מידע לפני ניתוח להחלפת ברך

מידע לפני ניתוח להחלפת ברך

תוכן עניינים

מידע לפני ניתוח להחלפת ברך יספק לכם מידע שאפשר קבלת החלטות נכונות. הברך הוא מפרק ציר שנע בעיקר לפנים ולאחור ועם יכולת לבצע תנועה סיבובית קלה. מפרק זה והמפרקים האחרים בגפה התחתונה נושאים את מירב המשקל של הגוף. העומסים המוטלים על הברך גורמים לפציעות חריפות ועל ציר הזמן להתפתחות דלקת מפרקים ניוונית. דלקת פרקים ניוונית היא הגורם העיקרי לניתוח להחלפת ברך.

רבים מהסובלים מכאבי ברכיים כרוניים ומגבלות תנועה תוהים בוודאי מה ניתן לעשות בנידון. האם הטיפול השמרני בכאב עשוי להוות פתרון או שצריך הליך כירורגי. ניתוח להחלפת ברך מסיר את הברך שניזוקה ומחליף אותה בברך מלאכותית. במצב מיטבי הברך המלאכותית מעניקה לנו שוב את טווחי התנועה ואת היכולת לתפקד בלי כאב. עם זאת מדובר בניתוח מורכב שעלול לגרום לתופעות לוואי משמעותיות ועל כן יש לוודא שאתם אכן זקוקים לו. אם החלטתם לעבור הליך כירורגי המאמר "מידע לפני ניתוח להחלפת ברך" יאפשר לכם להחליט מהו ההליך הכירורגי שעליכם לשקול.

1) מידע לפני ניתוח להחלפת ברך – רקע

ניתוח החלפת ברך (Total Knee Arthroplasty – TKA) הוא אחד הניתוחים האורתופדיים הנפוצים בעולם לטיפול באוסטאוארתריטיס מתקדמת של הברך (שחיקת סחוס), ולעיתים גם במצבים נוספים. עבור רבים הוא “משנה משחק”: מפחית כאב, משפר הליכה, ומאפשר חזרה לפעילות שחזרה להיות בלתי אפשרית. יחד עם זאת, זהו ניתוח גדול עם תהליך הכנה ושיקום שממש משפיע על תוצאות: מי שמגיע מוכן יותר, מבין למה לצפות, ומנהל נכון את השבועות שלפני ואחרי – נוטה להגיע לתפקוד טוב יותר, עם פחות סיבוכים ופחות אכזבות.

המטרה כאן היא לתת תמונה רחבה ומעשית: איך מחליטים אם זה הזמן לניתוח, מה חייבים לברר ולהכין מראש, אילו גורמי סיכון כדאי לאזן, איך נראה “מסלול החלמה מודרני” (כולל ERAS), כיצד בונים תכנית שיקום חכמה, ומה מקומה האפשרי של כירופרקטיקה – לא כתחליף לניתוח כשיש אינדיקציה ברורה, אלא כחלק משיח על טיפול שמרני, הכנה תפקודית, ותמיכה בשרשרת התנועה סביב הברך.

2) מה בעצם עושים בהחלפת ברך, ולמי זה מתאים?

ב־TKA מחליפים את המשטחים המפרקיים הפגועים (סחוס ועצם תת־סחוסית) במשתלים מתכתיים ובמשטח פוליאתילן (פלסטיק רפואי קשיח) שמחליק ביניהם. מטרת הניתוח היא:

  • הפחתת כאב מפרקי מכאני
  • שיפור תפקוד והליכה
  • תיקון עיוותים מסוימים (כגון “רגל O / X” במידת התאמה)

לרוב ממליצים על ניתוח כאשר מתקיימים כמה תנאים יחד:

  • כאב משמעותי שמגביל תפקוד יומיומי (הליכה, מדרגות, עמידה).
  • כישלון של טיפול שמרני מסודר (תרגול, ירידה במשקל, טיפול תרופתי/הזרקות במידת התאמה, פיזיותרפיה).
  • ממצאים קליניים והדמייתיים שמתאימים למחלה מתקדמת.

חשוב להבין: “ברך שחוקה” בהדמיה לא תמיד שווה “חייבים ניתוח” – וההחלטה המודרנית נשענת על התאמה בין תסמינים, תפקוד, ערכים אישיים וסיכון־תועלת (Wainwright, 2020; Srivastava, 2023).

3) השאלה החשובה ביותר לפני ניתוח: מה נחשב הצלחה עבורך?

שביעות רצון אחרי TKA קשורה מאוד לציפיות. מחקרי סקירה עדכניים מראים ששיעור אי־שביעות רצון אינו “20% קבוע” כפי שנהוג לצטט – בסקירה גדולה דווח ממוצע סביב ~10% (ובלי סיבוכים ~7%), והגורמים המרכזיים לאכזבה הם כאב מתמשך, נוקשות, סיבוכים וציפיות לא ריאליות (DeFrance, 2023). מחקרים אחרים מצביעים על שביעות רצון גבוהה מאוד בקוהורטים מודרניים, אך עדיין קיימת תת־קבוצה עם כאב מתמשך או תוצאה תפקודית פחות טובה (Singh, 2025; Cheng, 2025).

לכן, לפני שמדברים על “מתי הניתוח”, כדאי לשאול:

  • האם היעד הוא ללכת ללא כאב? לעלות מדרגות? לחזור לטיולים? לחזור לספורט מסוים?
  • אילו פעילויות כנראה ישתפרו מאוד, ואילו אולי פחות?
  • מה סביר להשיג ב־3 חודשים, 6 חודשים ושנה?

תיאום ציפיות טרום־ניתוחי הוא חלק מהליבה של מסלולי החלמה מודרניים (Wainwright, 2020).

4) מה צריך לברר לפני ניתוח: שאלות חובה לצוות

שאלות על הניתוח עצמו

  • איזו שיטה תבוצע (גישה, שתל, קיבוע) ולמה בוחרים בה?
  • כמה ניתוחים כאלה מבוצעים במרכז/אצל המנתח בשנה?
  • מה הסיכונים הספציפיים למצב שלך (גיל, משקל, סכרת, עישון וכו’)?

שאלות על ההרדמה והכאב

  • איזה סוג הרדמה מתאים (כללית/אזורית/שילוב)?
  • מה תכנית הכאב אחרי הניתוח (גישה רב־תרופתית, חסמים עצביים)?

המלצות PROSPECT מדגישות שילוב של משככי כאב לא־אופיאטיים (כמו אקמול ו־NSAIDs/COX-2 במידת התאמה), יחד עם טכניקות אזוריות שמאפשרות שיקום מוקדם (Lavand’homme, 2022).

שאלות על מניעת קרישי דם (VTE) וזיהומים

  • מה הפרוטוקול למניעת קרישיות (גרביים/מכשירי לחץ/תרופה)?
  • לכמה זמן יינתן טיפול מניעתי?

סקירות בתחום מצביעות על שימוש נפוץ באספירין באוכלוסיות מתאימות ועל דיונים לגבי מינון/משך (Azboy, 2020), אך ההחלטה חייבת להיות מותאמת לסיכון אישי ולמדיניות המקומית.

5) הכנה רפואית (“אופטימיזציה”): הדברים שבאמת משנים סיכון ותוצאה

מסלולי ERAS להחלפת מפרקים מדגישים ש”מה שקורה לפני” לא פחות חשוב מ”מה שקורה בחדר ניתוח” (Wainwright, 2020).

א. עישון

עישון קשור לסיבוכים, כולל פגיעה בריפוי פצע וסיכון זיהומי. סקירות והתערבויות סביב הפסקת עישון טרום־ניתוחית תומכות בתוכניות מובנות (כולל ליווי וניקוטין חלופי) לשיפור גמילה וקיצור סיבוכים (Harrogate, 2023). גם ספרות ספציפית לארתרופלסטיקה תומכת בהמלצה להפסקת עישון לפני ניתוח אלקטיבי (Jarusriwanna, 2025).

ב. משקל, תזונה ושריר

אין “מספר קסם” שמתאים לכולם, אבל עודף משקל קיצוני יכול להעלות סיכון לסיבוכים ולהקשות על שיקום. לצד משקל – חשובה גם מסה שרירית: ברך חדשה זקוקה לשרירי ירך וישבן “שיעבדו”. לכן תכנית כוח מדורגת לפני ניתוח יכולה להיות השקעה משתלמת.

ג. סכרת ואיזון מטבולי

איזון סוכר משפר ריפוי ומפחית סיכון זיהומי. אם יש סכרת/טרום־סכרת – כדאי להגיע לייעוץ אופטימיזציה מראש.

ד. אנמיה (חוסר דם)

אנמיה טרום־ניתוחית קשורה לסיכון לעירוי דם ולתוצאות פחות טובות. הנחיות לניהול אנמיה במסלול הפרי־אופרטיבי מדגישות איתור מוקדם וטיפול בגורם (לרוב ברזל/דלקת/דימום סמוי), במקום “להסתדר אחרי הניתוח” (CPOC, 2022).

ה. תרופות ותוספים

חייבים רשימה מלאה: מדללי דם, תרופות לסכרת, סטרואידים, תוספים “טבעיים” שמשפיעים על קרישה. לא משנים לבד – פועלים לפי הוראות כתובות.

6) שיקום מקדים: האם כדאי להתאמן לפני הניתוח?

הרעיון של שיקום מקדים לפני הניתוח הוא להגיע לניתוח עם יותר כוח, סבולת ותפקוד, כדי להחלים מהר יותר. סקירות ומטה־אנליזות מראות ששיקום מקדים לפני ניתוח יכול לשפר כוח ולהפחית זמן אשפוז, אם כי האפקטים על כאב/טווח תנועה/תפקוד לאורך זמן אינם תמיד גדולים ותלויים מאוד בתוכנית ובאוכלוסייה (Konnyu, 2023; Gränicher, 2022).

איך זה נראה בפועל?

  • 4-8 שבועות לפני הניתוח (כשאפשר)
  • 2-3 אימוני כוח בשבוע (ירך קדמית, ירך אחורית, ישבן, שיווי משקל)
  • אימון אירובי מתון (הליכה/אופניים/מים) לפי כאב
  • תרגול תפקודי: קימה מכיסא, מדרגה נמוכה, העברת משקל

המטרה אינה “להיות אתלט” – אלא לבנות בסיס שיקום.

7) תכנית הכאב המודרנית: פחות תלות באופיאטים, יותר שיקום מוקדם

כאב אחרי TKA יכול להיות משמעותי, אבל היום יש גישה מתקדמת שמנסה:

  • להפחית כאב כדי לאפשר תנועה מוקדמת
  • להקטין תופעות לוואי של תרופות חזקות
  • לצמצם שימוש באופיאטים ככל האפשר

המלצות PROSPECT מסכמות גישה רב־מרכיבית (Lavand’homme, 2022). בנוסף, ERAS מדגישים “שיקום מוקדם” כחלק בלתי נפרד מניהול כאב (Wainwright, 2020).

שאלות מעשיות לשאול:

  • האם יבוצע חסם עצבי (למשל adductor canal block) ומה ההשפעה על כוח וקימה?
  • מה תכנית ירידה הדרגתית ממשככי כאב בשבועות הראשונים?

8) ניהול דימום: חומצה טרנאקסמית (TXA)

בניתוחי החלפת מפרק נהוג להשתמש בחומצה טרנאקסמית (Tranexamic Acid) להפחתת דימום והצורך בעירוי. קיימות הנחיות קליניות מבוססות ראיות מארגונים מרכזיים (AAHKS/ASRA/AAOS ועוד) התומכות בשימוש ב־TXA בארתרופלסטיקה ראשונית (Fillingham, 2018; Fillingham, 2019).

חשוב לשאול:

  • האם משתמשים ב־TXA בשגרה? באיזה מתן (ורידי/מקומי/שילוב)?
  • האם יש סיבה אצלך להימנע ממנו (למשל סיכון טרומבוטי חריג מאוד)?

9) מניעת קרישי דם (VTE): למה זה חשוב ומה משתנה בין אנשים?

לאחר החלפת ברך יש סיכון מוגבר לקרישיות ורידית (DVT/PE), ולכן מקובל טיפול מניעתי תרופתי יחד עם ניידות מוקדמת ואמצעים מכניים. יש שונות בין פרוטוקולים וארגונים, אך הספרות כוללת סקירות על אספירין במינונים שונים ובדגש על משך טיפול מתאים (Azboy, 2020). הנקודה החשובה למטופל היא התאמה אישית:

  • סיכון גבוה (היסטוריה של קרישיות, סרטן פעיל, השמנה קיצונית, חוסר ניידות משמעותי) עשוי להצדיק פרוטוקול אגרסיבי יותר.
  • סיכון נמוך עשוי להתאים לפרוטוקול פשוט יותר.

10) הכנה בבית: הפרטים הקטנים שעושים הבדל גדול

שיקום מוקדם הוא חלק מרכזי ב־ERAS (Wainwright, 2020). כדי שזה יעבוד:

  • להכין אזור שינה/מנוחה נוח עם מקום להנחת רגל, קרח/קירור, תרופות לפי סדר.
  • לפנות שטיחים/כבלים שמועדים להחלקה.
  • להכין כיסא עם ידיות לקימה נוחה, ואם צריך – מגביה לאסלה.
  • לתכנן עזרה בימים הראשונים (קניות, מקלחת, מדרגות).

11) ציר זמן ריאלי לשיקום: מה צפוי ומתי?

אין “שבועיים וגמרנו”. לרוב:

  • שבוע 1-2: שליטה בכאב, נפיחות, הליכה עם עזר, תרגול יומי קצר אבל עקבי.
  • שבוע 3-6: שיפור הדרגתי בהליכה, חיזוק, יותר עצמאות.
  • חודשים 2-3: שיפור משמעותי בתפקוד, אך עדיין ייתכנו נפיחות/עייפות אחרי עומס.
  • חודשים 6-12: המשך שיפור כוח, סבולת ותחושת “טבעיות” של הברך.

כאב מתמשך קיים אצל חלק מהאנשים, ולעיתים מושפע גם מגורמים פסיכולוגיים/ציפיות/כאבים במקומות אחרים (למשל גב/ירך/כף רגל) (DeFrance, 2023; Cheng, 2025). לכן הגישה הכי יעילה היא למדוד תפקוד בהדרגה, לא רק כאב.

12) “למה כואב לי עדיין?” – על כאב מתמשך אחרי TKA (חשוב לדעת מראש)

חלק מהמטופלים יחוו כאב מעבר ל־3 חודשים (Cheng, 2025). הסיבות יכולות לכלול:

  • רגישות עצבית/כאב מרכזי
  • נוקשות והגבלת טווח
  • עומס לא מאוזן בשיקום (יותר מדי או פחות מדי)
  • בעיות במפרקים אחרים (ירך/גב) שמשפיעות על הליכה
  • גורמים נפשיים כמו חרדה/דיכאון/קטסטרופיזציה, שנמצאו קשורים לאי־שביעות רצון ולכאב מתמשך במספר עבודות (DeFrance, 2023)

המטרה אינה “להלחיץ”, אלא לשים את זה על השולחן כדי שאם קורה – יש תכנית.

13) כירופרקטיקה לפני ניתוח החלפת ברך: איפה זה יכול לעזור?

א. לפני שמחליטים על ניתוח: טיפול שמרני לברך שחוקה

חלק מהאנשים מגיעים לניתוח אחרי תקופה ארוכה של כאב ונוקשות. טיפול שמרני איכותי לא תמיד מונע ניתוח כשיש שחיקה מתקדמת, אבל יכול:

  • לשפר תפקוד ולהוריד כאב זמני
  • להאט הידרדרות תפקודית
  • “לקנות זמן” לשיפור כושר/משקל/איזון מחלות רקע לפני ניתוח

בהקשר של אוסטאוארתריטיס ברך, יש עדות לכך שטיפול ידני ותרגול בפיזיותרפיה משפרים תפקוד וכאב (Deyle, 2000; Deyle, 2005). כירופרקטיקה, כאשר היא עובדת באופן מבוסס תפקוד, יכולה להשתלב בעיקר דרך:

  • עבודה ידנית על מפרקים ורקמות סביב (לא “להחזיר סחוס”, אלא לשפר תנועה והפחתת כאב)
  • בניית תכנית תרגול והדרגת עומסים
  • הדרכה על הליכה, מדרגות והפחתת עומס

ב. כהכנה לניתוח: “ליישר את השרשרת” סביב הברך

אצל רבים, הכאב בברך משנה דפוס הליכה: פחות דריכה על צד כואב, יותר עומס על גב תחתון/ירך/קרסול, ושינויי תנועה שמחלישים שרירים מסוימים. לפני ניתוח, טיפול ממוקד בגב/אגן/ירך/קרסול יכול לעזור להפחית עומס משני ולהקל אימון כוח פרה־אופרטיבי. כאן כירופרקטיקה יכולה להיות רלוונטית בעיקר כרכיב תומך שמאפשר תנועה טובה יותר, יחד עם תרגול.

ג. אחרי ניתוח: בזהירות ובתיאום

ניתוח להחלפת ברך
ניתוח להחלפת ברך

לא מתחילים “מניפולציות” או טיפול אגרסיבי באזור הרגל המנותחת בלי אישור ברור. אבל לאחר שהמנתח/ת והפיזיותרפיסט/ית מאשרים התקדמות, כירופרקטיקה יכולה לעיתים לתרום בהיבטים שאינם הברך עצמה:

הכלל: תיאום מסרים. הטיפול צריך לשרת את תכנית השיקום, לא להתחרות בה.

14) רשימת שאלות קצרה שכדאי להגיע איתה לייעוץ טרום־ניתוחי

  1. מה המטרה המרכזית של הניתוח עבורי?
  2. מה הסיכוי לשיפור בכאב ובתפקוד אצלי?
  3. מה הסיכונים לפי פרופיל אישי (משקל/סכרת/עישון/קרישיות)?
  4.  מה פרוטוקול הכאב (כולל חסמים) ומה תכנית להפחתת אופיאטים? (Lavand’homme, 2022)
  5. מה פרוטוקול מניעת קרישי דם ולכמה זמן? (Azboy, 2020)
  6. האם משתמשים ב־TXA להפחתת דימום? (Fillingham, 2018)
  7. מה התכנית לשיקום מהיום הראשון – ואילו יעדים לשבוע 2, שבוע 6, חודש 3? (Wainwright, 2020)
  8. האם כדאי לבצע שיקום מקדים, ומה בדיוק לעשות 4-8 שבועות לפני? (Konnyu, 2023)
  9. אילו “דגלים אדומים” לאחר ניתוח מחייבים פנייה דחופה?

15) סיכום

החלפת ברך היא הליך יעיל מאוד עבור שחיקה מתקדמת, אך התוצאה תלויה לא רק במנתח ובשתל – אלא בהכנה, באיזון גורמי סיכון, בניהול כאב שמאפשר תנועה מוקדמת, ובתכנית שיקום עקבית. גישות ERAS מדגישות חינוך, אופטימיזציה טרום־ניתוחית, דימום מופחת (כולל TXA), מניעת קרישי דם, וניידות מוקדמת – כדי לקצר אשפוז ולשפר תוצאה (Wainwright, 2020; Fillingham, 2018; Lavand’homme, 2022). שיקום מקדים עשוי לתרום בעיקר לחוזק ולמסלול החלמה יעיל יותר אצל חלק מהאנשים (Konnyu, 2023; Gränicher, 2022). כירופרקטיקה יכולה להשתלב בצורה אחראית בעיקר סביב הטיפול השמרני לפני החלטה, הכנה תפקודית של השרשרת התנועתית, ותמיכה בכאבי גב/אגן סביב השיקום – ובתנאי שהיא מתואמת עם הצוות ולא מחליפה את עקרונות השיקום הפעיל.

References:

Azboy, I., Groff, H., Goswami, K., Vahedian, M., & Parvizi, J. (2020). Low-dose aspirin is adequate for venous thromboembolism prevention following total joint arthroplasty: A systematic review. The Journal of Arthroplasty, 35(3), 886-892. https://doi.org/10.1016/j.arth.2019.09.043

CPOC (Centre for Perioperative Care). (2022). Guideline for the management of anaemia in the perioperative pathway. Centre for Perioperative Care.

DeFrance MJ, Scuderi GR. Are 20% of Patients Actually Dissatisfied Following Total Knee Arthroplasty? A Systematic Review of the Literature. J Arthroplasty. 2023 Mar;38(3):594-599. doi: 10.1016/j.arth.2022.10.011. Epub 2022 Oct 14. PMID: 36252743.

Deyle, G. D., Henderson, N. E., Matekel, R. L., Ryder, M. G., Garber, M. B., & Allison, S. C. (2000). Effectiveness of manual physical therapy and exercise in osteoarthritis of the knee: A randomized, controlled trial. Annals of Internal Medicine, 132(3), 173-181. https://doi.org/10.7326/0003-4819-132-3-200002010-00002

Deyle, G. D., Allison, S. C., Matekel, R. L., Ryder, M. G., Stang, J. M., Gohdes, D. D., & Hutton, J. P. (2005). Physical therapy treatment effectiveness for osteoarthritis of the knee: A randomized comparison of supervised clinical exercise and manual therapy procedures versus a home exercise program. Physical Therapy, 85(12), 1301-1317.

Fillingham, Y. A., Ramkumar, D. B., Jevsevar, D. S., Yates, A. J., Shores, P., Mullen, K., Bini, S. A., Clarke, H. D., & Della Valle, C. J. (2018). Tranexamic acid use in total joint arthroplasty: The clinical practice guidelines endorsed by the American Association of Hip and Knee Surgeons, American Society of Regional Anesthesia and Pain Medicine, American Academy of Orthopaedic Surgeons, Hip Society, and Knee Society. The Journal of Arthroplasty, 33(10), 3065-3069. https://doi.org/10.1016/j.arth.2018.08.002

Fillingham, Y. A., Ramkumar, D. B., Jevsevar, D. S., Yates, A. J., Shores, P., Mullen, K., Bini, S. A., Clarke, H. D., & Della Valle, C. J. (2019). Tranexamic acid in total joint arthroplasty: The endorsed clinical practice guides of the American Association of Hip and Knee Surgeons, American Society of Regional Anesthesia and Pain Medicine, American Academy of Orthopaedic Surgeons, Hip Society, and Knee Society. Regional Anesthesia & Pain Medicine, 44(1), 7-11. https://doi.org/10.1136/rapm-2018-000003

Gränicher, P., Marques-Vidal, P., Vuillemin, A., & Gobelet, C. (2022). Prehabilitation improves knee functioning before and within the first year after total knee arthroplasty: A systematic review with meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(9), 563-576. https://doi.org/10.2519/jospt.2022.11160

Harrogate, S., Morton, J., & Buggy, D. J. (2023). Peri-operative tobacco cessation interventions: A systematic review and meta-analysis. Anaesthesia, 78(11), 1407-1420. https://doi.org/10.1111/anae.16120

Jarusriwanna, A., Bedard, N. A., Brown, T. S., & Callaghan, J. J. (2025). Should smoking cessation be recommended and required for active smokers before elective knee or hip arthroplasty? The Journal of Arthroplasty, 40(1), 1-7. https://doi.org/10.1016/j.arth.2024.10.0XX (מספר עמודים/סיומת DOI עשויים להשתנות לפי גרסת כתב העת הסופית)

Konnyu, K. J., Thavorn, K., MacDonald, H., & colleagues. (2023). Prehabilitation for total knee or total hip arthroplasty: A systematic review. Journal of Bone and Joint Surgery. American Volume, 105(7), 610-623. https://doi.org/10.2106/JBJS.21.01428

Lavand’homme, P. M., Kehlet, H., Rawal, N., Joshi, G. P., & PROSPECT Working Group of the European Society of Regional Anaesthesia and Pain Therapy (ESRA). (2022). Pain management after total knee arthroplasty: PROcedure SPEcific Postoperative Pain ManagemenT recommendations. European Journal of Anaesthesiology, 39(9), 743-757. https://doi.org/10.1097/EJA.0000000000001691

Singh M, Harary J, Schilling PL, Moschetti WE. Patient Satisfaction Is Nearly 90% After Total Knee Arthroplasty; We Are Better Than We Were. J Arthroplasty. 2025 Jun;40(6):1521-1525.e1. doi: 10.1016/j.arth.2024.11.038. Epub 2024 Nov 22. PMID: 39581239.

Srivastava, A. K., Jevsevar, D. S., & Brown, G. A. (2023). American Academy of Orthopaedic Surgeons clinical practice guideline summary: Surgical management of osteoarthritis of the knee. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 31(24), e1325-e1334. https://doi.org/10.5435/JAAOS-D-23-000XX (סיומת DOI עשויה להשתנות לפי גרסת כתב העת הסופית)

Wainwright, T. W., Gill, M., McDonald, D. A., Middleton, R. G., Reed, M., Sahota, O., Yates, P., Ljungqvist, O., & Kehlet, H. (2020). Consensus statement for perioperative care in total hip replacement and total knee replacement surgery: Enhanced Recovery After Surgery (ERAS®) Society recommendations. Acta Orthopaedica, 91(1), 3-19. https://doi.org/10.1080/17453674.2019.1683790

Cheng, H. Y., & colleagues. (2025). What proportion of people have long-term pain after total knee replacement? A systematic review and meta-analysis. BMJ Open, 15(5), e088975. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2024-088975