כאבי כתפיים: מה גורם להם? הכתף הוא מפרק מורכב עם טווחי תנועה אדירים ויציבות מוגבלת. מגוון רקמות מרכיבות ומניעות את הכתף ובכללן שרירים, גידים, עצבים, מפרקים, רצועות, קפסולה של המפרק ועוד. מפרק הכתף הוא למעשה קומפלקס של ארבעה מפרקים שצריכים לפעול בתיאום ובסנכרון. הכתף היא ציר תנועה מרכזי ועל כן חשופה לפציעות של שימוש יתר. המפרק הזה חשוף גם לפציעות על רקע טראומטי ומחלות שונות.
גורמים, גורמי סיכון ומצבים רפואיים שונים עלולים לגרום כאב ומגבלות תפקודיות במפרק הכתף. למעשה כאבי כתפיים הם אחת ממחלות שריר ושלד הנפוצות ביותר. קיימת חשיבות למהירות שבה אנו מאבחנים ובמידת הצורך מטפלים במקור הכאב בכתף. עיכוב בהתייחסות ראויה לתלונות על תסמינים בכתף עלול לגרום להתפתחות נזק כרוני וכאבים כרוניים. אבחון ראוי של הכאב בכתף מחייב ביצוע הליך של אבחנה מבדלת. במאמר הנוכחי "כאבים בכתף: מה גורם להם" נדון בכך בהרחבה.
1) כאבי כתפיים: מה גורם להם – רקע
כאבי כתפיים הם אחת התלונות השכיחות ביותר במרפאות רפואת משפחה, אורתופדיה ופיזיותרפיה. הכתף היא מפרק “חכם” אך גם “עדין”: היא מאפשרת טווח תנועה עצום (הרמה, סיבוב, הושטת יד מאחורי הגב), אבל המחיר הוא תלות גבוהה בתיאום בין שרירים, גידים, רצועות ומפרקים סמוכים. לכן, כאב בכתף אינו “אבחנה” אחת – זו משפחה גדולה של מצבים שונים, החל מדלקת/ניוון בגידי השרוול המסובב ועד מקור שמגיע בכלל מהצוואר או ממנגנוני כאב מרכזיים.
המאמר מסביר לעומק מהן הסיבות המרכזיות לכאבי כתפיים, כיצד המנגנונים השונים מתפתחים, אילו גורמי סיכון מעורבים, מה חשוב לא לפספס (“דגלים אדומים”), ואיך כירופרקטיקה משתלבת במערך ההערכה והטיפול באופן מבוסס-ראיות ומאוזן.
2) להבין את הכתף: למה קל כל כך “להסתבך” בה?
כשאנשים אומרים “כואבת לי הכתף”, הם מתכוונים לעיתים למקום שונה לגמרי: קדמת הכתף, צד הכתף (דלתואיד), אזור השכמה, בסיס הצוואר, או אפילו לאורך הזרוע. הסיבה לכך היא שהכתף איננה מפרק יחיד אלא קומפלקס של כמה מפרקים ותנועות:
- המפרק הגלנו־הומרלי (ראש הזרוע מול שקע השכמה) – המפרק העיקרי לתנועה.
- המפרק האקרומיו־קלביקולרי (AC) – בין עצם הבריח לאקרומיון.
- השכמה על בית החזה (סקפולו־תורקי) – “בסיס” התנועה, חיוני ליציבות.
הקשר לצוואר ולעמוד השדרה החזי – משפיעים על עצבוב, יציבה ותבניות תנועה.
המשמעות: תקלה “קטנה” בתזמון השכמה, נוקשות בעמוד השדרה החזי, חולשת שרירי השכמה או עומס חוזר על הגידים – יכולים להספיק כדי לייצר כאב כתף מתמשך (Seitz, 2011). בנוסף, לעיתים הכאב “מועבר” ממקום אחר – למשל ממקור צווארי או מעצבים פריפריים – ואז טיפול מקומי בלבד בכתף עלול לא להספיק (Wu, 2018).
3) הגורמים השכיחים ביותר לכאבי כתפיים (הקבוצות הגדולות)
א. כאב הקשור לשרוול המסובב – Rotator Cuff Related Shoulder Pain
זו כנראה הקבוצה השכיחה ביותר של כאב כתף לא־טראומטי. היא כוללת תסמונות כמו:
- טנדינופתיה של גידי השרוול המסובב (בעיקר סופראספינטוס)
- “תסמונת כאב תת־אקרומיאלית” (subacromial pain syndrome)
- בורסיטיס תת־אקרומיאלית
- קרעים חלקיים ולעיתים גם קרעים מלאים (במיוחד בגיל מבוגר)
בעבר נהגו לקרוא לזה “אימפינג’מנט” (צביטה), אך כיום מודגש שמדובר בתהליך רב-גורמי: עומס חוזר, שינויים ניווניים בגיד, יכולת תיקון רקמה, ביומכניקה של השכמה והזרוע, ולעיתים גם רגישות כאב מוגברת (Seitz, 2011; American Academy of Orthopaedic Surgeons, 2019; American Academy of Orthopaedic Surgeons, 2025).
מאפיינים אופייניים:
- כאב בצד הכתף/קדמת הכתף, לעיתים מקרין לזרוע העליונה
- החמרה בהרמה מעל הראש או בתנועות חטיפה/סיבוב
- כאב כתף לילי שכיח
- ירידה בכוח, תחושת “חולשה” או “בריחה” של הכתף
מה גורם לזה בפועל?
מנגנונים “חיצוניים”: שינוי בתנועת השכמה, יציבה כפופה, ירידה בהתרוממות השכמה/סיבוב מעלה, נוקשות בבית החזה שמקשה על הרמה חופשית של היד (Seitz, 2011; Robles-Pérez, Vallejo-Martínez, Carrasco-Uribarren, Jiménez-del-Barrio, Hernández-Lázaro, & Ceballos-Laita, 2025).
- מנגנונים “פנימיים”: ירידה באיכות רקמת הגיד, שינויי קולגן, ירידה ביכולת ריפוי, השפעת גיל ומחלות רקע (Seitz, 2011).
- עומסים: עבודה מעל הראש, ספורט זריקות/שחייה, חזרות רבות עם התאוששות לא מספקת.
ב. כתף קפואה – Adhesive Capsulitis (“Frozen Shoulder”)
מדובר במצב שבו הקפסולה של המפרק מתעבה ומאבדת אלסטיות, והכתף נעשית כואבת ונוקשה. זה לא “רק דלקת” – יש רכיב פיברוטי משמעותי (Neviaser & Hannafin, 2010; Hsu, 2011).
מאפיינים אופייניים:
- כאב שמתקדם לנוקשות ברורה
- הגבלה משמעותית בטווח תנועה פסיבי ואקטיבי, במיוחד בסיבוב חיצוני ובהרמה
- קושי בפעולות יומיומיות כמו חגירה, הושטת יד מאחורי הגב, לבישת מעיל
גורמי סיכון מרכזיים:
- סוכרת (שכיחות גבוהה יותר ומהלך עיקש יותר)
- הפרעות בבלוטת התריס
- תקופות של חוסר שימוש/קיבוע לאחר פציעה או ניתוח
הטיפול יכול לכלול פעילות מדורגת, פיזיותרפיה ולעיתים הזרקת סטרואיד תוך־מפרקית בשלבים מוקדמים (van Doorn, van den Bekerom, Struyf, & De Baets, 2022; Lee, 2025).
ג. דלקת/ניוון במפרק AC (אקרומיו־קלביקולרי)
כאב ממוקד יותר “על” הכתף בקצה עצם הבריח, החמרה בהרמת יד הצידה או בהבאת היד אל הגוף (תנועת “חיבוק”). שכיח אצל מרימי משקולות/עבודות כוח וגם כחלק משינויים ניווניים.
ד. דלקת בגיד הבייספס (Long Head of Biceps) ומצבי SLAP/Labrum
כאב בקדמת הכתף, רגישות בחריץ הבייספטלי, החמרה בהרמה קדימה או בפעולות משיכה/זריקה. במקרים של פגיעה בלברום (טבעת סחוסית) הכאב יכול להיות “עמוק” עם קליקים, תחושת תפיסה או חוסר יציבות.
ה. חוסר יציבות ותת־פריקה
בעיקר לאחר טראומה או אצל צעירים עם רפיון מפרקים. הכאב מלווה לעיתים בתחושת “בריחה”, פחד מתנועה מסוימת, ולעיתים נימול אם יש מעורבות עצבית.
ו. אוסטיאוארתריטיס (שחיקה) של המפרק הגלנו־הומרלי
כאב עמוק, הגבלה הדרגתית, חריקות, קושי בפעולות מעל הראש. שכיח יותר בגיל מבוגר או אחרי פציעות קודמות. קיימות הנחיות קליניות מסודרות לטיפול שמרני וכירורגי (American Academy of Orthopaedic Surgeons, 2020).
ז. מקור צווארי/עצבי שמתחזה לכאב כתף
כאן אחד הפספוסים הנפוצים: לא כל כאב באזור הכתף הוא “בעיה בכתף”.
- רדיקולופתיה צווארית יכולה להתבטא בכאב שמופיע בכתף/שכמה ואף בזרוע, לעיתים עם נימול/חולשה/שינוי תחושה (Carmichael, 2025).
קיימת עדות לקשר בין פתולוגיה של השרוול המסובב לבין היצרות פורמינלית צווארית בחלק מהאוכלוסיות, מה שמחדד את הצורך לבדוק את שני האזורים (Wu, 2018).
ח. מנגנוני כאב מרכזיים ורגישות־יתר (סנסיטיזציה)
בחלק מהאנשים, במיוחד כשכאב נמשך זמן רב, מערכת העצבים יכולה “להגביר ווליום” לכאב. ואז גם לאחר שהרקמה כבר לא במצב חריף, הכאב נשאר או מתפשט, ולעיתים מלווה בהפרעות שינה, סטרס, חרדה מפעילות ותפיסת איום גבוהה (Borstad, 2015; Nijs, 2021). חשוב להבין: זה לא אומר “הכול פסיכולוגי” – אלא שהכאב הוא תוצר של מערכת מורכבת, והטיפול צריך להיות רחב (תנועה מדורגת, חינוך לכאב, שיפור שינה, עומסים מותאמים).
ט. SIRVA – פגיעה בעקבות הזרקה לא נכונה בזרוע (כולל אחרי חיסונים)
לעיתים נדירות יחסית, הזרקה גבוהה/עמוקה מדי יכולה לגרום לתהליך דלקתי סביב המפרק ולתסמינים כמו כאב ממושך ולעיתים גם כתף קפואה. לאחר גל החיסונים לקורונה פורסמו סדרות מקרים של adhesive capsulitis בהקשר זה (Çabuk, 2023).
4) גורמי סיכון: למה זה קורה דווקא לי?
גורמי עומס והרגלים
- עבודה מעל הראש (צביעה, התקנות, חשמל)
- ספורט עם זריקות/הנפות (כדורעף, טניס, שחייה)
- אימונים בחדר כושר עם טכניקה לא מדויקת או עלייה חדה בעומס
יציבה ותפקוד שכם
השכמה צריכה להסתובב מעלה ולהתייצב בזמן הרמת היד. הפרעה בתנועת השכמה (“סקפולר דיסקינזיס”) נקשרה בסיכון מוגבר להתפתחות כאב כתף אצל ספורטאים אסימפטומטיים (Hickey, Solvig, Cavalheri, Harrold, & McKenna, 2018). עם זאת, חשוב להדגיש: לא כל שינוי בתנועת שכם הוא “בעיה” – יש שונות טבעית בין אנשים, ולכן יש משמעות להקשר הקליני ולסימפטומים (Sciascia & Kibler, 2022).
גיל ומחלות רקע
- בגיל עולה שכיחות שינויים ניווניים בגידים וקרעים
- סוכרת והפרעות מטבוליות קשורות במיוחד לכתף קפואה (Neviaser & Hannafin, 2010)
גורמים פסיכו־חברתיים
בכאב כרוני, סטרס, הימנעות מתנועה (“פחד תנועה”), ומצב רוח ירוד יכולים להעצים כאב ונכות תפקודית, גם כאשר יש ממצא אורטופדי אמיתי (Borstad, 2015).
5) “דגלים אדומים” – מתי כאב כתף מצריך בדיקה רפואית דחופה?
רוב כאבי הכתף הם שריר־שלדיים ושמרניים, אבל יש מצבים שלא כדאי “לשחק” איתם:
- חום, צמרמורות, חולשה כללית + כאב כתף (חשד לזיהום/דלקת מערכתית)
- כאב חזק מאוד לאחר טראומה, עיוות, חוסר יכולת להזיז את הכתף
- ירידה מהירה בכוח/תחושה ביד, שינויים נוירולוגיים מתקדמים
- כאב כתף עם תסמינים לבביים (לחץ בחזה, קוצר נשימה, הזעה חריגה)
- ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה עקשן במיוחד
גישות מיון והערכה ברפואת משפחה מדגישות שימוש באלגוריתמים פשוטים ויעילים כדי לא לפספס מצבים אלה, לצד הערכה של טווחי תנועה ותבניות כאב (Sidhar, Lim, & Gutierrez, 2024).
6) עקרונות טיפול שמרני: מה בדרך כלל עובד?
למרות המגוון, יש עקרונות שחוזרים ברוב ההנחיות והסקירות:
- חינוך והבנה של המצב – מה צפוי, מה בטוח לעשות, איך לנהל עומס.
- תרגול פעיל מדורג – חיזוק שרוול מסובב, שליטה שיכמית, סבילות עומס. זה בסיס הטיפול ברוב מצבי RCRSP (American Academy of Orthopaedic Surgeons, 2019; American Academy of Orthopaedic Surgeons, 2025).
- טיפול מנואלי כתוספת – במצבים מתאימים, ידני יכול להקל כאב ולשפר תפקוד, במיוחד כשהוא משולב בתרגול (Bennell, Wee, Coburn, Green, Harris, & Buchbinder, 2010; Liu, 2024).
- שיקול של הזרקות/תרופות – במצבים מסוימים (למשל כתף קפואה בשלבים מוקדמים) יש מקום לשקול הזרקה תחת הנחיות קליניות (van Doorn et al., 2022; Lee, 2025).
- שימוש מושכל בהדמיה – לא כל כאב כתף מצריך MRI. לעיתים הדמיה מוקדמת מבלבלת כי מוצאים “ממצאים” שכיחים גם בלי כאב כתף. סקירות עדכניות מדגישות שמומלץ לשמור הדמיה למצבים עמידים לטיפול, חשד לקרע משמעותי, טראומה, או החמרה לא צפויה (Brindisino, 2025).
7) היכן כירופרקטיקה נכנסת לתמונה?
א. מה כירופרקטים בדרך כלל עושים בכתף?
במסגרת טיפול בכאבי כתף, כירופרקטיקה עשויה לכלול:
- הערכה תפקודית של הכתף וגם של הצוואר והחלק העליון של הגב
- טיפול מנואלי במפרקי הכתף/שכמה ולעיתים בעמוד השדרה החזי־צווארי
- עבודה על רקמות רכות (שרירי חגורת הכתפיים)
- תרגילים ביתיים: חיזוק, שליטה שיכמית, תנועה מדורגת, ולעיתים ארגונומיה וניהול עומסים
הרציונל לכך קשור ל”תלות אזורית” (regional interdependence): תפקוד עמוד השדרה החזי והשכמה משפיעים על מכניקת ההרמה ועל עומסים תת־אקרומיאליים (Robles-Pérez et al., 2025).
ב. מה אומר המחקר על טיפול מנואלי/מניפולציה בהקשר של כתף?
העדויות אינן “שחור־לבן”, אך יש כמה נקודות יציבות:
- סקירה שיטתית ממוקדת בטיפול מנואלי ומניפולטיבי בבעיות כתף סיכמה שיש מגוון מחקרים עם איכות משתנה, אך קיימת תמיכה לכך שטיפול מנואלי יכול להועיל כחלק מתוכנית רב־מרכיבית (Brantingham, Cassa, Bonnefin, Jensen, Globe, Hicks, & Korporaal, 2011).
- ב-RCT גדול ב-BMJ נמצא כי שילוב של טיפול ידני סטנדרטי עם תוכנית תרגול ביתית יכול לשפר תוצאות בכאב כתף כרוני הקשור לשרוול המסובב, לעומת פלצבו (Bennell et al., 2010).
- בהקשר של טיפול בעמוד השדרה החזי (כולל טכניקות ידניות), סקירה עדכנית מדווחת על שיפור בכאב ובנכות בסינדרום כאב תת־אקרומיאלי, במיוחד בטווח הקצר, כשהטיפול משולב או מותאם לתרגול (Robles-Pérez et al., 2025).
חשוב להדגיש: גם כשהטיפול הידני עוזר, ברוב המקרים הוא לא תחליף לתרגול פעיל וניהול עומסים – אלא “מכפיל כוח” שמאפשר תנועה טובה יותר והתקדמות בתרגילים.
ג. בטיחות והתאמה
טיפול כירופרקטי (כמו כל טיפול ידני) צריך להיות מותאם:
- לא לבצע מניפולציות/טכניקות כוחניות כשיש חשד לשבר, זיהום, גידול, או בעיה נוירולוגית מתקדמת
- להיזהר במיוחד במצבים של חוסר יציבות משמעותית או לאחר טראומה טרייה
- לשלב עבודה מדורגת ולא “להילחם בכאב” באופן אגרסיבי, במיוחד כשיש רגישות־יתר מרכזית (Borstad, 2015)
- בפועל, טיפול טוב הוא כזה שמתחיל באבחנה תפקודית, כולל בדיקת צוואר/שכמה, שואל על דגלים אדומים, ובונה תוכנית הדרגתית.
8) למה לפעמים כאב כתף “נתקע” ונעשה כרוני?
כשכאב נמשך מעבר לצפוי, לעיתים יש שילוב של כמה גורמים:
- עומס שחוזר מהר מדי.
- חוסר עקביות בתרגול.
- מקור כאב מעורב (כתף + צוואר) שלא אותר (Wu, 2018; Carmichael, 2025).
- סנסיטיזציה/שינה לא טובה/סטרס (Borstad, 2015).
- ציפיות לא ריאליות (“יש לי קרע, חייבים ניתוח”) כאשר בפועל חלק מהממצאים שכיחים גם בלי כאב, וההתאמה בין הדמיה לסימפטומים אינה תמיד ישירה (Brindisino, 2025).
9) סיכום: מפת דרכים פשוטה למשהו מורכב
כאבי כתפיים אינם בעיה אחת אלא מגוון רחב של מצבים, כשהשכיחים ביותר קשורים לשרוול המסובב ולתסמונת כאב תת־אקרומיאלית, לצד כתף קפואה, בעיות AC, בייספס/לברום, שחיקה, חוסר יציבות, ומקורות צוואריים או מנגנוני כאב מרכזיים. כדי להתקדם נכון צריך:
- לזהות דגלים אדומים
- להבחין בין כאב כתף עם הגבלת טווח משמעותית (למשל כתף קפואה/שחיקה) לבין כאב כתף עם טווח כמעט תקין אך כואב בעומס (למשל RCRSP)
- לשקול תרומה של השכמה/גב עליון/צוואר
- לבחור טיפול שמרני מבוסס: תרגול פעיל מדורג, ניהול עומסים, ולעיתים טיפול מנואלי כתוספת
- כירופרקטיקה יכולה להשתלב היטב במיוחד כשהיא מתמקדת בהערכה רחבה, בטיפול ידני מבוקר, ובשילוב תרגול ושיקום פעיל – ולא כפתרון “פסיבי בלבד”.
References:
American Academy of Orthopaedic Surgeons. (2019). Management of rotator cuff injuries: Evidence-based clinical practice guideline (Published March 11, 2019). American Academy of Orthopaedic Surgeons.
American Academy of Orthopaedic Surgeons. (2020). Management of glenohumeral joint osteoarthritis: Evidence-based clinical practice guideline (Published March 23, 2020). American Academy of Orthopaedic Surgeons.
Bennell, K., Wee, E., Coburn, S., Green, S., Harris, A., & Buchbinder, R. (2010). Efficacy of standardised manual therapy and home exercise programme for chronic rotator cuff disease: Randomised placebo controlled trial. BMJ, 340, c2756.
Borstad, J. (2015). The role of sensitization in musculoskeletal shoulder pain. Brazilian Journal of Physical Therapy, 19(4), 251-260.
Brantingham, J. W., Cassa, T. K., Bonnefin, D., Jensen, M., Globe, G., Hicks, M., & Korporaal, C. (2011). Manipulative therapy for shoulder pain and disorders: Expansion of a systematic review. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 34(5), 314-346.
Brindisino, F. (2025). Shoulder pain: to image or not to image? [Clinical review].
Carmichael, J. (2025). Scapular pain in cervical radiculopathy: A scoping review. [Journal article].
Çabuk, H. (2023). Adhesive capsulitis after SIRVA: Observational study (June 2021-December 2022). [Journal article].
Hickey, D., Solvig, V., Cavalheri, V., Harrold, M., & McKenna, L. (2018). Scapular dyskinesis increases the risk of future shoulder pain by 43% in asymptomatic athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(2), 102-110.
Hsu, J. E. (2011). Current review of adhesive capsulitis. Journal of Shoulder and Elbow Surgery, 20(3), 502-514.
Lee, B. C. (2025). Clinical practice guidelines for diagnosis and non-surgical management of frozen shoulder. Annals of Rehabilitation Medicine.
Liu, S. (2024). Efficacy of manual therapy on shoulder pain and function: Systematic review and meta-analysis. Biomedical Reports.
Luime, J. J., Koes, B. W., Hendriksen, I. J. M., Burdorf, A., Verhagen, A. P., Miedema, H. S., & Verhaar, J. A. N. (2004). Prevalence and incidence of shoulder pain in the general population: A systematic review. Scandinavian Journal of Rheumatology, 33(2), 73-81.
Neviaser, A. S., & Hannafin, J. A. (2010). Adhesive capsulitis: A review of current treatment. The American Journal of Sports Medicine, 38(11), 2346-2356.
Nijs, J. (2021). Central sensitisation in chronic pain conditions. The Lancet Rheumatology.
Robles-Pérez, R., Vallejo-Martínez, R., Carrasco-Uribarren, A., Jiménez-del-Barrio, S., Hernández-Lázaro, H., & Ceballos-Laita, L. (2025). Thoracic manual therapy with or without exercise improves pain and disability in subacromial pain syndrome: A systematic review of randomized trials. Healthcare, 13, 2479.
Seitz, A. L., McClure, P. W., Finucane, S., Boardman, N. D., & Michener, L. A. (2011). Mechanisms of rotator cuff tendinopathy: Intrinsic, extrinsic, or both? Clinical Biomechanics, 26(1), 1-12.
Sidhar, K., Lim, H. J., & Gutierrez, L. (2024). A simplified approach to evaluate and manage shoulder pain. The Journal of the American Board of Family Medicine, 37(6), 1156-1166.
van Doorn, P. F., van den Bekerom, M. P. J., Struyf, F., & De Baets, L. (2022). The use and safety of corticosteroid injections for shoulder pain. [Systematic review].
Wu, W.-T., Chang, K.-V., Han, D.-S., Lin, C.-P., Özçakar, L., & Wang, T.-G. (2018). Cross-talk between shoulder and neck pain: An imaging study of association between rotator cuff tendon tears and cervical foraminal stenosis. Medicine (Baltimore), 97(36), e12247.