חוליות עמוד השדרה הן אחד המרכיבים העיקריים של עמוד השדרה. עמוד השדרה הוא מבנה חשוב התומך ומייצב את הגוף ומסייע בפעילויות כגון זקפה, הליכה, פיתול ועוד. בנוסף לחוליות, עמוד השדרה שלנו כולל רכיבים כגון דיסקים בין חולייתיים, מפרקים, חוט שדרה, שרירים וגידים ועוד (Bogduk, 2005).
מגוון רחב של הפרעות בריאותיות יכולות להתפתח בעמוד השדרה ובחוט השדרה. בין שאר ההפרעות שחיקת סחוס, פריצת דיסק, דלקת מפרקים ניוונית ומחלות כגון טרשת נפוצה (Cook et al., 2018). הפרעות אלו ואחרות גורמות לסימנים ותסמינים רבים כגון כאבי גב תחתון, כאבי צוואר, כאבי גב אמצעי ועוד. כמו כן, תרגילים יכולים לחזק וליעיל את שרירי הליבה התומכים בעמוד השדרה. שרירי ליבה יעילים עשויים למנוע פציעות גב כגון פריצות דיסק וכאבים (McGill, 2007).
חוליות עמוד השדרה – רקע
עמוד השדרה הוא חלק מהשלד הצירי ומשתרע מבסיס הגולגולת ועד קצה עצם הזנב. חוליית עמוד השדרה הוא המבנה הגרמי שיחד עם רקמות אחרות יוצרים את עמוד השדרה (Standring, 2015). מרכיבים נוספים בעמוד השדרה כוללים רקמות כגון דיסקים בין חולייתיים, מפרקים, עצבים, חוט שדרה, רקמות רכות ועוד. עמוד השדרה צריך למלא פונקציות כגון:
- חיבור החלקים השונים של מערכת השלד והשרירים.
- שמירה על צורת הגוף.
- תמיכה במשקל פלג גוף עליון.
- ייצוב הגוף (יציבה).
- הגנה על חוט השדרה והעצבים.
- מתן אפשרות לתנועות כגון ישיבה, עמידה, הליכה, כיפוף וסיבוב הגוף.
- מתן אתרי חיבור לשרירים ולרצועות (White & Panjabi, 1990).
מבנה החולייה
לכל חוליה מבנה אופייני המורכב מגוף חוליה, קשת חולייתית וזיזים חולייתיים. גוף החוליה הוא החלק הקדמי של החוליה הנושא את רוב עומס הדחיסה (Moore et al., 2013). קשת החולייה היא החלק האחורי של החוליה התוחם את תעלת עמוד השדרה, שם עובר חוט השדרה. הקשת מורכבת משני פדיקלים ושתי למינה. כמו כן, זיזי החוליות כוללים:
- זיז עמוד שדרה (spinous process).
- שני זיזים צדיים (transverse processes).
- ארבעה זיזים מפרקיים (Drake et al., 2015).
מפרקי החוליות
החוליות מחוברות על ידי מפרקים ורצועות שונים המספקים יציבות וניידות לעמוד השדרה:
מפרקים בין-חולייתיים:
נוצרים על ידי דיסקים בין-חולייתיים הפועלים כבולמי זעזועים ומאפשרים כיפוף והארכה (Adams & Roughley, 2006).
מפרקים זיגאפופיסיאליים:
מפרקים סינוביאליים המאפשרים תנועות גלישה ומגבילים את יכולת הסיבוב (Bogduk & Mercer, 2000).
מפרקים אטלנטיים-עורפיים ואטנטואקסיאליים:
להקל על תנועות הראש (Standring, 2015).
מפרקים קוסטאוברטברליים:
מחברים את חוליות בית החזה לצלעות, ומאפשרים תנועות נשימה (Drake et al., 2015).
מפרקי הסקרואיליאק:
מפרקים בין עצם העצה לעצמות האיליאק של האגן. העברת משקל מעמוד השדרה לאגן (Vleeming et al., 2012).
הבדלים בין חוליות
החוליות משתנות בצורתן ובגודלן בהתאם לאזור שלהן:
- חוליית הצוואר: קטנה, עם פורמינה ייעודית בשביל עורקי החוליות (Moore et al., 2013).
- חוליית בית החזה: גדולה יותר, עם מפרקי צלעות (Standring, 2015).
- חולייה מותנית: הגדולה והחזקה ביותר, מיועדות לנשיאת משקל (White & Panjabi, 1990).
- חולייה סקרלית: חמש חוליות מאוחות היוצרות את עצם העצה (Drake et al., 2015).
- חוליית עצם הזנב: שלוש עד ארבע חוליות מאוחות היוצרות את עצם הזנב (Standring, 2015).
סיבות עיקריות להבדלים בין חוליות:
ההבדלים בין החוליות קיימים בשל תפקודיהן השונים באזורים שונים בעמוד השדרה. לכל חלק בעמוד השדרה יש חוליות מיוחדות המותאמות לביצוע משימות ספציפיות כגון תמיכה במשקל הגוף, מתן גמישות או הגנה על מבנים חיוניים.
פונקציית נשיאת משקל:
- החוליות המותניות הן הגדולות והחזקות ביותר מכיוון שהן נושאות את משקל הגוף הרב ביותר (Bogduk, 2019).
- חוליות הצוואר קטנות יותר מכיוון שהן תומכות בעיקר בראש, ודורשות פחות מסה מבנית (White & Panjabi, 2020).
ניידות מול יציבות:
- חוליות הצוואר מאפשרות טווח תנועה רחב (הנהון וסיבוב הראש) בשל המבנה המיוחד שלהן (Standring, 2021).
- חוליות החזה נוקשות יותר עקב חיבורי צלעות, ומספקות יציבות להגנה על איברים חיוניים (Drake et al., 2022).
- החוליות המותניות מאפשרות כיפוף והארכה אך מגבילות את הסיבוב כדי למנוע פציעה (נוימן, 2020).
תפקיד הצלעות:
- לחוליות החזה יש פאות קוסטליות לממשק עם הצלעות, המסייעות בתנועות נשימה (Gray & Lewis, 2019).
- חוליות הצוואר, המותן, העצה ועצם הזנב חסרות פאות אלה, מכיוון שהן אינן מחוברות עם הצלעות.
התאמות מבניות:
- האטלס (C1) והציר (C2) מעוצבים באופן ייחודי כדי להקל על תנועות ראש מיוחדות, כגון סיבוב וכיפוף (Moore et al., 2021).
- חוליות העצה מתמזגות ליצירת העצה, מספקות בסיס מוצק לאגן ומעבירות משקל לגפיים התחתונות (Palastanga et al., 2020).
- עצם הזנב מורכבת מחוליות מאוחות, המשמשות כשריד של שריד זנב, עם משמעות תפקודית מינימלית בבני אדם (Williams et al., 2019).
הגנה על חוט השדרה:
גודל תעלת החוליות משתנה בהתאם לדרישות חוט השדרה:
- גדול יותר באזורים הצוואריים והמותניים כדי להתאים להגדלות הצוואריות והמותניות של חוט השדרה, שם נובעים עצבים לזרועות ולרגליים (Gray & Lewis, 2019).
- קטן יותר באזור החזה בשל פחות רקמה עצבית עוברת, כפי שהוא מספק בעיקר פונקציות מערכת העצבים אוטונומית עבור איברי החזה (Drake et al., 2022).
סיכום ההבדלים:
| אזור | גודל | צורה | פונקציה | תכונות מיוחדות |
|---|---|---|---|---|
| צוואר | קטן | פורמינה לעורקים | ניידות גבוהה | אטלס וציר מאפשרים סיבוב ראש (Moore et al., 2021) |
| בית החזה | בינוני | פאות חיבור צלעות | יציבות, ניידות מוגבלת | מגן על הלב והריאות (Gray & Lewis, 2019) |
| מותני | גדול | עבה ונושא משקל | כיפוף והארכה | תומך במשקל פלג הגוף העליון (Neumann, 2020) |
| סקרל | התמזגו | משולש | מעביר משקל גוף לרגליים | יוצר את גב האגן (Palastanga et al., 2020) |
| עצם הזנב | התמזגו | קטן, שריד | פונקציה מינימלית | שארית עצם הזנב (Williams et al., 2019) |
הבדלים מבניים אלה מבטיחים כי עמוד השדרה יכול בו זמנית לתמוך, להגן ולהקל על התנועה בכל הגוף.
עקומות עמוד השדרה
לעמוד השדרה האנושי יש ארבע עקמומיות נורמליות בשביל פיזור עומסים וספיגת זעזועים (McGill, 2007):
העקמומיות מתפתחת במהלך חיי העובר (עקמומיות ראשונית) והינקות (עקמומיות משנית).
חוט השדרה
חוט השדרה משתרע מגזע המוח עד L1-L2 אצל מבוגרים ומוקף בקרומי המוח המגינים (Moore et al., 2013). הוא מכיל:
- חומר אפור: גופי תאים עצביים.
- חומר לבן: אקסונים מיאלינטים המעבירים מידע סנסורי ומוטורי (Bear et al., 2016).
לחוט השדרה שני תפקידים עיקריים:
- הולכה: העברת דחפים סנסוריים ומוטוריים לאורך דרכי עמוד השדרה.
- אינטגרציה: עיבוד מידע חושי ומוטורי לתיאום תנועה (Standring, 2015).
עצבים בעמוד השדרה
ישנם 31 זוגות של עצבי עמוד השדרה היוצאים דרך הפתח הבין חולייתי (Bear et al., 2016):
- עצבי הצוואר (C1-C8): בשביל עצבוב הצוואר, הכתפיים והגפיים העליונות.
- עצבי בית החזה (T1-T12): בשביל עצבוב החזה והבטן העליונה.
- עצבים מותניים (L1-L5): בשביל עצבוב הגב התחתון והגפיים התחתונות.
- עצבים סקרליים (S1-S5): בשביל עצבוב האגן והגפיים התחתונות.
- עצב Coccygeal (Co1): בשביל לעצבב את העור סביב עצם הזנב (Drake et al., 2015).
הפרעות שכיחות בעמוד השדרה
הפרעות בעמוד השדרה יכולות להשפיע על המבנה והתפקוד. כמה הפרעות נפוצות כוללות:
- אוסטיאוארתריטיס.
- אוסטאופורוזיס.
- עקמת.
- היצרות עמוד השדרה.
- פריצת דיסק.
- ספונדילוליסטזיס (Cook et al., 2018).
כמה הפרעות נפוצות בעמוד השדרה כוללות:
- פגיעה בחוט השדרה.
- לחץ על חוט השדרה.
- גידולים בעמוד השדרה.
- טרשת נפוצה.
- טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) (Bear et al., 2016).
References:
Bear, M. F., Connors, B. W., & Paradiso, M. A. (2016). Neuroscience: Exploring the Brain. Wolters Kluwer.
Bogduk, N. (2005). Clinical Anatomy of the Lumbar Spine and Sacrum. Churchill Livingstone.
Bogduk, N., & Mercer, S. (2000). Biomechanics of the cervical spine I: Normal kinematics. Clinical Biomechanics, 15(9), 633-648.
Cook, C. E., Brismée, J. M., Sizer, P. S., & Wainner, R. S. (2018). The use of stabilization exercises for the treatment of low back pain. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 26(3), 129-137.
Drake, R. L., Vogl, A. W., & Mitchell, A. W. M. (2015). Gray’s Anatomy for Students. Elsevier.
McGill, S. (2007). Low Back Disorders: Evidence-Based Prevention and Rehabilitation. Human Kinetics.
Moore, K. L., Dalley, A. F., & Agur, A. M. R. (2013). Clinically Oriented Anatomy. Lippincott Williams & Wilkins.
Standring, S. (2015). Gray’s Anatomy: The Anatomical Basis of Clinical Practice. Elsevier.
Vleeming, A., Schuenke, M. D., Masi, A. T., et al. (2012). The sacroiliac joint: An overview. Journal of Anatomy, 221(6), 537-551.
White, A. A., & Panjabi, M. M. (1990). Clinical Biomechanics of the Spine. Lippincott.
References on the Differences Between Vertebrae:
Bogduk, N. (2019). Clinical Anatomy of the Lumbar Spine and Sacrum. Elsevier Health Sciences.
Drake, R.L., Vogl, W., & Mitchell, A.W.M. (2022). Gray’s Anatomy for Students. Elsevier.
Gray, H. & Lewis, W.H. (2019). Gray’s Anatomy: The Anatomical Basis of Clinical Practice. Elsevier.
Moore, K.L., Dalley, A.F., & Agur, A.M.R. (2021). Clinically Oriented Anatomy. Wolters Kluwer.
Neumann, D.A. (2020). Kinesiology of the Musculoskeletal System: Foundations for Rehabilitation. Elsevier.
Palastanga, N., Field, D., & Soames, R. (2020). Anatomy and Human Movement: Structure and Function. Elsevier.
Standring, S. (2021). Gray’s Anatomy: The Anatomical Basis of Clinical Practice. Elsevier.
White, A.A. & Panjabi, M.M. (2020). Clinical Biomechanics of the Spine. Lippincott Williams & Wilkins.
Williams, P.L., Bannister, L.H., Berry, M.M., et al. (2019). Gray’s Anatomy: The Anatomical Basis of Medicine and Surgery. Churchill Livingstone.