כאבים בחלק הקדמי של השוק: גורמים שכיחים, אבחון וטיפול, זהו נושא המאמר. כאב טורדני בחלק הקדמי של השוק, המופיע לרוב בזמן ריצה, הליכה מהירה או אפילו בעמידה ממושכת, הוא תלונה נפוצה ביותר בקרב ספורטאים וחובבי בריאות כאחד. המיקום הממוקד של הכאב גורם לרבים לחשוש מפני פציעה חמורה, ובצדק: האזור הקדמי של השוק נושא בעומסים עצומים בכל צעד שאנו עושים. הפגיעה המוכרת ביותר באזור זה מכונה "שין ספלינט" (Shin Splints), אך מדובר רק בחלק מתמונה רחבה בהרבה. לעיתים קרובות, הכאב המגביל הזה הוא אות אזהרה של הגוף המותח ביקורת על סרגל המאמצים, על איכות הנעליים או על משטח האימון שלכם.
הבנת המקור המדויק של הכאב היא הצעד הראשון והקריטי ביותר בדרך לפתרון. מאמר זה נועד לשפוך אור על התופעה המתסכלת הזו, תוך סקירה מקיפה של הגורמים השכיחים ביותר – החל מדלקות בגידים ובמעטפת העצם ועד לשברי מאמץ. בהמשך נפרק את שלבי האבחון המקצועי, המבדיל בין סוגי הפציעות השונות, ונציג את דרכי הטיפול היעילות ביותר. שילוב נכון בין מנוחה אקטיבית, כירופרקטיקה מותאמת וחזרה הדרגתית לפעילות יאפשר לכם לא רק להעלים את הכאב הנוכחי, אלא גם למנוע את הפציעה הבאה ולשמור על הרגליים שלכם חזקות ובריאות לטווח ארוך.
כאבים בחלק הקדמי של השוק: גורמים שכיחים, אבחון וטיפול – רקע
כאב קדמי בשוק: למה חשוב להבין את מקור הכאב? כאב בחלק הקדמי של השוק הוא תלונה שכיחה אצל רצים, חיילים, רקדנים, שחקני כדור, מתאמני חדר כושר ואנשים שהעלו במהירות את עומס ההליכה או הריצה. בשפה יומיומית רבים קוראים לזה “שין ספלינט”, אך מבחינה רפואית כאב בשוק אינו אבחנה אחת. הוא יכול לנבוע מעומס עצם, שריר, גיד, עצב, כלי דם או לחץ במדורי השרירים. לכן טיפול נכון מתחיל בשאלה פשוטה: איפה בדיוק הכאב, מתי הוא מופיע, ומה גורם לו להחמיר או להשתפר.
כאב קדמי אינו תמיד אותו דבר כמו “שין ספלינט”
חשוב לדייק: Medial Tibial Stress Syndrome, או MTSS, מופיע בדרך כלל לאורך החלק הפנימי־אחורי של עצם השוק, ולא תמיד ממש בקדמת השוק. לעומת זאת, כאב קדמי אמיתי יכול להיות קשור לשריר הטיביאליס הקדמי, תסמונת מדור קדמי במאמץ, שבר מאמץ בטיביה, גירוי עצבי או עומס מכני אחר. אבחון לא מדויק עלול להוביל למנוחה קצרה מדי, תרגילים לא מתאימים או חזרה מהירה מדי לריצה.
שכיחות כאבים בשוק ופציעות ריצה
פציעות ריצה נפוצות מאוד. סקירה שיטתית רחבה מצאה כי בערך מחצית מהרצים חווים פציעה בשנה שמגבילה אותם מריצה, וכרבע מהרצים פצועים בכל נקודת זמן נתונה (Kakouris, 2021). כאבי שוק הם חלק מרכזי מקבוצת פציעות העומס בגפה התחתונה, במיוחד אצל רצים מתחילים, חיילים בתקופת טירונות, ספורטאי סבולת ומתאמנים שמגדילים עומס מהר מדי.
שכיחות MTSS אצל רצים
בסקירה שעסקה ב־MTSS אצל רצים מתחילים וחובבים צוין כי MTSS היא אחת מפציעות הריצה השכיחות, עם שיעורים שדווחו סביב 13.2% – 17.3% באוכלוסיות רלוונטיות של רצים (Menéndez, 2020). סקירות נוספות מתארות את MTSS כפציעת עומס שכיחה בקרב רצים ואנשי צבא, אך מדגישות שהמונח “שין ספלינט” רחב מדי ועלול לערבב בין אבחנות שונות (Winters, 2020).
גורם שכיח ראשון: Medial Tibial Stress Syndrome
MTSS הוא מצב עומס שבו מופיע כאב לאורך הגבול הפנימי של עצם השוק, לרוב בשליש התחתון או האמצעי. הכאב מופיע בתחילה בזמן פעילות, במיוחד ריצה, קפיצות או הליכה מהירה. בתחילת הדרך הכאב עשוי להיעלם אחרי חימום, אך בהמשך הוא עלול להופיע מוקדם יותר באימון, להימשך אחרי פעילות ואף להפריע ביום־יום.
איך מזהים MTSS?
האבחנה מתבססת בעיקר על סיפור ובדיקה. כאב מפושט יחסית לאורך יותר מ־5 ס”מ בגבול הפנימי של הטיביה, שמופיע בזמן פעילות ונרגע במנוחה, מתאים ל־MTSS. לעומת זאת, כאב נקודתי מאוד על העצם מעלה יותר חשד לשבר מאמץ. Winters הדגיש כי MTSS ניתן לרוב לאבחון קליני כאשר התמונה טיפוסית, אך יש להבחין בינו לבין שבר מאמץ ותסמונת מדור (Winters, 2020).
גורם שכיח שני: שבר מאמץ בטיביה
שבר מאמץ הוא פציעת עומס של העצם. הוא נוצר כאשר העומס החוזר גבוה מיכולת העצם להתאושש ולהתחזק. בשלב מוקדם ייתכן שמדובר בתגובת מאמץ בלבד, אך בהמשך עלול להתפתח שבר מאמץ ממשי. כאב קדמי או פנימי בשוק שמתחיל בזמן ריצה ומחמיר בהדרגה צריך לעורר חשד, במיוחד אם הכאב נעשה נקודתי, מופיע בהליכה או נשאר גם במנוחה.
סימנים שמרמזים על שבר מאמץ
כאב נקודתי על עצם השוק, כאב בקפיצה על רגל אחת, החמרה מאימון לאימון, כאב שלא נרגע אחרי מנוחה קצרה או כאב שמופיע גם בלילה – כל אלה מחייבים הערכה. סקירה על פציעות עומס עצם אצל רצים הדגישה שאבחון מאוחר והמשך ריצה עלולים להאריך משמעותית את זמן ההחלמה (Song, 2020). במקרה של חשד לשבר מאמץ, לא ממשיכים “לרוץ דרך הכאב”.
גורם שכיח שלישי: תסמונת מדור כרונית במאמץ
תסמונת מדור כרונית במאמץ, או CECS, היא מצב שבו לחץ בתוך מדור שרירי עולה בזמן פעילות. כאשר הלחץ עולה, זרימת הדם ותפקוד העצבים באזור נפגעים זמנית. הכאב מופיע בדרך כלל אחרי זמן קבוע יחסית של ריצה או מאמץ, מחמיר ככל שממשיכים, ונרגע לאחר הפסקה. במדור הקדמי של השוק ייתכנו כאב, לחץ, נימול, חולשה בהרמת כף הרגל או תחושת “רגל כבדה”.
איך CECS שונה מ־MTSS?
ב־MTSS הכאב לרוב רגיש במישוש לאורך העצם ומושפע מעומס מצטבר. ב־CECS הכאב מרגיש לעיתים כמו לחץ פנימי, מתיחות או “התפוצצות” של השריר, מופיע באופן צפוי בזמן מאמץ ונעלם יחסית מהר במנוחה. סקירות קליניות מתארות CECS כגורם חשוב לכאב שוק במאמץ אצל ספורטאים וחיילים, במיוחד כאשר התסמינים חוזרים באותו דפוס בכל אימון (Velasco, 2020; Vogels, 2022).
גורם רביעי: עומס בשריר הטיביאליס הקדמי
הטיביאליס הקדמי הוא השריר שנמצא בקדמת השוק ומרים את כף הרגל כלפי מעלה. הוא עובד בזמן הליכה, ריצה, ירידה במדרגות, בלימה ונחיתה. כאב באזור הקדמי של השוק יכול להופיע כאשר השריר או הגיד שלו מקבלים עומס גבוה, למשל אחרי ריצה בירידות, מעבר לנעליים מינימליסטיות, חזרה פתאומית לריצה או אימוני ספרינט.
תסמינים של עומס שרירי קדמי
כאב שרירי קדמי לרוב מחמיר בזמן הרמת כף הרגל, ריצה בירידה או הליכה מהירה. ייתכן כאב במישוש לאורך השריר, נוקשות אחרי אימון או תחושת עייפות מקומית. במקרים של גיד הטיביאליס הקדמי ייתכן כאב קרוב יותר לקרסול ולגב כף הרגל. טיפול נכון כולל הורדת עומס, חזרה הדרגתית, חיזוק מבוקר ושיפור תנועתיות קרסול ושוק.
גורם חמישי: כאב עצבי או כאב מוקרן
כאב קדמי בשוק יכול לעיתים להגיע מגירוי עצבי בגב התחתון, סביב הברך או לאורך העצב הפרונאלי. במצב כזה הכאב עשוי להיות שורף, חשמלי, מלווה בנימול, עקצוץ או חולשה בהרמת כף הרגל. אם יש כאב גב תחתון עם הקרנה לשוק, שינוי בתחושה או חולשה, צריך לשקול מקור עצבי ולא להניח שמדובר בפציעת ריצה רגילה.
מתי לחשוד במעורבות עצבית?
נימול מתמשך, חולשה, תחושת שריפה, כאב שאינו קשור ישירות לעומס ריצה, או קושי להרים את כף הרגל הם סימנים שמחייבים בדיקה. במקרים כאלה טיפול מקומי בשוק בלבד עלול לפספס את מקור הבעיה. צריך לבדוק גב תחתון, ירך, ברך, ראש הפיבולה, תפקוד עצבי והליכה.
גורמי סיכון לכאב קדמי בשוק
גורמי הסיכון משתנים לפי האבחנה, אך יש כמה דפוסים חוזרים. עלייה מהירה בנפח ריצה, מעבר למשטח קשה, שינוי נעליים, ירידה בשינה, תזונה לא מספקת, היסטוריית פציעה, BMI גבוה, כף רגל עם צניחת קשת מוגברת, טווחי קרסול מוגבלים וחולשת שרירי ירך ושוק יכולים לתרום לעומס יתר. סקירות על MTSS מצאו קשרים בין BMI גבוה, navicular drop מוגבר, מין נקבה, היסטוריה קודמת של MTSS וטווחי תנועה מסוימים לבין סיכון מוגבר (Hamstra-Wright, 2015; Newman, 2013).
טעות אימון היא גורם מרכזי
הגורם המעשי השכיח ביותר הוא שינוי מהיר מדי: יותר קילומטרים, יותר מהירות, יותר עליות, יותר ירידות, יותר קפיצות או פחות ימי מנוחה. הגוף מסתגל לעומס בהדרגה, אך עצם, גידים ושרירים אינם מסתגלים באותו קצב. לכן כאב שמתחיל אחרי “שבוע מוטיבציה” עם קפיצה באימונים אינו מפתיע, והוא דורש התאמת עומס ולא רק משחה או עיסוי.
אבחון כאב בחלק הקדמי של השוק
אבחון טוב מתחיל בשיחה מפורטת: מתי הכאב התחיל, האם הייתה עלייה בעומס, איפה בדיוק הכאב, האם הוא נקודתי או מפושט, האם הוא מופיע בתחילת הפעילות או אחרי זמן קבוע, האם הוא נעלם במנוחה, האם יש נימול, האם יש כאב בלילה, והאם הייתה פציעה קודמת. לאחר מכן בודקים הליכה, ריצה, טווח קרסול, כוח, שיווי משקל, רגישות עצם ושרירים, ותפקוד ירך וכף רגל.
בדיקות קליניות חשובות
בבדיקה מחפשים רגישות מפושטת לאורך הטיביה לעומת נקודה אחת חדה, כאב בקפיצה על רגל אחת, כאב בהרמת כף הרגל, חולשה, נימול, שינוי בצבע העור או נפיחות. ב־CECS לעיתים הבדיקה במנוחה תקינה, ולכן חשוב לבדוק לאחר מאמץ שמייצר את הכאב. ב־MTSS, כאב במישוש לאורך גבול הטיביה הוא ממצא אופייני. בשבר מאמץ, כאב נקודתי יותר מעלה דאגה.
מתי צריך הדמיה?
לא כל כאב שוק דורש MRI, אך יש מצבים שבהם הדמיה חשובה. צילום רנטגן יכול לשלול חלק מהשברים, אך בשלבים מוקדמים של שבר מאמץ הוא עלול להיות תקין. MRI רגיש יותר לזיהוי תגובת מאמץ בעצם ושבר מאמץ. אולטרסאונד יכול לעזור במצבים של גידים ורקמות רכות, אך אינו מחליף MRI כאשר יש חשד לפציעת עצם משמעותית.
מתי MRI חשוב במיוחד?
MRI נשקל כאשר הכאב נקודתי, מחמיר, מופיע בהליכה, אינו משתפר לאחר הורדת עומס, או כאשר יש חשד לשבר מאמץ. MRI יכול לדרג את חומרת פציעת העצם ולעזור לתכנן חזרה לפעילות. בספורטאים תחרותיים, אבחון מוקדם יכול למנוע החמרה ולחסוך שבועות של השבתה.
מתי מדובר במצב דחוף?
כאבים בשוק הם לרוב לא מצב חירום, אך יש חריגים. כאב חזק מאוד, נפיחות חריגה, קושי להזיז את כף הרגל, ירידה בתחושה, כאב שמחמיר במהירות, עור מתוח מאוד, כאב אחרי חבלה משמעותית או כאב שאינו נרגע במנוחה – מחייבים בדיקה דחופה. יש להבדיל בין CECS כרוני לבין תסמונת מדור חריפה, שהיא מצב חירום.
תסמונת מדור חריפה
תסמונת מדור חריפה יכולה להופיע לאחר חבלה, שבר, מכה חזקה או אירוע חריג. היא מתבטאת בכאב קשה שאינו פרופורציונלי, כאב במתיחת השריר, נימול, חולשה ולעיתים שינוי בתחושה. מצב כזה דורש טיפול רפואי דחוף, ולא טיפול ידני, עיסוי או המשך אימון.
טיפול ראשוני בכאב קדמי בשוק
הצעד הראשון הוא הפחתת עומס, לא בהכרח מנוחה מוחלטת. אם הכאב מופיע בריצה, מפחיתים ריצה זמנית ועוברים לפעילות שאינה מחמירה, כמו אופניים, שחייה או הליכה קלה לפי תגובה. אם יש חשד לשבר מאמץ, יש להפסיק ריצה עד בירור. ב־MTSS קל, לעיתים די בהפחתת נפח, הימנעות מעליות וירידות, והחזרת עומס הדרגתית.
כלל כאב פשוט
במהלך שיקום, כאב קל שאינו מחמיר ואינו נשאר ליום הבא עשוי להיות נסבל בחלק מהמקרים. לעומת זאת, כאב שמתגבר תוך כדי פעילות, משנה צורת הליכה, נשאר למחרת או נעשה נקודתי יותר – סימן להורדת עומס. השיקום צריך להיות מבוסס תגובה ולא רק לוח זמנים.
תרגול וחיזוק: מה חשוב לחזק?
התרגול תלוי באבחנה, אך לרוב יש חשיבות לחיזוק שרירי השוק, כף הרגל, הירך והאגן. חיזוק תאומים וסולאוס, הרמות עקב הדרגתיות, חיזוק טיביאליס קדמי, תרגילי כף רגל, שיווי משקל וחיזוק ירך יכולים להפחית עומסים לא רצויים. אצל רצים יש חשיבות גם לטכניקת ריצה, קצב צעדים, אורך צעד וניהול עומסים.
חיזוק הדרגתי עדיף על מתיחות בלבד
מתיחות יכולות להקל זמנית, אך אינן מספיקות כאשר הרקמות לא מוכנות לעומס הריצה. תוכנית טובה בונה יכולת: יותר כוח, יותר סבולת, יותר שליטה ויותר התאמה בין עומס להתאוששות. ב־MTSS, טיפול יעיל כולל בדרך כלל שילוב של הורדת עומס, תרגול, הדרכת ריצה ולעיתים מדרסים או התאמת נעליים (Winters, 2020; Naderi, 2022).
נעליים, מדרסים ומשטחי ריצה
נעליים אינן הסיבה היחידה לכאב שוק, אך הן יכולות להשפיע. מעבר חד לנעל מינימליסטית, נעל שחוקה, נעל שאינה מתאימה לאופי הריצה או שינוי פתאומי במשטח יכולים להעלות עומס. מדרסים אינם פתרון אוטומטי, אך אצל אנשים עם עומס יתר מסוים בכף הרגל הם עשויים לעזור כחלק מתוכנית רחבה.
מה המחקר אומר על מדרסים ב־MTSS?
מחקר קליני מצא שהוספת מדרסים תומכי קשת לתוכנית שכללה תרגול, קרח וגלי הלם הובילה לשיפור מוקדם יותר בכאב ובחומרת MTSS, אך היתרון לא בהכרח נשמר באותה עוצמה בהמשך (Naderi, 2022). לכן מדרסים יכולים להיות כלי שימושי, אך אינם מחליפים חזרה הדרגתית לעומס, חיזוק וניהול אימונים.
טיפול בתסמונת מדור כרונית במאמץ
ב־CECS מתחילים לעיתים בניסיון שמרני: שינוי עומס, התאמת טכניקת ריצה, חיזוק, שיפור תנועתיות ולעיתים שינוי דפוס נחיתה. עם זאת, כאשר התסמינים משמעותיים וחוזרים למרות טיפול מתאים, נשקלת הערכה מומחית, ולעיתים טיפול ניתוחי מסוג פסציוטומיה. סקירה ומטא־אנליזה עדכנית מצאה שפסציוטומיה יכולה להוביל להקלה טובה יותר בכאב ולשביעות רצון גבוהה יותר מאשר טיפול שמרני בחלק מהמטופלים, אך איכות הראיות עדיין מוגבלת (Elsenosy, 2024).
למה חשוב לאבחן CECS נכון?
אדם עם CECS יכול לקבל שוב ושוב אבחנה של “שין ספלינט” למרות שהתסמינים שלו שונים. אם הכאב מופיע אחרי זמן קבוע של ריצה, מרגיש כמו לחץ עמוק, מלווה בנימול או חולשה, ונרגע מהר במנוחה – יש לחשוב על CECS. האבחון עשוי לכלול מבחני מאמץ, בדיקות לחץ מדורי או בדיקות מתקדמות לפי שיקול מומחה (Ritchie, 2023).
כירופרקטיקה לכאבים בחלק הקדמי של השוק
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית שמרנית כאשר הכאב קשור לעומס מכני, תנועתיות מוגבלת, דפוס ריצה לא יעיל, מגבלת קרסול, עומס בכף הרגל או פיצויים מהאגן והירך. כירופרקט ספורטיבי יכול לבדוק את כל השרשרת התנועתית: גב תחתון, אגן, ירך, ברך, קרסול וכף רגל, ולא רק את נקודת הכאב בשוק.
איך טיפול כירופרקטי יכול להשתלב?
הטיפול עשוי לכלול מוביליזציות למפרקי הקרסול וכף הרגל, טיפול ברקמות רכות, תרגילי שליטה, הדרכת עומסים, חיזוק, שיפור טווחי תנועה והכוונה לחזרה לריצה. מחקר על התערבות כירופרקטית בספורט מצא אפשרות להשפעה חיובית על חלק מפציעות גפה תחתונה, אך הראיות הישירות לכאב קדמי בשוק מוגבלות ולכן אין להציג כירופרקטיקה כפתרון יחיד (Hoskins, 2010).
מתי כירופרקטיקה אינה מספיקה?
כאשר יש חשד לשבר מאמץ, תסמונת מדור חריפה, כאב עצבי משמעותי, חולשה, נימול מתמשך או כאב שמחמיר במהירות – צריך בירור רפואי. טיפול ידני אינו מחליף MRI, בדיקת לחץ מדורי או הערכת רופא כאשר יש סימני אזהרה. הערך של כירופרקטיקה הוא בעיקר בשיקום, תנועה, עומסים ומניעה, לאחר שהאבחנה ברורה או שהסיכונים נשללו.
חזרה לריצה אחרי כאב שוק
החזרה לריצה צריכה להיות הדרגתית. מתחילים בהליכה ללא כאב, אחר כך ריצה־הליכה קצרה, ואז מעלים נפח לפני מהירות. עדיף לרוץ על משטח אחיד, להימנע מעליות וירידות בתחילה, ולשמור על ימים קלים בין אימונים. אם הכאב חוזר באותו שלב, לא “דוחפים קדימה”; חוזרים שלב אחד אחורה.
דוגמה לעקרון חזרה הדרגתית
במקום לחזור מיד ל־5 ק”מ רצופים, מתחילים למשל בדקה ריצה ודקה הליכה למשך 10 – 15 דקות, פעמיים־שלוש בשבוע. מעלים רק אם אין החמרה באותו יום ולמחרת. לאחר מכן מאריכים את משך הריצה, ורק בהמשך מוסיפים קצב, עליות או אימוני איכות.
מניעה של כאבים קדמיים בשוק
מניעה מבוססת על עומס חכם. מעלים נפח ריצה בהדרגה, שומרים על ימי מנוחה, משלבים חיזוק, מחליפים נעליים בצורה מדורגת, נמנעים מקפיצה פתאומית במשטח או במהירות, ומטפלים בכאב קטן לפני שהוא הופך לפציעה. אצל רצים מתחילים, תוכנית איטית יותר כמעט תמיד עדיפה על התלהבות מהירה מדי.
מה כדאי לעקוב אחריו?
כדאי לעקוב אחרי מרחק שבועי, כאב בזמן ריצה, כאב ביום שאחרי, איכות שינה, תחושת עייפות, נעליים ומשטח. אם הכאב חוזר שוב ושוב באותו צד, צריך לבדוק גורמי עומס אישיים: טווח קרסול, כוח שוק, כוח ירך, דפוס ריצה, התאוששות ותזונה.
סיכום: כאב קדמי בשוק דורש אבחון מדויק
כאבים בחלק הקדמי של השוק יכולים לנבוע מ־MTSS, שבר מאמץ, תסמונת מדור כרונית במאמץ, עומס בטיביאליס הקדמי, גירוי עצבי או גורמים פחות שכיחים. ההבדלים ביניהם חשובים: MTSS מתבטא לרוב בכאב מפושט לאורך הטיביה, שבר מאמץ בכאב נקודתי ומחמיר, ו־CECS בכאב לחץ שמופיע בזמן מאמץ ונרגע במנוחה.
הטיפול היעיל מתחיל בהורדת עומס, אבחון נכון, חיזוק הדרגתי, התאמת ריצה וניהול חזרה לפעילות. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית שיקום רחבה, בעיקר דרך הערכת תנועה, טיפול ידני, תרגול וניהול עומסים. עם זאת, כאב נקודתי בעצם, כאב לילה, נימול, חולשה, נפיחות חריגה או החמרה מהירה מחייבים בדיקה רפואית לפני המשך אימונים.
References:
Buerba, R. A., Fretes, N. F., Devana, S. K., & Beck, J. J. (2019). Chronic exertional compartment syndrome: Current management strategies. Open Access Journal of Sports Medicine, 10, 71-79. https://doi.org/10.2147/OAJSM.S168368.
Elsenosy, A. M., Elnewishy, A., & others. (2024). Outcomes of fasciotomy versus conservative management for chronic exertional compartment syndrome: A systematic review and meta-analysis. Cureus. https://doi.org/10.7759/cureus.75758.
Hamstra-Wright, K. L., Bliven, K. C. H., & Bay, C. (2015). Risk factors for medial tibial stress syndrome in physically active individuals such as runners and military personnel: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 49(6), 362-369. https://doi.org/10.1136/bjsports-2014-093462.
Harkin, E., Pinzur, M., & Schiff, A. (2017). Treatment of acute and chronic tibialis anterior tendon rupture and tendinopathy. Foot and Ankle Clinics, 22(4), 819-831. https://doi.org/10.1016/j.fcl.2017.07.009.
Hoskins, W., & Pollard, H. (2010). The effect of a sports chiropractic manual therapy intervention on the prevention of back pain, hamstring and lower limb injuries in semi-elite Australian Rules footballers: A randomized controlled trial. BMC Musculoskeletal Disorders, 11, 64. https://doi.org/10.1186/1471-2474-11-64.
Kakouris, N., Yener, N., & Fong, D. T. P. (2021). A systematic review of running-related musculoskeletal injuries in runners. Journal of Sport and Health Science, 10(5), 513-522. https://doi.org/10.1016/j.jshs.2021.04.001.
Naderi, A., Bagheri, S., Ramazanian Ahoor, F., Moen, M. H., & Degens, H. (2022). Foot orthoses enhance the effectiveness of exercise, shockwave, and ice therapy in the management of medial tibial stress syndrome. Clinical Journal of Sport Medicine, 32(3), e251-e260. https://doi.org/10.1097/JSM.0000000000000926.
Newman, P., Witchalls, J., Waddington, G., & Adams, R. (2013). Risk factors associated with medial tibial stress syndrome in runners: A systematic review and meta-analysis. Open Access Journal of Sports Medicine, 4, 229-241. https://doi.org/10.2147/OAJSM.S39331.
Ritchie, E. D., Vogels, S., van Dongen, T. T. C. F., & others. (2023). Systematic review of innovative diagnostic tests for chronic exertional compartment syndrome. International Journal of Sports Medicine, 44(1), 20-28. https://doi.org/10.1055/a-1866-5957.
Song, S. H., & Koo, J. H. (2020). Bone stress injuries in runners: A review for raising interest in stress fractures in Korea. Journal of Korean Medical Science, 35(8), e38. https://doi.org/10.3346/jkms.2020.35.e38.
Velasco, T. O., & Leggit, J. C. (2020). Chronic exertional compartment syndrome: A clinical update. Current Sports Medicine Reports, 19(9), 347-352. https://doi.org/10.1249/JSR.0000000000000747.
Vogels, S., Ritchie, E. D., van Dongen, T. T. C. F., & others. (2022). Clinical consensus on diagnosis and treatment of patients with chronic exertional compartment syndrome of the leg: A Delphi analysis. Sports Medicine, 52, 2507-2516. https://doi.org/10.1007/s40279-022-01729-5.
Winters, M. (2020). The diagnosis and management of medial tibial stress syndrome: An evidence update. Der Unfallchirurg, 123(Suppl. 1), 15-19. https://doi.org/10.1007/s00113-019-0667-z.