כאבים בקרסול ללא חבלה ברורה עשוי לנבוע ממגוון רחב של גורמים. אלה יכולים לכלול החל מבעיות מכניות ומבניות וכלה במחלות מערכתיות. הגישה הטיפולית עבור כאבים בקרסול שהחלו ללא אירוע חבלה (כמו נפילה או סיבוב) מתמקדת ראשית בזיהוי המקור. ננסה לברר האם הכאב מכני והחל בגלל עומס יתר, או שהוא דלקתי או מערכתי. התייחסות לכאב משתנה בהתאם למיקומו והעיתוי שבו הוא מופיע. כאב בבוקר ובמנוחה מעורר חשד לגאוט (Gout) או דלקת מפרקים שיגרונית. כאב בזמן פעילות מעורר חשד לדלקת בגיד או שברי מאמץ, תחושת נימול או עקצוץ עשויה להעיד על לחץ עצבי .
חשוב לציין את השינוי שעבר פרוטוקול הטיפול ראשוני בפציעות מ-RICE ל-PEACE & LOVE. בעוד שבעבר הגישה השלטת הייתה RICE (מנוחה וקרח), ההנחיות העדכניות מדגישות את פרוטוקול PEACE & LOVE. ההנחיות העדכניות ל-2025 מדגישות את הצורך לעבור בהקדם לטיפול פונקציונלי. טיפול כזה צריך לכלול חיזוק שרירים מייצבים ותרגילי פרופריוספציה. במידת הצורך נמליץ על התאמת מדרסים או נעליים תומכות. במצב של כאב שאינו משתפר, קושי לדרוך על הרגל, נפיחות משמעותית, חום מקומי ואדמומיות עזה יש לפנות לבירור מקצועי.
כאבים בקרסול ללא חבלה – רקע
כאב בקרסול שאינו קשור לחבלה (כלומר ללא נפילה/סיבוב חריף/מכה ישירה) הוא תלונה שכיחה ברפואה ראשונית, באורתופדיה וברפואת ספורט. למרות שקרסול “קטן” יחסית למפרקי הירך והברך, הוא נושא עומסים גבוהים בכל צעד, ריצה וקפיצה, ופגיע למגוון מצבים שמקורם בעומס-יתר, דלקת, מחלות מערכתיות, שינויי מבנה בכף הרגל והקרסול, ולעיתים נדירות גם זיהום או גידול. האתגר המרכזי הוא שהמונח “כאב קרסול” מתאר לעיתים כאב שמקורו בגידים סביב המפרק, בעצבים, בעצמות סמוכות (טלוס/טיביה/פיבולה), במפרק התת-טלרי או במבנים מדיאליים/לטרליים בכף הרגל ולכן נדרשת חשיבה דיפרנציאלית מסודרת.
במאמר זה מוצג סקירה מעודכנת ויסודית של שכיחות התופעה, הגורמים העיקריים, עקרונות האבחון והטיפול (כולל התייחסות לטיפול שמרני וניתוחי), עם דגש על מצבים שכיחים ללא חבלה ועל “דגלים אדומים” שמחייבים הערכה דחופה.
שכיחות ועומס תחלואה
ברפואה ראשונית, תלונות של כף רגל וקרסול מהוות נתח משמעותי מהביקורים. במחקר בריטני שבחן ייעוצים רפואיים עבור בעיות שריר-שלד בכף הרגל/קרסול נמצא כי כ־8% מכלל הייעוצים השריר-שלדיים היו קשורים לכף רגל וקרסול, ורובם היו מצבים לא-טראומטיים (כ־79%). בתוך הקטגוריה של תלונות קרסול וכף רגל, “כאב קרסול” הופיע כשלעצמו בתדירות ניכרת (Menz, 2010). נתון זה מדגיש שכאב קרסול ללא חבלה אינו “תלונה נדירה”, אלא חלק שגרתי מעומס העבודה בקהילה.
בהיבט האורתופדי-ניווני, אוסטאוארתריטיס (OA) של מפרק הטיביו-טלרי (tibiotalar) נחשבת פחות שכיחה מ-OA בברך/ירך, אך בעלת השפעה תפקודית גדולה. סקירה עדכנית מתארת שאצל מטופלים הפונים לטיפול אורתופדי בשל OA בגפה התחתונה, OA בקרסול מהווה בערך 1%-4% מהמקרים, כאשר האטיולוגיה השכיחה של OA בקרסול היא פוסט-טראומטית, אך קיימות גם סיבות לא-טראומטיות (כגון דלקת מפרקים שגרונית, המטוכרומטוזיס, המופיליה או אוסטאונקרוזיס) (Godoy-Santos, 2021). במקביל, כאב קרסול באוכלוסייה המבוגרת ובקהילה תואר בסקירה הכוללת הערכה של כאב קרסול ו-OA רדיוגרפי סימפטומטי (Murray, 2018).
מעבר לכך, יש אוכלוסיות עם עומס מכני תעסוקתי (עמידה ממושכת, הליכה רבה, משמרות ארוכות) שבהן כאב קרסול-כף רגל נפוץ ונקשר לגורמי עומס ושחיקה (Tsehay, 2023).
גורמים מרכזיים לכאב קרסול ללא חבלה
כדי לחשוב נכון, כדאי למיין את הגורמים לפי “מערכת” (גידים/מפרק/עצם/עצב/מערכתי) ולפי מהלך (חד-תת-חריף מול כרוני). דלקות בגידים (Tendinopathy) הן אחת הסיבות השכיחות ביותר להופעת כאבים בקרסול ללא חבלה. הכאב נוצר לרוב עקב עומס יתר מצטבר, שינוי בעצימות הפעילות או נעליים לא מתאימות.
1) עומס-יתר ומחלות גידים (Tendinopathy)
זהו אחד המקורות השכיחים ביותר לכאב ללא חבלה. לרוב יש קשר לשינוי בעומס (יותר הליכה/ריצה, החלפת נעליים, עלייה במשקל, שינוי משטח אימון).
דוגמאות שכיחות:
- טנדינופתיה של גיד אכילס: כאב אחורי מעל העקב או באזור האחיזה; לעיתים נוקשות בבוקר. טיפול לא-ניתוחי כולל ויסות עומסים, תרגילי העמסה (כולל אקסצנטריים) ותכניות שיקום פונקציונליות (Kipp, 2025).
- טנדינופתיה/דיספונקציה של הגיד הטיביאלי האחורי (Tibialis posterior): כאב מדיאלי בקרסול/כף הרגל, לעיתים עם קריסה הדרגתית של הקשת המדיאלית. סקירת מיפוי ספרות תיארה את הידע הקיים והפערים, ומחזקת את מקומם של אורתוזות, שינויי עומס ושיקום בשלב מוקדם (Rhim, 2022).
- הפרעות בגידים הפרונאליים (Peroneal tendons): מקור חשוב לכאב לטרלי “מאחורי” המלאולוס הלטרלי; לעיתים מתבלבל עם בעיות רצועות. נפוץ בקרב רצים או אנשים עם קשת כף רגל גבוהה. סקירה ב-EFORT מדגישה חשיבות בדיקה קלינית ממוקדת ושימוש מושכל באולטרסאונד/MRI, וכן גישה שמרנית בתחילה וניתוח רק לאחר כישלון (Davda, 2017).
2) תסמונות לכידה עצבית (Neuropathy/Entrapment)
תסמונת התעלה הטארסלית (Tarsal tunnel syndrome): לכידה של העצב הטיביאלי האחורי בתעלה מתחת לרצועת הכופפים המדיאלית. מאופיינת בכאב/צריבה/נימול בכף הרגל הפלנטרית, שמחמירים בעמידה/הליכה ומוקלים במנוחה. סקירה נרטיבית מציינת שילוב של בדיקה נוירולוגית, מבחני גירוי (כגון Tinel), הדמיה לשלילת “תופס מקום”, ולעיתים בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות; ניתוח נשקל כשיש כישלון טיפול שמרני או כשנמצא גורם תופס מקום (Kim, 2024).
3) פתולוגיות מפרקיות ניווניות/דלקתיות
מחלות מפרקים יכולות לגרום לכאב פתאומי או הדרגתי ללא כל חבלה:
- אוסטאוארתריטיס (Osteoarthritis) של הקרסול: שחיקה של הסחוס המפרקי. למרות שלרוב קשורה לפציעות עבר, היא יכולה להתפתח גם עקב שינויים ניווניים טבעיים. כאב מכני, נוקשות קצרה בבוקר, החמרה בעומס. הטיפול מדורג: שינוי פעילות, ירידה במשקל, תומכים/סדים, פיזיותרפיה, טיפול תרופתי סימפטומטי, הזרקות במקרים מתאימים, ובשלבים מתקדמים ניתוח (ארתרודזיס/החלפה) (Godoy-Santos, 2021; Grunfeld, 2013).
- דלקת מפרקים דלקתית מערכתית כגון דלקת מפרקים שיגרונית (Rheumatoid Arthritis) או ספונדילוארתריטיס: מחלה אוטואימונית הגורמת לדלקת סימטרית (בשתי הרגליים) המלווה בנוקשות בוקר משמעותית. עשויה להתבטא בכאב, נפיחות וחום מקומי, לעיתים עם נוקשות בוקר ממושכת וסימנים במפרקים נוספים.
- דלקת גבישית (Gout): הצטברות גבישי חומצת שתן במפרק. גורמת לכאב עז ופתאומי, נפיחות ואדמומיות, לעיתים קרובות בלילה. יכולה לערב גם קרסול/כף רגל ולגרום להתקפים כואבים. הנחיות ה-ACR מדגישות טיפול בהתקף (NSAIDs/קולכיצין/סטרואידים לפי התאמה) וטיפול מוריד-אוראט בגישה של “treat-to-target” במטופלים מתאימים (FitzGerald, 2020).
4) גורמים גרמיים שאינם חבלה חריפה
- שברי מאמץ: סדקים זעירים בעצם הנוצרים מעומס מצטבר (למשל ריצה על משטח קשה), ללא אירוע נפילה או מכה בודד. יכולים להופיע גם ללא אירוע יחיד, בעיקר עם שינוי עומס, חסר תזונתי/ויטמין D, או צפיפות עצם ירודה. הדמיה מוקדמת עשויה להיות תקינה בצילום, ו-MRI רגיש יותר. סקירה בתחום שברי מאמץ בספורט מדגישה הערכה קלינית-תפקודית ושיקום הדרגתי (Kahanov, 2015).
- אי-ספיקה מבנית (גידים ורצועות): רקמת חיבור (כמו הגיד הטיביאלי האחורי בקרסול) נחלשת ואינה מסוגלת לשאת את משקל הגוף או לשמור על יציבות המפרק. התוצאה: קריסה של קשת כף הרגל (פלטפוט נרכש) וכאבים בעמידה ובהליכה.
- נגעים אוסטאוכונדרליים: כאב עמוק במפרק, לעיתים נעילה/קליקים, לא תמיד קשור לחבלה ברורה.
- ליקויים במבנה כף הרגל: קשת שטוחה מדי או גבוהה מדי גורמת לחלוקת עומסים לא שווה, מה שמוביל לכאבים כרוניים בקרסול.
5) מצבים ייחודיים – סוכרת/נוירופתיה
Charcot neuroarthropathy: מצב הרסני בכף רגל/קרסול אצל מטופלים עם נוירופתיה (לרוב סוכרתית), שעלול להתחיל בכאב מועט יחסית מול נפיחות וחום משמעותיים. סקירה שיטתית מדגישה חשיבות אבחון מוקדם, הורדת עומסים (offloading) וטיפול רב-תחומי (Galhoum, 2021).
6) גורמים נדירים אך חשובים (דגלים אדומים)
- זיהום מפרקי (Septic arthritis): יהום חיידקי במפרק הקרסול הוא מצב חירום רפואי הגורם כאב חזק, מגבלה קשה בתנועה, חום/תסמינים סיסטמיים לעיתים. אבחון כולל לעיתים קרובות שאיבת מפרק והערכת הנוזל (Low, 2025).
- גידולים/תהליכים תופסי מקום, הפרעות כלי דם, ועוד – נדירים אך חשובים במיוחד אם יש כאב לילה, ירידה במשקל, או סימנים נוירולוגיים מתקדמים.
- אי ספיקה ורידית: בעיות בזרימת הדם מהרגליים חזרה ללב עלולות לגרום לנפיחות וכאב עמום בקרסוליים בסוף היום.
אבחון: גישה מעשית ומסודרת
האבחון נשען על שילוב של אנמנזה, בדיקה פיזיקלית, והדמיה/בדיקות עזר לפי הצורך.
1) היסטוריה קלינית ממוקדת
- התחלה ומהלך: הדרגתי מול פתאומי; משך מעל 6 שבועות מרמז על כאב “כרוני”.
- מיקום מדויק: קדמי/אחורי/מדיאלי/לטרלי; האם הכאב “בתוך המפרק” או לאורך גיד.
- קשר לעומס: החמרה בהליכה/ריצה/עמידה; נוקשות בבוקר.
- תסמינים נלווים: נפיחות, חום מקומי, “נעילות”, נימול/צריבה, כאב לילי.
- רקע רפואי: סוכרת/נוירופתיה, מחלות דלקתיות, מחלות כליה (חשוב לגאוט), שימוש בסטרואידים, היסטוריה של OA, תרופות.
2) בדיקה גופנית
- תצפית: קשת כף הרגל, ולגוס/וורוס עקב, נפיחות, אודם.
- טווח תנועה וכאב בתנועה: כאב בתנועה פסיבית עשוי לרמוז על מעורבות מפרקית; כאב בהתנגדות – על גיד.
- מישוש נקודתי: לאורך גידים (אכילס/טיביאלי אחורי/פרונאלים), קו מפרק, אזורי עצם רגישים.
מבחנים ייעודיים:
- בדיקות יציבה וקשת (לחשד לבעיית טיביאליס אחורי) (Rhim, 2022).
- Tinel בתעלה הטארסלית, בדיקות פרובוקציה (Kim, 2024).
- הערכת הליכה, קפיצה קלה/עלייה על אצבעות לפי סבילות.
- בדיקה נוירו-וסקולרית: דופק, תחושה, חולשה.
3) הדמיה ובדיקות עזר – עקרונות
ברוב המקרים מתחילים לפי הקליניקה ולפי משך הכאב:
- צילומי רנטגן בעמידה: טובים להערכת מבנה, OA, שברי מאמץ מסוימים, דורבנות/אוסטאופיטים.
- אולטרסאונד: מצוין להערכת גידים, דינמיקה של פרונאלים, דלקת סביב גידים, ולעיתים להזרקות מונחות (Gorbachova, 2020; Davda, 2017).
- MRI: רגיש לנגעים גידיים/סחוסיים/אוסטאוכונדרליים ולשברי מאמץ מוקדמים (Gorbachova, 2020).
- CT: שימושי כשצריך פירוט גרמי/ארתרוגרפיה CT במצבים מסוימים.
הנחיות הדמיה לכאב קרסול כרוני: מסגרת ACR מסייעת לבחור בדיקה מתאימה לפי תרחיש (Chang, 2018).
- בדיקות דם נשקלות כשיש חשד לדלקת מערכתית/זיהום/גאוט (למשל מדדי דלקת, חומצת שתן בהקשר מתאים), אך אינן “אוטומטיות” לכל כאב קרסול.
טיפול: עקרונות כלליים ואז התאמה לגורם
הגישה הטיפולית לכאב בקרסול שהחל ללא אירוע חבלה מתמקדת בזיהוי המקור וניהולו לפי פרוטוקולים עדכניים (2025-2026). בשנים האחרונות פרוטוקול הטיפול הראשוני:עבר מ-RICE ל-PEACE & LOVE.
1) פרוטוקול טיפול ראשוני
הטיפול תלוי אבחנה, אך יש “אבני יסוד” שחוזרות ברוב המצבים הלא-טראומטיים. בעוד שבעבר הגישה השלטת הייתה RICE (מנוחה וקרח), ההנחיות העדכניות מדגישות את פרוטוקול PEACE & LOVE, המעודד חזרה הדרגתית לפעילות:
- P (Protect): הגנה על המפרק והפחתת עומסים בשלבי הכאב הראשונים ללא קיבוע מוחלט.
- E (Elevate): הרמת הרגל מעל גובה הלב להפחתת נפיחות.
- A (Avoid anti-inflammatories): המלצה להימנע משימוש מופרז בתרופות נוגדות דלקת (כמו איבופרופן) ביומיים הראשונים, כדי לא לעכב את תהליך הריפוי הטבעי של הגוף.
- C (Compression): שימוש בחבישה אלסטית להורדת נפיחות.
- L (Load): העמסה הדרגתית ומבוקרת על הקרסול ברגע שהכאב מאפשר זאת.
- V (Vascularization): פעילות אירובית קלה שאינה מכאיבה כדי להגביר זרימת דם לאזור.
2) טיפול ידני ושיקום
ההנחיות העדכניות ל-2025 מדגישות טיפול פונקציונלי. פרוטוקול זה כולל:
- תרגול לחיזוק השרירים הטיביאליים והשוקיים לשיפור התמיכה במפרק.
- התאמת מדרסים או נעליים תומכות במידה וקיים ליקוי מבני כמו כף רגל שטוחה (Flat feet).
- תרגילי שיווי משקל לשיפור פרופריוספציה והשליטה העצבית-שרירית בקרסול.
3) עקרונות כלליים (ברוב המצבים המכניים)
- ויסות עומס (Load management): הפחתה זמנית של פעילות שמחמירה כאב, מעבר לאימונים חלופיים (אופניים/שחייה), והתקדמות הדרגתית.
- פיזיותרפיה ושיקום: חיזוק שרירים סביב הקרסול והשוק, שיפור פרופריוספציה, תרגול תפקודי.
- התאמת הנעלה/מדרסים: במיוחד במנח כף רגל לא תקין, בעיות קשת, ובטיביאליס אחורי (Rhim, 2022).
- חזרה לפעילות: מבוססת תפקוד (כאב נסבל, טווח תנועה, כוח, יציבות), ולא רק “זמן שעבר”.
2) טיפול לפי אבחנה נפוצה
א) טנדינופתיות (אכילס/טיביאליס אחורי/פרונאלים)
- תכניות העמסה מבוקרת, לעיתים דגש על אקסצנטרי/איסומטרי, ושיקום פונקציונלי (Kipp, 2025).
- בטיביאליס אחורי: שילוב אורתוזות/תמיכה לקשת, תרגול שרירי כף רגל ושוק, והתאמת עומס (Rhim, 2022).
- בפרונאלים: אבחנה מדויקת חשובה; הטיפול השמרני כולל פיזיותרפיה, NSAIDs לפי התאמה, ולעיתים אימוביליזציה קצרה. ניתוח נשקל בכישלון טיפול או בפתולוגיות מסוימות (Davda, 2017).
ב) דלקת פרקים ניוונית בקרסול
טיפול מדורג: ירידה במשקל (אם רלוונטית), חיזוק, סדים/brace, התאמות פעילות, טיפול תרופתי סימפטומטי, ושקילת הזרקות במקרים מתאימים. בשלבים מתקדמים לשקול קיבוע מפרק (Arthrodesis) או החלפת מפרק קרסול במטופלים מתאימים (Godoy-Santos, 2021; Grunfeld, 2013).
ג) תסמונת התעלה הטרסלית
טיפול שמרני בתחילה: הפחתת עומס, שינוי נעליים/אורתוזות, טיפול בגורם מכני/דלקתי סביב התעלה. הדמיה נדרשת כאשר יש חשד לתהליך תופס מקום. כישלון טיפול שמרני או נגע תופס מקום – שקילת ניתוח דקומפרסיה והסרת הגורם (Kim, 2024).
ד) ומקורות כאב לטרליים “עמוקים”
תסמונת סינוס טרסי (Sinus tarsi syndrome) היא מצב הגורם לכאב ורגישות בחלק החיצוני של הקרסול, ממש לפני העצם הבולטת (הפטישון החיצוני). מדובר ב"תעלה" קטנה הממוקמת בין עצם הקרסול (Talus) לעצם העקב (Calcaneus), המכילה רצועות, כלי דם ועצבים תחושתיים האחראים על שיווי המשקל. הגורמים העיקריים לכך כוללים אי-יציבות כרונית בגלל נקעים חוזרים, מבנה כף רגל שטוחה (Over-pronation) היוצרת לחץ מכני ש"צובט" את מרכיבי הסינוס, שימוש יתר. תסמינים נפוצים, כאב עמום בחלק החיצוני של הקרסול, תחושת חוסר יציבות, רגישות מגע נקודתית בפתח התעלה.
הגישה הטיפולית כוללת שיקום יציבה, חיזוק וייצוב, ולעיתים הזרקות/ארתרוסקופיה בהתאם לממצא; סקירה ביקורתית מדגישה שהאבחנה דורשת שילוב קליניקה והדמיה, ושאין טיפול “אחד לכולם” (Willegger, 2023).
ה) גאוט / דלקת גבישית
טיפול בהתקף וטיפול מניעתי לפי סיכון. הנחיות ACR מדגישות בחירת תרופות להתקף לפי התאמה רפואית, ושימוש מושכל בטיפול מוריד-אוראט בגישה מכוונת-יעד במטופלים מתאימים (FitzGerald, 2020).
ו) שבר מאמץ
הפחתת עומס ולעיתים קיבוע/מגף הליכה לפי חומרה, איתור גורמי סיכון (עומס אימון, תזונה, צפיפות עצם), וחזרה הדרגתית ומבוקרת לפעילות (Kahanov, 2015).
ז) נוירוארתרופתיה על שם שרקו
הפרעה זאת (Charcot Neuroarthropathy), המכונה לעיתים "מפרק שרקו", היא מצב רפואי חמור ומתקדם הגורם להרס הדרגתי של עצמות ומפרקי כף הרגל והקרסול. המצב מתפתח כסיבוך של נוירופתיה היקפית (פגיעה עצבית), בעיקר על רקע מחלת הסוכרת, שבה המטופל מאבד את תחושת הכאב וההגנה ברגליו. בשל אובדן התחושה, המטופל סופג פציעות זעירות או שברים מבלי להרגיש בהם. המשך ההליכה על רגל פגועה מעורר תגובה דלקתית חריפה ובלתי מבוקרת, המובילה לפירוק עצם (אוסטיאוליזיס), שברים נוספים וקריסה של מבנה כף הרגל.
זהו מצב שדורש טיפול דחוף יחסית: מניעת דריכה מוחלטת על הרגל מוקפד (למשל קיבוע מלא/Total Contact Cast לפי פרוטוקול), נעליים ומדרסים בהתאמה אישית, מעקב מומחים וטיפול רב-תחומי (Galhoum, 2021). ניתוח נשקל רק במקרים של עיוותים קשים שאינם מאפשרים הליכה בנעל, או זיהומים בעצם (אוסטאומיאליטיס)
“דגלים אדומים”: מתי חייבים בדיקה רפואית דחופה?
במצב של כאב קרסול ללא חבלה, יש מצבים שבהם לא כדאי “לחכות שזה יעבור”:
- חום, צמרמורות, אודם מפושט, כאב חזק מאוד והגבלה קשה בתנועה (חשד לזיהום מפרקי/רקמות). לעיתים יש צורך בשאיבת מפרק להערכת זיהום (Low, 2025).
- חוסר יכולת לשאת משקל באופן חדש ומשמעותי, או כאב גרמי נקודתי חזק (לשקול שבר מאמץ/פתולוגיה גרמית).
- נימול מתקדם, חולשה, או שינוי תחושתי משמעותי (לשקול לכידה עצבית/פגיעה נוירולוגית).
- סוכרת עם נוירופתיה + נפיחות/חום משמעותיים בכף הרגל/קרסול (חשד ל-Charcot) (Galhoum, 2021).
סיכום
כאב קרסול ללא חבלה הוא תופעה שכיחה, בעיקר בשל עומס-יתר, טנדינופתיות ושינויים ניווניים, אך לעיתים הוא ביטוי למחלה דלקתית מערכתית, גאוט, שבר מאמץ או מצב נוירופתי-סוכרתי. גישה אבחנתית מסודרת הכוללת מיקום הכאב, הקשר לעומס, בדיקה ממוקדת והדמיה לפי תרחיש, מסייעת להגיע לאבחנה מדויקת. הטיפול ברוב המצבים מתחיל שמרנית: ויסות עומס, פיזיותרפיה, תמיכות/אורתוזות וטיפול סימפטומטי; ובמקרים נבחרים נדרש טיפול תרופתי ייעודי (למשל בגאוט) או התערבות ניתוחית (למשל כשלון טיפול שמרני בתעלה טארסלית, או OA מתקדם). לצד זאת, חשוב לזהות סימני אזהרה שמצריכים הערכה דחופה.
References:
Davda, K., Malhotra, K., O’Donnell, P., Singh, D., & Cullen, N. (2017). Peroneal tendon disorders. EFORT Open Reviews, 2, 281-292.
FitzGerald, J. D., Dalbeth, N., Mikuls, T., Brignardello-Petersen, R., Guyatt, G., Abeles, A. M., Gelber, A. C., Harrold, L. R., Khanna, D., King, C., Levy, G., Libbey, C., Mount, D., Pillinger, M. H., Rosenthal, A., Singh, J. A., Sims, J. E., Smith, B. J., Wenger, N. S., Bae, S. S., Danve, A., Khanna, P. P., Kim, S. C., Lenert, A., Poon, S., Qasim, A., Sehra, S. T., Sharma, T. S. K., Toprover, M., Turgunbaev, M., Zeng, L., Zhang, M. A., Turner, A. S., & Neogi, T. (2020). 2020 American College of Rheumatology Guideline for the Management of Gout. Arthritis & Rheumatology, 72(6), 879-895.
Galhoum, A. E., Elshourbagy, A. M., Maaz, M., Abdelkader, A., & Mousa, W. M. (2021). Charcot neuroarthropathy: A systematic review of the literature. Journal of Clinical Medicine, 10(24), 5923.
Godoy-Santos, A. L., Fonseca, L. F., Netto, C. C., Giordano, V., Valderrabano, V., & Rammelt, S. (2021). Ankle osteoarthritis. Revista Brasileira de Ortopedia, 56(6), 689-696.
Gorbachova, T., Melenevsky, Y., Cohen, M., & Cerniglia, B. W. (2020). MRI of ankle and foot injuries in athletes: Imaging findings and clinical relevance. Polish Journal of Radiology, 85, e532-e549.
Grunfeld, R., Aydogan, U., & Juliano, P. J. (2013). Conservative management of ankle arthritis. Foot and Ankle Orthopaedics, 1(4), 32.
Kahanov, L., Eberman, L. E., Games, K. E., & Wasik, M. (2015). Diagnosis, treatment, and rehabilitation of stress fractures in the lower extremity in runners. Open Access Journal of Sports Medicine, 6, 87-95.
Kim, J., & Cho, J. (2024). Tarsal Tunnel Syndrome: A Narrative Review. The Nerve (Epub ahead of print).
Kipp, J. A., & Blazek, C. D. (2025). Current Concepts in the Nonoperative Management of Achilles Tendon Pathologies: A Scoping Review. Journal of Clinical Medicine, 14, 4736.
Low, J. M., O’Connell, C. P., Wills, A. G., & Carey, J. L. (2025). Joint aspiration for suspected native septic arthritis: A review of best practices. Cureus.
Menz, H. B., Jordan, K. P., Roddy, E., & Croft, P. R. (2010). Characteristics of primary care consultations for musculoskeletal foot and ankle problems in the UK. Rheumatology, 49(7), 1391-1398. https://doi.org/10.1093/rheumatology/keq092
Murray, C., Marshall, M., Rathod, T., Bowen, C. J., Menz, H. B., & Roddy, E. (2018). Population prevalence and distribution of ankle pain and symptomatic radiographic ankle osteoarthritis in community dwelling older adults: A systematic review and cross-sectional study. PLoS ONE, 13(4), e0193662.
Rhim, H. C., Dhawan, R., Gureck, A. E., Lieberman, D. E., Nolan, D. C., Elshafey, R., & Tenforde, A. S. (2022). Characteristics and Future Direction of Tibialis Posterior Tendinopathy Research: A Scoping Review. Medicina, 58(12), 1858.
Santacaterina, F., Boffano, M., & Rocchi, M. (2021). Achilles tendinopathy: A review of current concepts. Osteology, 1(4), 175-186.
Tsehay, T., Tesfaye, T., & Mekonnen, A. (2023). Prevalence of ankle-foot pain among nurses working in surgical units of comprehensive specialized hospitals in Amhara regional state, Northwest Ethiopia, 2022. Journal of Pain Research, 16, 2685-2696.
Willegger, M., Benca, E., Hirtler, L., Wanivenhaus, A., & Schuh, R. (2023). Sinus tarsi syndrome: A critical review. Journal of Clinical Medicine, 12(21), 6878.