כאב בחלק החיצוני של כף הרגל היא אחת התלונות השכיחות ששומעים קלינאים שזה עיסוקם. אכן, רוב התלונות שעוסקות בכפות הרגליים מתמקדות בכאבים בעקב. עם זאת, בעיקר ספורטאים נוטים להתלונן גם על כאב בחלק החיצוני של כף הרגל. לנוכח העומסים המוטלים על כף הרגל אין זה פלא שרקמותיו ניזוקות, מתפתחת דלקת ומופיעים כאבים.
מה ניתן לעשות? לפני שניגש למה צריך ואפשר לעשות חשוב לאבחן את הנזק. אבחון מדויק של הנזק והערכה של חומרת הנזק מהווים את הבסיס לטיפול יעיל. כאב בצד החיצוני של כף הרגל יכול להתפתח בגלל דלקת פרקים, שבר מאמץ, דלקת בגיד ועוד. כל אחת מההפרעות הללו ואחרות זקוקה לטיפול שונה. את האבחון נבסס על ממצאים שנפיק מההיסטוריה הרפואית של החולה, מהבדיקות הגופניות ובמידת הצורך מבדיקות הדמיה ואחרות.
כאב בחלק החיצוני של כף הרגל: רקע, גורמים, אבחון וטיפול
כף הרגל האנושית מתוכננת ללכת, לרוץ, לקפוץ ועוד וכל זאת תוך שמירה על יציבות. היציבות הזאת ושיווי המשקל צריכים להישמר בתנאים שונים ומשתנים שבהם השטח אינו אחיד. את היכולות המרשימות הללו מאפשר מבנה המורכב:
- מ- 26 עצמות קטנות, 30 מפרקים ומעל 100 שרירים, רצועות וגידים (van Dijk et al., 2018).
ריבוי המטלות והעומסים המוטלים על כפות הרגליים חושף אותן לפציעות חבלה ושימוש יתר. מנגנון פציעה זה אחראי לריבוי התלונות על התסמינים המופיעים בצד החיצון של כף הרגל בקרב ספורטאים. כאב בחלק החיצוני של כף הרגל (lateral foot pain) מהווה תלונה נפוצה במיוחד בקרב ספורטאים או מי שעומדים או הולכים הרבה. למרות שרוב התלונות בכף הרגל מתמקדות בעקב, רבים נפגעים דווקא בצד החיצוני של כף הרגל – אחד הגורמים השכיחים: דלקת בגיד הפיקה או בגיד השוקיתי הארוך והקצר (StatPearls, 2023; van Dijk et al., 2018).
- שכיחות הכאב בצד החיצוני של כף הרגל גבוהה יותר בקרב ספורטאים, מבוגרים או אנשים עם ליקויים מבניים בכפות רגליים כגון קשת גבוהה או שטוחה.
אבחון מהיר ומדויק יאפשר לטפל בכאב בחלק החיצוני של כף הרגל בהצלחה. אבחנה מבדלת נדרשת כדי להגדיל את הסיכויים לאבחון מדויק ולאפשר חזרה מהירה למגרשי הספורט. התעלמות מהכאב והמשך פעילות גופנית עם כף רגל כואבת עלולים להחמיר את הבעיה ולהקשות על הטיפול בה.
שכיחות
שכיחות הכאבים בחלק החיצוני של כף הרגל משתנה בהתאם לאוכלוסייה ולהגדרת המצב. מחקרים מדווחים על:
- שכיחות דלקות בגיד הפרונאוס בטווח של כ‑11%-38% באוכלוסיות שונות (Park et al., 2010)
- כאשר 25%-77% מהחולים עם חוסר יציבות לקרסול חווים גם פגיעה בגיד (StatPearls, 2023)
- נוכחות של מבנים אנטומיים חריגים כגון השריר peroneus quartus קשורה בהתפתחות תסמונת הכאב החיצוני בכף הרגל (Bilgili et al., 2014; Kobata et al., 2023).
גורמים וגורמי סיכון לכאב בחלק החיצוני של כף הרגל
בין גורמי הסיכון האפשריים להתפתחות כאב בחלק החיצוני של כף רגל נציין:
- עומסי יתר חוזרניים כגון ריצה, קפיצה או תנועות אינוורסיה (Park et al., 2010).
- פציעות קרסול חוזרות – גורמות לחוסר יציבות ולפגיעה בגיד השוקיתי (van Dijk et al., 2018).
- מבנה אנטומי של כף הרגל, כמו קשת גבוהה או שטוחה, שמעמיסים על השרירים הצדיים (van Dijk et al., 2018; StatPearls, 2023).
- שברים מאמץ, בורסיטיס, תסמונת קובואיד או פגיעות בעצם המסרק החמישית (Durall, 2005; Bilgili et al., 2014).
- מבני שריר חריגים, כגון השריר peroneus quartus, עלולים לגרום לכאב מכני עקב לחץ יתר על הגידים (Kobata et al., 2023).
- נעליים לא מתאימות.
- הגברה מהירה מידי בעצימות האימונים הגופניים ועוד.
תסמינים נלווים לכאב בחלק החיצוני של כף הרגל
כאב בחלק החיצוני של כף הרגל יכול להופיע לפני, במהלך או אחרי הפעילות הגופנית. הכאב עשוי להיות קל אך עלול להיות חמור ולהקשות על הפעילות. לכאב המופיע בצד החיצוני של כף הרגל עלולים להתלוות סימנים ותסמינים נוספים ובכלל זה:
- כאב חזק או תחושת שריפה בצד החיצוני של כף או קרסול, במיוחד בעת עומס.
- נפיחות או רגישות למישוש לאורך הגידים השוקתיים (van Dijk et al., 2018).
- תחושת חוסר יציבות או תנועה של גידים, ייתכן קליקים או "פיצפוץ" באזור.
- נוקשות תנועתית, חולשה, ירידה ביציבות הקרסול, ולעיתים תחושת נימול/שריפה – אם מעורבת פגיעה עצבית (Park et al., 2010).
הפרעות שעלולות לגרום כאב בצד החיצון של כפות הרגליים
הפרעות רבות עלולות לגרום להתפתחות כאב בחלק החיצוני של כף הרגל. הליך של אבחנה מבדלת עשוי בסופו לצמצם את ההפרעות הלא רלוונטיות ולהישאר עם אבחון שהוא בסבירות גבוהה האבחון הנכון. הפרעות אפשריות שעלולות לגרום סימנים ותסמינים בצד החיצון של כף הרגל כוללות:
דלקת בגידים של השרירים השוקתיים
השרירים השוקיתיים הארוך והקצר (peroneus brevis, peroneus longus) והגידים שלהם נמתחים לאורך הצד החיצוני של השוק, קרסול וכף הרגל. תפקידם של השרירים הללו כולל הפנייה של כף הרגל החוצה וכפיפתה מטה. עומס יתר חוזרני, טראומה או מחלה עלולים ולגרום לפציעה ודלקת בגידים של השרירים השוקיתיים.
דלקת פרקים
הכאב בחלק החיצוני של כף הרגל עלול להיגרם בגלל דלקת פרקים ניוונית, שגרונית או אחרת. דלקת פרקים שגרונית עלולה לפגוע בכול מפרק בגוף אך לרוב היא תתחיל במפרקים הקטנים בכפות ידיים ובכפות רגליים. דלקות פרקים עלולות לפגוע בקרסול ו/או במפרקים הקטנים לאורך הצד החיצוני של כף הרגל. התוצאה עלולה להיות תסמינים בצד החיצון של כפות הרגליים.
הפרעה עצבית
יש לעתים שהגורם להתפתחות כאב בחלק החיצוני של כף הרגל, נימול והירדמות היא פגיעה עצבית. בין ההפרעות העצביות שעלולות לגרום לתסמינים הללו בחלק החיצוני של כף הרגל נציין:
- מורטון נוירומה – דלקת עצב בין אצבעות כף הרגל בעיקר בין האצבע השלישית והרביעית.
- לכידה עצבית – ובכלל זה תסמונת התעלה הטרסלית.
- דלקת עצבית פריפרית ובכלל זה על רקע סוכרתי.
- פגיעה בעצב הסורל (Sural).
שברי מאמץ
גם שבר מאמץ בעצם המסרק הוא גורם אפשרי לכאב בחלק החיצוני של כף הרגל. עצמות המסרק נושאות בחלק ניכר מהעומס המוטל על כפות הרגליים ועל כן חשופות לשברי מאמץ. כאשר עצם המסרק החמישית נסדקת התוצאה תהייה תסמינים בצד החיצון של כפות הרגליים.
תסמונת עצם הקובייה
כאב בחלק החיצוני של כף הרגל עלול להתפתח בגלל תסמונת עצם הקובייה. עצם הקובייה הממוקמת בחלק החיצוני של כף הרגל מופרקת עם מספר עצמות בכף הרגל. נזקים הנובעים מעומס, טראומה או מחלה עלולים לגרום נזק והתפתחות דלקת מקומית.
בורסיטיס בצד החיצוני של כף הרגל
גורם אפשרי נוסף להתפתחות כאב בחלק החיצוני של כף הרגל היא הפרעה הקרויה בורסיטיס. הבורסה היא שק מלא נוזל המגן על בליטות גרמיות בגוף. חיכוך של השק הזה הנובע מלחצים חוזרניים עלולים להוביל להתפתחות דלקת בבורסה. אחת הבורסות שעלולות להיפגע היא זאת הנמצאת סביב בליטת העצם הצידית היוצרת האצבע הקטנה.
נקע בקרסול
אחת מפציעות הספורט השכיחות ביותר הוא נקע בקרסול. נקע בקרסול הוא גם אחד הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות כאב בחלק החיצוני של כף הרגל. כאשר הנקע של הקרסול מותח או קורע את הרצועות בקרסול המצויות בחלק החיצוני של הקרסול עלולים להתפתח סימנים ותסמינים בצד החיצון של כף הרגל.
אבחון קליני ומבדיל
יש חשיבות גדולה לאבחון מדויק של ההפרעה הבריאותית שגורמת לתסמינים המופיעים בחלק החיצון של כפות הרגליים. בלי אבחון כזה הטיפול שנעניק לחולה עלול להיות חסר תועלת ובמקרים מסוימים עלול לגרום לכרוניות של ההפרעה. קיימות מספר הפרעות בריאותיות שעלולות לגרום בין היתר להופעת תסמינים בחלק החיצוני של כף הרגל ולכן גם נדרשת אבחנה מבדלת. האבחון של כאב בחלק החיצוני של כף הרגל מתבסס על ממצאים שמופקים מהליך הכולל:
היסטוריה רפואית
בשלב הזה נברר:
- תחילת הסימפטומים ואופי הכאב.
- פעילות המחמירה את הכאב (הליכה, inversion, מדרגות).
- הופעת תסמינים כגון נימול, שריפה או חוסר יציבות.
בדיקה גופנית
הבדיקה הגופנית תכלול בין היתר:
- תצפית על יציבה והליכה, במיוחד בתנועה על קצוות חיצוניים של כף הרגל.
- מישוש לאורך גידי השריר השוקיתי הארוך (peroneus longus) והשריר השוקיתי הקצר (peroneus brevis), על הפיבולה (van Dijk et al., 2018; Walt J, Massey P, 2023).
- בדיקות פונקציונליות לאיתור חוסר יציבות או תנועות פיצוי.
הדמיה
- MRI או אולטרסאונד: לזהות תת פריקה, קרע, טנוסינוביטיס או שינויים אנטומיים (Park et al., 2010; Bilgili et al., 2014).
- צילום רנטגן: במקרים של חשד לשברים (מסרק חמישית), תסמונת קובואיד או שבב גרמי בגיד השוקיתי הארוך (Durall, 2005).
אבחנה מבדלת
חשוב לשלול את קיום אחת מההפרעות הבאות (Park et al., 2010; van Dijk et al., 2018):
- דלקת בגיד השוקיתי הארוך או הקצר.
- פריקת או תת פריקה של הגיד ממקומו.
- שבר מאמץ (stress fracture).
- תסמונת קובואיד
- ממצאי גרמי בגיד השוקיתי הארוך
- בעיות עצביות, כגון מורטון נוירומה, או תסמונת התעלה הטרסלית.
טיפול שמרני (קו ראשון)
פעולות מיטביות
- הפחתת פעילות אינוורסיה, (הפניית כף הרגל כלפי פנים – Inversion), צעדים רדודים ועד לחישוב עומסי פעילות מחדש (Walt J, Massey P, 2023).
- מנוחה חלקית, קרח, NSAIDs להפחתת תחושת דלקת (Walt J, Massey P, 2023).
- פיזיותרפיה: גמישות לגידים השוקיתיים, תרגול פרופריוספציה, חיזוק שרירי כף הרגל, איזון יציבה (AAFP, 2022).
- תמיכה אורטוטית: שימוש במדרסים מיוחדים או נעל מותאמת להפחתת עומס על הגידים (AAFP, 2022).
- תרגול חיזוק ומתיחות – באמצעות תרגילים איזומטריים כדי להפחית אינהיביציה מוחית ולשפר תוצאות.
טיפול כירופרקטי בכאבים בחלק החיצוני של כף הרגל
הטיפול הכירופרקטי בהפרעה זאת עשוי לכלול:
- שחרור ידני ומניפולציה קרסולית: לטיפול בתת פריקה של הקובואידו ליקוי תפקודי במפרק הקרסול.
- IASTM וטכניקות מתיחה PIR לגידים ולרקמות רקמת רכה באזור החיצוני של כף הרגל (Pefefer et al,. 2009).
- טייפינג קינסיולוגי / רצועה תומכת סביב הקרסול להפחתת עומס על הגידים השוקתיים (van Dijk consensus).
- טיפול לייזר רך ו טיפול בגלי הלם להפחתת דלקת והאצת ריפוי (Pefefer et al,. 2009).
- תרגילי שיקום (חיזוק, הגמשה, איזון שרירים).
תוצאות מחקריות
- דו"ח מקרה של 61 ‑ בן מטופל עם פגיעה בעצב השוקיתי עקב לחץ שמופעל עליו הדגים שיפור סנסורי ותפקודי משמעותי תוך 8 שבועות של טיפול כירופרקטי משולב עם פיזיותרפיה (Olson et al., 2019).
- סקירה על טיפולים ידניים בדלקות גידים הראתה שהטיפול משולב של IASTM, ניעור רקמות ושיקום שרירי inversion/eversion מוביל לשיפור תפקודי בטווח של שבועות.
יתרונות החיבור עם טיפול פיזיותרפי
שימוש משולב בכירופרקטיקה ופיזיותרפיה מאפשר:
- שיקום מדורג מותאם אישית.
- מניעת עצירת הפעילות הספורטיבית – בשילוב תרגילים בדרגת עוצמה מדורגת (Olson et al., 2019).
התערבויות רפואיות מתקדמות
במצבי קיצון יתכן ויומלץ על:
- זריקות PRP או חיתוך גידים (Tenotomy) – במקרים של דלקת גידים כרונית עקשנית.
- ניתוח: יומלץ במצבים של קרע מוחלט, חוסר יציבות חוזרת או ליקוי אנטומי הגורם לכאב כרוני (van Dijk et al., 2018).
פרוגנוזה ומניעה
טיפול שמרני נכון משפר את רוב המטופלים תוך 3-6 חודשים; במקרים עמידים – ניתוח מוביל לתוצאות טובות (AAFP, 2022).
מניעה כוללת:
- התאמת נעליים ספורט מותאמות לכפות רגליים.
- שיפור ביומכניקה, רגולציה של עומס אימונים.
- תוכנית קבועה של גמישות וחיזוק לגידים השוקתיים ויציבת הקרסול.
- תמיכה אורטוטית לאלו עם כפות רגליים גבוההות או שטוחות (van Dijk et al., 2018).
