שחרור שרירי הלסת – למה הם תפוסים? אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאבי פנים ולסתות כרוניים הם שרירי לעיסה תפוסים. למה השרירים הללו נוטים להיתפס? מחקרים רבים מצאו שחלק ניכר מהאוכלוסייה בעולם המערבי סובלת מרגישות מוגברת של שרירי הלעיסה. בחלק מהמחקרים הטענה היא שמדובר ברוב האוכלוסייה במערבית. נציין שרק מיעוט (כ- 5%) מקרב אנשים נזקק לטיפול.
מסיבות שאינן ברורות שכיחות הכאבים הכרוניים בפנים ובלסתות בקרב נשים גבוהה יותר. ישנם מספר גורמים אפשריים להתכווצות שרירי הלעיסה ולהתפתחות דלקת במפרק הלסת וכאבים מקומיים. בין יתר הגורמים נמנה ליקויים מבניים ונזקים טראומטיים בלסתות. עם זאת מניסיוני הגורם המשמעותי ביותר לבעיה זאת קשור למצב הנפשי. בין המצבים שעלולים לגרום לכך נציין:
- חרדות
- מתחים נפשיים
- דיכאונות ועוד
מה הקשר בין מתח נפשי להתכווצות שרירי הלעיסה? מה נתן לעשות כאשר הלסת כואבת ונדרש שחרור שרירי הלסת? במאמר "שחרור שרירי הלסת למה הם תפוסים" נעסוק בכך.
שריר תפוס בלסת – רקע
תחושה של לסת תפוסה היא מצב המשפיע על התנועה והתפקוד של המפרק הרקתי לסתי (TMJ). הפרעה זאת בתפקוד הלסת עלולה לגרום למגוון תסמינים ובכללם:
- כאב, אי נוחות, קשיי לעיסה ואיכות חיים ירודה
שכיחות התחושה של לסת תפוסה משתנה בהתאם להגדרה ולשיטות המדידה שבהן משתמשים. עם זאת חוקרים מעריכים שהיא משפיעה על:
- בין 8% ל-31% מהאוכלוסייה הכללית
ללסת תפוסה יכולות להיות סיבות שונות כולל:
- פציעה, זיהום, דלקת, דלקת פרקים, חריקת שיניים, מתח נפשי ועוד
האבחנה של לסת תפוסה מבוססת על היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה. הטיפול בלסת תפוסה תלוי בגורם להפרעה ועשוי לכלול:
- טיפולי כירופרקטיקה, סדים, שינויים בהתנהלות השגרתית, תרופות, זריקות, ניתוחים.
חשוב לאבחן בהקדם את מקור התחושה של לסת תפוסה ולטפל בו. האם מדובר בשרירים תפוסים או שמא בנזק יותר מהותי? אבחון של כאבי פנים ולסתות מתבסס על הממצאים שמופקים מההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הגופנית. כאב על רקע שרירי לא ניתן לאבחן באמצעות הדמיה.
הליך של אבחנה מבדלת מוודא שנשלול מקורות אפשריים אחרים לכאבי פנים ולסתות. אלה כוללים זה בין היתר מפרצת במוח, גידולים סרטניים במוח, סוגים שונים של כאבי ראש, נזקי צוואר הגורמים לכאבי צוואר והקרנות כאב לפנים, כאבי אוזניים, כאבי שיניים וחניכיים ועוד. במאמר הנוכחי "שחרור שרירי הלסת למה הם תפוסים" נדון בנושא בהרחבה.
מה גורם "להיתפסות" של השרירים במפרקי הלסתות?
הדיבור והלעיסה שלנו מתבצעת על ידי ישנם ארבעה שרירי לעיסה (Muscles of mastication). שרירים אלו כוללים את:
- שריר המלעס (Masseter)
- את שריר הצדע (Temporalis)
- שריר הכנפה הצידי (Lateral Pterygoid)
- ואת שריר הכנפה התיכון (Medial Pterygoid)
שריר המלעס ושריר הצדע ממוקמים בצד החיצוני של הלסת וניתן למשש אותם חיצונית שרירי הכנפה הצידי והתיכון ממוקמים בצד הפנימי. אז מה גורם לתחושה של שרירי לסת תפוסים או במילים אחרות מה גורם לשרירי הלעיסה להתכווץ באופן כרוני ולגרום לכאבים מקומיים. התשובה הקצרה היא עומס יתר הגורם לנקודות הדק. או במילים אחרות עומס יתר הגורם לפציעה ודלקת בשרירים הללו.
שרירי הלעיסה הם שרירים עוצמתיים (שריר המלעס נחשב לשריר החזק ביותר בגוף). למרות עצמתם אנו נוטים לעתים לחרוג מיכולת השרירים לעמוד בעומסים וגורמים לפציעתם. עומסי היתר על שרירי הלעיסה אינם נגרמים לרוב בגלל אכילת יתר או דיבור יתר. הגורם העיקרי לכך הם לרוב פעולות של הידוק לסתות או חריקת שיניים חוזרניות. עומסי יתר על שרירי הלעיסה עלולים להיווצר גם כאשר ישנו ליקוי מבני במפרק הגורם לצד אחד "לעבוד קשה יותר". ליקוי מבני כזה ונזק שרירי עלול להיגרם מטיפול שיניים לקוי ובכלל זה טיפול ליישור שיניים, בגלל חבלה מקומית בלסת ועוד.
סימנים ותסמינים של שרירי לעיסה תפוסים
שרירי לעיסה תפוסים עלולים לגרום להתפתחות מגוון רחב של סימנים ותסמינים. ברוב המקרים לא יהיה מדובר בתסמינים קשים אך חשוב מאוד להתייחס אליהם בכובד ראש. התעלמות מהתסמינים הללו בראשית הדרך תוביל להחמרת הנזקים והתסמינים. תסמינים נלווים אפשריים עלולים לכלול בין היתר:
- כאבי לסתות שיחמירו בעת אכילה, פיהוק או דיבור. הכאבים עלולים להשליך לכיוון חלקים אחרים בפנים ובכלל זה לכיוון המצח, עיניים וגבות, אוזן, ראש וצוואר.
- כאבי ראש על רקע זה של שרירי לעיסה תפוסים
- ברוב המקרים ליקוי שרירי קל בשרירי הלעיסה לא יוביל למגבלות תנועה. כאשר הנזק השרירי הוא גדול יותר צפויה גם מגבלת תנועה וקשיי אכילה.
במקרים של נזק משמעותי בשרירי הלעיסה החולה עלול להתלונן גם על:
- סחרחורת, בחילה, טנטון, מלאות באוזניים ואפילו ירידה בשמיעה
במצב הזה שבו מקור הסימנים והתסמינים נובע רק משרירי הלסת החולה לא צפוי להתלונן על:
- רעשים וחריקות הבוקעים מהמפרק
- פתיחה לא סימטרית של מפרק הלסת
- נעילה של המפרק
אבחון שרירי לסת תפוסים
בדומה לאבחון ליקויים רבים אחרים במערכות שריר ושלד גם במקרה הזה האבחון של שרירי לסת תפוסים מתבצע במרפאה. האבחון מתבסס על הממצאים המופקים:
ההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הגופנית
מההיסטוריה הרפואית נלמד מה הם הסימנים והתסמינים שעליהם מתלונן החולה. נלמד כיצד ומתי החלה התחושה שהשרירים תפוסים, מה גרם לפגיעה בשרירים, מה מחמיר את התחושה הזאת ומה מפחית את התסמינים ועוד.
בבדיקה הגופנית נבדוק את הצוואר ואת הלסתות. נבחן את טווחי התנועה של עמוד השדרה הצווארי ושל מפרקי הלסת.
נבחן את האופן שבו הפה מתפקד:
- האם פתיחת מלאה או חלקית?
- פתיחת הפה היא סימטרית?
- האם בעת פתיחת הפה הלסת סוטה לאחד הכיוונים? ואם כן האם מדובר בסטייה חולפת או קבועה?
- בעת פתיחה וסגירה של הפה בוקעים רעשים מאחד המפרקים? ועוד
בסופו של דבר מישוש ולחץ על השריר התפוס יגרום להחמרת הכאב שעליו מתלונן החולה.
חשוב לציין שבדיקות הדמיה ומעבדה לא יכולות לסייע לאבחון כאב ממקור שרירי.
כיצד נשחרר את השרירים במפרקי הלסת?
איך לשחרר לסת תפוסה? הטיפול המועדף במצב של שרירי לסת תפוסים הוא שמרני בעיקרו. רק לעתים רחוקות מאוד הטיפול השמרני לא יועיל והחולה ימשיך להתלונן על מיחושים ותחושת תפיסות בלסתות. במקרים הללו יופנה החולה לטיפול רפואי. הטיפול הכירופרקטי בלסת תפוסה יכלול שימוש:
בטכניקות טיפול ידניות
באמצעות טכניקות טיפול ידניות נשפר את טווחי התנועה של המפרקים ובמידת הצורך נאזן אותם
אמצעי עזר לטיפול בדלקות וכאבים כגון לייזר רך
נעשה שימוש בלייזר רך כדי להתמודד עם הדלקת והכאבים בשרירים.
תרגילי שיקום
נתכנן עבור החולה תרגילים שמטרתם שיפורט טווחי התנועה של הלסת והרפיית השרירים התפוסים. נמליץ על סדרה של תרגילי מתיחה ועיסוי מקומי.
הנחיות בנושא התנהלות נכונה עם מפרקי הלסת ושרירי הלסת
- נמליץ לחולה המתלונן על שרירי לעיסה תפוסים על מנוחה יזומה. יש להימנע מלעיסות מיותרות (מסטיק?), הימנעות מפתיחה גדולה של הפה, הימנעות מאכילה של מזון קשיח או ציפורניים ועוד.
- נבקש מחולה להניח רטיות חמות על השרירים הללו
- נפנה את החולה לרופא שיניים לבדיקת תקינות המנשך ובמידת הצורך התאמת סד לילה
- שחרור שרירי הלסת תפוסים חייב לקחת בחשבון את המצב הנפשי. אם הגורם להתכווצות הבלתי רצונית של השרירים הוא נפשי וחרדות הן הגורמות להידוק לסתות וחריקת שיניים נפנה את החולה לקבלת עזרה נפשית.
שרירי לעיסה תפוסים – סיכום
שרירי לעיסה תפוסים הגורמים כאבי פנים ולסתות הם בעיה שכיחה. רוב רופאי השיניים לא מתעסקים עם זה וכך גם המקצועות הרפואיים האחרים. מסיבה זאת וסיבות אחרות החולים המתלוננים על כאבים מסוג זה אינם מטופלים מהר ובאופן נאות. שחרור שרירי הלסת וטיפול בכאבים בפנים ובלסתות על רקע זה חייב להתבצע מהר.
על ציר הזמן כאבים אלו שאינם מטופלים יובילו בסבירות גבוהה להתפתחות נזקים נוספים במפרקי הלסת. נזקים נוספים כגון שחיקת סחוסים וקריעה של המיניסקוס התוך מפרקי הם בלתי הפיכים. חשוב לציין שלרוב הפניית החולים הללו לכירורג מהתחום של פה ולסת אינה הצעד הנכון. הפתרון עבור חולים אלה ברוב המכריע של המקרים אינו כירורגי והפנייה לכירורג עלולה להוביל להליכים חודרניים מיותרים ותסכולים נוספים.
References:
Bruxism – Wikipedia. https://en.wikipedia.org/wiki/Bruxism
TMD (Temporomandibular Disorders) | National Institute of Dental and Craniofacial Research. https://www.nidcr.nih.gov/health-info/tmd
Stiff Jaw? 5 Reasons Your Jaw May Be Stiff | Buoy Health. https://www.buoyhealth.com/learn/jaw-stiffness
Manfredini D, Guarda-Nardini L. Temporomandibular disorders: diagnosis and management. J Oral Rehabil. 2019;46(12):1156-1169. doi:10.1111/joor.12856
Scrivani SJ, Keith DA, Kaban LB. Temporomandibular disorders. N Engl J Med. 2008;359(25):2693-2705. doi:10.1056/NEJMra0802472
Schiffman E, Ohrbach R, Truelove E, et al. Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders (DC/TMD) for Clinical and Research Applications: recommendations of the International RDC/TMD Consortium Network* and Orofacial Pain Special Interest Group†. J Oral Facial Pain Headache. 2014;28(1):6-27. doi:10.11607/jop.1151
Al-Khotani A, Naimi-Akbar A, Albadawi E, et al. Prevalence of diagnosed temporomandibular disorders among Saudi Arabian children and adolescents. J Headache Pain. 2016;17(1):41. doi:10.1186/s10194-016-0639-0
de Leeuw R, Klasser GD (eds). Orofacial Pain: Guidelines for Assessment, Diagnosis, and Management (6th ed). Chicago: Quintessence Publishing Co Inc; 2018.
Okeson JP (ed). Management of Temporomandibular Disorders and Occlusion (8th ed). St Louis: Elsevier; 2019.
Greene CS (ed). Essentials of Orofacial Pain (2nd ed). Hoboken: Wiley Blackwell; 2020.
