כאבים בלסת העליונה ליד האוזן

כאבים בלסת העליונה ליד האוזן

כאבים בלסת העליונה ליד האוזן מהווים תלונה שכיחה של הפרעת מפרק הלסת (TMJ). הפרעה זאת גורמת לכאב, נוקשות ומגבלות תנועה ותפקוד במפרק הלסת וברקמות הסובבות אותו. יש לעתים שלכאב הזה ליד האוזן התלוו תסמינים נוספים כגון כאבי ראש, טנטון ואפילו ליקויי שמיעה. הגורם המדויק להפרעת TMJ אינו תמיד ברור, אך כמה גורמים אפשריים כוללים טראומה, מחלות פרקים, חריקת שיניים ועוד.

יש לאבחן בהקדם את מקור הכאב באוזן ולוודא שהוא אכן נובע מפגיעה לסת. ברוב המכריע של המקרים, די בטיפול שמרני מהיר ובכלל זה טיפול כירופרקטי כדי לרפא את הכאב בלסת. במקרים נדירים יהיה צורך בטיפולים תרופתיים נוגדי דלקת ואולי אף ניתוח. במאמר "כאבים בלסת העליונה ליד האוזן" נדון בנושא בהרחבה.

כאב בלסת העליונה ליד האוזן – רקע והיקף

כאבים או תחושת לחץ באזור הלסת העליונה, במיוחד ליד האוזן, מהווים תסמין שכיח של הפרעות במפרק הלסת (TMJD). הפרעות אלה עלולות לגרום לכאב, נוקשות, מגבלות בתנועת הלסת וגם לתסמינים שמושכים אזורים סמוכים כמו ראש, אוזניים וצוואר (Verywell Health, 2019). הסיבות האפשריות לנזקים הללו כוללות פציעות, שימוש יתר, מחלות או מתח נפשי. ההפרעות במפרק הלסת כוללות:

כאבים בלסת העליונה ליד האוזן יכולים להיות מצב כרוני ומתיש המשפיע משמעותית על איכות החיים. פנו לכירופרקט לקבלת עזרה אם אתם חשים כאבים אלה יחד עם כל אחד מהתסמינים האחרים שהוזכרו לעיל. הכירופרקט יאבחן את הגורם לתסמינים הללו, יעריך את חומרת הנזק ויספק אסטרטגיות טיפול וניהול מתאימות. רוב האנשים עם TMDs אינם זקוקים לניתוח ויכולים להשתפר עם טיפולים שמרניים, כגון כירופרקטיקה, טכניקות הרפיה ומכשירים אוראליים.

שכיחות

שכיחות ההפרעות במפרק הלסת מוערכת על פי חומרת התסמינים:

  • בין 5-12% מהאוכלוסייה סובלת מסימפטומים משמעותיים של הפרעות במפרק הלסת
  • תסמינים קלים מופיעים בכ־31% בקרב מבוגרים וכ־11% בקרב ילדים ובני נוער (Valesan et al., 2021).

ההבדלים המגדריים משמעותיים:

  • נשים מושפעות פי 2-5 יותר מגברים, ונשים בגיל 20-40 הן הקבוצה השכיחה ביותר (Kmeid et al., 2020).
  • גורמים כמו הורמון אסטרוגן ותפקודו בקרב נשים עשויים להסביר הבדלים אלה.

סימנים ותסמינים של הפרעות במפרק הלסת

כאבים בלסת העליונה ליד האוזן יכולים להיות מלווים בתסמינים נוספים כגון:

  •  כאב או נוקשות במפרק הלסת, שעלולים להקרין לפנים, צוואר או כתפיים
  •  קולות פצפוץ, חריקה או נעילה של הלסת
  •  טינטון (צלצול באוזניים) או ירידה בשמיעה – קרובים ל־10% מהמקרים (Verywell Health, 2023)
  •  כאבי ראש,  סחרחורות, קושי בלעיסה או פתיחה של הפה
  •  טווח תנועה של הפה מוגבל או כאב בלעיסה (Verywell Health, 2019)

מה הם הגורמים להתפתחות כאבים בלסת?

גורמים אפשריים להתפתחות הכאב במפרק הלסת אינם תמיד ברורים, אך עשויים לכלול:

טראומה

פגיעה ישירה או טראומה בלסת, בידוק חזק, או פציעת ראש/צוואר עשויים לגרום לאי־יציבות מפרקית, דלקת ודפורמציה.

ברוקסיזם: הידוק לסתות וחריקת שיניים

לחץ מוגבר על שרירי הלעיסה והמפרק בגלל הידוק לסתות או  חריקת שיניים יכול להזיק למפרק הלסת. נזקים אלה עלולים להוביל  לדלקת של הסחוס והדיסק, לנקודות הדק בשרירי הלעיסה ולעיתים לכאבים פתאומיים או ממושכים (Wikipedia, 2025).

 מחלות מפרקים

דלקת שגרונית או ניוונית יכולה לפגוע במפרק ולגרום להחלשת הסחוס ולכאבים כרוניים בלסת (de Leeuw & Klasser, 2018).

 מתח נפשי

לחץ ומתח גורמים לחריקת שיניים או הידוק לסתות, מה שמחמיר את המצב ויכול להפוך תסמין לבעיה מתמשכת.

 חוסר התאמה במנשך

למרות שהקשר אינו חזק, אי התאמה במנשך עשויה להפעיל לחץ לא שווה על המפרקים, במיוחד כאשר קיימים גורמים ביופסיכוסוציאליים נוספים (Wikipedia, 2025). חוסר התאמה כזאת עלולה לגרום ללחץ לא אחיד על המפרקים. התוצאה עלולה להיות כאבים בלסת, נוקשות, ליקויי תנועה ותפקוד ועוד.

אבחון הפרעות במפרק הלסת

האבחון של כאבים בלסת יכול להתבצע על ידי כירופרקט, רופא שיניים או מומחה לסת אחר. האבחנה של כאבים בלסת מתבססת על ממצאים מההיסטוריה, מהבדיקה הגופנית ומבדיקות ההדמיה של מפרק הלסת:

היסטוריה רפואית

נשאל על אופיו של הכאב (חד/עמום), משך התסמינים וקשר לפעילות (אכילה קשה, סד מכני בלילה, טראומה). תסמינים נלווים כמו טינטון, בעיות שיניים, כאבי ראש חשובים להבנה כוללת.

בדיקה פיזית

  • התבוננות במפארק הלסת מבצע פעולות שונות וחיפוש אחר סטייה ומגבלות תפקודיות
  • מישוש ליד מפרק הלסת והשרירים הסובבים (masseter, temporalis), לחיפוש רגישות, נקודות הדק ופרקים נשמעים.
  • למידת טווח תנועת הלסת: פתיחה וסגירה, תנועות נעות לצדדים וחיפוש אחרי סטייה של הפה.
  • בדיקות פונקציונליות: פתיחת הפה מול התנגדות כדי למדוד השפעה על הפתיחה.

הדמיה

  • X‑ray או צילום פנורמי: לשלול שינויים בעצם, שחיקה או חריגות מבנית (American Family Physician Review, 2023).
  • MRI: מצוין לאבחון מיקום הדיסק, מצב הסחוס, נוזל מפרקי ואיבחון תזוזה של הדיסק.
  • אולטרסאונד: מאפשר הדמיה של רקמות רכות, גידים ושרירים סביב הלסת.

 אבחנה מבדלת

יש לשלול מצבים אחרים כמו דלקת אוזן, נוירופתיה של עצב המשולש, בעיות שיניים, דלקות אוזניים פנימיות ושאר מצבים שיכולים להביא לכאב סביב האוזן.

הטיפול במפרק הלסת

כאבים בלסת ליד האוזן
כאבים בלסת ליד האוזן

אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לחומרת והגורם למצב. כמה אפשרויות טיפול נפוצות כוללות:

טיפול שמרני ראשוני

  • הימנעות ממזונות קשים, פתיחת פה גדולה או לעיסות אינטנסיביות.
  • שימוש ב־NSAIDs ללא מרשם להקלת דלקת וכאב.
  • טיפול בהתנהגות: הפחתת ברוקסיזם באמצעות סד לילה במקרים של חריקת שיניים בלילה (Al‑Saleh et al., 2012).
  • הורדת מתח נפשי באמצעות טכניקות הרפיה, תרגילי נשימה, פידבק ביולוגי ושיפור יציבה – משפרים את סימפטומים ב־TMD (Verywell Health, 2019).

 טיפול כירופרקטי

הטיפול הכירופרקטי בהפרעות בריאותיות במפרק הלסת והתפתחות כאבים בלסת העליונה ליד האוזן כולל:

  • טכניקות טיפול ידניות ובכללן מניפולציות והנעות של מפרק הלסת לשיפור התנועה והתפקוד של המפרק.
  • טיפול ברקמות הרכות סביב המפרק ובכלל זה טיפול בנקודות הדק דלקתיות בשרירי הלעיסה
  • שימוש בעזרים כגון לייזר רך כדי להפחית כאב ודלקת
  • הנחיות והדרכה בנושאים כגון פעילות גופנית מותאמת, תיקון הרגלי יציבה, שינוי בהרגלי אכילה ולעיסה ועוד.

תרומת טיפול כירופרקטי להפרעות TMJ

מחקר מטא-אנליזה עדכנית שכלל 20 RCTs אישר כי טיפול כירופרקטי כולל מניפולציה לעמוד שדרה ומניפולציה למפרק הלסת משפר משמעותית כאב, טווח פתיחה ושימוש תפקודי (Chu et al., 2023). יעילות שיטה זו מודגמת גם בסקירה שיטתית של טיפול ידני משולב עם שיקום ל‑TMD, שהראתה שיפור (Vieira et al., 2023). גם סדרת מקרים (Pavia, 2015) הציגה שיפור בסימפטומים באמצעות מניפולציות כירופרקטיות – כולל מיקום חוליית האטלס ושחרור רקמות לשיפור תפקוד הלסת (Pavia, 2015).

 

היתרונות שמאפיינים טיפול כירופרקטי:

  • הפחתה בכאב המיידי והדרגתי
  • שיפור בטווח תנועת הלסת
  • הפחתת תלות בתרופות
  • התאמה אישית של שיקום וסד הלשון
  • שילוב עם טיפול בהרגלי נשימה ויציבה

מתי לשקול טיפול רפואי מתקדם?

במקרים הבאים פנו לקבלת טיפול רפואי מתקדם:

  • אם אין שיפור לאחר 4-6 שבועות של טיפול שמרני כולל כירופרקטי
  • הופעת סימני דגל אדומים: חום, נפיחות, שינויים בשמיעה או במערכת השתן
  • חשד לאבחנה מערכתי כגון דלקת מפרקים שגרונית, גידול, זיהום חריף או חוסר תפקוד עצבי.

מה כולל הטיפול הרפואי:

אפשרויות הטיפול הרפואי במקרים של כשלון בטיפול שמרני כוללים:

  •  תרופות כגון משככי כאבים, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים NASIDs, מרפי שרירים או נוגדי דיכאון
  • זריקות סטרואידים למפרק
  • טיפול אורתודונטי מתקדם
  • ניתוח כגון ארתרוסקופי או תיקון דיסק (de Leeuw & Klasser, 2018).

הפרוגנוזה של הפרעות במפרק הלסת

מחקרים שונים המצאו שהפרוגנוזה של כאבים בלסת היא בדרך כלל חיובית עבור רוב האנשים. במיוחד נכונים הדברים כאשר הגורם לכאבים הלו מאובחן ומטופל מוקדם. הליך המחלה הטבעי של הפרעות במפרק הלסת תלוי במספר גורמים, כגון:

  • גיל, מגדר, משך התסמינים, חומרת הכאב, תקינות תנועת הלסת והממצאים בבדיקות הדמיה.

עם זאת, רוב האנשים עם הפרעות במפרק הלסת אינם זקוקים לניתוח ויכולים להשתפר עם טיפולים שמרניים בלבד. למעשה, על פי אותם מחקרים:

  • עד 90% מהאנשים עם הפרעות במפרק הלסת משיגים שיפור משמעותי עם טיפול שמרני בלבד (de Leeuw & Klasser, 2018; Wright & North, 2009).
  • טיפול כירופרקטי או ידני משולב הופך ריפוי לתפקוד מהיר יותר, במיוחד לטווח פתיחה, הפחתת כאב ושיקום (Chu et al., 2023; Vieira et al., 2023).

סיכום: כאבים בלסת העליונה ליד האוזן

כאב בלסת העליונה ליד האוזן הוא לעיתים קרובות ביטוי ל‑TMD – הפרעה במפרק הלסת או שרירי הלעיסה. אבחון מהיר ומדויק משלב היסטוריה, בדיקה קלינית, הדמיה ושיקול דפנות נלוות. טיפול שמרני, כולל שינוי הרגלים, סדים, פיזיותרפיה וטיפול כירופרקטי, מספק ריפוי יעיל להמיעוט של המקרים. טיפול כירופרקטי כולל טכניקות ידניות שמוכחות במחקרים כמשפרות כאב, טווח פתיחה ושימוש תפקודי. שרוב החולים משתפרים תוך מספר שבועות, ופונים לטיפול תרופתי או ניתוח רק במקרים נדירים.

References:

Chu, E. C. P. (2023). Temporomandibular disorder treated with chiropractic therapy: Meta‑analysis of randomized trials. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics.

de Leeuw, R., & Klasser, G. D. (2018). Orofacial Pain: Guidelines for Assessment, Diagnosis, and Management. 6th ed. Quintessence Publishing.

Emshoff, R., & Rudisch, A. (2004). The efficacy of intra‑articular hyaluronic acid in patients with reducing displaced disc of the temporomandibular joint: A randomized trial. Journal of Oral and Maxillofacial Surgery, 62(11), 1401-1406.

Kmeid, E., et al. (2020). Prevalence of temporomandibular joint disorder in the Lebanese population, and its association with depression, anxiety, and stress. Head Face Med. 2020 Sep 4;16(1):19.

Valesan, L. F., et al. (2021). Prevalence of temporomandibular joint disorders: a systematic review and meta-analysis. Clin Oral Investig. 2021 Feb;25(2):441-453.

Vieira, L. S., Pestana, P. R. M., Miranda, J. P., Soares, L. A., Silva, F., Alcantara, M. A., & Oliveira, V. C. (2023). The efficacy of manual therapy approaches on pain, maximum mouth opening and disability in temporomandibular disorders. Life, 13(2), 292.

Pavia, S. (2015). Chiropractic treatment of temporomandibular dysfunction: A case series of 14 patients. Complementary Therapies in Clinical Practice.

Verywell Health. (2019). Physical therapy for temporomandibular joint dysfunction (TMJ). Retrieved from Verywell Health.

Verywell Health. (2023). TMJ-related hearing loss. Retrieved from Verywell Health.

American Academy of Family Physicians. (2023). Matheson EM, Fermo JD, Blackwelder RS. Temporomandibular Disorders: Rapid Evidence Review. Am Fam Physician. 2023 Jan;107(1):52-58. PMID: 36689971.

Manfredini, D., Guarda‑Nardini, L., Winocur, E., Piccotti, F., Ahlberg, J., & Lobbezoo, F. (2011). Research diagnostic criteria for temporomandibular disorders: epidemiologic findings. Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, Endodontology, 112(4), 453-462.

Scrivani, S. J., Keith, D. A., & Kaban, L. B. (2008). Temporomandibular disorders. New England Journal of Medicine, 359(25), 2693-2705.

Wright, E. F., & North, S. L. (2009). Management and treatment of temporomandibular disorders: a clinical perspective. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 17(4), 247-254.

Wikipedia (2025): Temporomandibular joint dysfunction.

Al-Saleh MA, Alsufyani N, Flores-Mir C, Nebbe B, Major PW. Changes in temporomandibular joint morphology in class II patients treated with fixed mandibular repositioning and evaluated through 3D imaging: a systematic review. Orthod Craniofac Res. 2015 Nov;18(4):185-201.