כאבים בידיים ובצוואר מכתיבת מסרונים: מה חשוב לדעת? הטלפון הנייד הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, אך השימוש הממושך בו גובה מחיר פיזי כבד מהגוף שלנו. תופעות כמו "צוואר מסרונים" (Text Neck) וכאבי כפות ידיים אינן רק מטרד חולף, אלא תוצאה ישירה של עומס מכני חריג. כאשר אנו מרכינים את הראש כדי להביט במסך, משקל הגולגולת המופעל על עמוד השדרה הצווארי עולה בעשרות קילוגרמים. במקביל, תנועות ההקלדה החוזרות והאחיזה הקבועה במכשיר יוצרות דלקות בגידים ועומס על עצבי כף היד והאצבעות.
אבחון נכון של כאבים אלו מבוסס על זיהוי דפוסי השימוש, בדיקה פיזיקלית ובחינת טווחי התנועה. הטיפול בבעיה הוא רב-שכבתי: הוא מתחיל בשינוי הרגלים ארגונומיים, נמשך בתרגילי מתיחה וחיזוק של שרירי הצוואר והגב, ובמקרים קשים כולל טיפולים פיזיותרפיים או נוגדי דלקת. מאמר זה יסקור את הנזקים הבריאותיים של כתיבת מסרונים ממושכת, ויציג דרכים מעשיות למניעה, אבחון וטיפול בכאב.
כאבים בידיים ובצוואר מכתיבת מסרונים: מה חשוב לדעת – רקע
כתיבת מסרונים, גלילה, הקלדה באגודל והחזקת הטלפון לאורך זמן הפכו לפעולות יומיומיות. אצל חלק מהאנשים הן נשארות פעולות תמימות, אך אצל אחרים הן קשורות לכאב בצוואר, בשכמות, בכתפיים, באמות, בשורש כף היד, באגודל ובאצבעות. המונחים צוואר טקסט ואגודל מסרונים מתארים תופעות נפוצות בשפה עממית, אך מבחינה רפואית חשוב לדייק: לא כל כאב צוואר נגרם מהטלפון, ולא כל כאב אגודל הוא דלקת גידים. אבחון נכון בודק את דפוס השימוש, משך הכאב, מיקום הכאב, תסמינים נלווים, תפקוד היד והצוואר, ולעיתים גם גורמים כמו שינה, פעילות גופנית, מתח נפשי וסביבת עבודה.
שכיחות כאבי צוואר וידיים בעידן הסמארטפון
כאבי צוואר הם בעיה שכיחה בעולם, בלי קשר לטלפונים בלבד. ניתוח עולמי של Global Burden of Disease מצא שכאב צוואר הוא גורם משמעותי לנכות תפקודית ברחבי העולם, עם עומס בריאותי מתמשך וצפי להמשך שכיחות גבוהה בעשורים הקרובים (Wu, 2024). במקביל, השימוש בסמארטפונים עלה מאוד, והספרות המחקרית בודקת האם משך השימוש, צורת האחיזה, תדירות ההקלדה ודפוסי ההפסקות קשורים לכאבי שריר־שלד.
מה המחקרים אומרים על שכיחות בקרב משתמשי סמארטפון?
סקירות שיטתיות מצביעות על קשר אפשרי בין שימוש ממושך במכשירים ניידים לבין תסמינים בצוואר, בכתפיים, בגב העליון, באמות, בשורש כף היד ובאגודל, אך איכות הראיות אינה אחידה (Toh, 2017; Zirek, 2020). במחקר גדול בקרב מתבגרים בסינגפור נמצא כי הסמארטפון היה המכשיר בעל זמן השימוש הגבוה ביותר, ושימוש רב יותר נקשר לעלייה בסיכוי לדיווח על אי־נוחות בצוואר/כתפיים, בגב העליון, בזרועות ובשורש כף היד/כף היד (Toh, 2019). במחקר אורך נוסף נמצא כי דפוסי השימוש, ולא רק מספר הדקות, עשויים להיות חשובים בהופעת תסמינים (Toh, 2020).
למה מסרונים יכולים לגרום לכאב?
כתיבת מסרונים משלבת שלושה עומסים מרכזיים: כיפוף צוואר, אחיזה סטטית של הטלפון ותנועות חוזרות של האגודל או האצבעות. כאשר הראש מוטה קדימה לאורך זמן, שרירי הצוואר והשכמות צריכים לעבוד כדי לייצב אותו. כאשר המרפקים והכתפיים נשארים באותה תנוחה, נוצרת עבודה סטטית. כאשר האגודל מקליד במהירות, יש עומס חוזר על גידים, מפרקים קטנים ורקמות רכות.
עומס סטטי מול עומס חוזר
עומס סטטי הוא מצב שבו שריר עובד בלי שינוי גדול בתנועה. לדוגמה, החזקת טלפון מול הבטן כשהראש מוטה מטה. עומס חוזר הוא תנועה שמתבצעת שוב ושוב, כמו הקלדה מהירה באגודל. סקירה ביומכנית מצאה ששימוש בסמארטפון עשוי להיות קשור לעלייה בזווית כיפוף הצוואר, פעילות שרירית מוגברת ועומס באזור היד והאגודל, אך הדגישה שהראיות מגיעות ברובן ממחקרים ניסויים ומחקרי חתך ולכן יש לפרשן בזהירות (Eitivipart, 2018).
האם “Text Neck” באמת גורם לכאבי צוואר?
המונח צוואר טקסט “Text Neck” פופולרי מאוד, אך המחקר מציג תמונה מורכבת. יש מחקרים שמצאו קשר בין שימוש בטלפון לבין כאב צוואר, ויש מחקרים שלא מצאו קשר ברור בין תנוחת הצוואר בזמן מסרון לבין כאב. לכן נכון יותר לומר ששימוש ממושך ולא מגוון בטלפון עשוי להיות גורם תורם אצל חלק מהאנשים, אך בדרך כלל אינו ההסבר היחיד.
מחקרים שמזהירים מפני הסבר פשוט מדי
במחקר על צעירים בני 18-21 לא נמצא קשר מובהק בין תנוחת “Text Neck” לבין כאב צוואר, והממצאים ערערו את ההנחה שכל כיפוף צוואר בזמן טלפון הוא בהכרח הגורם לכאב (Damasceno, 2018). מחקר נוסף מצא כי זמן שימוש ותנוחה בזמן שימוש בסמארטפון לא היו בקורלציה ברורה עם כאב צוואר ומוגבלות אצל צעירים, והדגיש את הצורך להסתכל על גורמים נוספים (Bertozzi, 2021). המשמעות המעשית היא שלא צריך להפחיד אנשים מכל מבט מטה, אלא ללמד שימוש מגוון, הפסקות, תנועה ותגובה נכונה לכאב.
כאבים באגודל ושורש כף היד ממסרונים
כאבי אגודל ושורש כף יד הם תלונה נפוצה אצל משתמשים שמקלידים הרבה, מחזיקים טלפון ביד אחת או מבצעים גלילה ממושכת. הכאב יכול להופיע בבסיס האגודל, בצד החיצוני של שורש כף היד, בכף היד או באמה. לעיתים מדובר בעומס שרירי זמני, ולעיתים בגירוי גידים, כאב מפרקי, תסמונת דה־קרווין, או גירוי עצבי.
מהו אגודל מסרונים “SMS Thumb”?
“SMS Thumb” הוא כינוי עממי לכאב באגודל בעקבות הקלדה וגלילה חוזרות. הוא אינו אבחנה רפואית אחת. במחקרי סמארטפון נמצאו קשרים בין שימוש כבד לבין כאבים בידיים, ירידה בכוח אחיזה או צביטה, ותסמינים בשורש כף היד (Osailan, 2021). מחקר על התמכרות/שימוש יתר בסמארטפון וכאב אגודל/שורש כף יד מצא דיווחים משמעותיים על כאב ותסמינים, אך גם הדגיש שלא כל בדיקה קלינית חיובית מוסברת רק על ידי “התמכרות” לטלפון (Baabdullah, 2020).
תסמינים שכדאי לשים לב אליהם
התסמינים השכיחים כוללים כאב בצוואר, תחושת עומס בשכמות, כאב שמקרין לכתף, כאב באמה, נוקשות בבוקר או לאחר שימוש בטלפון, כאב באגודל בזמן הקלדה, כאב בשורש כף היד בזמן אחיזה, עייפות ביד וקושי בהקלדה ממושכת. לפעמים מופיעים נימול, עקצוץ או תחושת שריפה באצבעות. תסמינים עצביים כאלה דורשים תשומת לב מיוחדת, משום שהם עלולים להגיע מהצוואר, מהמרפק, משורש כף היד או מלחץ מקומי על עצבים.
מתי הכאב פחות מדאיג?
כאב קל שמופיע אחרי שימוש ממושך, משתפר אחרי מנוחה, אינו מלווה בחולשה או נימול, ואינו מחמיר לאורך שבועות – לרוב מתאים לעומס זמני. במצב כזה שינוי הרגלים, הפסקות קצרות, תרגול עדין והפחתת עומס חוזר עשויים לעזור. עם זאת, אם הכאב חוזר שוב ושוב באותה נקודה, נמשך יותר משבועיים־שלושה או פוגע בתפקוד יומיומי, כדאי לבצע הערכה מקצועית.
דגלים אדומים: מתי חשוב להיבדק במהירות?
יש לפנות לבדיקה רפואית כאשר כאב צוואר מלווה בחולשה ביד, ירידה בתחושה, קושי בהליכה, סחרחורת חריגה, כאב לאחר חבלה, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה חריג או כאב שמחמיר במהירות. גם כאב יד שמלווה באובדן כוח אחיזה, נימול קבוע, נפיחות משמעותית, אודם וחום מקומי או כאב לאחר נפילה דורש בירור.
למה לא כדאי “למשוך” כאב עצבי?
כאשר מופיע נימול, עקצוץ, ירידה בתחושה או חולשה, ייתכן שמדובר בגירוי עצבי. מקור הגירוי יכול להיות בצוואר, בתעלה הקרפלית, בתעלה הקוביטלית במרפק או ברקמות רכות סביב שורש כף היד. ככל שהבעיה מזוהה מוקדם יותר, קל יותר להתאים טיפול, להפחית עומס ולמנוע החמרה.
אבחון כאבים בידיים ובצוואר ממסרונים
אבחון טוב מתחיל בשיחה. המטפל צריך להבין כמה זמן משתמשים בטלפון, באיזו יד מחזיקים אותו, האם מקלידים באגודל אחד או בשתי ידיים, האם הכאב מופיע בזמן מסרונים או גם בפעולות אחרות, ומה קורה אחרי הפסקה. חשוב לבדוק גם עבודה מול מחשב, לימודים, נגינה, גיימינג, פעילות ספורטיבית, שינה ומתח.
בדיקה גופנית לצוואר
בבדיקת הצוואר בודקים טווח תנועה, כאב בכיפוף/יישור/סיבוב, רגישות שרירית, תפקוד שכמות, כוח שרירים, רפלקסים ותחושה. אם יש הקרנה ליד, בודקים האם התנועה בצוואר משנה את התסמינים. לעיתים מבצעים בדיקות קליניות להערכת מעורבות עצבית, אך אף בדיקה אחת אינה מספיקה לבד. האבחון מבוסס על התאמה בין הסיפור, הבדיקה והתפקוד (Cohen, 2017).
בדיקה גופנית ליד ולאגודל
בבדיקת היד בודקים טווח תנועה של שורש כף היד והאגודל, כוח אחיזה, כוח צביטה, רגישות בגידים, כאב בתנועות חוזרות, תחושה באצבעות וסימנים לגירוי עצבי. כאשר יש חשד לדה־קרווין, בודקים כאב בצד החיצוני של שורש כף היד ובבסיס האגודל. כאשר יש חשד לתעלה קרפלית, בודקים תסמינים באגודל, אצבע ואמה, במיוחד נימול לילי או קושי באחיזה.
האם צריך צילום, אולטרסאונד או MRI?
ברוב המקרים של כאב קל עד בינוני בעקבות שימוש בטלפון אין צורך מיידי בהדמיה. הדמיה נשקלת כאשר יש חבלה, חשד לשבר, כאב שלא משתפר, סימנים נוירולוגיים, נפיחות חריגה או חשד לפתולוגיה שאינה עומס רגיל. אולטרסאונד יכול לעזור במצבים של גידים ורקמות רכות ביד, ו־MRI עשוי להיות רלוונטי במקרים נבחרים של כאב צוואר עם חשד ללחץ עצבי משמעותי.
למה לא לבצע MRI לכל כאב צוואר?
MRI עשוי להראות שינויים שאינם בהכרח מקור הכאב. אצל אנשים רבים קיימים שינויים דיסקאליים או ניווניים שאינם גורמים לתסמינים. לכן בדיקה קלינית טובה חשובה לא פחות מהדמיה. טיפול שמבוסס רק על “ממצא ב־MRI” ולא על תפקוד, תסמינים ובדיקה גופנית עלול להוביל לאבחון יתר.
טיפול ראשוני: מה אפשר לשנות כבר עכשיו?
השלב הראשון הוא להפחית עומס בלי להפסיק להשתמש בטלפון לחלוטין. מומלץ להחליף ידיים, להשתמש בשתי ידיים להקלדה, לקרב את הטלפון לגובה נוח יותר, להימנע מהקלדה ממושכת באגודל אחד, להשתמש בהודעות קוליות כשמתאים, לבצע הפסקות קצרות ולשלב תנועה לצוואר, כתפיים וידיים. המטרה אינה “יציבה מושלמת”, אלא גיוון תנועה.
כלל מעשי: פחות רצף, יותר גיוון
רוב האנשים אינם נפגעים מפעולה אחת, אלא מרצף ארוך של אותה פעולה. לכן עדיף עשר הפסקות קצרות לאורך היום מאשר ניסיון לשבת “ישר” במשך שעות. אפשר לשנות גובה מסך, להניח מרפקים, לשחרר כתפיים, לפתוח ולסגור כף יד, לבצע סיבובי כתפיים ולהזיז את הצוואר בעדינות. תנועה קלה אינה צריכה לכאוב.
תרגילים עדינים לצוואר ולידיים
תרגול יכול לעזור כאשר הוא מותאם ואינו מחמיר כאב. לצוואר אפשר לבצע תנועות עדינות של סיבוב ימינה ושמאלה, קירוב סנטר עדין לאחור, פתיחת בית חזה ונשימות עמוקות. לידיים אפשר לבצע פתיחה וסגירה של כף היד, מתיחה עדינה לאגודל, תנועות שורש כף היד והפסקות מהקלדה רציפה. אם תרגיל מגביר כאב חד, נימול או חולשה – מפסיקים ומבקשים הערכה.
למה חיזוק חשוב?
כאבים חוזרים אינם נפתרים תמיד רק על ידי מנוחה. לעיתים יש צורך בשיפור סבולת שרירי צוואר, שכמות, כתפיים ואמות. כאשר השרירים מסוגלים לשאת עומס טוב יותר, אותה כמות שימוש בטלפון פחות מעמיסה. מחקרים על כאבי צוואר מדגישים שטיפול יעיל לעיתים משלב הדרכה, תרגול, טיפול ידני וניהול עומסים ולא נשען רק על שינוי תנוחה (Gross, 2015; Coulter, 2019).
כירופרקטיקה: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית טיפול שמרנית לכאבי צוואר וגב עליון הקשורים לעומס מכני, בעיקר כאשר היא כוללת הערכה מסודרת, שלילת דגלים אדומים, טיפול ידני מותאם, הדרכה ארגונומית ותרגול פעיל. טיפול כירופרקטי עשוי לכלול מוביליזציות, מניפולציות עדינות לפי התאמה, עבודה על טווחי תנועה, טיפול ברקמות רכות והדרכה לשימוש נכון יותר בטלפון.
כירופרקטיקה אינה תחליף לאבחון רפואי
אם קיימים חולשה, נימול מתמשך, כאב אחרי חבלה, סימנים נוירולוגיים, חום או כאב חריג – יש צורך בבירור רפואי לפני טיפול ידני. סקירות על מניפולציה ומוביליזציה בצוואר מצביעות על אפשרות לשיפור בכאב ובתפקוד אצל חלק מהמטופלים, במיוחד כחלק מגישה רב־מרכיבית, אך איכות הראיות משתנה ואין לראות בטיפול ידני פתרון יחיד (Gross, 2015; Coulter, 2019). הגישה הבטוחה היא שילוב בין טיפול ידני, תרגול, חינוך וניהול עומסים.
ילדים ובני נוער: למה צריך תשומת לב מיוחדת?
אצל ילדים ובני נוער השימוש בטלפון משולב בלימודים, חברים, משחקים ורשתות חברתיות. הם עשויים להתעלם מכאב או להתרגל אליו. סקירה על “Text Neck” בילדים ובמתבגרים הדגישה את החשיבות של זיהוי מוקדם, חינוך להרגלי שימוש, פעילות גופנית ומודעות לתסמינים, אך גם ציינה שהראיות עדיין מוגבלות ודרושים מחקרים חזקים יותר (David, 2021).
מה הורים ובני נוער יכולים לעשות?
כדאי ליצור הרגלים פשוטים: לא להשתמש בטלפון ברצף ארוך לפני שינה, לא לכתוב מסרונים במשך זמן רב באותה תנוחה, להחליף ידיים, לשלב פעילות גופנית ולשים לב לכאב שחוזר. אין צורך להפוך כל שימוש במסך לבעיה רפואית, אך כאב קבוע אינו “רגיל” רק כי הרבה אנשים משתמשים בטלפון.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
הטעות הראשונה היא להאשים רק את “היציבה”. כאב צוואר וידיים מושפע גם מעומס, חוסר שינה, מתח, פעילות גופנית נמוכה, עבודה מול מחשב, גיימינג, לימודים, פציעות קודמות ורגישות אישית. הטעות השנייה היא להפסיק כל תנועה. לרוב, מנוחה מוחלטת אינה הפתרון הטוב ביותר. הטעות השלישית היא טיפול פסיבי בלבד בלי שינוי הרגלים ובלי תרגול. הטעות הרביעית היא התעלמות מנימול או חולשה.
מסר חשוב על “יציבה נכונה”
אין תנוחה אחת מושלמת שמתאימה לכולם. גם תנוחה “ישרה” עלולה לכאוב אם נשארים בה זמן רב. המטרה היא לא לשבת כמו פסל, אלא לשנות תנוחות, להפחית רצפים ארוכים ולבנות יכולת גופנית טובה יותר. זהו מסר חשוב במיוחד כי הפחדה מוגזמת מיציבה עלולה לגרום לאנשים לחשוש מתנועה במקום לעזור להם.
מתי לפנות לאיש מקצוע?
כדאי לפנות לאיש מקצוע כאשר הכאב נמשך מעל שבועיים־שלושה, חוזר שוב ושוב, מפריע לשינה, מגביל לימודים או עבודה, פוגע בכוח האחיזה, מלווה בנימול, או מחמיר למרות שינוי הרגלים. רופא, פיזיותרפיסט או כירופרקט מוסמך יכולים לעזור באבחון ובניית תוכנית טיפול. במקרים מורכבים ייתכן צורך בהפניה לבדיקות נוספות.
סיכום: מה חשוב לדעת על כאבים ממסרונים?
כאבים בידיים ובצוואר מכתיבת מסרונים הם תופעה אמיתית, אך הם אינם מוסברים רק על ידי “ראש כפוף”. המחקר מצביע על קשר אפשרי בין שימוש בסמארטפון לבין כאבי צוואר, כתפיים, ידיים ואגודל, אך הקשר מושפע מדפוסי שימוש, עומסים מצטברים, תפקוד שרירי, גורמים אישיים ואורח חיים. הפתרון הטוב ביותר הוא אבחון מדויק, שלילת סימני אזהרה, שינוי הרגלים, הפסקות, גיוון תנועה, תרגול מותאם ולעיתים טיפול ידני. כירופרקטיקה יכולה לעזור כחלק מתוכנית שמרנית רחבה, כל עוד היא מבוססת על הערכה מקצועית ואינה מחליפה בירור רפואי כאשר יש סימני אזהרה.
References:
Al-Hadidi, F., Bsisu, I., AlRyalat, S. A., Al-Zu’bi, B., Bsisu, R., Hamdan, M., Kanaan, T., Yasin, M., & Samarah, O. (2019). Association between mobile phone use and neck pain in university students: A cross-sectional study using numeric rating scale for evaluation of neck pain. PLOS ONE, 14(5), e0217231. doi:10.1371/journal.pone.0217231.
Baabdullah, A., Bokhary, D., Kabli, Y., Saggaf, O., Daiwali, M., & Hamdi, A. (2020). The association between smartphone addiction and thumb/wrist pain: A cross-sectional study. Medicine, 99(10), e19124. doi:10.1097/MD.0000000000019124.
Bertozzi, L., Negrini, S., Agosto, D., Costi, S., Guccione, A. A., Lucarelli, P., & Pillastrini, P. (2021). Posture and time spent using a smartphone are not correlated with neck pain and disability in young adults: A cross-sectional study. Journal of Bodywork and Movement Therapies, 26, 220-226. doi:10.1016/j.jbmt.2020.09.006.
Cohen, S. P., & Hooten, W. M. (2017). Advances in the diagnosis and management of neck pain. BMJ, 358, j3221. doi:10.1136/bmj.j3221.
Coulter, I. D., Crawford, C., Vernon, H., Hurwitz, E. L., Khorsan, R., Booth, M. S., & Herman, P. M. (2019). Manipulation and mobilization for treating chronic nonspecific neck pain: A systematic review and meta-analysis for an appropriateness panel. Pain Physician, 22(2), E55-E70.
Damasceno, G. M., Ferreira, A. S., Nogueira, L. A. C., Reis, F. J. J., Andrade, I. C. S., & Meziat-Filho, N. (2018). Text neck and neck pain in 18-21-year-old young adults. European Spine Journal, 27(6), 1249-1254. doi:10.1007/s00586-017-5444-5.
David, D., Giannini, C., Chiarelli, F., & Mohn, A. (2021). Text neck syndrome in children and adolescents. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(4), 1565. doi:10.3390/ijerph18041565. (PubMed)
Eitivipart, A. C., Viriyarojanakul, S., & Redhead, L. (2018). Musculoskeletal disorder and pain associated with smartphone use: A systematic review of biomechanical evidence. Hong Kong Physiotherapy Journal, 38(2), 77-90. doi:10.1142/S1013702518300010.
Gross, A., Langevin, P., Burnie, S. J., Bédard-Brochu, M. S., Empey, B., Dugas, E., Faber-Dobrescu, M., Andres, C., Graham, N., Goldsmith, C. H., Brønfort, G., & Hoving, J. L. (2015). Manipulation and mobilisation for neck pain contrasted against an inactive control or another active treatment. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015(9), CD004249. doi:10.1002/14651858.CD004249.pub4.
Gustafsson, E., Thomée, S., Grimby-Ekman, A., & Hagberg, M. (2017). Texting on mobile phones and musculoskeletal disorders in young adults: A five-year cohort study. Applied Ergonomics, 58, 208-214. doi:10.1016/j.apergo.2016.06.012.
Mustafaoglu, R., Yasaci, Z., Zirek, E., Griffiths, M. D., & Ozdincler, A. R. (2021). The relationship between smartphone addiction and musculoskeletal pain prevalence among young population: A cross-sectional study. The Korean Journal of Pain, 34(1), 72-81. doi:10.3344/kjp.2021.34.1.72.
Osailan, A. (2021). The relationship between smartphone usage duration, using smartphone’s ability to monitor screen time, with hand-grip and pinch-grip strength among young people: An observational study. BMC Musculoskeletal Disorders, 22, 186. doi:10.1186/s12891-021-04054-6.
Toh, S. H., Coenen, P., Howie, E. K., & Straker, L. M. (2017). The associations of mobile touch screen device use with musculoskeletal symptoms and exposures: A systematic review. PLOS ONE, 12(8), e0181220. doi:10.1371/journal.pone.0181220.
Toh, S. H., Coenen, P., Howie, E. K., Smith, A. J., Mukherjee, S., Mackey, D. A., & Straker, L. M. (2020). A prospective longitudinal study of mobile touch screen device use and musculoskeletal symptoms and visual health in adolescents. Applied Ergonomics, 85, 103028. doi:10.1016/j.apergo.2019.103028.
Wu, A. M., Cross, M., Elliott, J. M., Culbreth, G. T., Haile, L. M., Steinmetz, J. D., & GBD 2021 Neck Pain Collaborators. (2024). Global, regional, and national burden of neck pain, 1990-2020, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 6(3), e142-e155. doi:10.1016/S2665-9913(23)00321-1.
Zirek, E., Mustafaoglu, R., Yasaci, Z., & Griffiths, M. D. (2020). A systematic review of musculoskeletal complaints, symptoms, and pathologies related to mobile phone usage. Musculoskeletal Science and Practice, 49, 102196. doi:10.1016/j.msksp.2020.102196.