כאבים בצוואר: כל מה שחשוב לדעת

כאבים בצוואר: כל מה שחשוב לדעת זהו נושאו של המאמר הנוכחי. כאבי צוואר הם מצב שכיח ומגביל שמשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם. תסמינים נלווים לכאבים אלה עלולים לכלול בין היתר, מגבלות תנועה ותפקוד, נוקשות, חסרים עצביים ועוד. כאבי צוואר והתסמינים הנלווים נגרמים לרוב בגלל נזקים באחת או יותר מרקמות הצוואר וסביבו. ברוב המקרים הכאב בצוואר מתפתח בגלל נזק שולי לשריר או רצועה הנובע מתנועה לא נכונה או שהייה ממושכת במנח לקוי. הכאבים שמתפתחים מסיבות אלה נעלמים לרוב תוך ימים.

לעתים הסימפטומים הללו נובעים מנזק משמעותי ורצוי לקבל אבחון וטיפול מקצועיים עבורם. נזקים משמעותיים בצוואר עלולים להיגרם בגלל פציעות ספורט, צליפת שוט, נפילה ועוד. אם אתם סובלים מסימפטומים משמעותיים בצוואר הנמשכים מעל למספר ימים אל תזניחו. תגיעו לאבחון ובמידת הצורך לטיפול במקור הבעיה. במאמר "כאבים בצוואר: כל מה שחשוב לדעת" נדון בנושא בהרחבה.

כאבים בצוואר: כל מה שחשוב לדעת – רקע

כאבי צוואר הם מהתלונות השכיחות ביותר במרפאה ובקהילה, והם יכולים לנוע מאי־נוחות זמנית ועד כאב מתמשך שמגביל עבודה, שינה, נהיגה ופעילות גופנית. כאב צוואר (Neck Pain) הוכר בעשורים האחרונים לא רק כמטרד קליני מקומי, אלא כאתגר בריאות הציבור בקנה מידה עולמי. הנתונים האפידמיולוגיים העדכניים ביותר, המבוססים על מחקר ה-Global Burden of Disease (GBD) לשנת 2021, חושפים תמונה מדאיגה של תחלואה גוברת. לפי הערכות עדכניות (Kazeminasab et al., 2022), כאבי צוואר מדורגים בין הגורמים המובילים לנכות בעולם. 

לצד זאת, ברוב המוחלט של המקרים מדובר בהפרעת שריר־שלד “לא ספציפית” (ללא הפרעה מוגדרת), שמגיבה היטב לשילוב של תנועה מודרכת, חיזוק הדרגתי, טיפול ידני, וחינוך לניהול עצמי (Blanpied, 2017; Côté, 2016). המאמר מסכם בצורה יסודית את הגורמים השכיחים לכאב צוואר, כיצד מאבחנים בצורה בטוחה (כולל סימני אזהרה), ומהן אפשרויות הטיפול המבוססות מחקר-כולל המקום של כירופרקטיקה.

שכיחות, נטל והשפעה על איכות החיים

כאבי צוואר הם תופעה נפוצה מאוד באוכלוסייה הכללית, עם השפעה משמעותית על תפקוד ועלויות עקיפות כמו היעדרויות עבודה וירידה בפריון (GBD 2021 Neck Pain Collaborators, 2024). נתוני “נטל מחלה” גלובליים מצביעים על כך שכאבי צוואר הם גורם מרכזי לשנות חיים עם מוגבלות, והנטל צפוי להמשיך להיות משמעותי בעשורים הקרובים עקב הזדקנות אוכלוסייה ודפוסי עבודה יושבניים (GBD 2021 Neck Pain Collaborators, 2024; Safiri, 2020). מעבר לכאב עצמו, אנשים רבים מדווחים על ירידה בשינה, עלייה במתח/חרדה, ופחות פעילות גופנית-גורמים שמזינים מעגל של כאב ותפקוד ירוד (Guzman, 2008; Cieza, 2021).

על פי נתוני ה-GBD (2021), נכון לשנת 2020, כאבי צוואר השפיעו על כ-203 מיליון בני אדם ברחבי העולם (IHME, 2024). נשים סובלות מכאבי צוואר בשיעור גבוה משמעותית בהשוואה לגברים, כאשר שיעור ההימצאות המתוקנן לגיל עומד על 2,890 מקרים לכל 100,000 נשים, לעומת 2,000 מקרים בלבד בקרב גברים.

מחקרים מצביעים כי בעוד שכאבי צוואר יכולים להופיע בכל גיל, השיא נצפה באופן עקבי בקבוצות הגיל של אמצע החיים (Safiri et al., 2020). בקרב גברים, השיא נרשם בגילאי 45-49, ואילו בקרב נשים השיא מאוחר מעט יותר, בגילאי 50-54. נתון זה מרמז על שילוב של גורמים תעסוקתיים מצטברים ושינויים ניווניים תלויי-גיל המתחילים לתת את אותותיהם בעשור החמישי לחיים.

למה בכלל כואב הצוואר? אנטומיה ותפקוד בקצרה

עמוד השדרה הצווארי (C1-C7) נושא את משקל הראש, מאפשר טווחי תנועה גדולים, ומייצב את הראש בזמן הליכה, עבודה מול מסך ופעילות ספורט. סביב החוליות יש דיסקים, מפרקי פאסט, רצועות ושרירים עמוקים (כמו מכופפי צוואר עמוקים) ושרירים שטחיים (כמו טרפז עליון ו־levator scapulae). כשמערכת זו “מתאמצת” מעבר ליכולת ההסתגלות שלה-בגלל עומס פתאומי, חוסר פעילות, מתח, יציבה ממושכת, או תנועה חוזרת-עשוי להתפתח כאב, נוקשות ורגישות שרירית. עם זאת, חשוב להבין: כאב אינו תמיד “נזק”, ולעיתים קרובות הוא משקף רגישות מערכתית ומנגנוני כאב, לא רק בעיה מכנית נקודתית (Guzman, 2008).

סוגי כאבי צוואר נפוצים: מיפוי קליני שימושי

הספרות הקלינית מחלקת כאב צוואר למספר תבניות שכיחות, המסייעות לבחור טיפול מתאים (Blanpied, 2017; Côté, 2016):

• כאב צוואר “לא ספציפי” – כאב מקומי/ דו־צדדי, לעיתים עם נוקשות והגבלה.
• כאב צוואר עם הגבלת תנועה – דגש על נוקשות, כאב בתנועות מסוימות.
• כאב צוואר עם כאב מקרין ליד (רדיקולרי/ רדיקולופתיה צווארית) – כאב/נימול/חולשה לאורך הזרוע, לעיתים עם החמרה בתנוחות מסוימות.
• כאב צוואר לאחר טראומה (צליפת שוט) – לאחר תאונת דרכים/חבלה, לעיתים עם כאבי ראש, סחרחורת, רגישות גבוהה ותסמינים נלווים (Bussières, 2016).
• כאב צוואר עם כאב ראש צווארי (cervicogenic headache) – כאב ראש שמקורו בצוואר, קשור לתנועות צוואר/יציבה, ולעיתים מגיב לטיפול צווארי (Blanpied, 2017).

הערכה ואבחון: מה חשוב לשאול ולבדוק?

היסטוריה קלינית

באבחון איכותי מחפשים:

• מתי התחיל הכאב, האם היה טריגר (אימון, עבודה ממושכת, תאונה), מה מחמיר/מקל, האם יש הקרנה/נימול, מגבלות תפקוד, איכות שינה, עומס נפשי, פעילות גופנית, היסטוריה של אפיזודות קודמות, וציפיות מהטיפול (Côté, 2016; Parikh, 2019).

חלק מהמידע הזה לא רק מתאר- הוא מנבא מהלך והתאוששות, ולכן משפיע על אסטרטגיית הטיפול (Guzman, 2008).

“דגלים אדומים”: מתי חייבים לשלול מצב רציני?

רוב כאבי הצוואר אינם מסוכנים, אבל קלינאים אמורים לסנן מצבים נדירים אך חשובים. סקירות מראות שיש מגוון גדול של “דגלים אדומים” בהנחיות שונות, ולעיתים חוסר אחידות בין קווים מנחים-לכן ההמלצה היא לשלב היגיון קליני, כללי החלטה תקפים (למשל לאחר טראומה), והתייחסות לתמונה הכוללת (Feller, 2024; Finucane, 2020).

דוגמאות שמצדיקות הערכה דחופה/מיידית (בהתאם לחומרה וההקשר):

• לאחר טראומה משמעותית: כאב צוואר חמור, מגבלה קשה, או חשד לשבר (Feller, 2024).
• סימני פגיעה בחוט השדרה (מיאלופתיה): חולשה מתקדמת, בעיות הליכה/שיווי משקל, שינויים בשליטה על סוגרים, נימול דו־צדדי, “כבדות” בידיים.
• חשד לזיהום/ממאירות: חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה חריג, דיכוי חיסוני, היסטוריה אונקולוגית (Feller, 2024).
• חשד לפתולוגיה וסקולרית (למשל דיסקציה בעורקי הצוואר): כאב צוואר/ראש פתאומי וחזק “שונה מהרגיל”, במיוחד אם מצטרפים סימנים נוירולוגיים (סחרחורת קשה, ראייה כפולה, חולשה, הפרעת דיבור, צניחת עפעף, אי־יציבות). זה מצב רפואי דחוף (Yaghi, 2024; Rushton, 2023).

בדיקה גופנית: מה מחפשים?

בבדיקה מקובל לכלול:

• טווחי תנועה (כיפוף/יישור/רוטציה/הטיות)
• בדיקות נוירולוגיות בסיסיות (כוח, תחושה, רפלקסים) כשיש הקרנה
• הערכת סבילות לעומס, תבניות תנועה, ותפקוד חגורת כתפיים
• במצבים מסוימים: מבחנים פרובוקטיביים לרדיקולופתיה, והערכה לתרומת בית החזה (Blanpied, 2017)

הדמיה: מתי צריך צילום/CT/MRI?

אחד המסרים החשובים לציבור: לא כל כאב צוואר דורש הדמיה. במקרים רבים ההדמיה מראה “שינויים ניווניים” שכיחים גם ללא כאב, ועלולה ליצור פחד ולהוביל לטיפול יתר. לרוב שוקלים הדמיה כאשר יש דגלים אדומים, חסר נוירולוגי משמעותי/מתקדם, חשד לשבר לאחר טראומה, או כשהתסמינים לא משתפרים לפי הצפוי במסגרת טיפול שמרני תקין (Feller, 2024; Côté, 2016).

טיפול: מה באמת עובד?

1) חינוך, הרגעה והחזרת שליטה למטופל

הנחיות איכותיות מדגישות הסבר ברור: מה ידוע על הכאב, מה צפוי מבחינת מהלך, ואיך לנהל עומס ותנועה. מסר יעיל הוא “להישאר פעיל ככל האפשר” תוך התאמת עומסים והימנעות ממנוחה ממושכת (Côté, 2016; Blanpied, 2017).

מיתוס נפוץ: “יש לי יציבה גרועה ולכן כואב לי.” בפועל, אין “יציבה מושלמת” אחת. לרוב הבעיה היא משך הזמן באותה תנוחה וחוסר גיוון תנועתי. שינוי הרגלים (הפסקות תנועה, גיוון, התאמת סביבת עבודה) יעיל יותר מ”להחזיק יציבה נכונה” בכוח.

2) תרגול טיפולי: הבסיס לטווח הבינוני והארוך

תרגול הוא אחת ההתערבויות העקביות ביותר בהמלצות-כולל חיזוק, סבולת, שליטה מוטורית ומתיחות מותאמות (Blanpied, 2017; Côté, 2016).

דגשים פרקטיים:

• כאב אקוטי: תרגול עדין לטווחים נוחים + “חשיפה הדרגתית” לתנועה מפחיתה פחד ומקצרת זמן חזרה לפעילות.
• כאב כרוני: חיזוק וסבולת (צוואר, שכמות, גב עליון) + פעילות אירובית.
• שרירים עמוקים: אימון מכופפי צוואר עמוקים ותיאום תנועתי עשוי לשפר יציבות ותפקוד אצל חלק מהאנשים (Blanpied, 2017).

חשוב: תרגול עובד כשהוא נעשה בעקביות. ניסוי אקראי עדכני מצא שטיפול ידני ותרגול צוואר ספציפי היו יעילים במידה דומה בכאב צוואר כרוני “לא ספציפי”, אך התרגול “השווה” טיפול ידני רק כאשר ההיענות לתכנית הייתה גבוהה מאוד (Villanueva-Ruiz, 2025). המשמעות: לא מספיק “תרגיל טוב”-צריך תכנית ריאלית שמתאימה לחיים.

3) טיפול ידני (מוביליזציה/מניפולציה) במסגרת טיפול רב־מרכיבי

קווים מנחים רבים תומכים בשילוב טיפול ידני עם תרגול והדרכה, במיוחד בכאב צוואר מכני ובחלק מתתי־הסוגים (Blanpied, 2017; Côté, 2016; Bussières, 2016). טיפול ידני עשוי לספק הקלה קצרה־טווח, להפחית נוקשות, ולאפשר תנועה טובה יותר-וכך “לפתוח חלון” לתרגול.

סקירה שיטתית ומטא־אנליזה עדכנית על מניפולציה בעמוד השדרה (SMT) בכאב צוואר אקוטי מצאה שיפור בכאב, בטווחי תנועה ובמדדי מוגבלות, ללא דיווח על אירועים חריגים חמורים בניסויים שנכללו (Diao, 2025). יחד עם זאת, יש לזכור שמחקרי RCT אינם מתוכננים טוב לזיהוי אירועים נדירים מאוד-לכן בטיחות נבחנת גם מסוגי מחקר אחרים (Pankrath, 2024).

4) כאב מקרין ליד (רדיקולרי): מה משתנה?

כשיש סימנים נוירולוגיים (נימול, חולשה, ירידה ברפלקסים), הדגש הוא על הערכה מדויקת, התאמת עומס, תרגול להפחתת רגישות עצבית, וחיזוק הדרגתי. חלק מהאנשים יזדקקו להדמיה/הפניה אם יש חולשה מתקדמת או חוסר שיפור משמעותי (Blanpied, 2017; Côté, 2016).

5) לאחר תאונה (צליפת שוט): טיפול מותאם וסבלני

במצב של צליפת שוט לעיתים רגישות יתר, כאב ראש, מגבלה, ולעיתים מרכיב פסיכולוגי (פחד מתנועה, דריכות). ההמלצה לרוב היא תנועה הדרגתית, חזרה מבוקרת לתפקוד, חינוך, ולעיתים טיפול רב־תחומי במקרים מורכבים (Bussières, 2016).

6) כאב ראש צווארי: טיפול צווארי יכול לעזור-אבל צריך אבחנה

בכאב ראש צווארי, טיפולים ידניים ותרגול צוואר/שכמות עשויים להפחית כאב ותדירות אצל חלק מהמטופלים (Blanpied, 2017). סקירה עדכנית בתחום מדווחת על יעילות משתנה בין שיטות טיפול ידני שונות ועל חשיבות התאמה קלינית (Xu, 2025).

כירופרקטיקה: מה זה, למי זה מתאים, ומה חשוב לדעת?

מה כוללת כירופרקטיקה?

כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות המתמקד בעיקר בהפרעות שריר־שלד, עם דגש על טיפול ידני (כולל מניפולציה), מוביליזציות, עבודה רקמתית, הדרכה, ולעיתים שילוב תרגול. בפועל, יש שונות גדולה בין מטפלים ולכן חשוב לשאול מה בדיוק התכנית הטיפולית (Bussières, 2016; Peters, 2025).

מה אומרת הראיות על יעילות?

מחקרים וקווים מנחים מצביעים שכאבי צוואר רבים יכולים להשתפר עם טיפול שמרני הכולל תנועה ותרגול, ולעיתים טיפול ידני כחלק מחבילה טיפולית. מניפולציה/מוביליזציה עשויות לתרום להקלה, במיוחד כשמשלבים תרגול והכוונה (Blanpied, 2017; Diao, 2025). אך חשוב להבין: ברוב המחקרים, ההבדלים בין “שיטות ידניות” שונות אינם דרמטיים לאורך זמן, והמרכיב שמנבא הצלחה הוא לרוב ההתמדה בתרגול וניהול עומסים (Villanueva-Ruiz, 2025).

השוואה כלכלית: כירופרקטיקה מול טיפול רפואי ופיזיותרפיה

עלות-תועלת: מחקר שבחן נתונים בקרב מבוטחי מדיקייר (Whedon et al., 2025) מצא כי למרות עלויות דומות, טיפול כירופרקטי היה קשור בשיעור נמוך יותר של תופעות לוואי תרופתיות בהשוואה לטיפול רפואי סטנדרטי.

טווח ארוך: ניתוח של Kings Chiropractic (2025) מציע כי בעוד שכירופרקטיקה יעילה מאוד לכאב אקוטי, פיזיותרפיה עשויה להיות חסכונית יותר בטווח הארוך בזכות הדגש על ניהול עצמי.

בטיחות: איך חושבים על זה נכון?

רוב תופעות הלוואי לאחר טיפול ידני בצוואר הן קלות־בינוניות וחולפות (כאב מקומי, עייפות, רגישות). מטא־אנליזה על ניסויים קליניים דיווחה שאין עדות לעלייה בסיכון לאירועים קלים־בינוניים בהשוואה לביקורות שונות, אך הדגישה שמחקרי RCT לא יכולים ללכוד היטב אירועים נדירים וחמורים (Pankrath, 2024).

מחקרי אוכלוסייה מציעים שבמידה ונצפה קשר הוא משקף מצב הפוך:

אנשים שכבר מפתחים דיסקציה חווים כאב צוואר/ראש ומחפשים טיפול-לפני הופעת השבץ (Cassidy, 2008; Yaghi, 2024). סקירה ומטא־אנליזה הצביעה על כך שהעדויות לקשר סיבתי חלשות ומושפעות מהטיות, אך עדיין נדרש ניהול סיכונים זהיר (Church & Sieg, 2016). לכן, מסגרות בינלאומיות מדגישות סינון קליני, זיהוי “מסכות וסקולריות”, וקבלת החלטות משותפת לפני התערבות ידנית בצוואר (Rushton, 2023; Peters, 2025).

שאלות חכמות לשאול כירופרקט/ית (ולכל מטפל/ת ידני/ת)

• מה האבחנה התפקודית ומה היעדים?
• האם הטיפול כולל תכנית תרגול והדרכה, או רק טיפול “על מיטה”?
• כיצד אתם מסננים סימני אזהרה (כולל וסקולרי/נוירולוגי) לפני טיפול ידני בצוואר? (Rushton, 2023; Peters, 2025)
• מה האלטרנטיבות למניפולציה צווארית (למשל מוביליזציה, טיפול בית חזה, תרגול), והאם אפשר לבחור בהן?
• איך מודדים התקדמות ומה הקריטריונים להפניה לרופא/הדמיה?

מניעה וניהול לאורך זמן: מה לעשות ביום־יום?

• גיוון תנועתי: “מיקרו־הפסקות” כל 30-60 דקות, סיבובי כתפיים/צוואר עדינים.
• חיזוק וסבולת: 2-4 פעמים בשבוע תרגול צוואר/שכמות + פעילות אירובית.
• שינה והתאוששות: כאב צוואר מחמיר עם חסך שינה; שווה להשקיע בהרגלי שינה.
• ניהול עומס: להגדיל עומס בהדרגה-בעבודה, אימון, ונשיאת משקל.
• מוכנות נפשית לתנועה: פחד מתנועה הוא “מאיץ כרוניות”. הסבר וחשיפה הדרגתית הם חלק מהטיפול (Guzman, 2008; Côté, 2016).

סיכום

כאבי צוואר הם שכיחים ובעלי נטל משמעותי, אך ברוב המקרים הם ניתנים לניהול יעיל באמצעות אבחון בטוח (כולל סינון סימני אזהרה), תנועה ותרגול עקביים, ולעיתים שילוב טיפול ידני כחלק מתכנית רב־מרכיבית. כירופרקטיקה יכולה להשתלב במסגרת זו-במיוחד כאשר היא כוללת הערכה קלינית טובה, ניהול סיכונים, תרגול והדרכה. המפתח להצלחה ארוכת טווח הוא פחות “הטכניקה המושלמת” ויותר תכנית מותאמת, היענות, וניהול עומסים חכם (Blanpied, 2017; Villanueva-Ruiz, 2025; Rushton, 2023).

References:

Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Hayden, J., Hendrickson, B., Hincapié, C., Pagé, I., Passmore, S., Srbely, J., Stupar, M., Weisberg, J., & Ornelas, J. (2016). The treatment of neck pain-associated disorders and whiplash-associated disorders: A clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(8), 523-564.e27.

Cassidy, J. D., Boyle, E., Côté, P., He, Y., Hogg-Johnson, S., Silver, F. L., & Bondy, S. J. (2008). Risk of vertebrobasilar stroke and chiropractic care: Results of a population-based case-control and case-crossover study. Spine, 33(4S), S176-S183.

Church, E. W., & Sieg, E. P. (2016). Systematic review and meta-analysis of chiropractic care and cervical artery dissection: No evidence for causation. Cureus, 8(2), e498.

Cieza, A., Causey, K., Kamenov, K., Hanson, S. W., Chatterji, S., & Vos, T. (2021). Global estimates of the need for rehabilitation based on the Global Burden of Disease study 2019: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2019. The Lancet, 396(10267), 2006-2017.

Côté, P., Wong, J. J., Sutton, D., Shearer, H. M., Mior, S., Randhawa, K., Ameis, A., Carroll, L. J., Nordin, M., Yu, H., Lindsay, G. M., Southerst, D., Varatharajan, S., Jacobs, C., & Stupar, M. (2016). Management of neck pain and associated disorders: A clinical practice guideline from the Ontario Protocol for Traffic Injury Management (OPTIMa) Collaboration. European Spine Journal, 25(7), 2000-2022.

Diao, Y., Liu, Y., Pan, J., Chen, J., Pan, J., Liao, M., Liu, H., & Liao, L. (2025). Efficacy and safety of spinal manipulative therapy in the management of acute neck pain: A systematic review and meta-analysis. Systematic Reviews, 14, 97.

Feller, D., Chiarotto, A., Koes, B., Maselli, F., & Mourad, F. (2024). Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: A systematic review of clinical practice guidelines. Archives of Physiotherapy, 14(1), Article 3245.

Finucane, L. M., Downie, A., Mercer, C., Greenhalgh, S., Boissonnault, W. G., Pool-Goudzwaard, A. L., & Beneciuk, J. M. (2020). International framework for red flags for potential serious spinal pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(7), 350-372.

GBD 2021 Neck Pain Collaborators. (2024). Global, regional, and national burden of neck pain, 1990-2020, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 6(3), e142-e155.

Guzman, J., Hurwitz, E. L., Carroll, L. J., Haldeman, S., Côté, P., Carragee, E. J., Peloso, P., Nordin, M., Cassidy, J. D., Holm, L. W., & van der Velde, G. (2008). A new conceptual model of neck pain: Linking onset, course, and care. Spine, 33(4 Suppl), S14-S23.

Institute for Health Metrics and Evaluation (IHME). (2024). Global, regional, and national burden of neck pain, 1990-2020.

Kazeminasab S, Nejadghaderi SA, Amiri P, Pourfathi H, Araj-Khodaei M, Sullman MJM, Kolahi AA, Safiri S. Neck pain: global epidemiology, trends and risk factors. BMC Musculoskelet Disord. 2022 Jan 3;23(1):26.

Pankrath, N., Knaut, L. A., Linde, K., Haller, H., & Held, U. (2024). Adverse events after cervical spinal manipulation – A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Pain Physician, 27, 185-201.

Parikh, P., Santaguida, P., Macdermid, J., Gross, A., & Eshtiaghi, A. (2019). Comparison of clinical practice guidelines for the diagnosis, prognosis and management of non-specific neck pain: A systematic review. BMC Musculoskeletal Disorders, 20(1), 81.

Peters, R., Hallegraeff, J., Koes, B. W., van Trijffel, E., & colleagues. (2025). Recommendations for mobilization and manipulation treatment and screening for vascular complications in clinical practice guidelines for neck pain: A systematic review. Physical Therapy, 105(2), pzae179.

Rushton, A., Carlesso, L. C., Flynn, T., Hing, W. A., Rubinstein, S. M., Vogel, S., & Kerry, R. (2023). International framework for examination of the cervical region for potential of vascular pathologies of the neck prior to musculoskeletal intervention: International IFOMPT Cervical Framework. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(1), 7-22.

Safiri, S., Kolahi, A. A., Hoy, D., Buchbinder, R., Mansournia, M. A., Bettampadi, D., Ashrafi-Asgarabad, A., Almasi-Hashiani, A., Smith, E., Sepidarkish, M., Cross, M., & others. (2020). Global, regional, and national burden of neck pain in the general population, 1990-2017: Systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2017. BMJ, 368, m791.

Villanueva-Ruiz, I., Falla, D., Saez, M., Araolaza-Arrieta, M., Azkue, J. J., Arbillaga-Etxarri, A., Lersundi, A., & Lascurain-Aguirrebeña, I. (2025). Manual therapy and neck-specific exercise are equally effective for treating non-specific neck pain but only when exercise adherence is maximised: A randomised controlled trial. Musculoskeletal Science and Practice, 77, 103319.

Xu, X., & Ling, Y. (2025). Comparative safety and efficacy of manual therapy interventions for cervicogenic headache: A systematic review and network meta-analysis. Frontiers in Neurology, 16, 1566764.

Yaghi, S., Engelter, S., Del Brutto, V. J., Field, T. S., Jadhav, A. P., Kicielinski, K., Madsen, T. E., Mistry, E. A., Salehi Omran, S., Pandey, A., & Raz, E. (2024). Treatment and outcomes of cervical artery dissection in adults: A scientific statement from the American Heart Association. Stroke, 55, e91-e106.