MRI תקין אבל עדיין כואב: מה באמת גורם לכאב?

MRI תקין אבל עדיין כואב: מה יכול להסביר את הכאב?

תוכן עניינים

MRI תקין אבל עדיין כואב: מה יכול להסביר את הכאב? מצב שבו בדיקת ה-MRI תקינה אך הכאב נמשך הוא נפוץ מאוד ומכונה לעיתים "הפרדוקס של ההדמיה". MRI מתמקד במבנה האנטומי של האיבר, אך כאב הוא לעיתים קרובות תוצאה של בעיה תפקודית או עצבית שלא תמיד נראית בתמונה סטטית. במקרים רבים, הכאב אינו נובע מקרע או שבר, אלא מדרך הפעולה של הגוף. חולשה של שרירים תומכים או עומס יתר על רקמות רכות יכולים לגרום לכאב עז שלא יופיע ב-MRI, המצטיין בזיהוי פגיעות משמעותיות אך פחות בשינויים מינוריים ברקמה הרכה. לעיתים קיימת דלקת מקומית שאינה יוצרת שינוי מבני נראה לעין, אך מגרה את קצות העצבים ומייצרת כאב.

לפעמים הבעיה היא לא במקום שכואב, אלא ברגישות מרכזית (Central Sensitization) – בדרך שבה המוח מעבד את האותות. לאחר פציעה שהחלימה, מערכת העצבים עלולה להישאר במצב של "כוננות גבוהה", כך שהיא מפרשת גירויים רגילים ככאב, גם כשהרקמה כבר תקינה לחלוטין. בכאב שנמשך זמן רב, המוח הופך לרגיש יותר, וה-MRI לא יכול לזהות את השינויים החשמליים או הכימיים הללו במערכת העצבים. מחקרים מראים כי להרבה אנשים בריאים ללא כאב יש "ממצאים לא תקינים" ב-MRI (כמו בלטי דיסק), בעוד שלאנשים עם כאב עז יש לעיתים MRI "מושלם". עוד חשוב לזכור, מתח, חרדה וחוסר שינה משפיעים ישירות על סף הכאב.

כאשר תשובת ה-MRI אינה תואמת את מה שמרגישים

תרחיש קליני מוכר במרפאות שריר ושלד

אדם סובל מכאבי גב, צוואר, כתף או ברך במשך שבועות ולעיתים חודשים. הכאב מפריע לשינה, מגביל אימונים ומקשה על ישיבה ממושכת מול המחשב. לאחר המתנה מגיעה תשובת ה-MRI ובה נכתב כי לא נמצא ממצא משמעותי. התגובה הראשונה היא לרוב הקלה. השנייה מבלבלת יותר: אם הכול תקין, מה גורם לכאב? חלק מהמטופלים מסיקים שהכאב "בראש", אחרים מבקשים בדיקה נוספת, ויש מי שמפסיקים לזוז מחשש שהבעיה פשוט לא אותרה.

שלוש הבהרות שמשנות את נקודת המבט

שלוש הבהרות חשובות כבר בשלב זה. MRI תקין אינו שולל כאב ממשי, משום שכאב הוא חוויה של מערכת העצבים ולא תמונה של רקמה. MRI תקין גם אינו שולל באופן מוחלט כל מחלה, כיוון שכל בדיקה נבחנת לפי האזור שנסרק, הפרוטוקול שנבחר והשאלה הקלינית שהובילה אליה. ההבהרה השלישית היא שהמשך הבירור צריך להתבסס על התסמינים, על הבדיקה הגופנית ועל מהלך הכאב לאורך זמן, ולא על דוח ההדמיה לבדו.

השאלה שהמאמר מבקש לענות עליה

ההגדרה המעודכנת של האגודה הבינלאומית לחקר הכאב (IASP) מתארת כאב כחוויה תחושתית ורגשית לא נעימה הקשורה לנזק רקמתי ממשי או אפשרי, או הדומה לחוויה כזו, ומדגישה שכאב ונוציספציה אינם אותו דבר (Raja וחבריו, 2020). מכאן נגזרת השאלה המרכזית: כיצד מזהים את מנגנון הכאב, מתי נדרש בירור נוסף ומתי נכון להתחיל בשיקום? הפרקים הבאים עוסקים במגבלות ההדמיה, במנגנוני הכאב, באבחנה המבדלת ובאפשרויות הטיפול.

למה MRI יכול להיות תקין למרות כאב משמעותי?

מה MRI יכול להראות ומה הוא אינו מודד

דימות תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging) מצטיין בהדגמת מבנים: דיסקים בין חולייתיים, שורשי עצבים, רצועות, סחוס, בצקת במח העצם ותהליכים דלקתיים מסוימים. אלא שהבדיקה מצלמת אנטומיה בנקודת זמן אחת, בשכיבה ובמנוחה. היא אינה מודדת את עוצמת הכאב, את האופן שבו חוט השדרה והמוח מעבדים אותות מהרקמות, את סבילות הרקמה לעומס, את איכות התנועה, או את ההשפעה של שינה, מתח נפשי וחוסר פעילות. לכן ייתכן מצב שבו הרקמות נראות תקינות, ובכל זאת מערכת הכאב פועלת ברגישות מוגברת או שהרקמה אינה עומדת בדרישות היומיום.

מדוע עוצמת הכאב אינה תואמת תמיד את חומרת הממצאים

הקשר בין מבנה לכאב קיים, אך הוא רופף יותר משנהוג לחשוב. בסקירות מקיפות נמצא שממצאים ניווניים שכיחים מאוד באנשים ללא כאב כלל, ומנגד אנשים רבים עם כאב משמעותי מציגים הדמיה כמעט תקינה (Knezevic וחבריו, 2021). כאב גב תחתון לא ספציפי (Non-specific Low Back Pain) הוא האבחנה השכיחה ביותר בכאבי גב, ומשמעותה שלא ניתן לייחס את הכאב למבנה פתולוגי מוגדר אחד, ולא שהכאב אינו אמיתי.

האם MRI תקין שולל פגיעה ברקמות?

לא תמיד. איכות הבדיקה תלויה בעוצמת המגנט, ברצפים שנבחרו, בעובי החתכים ובמועד ביצועה ביחס לתחילת התסמינים. גם הפענוח עצמו משתנה. במחקר שבו אותו מטופל נסרק בעשרה מכוני הדמיה שונים בתוך שלושה שבועות נמצאה שונות ניכרת בין הדוחות, ואף ממצא לא דווח בכל עשרת הפענוחים (Herzog וחבריו, 2017). מחקר עדכני ב-240 משתתפים הראה שכאשר רדיולוגים קיבלו שאלון תסמינים שמילא המטופל לפני הבדיקה, ההתאמה בין זיהוי מקור הכאב שלהם לבין זה של מומחי עמוד שדרה הייתה כמעט מלאה (κ = 0.82, 0.88 ו-0.84 לסוג, לגובה ולצד), לעומת התאמה חלשה עד בינונית ללא מידע זה (κ = 0.26, 0.51 ו-0.30) (Balza וחבריו, 2024). למי שרוצה להבין את המונחים בדוח עצמו, כדאי לקרוא את המדריך לפענוח MRI של עמוד השדרה.

האם ממצאים חריגים ב-MRI תמיד מסבירים את הכאב?

ממצאים ניווניים אצל אנשים ללא כאב

הפער בין הדמיה לכאב פועל לשני הכיוונים. סקירה שיטתית של 3,110 אנשים ללא תסמינים כלל, שבחנה ממצאי ניוון בעמוד השדרה, הראתה ששכיחותם עולה בהתמדה עם הגיל (Brinjikji, Luetmer וחבריו, 2015). הנתונים מוצגים בטבלה הבאה.

ממצא בהדמיית עמוד השדרהשכיחות בבני 20 ללא תסמיניםשכיחות בבני 80 ללא תסמינים
ניוון דיסק37%96%
בלט דיסק30%84%

מקור: Brinjikji, Luetmer וחבריו (2015), סקירה שיטתית של 3,110 אנשים ללא תסמינים. המחקר פורסם לפני 2016 ונכלל כאן כמקור יסוד שאין לו תחליף עדכני באותו היקף.

ממצאים שבכל זאת שכיחים יותר בקרב סובלים מכאב

אין להסיק מכך שממצאים ניווניים חסרי משמעות. מטה-אנליזה של 14 מחקרים (n = 3,097) השוותה מבוגרים עד גיל 50 עם כאב גב ובלעדיו, ומצאה שחלק מהממצאים שכיחים יותר בקבוצה הסימפטומטית (Brinjikji, Diehn וחבריו, 2015).

ממצא ב-MRIיחס סיכויים (OR)רווח סמך 95%ערך p
בלט דיסק7.541.28-44.560.03
בקע דיסק מסוג Extrusion4.381.98-9.68< 0.01
שינויי Modic מסוג 14.011.10-14.550.04
ניוון דיסק2.241.21-4.150.01
קרע בטבעת הסיבית (Annular Fissure)1.790.97-3.310.06

כיצד קובעים אם ממצא בהדמיה רלוונטי לכאב

רווחי הסמך הרחבים מלמדים שגם ממצא "קשור" אינו מנבא כאב ברמת הפרט. הרלוונטיות נקבעת לפי התאמה בין מיקום הממצא לפיזור התסמינים, לפי ממצאי הבדיקה הנוירולוגית ולפי מהלך המחלה. העיקרון תקף גם במפרקים: בסקירה של מבוגרים ללא כאב וללא פציעה בברך נמצאו פגמים סחוסיים וקרעים במניסקוס בשיעורים לא מבוטלים, במיוחד מעל גיל 40 (Culvenor וחבריו, 2019). לכן, כפי שמוסבר במאמר על יציבה, כאב ובריאות המפרקים, ממצא מבני אינו שווה ערך לאבחנה.

שלושת מנגנוני הכאב המרכזיים שחשוב להכיר

כאב נוציספטיבי (Nociceptive Pain)

כאב נוציספטיבי נובע מהפעלה של קולטני כאב ברקמות שאינן עצביות, בעקבות נזק ממשי או מאיים. דוגמאות הן נקע, דלקת גיד בשלב פעיל או עומס יתר על מפרק. הכאב בדרך כלל ממוקם, קשור לתנועה ולעומס מסוימים, ומשתפר עם הפחתת העומס. רוב הפגיעות בספורט שייכות בשלב הראשון לקטגוריה זו, וחלקן אינן מותירות סימן ברור ב-MRI, בעיקר כאשר מדובר בעומס יתר ולא בקרע.

כאב נוירופתי (Neuropathic Pain)

כאב נוירופתי מוגדר ככאב הנגרם מנגע או ממחלה של מערכת העצבים הסומטוסנסורית. לפי מערכת הדירוג המקובלת, אבחנה ודאית דורשת היסטוריה מתאימה, פיזור כאב סביר נוירואנטומית, סימנים תחושתיים בבדיקה ובדיקה מאשרת (Finnerup וחבריו, 2016). רדיקולופתיה, נוירופתיה היקפית ולכידת עצב הן דוגמאות שכיחות.

כאב נוציפלסטי (Nociplastic Pain)

הקטגוריה השלישית אומצה על ידי IASP ב-2017 ומתארת כאב הנובע משינוי בעיבוד הנוציספטיבי, ללא עדות מספקת לנזק רקמתי או למחלה עצבית שמסבירים אותו במלואו (Kosek, 2024). הקריטריונים לכאב נוציפלסטי אפשרי במערכת השריר והשלד כוללים משך מעל שלושה חודשים, פיזור אזורי, רב מוקדי או מפושט, כאב שאינו מוסבר כולו על ידי מנגנונים אחרים, וסימנים קליניים של רגישות יתר באזור הכאב (Kosek וחבריו, 2021). במחקר וינייטות נמצאו ערך ניבוי חיובי של 81.8% ושלילי של 81.0% לקריטריונים אלה, כממצא ראשוני בלבד (Bilika וחבריו, 2025).

מאפייןנוציספטיבינוירופתינוציפלסטי
מקור משועררקמה שאינה עצביתנגע או מחלה במערכת העצביםשינוי בעיבוד הכאב
פיזור אופייניממוקד, תלוי עומסלאורך עצב או דרמטוםאזורי, רב מוקדי או מפושט
איכות הכאבכואב, לוחץ, חד בתנועהשורף, דוקר, חשמלי, נימולמשתנה, לעיתים מלווה עייפות
קשר ל-MRIלעיתים ממצא, לעיתים לאלעיתים ממצא תואםלרוב ללא ממצא מסביר

האם כמה מנגנונים יכולים לפעול יחד?

כן, ולעיתים קרובות. קונצנזוס בינלאומי בכאב גב תחתון הדגיש שמטופל יכול להציג מנגנון דומיננטי לצד רכיבים אחרים, וציין במפורש שההמלצות אינן מוכנות עדיין ליישום קליני שגרתי (Nijs וחבריו, 2024). סקירה מ-2026 הזהירה מבלבול מושגים: כאב נוציפלסטי אינו שם נרדף ל"סנסיטיזציה מרכזית" ואינו זהה לכאב כרוני ראשוני (Häuser & Kosek, 2026). MRI תקין לבדו אינו מאפשר אפוא לקבוע שמדובר בכאב נוציפלסטי.

אילו מצבים יכולים לגרום לכאב למרות MRI תקין?

כאב שרירי ומיופציאלי

כאב מיופציאלי (Myofascial Pain) מתבטא ברגישות מקומית בשריר, לעיתים עם כאב מוקרן לאזור מרוחק. קונצנזוס דלפי בינלאומי הגדיר קריטריונים קליניים לנקודות טריגר, הכוללים פס מתוח בשריר, נקודה רגישה בתוכו וזיהוי הכאב המוקרן על ידי המטופל (Fernández-de-las-Peñas & Dommerholt, 2018). נקודות רגישות אינן אבחנה חד משמעית, ולא כל כאב שרירי מעיד על נזק ברקמה.

כאב ממפרקים, גידים ורצועות

טנדינופתיה בשלב מוקדם, גירוי של מפרקי הפסט בעמוד השדרה או עומס על מפרק העצה והכסל יכולים לגרום לכאב משמעותי ללא שינוי מובהק בהדמיה. לרוב המבחנים הקליניים הבודדים יש יכולת אבחונית מוגבלת, ולכן ההערכה מבוססת על צירוף ממצאים. על האבחנה המבדלת בין גב, אגן וירך אפשר לקרוא במאמר על כאבים באגן ובגב התחתון.

כאב ממקור עצבי שלא זוהה בבדיקה

נוירופתיה של סיבים דקים (Small Fiber Neuropathy) היא דוגמה מובהקת. היא גורמת לכאב שורף ולשינוי בתחושת חום וקור, אך אינה נראית ב-MRI ולעיתים גם לא בבדיקת EMG שגרתית. האבחון נשען על סימנים קליניים ועל בדיקות ייעודיות כמו ביופסיית עור לצפיפות סיבים עצביים (Devigili וחבריו, 2019). לכידת עצב היקפי מחוץ לאזור שנסרק היא סיבה נוספת לפער.

עומס יתר, רגישות יתר וכאב מוקרן

עלייה חדה בנפח האימונים, חזרה לפעילות לאחר הפסקה או עומס תעסוקתי ממושך יוצרים פער בין הדרישה ליכולת, ללא נזק מבני הכרחי. במקביל, כאב מתמשך עלול להוביל לרגישות מוגברת, עם היפראלגזיה (תגובה מוגברת לגירוי כואב) ואלודיניה (כאב מגירוי שאינו כואב בדרך כלל) (Nijs וחבריו, 2024). אפשרות נוספת היא כאב מוקרן: כאב בברך שמקורו במפרק הירך, או כאב במותן שמקורו בכליה. ההבחנה בין שני האחרונים מפורטת במאמר על ההבדל בין כאב גב לכאב כליות.

האם סטרס, שינה לקויה וחרדה יכולים להגביר כאב?

כיצד מערכת העצבים משפיעה על חוויית הכאב

מערכת העצבים אינה מעבירה אותות כאב באופן פסיבי. מסלולים יורדים מהמוח לחוט השדרה יכולים לעמעם או להגביר אותם, בהתאם לקשב, לציפייה, לרמת העוררות ולהקשר הרגשי. סקירה בכתב העת Lancet תיארה את הכאב הכרוני כמצב שבו גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים משפיעים זה על זה, ולא כתוצאה ישירה של מצב הרקמות (Cohen וחבריו, 2021). דחק מתמשך, למשל, משנה את פעילות הציר ההורמונלי ואת טונוס השרירים, ושני אלה יכולים להשפיע על רגישות לכאב. על הקשר בין מתח, יציבה וכאב כרוני ניתן לקרוא במאמר סטרס, יציבה וכאב כרוני.

מה הקשר בין שינה לכאב כרוני?

הקשר בין שינה לכאב הוא דו כיווני. כאב פוגע באיכות השינה, ומחסור בשינה מוריד את סף הכאב ומחליש את מנגנוני העמעום של המוח. סקירה מקיפה תיארה מנגנונים אפשריים, בהם שינויים במערכת הדופמין, במערכת החיסון ובמערכות האופיואידים הפנימיות (Haack וחבריו, 2020). מכאן לא ניתן להסיק ששינה לקויה היא תמיד הגורם המקורי, אך שיפור השינה הוא יעד טיפולי לגיטימי בכאב מתמשך.

האם כאב עם MRI תקין הוא פסיכולוגי?

לא, ויש לומר זאת במפורש. השפעה של גורמים רגשיים וחברתיים על עוצמת הכאב אינה הופכת אותו למדומה. גם כאב של שבר מושפע מחרדה ומקשב. המודל הביופסיכוסוציאלי אינו מחליף את הגוף בנפש. הוא מוסיף שכבות להבנת הגוף. מטופלים ששמעו "אין לך כלום" עלולים לפתח חוסר אמון במערכת הרפואית ולהימנע מתנועה. מבחינה קלינית, תווית "פסיכולוגי" שניתנת ללא הערכה מקיפה מחמיצה לעיתים אבחנה גופנית ממשית, ובמקרים אחרים מחמיצה הזדמנות לטפל בגורמים המשמרים את הכאב.

אבחנה מבדלת: מתי MRI תקין עלול להטעות?

האם נבדק האזור הנכון?

השאלה הראשונה אינה "מה נמצא" אלא "מה נבדק". כאב בברך יכול לנבוע ממפרק הירך, כאב במפשעה ממפרק הירך או מדופן הבטן, וכאב ביד מעצב בצוואר. MRI תקין של עמוד השדרה המותני אינו אומר דבר על מפרק הירך, ובדיקה ללא חומר ניגוד אינה מתאימה לכל שאלה קלינית. שאלות של התאמת הבדיקה מפורטות במאמר על ההבדלים בין רנטגן, CT ו-MRI לגב.

מצבים דלקתיים, עצביים ומערכתיים

ספונדילוארתריטיס אקסיאלית מתבטאת בכאב גב דלקתי, נוקשות בוקר ושיפור עם תנועה, והאבחון דורש לרוב הדמיה ייעודית של מפרקי העצה והכסל ובירור ראומטולוגי (Navarro-Compán וחבריו, 2021). פיברומיאלגיה מאובחנת על בסיס קליני, לפי פיזור הכאב וחומרת התסמינים הנלווים, ולא לפי הדמיה (Wolfe וחבריו, 2016). הטבלה מסכמת מצבים שעלולים להתפספס.

מצב אפשרירמזים קלינייםהמשך בירור אפשרי
כאב שרירי או מיופציאליכאב תלוי פעילות, רגישות מקומית, כאב מוקרןהערכה קלינית ותפקודית
טנדינופתיה או פגיעת עומסכאב בעומס חוזר, הקלה יחסית במנוחהבדיקה גופנית, אולטרסאונד לפי הצורך
רדיקולופתיהכאב מקרין, שינוי תחושה, חולשה או רפלקס ירודבדיקה נוירולוגית, EMG לפי הצורך
נוירופתיה של סיבים דקיםכאב שורף, אלודיניה, שינוי בתחושת טמפרטורההערכה נוירולוגית ובדיקות ייעודיות
כאב נוציפלסטי או פיברומיאלגיהכאב מפושט, עייפות, הפרעות שינההערכה לפי קריטריונים קליניים
ספונדילוארתריטיס אקסיאליתנוקשות בוקר, שיפור בתנועה, גיל צעירראומטולוג, בדיקות מעבדה, הדמיה ייעודית
כאב מוקרן מהירךכאב במפשעה, בירך או בברךבדיקת מפרק הירך
כאב ממקור ויסצרליכאב שאינו קשור לתנועה, תסמינים כללייםבירור רפואי מכוון
שבר מאמץעומס חדש, כאב ממוקד המחמיר בעומסהדמיה ממוקדת לפי האזור והשלב

מתי MRI תקין בעבר אינו רלוונטי עוד

חלק מהמצבים בטבלה ניתנים לזיהוי ב-MRI איכותי ומתאים. ההבחנה היא בין בדיקה תקינה באזור ובפרוטוקול מסוימים לבין שלילה מלאה של מצב רפואי. בדיקה שבוצעה לפני חודשים אינה שוללת מצב שהתפתח מאז, כמו שבר מאמץ חדש או תהליך דלקתי מתקדם.

סימני אזהרה: מתי צריך לחזור לרופא בדחיפות?

סימנים המחייבים פנייה מיידית לחדר מיון

מסגרת בינלאומית לסימני אזהרה בעמוד השדרה (Red Flags) הדגישה שאין להסתמך על סימן בודד, אלא על צירוף של גורמי סיכון, תסמינים וממצאים, ושההחלטה משתנה לפי מידת החשד (Finucane וחבריו, 2020). עם זאת, יש תסמינים שבהם אין מקום להמתנה: הופעה חדשה של אצירת שתן או אובדן שליטה על סוגרים, ירידה בתחושה באזור הנקבים והירכיים הפנימיות (אזור "האוכף"), או חולשה הולכת ומחמירה ברגליים. אלה עשויים להעיד על לחץ על שורשי העצבים בתחתית התעלה השדרתית ומצריכים הערכה דחופה.

סימנים המחייבים בירור רפואי מהיר

סימןחשש אפשרידחיפות מומלצת
אצירת שתן, אובדן שליטה בסוגרים, חוסר תחושה באוכףתסמונת זנב הסוסמיון מיידי
חולשה נוירולוגית מתקדמתלחץ עצבי משמעותימיון או הערכה באותו יום
חום עם כאב גב משמעותיזיהום בעמוד השדרהבירור דחוף
היסטוריה אונקולוגית וכאב חדשגרורותבירור רפואי מהיר
ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילי מתמידמחלה מערכתיתבירור רפואי מהיר
חבלה משמעותית או אוסטאופורוזיסשברהדמיה לפי שיקול רפואי

כיצד MRI תקין משתלב בתמונה

סקירה עדכנית לרופאי משפחה כללה טבלת אבחנה מבדלת וסימני אזהרה לכאב גב כרוני, והמליצה שבהיעדר מצבים המחייבים טיפול רפואי או ניתוחי ספציפי, טיפולים שאינם תרופתיים הם קו הטיפול הראשון (Maharty וחבריו, 2024). MRI תקין מפחית את הסבירות לחלק מהמצבים בטבלה. הוא אינו פוטר מבירור כאשר מופיעים תסמינים חדשים לאחר הבדיקה.

כיצד מאבחנים כאב שלא הוסבר בבדיקת MRI?

תשאול רפואי והערכת דפוס הכאב

האבחון מתחיל בסיפור. מתי התחיל הכאב, האם הופיע בבת אחת או בהדרגה, מה מחמיר ומה מקל, האם יש כאב לילי, נוקשות בוקר, נימול או חולשה. חשובים גם מחלות רקע, תרופות, שינויים בעבודה או באימונים, איכות השינה ופחדים הקשורים לתנועה. כאשר הכאב נמשך זמן רב, כמו במצבים המתוארים במאמר על גב תפוס שלא עובר, התשאול מכוון גם לגורמים שמשמרים את הכאב.

בדיקה אורתופדית ונוירולוגית ממוקדת

הבדיקה הגופנית כוללת הערכת כוח, תחושה ורפלקסים, מבחני מתיחה עצבית, טווחי תנועה, תגובה לעומס ומישוש. בחירת המבחנים נגזרת מההשערות האבחנתיות. אין מבחן בודד שמוכיח את מקור הכאב, ולכן ההחלטה מבוססת על צירוף ממצאים המתיישבים עם הסיפור. בבדיקת שורשי העצבים בגפה התחתונה, למשל, נבדקים יישור הברך, הליכה על העקבים והליכה על קצות האצבעות (Maharty וחבריו, 2024).

הערכת מנגנון הכאב והגורמים המתמשכים

שלב בהערכהמה נבדקמה הוא מוסיף
התאמה בין MRI לתסמיניםאזור הסריקה, פרוטוקול, מועדזיהוי פערים בבירור
אנמנזהמהלך, פיזור, תסמינים עצביים, רקעהשערות אבחנתיות וסימני אזהרה
בדיקה גופנית ונוירולוגיתכוח, תחושה, רפלקסים, תנועהאישוש או שלילת מעורבות עצבית
הערכת מנגנוןרגישות יתר, פיזור, משךהכוונה לסוג הטיפול
שאלוניםכאב, תפקוד, שינה, חשש מתנועהקו בסיס למעקב

גם שאלוני כאב נוירופתי מוכרים אינם מבחינים היטב בין כאב נוירופתי לנוציפלסטי, משום שמחקרי התיקוף שלהם לא כללו מטופלים עם כאב נוציפלסטי (Lefaucheur, 2025). שאלונים הם כלי עזר ולא תחליף לשיקול דעת קליני.

מתי צריך MRI חוזר, בדיקות דם או בדיקות עצביות?

מתי בדיקת MRI חוזרת יכולה לשנות את ההחלטה הטיפולית

MRI חוזר מוצדק כאשר התסמינים משתנים באופן מהותי, מופיע חסר נוירולוגי חדש, עולה חשד למחלה שלא נבחנה בבדיקה הקודמת, או כאשר מתוכננת התערבות פולשנית. חזרה על אותה בדיקה רק משום שהכאב נמשך אינה מוסיפה לרוב מידע. סקירה שיטתית מצאה שהדמיה בכאב גב ללא התוויה מתאימה אינה משפרת תוצאות קליניות ונוטה להגדיל שימוש בשירותי בריאות (Lemmers וחבריו, 2019). ההתוויות להדמיה מפורטות במאמר מתי באמת צריך MRI לגב התחתון.

מתי יש צורך ב-EMG ובבדיקות הולכה עצבית

בדיקת אלקטרומיוגרפיה (EMG) ובדיקת הולכה עצבית בוחנות תפקוד ולא מבנה. הן מתאימות כאשר יש חשד לרדיקולופתיה שאינה מודגמת בבירור, ללכידת עצב היקפי או לנוירופתיה. EMG תקין אינו שולל כל הפרעה עצבית. הבדיקה בוחנת בעיקר סיבים עבים, ולכן אינה שוללת נוירופתיה מבודדת של סיבים דקים (Devigili וחבריו, 2019). בכאב שמקרין לרגל, רוב המקרים משתפרים בטיפול שמרני, ובדיקות נוספות שמורות למצבים מתמשכים או מחמירים (Jensen וחבריו, 2019).

מתי נדרשות בדיקות דם או הדמיה ייעודית

בדיקות דם רלוונטיות כאשר עולה חשד לתהליך דלקתי, זיהומי, מטבולי או ראומטולוגי, למשל מדדי דלקת או סמן גנטי HLA-B27 בחשד לספונדילוארתריטיס. הדמיה ייעודית, כמו MRI של מפרקי העצה והכסל, אולטרסאונד של גיד או סריקת עצם, נבחרת לפי השאלה הקלינית. סבב בדיקות נרחב ללא אינדיקציה עלול להוביל לממצאים מקריים, לחרדה ולטיפולים מיותרים.

כיצד מטפלים בכאב כאשר ה-MRI תקין?

הסבר רפואי נכון והפחתת חשש מתנועה

הטיפול מתחיל בהסבר. היעדר ממצא מבני מסוים מפחית את הסבירות לחלק מהגורמים, אך אינו מבטל את הצורך באבחון. לשפה יש משקל: מטופל שמבין כי הכאב אמיתי, וכי תנועה מדורגת אינה מסוכנת לרקמות, נוטה פחות להימנע מפעילות. במחקר אקראי מבוקר ב-151 מבוגרים עם כאב גב כרוני, גישה המבוססת על הבנה מחודשת של הכאב (Pain Reprocessing Therapy) הביאה לשיעור גבוה יותר של מטופלים ללא כאב או עם כאב מינימלי בהשוואה לפלצבו ולטיפול רגיל (Ashar וחבריו, 2022). מדובר במחקר יחיד שתוצאותיו דורשות שחזור.

פעילות גופנית וחשיפה הדרגתית לעומס

סקירת קוקרן שכללה 249 ניסויים מצאה שאימון גופני מפחית ככל הנראה כאב בכאב גב תחתון כרוני בהשוואה להיעדר טיפול, טיפול רגיל או פלצבו (Hayden וחבריו, 2021). הנחיית ארגון הבריאות העולמי לכאב גב תחתון כרוני ראשוני ממליצה, בין היתר, על תוכניות פעילות גופנית מובנות, הדרכה והתערבויות פסיכולוגיות, ומאפשרת לשקול מניפולציה שדרתית (World Health Organization, 2023). ההנחיה עוסקת בכאב גב תחתון ואינה חלה אוטומטית על כל אזורי הגוף.

טיפול ידני, גישות משולבות וטיפול תרופתי

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מניפולציה שדרתית בכאב גב תחתון כרוני מצאה השפעה דומה לזו של טיפולים מומלצים אחרים, עם תופעות לוואי שהיו לרוב קלות וחולפות (Rubinstein וחבריו, 2019). במחקר RESTORE ב-492 משתתפים, טיפול תפקודי קוגניטיבי (Cognitive Functional Therapy) שילב הבנת הכאב, אימון תנועה ושינוי הרגלים, ושיפר מוגבלות לעומת טיפול רגיל (Kent וחבריו, 2023). טיפול תרופתי, אם נדרש, נקבע לפי סוג הכאב, מחלות רקע וסיכונים, ולא לפי העובדה שה-MRI תקין. בכאב נוציפלסטי, למשל, יש להימנע מאופיואידים (Kosek, 2024).

גישה טיפוליתעיקר הראיותמתי שוקלים
הדרכה והסבר על הכאבחלק מהנחיות WHOבכל מקרה
פעילות גופנית מובניתסקירת קוקרן, 249 ניסוייםכמעט בכל מקרה, בהתאמה אישית
מניפולציה שדרתיתהשפעה דומה לטיפולים מומלציםכאב גב כחלק מתוכנית אקטיבית
טיפול תפקודי קוגניטיביניסוי RESTORE, n = 492כאב גב כרוני עם מוגבלות
טיפול תרופתיתלוי סוג כאב וסיכוניםלפי אבחנה והחלטה רפואית

כירופרקטיקה ושיקום פעיל כאשר MRI אינו מסביר את הכאב

מה כוללת ההערכה הכירופרקטית?

הערכה כירופרקטית מקצועית אינה מתחילה בטיפול. היא כוללת סקירה של ההיסטוריה הרפואית ושל הבדיקות הקודמות, בדיקה אורתופדית ונוירולוגית, הערכה תפקודית של תנועה ועומס, ושלילת סימני אזהרה. כאשר עולה חשד למצב הדורש בירור רפואי, הצעד הנכון הוא הפניה לרופא המתאים. באילו כאבים כירופרקטיקה עשויה לעזור ומהן מגבלות הראיות מפורט במאמר כואב לך? כירופרקטיקה עשויה לעזור.

הגישה במרפאת GAV Clinic

במרפאת GAV Clinic ברמת אביב, תל אביב, בניהולו של ד״ר יצחק בכר, מתמחים באבחון, טיפול ושיקום של פציעות ספורט ותסמונות כאב בשרירים ובשלד. מטופלים רבים מגיעים אלינו לאחר בירור הדמייתי שלא הסביר את הכאב. האבחון שלנו מתמקד בשאלה מה מניע את הכאב כעת: עומס, הפרעה בתנועה, רכיב עצבי או רגישות יתר. הטיפול משלב טכניקות ידניות, ובהן מוביליזציה, מניפולציה בהתאם להתוויה וטיפול ברקמות רכות, עם תרגול שיקומי לשיפור השרשרת הקינטית (Kinetic Chain), כלומר שיתוף הפעולה בין המפרקים והשרירים לאורך הגוף. במידת הצורך אנו עושים שימוש בגלי הלם ובלייזר רך (Low-Level Laser) כטיפולים משלימים, במטרה לתמוך בתהליכי ההחלמה של רקמות פגועות כמו גידים ושרירים. טיפולים אלה אינם עומדים בפני עצמם אלא משתלבים בתוכנית אקטיבית.

בניית תוכנית טיפול המותאמת למנגנון הכאב

התוכנית נבנית סביב מטרות תפקודיות מדידות, כמו חזרה לריצה, ישיבה של שעתיים ללא החמרה או שינה רצופה. העומסים מותאמים ומתקדמים בהדרגה, וההתקדמות נבחנת בכל מפגש. שיפור בעקבות מניפולציה אינו הוכחה לכך שאותר המבנה שגרם לכאב. הוא מעיד על תגובה של מערכת העצבים והשרירים, ומאפשר חלון להעמקת התרגול. כאשר נשארת אי ודאות אבחנתית משמעותית, אנו מפנים להמשך בירור רפואי.

תוכנית מעשית: מה עושים אחרי קבלת תשובת MRI תקינה?

שלב ראשון ושני: להבין את הפענוח ולשלול סימני אזהרה

השלב הראשון הוא לקרוא את הדוח בעיון ולברר מה נסרק ומה הייתה השאלה הקלינית. אם האזור שנבדק אינו תואם את מיקום הכאב, או שהבדיקה בוצעה לפני שהתסמינים השתנו, יש לדון בכך עם הרופא המטפל. השלב השני הוא הערכה קלינית מסודרת אצל איש מקצוע, הכוללת בדיקה גופנית ונוירולוגית ושלילת סימני אזהרה. אם קיים אחד מסימני האזהרה שתוארו, יש לפנות לבירור רפואי בהתאם לדחיפות.

שלב שלישי ורביעי: לזהות דפוסים ולהתחיל פעילות מדורגת

כדאי לתעד במשך שבוע מה מחמיר את הכאב ומה מקל עליו, באילו שעות הוא בולט יותר וכיצד הוא מגיב לשינה, לעבודה ולאימון. תיעוד כזה מסייע לזהות עומסים ספציפיים ולא רק "כאב כללי". על בסיס זה מתחילה תוכנית פעילות מדורגת: הליכה, תרגילי חיזוק ותרגול תנועות שעוררו חשש, בעומס התחלתי שאינו מחמיר את הכאב באופן משמעותי ביום שלמחרת. עליות קלות וחולפות בכאב במהלך התרגול אינן מעידות בהכרח על נזק.

שלב חמישי: להעריך מחדש את התגובה לטיפול

שלבמה עושיםסימן לשינוי כיוון
1. הבנת הפענוחבדיקת אזור, פרוטוקול ומועדאי התאמה לאזור הכאב
2. הערכה קליניתבדיקה גופנית ונוירולוגיתסימני אזהרה
3. זיהוי דפוסיםתיעוד גורמים מחמירים ומקליםכאב שאינו קשור לתנועה
4. פעילות מדורגתעלייה הדרגתית בעומסהחמרה מתמשכת
5. הערכה חוזרתמדדי כאב ותפקודתסמינים חדשים או היעדר שיפור

היעד אינו רק היעלמות הכאב אלא שיפור בתפקוד ובאיכות החיים. משך ההחלמה משתנה מאדם לאדם, ואין לוח זמנים אחיד. היעדר התקדמות לאורך מספר שבועות, או הופעת תסמינים חדשים, מחייבים בחינה מחודשת של האבחנה.

שאלות נפוצות על MRI תקין וכאב מתמשך

האם MRI תקין אומר שאין שום בעיה רפואית?

לא בהכרח. MRI תקין מפחית את הסבירות לחלק מהגורמים המבניים באזור שנסרק, אך אינו שולל מצבים שאינם נראים בבדיקה, מצבים באזור אחר או מצבים שהתפתחו לאחר הבדיקה. האבחנה נשענת על צירוף של תשאול, בדיקה גופנית והדמיה.

מדוע יש כאבי גב למרות שבדיקת MRI תקינה?

רוב כאבי הגב מוגדרים כלא ספציפיים, כלומר אין מבנה פתולוגי אחד שמסביר אותם. עומס יתר, רגישות שרירית, גירוי של מפרקים קטנים, שינה לקויה ורגישות מוגברת של מערכת הכאב יכולים כולם לגרום לכאב ממשי ללא ממצא מובהק בהדמיה.

האם MRI יכול לפספס פגיעה בעצב?

כן. MRI מדגים לחץ על שורשי עצבים, אך אינו מדגים נוירופתיה של סיבים דקים או בעיה תפקודית בעצב. לכידת עצב מחוץ לאזור שנסרק גם היא לא תיראה. במקרים אלה נדרשות בדיקה נוירולוגית ולעיתים בדיקות ייעודיות.

האם כאב ממושך עם MRI תקין יכול להיות כאב נוציפלסטי?

ייתכן, אך MRI תקין לבדו אינו מספיק לקביעה כזו. הקריטריונים דורשים משך של יותר משלושה חודשים, פיזור מתאים, סימני רגישות יתר בבדיקה ושלילה של הסבר מלא אחר. לעיתים קרובות מתקיים שילוב של כמה מנגנונים.

האם צריך לבצע MRI נוסף אם הכאב לא חולף?

לא בהכרח. בדיקה חוזרת מוצדקת כאשר התסמינים משתנים, מופיע חסר נוירולוגי חדש או עולה חשד למצב שלא נבדק. כאשר התמונה הקלינית יציבה, חזרה על אותה בדיקה מוסיפה לרוב מעט מידע ועלולה לחשוף ממצאים מקריים.

האם כירופרקטיקה יכולה לעזור כאשר ה-MRI תקין?

MRI תקין אבל עדיין כואב: מה יכול להסביר את הכאב?
MRI תקין אבל עדיין כואב: מה יכול להסביר את הכאב?

בכאב גב תחתון כרוני, מניפולציה שדרתית הראתה השפעה דומה לזו של טיפולים מומלצים אחרים. התועלת גדלה כאשר הטיפול הידני משולב בתרגול אקטיבי ובהדרכה, ולאחר הערכה ששללה סימני אזהרה.

מה עושים כאשר הבדיקות תקינות אבל הכאב ממשיך?

כדאי לפנות להערכה קלינית מקיפה שבוחנת את מנגנון הכאב, את הגורמים המשמרים אותו ואת התפקוד. על בסיס זה נבנית תוכנית הכוללת פעילות מדורגת, טיפול ידני לפי הצורך, התייחסות לשינה ולמתח, ומעקב אחר ההתקדמות.

MRI תקין אבל עדיין כואב: מה יכול להסביר את הכאב?

MRI תקין אינו סוף הבירור הקליני

MRI מצלם מבנים. כאב הוא תוצר של מערכת העצבים, המושפעת מרקמות, מעומסים, משינה, מרגש ומהקשר. לכן בדיקה תקינה וכאב ממשי יכולים להתקיים יחד, כפי שממצאים ניווניים יכולים להופיע אצל אנשים שאינם סובלים מכאב כלל. הגישה העדכנית מבחינה בין מנגנון נוציספטיבי, נוירופתי ונוציפלסטי, ומכירה בכך שאצל מטופלים רבים פועלים כמה מנגנונים בו זמנית. מושגים אלה עדיין בתהליך תיקוף, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לבסס את השימוש בהם להכוונת טיפול (Nijs וחבריו, 2024).

חשיבות הבירור הקליני וזיהוי סימני אזהרה

תשובת MRI תקינה מעבירה את מרכז הכובד מההדמיה אל הבדיקה הקלינית. יש לוודא שהאזור הנכון נבדק, לשלול סימני אזהרה ולבחון אבחנות שאינן נראות בהדמיה שגרתית, כמו ספונדילוארתריטיס, נוירופתיה של סיבים דקים או כאב מוקרן מהירך. בדיקות נוספות נבחרות לפי שאלה קלינית ממוקדת ולא כסבב גורף. הממצאים בספרות מרמזים שגישה פעילה, הכוללת הדרכה, פעילות גופנית מדורגת וטיפול ידני כחלק מתוכנית רחבה, מתאימה לרוב המטופלים עם כאב שריר ושלד מתמשך. למידע רחב יותר על המעבר מכאב חריף לכרוני ניתן לקרוא במאמר על כאב כרוני.

הזמנה לבדיקה מקצועית

אם אתם סובלים מכאב בשרירים או במפרקים שנמשך למרות בירור ראשוני תקין, הערכה קלינית יסודית יכולה לחדד את התמונה ולהכווין את הטיפול. במרפאת GAV Clinic ברמת אביב, תל אביב, אנו מבצעים הערכה מקיפה ובונים תוכנית טיפול ושיקום המותאמת למנגנון הכאב ולמטרות התפקודיות שלכם. לא לכל כאב יימצא הסבר חד משמעי, אך כמעט תמיד ניתן להבין טוב יותר מה משמר אותו ומה אפשר לעשות כדי לשפר את התפקוד..

References:

Ashar, Y. K., Gordon, A., Schubiner, H., Uipi, C., Knight, K., Anderson, Z., Carlisle, J., Polisky, L., Geuter, S., Flood, T. F., Kragel, P. A., Dimidjian, S., Lumley, M. A., & Wager, T. D. (2022). Effect of pain reprocessing therapy vs placebo and usual care for patients with chronic back pain: A randomized clinical trial. JAMA Psychiatry, 79(1), 13-23. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2021.2669

Balza, R., Mercaldo, S. F., Huang, A. J., Husseini, J. S., Jarraya, M., Simeone, F. J., Vicentini, J. R. T., & Palmer, W. E. (2024). Impact of patient-reported symptom information on the interpretation of MRI of the lumbar spine. Radiology, 313(1), e233487. https://doi.org/10.1148/radiol.233487

Bilika, P., Nijs, J., Billis, E., et al. (2025). Applying nociplastic pain criteria in chronic musculoskeletal conditions: A vignette study. Journal of Clinical Medicine, 14(4), 1179. https://doi.org/10.3390/jcm14041179

Brinjikji, W., Diehn, F. E., Jarvik, J. G., Carr, C. M., Kallmes, D. F., Murad, M. H., & Luetmer, P. H. (2015). MRI findings of disc degeneration are more prevalent in adults with low back pain than in asymptomatic controls: A systematic review and meta-analysis. American Journal of Neuroradiology, 36(12), 2394-2399. https://doi.org/10.3174/ajnr.A4498

Brinjikji, W., Luetmer, P. H., Comstock, B., Bresnahan, B. W., Chen, L. E., Deyo, R. A., Halabi, S., Turner, J. A., Avins, A. L., James, K., Wald, J. T., Kallmes, D. F., & Jarvik, J. G. (2015). Systematic literature review of imaging features of spinal degeneration in asymptomatic populations. American Journal of Neuroradiology, 36(4), 811-816. https://doi.org/10.3174/ajnr.A4173

Cohen, S. P., Vase, L., & Hooten, W. M. (2021). Chronic pain: An update on burden, best practices, and new advances. The Lancet, 397(10289), 2082-2097. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(21)00393-7

Culvenor, A. G., Øiestad, B. E., Hart, H. F., Stefanik, J. J., Guermazi, A., & Crossley, K. M. (2019). Prevalence of knee osteoarthritis features on magnetic resonance imaging in asymptomatic uninjured adults: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 53(20), 1268-1278. https://doi.org/10.1136/bjsports-2018-099257

Devigili, G., Rinaldo, S., Lombardi, R., Cazzato, D., Marchi, M., Salvi, E., Eleopra, R., & Lauria, G. (2019). Diagnostic criteria for small fibre neuropathy in clinical practice and research. Brain, 142(12), 3728-3736. https://doi.org/10.1093/brain/awz333

Fernández-de-las-Peñas, C., & Dommerholt, J. (2018). International consensus on diagnostic criteria and clinical considerations of myofascial trigger points: A Delphi study. Pain Medicine, 19(1), 142-150. https://doi.org/10.1093/pm/pnx207

Finnerup, N. B., Haroutounian, S., Kamerman, P., Baron, R., Bennett, D. L. H., Bouhassira, D., Cruccu, G., Freeman, R., Hansson, P., Nurmikko, T., Raja, S. N., Rice, A. S. C., Serra, J., Smith, B. H., Treede, R.-D., & Jensen, T. S. (2016). Neuropathic pain: An updated grading system for research and clinical practice. Pain, 157(8), 1599-1606. https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000000492

Finucane, L. M., Downie, A., Mercer, C., Greenhalgh, S. M., Boissonnault, W. G., Pool-Goudzwaard, A. L., Beneciuk, J. M., Leech, R. L., & Selfe, J. (2020). International framework for red flags for potential serious spinal pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(7), 350-372. https://doi.org/10.2519/jospt.2020.9971

Haack, M., Simpson, N., Sethna, N., Kaur, S., & Mullington, J. (2020). Sleep deficiency and chronic pain: Potential underlying mechanisms and clinical implications. Neuropsychopharmacology, 45(1), 205-216. https://doi.org/10.1038/s41386-019-0439-z

Häuser, W., & Kosek, E. (2026). Dolor nociplástico: hechos, controversias y retos futuros [Nociplastic pain: Facts, controversies and future tasks]. Revista de la Sociedad Española del Dolor, 33(2), 144-151. https://resed.es/index.php/resed/en/article/view/1209

Hayden, J. A., Ellis, J., Ogilvie, R., Malmivaara, A., & van Tulder, M. W. (2021). Exercise therapy for chronic low back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2021(9), CD009790. https://doi.org/10.1002/14651858.CD009790.pub2

Herzog, R., Elgort, D. R., Flanders, A. E., & Moley, P. J. (2017). Variability in diagnostic error rates of 10 MRI centers performing lumbar spine MRI examinations on the same patient within a 3-week period. The Spine Journal, 17(4), 554-561. https://doi.org/10.1016/j.spinee.2016.11.009

Jensen, R. K., Kongsted, A., Kjaer, P., & Koes, B. (2019). Diagnosis and treatment of sciatica. BMJ, 367, l6273. https://doi.org/10.1136/bmj.l6273

Kent, P., Haines, T., O'Sullivan, P., Smith, A., Campbell, A., Schutze, R., Attwell, S., Caneiro, J. P., Laird, R., O'Sullivan, K., McGregor, A., Hartvigsen, J., Lee, D.-C. A., Vickery, A., & Hancock, M. (2023). Cognitive functional therapy with or without movement sensor biofeedback versus usual care for chronic, disabling low back pain (RESTORE): A randomised, controlled, three-arm, parallel group, phase 3, clinical trial. The Lancet, 401(10391), 1866-1877. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(23)00441-5

Knezevic, N. N., Candido, K. D., Vlaeyen, J. W. S., Van Zundert, J., & Cohen, S. P. (2021). Low back pain. The Lancet, 398(10294), 78-92. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(21)00733-9

Kosek, E. (2024). The concept of nociplastic pain: Where to from here? Pain, 165(11S), S50-S57. https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000003305

Kosek, E., Clauw, D., Nijs, J., Baron, R., Gilron, I., Harris, R. E., Mico, J.-A., Rice, A. S. C., & Sterling, M. (2021). Chronic nociplastic pain affecting the musculoskeletal system: Clinical criteria and grading system. Pain, 162(11), 2629-2634. https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000002324

Lefaucheur, J.-P. (2025). The intrinsic reason why LANSS, DN4, and PainDETECT questionnaires cannot distinguish neuropathic pain from nociplastic pain. Frontiers in Pain Research, 6, 1658126. https://doi.org/10.3389/fpain.2025.1658126

Lemmers, G. P. G., van Lankveld, W., Westert, G. P., van der Wees, P. J., & Staal, J. B. (2019). Imaging versus no imaging for low back pain: A systematic review, measuring costs, healthcare utilization and absence from work. European Spine Journal, 28(5), 937-950. https://doi.org/10.1007/s00586-019-05918-1

Maharty, D. C., Hines, S. C., & Brown, R. B. (2024). Chronic low back pain in adults: Evaluation and management. American Family Physician, 109(3), 233-244. https://www.aafp.org/pubs/afp/issues/2024/0300/chronic-low-back-pain.html

Navarro-Compán, V., Sepriano, A., El-Zorkany, B., & van der Heijde, D. (2021). Axial spondyloarthritis. Annals of the Rheumatic Diseases, 80(12), 1511-1521. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2021-221035

Nijs, J., Kosek, E., Chiarotto, A., Cook, C., Danneels, L. A., Fernández-de-las-Peñas, C., Hodges, P. W., Koes, B., Louw, A., Ostelo, R., Scholten-Peeters, G. G. M., Sterling, M., Alkassabi, O., Alsobayel, H., Beales, D., Bilika, P., Clark, J. R., De Baets, L., Demoulin, C., … George, S. Z. (2024). Nociceptive, neuropathic, or nociplastic low back pain? The low back pain phenotyping (BACPAP) consortium's international and multidisciplinary consensus recommendations. The Lancet Rheumatology, 6(3), e178-e188. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00324-7

Raja, S. N., Carr, D. B., Cohen, M., Finnerup, N. B., Flor, H., Gibson, S., Keefe, F. J., Mogil, J. S., Ringkamp, M., Sluka, K. A., Song, X.-J., Stevens, B., Sullivan, M. D., Tutelman, P. R., Ushida, T., & Vader, K. (2020). The revised International Association for the Study of Pain definition of pain: Concepts, challenges, and compromises. Pain, 161(9), 1976-1982. https://doi.org/10.1097/j.pain.0000000000001939

Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689

Wolfe, F., Clauw, D. J., Fitzcharles, M.-A., Goldenberg, D. L., Häuser, W., Katz, R. L., Mease, P. J., Russell, A. S., Russell, I. J., & Walitt, B. (2016). 2016 revisions to the 2010/2011 fibromyalgia diagnostic criteria. Seminars in Arthritis and Rheumatism, 46(3), 319-329. https://doi.org/10.1016/j.semarthrit.2016.08.012

World Health Organization. (2023). WHO guideline for non-surgical management of chronic primary low back pain in adults in primary and community care settings. World Health Organization. https://www.who.int/publications/i/item/9789240081789