיות (בעיקר דרמטיטיס ממגע)
במקצועות עם שטיפות ידיים מרובות, כפפות/חומרים כימיים (בריאות, ניקיון, מסגרות, מספרות, תעשייה), שכיחים יובש, אודם, גרד, סדקים ולעיתים שלפוחיות. מדובר בנזק תעסוקתי משמעותי כי הוא חוזר ומגביל עבודה (Lee, 2024; Slodownik, 2024).
הקו המרכזי הוא מניעה: כפפות מתאימות, קרם מחסום/לחות, החלפת חומרים, וחינוך.
אסתמה הקשורה לעבודה (Work-related asthma)
אסתמה יכולה להיגרם בעבודה (אסתמה תעסוקתית) או להחמיר עקב תנאים בעבודה. תסמינים: צפצופים, שיעול, קוצר נשימה – לעיתים עם דפוס אופייני של החמרה בסוף משמרת ושיפור בסופי שבוע/חופשות (Del Roio, 2021). גילוי מוקדם והפחתת חשיפה משנים מהלך מחלה.
שעות עבודה ארוכות וסיכון לבבי־מוחי
מעבר לנזק “מכני”, חשיפה לשעות עבודה ארוכות נקשרה בעבודות הערכה גלובליות לעלייה בסיכון לתמותה מאירועים לבביים ומוחיים, במיוחד בעבודה של ≥55 שעות שבועיות לאורך זמן (Pega, 2021; Descatha, 2020). כאן מדובר בנזק גוף דרך מסלול פיזיולוגי (עומס, שינה, לחץ דם, התנהגות בריאותית), ולכן מניעה כוללת גם מדיניות ארגונית.
4) מנגנון משותף: למה נזקי עבודה נוטים להפוך לכרוניים?
נזק תעסוקתי מתבסס לעיתים על “מיקרו־טראומה” חוזרת. כשאין התאוששות מספקת (מנוחה, שינוי עומסים, שינה), נוצרת רגישות מתמשכת של רקמות. לכך מצטרפים גורמים שמגבירים כאב: לחץ, חוסר ביטחון תעסוקתי, ותפיסה של חוסר שליטה. התוצאה יכולה להיות מעגל של כאב ← ירידה בפעילות ← היחלשות ← כאב מוגבר (EU-OSHA, 2019; Rugulies, 2024). לכן, טיפול יעיל אינו רק “להוריד כאב”, אלא לשבור את המעגל באמצעות שינוי עומסים ושיקום תפקודי.
5) מניעה והתערבות: מה באמת עובד בשטח?
ארגונומיה ופתרונות מערכתיים
סקירות שיטתיות מצביעות על תועלת אפשרית להתערבויות ארגונומיות (שינויים בעמדות עבודה, התאמת ציוד, הדרכה, ארגון עבודה), אם כי האפקט תלוי איכות היישום והשתתפות העובדים (Santos, 2025; Krishnanmoorthy, 2025).
הגישה היעילה ביותר לרוב היא “שכבות הגנה”: הפחתת עומס מקורית + התאמת תהליך עבודה + הדרכת עובדים + הפסקות פעילות מתוזמנות.
תרגול וחיזוק ממוקד
בתחום כאבי גב/צוואר תעסוקתיים, תרגול הדרגתי וחיזוק סבולת שרירית הם אבן יסוד – במיוחד כחלק מתכנית שמחזירה תפקוד ומפחיתה הימנעות. בעיסוקים עתירי עומס (למשל סיעוד), שילוב של פעילות גופנית ותכניות ארגונומיות נבחן בסקירות שיטתיות (Heuel, 2024).
חינוך וניהול עומסים
המרכיב הקריטי הוא לא “להיזהר”, אלא להעמיס נכון: חלוקת משאות, שינוי תדירות משימות, תכנון הפסקות מיקרו, והימנעות מקפיצות חדות בעומס.
6) כירופרקטיקה בהקשר נזקי גוף מעבודה: מקום, גבולות ובטיחות
כירופרקטים פוגשים חלק גדול מן הפגיעות השכיחות בעבודה – בפרט כאבי גב, צוואר, כתף ותסמונות עומס. התפקיד המרכזי בהקשר תעסוקתי הוא שילוב הערכה קלינית, טיפול שמרני מבוסס תפקוד, ותיאום חזרה לעבודה.
באילו מצבים יש בסיס לשילוב טיפול ידני?
בהנחיות קליניות לכאב גב תחתון, טיפול ידני (כולל מניפולציה/מוביליזציה) מופיע כאפשרות כחלק מחבילה הכוללת תרגול ולעיתים רכיבים פסיכולוגיים־התנהגותיים, ולא כטיפול יחיד (NICE, 2016; Qaseem, 2017). עבור עובדים עם כאב גב מכני, שילוב טיפול ידני עם תרגול וניהול עומסים עשוי להקל סימפטומים ולתמוך בשיקום תפקודי.
בכאבי צוואר, סקירות עדכניות מציגות תוצאות מעורבות ותלויות איכות מחקרים, ולעיתים יתרון קטן־בינוני במדדי כאב/תפקוד לעומת ביקורת, במיוחד כאשר משלבים התערבויות (Liu, 2023; Gong, 2025). המשמעות המעשית: כשבוחרים טיפול ידני – כדאי לשלבו בתכנית שיקום פעילה ולא להסתפק ב”יישור”.
מה חשוב במיוחד בהקשר תעסוקתי?
- סקר “דגלים אדומים”: חום, ירידה במשקל, חסר נוירולוגי מתקדם, טראומה משמעותית, כאב לילה חריג – מחייבים בירור רפואי.
- הערכת גורם־שורש: האם מקור הכאב הוא עומס משימה, עמדה, ציוד, או היעדר הפסקות. ללא שינוי גורמי סיכון ההישנות שכיחה.
- חזרה מדורגת לעבודה: התאמות זמניות (הפחתת משקל, שינוי משימות, תדירות הפסקות) הן חלק מהטיפול.
בטיחות
באזור הצוואר בפרט, קיימת חשיבות להערכת התאמה לטיפול מנואלי ולתיעוד תופעות לוואי. מטא־אנליזה של ניסויים אקראיים סיכמה נתונים על אירועים חריגים לאחר מניפולציה צווארית, והדגישה את חשיבות הדיווח והמעקב (Pankrath, 2024). בפועל, ניהול סיכונים כולל בדיקה נוירולוגית בסיסית, זיהוי תסמינים חריגים (למשל חולשה/דיבור/ראייה), ושיתוף החלטה עם המטופל.
סיכום
נזקי גוף שכיחים מעבודה מתחלקים בעיקר לפגיעות שריר־שלד מצטברות, פציעות חדות, ומחלות מחשיפה כרונית. “המחנה הגדול” הוא כאבי גב/צוואר/גפיים העליונות – שקשורים לעומס חוזר, תנוחות לא מיטביות, רטט ועומס פסיכו־חברתי. מניעה יעילה נשענת על שילוב ארגונומיה מערכתית, תרגול וחיזוק, וניהול עומסים. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בעיקר בכאב שריר־שלד, כאשר היא חלק מתכנית תפקודית רחבה הכוללת תרגול והתאמות עבודה, תוך הקפדה על סקר בטיחות והכוונה לבירור רפואי כשנדרש.
References:
Bureau of Labor Statistics. (2022, May 4). A look at falls, slips, and trips in the construction industry. U.S. Department of Labor. https://www.bls.gov/opub/ted/2022/a-look-at-falls-slips-and-trips-in-the-construction-industry.htm
CDC/NIOSH. (2021, December 3). Musculoskeletal Disorders Research at NIOSH. Centers for Disease Control and Prevention. https://www.cdc.gov/niosh/blogs/2021/msds.html
Chen, K. T., & colleagues. (2025). A review of occupational noise-induced hearing loss. Journal/Source in PubMed Central. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12645837/
Del Roio, L. C., & colleagues. (2021). Work-related asthma. Journal/Source in PubMed Central. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8352763/
Descatha, A., Sembajwe, G., Pega, F., Ujita, Y., Baer, M., Boccuni, F., & et al. (2020). The effect of exposure to long working hours on stroke: A systematic review and meta-analysis from the WHO/ILO Joint Estimates. Environment International, 142, 105746. https://doi.org/10.1016/j.envint.2020.105746
Dong, R. G., & colleagues. (2021). A review of hand-arm vibration studies conducted over the years. Journal/Source in PubMed Central. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8371562/
Driscoll, T., & colleagues. (2025). WHO/ILO Joint Estimates approach to occupational risk factor assessment and burden. Annals of Work Exposures and Health, 69(3), 337-. https://academic.oup.com/annweh/article/69/3/337/8005292
EU-OSHA. (2019). Work-related musculoskeletal disorders: Prevalence, costs and demographics in the EU (Facts and figures). European Agency for Safety and Health at Work. https://osha.europa.eu/en/publications/osh-figures-work-related-musculoskeletal-disorders-eu-facts-and-figures/view
Gerger, H., & colleagues. (2023). Exposure to hand-arm vibrations in the workplace and the occurrence of related outcomes. Journal of Occupational and Environmental Hygiene. https://doi.org/10.1080/15459624.2023.2197634
Gosain, L., & colleagues. (2022). Prevalence of musculoskeletal pain among computer users: A cross-sectional study. Journal/Source in PubMed Central. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9800234/
Hassan, A., & colleagues. (2022). Work-relatedness of carpal tunnel syndrome: Systematic review of prospective cohort studies. International Archives of Occupational and Environmental Health. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC9629628/
Heuel, L., & colleagues. (2024). Physical exercise and ergonomic workplace interventions for work ability in nursing settings: A systematic review. International Archives of Occupational and Environmental Health. https://doi.org/10.1007/s00420-022-01885-1
Kitama, T., & colleagues. (2025). Noise-induced hearing loss: Overview and future perspectives. International Journal of Molecular Sciences, 26(10), 4927. https://doi.org/10.3390/ijms26104927
Krishnanmoorthy, G., & colleagues. (2025). Effectiveness of participatory ergonomic interventions on preventing WMSDs: Systematic review. JMIR Human Factors. https://humanfactors.jmir.org/2025/1/e68522
Lee, J., & colleagues. (2024). Update on occupational dermatitis: Reviewing toxic substances and exposures. Journal/Source in PubMed Central. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC11685062/
Liddle, M., & colleagues. (2025). Work-related slip, trip and fall injuries reported by national systems: Occupational patterns and prevention implications. Injury Prevention. https://injuryprevention.bmj.com/content/31/6/586
Liu, Z., & colleagues. (2023). Manipulative therapy for neck pain: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Manual Therapy/Related journal (ScienceDirect listing). https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1744388123000324
NICE. (2016). Low back pain and sciatica in over 16s: Assessment and management (NG59). National Institute for Health and Care Excellence. https://www.nice.org.uk/guidance/ng59
Oakman, J., & colleagues. (2022). Musculoskeletal pain trajectories of employees working from home during the COVID-19 pandemic. International Archives of Occupational and Environmental Health. https://doi.org/10.1007/s00420-022-01885-1
Okezue, O. C., & colleagues. (2020). Work-related musculoskeletal disorders among office workers: Prevalence and correlates. Journal/Source in PubMed Central. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8047279/
Pankrath, N., & colleagues. (2024). Adverse events after cervical spinal manipulation: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Pain Physician. https://www.painphysicianjournal.com/current/pdf?article=NzgzNQ%3D%3D&journal=161
Pega, F., Náfrádi, B., Momen, N. C., Ujita, Y., Streicher, K. N., Prüss-Üstün, A. M., & et al. (2021). Global, regional, and national burdens of ischemic heart disease and stroke attributable to exposure to long working hours, 2000-2016: A systematic analysis from the WHO/ILO Joint Estimates. Environment International, 154, 106595. https://doi.org/10.1016/j.envint.2021.106595
Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. https://doi.org/10.7326/M16-2367
Rugulies, R. (2024). Working hours and cardiovascular disease: Context from WHO/ILO Joint Estimates. Scandinavian Journal of Work, Environment & Health. https://www.sjweh.fi/article/4156
Santos, W., & colleagues. (2025). Efficacy of ergonomic interventions on work-related musculoskeletal disorders: Systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 14(9), 3034. https://www.mdpi.com/2077-0383/14/9/3034
Slodownik, D., & colleagues. (2024). Challenges in diagnosing occupational allergic contact dermatitis and related outcomes. Annals of Occupational and Environmental Medicine. https://aoemj.org/journal/view.php?number=1517&viewtype=pubreader
Takala, J., & colleagues. (2024). Global-, regional- and country-level estimates of occupational injury-related deaths (updates and methods). Scandinavian Journal of Work, Environment & Health / PubMed Central entry. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10927068/
WHO & ILO. (2021). WHO/ILO Joint Estimates of the work-related burden of disease and injury (technical report). International Labour Organization. https://www.ilo.org/sites/default/files/wcmsp5/groups/public/%40ed_dialogue/%40lab_admin/documents/publication/wcms_819788.pdf
