כאבי גב תחתון בגלל כפות רגליים שטוחות מהווים תופעה שכיחה למדי. זה לא צריך להפתיע שיש קשר בין תפקוד כף הרגל וכאבי גב תחתון. למעשה יש קשר בין תפקוד של כל חלק בגוף לכול חלק אחר בערכת שריר ושלד. נשים עם כפות רגליים שהקשתות שלהן קורסות בנחיתה נמצאות בסיכון גבוה להתפתחות כאבי גב תחתון.
כאבי גב תחתון מהווים בעיה מרכזית בחיי האדם המודרני. כמעט כולם סובלים או יסבלו מכאב באזור הזה במהלך החיים שלהם. מעבר לעוגמת הנפש הכרוכה בכאבי גב תחתון השכיחות העצומה שלהם גורמת להוצאות כלכליות אדירות. כל שנה אובדים למשק ימי עבודה רבים בגין כאבים אלו ובגין הנכויות שנלוות להם. אין פלא שמחקרים רבים מספור נעשו ונעשים כדי למצוא דרכים להפחית מרוע הגזרה הזאת. במאמר הנוכחי נסקור את הראיות המצביעות על כך שקיים סיכון להתפתחות כאבי גב תחתון בגלל כפות רגליים שטוחות.
כאבי גב תחתון בגלל כפות רגליים שטוחות: סקירת הספרות והמלצות עדכניות
כאבי גב תחתון הם מהבעיות השכיחות והמטרידות ביותר של האדם המודרני. מחקרים מעריכים כי 80-90% מהאנשים יחוו לפחות אירוע אחד של כאב גב תחתון במהלך חייהם (Hartvigsen et al., 2018). מעבר לעוגמת הנפש ולפגיעה התפקודית, כאבים אלו מהווים מקור להוצאות כלכליות עצומות בשל אובדן ימי עבודה וטיפולים רפואיים. אחד הגורמים שזכו לאחרונה ליותר תשומת לב מחקרית הוא פרונציית יתר של כף הרגל – תפקוד לקוי שבו כף הרגל "קורסת" פנימה מעבר למקובל בעת עמידה, הליכה או ריצה (Menz et al., 2013).
גלגול כף הרגל פנימה בעת נחיתה נקרא פרונציה. מדובר במנגנון תקין ונורמלי בעבודה כף הרגל. בזכות המנגנון הזה אנו יכולים לנחות בברכות תוך התאמת כף הרגל למשטחי הריצה השונים. הבעיה מתחילה כאשר יש מצב של פרונצית יתר. פרונצית יתר (over pronation) היא למעשה קריסת יתר או גלגול יתר של כף הרגל בנחיתה בעת הליכה או ריצה. אנו מגדירים כפרונציה יתר מצב שבו כף הרגל מתגלגלת פנימה יותר מ-15% בזמן הליכה או ריצה. חוקרים טוענים "כאבי גב תחתון בגלל כפות רגליים שטוחות" הם עניין שכיח.
מהי פרונציית יתר?
פרונציית יתר (Overpronation) היא תבנית ביומכנית שבה הקשת האורכית של כף הרגל קורסת פנימה בשיעור גבוה מהנורמלי, לרוב למעלה מ-15% במהלך שלב הדריכה. פרונציה לכשעצמה היא תנועה טבעית הנדרשת לספיגת זעזועים ולהתאמה למשטחים לא אחידים. עם זאת, כאשר הפרונציה מוגזמת, נוצרים שינויים בעומסים על מפרקי כף הרגל, הקרסול, הברך, האגן – ואף עמוד השדרה (Neely, 1998).
שכיחות ותפוצה
מחקרים שונים מצביעים על שכיחות גבוהה של פרונציית יתר באוכלוסייה – הערכות נעות בין 20% ל-60%, בהתאם לקריטריונים לאבחון, גיל, מגדר ואורח חיים (Buldt et al., 2018). בקרב נשים, פרונציית יתר שכיחה יותר, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר ובקרב בעלי משקל עודף (Menz et al., 2013). פרונציה מוגזמת נפוצה אצל ילדים, אולם היא בדרך כלל חולפת עד גיל 5 כאשר הקשתות מתפתחות. חלק מהמבוגרים עשויים לסבול גם מפרונציה מוגזמת כתוצאה מגורמים כמו השמנת יתר, דלקת פרקים, פציעה או נזק עצבי.
סיבות וגורמי סיכון לפרונציית יתר
פרונצית יתר יכולה להיות מולדת או נרכשת (Nigg et al., 2017). גורמים נרכשים להפרעה זאת כוללים:
- גורמים מולדים – גמישות יתר, שינויים במבנה העצם או הרקמות הרכות, שטיחות קשת מלידה.
- עודף משקל או השמנת יתר.
- פציעות בגידים (בעיקר בגיד השוק האחורי).
- דלקות פרקים כרוניות.
- הריון, שגורם להתרופפות רצועות.
- נעליים לא מתאימות/שחוקות.
- פעילות ספורטיבית בעומס רב (למשל ריצה על משטחים קשים).
השלכות ביומכניות של פרונציית יתר
פרונציה מוגזמת גורמת לקריסת הקשת האורכית, ומביאה לשרשרת של שינויי תנועה במעלה הגפה – הקרסול מתגלגל פנימה, השוקיים מסתובבות, הברך סוטה פנימה, והאגן מאבד מיציבותו. כתוצאה מכך, עמוד השדרה המותני חשוף לעומסי גזירה ופיתול מוגברים – דבר המעלה את הסיכון לכאבים, דלקות ואף פציעות חוזרות (Buldt et al., 2018; Neely, 1998).
הקשר בין פרונציית יתר לכאבי גב תחתון
מספר מחקרים קליניים והולכים ומצטברים מצביעים על קשר ישיר בין תפקוד לקוי של כף הרגל – במיוחד פרונציית יתר – ובין כאבי גב תחתון, במיוחד בנשים. ממצאי מחקר עוקבה רחב היקף שנערך במסגרת ה-Framingham Foot Study מצאו כי נשים עם פרונציית יתר היו בסיכון מוגבר משמעותית לסבול מכאבי גב תחתון, גם כאשר בוצע תיקון עבור משתנים מתערבים דוגמת גיל, משקל, עישון ונטייה לדיכאון (Menz et al., 2013).
יתרה מכך, הממצאים העלו כי לא רק מבנה הקשת (נמוכה, רגילה או גבוהה) הוא שמשפיע, אלא גם אופן התפקוד הדינמי – כלומר, אנשים עם קשת תקינה אך תפקוד פרונאטורי בזמן הליכה היו בעלי סיכון מוגבר לכאבי גב תחתון. המנגנון המשוער הוא הגדלת המתח והעומס על שרירי הגב התחתון, היציבה והאגן, עד להתפתחות כאב כרוני (Hartvigsen et al., 2018).
סיבוכים נוספים של פרונציית יתר
פרונצית יתר יכולה לגרום לפציעות מסוג פציעות שימוש יתר כולל בין היתר בכפות רגליים:
- יבלות, שברי מאמץ, דורבן בעקב (plantar fasciitis).
- שין ספלינט (shin splints), תסמונת המדור הקדמי (anterior compartment syndrome)..
- פציעות ברך – תסמונת כאב פטלופמורלי, מתיחת רצועה בברך, תסמונת הכאב הקדמי בברך (patellofemoral syndrome).
- דלקות וניוונים במפרקי הירך כגון תסמונת הצביטה שת ירך.
- פציעות בגיד השוק האחורי (Posterior tibial tendon dysfunction).
- פציעות גב תחתון – עומס מוגבר ודלקות שריר-שלד (Nigg et al., 2017).
אבחון פרונציית יתר
אבחון מדויק של פרונציית יתר משלב בדיקה קלינית יסודית, ניתוח הליכה, תצפית על מבנה הרגל, וכן בדיקת טביעת רגל רטובה. לעיתים יידרש גם ניתוח בלאי של נעליים (Buldt et al., 2018). מומלץ להיעזר באורטופד או כירופרקט בעל מומחיות בביומכניקה של כף הרגל והגב.
טיפול ומניעה
ראוי להדגיש, התערבות מוקדמת בפרונציית יתר יכולה לצמצם את הסיכון לכאבי גב תחתון ואף להעלים כאבים קיימים (Menz et al., 2016). ההמלצות בנושא כוללות:
- נעליים תומכות: הקפדה על נעילת נעליים איכותיות עם תמיכה לקשת האורכית ולקרסול, סוליה קשיחה וקופסת בוהן רחבה (Neely, 1998).
- אורתוטיקה (מדרסים): התאמה של מדרסים ביומכניים ייעודיים לשיפור מנח כף הרגל והפחתת עומסים (Menz et al., 2016).
- תרגילים לחיזוק כף הרגל והשרירים המייצבים: תרגול שרירי השוק, הקשת והאגן, בשילוב מתיחות לשרירים מקוצרים.
- ניהול משקל: ירידה במשקל מורידה את העומסים על מערכת השלד.
- כירופרקטיקה ייעודית: הדרכה ותרגול תנועה תקינה, ייעוץ ארגונומי, ולעיתים טיפול ידני בגב התחתון.
- במקרים קשים: יש מקום לשקול ניתוח אורתופדי לתיקון מבנה כף הרגל או הגידים (Nigg et al., 2017).
כאבי גב תחתון בגלל כפות רגליים שטוחות – לסיכום
כאבי גב תחתון בשל פרונציית יתר של כף הרגל הם תופעה שכיחה, אך לעיתים קרובות ניתנת למניעה ולטיפול. אבחון ביומכני מדויק, התאמת טיפול נכון – לרוב שמרני – והקפדה על הרגלי נעליים ותנועה בריאה, עשויים להפחית משמעותית את הסיכון ואף לשפר איכות חיים בקרב סובלים מכאבי גב כרוניים.
References:
Buldt, A. K., Forghany, S., Landorf, K. B., Menz, H. B., Murley, G. S., & Nester, C. J. (2018). Foot posture is associated with kinematics of the foot during gait: A comparison of normal, planus and cavus feet. Gait & Posture, 62, 235-240. https://doi.org/10.1016/j.gaitpost.2018.03.032
Hartvigsen, J., Hancock, M. J., Kongsted, A., Louw, Q., Ferreira, M. L., Genevay, S., Hoy, D., Karppinen, J., Pransky, G., Sieper, J., Smeets, R. J., & Underwood, M. (2018). What low back pain is and why we need to pay attention. The Lancet, 391(10137), 2356-2367. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30480-X
Menz, H. B., Dufour, A. B., Riskowski, J. L., Hillstrom, H. J., & Hannan, M. T. (2013). Foot posture, foot function and low back pain: the Framingham Foot Study. Rheumatology, 52(12), 2275-2282.
https://doi.org/10.1093/rheumatology/ket317
Menz, H. B., Auhl, M., Munteanu, S. E. (2016). Effectiveness of foot orthoses versus rocker-sole footwear for first metatarsophalangeal joint osteoarthritis: randomized trial. Arthritis Care & Research, 68(5), 581-589.
https://doi.org/10.1002/acr.22748



