כאב ונפיחות בברך: האם מדובר בדלקת? כאב ונפיחות בברך הם תסמינים נפוצים ומטרידים, המעלים מיד את השאלה: האם מדובר בתהליך דלקתי? נפיחות, או "מים בברך" בשפה המדוברת, היא עדות לכך שהגוף מייצר נוזל מפרקי עודף כתוצאה מגירוי או פגיעה. לעיתים קרובות, תגובה זו מלווה בחום מקומי, באודם ובהגבלה קשה בטווח התנועה. זיהוי נכון של מקור הנפיחות קריטי לקביעת הטיפול המתאים ולמניעת נזק ארוך טווח למפרק. דלקת בברך יכולה לנבוע משני מקורות מרכזיים: דלקת מכנית (סטרילית) או דלקת זיהומית.
דלקת מכנית מתפתחת לרוב בעקבות שחיקת סחוס מתקדמת (אוסטאוארתריטיס), עומס יתר על הגידים, או פציעה חדה כמו קרע במיניסקוס. הגוף מגיב לפגיעה הפיזית בגיוס תאי דם לבנים, מה שיוצר את הנפיחות והכאב. מנגד, דלקת זיהומית נגרמת מחדירת חיידק למפרק – זהו מצב חירום רפואי הדורש טיפול אנטיביוטי מיידי. בנוסף, מחלות אוטואימוניות כמו דלקת מפרקים שיגרונית עלולות לתקוף את הברך ללא קשר למאמץ פיזי. מאמר זה יעשה סדר בתסמינים, יסביר כיצד להבחין בין סוגי הדלקות השונים, ויפרט מתי נפיחות בברך דורשת פנייה דחופה לרופא.
כאב ונפיחות בברך: האם מדובר בדלקת? – רקע
כאב ונפיחות בברך: למה לא כדאי לנחש? כאב ונפיחות בברך הם סימנים שכיחים, אך הם אינם מצביעים תמיד על אותה בעיה. לפעמים מדובר בדלקת, לפעמים בפציעה מכנית, לפעמים בשחיקת סחוס, ולעיתים במצב דחוף כמו זיהום מפרקי. הברך היא מפרק גדול שנושא משקל, ולכן גם שינוי קטן בכמות הנוזל, בדלקת המקומית או ביציבות המפרק יכול לגרום כאב, נוקשות, צליעה וקושי במדרגות.
מה המשמעות של “דלקת” בברך?
המילה “דלקת” מבלבלת. בשפה היומיומית משתמשים בה לכל כאב, חום מקומי או נפיחות. מבחינה רפואית, דלקת יכולה להיות תגובה לעומס, שחיקה, מחלה אוטואימונית, גבישים כמו גאוט או CPPD, או זיהום. לכן השאלה החשובה אינה רק “האם זו דלקת?”, אלא איזו דלקת, מה גרם לה, והאם היא דורשת טיפול דחוף.
שכיחות כאב ונפיחות בברך
כאבי ברכיים נפוצים מאוד, במיוחד עם העלייה בגיל, השמנה, פעילות גופנית בעומס גבוה, פציעות עבר ועבודה פיזית. אחד הגורמים השכיחים לכאב כרוני בברך הוא אוסטאוארתריטיס. מחקר עולמי עדכני על עומס אוסטאוארתריטיס של הברך מצא שהיקף המחלה עלה משמעותית בין 1990 ל־2021, וצפוי להמשיך לעלות עד 2035 (Chen, 2025).
נפיחות בברך אינה תמיד מחלה אחת
נפיחות בברך יכולה להיות נוזל בתוך המפרק, נפיחות של בורסה קדמית, ציסטה מאחורי הברך, דלקת ברקמות רכות, שטף דם לאחר חבלה או נפיחות כללית סביב המפרק. לכן בדיקה מקצועית מתחילה בזיהוי המקום המדויק של הנפיחות: קדמת הברך, מאחורי הברך, סביב הפיקה, בצדדים או בתוך המפרק עצמו.
נוזל בברך: מה זה אומר?
כאשר אומרים “יש מים בברך”, הכוונה לרוב היא לתפליט מפרקי – הצטברות מוגברת של נוזל בתוך חלל הברך. מעט נוזל סינוביאלי תקין קיים תמיד ומסייע בסיכוך המפרק. הבעיה מתחילה כאשר נוצר עודף נוזל בגלל גירוי, פציעה, דלקת, שחיקה, גבישים או זיהום.
איך מרגיש נוזל בברך?
נוזל בברך יכול לגרום תחושת לחץ, מלאות, קושי בכיפוף מלא, כאב בהליכה, כאב במדרגות או תחושה שהברך “תפוחה”. לפעמים הנפיחות נראית לעין, ולפעמים היא מורגשת רק כהגבלה בתנועה. נפיחות שמופיעה מהר לאחר חבלה מחשידה לפגיעה תוך־מפרקית, ואילו נפיחות שמופיעה בהדרגה יכולה להתאים לשחיקה, עומס, דלקת מפרקים או ציסטה.
מתי נפיחות בברך היא מצב דחוף?
נפיחות בברך דורשת בדיקה מהירה כאשר היא מופיעה עם חום, אודם, חום מקומי משמעותי, כאב חזק, חוסר יכולת לדרוך, תחושת מחלה כללית, פצע פתוח, דיכוי חיסוני, ניתוח או הזרקה לאחרונה, או החמרה מהירה. במצבים כאלה חייבים לשלול דלקת מפרקים זיהומית.
דלקת מפרקים זיהומית בברך
דלקת מפרקים זיהומית היא מצב שבו חיידק או מזהם אחר נכנס למפרק. הברך היא אחד המפרקים השכיחים המעורבים. זהו מצב דחוף כי זיהום בתוך מפרק יכול לפגוע בסחוס ובתפקוד אם אינו מטופל בזמן. סקירה שיטתית על “מפרק חם חריף” הדגישה את החשיבות של אבחון מהיר, במיוחד כאשר יש כאב חריף, נפיחות, חום מקומי או גורמי סיכון (Dey, 2023). (PMC)
כאב ונפיחות אחרי חבלה: האם זו דלקת?
כאשר הברך מתנפחת לאחר נפילה, סיבוב חד, תיקול, נחיתה לא טובה או מכה ישירה, לא מדובר בהכרח בדלקת ראשונית. ייתכן שמדובר בקרע רצועה, פגיעת מניסקוס, פגיעה סחוסית, שבר, פריקה חלקית של הפיקה או שטף דם תוך־מפרקי. במקרים כאלה הדלקת היא תגובה לפציעה, אך מקור הבעיה הוא מכני או טראומטי.
נפיחות מהירה לאחר פציעה
נפיחות שמופיעה בתוך שעות לאחר חבלה משמעותית יכולה להעיד על דימום בתוך המפרק. הדבר יכול לקרות בפציעות ACL, שברים תוך־מפרקיים או פגיעות סחוסיות. לעומת זאת, נפיחות שמופיעה יום־יומיים לאחר הפציעה יכולה להתאים גם לגירוי דלקתי או פגיעת מניסקוס. בכל מקרה, אם יש קושי לדרוך או טווח תנועה מוגבל מאוד, צריך להיבדק.
אוסטאוארתריטיס: דלקת או שחיקה?
אוסטאוארתריטיס נקראת לעיתים “שחיקת סחוס”, אך זו אינה רק שחיקה מכנית. כיום מבינים שמדובר במחלה של כל המפרק, הכוללת סחוס, עצם, סינוביה, שרירים ורקמות סביב הברך. בחלק מהאנשים יש גם סינוביטיס – דלקת של הרקמה הפנימית של המפרק – ולכן יכולה להופיע נפיחות.
תסמינים של אוסטאוארתריטיס בברך
התסמינים כוללים כאב שמחמיר בעמידה, הליכה, מדרגות או קימה מכיסא, נוקשות קצרה אחרי מנוחה, חריקות, הגבלת תנועה ונפיחות משתנה. הכאב אינו תמיד תואם לצילום: יש אנשים עם צילום “לא טוב” וכאב קל, ואחרים עם כאב משמעותי וממצאים מתונים. לכן האבחון צריך לכלול סיפור, בדיקה, תפקוד ולעיתים הדמיה. הנחיות AAOS מדגישות חינוך, פעילות גופנית, ירידה במשקל כשצריך וטיפול שמרני כבסיס לניהול אוסטאוארתריטיס (Brophy, 2022).
גאוט בברך: התקף דלקתי חד
גאוט נגרם משקיעת גבישי חומצה אורית במפרק. למרות שהמפרק הקלאסי הוא בסיס הבוהן הגדולה, גאוט יכול בהחלט לערב גם את הברך. התקף גאוט בברך יכול להופיע בפתאומיות, עם כאב חזק, נפיחות, חום מקומי, רגישות גבוהה וקושי לדרוך.
איך מאבחנים גאוט בברך?
חומצה אורית גבוהה בדם תומכת באבחנה, אך אינה מוכיחה גאוט. בזמן התקף, הערך יכול אפילו להיות תקין. האבחנה החזקה ביותר מתקבלת כאשר מזהים גבישי אוראט בנוזל מפרקי. קריטריוני ACR/EULAR לגאוט משלבים תסמינים, מהלך התקף, מעורבות מפרקים, בדיקות דם, נוזל מפרקי והדמיה (Neogi, 2015).
CPPD: “פסאודו־גאוט” ונפיחות בברך
CPPD היא מחלה שבה גבישי סידן פירופוספט שוקעים במפרקים. היא יכולה לגרום התקף חריף שמזכיר גאוט, ולעיתים הברך היא אחד המפרקים המעורבים ביותר. ההתקף יכול לכלול כאב, נפיחות, חום מקומי ונוקשות. המצב נפוץ יותר בגיל מבוגר, ולעיתים קשור לשחיקה מפרקית.
למה חשוב להבדיל בין גאוט ל־CPPD?
גאוט ו־CPPD יכולים להיראות דומים, אך אינם זהים מבחינת מנגנון, גורמי סיכון, טיפול ומניעה. בדיקת נוזל מפרקי יכולה לזהות את סוג הגבישים ולעזור להבדיל ביניהם. סקירה עדכנית ב־The Lancet Rheumatology הדגישה ש־CPPD יכולה להתבטא במגוון צורות, מהתקף דלקתי חד ועד דלקת כרונית שמחקה מחלות מפרקים אחרות (Pascart, 2024).
דלקת מפרקים שגרונית ומחלות דלקתיות
כאשר הברך נפוחה ללא חבלה, במיוחד אם יש כאבים גם במפרקים אחרים, קשיון בוקר ממושך, עייפות או נפיחות סימטרית בכפות הידיים, יש לשקול מחלה דלקתית־אוטואימונית. דלקת מפרקים שגרונית יכולה לערב את הברך, אם כי לרוב היא מערבת גם מפרקים קטנים.
מתי לחשוד בדלקת מפרקים דלקתית?
חשד עולה כאשר יש נפיחות מפרקית אמיתית, קשיון בוקר מעל 30-60 דקות, שיפור מסוים בתנועה, תסמינים ביותר ממפרק אחד או בדיקות דלקת מוגברות. המלצות EULAR קובעות שמטופלים עם דלקת מפרקים מוקדמת צריכים להגיע לריאומטולוג מוקדם, במיוחד כאשר יש נפיחות מפרקית שאינה מוסברת (Combe, 2017).
בורסיטיס: נפיחות בקדמת הברך
לפעמים הנפיחות אינה בתוך המפרק אלא בבורסה – שק קטן שמפחית חיכוך בין רקמות. בורסיטיס פרה־פטלרית מופיעה בקדמת הברך, מעל הפיקה, ולעיתים קשורה לכריעה ממושכת, מכה ישירה, עבודה על הברכיים או זיהום מקומי.
איך מבדילים בורסיטיס מנוזל תוך־מפרקי?
בבורסיטיס הנפיחות לרוב שטחית וממוקמת בקדמת הברך, והכאב מוחמר בכריעה או לחץ ישיר על הפיקה. בתפליט תוך־מפרקי, הברך כולה עשויה להרגיש מלאה, עם הגבלה בכיפוף. סקירה מקיפה על בורסות הברך הדגישה שבורסות שונות סביב הברך עלולות לגרום כאב מקומי ונפיחות, ולעיתים אינן מזוהות נכון בבדיקה ראשונית (Hasan, 2025).
ציסטת בייקר: נפיחות מאחורי הברך
ציסטת בייקר היא כיס נוזלי באזור האחורי של הברך. היא נגרמת לעיתים כתוצאה מעודף נוזל במפרק, בעיקר במצבים כמו אוסטאוארתריטיס, דלקת מפרקים או פגיעת מניסקוס. היא יכולה לגרום תחושת לחץ, כאב מאחורי הברך, קושי בכיפוף ולעיתים נפיחות בשוק אם היא נקרעת.
למה ציסטת בייקר מחייבת אבחון?
רוב ציסטות בייקר אינן מסוכנות, אך כאב ונפיחות מאחורי הברך או בשוק יכולים להידמות גם לקריש דם. לכן חשוב לאבחן נכון. סקירה על ציסטות ברך מציינת שהטיפול בציסטה צריך להתמקד גם בגורם שיצר עודף נוזל במפרק, ולא רק בניקוז הציסטה עצמה (Hasan, 2025).
בדיקות דם: מתי הן עוזרות?
בדיקות דם יכולות לסייע כאשר חושדים בדלקת מפרקים, זיהום, גאוט, מחלה אוטואימונית או מצב מערכתי. בדיקות שכיחות כוללות ספירת דם, CRP, ESR, חומצה אורית, תפקודי כליות וכבד, ולעיתים RF, anti-CCP או ANA לפי החשד הקליני.
מגבלות בדיקות הדם
CRP ו־ESR גבוהים מצביעים על דלקת, אך אינם אומרים מה הסיבה. חומצה אורית גבוהה אינה מוכיחה גאוט, ו־RF חיובי אינו מוכיח דלקת מפרקים שגרונית. לכן בדיקות דם חייבות להשתלב עם הסיפור, הבדיקה הגופנית ולעיתים בדיקת נוזל מפרקי. קריטריוני RA משנת 2010 משלבים מספר מפרקים, משך תסמינים, בדיקות דם וערכי דלקת, ולא מסתמכים על בדיקת דם אחת בלבד (Aletaha, 2010).
ניקור ברך ובדיקת נוזל מפרקי
כאשר הברך נפוחה מאוד, חמה, כואבת או כאשר יש חשד לזיהום או גבישים, ניקור ברך יכול להיות בדיקה חשובה מאוד. בבדיקה זו שואבים נוזל מהמפרק ובודקים צבע, צמיגות, ספירת תאים, תרבית, צביעת גרם וגבישים.
למה בדיקת הנוזל חשובה?
בדיקת נוזל מפרקי יכולה להבדיל בין נוזל דלקתי, זיהומי, גבישי או מכני. היא חשובה במיוחד כאשר יש חשד לדלקת מפרקים זיהומית, גאוט או CPPD. סקירה על נוזל סינוביאלי הדגישה שבמקרים רבים של דלקת גבישית לא ניתן להגיע לאבחנה ודאית ללא ניתוח הנוזל תחת מיקרוסקופ (Oliviero, 2023).
הדמיה: צילום, אולטרסאונד ו־MRI
צילום רנטגן יכול לזהות שחיקה, היצרות מרווח מפרקי, אוסטאופיטים, שברים או שינויים גרמיים. אולטרסאונד יכול לזהות נוזל, ציסטת בייקר, בורסיטיס או דלקת ברקמות רכות. MRI שימושי כאשר חושדים בפגיעה מניסקיאלית, רצועתית, סחוסית, שבר מאמץ או תהליך תוך־מפרקי שאינו ברור.
למה MRI אינו תמיד הצעד הראשון?
MRI יכול להראות ממצאים שאינם בהכרח מקור הכאב, במיוחד אצל מבוגרים או אנשים עם שינויים ניווניים. לכן לא כל ברך נפוחה צריכה MRI מיד. בחשד לזיהום או גבישים, בדיקת נוזל מפרקי יכולה להיות חשובה יותר מהדמיה. בחשד לשחיקה, צילום רגיל יכול להספיק בשלב הראשון.
טיפול בכאב ונפיחות בברך
הטיפול תלוי בסיבה. אם מדובר בפציעה, יש להתאים עומס, להחזיר טווח תנועה ולבנות כוח. אם מדובר באוסטאוארתריטיס, הדגש הוא פעילות מותאמת, חיזוק, ירידה במשקל במקרה הצורך וניהול כאב. אם מדובר בגאוט או CPPD, הטיפול מכוון להפחתת ההתקף ולמניעת הישנות. אם מדובר בזיהום – זה מצב דחוף שדורש טיפול רפואי.
מה אפשר לעשות עד הבדיקה?
כאשר אין סימני חירום, אפשר להפחית עומס זמנית, להרים את הרגל, להשתמש בקירור קצר לפי צורך, להימנע מכריעה עמוקה וממאמצים שמחמירים כאב, ולפנות להערכה אם הנפיחות אינה יורדת. אין להתחיל תרגול אגרסיבי כאשר הברך חמה, נפוחה מאוד או כואבת משמעותית.
פעילות גופנית: האם מותר לזוז כשיש נפיחות?
תנועה מתונה יכולה לעזור במצבים מסוימים, אך לא בכל מצב. באוסטאוארתריטיס, פעילות גופנית וחיזוק הם חלק חשוב מהטיפול. לעומת זאת, בברך חמה מאוד, חשד לזיהום, התקף גבישי חריף או נפיחות גדולה לאחר חבלה – יש להיזהר עד שמבינים את הסיבה.
תרגול נכון מתחיל באבחנה
לא כל תרגיל מתאים לכל כאב. תרגיל שמתאים לשחיקה אינו מתאים בהכרח לקרע חריף, ותרגול חזק מדי בזמן דלקת פעילה עלול להחמיר כאב. לאחר ירידת הנפיחות, בדרך כלל בונים תוכנית הדרגתית: טווח תנועה, חיזוק ירך, חיזוק ארבע־ראשי, שיווי משקל, הליכה וחזרה לפעילות לפי תגובת הברך.
כירופרקטיקה לכאב ונפיחות בברך: איך היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מטיפול שמרני כאשר הכאב והנפיחות נובעים מעומס מכני, אוסטאוארתריטיס, מגבלה בתנועה, פיצוי מהירך או הקרסול, או תפקוד לקוי בשרשרת התנועה. כירופרקט מיומן יכול לבדוק לא רק את הברך, אלא גם את הירך, האגן, הקרסול, כף הרגל והגב התחתון.
טיפול כירופרקטי אינו תחליף לאבחון דחוף
כאשר הברך חמה, אדומה, נפוחה מאוד, מלווה בחום גוף, כאב חריף או חוסר יכולת לדרוך – טיפול ידני אינו הצעד הראשון. קודם יש לשלול זיהום, שבר, קרע משמעותי או התקף גבישי חריף. במקרים מתאימים, לאחר אבחון, טיפול כירופרקטי יכול לכלול מוביליזציות עדינות, טיפול ברקמות רכות, הדרכה לעומסים, תרגול, חיזוק ושיפור תבניות תנועה.
מה אומר המחקר על טיפול ידני בברך?
סקירה שיטתית על טיפול ידני באוסטאוארתריטיס של הברך מצאה שטכניקות טיפול ידני יכולות לתרום להפחתת כאב ולשיפור טווח תנועה ותפקוד, בעיקר בטווח הקצר ובמיוחד כאשר הן משולבות עם תרגול (Tsokanos, 2021). סקירות עדכניות נוספות מציעות שתיתכן תועלת בטיפול ידני לברך, אך איכות המחקרים משתנה ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות (Feng, 2023; Serrano-García, 2025).
הערך המעשי של כירופרקטיקה
הערך המרכזי הוא לא “להוציא נוזל” מהברך, אלא להפחית עומס מכני, לשפר תנועה, לזהות פיצויים ולבנות תוכנית חזרה לפעילות. כאשר הנפיחות נובעת מדלקת פעילה, מחלה אוטואימונית, גאוט או זיהום, הכירופרקטיקה צריכה להשתלב עם טיפול רפואי מתאים ולא להחליף אותו.
איך מונעים חזרה של כאב ונפיחות בברך?
מניעה תלויה בסיבה. אחרי פציעה יש להשלים שיקום ולא לחזור מהר מדי לספורט. באוסטאוארתריטיס חשוב לשמור על פעילות סדירה, חיזוק שרירים ומשקל תקין. בגאוט חשוב לעקוב רפואית אחרי גורמי סיכון. במחלות דלקתיות חשוב טיפול ריאומטולוגי מוקדם ומעקב.
חיזוק שרירים וניהול עומסים
שרירי הירך, הישבן והשוק תומכים בברך. כאשר הם חלשים או כאשר עומס האימון עולה מהר מדי, הברך עלולה להגיב בכאב ונפיחות. תוכנית מניעה טובה כוללת עלייה הדרגתית בעומסים, תרגילי כוח, שיווי משקל, שינה טובה, התאמת נעליים וחזרה מבוקרת לפעילות לאחר פציעה.
מתי להיבדק אצל רופא?
יש להיבדק כאשר הנפיחות נמשכת יותר מכמה ימים, חוזרת שוב ושוב, מלווה בכאב משמעותי, מגבילה תנועה, מופיעה לאחר חבלה, או מגיעה עם חום מקומי, אודם או חום גוף. יש לפנות בדחיפות כאשר הברך חמה מאוד, כואבת מאוד, יש קושי לדרוך, או כאשר יש תחושת מחלה כללית.
למה אבחון מוקדם חשוב?
אבחון מוקדם מונע טעויות. טיפול שמרני מתאים יכול לעזור מאוד באוסטאוארתריטיס, עומס מכני ופציעות קלות. לעומת זאת, זיהום מפרקי, התקף גבישי חריף או פציעה משמעותית דורשים גישה שונה לחלוטין. ככל שמזהים מוקדם את הסיבה, קל יותר לבחור טיפול נכון ולמנוע החמרה.
סיכום: כאב ונפיחות בברך – האם זו דלקת?
כאב ונפיחות בברך יכולים להיות דלקת, אך לא כל נפיחות היא אותו סוג של דלקת. הסיבה יכולה להיות פציעה, נוזל תוך־מפרקי, אוסטאוארתריטיס, גאוט, CPPD, דלקת מפרקים שגרונית, בורסיטיס, ציסטת בייקר או זיהום. הסימנים שמחייבים בירור מהיר הם ברך חמה ואדומה, חום גוף, כאב חריף, חוסר יכולת לדרוך, נפיחות מהירה לאחר חבלה או נעילה של הברך.
כירופרקטיקה יכולה להועיל במצבים מכניים ושיקומיים, בעיקר בשילוב תרגול וניהול עומסים, אך אינה מחליפה אבחון רפואי כאשר יש חשד לדלקת חריפה, זיהום, גבישים או פציעה משמעותית. הדרך הנכונה היא קודם להבין מה מקור הנפיחות – ורק אז לבחור טיפול.
References:
Aletaha, D., Neogi, T., Silman, A. J., Funovits, J., Felson, D. T., Bingham, C. O., III, Birnbaum, N. S., Burmester, G. R., Bykerk, V. P., Cohen, M. D., Combe, B., Costenbader, K. H., Dougados, M., Emery, P., Ferraccioli, G., Hazes, J. M. W., Hobbs, K., Huizinga, T. W. J., Kavanaugh, A., … Hawker, G. (2010). 2010 rheumatoid arthritis classification criteria: An American College of Rheumatology/European League Against Rheumatism collaborative initiative. Annals of the Rheumatic Diseases, 69(9), 1580-1588. https://doi.org/10.1136/ard.2010.138461
Brophy, R. H., & Fillingham, Y. A. (2022). AAOS clinical practice guideline summary: Management of osteoarthritis of the knee (nonarthroplasty), third edition. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 30(9), e721-e729. https://doi.org/10.5435/JAAOS-D-21-01233
Chen, J., Chen, X., Wang, T., Li, M., Dai, H., Shang, S., Sheng, L., & Huang, C. (2025). Global burden of knee osteoarthritis from 1990 to 2021: Trends, inequalities, and projections to 2035. PLOS ONE, 20(6), e0320115. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0320115
Combe, B., Landewé, R., Daien, C. I., Hua, C., Aletaha, D., Álvaro-Gracia, J. M., Bakkers, M., Brodin, N., Burmester, G. R., Codreanu, C., Conway, R., Dougados, M., Emery, P., Ferraccioli, G., Fonseca, J. E., Guillemin, F., Hetland, M. L., Klareskog, L., Mouterde, G., … van Vollenhoven, R. F. (2017). 2016 update of the EULAR recommendations for the management of early arthritis. Annals of the Rheumatic Diseases, 76(6), 948-959. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2016-210602
Feng, T., Wang, X., Jin, Y., Zhang, Y., & Li, Y. (2023). Effectiveness and safety of manual therapy for knee osteoarthritis: An overview of systematic reviews and meta-analyses. Frontiers in Public Health, 11, 1081238. https://doi.org/10.3389/fpubh.2023.1081238
Hasan, M., Berkovich, Y., Sarhan, B., & Steinfeld, Y. (2025). Comprehensive analysis of knee cysts: Diagnosis and treatment. Knee Surgery & Related Research, 37, 23. https://doi.org/10.1186/s43019-025-00269-2
Hasan, M., Berkovich, Y., Khatib, M., Steinfeld, Y., Sleiman, A., Ben Zvi, L., Abu Alhija, A., Ginesin, E., & Yonai, Y. (2025). Knee bursae: A comprehensive review of clinical evaluation, imaging differentiation, and the expanding role of biologic therapies. Cartilage. https://doi.org/10.1177/19476035251362434
Neogi, T., Jansen, T. L. T. A., Dalbeth, N., Fransen, J., Schumacher, H. R., Berendsen, D., Brown, M., Choi, H., Edwards, N. L., Janssens, H. J. E. M., Lioté, F., Naden, R. P., Nuki, G., Ogdie, A., Perez-Ruiz, F., Saag, K., Singh, J. A., Sundy, J. S., Tausche, A. K., … Taylor, W. J. (2015). 2015 gout classification criteria: An American College of Rheumatology/European League Against Rheumatism collaborative initiative. Arthritis & Rheumatology, 67(10), 2557-2568. https://doi.org/10.1002/art.39254
Oliviero, F., & Mandell, B. F. (2023). Synovial fluid analysis: Relevance for daily clinical practice. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 37(1), 101848. https://doi.org/10.1016/j.berh.2023.101848
Pascart, T., Filippou, G., & Lioté, F. (2024). Calcium pyrophosphate deposition disease. The Lancet Rheumatology, 6(11), e791-e804. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(24)00122-X
Serrano-García, B., Martínez-Cepa, C. B., Forriol, F., Angulo-Díaz-Parreño, S., Mesa-Jiménez, J. A., & Zuil-Escobar, J. C. (2025). Effects of manual therapy and strengthening exercise on pain in patients with knee osteoarthritis: A systematic review and meta-analysis. Applied Sciences, 15(1), 215. https://doi.org/10.3390/app15010215
Tsokanos, A., Livieratou, E., Billis, E., Tsekoura, M., Tatsios, P., Tsepis, E., & Fousekis, K. (2021). The efficacy of manual therapy in patients with knee osteoarthritis: A systematic review. Medicina, 57(7), 696. https://doi.org/10.3390/medicina57070696