כאבים בעקב בבוקר עלולים לנבוע ממגוון הפרעות בעקב או מהפרעה מרוחקת המשליכה כאב לעקב. אם אתם קמים בבוקר וחשים כאב בצעדים הראשונים שאתם מבצעים אתם לא לבד. כאבי בוקר בעקב הם סימפטום שכיח המשפיע על אנשים רבים, במיוחד בגיל העמידה ומבוגרים. לכאב עלול להיות סיבות שונות ובכללן פלנטר פצאיטיס, דלקת גיד אכילס, דלקת מפרקים שגרונית, שבר מאמץ, או בלוטת התריס ועוד. חשוב לבחון את מקור הכאב ולטפל בו בהקדם האפשרי. עיכוב באבחון ובטיפול עלול להוביל להתפתחות נזקים וכאבים כרוניים. אבחון כאבים בעקב בבוקר או בזמן אחר מתבסס על היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. במידת הצורך נבצע בדיקות דימות ואחרות.
הטיפול באותם כאבים בעקב בבוקר משתנה בהתאם לגורם. אם הכאב נובע מדורבן בעקב הטיפול המועדף כולל שימוש בלייזר מקצועי ובגלי הלם. הטיפול משתנה כאשר הכאב נובע משבר מאמץ או מתסמונת כרית השומן בעקב. כאב שמושלך מבלט או פריצת דיסק מותני הלוחץ על שורש עצב מותני מחייב טיפול בעמוד השדרה המותני ובאגן. במאמר "כאבים בעקב בבוקר" נדון בכאבים שמקורם פגיעה בעקב כף הרגל.
כאבים בעקב בבוקר – רקע
כאבים בעקב שמורגשים במיוחד עם הצעדים הראשונים בבוקר (“first-step pain”) הם אחת התלונות השכיחות ביותר ברפואת שריר־שלד של כף הרגל. התבנית האופיינית היא כאב חד/שורף או “דקירה” בעקב או בחלק המדיאלי־קדמי של העקב:
- מחמיר לאחר מנוחה (שינה, ישיבה ממושכת).
- משתפר אחרי כמה דקות של הליכה.
- לעיתים חוזר ומתגבר שוב לאחר עמידה ממושכת או עלייה בעומס פעילות.
תיאור זה משמש “דגל מכוון” אך אינו אבחנה בפני עצמה: יש מספר מצבים שיכולים להתבטא כך, ובעיקר כאב עקב פלנטרי הקשור לפלנטר פאסציה (Plantar heel pain/Plantar fasciitis או במינוח עדכני יותר “פלנטר פאסיופתיה”) (Martin, 2014; Koc, 2023). המאמר מתמקד בשכיחות התופעה, גורמים וגורמי סיכון, אבחון מבדיל, וטיפול מבוסס ראיות, כולל התייחסות לתרומה האפשרית של כירופרקטיקה כחלק מתכנית טיפול שמרנית רב־רכיבית.
שכיחות והיקף הבעיה
עד כמה זה נפוץ?
כאבים בעקב הם תלונה שכיחה בקהילה, ובתוכה כאב עקב פלנטרי הוא גורם מרכזי. מחקרי אוכלוסייה מצביעים על כך שכאב עקב פלנטרי מופיע בשכיחות לא מבוטלת בגיל הביניים ומעלה, ומלווה לעיתים בשימוש משמעותי בשירותי בריאות. (Thomas, 2019)
ברמה הרחבה יותר, פלנטר פצאיטיס נחשב מצב שכיח מאוד לאורך החיים – לעיתים מצוטטת הערכה של כ־1 מתוך 10 אנשים שיחוו אותה בשלב כלשהו. (Monteagudo, 2018)
בארה״ב, הערכת שכיחות בקרב מבוגרים והיקף טיפול תרופתי תומכת בכך שמדובר בבעיה נפוצה עם השלכות על שימוש בתרופות ובמשאבי מערכת הבריאות. (Nahin, 2018)
משמעות תפקודית וכלכלית:
מעבר לכאב עצמו, התופעה נקשרת לפגיעה בתפקוד, ירידה בפעילות גופנית ולעיתים אובדן ימי עבודה או שינוי דפוסי פעילות. (Thomas, 2019) גם העומס הכלכלי למערכת הבריאות אינו זניח, בין היתר בגלל ריבוי טיפולים שמרניים, הדמיות, זריקות וטיפולים מתקדמים. (Tong, 2010)
גורמים עיקריים לכאבי עקב בבוקר: מה עומד מאחורי התלונה?
למרות שהכאב נחווה “בעקב”, מקורו יכול להיות ברקמות שונות: פאסציה, גידים, עצב, כרית השומן העקבית, עצם, או מצב דלקתי־מערכתי.
1) פלנטר פאסיופתיה (Plantar fasciopathy) / פלנטר פאסציטיס
זהו הגורם השכיח ביותר לתבנית של “כאב בצעד ראשון”. כיום מקובל להדגיש שמדובר לעיתים קרובות יותר בתהליך ניווני־עומסי (פאסיופתיה/פאסיוזיס) מאשר דלקת “טהורה”. (Wearing, 2006; Monteagudo, 2018)
למה הכאב חזק בבוקר?
הסבר ביומכני נפוץ הוא שבזמן מנוחה/שינה הפאסציה והשרירים האחוריים של השוק (ובייחוד הגסטרוקנמיוס־סולאוס) “מתקצרים” קלות; הצעד הראשון מותח את המערכת באופן חד ומפעיל את אזור האחיזה בעקב. (Wearing, 2006; Martin, 2014)
2) טנדינופתיה של גיד אכילס (בייחוד אינסרציונלית) או עומס על המערכת האחורית
כאבי עקב אחוריים או מעל העקב, המוחמרים לאחר מנוחה, יכולים להופיע בטנדינופתיה של גיד אכילס או בבורסיטיס סמוכה. לעיתים יש בלבול עם כאב עקב פלנטרי, במיוחד כשהכאב “מקרין” או כשיש מגבלה בדורסיפלקשן. (Martin, 2014)
3) לכידת עצב: תסמונת התעלה הטרזלית/עצב בקסטר (Baxter’s nerve)
כאב שורף, נימול, הקרנה או תחושה חשמלית, במיוחד אם יש גם כאב לילי או שינוי תחושתי, מכוונים לעצב. זה יכול להידמות מאוד לפלנטר פאסיופתיה, ולעיתים אף להתקיים יחד. (Monteagudo, 2018; Martin, 2014)
4) אטרופיה/כשל של כרית השומן העקבית (Heel pad)
בולט יותר במבוגרים, לאחר שימוש ממושך בסטרואידים, או אחרי עומסים חוזרים. הכאב לרוב “מרכזי” בעקב ורגיש מאוד לעמידה על משטחים קשים. (McMillan, 2009)
5) שבר מאמץ של הקלקנאוס (Calcaneus) או פתולוגיה גרמית
כאב שהולך ומחמיר עם העמסה, רגישות נקודתית עמוקה, ולעיתים נפיחות, במיוחד לאחר עלייה חדה בעומס, מחייב לשקול שבר מאמץ. (Martin, 2014)
6) מצבים דלקתיים־מערכתיים (למשל ספונדילו־ארתרופתיות)
כאב עקב דו־צדדי, הופעה בגיל צעיר יחסית, נוקשות בוקר משמעותית במפרקים נוספים, כאב גב דלקתי או היסטוריה משפחתית, מעלים חשד לאנתזיטיס כחלק ממחלה מערכתית. (Monteagudo, 2018)
גורמי סיכון: מי בסיכון גבוה יותר?
הספרות מצביעה על שילוב של גורמים “פנימיים” (מבנה ותפקוד) ו“חיצוניים” (עומס, נעליים, עבודה).
גורמי סיכון עקביים יחסית במחקרים
- עודף משקל/השמנה, בעיקר באוכלוסייה לא־אתלטית: קשר חזק יחסית לכאב עקב פלנטרי כרוני. (Irving, 2006; Irving, 2007)
- מגבלה בדורסיפלקשן בקרסול (קשיחות של שרירי השוק/גסטרוקנמיוס): קשורה להעמסה מוגברת על הפאסציה. (Riddle, 2003; Monteagudo, 2018)
- מאפייני מנח כף רגל כגון פרונציה מוגברת/כף רגל “שטוחה” יותר בחלק מהאוכלוסיות. (Irving, 2007)
- עמידה ממושכת בעבודה/עומס תעסוקתי על הגפה: קשר אפשרי, אך איכות הראיות משתנה. (Irving, 2006; Thomas, 2019)
- עלייה חדה בעומס פעילות (ריצה, הליכות ארוכות, שינוי משטח/נעליים): גורם “טריגר” נפוץ, גם אם אינו מופיע תמיד כגורם סיכון סטטי. (Martin, 2014)
נקודות שמבלבלות הרבה מטופלים
- “דורבן” בצילום: דורבן קלקנאלי נפוץ גם בלי כאב, והוא אינו בהכרח מקור הכאב. הוא עשוי להיות ממצא נלווה. (McMillan, 2009; Monteagudo, 2018)
- דלקת = אנטיביוטיקה/מנוחה מוחלטת: רוב המקרים אינם זיהומיים ואינם דורשים אנטיביוטיקה; מנוחה מוחלטת לאורך זמן עלולה להחליש ולהאריך החלמה. ברוב המקרים עדיף ניהול עומס חכם. (Koc, 2023)
אבחון: איך מאבחנים נכון ומה חשוב לשלול?
האבחון הוא בעיקר קליני (סיפור + בדיקה), והדמיה נשקלת לפי חומרה, משך, תגובה לטיפול, או חשד למצבים אחרים.
מאפיינים קליניים אופייניים לפלנטר פאסיופתיה:
- כאב בעקב המדיאלי־קדמי, בולט בצעד ראשון בבוקר או אחרי מנוחה. (Martin, 2014; Koc, 2023)
- רגישות במישוש באחיזת הפאסציה בקלקנאוס. (Martin, 2014)
- לעיתים Windlass test חיובי (כאב בעת דורסיפלקשן של הבוהן הגדולה שמותח את הפאסציה). (Martin, 2014)
- מגבלה בדורסיפלקשן וקשיחות שרירי השוק. (Riddle, 2003; Koc, 2023)
מתי כן לשקול הדמיה?
- כאב “א-טיפוסי”, כאב לילי חזק, חום/אודם משמעותיים, סיפור טראומה, חשד לשבר מאמץ או גידול/זיהום. (Koc, 2023)
- כישלון טיפול שמרני עקבי לאורך שבועות-חודשים, או לפני התערבויות פולשניות.
אולטרסאונד ו-MRI
- אולטרסאונד יעיל להדגמת עיבוי הפאסציה, נוזל סביבתי ושינויים אופייניים; בסקירות נמצא שעובי פאסציה מעל ~4 מ״מ תומך באבחנה של פלנטר פאסיופתיה בהקשר קליני מתאים. (McMillan, 2009; Radwan, 2016)
- MRI מסייע כאשר החשד הוא לשבר מאמץ, לכידת עצב, פתולוגיה עמוקה או אבחנה מבדלת מורכבת. (McMillan, 2009)
טיפול: מה עובד בפועל, ובאיזה סדר?
רוב המקרים משתפרים עם טיפול שמרני עקבי, אך ההחלמה יכולה לקחת שבועות עד חודשים. (Monteagudo, 2018) ההיגיון הטיפולי הוא להפחית עומס מזיק, לשפר יכולת העמסה הדרגתית, ולהוריד כאב עקב פלנטרי כדי לאפשר תנועה ושיקום.
1) קו ראשון: חינוך, ניהול עומס ושינוי התנהגותי
הפחתת “קפיצות עומס” (למשל מעבר חד ליותר צעדים/ריצה/עמידה). (Koc, 2023)
התאמות בעבודה (הפסקות, משטח רך יותר).
נעליים עם תמיכה/בלימת זעזועים מתאימה במיוחד אם הולכים יחפים בבית על רצפה קשה.
2) תרגול ומתיחות ממוקדות – בסיס הטיפול
ראיות חזקות יחסית קיימות למתיחה ייעודית של הפאסציה (plantar fascia-specific stretching), עם שיפור בכאב ותפקוד. (DiGiovanni, 2003; DiGiovanni, 2006)
בפועל משלבים לרוב:
- מתיחת פאסציה (למשל משיכת אצבעות כף הרגל כלפי מעלה לפני ירידה מהמיטה).
- מתיחות שרירי תאומים/סולאוס ושיפור דורסיפלקשן בהדרגה.
3) טייפינג (Low-Dye/Calcaneal taping)
טייפינג יכול להוריד כאב עקב פלנטרי בטווח הקצר ולעזור “לקנות זמן” כדי להתמיד בתרגול. (Hyland, 2006; Koc, 2023)
4) מדרסים/אורתוזות
מדרסים מותאמים או מוכנים מראש עשויים לתת תועלת קצרה־טווח בכאב/תפקוד בחלק מהמטופלים, אך האפקט הממוצע לרוב קטן עד בינוני ותלוי התאמה והקשר. (Landorf, 2006; Koc, 2023)
5) סד לילה (Night splint)
עשוי להועיל במיוחד כשכאב “הצעד הראשון” דומיננטי, כי הוא שומר על אורך יחסי של הפאסציה והשוק בלילה. סקירות מוקדמות מצאו תוצאות מעורבות, אך זה עדיין כלי שימושי בחלק מהמקרים. (Stuber, 2006; Koc, 2023)
6) טיפול ידני (Manual therapy) ושיקום תנועתיות
הנחיות קליניות עדכניות ממליצות לשקול טיפול ידני- מוביליזציות/מניפולציות מפרקיות וטכניקות לרקמות רכות כדי לטפל בחסרי תנועתיות של הקרסול/כף הרגל ולשפר כאב ותפקוד כחלק מתכנית כוללת. (Koc, 2023)
סקירה שיטתית מצאה שטיפול ידני (כולל מוביליזציות/עיסוי עמוק/שחרור מיופשיאלי) יכול להועיל בחלק מהמחקרים, אך קיימת שונות בפרוטוקולים ובאיכות המחקרים ולכן הוא נתפס לרוב כמרכיב “משלים” לתרגול ולא כתחליף לו. (Pollack, 2018)
7) גלי הלם (ESWT)
גלי הלם (ממוקדים או רדיאליים) הם אפשרות מקובלת כאשר טיפול בסיסי לא מספק. יש ראיות ממחקרים אקראיים ומטא־אנליזות ליעילות בכאב ותפקוד, בעיקר במצבים כרוניים. (Aqil, 2013; Gerdesmeyer, 2008; Buchbinder, 2002)
8) זריקות: סטרואידים ו-PRP
סטרואידים: עשויים לספק הקלה קצרה־טווח, אך האפקט לעיתים דועך, ויש לשקול סיכונים (למשל כאב עקב פלנטרי חוזר, פגיעה ברקמה, ובמקרים נדירים קרע פאסציה). סקירה ומטא־אנליזה מצביעה על תועלת מול חלק מההשוואות אך לא תמיד מול פלצבו, ומדגישה צורך בבחירה זהירה. (Whittaker, 2019; Seth, 2023)
PRP (פלזמה עשירת טסיות): מטא־אנליזות מציעות שבטווח הבינוני PRP עשוי להיות עדיף על סטרואידים בחלק ממדדי הכאב, אך התוצאות תלויות פרוטוקול, איכות מחקרים והגדרות תוצאה. (Singh, 2017; Yu, 2020)
9) דיקור יבש/טכניקות נוספות
דיקור יבש הודגם כמשפר כאב עקב פלנטרי בחלק מהמחקרים, אך לרוב נשקל לאחר מיצוי טיפול בסיסי ובשילוב שיקום פעיל. (Eftekharsadat, 2016)
10) ניתוח ופרוצדורות מתקדמות
הניתוח נשמר למיעוט קטן של מקרים עמידים. סקירות מושגיות מציינות אפשרויות כגון שחרור חלקי של הפאסציה או שחרור גסטרוקנמיוס (gastrocnemius recession) במצבים נבחרים, אך ההחלטה תלויה באבחון מדויק ובכישלון טיפול שמרני ממושך. (Monteagudo, 2018)
איפה נכנסת כירופרקטיקה?
כירופרקטיקה בתחום כאב עקב בבוקר משתלבת לרוב תחת המטרייה של טיפול שמרני רב־רכיבי, ויכולה לכלול:
- מניפולציות/מוביליזציות לקרסול, תת־טלארי, מפרקי כף הרגל ולעיתים גם לברך/ירך – במטרה לשפר תנועתיות ולהפחית עומס מקומי.
- טיפול ברקמות רכות (מיופשיאלי/עיסוי עמוק) לשוק ולכף הרגל.
- תרגול ביתי מודרך: מתיחת פאסציה ושוק, תרגילי חיזוק לכף הרגל ולשרירים המייצבים, והדרכת ניהול עומס.
מבחינת ראיות, קיימים דיווחים וסקירות מהעולם הכירופרקטי שמציינים תוצאות חיוביות במחקר אקראי בודד על מניפולציה ושילוב מתיחות לעומת אורתוזות, אך הספרות רחוקה מלהיות אחידה, וחלק מהמחקרים אינם נגישים או באיכות גבוהה. (Stuber, 2006)
לעומת זאת, הנחיות קליניות מודרניות בתחום כאב עקב פלנטרי כן נותנות מקום משמעותי לmanual therapy (טיפול ידני מפרקי ורקמות רכות) כחלק מטיפול כולל. לכן, כאשר טיפול כירופרקטי מיושם בהתאם לעקרונות הללו ובעיקר כשהוא משולב בתרגול, ניהול עומס והדרכת מטופל, הוא יכול להיות רכיב רלוונטי בתכנית טיפול שמרנית. (Koc, 2023)
בשורה התחתונה הפרקטית:
אם בוחרים לשלב כירופרקטיקה, כדאי להעדיף גישה מבוססת הערכה תפקודית, מדדים אובייקטיביים (כאב עקב פלנטרי בצעד ראשון, סבילות עמידה/הליכה, טווח דורסיפלקשן), ותכנית תרגול הדרגתית ולא להסתמך על טיפול ידני בלבד. (Koc, 2023; Pollack, 2018)
מתי לפנות לבדיקה דחופה או מומחה?
- פנייה רפואית (משפחה/אורתופד/רפואת ספורט) מומלצת אם יש:
- כאב חזק מאוד עם קושי לדרוך לאחר טראומה;
- חום, אודם מתפשט, או סימנים סיסטמיים;
- כאב לילי עיקש, ירידה במשקל לא מוסברת;
- נימול/חולשה משמעותיים;
- חשד לשבר מאמץ או מחלה דלקתית־מערכתית;
- אי־שיפור לאחר תקופה סבירה של טיפול שמרני עקבי. (Koc, 2023)
סיכום
“כאב בעקב בבוקר” הוא סימפטום שכיח עם השפעה תפקודית וכלכלית משמעותית. ברוב המקרים מדובר במצב של פלנטר פאסיופתיה – מצב עומסי שבו שילוב של גורמי סיכון (משקל, מגבלת דורסיפלקשן, פרונציה, עמידה/עומס) מוביל לכאב אופייני בצעד הראשון. האבחון הוא בעיקר קליני, והדמיה שמורה למקרים לא טיפוסיים או עמידים. הטיפול היעיל ביותר לרוב הוא רב־רכיבי: ניהול עומס, מתיחות ייעודיות של הפאסציה והשוק, טייפינג/מדרסים לפי צורך, ולעיתים גלי הלם או זריקות במקרים נבחרים. כירופרקטיקה יכולה להשתלב באופן הגיוני כאשר היא מיושמת כ־manual therapy במסגרת תכנית שיקום פעילה ומדידה, בהתאם להמלצות קליניות עדכניות. (Koc, 2023; DiGiovanni, 2006).
References:
Buchbinder, R., Ptasznik, R., Gordon, J., Buchanan, J., Prabaharan, V., & Forbes, A. (2002). Ultrasound-guided extracorporeal shock wave therapy for plantar fasciitis: A randomized controlled trial. JAMA, 288(11), 1364-1372.
DiGiovanni, B. F., Nawoczenski, D. A., Lintal, M. E., Moore, E. A., Murray, J. C., Wilding, G. E., & Baumhauer, J. F. (2003). Tissue-specific plantar fascia-stretching exercise enhances outcomes in patients with chronic heel pain: A prospective, randomized study. The Journal of Bone and Joint Surgery. American Volume, 85(7), 1270-1277.
G. E., & Baumhauer, J. F. (2006). Plantar fascia-specific stretching exercise improves outcomes in patients with chronic plantar fasciitis: A prospective clinical trial with two-year follow-up. The Journal of Bone and Joint Surgery. American Volume, 88(8), 1775-1781.
Eftekharsadat, B., Babaei-Ghazani, A., Zeinolabedinzadeh, V., & Kohan, M. (2016). Dry needling in patients with chronic heel pain due to plantar fasciitis: A single-blinded randomized clinical trial. Medical Journal of the Islamic Republic of Iran, 30, 401.
Gerdesmeyer, L., Frey, C., Vester, J., Maier, M., Weil, L., Weil, L. S., Jr., Lohrer, H., Henne, M., Gollwitzer, H., & Diehl, P. (2008). Radial extracorporeal shock wave therapy is safe and effective in the treatment of chronic recalcitrant plantar fasciitis: Results of a confirmatory randomized placebo-controlled multicenter study. The American Journal of Sports Medicine, 36(11), 2100-2109.
Hyland, M. R., Webber-Gaffney, A., Cohen, L., & Lichtman, P. T. (2006). Randomized controlled trial of calcaneal taping, sham taping, and plantar fascia stretching for the short-term management of plantar heel pain. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 36(6), 364-371.
Irving, D. B., Cook, J. L., & Menz, H. B. (2006). Factors associated with chronic plantar heel pain: A systematic review. Journal of Science and Medicine in Sport, 9(1-2), 11-22.
Irving, D. B., Cook, J. L., Young, M. A., & Menz, H. B. (2007). Obesity and pronated foot type may increase the risk of chronic plantar heel pain: A matched case-control study. BMC Musculoskeletal Disorders, 8, 41.
Koc, T. A., Jr., Bise, C. G., Neville, C., Carreira, D., Martin, R. L., & McDonough, C. M. (2023). Heel pain – Plantar fasciitis: Revision 2023. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(12), CPG1-CPG39.
Landorf, K. B., Keenan, A.-M., & Herbert, R. D. (2006). Effectiveness of foot orthoses to treat plantar fasciitis: A randomized trial. Archives of Internal Medicine, 166(12), 1305-1310.
Martin, R. L., Davenport, T. E., Reischl, S. F., McPoil, T. G., Matheson, J. W., Wukich, D. K., & McDonough, C. M. (2014). Heel pain – Plantar fasciitis: Revision 2014. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 44(11), A1-A33.
McMillan, A. M., Landorf, K. B., Barrett, J. T., Menz, H. B., & Bird, A. R. (2009). Diagnostic imaging for chronic plantar heel pain: A systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 2, 32.
Monteagudo, M., Martínez de Albornoz, P., Gutierrez, B., Tabuenca, J., & Álvarez, I. (2018). Plantar fasciopathy: A current concepts review. EFORT Open Reviews, 3(8), 485-493.
Nahin, R. L. (2018). Prevalence and pharmaceutical treatment of plantar fasciitis in United States adults. The Journal of Pain, 19(8), 885-896.
Pollack, Y., Shashua, A., Kalichman, L., & Carmeli, E. (2018). Manual therapy for plantar heel pain. Foot, 34, 11-16.
Radwan, A., Wyland, M., Applequist, L., Bolowsky, E., Klingensmith, H., & Virag, I. (2016). Ultrasonography, an effective tool in diagnosing plantar fasciitis: A systematic review of diagnostic trials. International Journal of Sports Physical Therapy, 11(5), 663-671.
Riddle, D. L., Pulisic, M., Pidcoe, P., & Johnson, R. E. (2003). Risk factors for plantar fasciitis: A matched case-control study. The Journal of Bone and Joint Surgery. American Volume, 85(5), 872-877.
Seth, I., Abovei, J. L., Khan, M., Narin, A., & Simpson, A. (2023). The role of corticosteroid injections in treating plantar fasciitis: A systematic review and meta-analysis. Foot (Edinburgh, Scotland), 54, 101970.
Singh, P., Madanipour, S., Bhamra, J. S., & Gill, I. (2017). A systematic review and meta-analysis of platelet-rich plasma versus corticosteroid injections for plantar fasciopathy. International Orthopaedics, 41(6), 1169-1181.
Stuber, K., & Kristmanson, K. (2006). Conservative therapy for plantar fasciitis: A narrative review of randomized controlled trials. Journal of the Canadian Chiropractic Association, 50(2), 118-133.
Thomas, M. J., Whittle, R., Menz, H. B., Rathod-Mistry, T., Marshall, M., & Roddy, E. (2019). Plantar heel pain in middle-aged and older adults: Population prevalence, associations with health status and lifestyle factors, and frequency of healthcare use. BMC Musculoskeletal Disorders, 20(1), 337.
Tong, K. B., & Furia, J. (2010). Economic burden of plantar fasciitis treatment in the United States. American Journal of Orthopedics, 39(5), 227-231.
Wearing, S. C., Smeathers, J. E., Urry, S. R., Hennig, E. M., & Hills, A. P. (2006). The pathomechanics of plantar fasciitis. Sports Medicine, 36(7), 585-611.
Whittaker, G. A., Munteanu, S. E., Menz, H. B., Gerrard, J. M., Landorf, K. B., & Costa, M. L. (2019). Corticosteroid injection for plantar heel pain: A systematic review and meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 20, 378.
Yu, T., Xia, J., Li, B., Zhou, H., Yang, Y., & Yu, G. (2020). Outcomes of platelet-rich plasma for plantar fasciopathy: A best-evidence synthesis. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 15(1), 432.