קרע ברצועה הצולבת בגלל אסטרוגן

קרע ברצועה הצולבת בגלל אסטרוגן? על פי המחקר המסוקר כאן אסטרוגן מהווה גורם סיכון לקרע ברצועה הצולבת בברך. נשים ספורטאיות קורעות את הרצועה הצולבת הקדמית שלהן בשיעורים גבוהים. הנתון הזה נכון בעיקר בקרב נשים העוסקות בסוגי ספורט מסוימים כגון כדורסל, כדור יד וכדורגל. יותר נשים בעידן הנוכחי משתתפות בענפי ספורט אלו ולכן גם יותר נשים נפצעות:

• הסיכוי של שחקנית כדורסל לקרוע את הרצועה הצולבת גבוה פי 3.5 מזה של שחקן כדורסל
• סיכויי שחקנית כדורגל לקרוע את הרצועה הצולבת הקדמית גדולה פי 2.8 מזה של שחקן כדורגל
• בממוצע הסיכון של ספורטאיות צעירות לקרוע את הרצועה הצולבת הקדמית ולסבול מכאבי ברכיים גבוה פי 2 – 8 (תלוי במחקר) מהסיכוי של ספורטאי ממין זכר.

הרצועה הצולבת הקדמית מחברת יחד עם רצועות נוספות את שני חלקי מפרק הברך. מגוון השערות הועלו לגבי השכיחות הגבוהה של קרע ברצועה הצולבת הקדמית (Anterior cruciate ligament) אצל נשים. בין הסיבות מונים החוקרים את:

• הזווית האנטומית של ברכי נשים (Valgus knees)
• את הגמישות גדולה יותר של המפרקים
• וגם גורמים הורמונליים

המחקר הנוכחי מחזק את התיזה המדברת על הורמונים כגורם משפיע. לדעת החוקרים אסטרוגן מהווה גורם סיכון לריבוי פציעות ברכיים בקרב נשים.

קרע ברצועה הצולבת בגלל אסטרוגן – רקע

מתיחה או קרע של רצועה בברך היא אחת הפציעות הנפוצות ביותר. קרע של הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) שכיחה יותר מפגיעה בכל רצועה אחרת בברך. על פי מחקר של Bollen (2000), מתיחה וקרעים של רצועות בברך מהוות:

• כ -40% מכלל פציעות הברך

פגיעה ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) היא הפגיעה השכיחה ביותר (49%) והרצועה הצולבת המדיאלית (MCL) היא השנייה בשכיחותה (29%). ACL היא אחת הרצועות העיקריות שמאזנות ומייצבות את הברך. קרע ב-ACL יכול לגרום לאי-יציבות של הברך, כאב בברך והגבלה ביכולת התנועה של הברך.

פציעת וקרע של הרצועה הצולבת הקדמית גורמת להופעת סימנים ותסמינים מיידיים. בין הסימנים והתסמינים הצפויים נמנה כאבים בברך, נפיחות, מגבלות תנועה קשות מגבלות תפקודיות ופגיעה קשה באיכות החיים. קרע ברצועה הצולבת בברך היא מהפציעות העיקריות הגורמות להפסקת הקריירה הספורטיבית של אתלטים מקצועיים. לפציעה זאת ישנן גם השלכות בריאותיות ארוכות טווח שחשוב לזכור כולל בין היתר:

• שינויים ביומכניים בעבודת המפרק ועקב כך פגיעה במפרקים אחרים וכמובן דלקת פרקים ניוונית

למה יותר נשים פוצעות את הרצועות בברך?

למרבה הצער, ישנו הבדל משמעותי בשיעור הפציעה ב-ACL בין נשים לגברים, במיוחד בספורטאים. מחקרים מראים שנשים סובלות מקרע ב-ACL בשיעור של כ-40% יותר מאשר גברים. עוד מראים המחקרים שהשיא של הפציעה ברצועה הזאת בקרב נשים מתרחש בגיל 16. פציעות רצועות שכיחות במיוחד בקרב ספורטאיות המשתתפות בענפי ספורט הכוללים סיבוב ציר, חיתוך וקפיצה, כגון כדורגל וכדורסל.

מחקר שנערך על ידי WDH Hospital (2021) דיווח לשחקניות כדורגל יש סיכוי של:

• 5% לקרוע את ה-ACL שלהן בכל שנה בה הן משחקות
• וסיכון של 30% לפציעה חוזרת באחת מהברך לאחר ניתוח.

אחת הסיבות להבדל המגדרי היא האנטומיה של הברך. השוני האנטומי משנה את העומס והמאמץ המוטלים על ה-ACL.

גורמים נוספים שעלולים להשפיע על הסיכוי לפגיעה ב-ACL כוללים:

• סוגי אימון, טכניקה, הורמונים, נעליים ועוד.

גורמי סיכון לקרע רצועות בברך בקרב נשים

מחקר זה ומחקרים אחרים בנושא מנסים לאתר גורמי סיכון לפציעה קשה זאת. מודעות לגורמים ולגורמי סיכון לקרע ברצועה הצולבת עשויה להועיל במניעת הפציעה הקשה הזאת. בין גורמי הסיכון שעליהם מצביעים החוקרים השונים נכלול:

• רווח קטן מידי בין העלי של עצם הירך (intercondylar notch)
• זווית גדולה יותר בין הברך לירך (זווית Q גדולה)
• תגובות עצביות ופיזיולוגיות שונות משל גברים כולל זמן תגובה איטי יותר וגיוס סיבי שריר יעיל פחות
• חולשה גופנית ביחס לגברים כולל חולשה ברגליים
• וכפי שמציע המחקר הזה גם הורמונים עלולים להוות גורם סיכון

מה הקשר בין אסטרוגן לרצועות בברך?

אסטרוגן הוא הורמון בעל השפעות שונות על מערכת השלד והשרירים. בין היתר משפיע ההורמון הזה על הרצועות המייצבות את המפרקים. אחת הרצועות הנפגעות בדרך כלל, במיוחד אצל ספורטאיות, היא הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) של הברך.

אסטרוגן עשוי להשפיע על הסיכון לפגיעה ב-ACL על ידי השפעה על המבנה, התפקוד והביומכניקה של הרצועה. אסטרוגן יכול לווסת את סינתזת הקולגן ופירוקו, את התכונות המכניות ואת התגובה הדלקתית של הרצועה, כמו גם את האינטראקציה שלו עם רקמות מפרקים אחרות כגון עצם, שריר וסחוס (Hansen et al., 2009a; הנסן וקייאר, 2014; צ'ידי-אוגבולו ובאר, 2019).

עם זאת, הקשר בין רמות האסטרוגן לפגיעה ב-ACL מורכב ואינו מובן במלואו. מחקרים מסוימים הציעו כי:

• רמות אסטרוגן גבוהות עשויות להגביר את רפיון הברך ולהפחית את נוקשות הרצועה. בכך נעשית הרצועה מועדת יותר לקרע (Chidi-Ogbolu and Baar, 2019).
• מחקרים אחרים לא מצאו קשר או אפילו השפעה מגנה של אסטרוגן על פגיעה ב-ACL (Hansen et al., 2009b; Legerlotz and Nobis, 2022).

השפעת האסטרוגן עשויה להיות תלויה גם בגורמים אחרים כגון:

• שינויים גנטיים, שלב המחזור החודשי, שימוש בגלולות למניעת הריון ואימוני פעילות גופנית (Hansen et al., 2009a; Legerlotz and Nobis, 2022).

לפציעות אלה יכולות להיות השלכות חמורות על ביצועי הספורטאים, התאוששותם ואיכות חייהם. לכן, חשוב להבין את הגורמים, מניעה וטיפול בפגיעות רצועות בברכיים נשיות. לכן, יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את תפקיד האסטרוגן בפגיעה ב- ACL ולפתח אסטרטגיות למניעה או לטיפול במצב זה אצל נשים (Chidi-Ogbolu and Baar, 2019; Legerlotz and Nobis, 2022).

המחקר

החוקרים נתחו מידע אודות 23,000 ספורטאיות בגילים שבין 15 – 19 שכלל פרטים על סוג הפעילות הגופנית שלהן, משך הפעילות, היסטוריה של פציעות ועוד.

ממצאי המחקר

ביחס לבנות שלא נטלו כדורים למניעת היריון הבנות שנטלו כדורים למניעת היריון היו:

• בעלות סיכוי נמוך יותר להיפצע באופן משמעותי ובכלל זה קרע רצועה צולבת בברך
• נזקקו פחות לניתוחי תיקון של הרצועה הצולבת הקדמית
• נמצא סיכוי נמוך ב- 22% שהבנות שנאלצו לבצע הכי הרבה ניתוחים לתיקון הרצועה הצולבת הקדמית בברכיים נטלו כדורים למניעת היריון.

מסקנות המחקר

מחקרים קודמים וכן מחקר זה מראים שאסטרוגן מחליש את הרצועות בברכיים. החלשת הרצועות בברכיים חושפות אותן להתרחשות של קרע רצועה צולבת בברך. בנות צעירות הנוטלות כדורים למניעת היריון ממגוון סיבות כולל בין היתר:

• כדי לקבל מחזור מתוזמן יותר וקל יותר

שומרות גם על רמה נמוכה ועקבית של הורמון אסטרוגן ומגנות בכך על הרצועות בברכיים. אם מחקרים חדשים יחזקו את הממצאים של המחקר הזה יתכן שמניעת פציעות עשויה להיות סיבה נוספת לנטילת הורמון אסטרוגן.

Journal of Medicine & Science in Sports & Exercise, March 18, 2016