כאבי צוואר בעידן המסכים: טיפול ושיקום פעיל

כאבי צוואר בעידן המסכים: טיפול ושיקום פעיל מפורטים במאמר. בעידן הדיגיטלי, הטלפונים החכמים והמחשבים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו, אך יחד איתם הגיעה מגיפה שקטה: כאבי צוואר כרוניים. תופעה זו, המכונה לעיתים "צוואר טקסט" (Text Neck), נגרמת כתוצאה מרכון ממושך לפנים והרכנת הראש לעבר המסכים. תנוחה זו מפעילה עומס מכני עצום, המגיע לעשרות קילוגרמים, על חוליות הצוואר, השרירים והדיסקים הבין-חולייתיים. התוצאה היא שרשרת של נזקים – החל משרירים תפוסים ונוקשות, דרך כאבי ראש ונימול בידיים, ועד לשחיקה מוקדמת ופריצות דיסק. הבשורה המעודדת היא שברוב המוחלט של המקרים, אין כל צורך בניתוח או בהליכים פולשניים כדי לחזור לחיים ללא כאב.

הטיפול והשיקום הכירופרקטי מציעים כיום פתרונות שמרניים ויעילים במיוחד. טיפולים אלו מתמקדים בשילוב של טכניקות ידניות לשחרור הרקמות, תרגילים מותאמים אישית לחיזוק שרירי היציבה והצוואר, ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות להפחתת דלקות.לצד הטיפול בקליניקה, חלק בלתי נפרד מההצלחה טמון בהדרכה ארגונומית ושינוי הרגלים יומיומיים בסביבת העבודה הדיגיטלית. זיהוי מקור הבעיה וטיפול ממוקד ולא פולשני מאפשרים לשחזר את טווחי התנועה, להקל על העומס המצטבר ולמנוע נזקים עתידיים. אתם לא חייבים להשלים עם הכאב – אפשר לנצח את "צוואר המסכים" ולשמור על בריאות עמוד השדרה שלכם.

איך מטפלים בכאבי צוואר בעידן המסכים?

נוקשות בסוף יום עבודה: תמונה קלינית מוכרת

אישה בת 38, מפתחת תוכנה, מגיעה לבדיקה לאחר חודשיים של כאב ונוקשות בצוואר. בבוקר היא מרגישה כמעט טוב. אחרי שש או שבע שעות מול שני מסכים, ובערב עוד שעה עם הטלפון, הכאב מטפס אל בין השכמות, וסיבוב הראש לאחור בזמן נסיעה ברוורס נעשה מאמץ. היא שואלת שאלה פשוטה: האם משהו נשחק אצלה בצוואר, ומה עושים עם זה.

כאב אינו מעיד בהכרח על נזק מבני

התשובה מתחילה בהבחנה. ברוב המקרים מדובר בכאב צוואר לא־ספציפי, כלומר כאב שהבדיקה הקלינית אינה מוצאת לו מקור מבני הדורש טיפול ייעודי. העבודה מול מסכים היא חלק מתמונה רב־גורמית שכוללת משך ישיבה, היעדר גיוון תנועתי, רמת כושר, שינה, מתח ועומס תעסוקתי. ההנחיה הקלינית הגרמנית העדכנית ממליצה להתייחס לגורמים פסיכו־סוציאליים ולגורמים הקשורים למקום העבודה כבר מתחילת הטיפול ולאורכו (El-Allawy וחבריו, 2025). על המנגנונים והראיות הקושרים בין אורח החיים הדיגיטלי לכאב אפשר לקרוא בהרחבה במאמר עומס דיגיטלי וכאבים: השפעת המסכים על הגוף.

שלושה עקרונות שמכוונים את הטיפול

לאחר שנשללו סימני אזהרה, הטיפול נשען על שלושה יסודות: שמירה על פעילות והתאמת עומסים, תרגול ושיקום פעיל, ושימוש בטיפולים משלימים כמו טיפול ידני רק כאשר הם מתאימים למטופל. הסדר הזה אינו מקרי. הוא משקף את משקל הראיות הנוכחי.

מה תמצאו במאמר

המאמר מפרט מה המחקר מלמד על יעילות התרגול, הטיפול הכירופרקטי, הארגונומיה והאמצעים הפסיביים, כיצד בונים תוכנית שיקום מדורגת ומודדים התקדמות, ומתי אין להסתפק בטיפול עצמי. הוא אינו עוסק בהרחבה בגורמים ובאבחנה המבדלת, שכן אלה מפורטים במאמר נפרד.

מהו הטיפול המומלץ בכאבי צוואר ממסכים לפי המחקר?

האם אפשר לטפל בכאבי צוואר ללא ניתוח?

כן, וברוב המקרים זו הדרך הראשונה והמתאימה. כאב צוואר לא־ספציפי מטופל באופן שמרני, וניתוח אינו חלק משגרת הטיפול בו. שיקול כירורגי עולה רק כאשר קיימת אבחנה מבנית או נוירולוגית מוגדרת, למשל לחץ על חוט השדרה או רדיקולופתיה עם חסר מוטורי מתקדם, ולא בגלל כאב שנמשך אחרי יום עבודה ארוך.

פעילות גופנית והדרכה כבסיס הטיפול

הנחיית ה־S3 הגרמנית, שעודכנה בתהליך קונצנזוס מובנה על בסיס חיפוש ספרות עד נובמבר 2024, קובעת כי בכאב צוואר שבו האנמנזה והבדיקה אינן מצביעות על גורם מבני, הפעלה היא המרכיב המרכזי של הטיפול. לפי ההנחיה, התערבויות מפעילות המתמקדות בניהול עצמי הראו גודל אפקט גבוה (עד d > 1.0), והצלחתן עשויה להיות תלויה בהדרכת המטופל, שגודל האפקט שלה דווח כבינוני (d 0.73). בכאב כרוני, הנמשך יותר מ־12 שבועות, ההנחיה ממליצה גם על טיפול בתרגול. משככי כאבים עשויים להקל לטווח קצר, בגודל אפקט נמוך (El-Allawy וחבריו, 2025). הנחיות JOSPT האמריקאיות מציעות לסווג את המטופל לפי משך התסמינים ומאפייניהם הקליניים ולהתאים את ההתערבות לסיווג (Blanpied וחבריו, 2017).

מדוע אין טיפול אחד שמתאים לכל המטופלים?

שני אנשים עם אותה תלונה עשויים להזדקק לתוכניות שונות. משך הכאב, רמת המוגבלות, התגובה לתנועה, מחלות רקע, מצב נוירולוגי והעדפות המטופל משנים את נקודת הפתיחה. ההבחנה המרכזית היא בין הקלה זמנית לבין שינוי מתמשך. עיסוי או חום עשויים להפחית כאב לשעות. שיפור בסבולת, בכוח ובסבילות לעבודה מושג בדרך כלל רק באמצעות עומס מדורג לאורך שבועות.

לפני שמתחילים טיפול: מתי צריך בירור רפואי?

כאב צוואר מקומי לעומת כאב עם מעורבות עצבית

השאלה הראשונה בבדיקה אינה איזה תרגיל לתת, אלא איזה סוג כאב לפנינו. כאב מקומי, המשתנה עם תנוחה ותנועה ואינו מלווה בתסמינים עצביים, מתאים בדרך כלל לגישה השמרנית שתתואר בהמשך. כאב המקרין לזרוע לאורך מסלול עצבי, נימול, ירידה בכוח או שינוי ברפלקסים מעלים חשד לרדיקולופתיה צווארית. תסמינים בשתי הידיים, גמלוניות, הפרעה בהליכה או הפרעה בשליטה על סוגרים מעלים חשד למיאלופתיה, מצב שבו נפגע חוט השדרה עצמו. האבחנה המבדלת המלאה מפורטת במאמר כאבי צוואר ממסכים: גורמים, תסמינים ואבחון.

סימני אזהרה המחייבים הערכה דחופה

קיימים ממצאים שבהם אין מקום לתרגול עצמי ויש לפנות להערכה רפואית מיידית. הטבלה מרכזת את העיקריים שבהם.

מתי טיפול עצמי אינו מספיק?

לפי ההנחיה הגרמנית, הדמיה אינה נדרשת בדרך כלל בכאב חריף של עד שלושה שבועות כשאין עדות לגורם מבני, אך כאב הנמשך יותר מארבעה שבועות למרות טיפול לפי ההנחיות עשוי להצביע על גורם מבני ומצדיק הערכה חוזרת (El-Allawy וחבריו, 2025). גם כאב מחמיר, חוזר או מגביל תפקוד מצדיק בדיקה, ובמיוחד כאשר מופיעה הפרעה תחושתית או מוטורית. מי שכבר ביצע MRI יכול להיעזר במדריך פענוח MRI של עמוד השדרה כדי להבין את המונחים בפענוח, תוך זכירה שממצאים ניווניים שכיחים גם אצל אנשים ללא כאב.

תנועה ופעילות גופנית: מדוע הן מרכיב מרכזי בשיקום?

האם מנוחה ממושכת מסייעת לכאבי צוואר?

הפחתה זמנית של פעולה מכאיבה שונה ממנוחה מוחלטת. בימים הראשונים של החמרה סביר לקצר את משך העבודה הרציפה או להימנע מתנוחה מסוימת. השבתה של הצוואר לאורך זמן, לעומת זאת, נוטה להגביר נוקשות ורגישות לתנועה. ההנחיות הקליניות שנסקרו כאן מעדיפות שמירה על פעילות יומיומית מותאמת על פני מנוחה (El-Allawy וחבריו, 2025).

מהי חשיפה מדורגת לתנועה?

חשיפה מדורגת (Graded Exposure) היא התחלה בפעולות שהמטופל סובל היטב והעלאה הדרגתית של הדרישה לפי התגובה הקלינית. מי שמתקשה לעבוד 40 דקות ברצף מתחיל ב־25 דקות עם הפסקה קצרה, ומאריך את הפרקים כשהתגובה למחרת יציבה. העיקרון זהה בתרגילים: טווח, משך ועומס עולים בצעדים קטנים.

כיצד מתקדמים בלי להחמיר את הכאב?

אי־נוחות קלה בזמן תרגול, שחולפת בתוך שעות, אינה מעידה בדרך כלל על נזק. מדד מעשי הוא התגובה ביממה שאחרי. כאב שמתגבר משמעותית ונשאר כך למחרת מצביע על עומס גבוה מדי. הופעת תסמינים עצביים חדשים, כמו נימול או חולשה, או החמרה מתמשכת מחייבות עצירה והערכה מחדש.

מה אומרות הסקירות על תרגול?

סקירת Cochrane על תרגול בהפרעות צוואר מכניות תמכה בתרגילי חיזוק ממוקדים לצוואר, לחגורת הכתפיים ולשכמות בכאב צוואר כרוני, אך הדגישה את חוסר הוודאות לגבי המינון המיטבי ואת השונות בין הפרוטוקולים (Gross וחבריו, 2015). סקירה ממוקדת יותר בחנה עובדי משרד עם כאב צוואר כרוני שנמשך שישה חודשים לפחות. נכללו בה שמונה ניסויים אקראיים מבוקרים. בשבעה מהם דווחה ירידה מובהקת בעוצמת הכאב, ובחמישה ירידה מובהקת במדד Neck Disability Index לאחר תרגילי חיזוק. במטא־אנליזה נמצאה ירידה מובהקת בכאב ובמוגבלות לעומת קבוצת ביקורת (p < 0.01), אך כל המחקרים היו בסיכון גבוה להטיה, וודאות הראיות הוגדרה נמוכה (Jones וחבריו, 2024). המשמעות המעשית: החיזוק נשען על ראיות, אך גודל התועלת אצל אדם מסוים אינו ידוע מראש.

תרגילי תנועתיות לצוואר: השלב הראשון בשיקום

סיבובי צוואר מבוקרים (Cervical Rotation)

בישיבה זקופה ונינוחה, או בעמידה, מסובבים את הראש באיטיות ימינה עד תחילת תחושת מתיחה או אי־נוחות קלה, חוזרים למרכז וממשיכים לצד השני. התנועה רציפה ושקטה, בלי תנופה ובלי ניסיון להגיע לקצה הטווח בכוח. מבט העיניים מוביל את התנועה, והכתפיים נשארות רפויות. בשבועות הראשונים המטרה אינה להגדיל טווח בכל מחיר, אלא להראות למערכת העצבים שהתנועה בטוחה.

כפיפה ויישור צוואר (Cervical Flexion and Extension)

מורידים את הסנטר לכיוון החזה בתנועה איטית ומבוקרת, ואחר כך מרימים את המבט לכיוון התקרה בטווח נסבל בלבד. מטופלים רבים סובלים יישור טוב יותר כשהוא קטן בהתחלה. סחרחורת, טשטוש ראייה או הופעת תסמינים בזרוע במהלך יישור מחייבים לעצור את התרגיל ולהתייעץ, ולא לנסות להתגבר על התחושה.

הטיות צד (Cervical Lateral Flexion)

מטים את האוזן לכיוון הכתף, בלי להרים את הכתף לקראתה ובלי למשוך את הראש ביד. התנועה מסתיימת בנקודה שבה מורגשת מתיחה עדינה בצד הנגדי. אם ההטיה מעוררת כאב חד או הקרנה לאותה זרוע שאליה מטים, זה אינו סימן להמשיך.

מתי להפחית את היקף התנועה?

ההיקף נקבע לפי התסמינים ולא לפי מספר מעלות. ביום של החמרה מקטינים טווח וחזרות, ולא מוותרים לגמרי על תנועה. במצב של סימני אזהרה אין לבצע תרגילים פרובוקטיביים בכלל, עד להשלמת בירור. המינונים המוצגים במאמר זה הם דוגמאות קליניות להמחשה. הם אינם פרוטוקול אחיד שהוכח במחקרים כמיטבי לכל מצב, וכפי שציינו Gross וחבריו (2015), המינון האופטימלי לתרגול בכאב צוואר עדיין אינו ידוע.

חיזוק השרירים העמוקים של הצוואר

תפקיד מכופפי הצוואר העמוקים

בחלק הקדמי של עמוד השדרה הצווארי, צמוד לחוליות, נמצאים שרירי Longus Colli ו־Longus Capitis. הם אינם שרירים גדולים או חזקים במיוחד. תפקידם בעיקר בשליטה תנועתית ובסבולת: הם מסייעים לייצב את המקטעים הצוואריים בזמן שהראש נשאר במנח מסוים לאורך זמן, למשל מול מסך. אימון השרירים האלה נועד לשפר שליטה וסבולת, ולא לבנות כוח מרבי.

תרגיל Chin Nod: הנהון קטן ומבוקר

שוכבים על הגב, הברכיים כפופות והראש נח על משטח או על מגבת מקופלת דקה. מבצעים הנהון זעיר, כאילו אומרים "כן" בשקט: הסנטר מתקרב מעט לגרון, והחלק האחורי של הראש מחליק קלות על המשטח. הראש אינו מתרומם, ואין לחוץ בכוח לתוך המשטח. אם השרירים הקדמיים השטחיים, הבולטים בצידי הצוואר, מתכווצים בחוזקה, ההנהון גדול מדי. מחזיקים 3 עד 5 שניות ומשחררים.

Chin Tuck: מה ההבדל בין הנהון לרטרקציה?

הנהון קרניו־צרביקלי הוא סיבוב קטן של הראש סביב הציר העליון של הצוואר. רטרקציה (Chin Tuck) היא הזזה אופקית של כל הראש לאחור, כמו יצירת "סנטר כפול". אלה תנועות שונות המפעילות את השרירים באופן שונה, ואין להציג אותן כתרגיל אחד. אף אחת מהן אינה "מחזירה חוליות למקומן". שתיהן כלים לשיפור שליטה ותנועה.

אימון סבולת איזומטרי

בשלב מתקדם יותר מוסיפים התנגדות איזומטרית קלה: כף היד מונחת על המצח, על הרקה או מאחורי הראש, והצוואר מתנגד לה בעוצמה נמוכה, בלי תנועה, במשך כ־5 שניות לכל כיוון. העצימות נשמרת נמוכה מספיק כדי שהנשימה תישאר רגילה.

כיצד מתקדמים בתרגול?

ההתקדמות בנויה משליטה טובה במאמץ קל אל עבר החזקה ממושכת יותר. משנים משתנה אחד בכל פעם: קודם משך ההחזקה, אחר כך מספר החזרות ורק לבסוף העצימות. הגדלה בו־זמנית של כל המשתנים היא מהסיבות הנפוצות להחמרה אחרי תרגול.

חיזוק השכמות והגב העליון להפחתת כאבי צוואר

הקשר התפקודי בין הצוואר לשכמות

חלק מהשרירים הפועלים על השכמה, ובהם הטרפז העליון ו־Levator Scapulae, נאחזים בחוליות הצוואר או בבסיס הגולגולת. השכמה עצמה נשענת על פעילות מתואמת של הטרפז האמצעי והתחתון, הסראטוס הקדמי ומייצבים נוספים. כשהידיים עובדות שעות מול מקלדת ועכבר, העומס על המערכת הזו מצטבר. חיזוק של חגורת הכתפיים הוא מרכיב שחוזר בסקירות שבחנו תרגול בכאב צוואר כרוני (Gross וחבריו, 2015; Jones וחבריו, 2024). מי שהכאב שלו מרוכז בעיקר בין השכמות ימצא מידע ייעודי במאמר על כאבי גב עליון.

חתירה עם גומיית התנגדות

קושרים גומייה בגובה החזה, אוחזים בקצוות ומושכים את המרפקים לאחור לאורך הגוף, תוך קירוב עדין של השכמות זו לזו. הכתפיים אינן מתרוממות לכיוון האוזניים, והצוואר נשאר נינוח. מתחילים בגומייה קלה ובסט אחד או שניים של 8 עד 12 חזרות.

Wall Slides: תנועת זרועות לאורך הקיר

עומדים עם הגב או האמות צמודים לקיר ומחליקים את הזרועות כלפי מעלה ובחזרה, בטווח שבו אפשר לשמור על שליטה ללא הרמה מוגזמת של הכתפיים. התרגיל מאמן תיאום בין סיבוב השכמה לתנועת הזרוע. אין בו הבטחה שתיקון מנח השכמה יפתור כאב אצל כל אדם; המטרה היא שליטה ותנועתיות בחגורת הכתפיים.

חיזוק כתפיים וסבולת שרירית

לאחר שהחתירה וה־Wall Slides מבוצעות בשליטה, אפשר להוסיף משיכות בזוויות שונות, הרחקות זרוע בעומס קל ותרגילי סיבוב חיצוני. העומס עולה בהדרגה, לפי יכולת המטופל ולפי התגובה ביממה שאחרי.

האם חיזוק חשוב יותר ממתיחות?

הראיות התומכות בחיזוק עקביות יותר מאלה התומכות במתיחות כטיפול יחיד (Gross וחבריו, 2015). מתיחות עשויות להקל זמנית על תחושת נוקשות ולשפר נוחות, ולכן יש להן מקום בתוכנית. הן אינן מחליפות את בניית הכוח והסבולת.

האם מתיחות לצוואר באמת עוזרות?

מתיחות לטרפז העליון ול־Levator Scapulae

למתיחת הטרפז העליון מטים את הראש לצד אחד, ואת הכתף הנגדית מורידים מעט כלפי מטה, למשל באחיזה קלה בקצה הכיסא. למתיחת ה־Levator Scapulae מסובבים את הראש כ־45 מעלות לכיוון בית השחי ומורידים את המבט. בשני המקרים מחזיקים 15 עד 20 שניות בעוצמה עדינה. היד יכולה להוסיף משקל קל של הראש, אך לא משיכה. התחושה הרצויה היא מתיחה מפושטת, לא כאב.

מתיחות שרירי החזה ותנועתיות בית החזה

ישיבה ממושכת עם ידיים קדימה מלווה לעיתים בתחושת לחץ בחזה ובגב העליון. מתיחה עדינה של שרירי החזה במשקוף, או תרגילי יישור וסיבוב של עמוד השדרה החזי בשכיבה או בישיבה, עשויים לשפר נוחות אצל חלק מהמטופלים. אין זה אומר שקיצור שרירי החזה הוא הגורם ההכרחי לכאב הצוואר. הקשר בין מנח הגוף לכאב מורכב יותר, ואצל רבים הוא חלש. התנועתיות של בית החזה היא כלי משלים, לא הסבר מלא.

מתי מתיחות אינן מתאימות?

מתיחה שמגבירה הקרנה לזרוע, נימול באצבעות או כאב חד בצוואר מספקת מידע קליני, ואין להמשיך בה. במקרים כאלה רקמת העצב עשויה להיות רגישה, ומתיחה חזקה עלולה להחמיר אותה. גם סחרחורת או תסמינים חריגים במהלך מתיחה מחייבים בירור.

מה מקומן של המתיחות בתוכנית?

המתיחות משמשות בעיקר להקלה זמנית ולשיפור נוחות בסוף יום עבודה או בין משימות. מטופלים רבים מדווחים שמתיחה קצרה בהפסקה מקלה עליהם, ואין סיבה לוותר עליה. עם זאת, כשבונים תוכנית שמטרתה שינוי מתמשך בתפקוד, מרכז הכובד נשאר בתרגילי החיזוק והסבולת שתוארו קודם, לצד חשיפה מדורגת לעומסי העבודה.

טיפול כירופרקטי בכאבי צוואר: מה אומרות הראיות?

מה כולל טיפול כירופרקטי מודרני?

טיפול כירופרקטי אינו פעולה אחת. הוא כולל בדיקה ואבחנה, טיפול ברקמות רכות, מוביליזציה, מניפולציה במקרים מתאימים, הדרכה ותרגול פעיל. כל אחד מהרכיבים נבדק במחקרים שונים, ברמות ודאות שונות, ואין להניח שכולם יעילים באותה מידה. הסבר כללי על הכאבים שבהם כירופרקטיקה עשויה לסייע ועל גבולות הראיות מופיע במאמר כואב לך? כירופרקטיקה עשויה לעזור.

מניפולציה צווארית מסוג HVLA

מניפולציה בטכניקת HVLA (High-Velocity, Low-Amplitude) היא תנועה מהירה בטווח קטן, המבוצעת בקצה הטווח הפסיבי של מקטע מסוים. לעיתים נשמע בה קול נקישה, שמקורו בשינוי לחצים בתוך המפרק. הנקישה אינה סימן לכך ש"חוליה חזרה למקומה". חוליות אינן יוצאות ממקומן בכאב צוואר לא־ספציפי.

מוביליזציה של הצוואר ושל עמוד השדרה החזי

מוביליזציה היא תנועה פסיבית איטית וחוזרת, ללא דחיפה מהירה, והמטופל יכול לעצור אותה בכל רגע. היא מתאימה גם למטופלים שאינם מעוניינים במניפולציה או שהיא אינה מתאימה להם. טיפול ידני בעמוד השדרה החזי הוא חלופה שאינה מערבת את הצוואר ישירות.

יעילות הטיפול הידני לפי מחקרים

סקירה שיטתית שכללה 28 ניסויים אקראיים מבוקרים בחנה את התועלת והנזקים של טיפול ידני בעמוד השדרה הצווארי (SMT). נמצאו ראיות בוודאות נמוכה עד נמוכה מאוד לכך ש־SMT עדיף על התערבויות מומלצות אחרות בהפחתת כאב בטווח הקצר (SMD 0.66; 95% CI 0.35 עד 0.97) ובטווח הארוך (SMD 0.73; 95% CI 0.31 עד 1.16), ובהפחתת מוגבלות בטווח הקצר (SMD 0.95; 95% CI 0.48 עד 1.42) ובטווח הארוך (SMD 0.65; 95% CI 0.23 עד 1.06). דווחו תופעות לוואי חולפות בלבד, כמו כאבי שרירים. מסקנת החוקרים הייתה שוודאות הראיות התומכות ב־SMT נמוכה מאוד (Minnucci וחבריו, 2023).

בטיחות והתוויות נגד

ניסויים אקראיים אינם בנויים לזהות אירועים נדירים וחמורים, ולכן העובדה שלא דווחו בהם אינה שוללת אותם. המסגרת הבינלאומית של IFOMPT מנחה אנמנזה ובדיקה מובנות לזיהוי חשד לפתולוגיה וסקולרית בצוואר לפני כל התערבות ידנית (Rushton וחבריו, 2023). חשד לפגיעה וסקולרית, מחלה נוירולוגית משמעותית, חבלה טרייה או חוסר יציבות מחייבים הימנעות מהתערבות והפניה. הסכמה מדעת כוללת הסבר על החלופות. מניפולציה צווארית אינה שלב הכרחי בשום תוכנית שיקום.

האם שילוב של טיפול ידני ותרגול עדיף על טיפול יחיד?

תועלת אפשרית בשילוב התערבויות

ההיגיון הקליני של שילוב פשוט למדי. טיפול ידני עשוי להקל על כאב ונוקשות לפרק זמן מסוים, ובחלון הזה קל יותר למטופל לבצע תרגול בטווח רחב יותר ובפחות חשש. התרגול, מצידו, בונה את היכולות שנשארות גם אחרי שהשפעת הטיפול הידני חולפת. השילוב מאפשר לכל רכיב לעשות את מה שהוא עושה היטב.

מה ידוע על היתרון היחסי של שילוב הטיפולים?

כאן נדרשת זהירות. הנחיות קליניות ממליצות על גישה רב־מרכיבית שבמרכזה טיפול מפעיל, ומציינות שטיפול ידני יכול להשתלב בה בהתאם לסיווג הקליני (Blanpied וחבריו, 2017; El-Allawy וחבריו, 2025). המלצה של הנחיה אינה זהה להוכחה שכל שילוב עדיף על כל טיפול יחיד אצל כל מטופל. המחקרים שונים זה מזה בטכניקות, במינונים, באוכלוסיות ובקבוצות ההשוואה, והוודאות של רבים מהם נמוכה (Minnucci וחבריו, 2023). המסקנה הסבירה היא ששילוב מתאים לחלק מהמטופלים, ושההחלטה צריכה להתבסס על הבדיקה ועל התגובה לטיפול.

מניעת תלות בטיפולים פסיביים

טיפול שמשאיר את המטופל עם צורך קבוע במפגשים כדי "לשחרר" את הצוואר אינו מגשים את מטרתו. כל מפגש טיפולי צריך לכלול רכיב שהמטופל לוקח איתו הביתה: תרגיל, שינוי בהרגלי עבודה או כלי להתמודדות עם החמרה. ההנחיה הגרמנית מדגישה את ניהול העצמי ואת הדרכת המטופל כחלק מהטיפול עצמו (El-Allawy וחבריו, 2025). לאורך התהליך, תדירות הטיפולים הידניים אמורה לרדת, ואחריות המטופל לתוכנית אמורה לעלות.

ארגונומיה והפסקות תנועה: מה מועיל ומה פחות מבוסס?

התאמת מסך, כיסא, מקלדת ועכבר

כמה התאמות פשוטות משפרות נוחות אצל רבים: מסך בגובה שמאפשר מבט ישר או מעט כלפי מטה, כיסא שמאפשר כפות רגליים על הרצפה, מקלדת ועכבר קרובים מספיק כדי שהמרפקים יישארו ליד הגוף. מי שעובד שעות על מחשב נייד ירוויח בדרך כלל ממסך, מקלדת ועכבר חיצוניים. פירוט מעשי מופיע במדריך הארגונומיה לעבודה מול מחשב.

האם קיימת תנוחת ישיבה אחת נכונה?

היכולת לשנות תנוחה חשובה יותר מהקפדה על תנוחה "נכונה" אחת. גוף שנשאר זמן רב במנח אחד, גם מנח שנחשב תקין, צובר אי־נוחות. מעבר בין ישיבה זקופה, הישענות לאחור, עמידה והליכה קצרה מפזר את העומס.

הפסקות תנועה במהלך יום העבודה

קימה, הליכה קצרה, שינוי משימה או מספר תנועות צוואר וכתפיים מגוונים את העומס. אין תדירות אחת שהוכחה כתקן רפואי. אחד יסתפק בהפסקה כל שעה, ואחר יזדקק לה כל 30 דקות בתקופת החמרה. על עומסים תעסוקתיים נוספים בעבודה משרדית אפשר לקרוא במאמר פציעות מעבודה משרדית.

מה מצאה סקירת Cochrane משנת 2026?

סקירת Cochrane עדכנית כללה 20 מחקרים ו־2,478 משתתפים עם תלונות תעסוקתיות בזרוע, בצוואר או בכתף, 13 מהם בסביבות משרדיות ושבעה במפעלים. לפי מסקנתה, התערבויות ארגונומיות עשויות שלא להשפיע באופן משמעותי על כאב, תפקוד, החלמה, איכות חיים או היעדרות מהעבודה בהשוואה להיעדר טיפול או לטיפול רגיל, במדידות של עד שלושה חודשים. הראיות לתועלת של ארגונומיה כתוספת לטיפול אחר הוגדרו כלא ודאיות במידה רבה, ולא נמצאו נתונים על הישנות (Mehta וחבריו, 2026). סקירה קודמת על מניעה מצאה ראיות באיכות נמוכה לכך שתוכניות ארגונומיות אינן מפחיתות את הסיכון לאפיזודה חדשה של כאב צוואר (de Campos וחבריו, 2018).

מה המשמעות המעשית?

עמדת עבודה נוחה ראויה להתאמה, אך אין לצפות שתטפל לבדה בכאב קיים. ההתאמה היא תנאי רקע לשיקום, לא תחליף לו. דיון רחב יותר במגבלות הראיות על מסכים וכאב מופיע במאמר מבט ביקורתי על הראיות.

חום, קור, תרופות ואמצעים טיפוליים נוספים

חימום מקומי וקירור

חום מקומי, כמו מקלחת חמה או כרית חימום, נבחר על ידי מטופלים רבים לתחושת נוקשות. קירור מועדף לעיתים בהחמרה חדה. התועלת של שניהם סימפטומטית וזמנית, והבחירה ביניהם נקבעת בעיקר לפי נוחות המטופל. בשני המקרים יש להגביל את משך החשיפה ולהימנע ממגע ישיר עם העור, במיוחד אצל אנשים עם הפרעות תחושה או מחלות כלי דם.

משככי כאבים ונוגדי דלקת

לפי ההנחיה הגרמנית, משככי כאבים עשויים להקל לטווח קצר, בגודל אפקט נמוך (El-Allawy וחבריו, 2025). נוגדי דלקת שאינם סטרואידים אינם מתאימים לכל אחד. מחלות כליה, כיב קיבה, מחלות לב, נטילת מדללי דם והיריון הם רק חלק מהשיקולים. ההחלטה על טיפול תרופתי, גם בתרופות ללא מרשם, צריכה להיעשות בהנחיית רופא או רוקח, ולפרק זמן קצר.

לייזר בעוצמה נמוכה וגלי הלם

לייזר בעוצמה נמוכה (Low-Level Laser Therapy) וגלי הלם הם אמצעים שנשקלים להתוויות מוגדרות, למשל רגישות מקומית ממושכת ברקמה רכה או טנדינופתיה בחגורת הכתפיים, ולא כטיפול שגרתי בכאב צוואר הקשור למסכים בכללותו. המקורות שנסקרו במאמר זה אינם מספקים בסיס להמלצה על שימוש שגרתי בהם בכאב צוואר לא־ספציפי, ולכן הם נשקלים כתוספת בלבד, לאחר בדיקה, ולצד תוכנית פעילה.

אילו טיפולים אינם מומלצים כתחליף לשיקום?

עיסוי, חום, מנוחה, מכשירים פסיביים ומשככי כאבים עשויים להקל, ולעיתים ההקלה הזו מאפשרת לחזור לתרגול. הבעיה מתחילה כשהם הופכים לטיפול היחיד. כאשר נדרש תהליך שיקום תפקודי, הסתמכות עליהם בלבד עלולה לדחות את בניית היכולות שמפחיתות את הסיכון להחמרות.

תוכנית שיקום מדורגת לכאבי צוואר מעבודה מול מחשב

שלב ראשון: הפחתת רגישות ושמירה על תנועה

בשלב זה המטרה היא שהצוואר יחזור לנוע בלי חשש. משלבים תנועות צוואר עדינות כמה פעמים ביום, הליכה, הפסקות קצרות במהלך העבודה והפחתה זמנית של הפעולות המעוררות את הכאב, למשל שימוש ממושך בטלפון בשכיבה. היעד הוא סבילות טובה יותר לתנועות היומיום והמשך השתתפות בעבודה ובפעילות, גם אם בהיקף מותאם.

שלב שני: שליטה תנועתית וחיזוק ראשוני

כשהתנועה נסבלת, מוסיפים את ה־Chin Nod, איזומטריה קלה, חתירה עם גומייה ו־Wall Slides בעומס נמוך. זמן הפעילות הרציפה מול המחשב מוארך בהדרגה. היעד הוא שליטה טובה בתרגילים וסבולת שמאפשרת יום עבודה עם פחות התגברות של הכאב לקראת ערב.

שלב שלישי: סבולת שרירית וחזרה לעומסי עבודה

בשלב זה מעלים את התנגדות הגומייה, מאריכים החזקות, מוסיפים פעילות אירובית כמו הליכה מהירה או רכיבה, וחוזרים להיקף העבודה המלא. היעד הוא פחות מגבלות ופחות החמרות, גם בימים עמוסים.

שלב רביעי: תחזוקה ומניעת הישנות

התוכנית עוברת לשגרה: פעילות גופנית קבועה, חיזוק פעמיים או שלוש בשבוע, גיוון משימות, שינה מספקת וכלים מוכרים להתמודדות עם החמרה קלה. מי שהכאב שלו נמשך חודשים ימצא הרחבה על גישה זו במאמר כאב כרוני וחזרה לתפקוד.

לוח זמנים גמיש ולא קשיח

השלבים אינם לוח זמנים רפואי. יש מי שעוברים את השלב הראשון בתוך ימים, ויש מי שזקוקים לשבועות. ההתקדמות נקבעת לפי סבילות לעומס, איכות התנועה, תפקוד ותגובה ביממה שאחרי התרגול.

הטבלה מציגה תוכנית התחלתית אפשרית למבוגר עם כאב צוואר לא־ספציפי וללא סימני אזהרה. היא אינה מרשם אישי, והמינונים הם דוגמאות קליניות שאינן מגובות כמינון מיטבי במחקר.

כאב חד, סחרחורת חדשה, נימול מתגבר או חולשה מחייבים הפסקת התרגול והערכה.

איך מודדים הצלחה בטיפול בכאבי צוואר?

עוצמת כאב לעומת תפקוד

דירוג כאב בסולם של 0 עד 10 נותן תמונה חלקית. מטופל שהכאב שלו ירד מ־6 ל־4 אך עדיין אינו מסוגל לעבוד יום מלא לא השיג את מטרתו. מטופל אחר, שהכאב שלו נשאר דומה אך חזר לנהוג, לישון לילה רצוף ולהתאמן, השיג התקדמות משמעותית. לכן מודדים את שניהם: עוצמת כאב, ולצידה יכולת לעבוד, לנהוג, לישון ולבצע פעילות גופנית.

מדד Neck Disability Index

שאלון Neck Disability Index (NDI) מורכב מעשרה פריטים העוסקים בעוצמת כאב, טיפול עצמי, הרמה, קריאה, כאבי ראש, ריכוז, עבודה, נהיגה, שינה ופנאי. הוא משמש במחקרים רבים, ובהם הסקירה של Jones וחבריו (2024), כמדד למוגבלות. בקליניקה הוא שימושי למעקב לאורך זמן, כשממלאים אותו בתחילת הטיפול ואחר כך במרווחים קבועים.

מדידת סבילות לעבודה מול מחשב

למי שהכאב שלו קשור לעבודה מול מסכים, שלושה מדדים פשוטים מספקים מידע רב: כמה זמן אפשר לעבוד ברצף לפני שהכאב עולה, כמה פעמים בשבוע מופיעה החמרה, וכמה זמן נמשכת ההתאוששות ממנה. רישום קצר פעם בשבוע מאפשר לראות מגמה שלא נראית מיום ליום.

מתי צריך לשנות את תוכנית השיקום?

הערכה מחדש נדרשת כשאין התקדמות תפקודית לאורך תקופה סבירה, כשהכאב מחמיר או כשמופיעים תסמינים חדשים. ההנחיה הגרמנית מציינת שכאב הנמשך יותר מארבעה שבועות למרות טיפול לפי ההנחיות עשוי להצביע על גורם מבני (El-Allawy וחבריו, 2025). שינוי בתוכנית אינו בהכרח כישלון. לעיתים הוא משמעו מינון אחר, תרגילים אחרים או הפניה לבירור נוסף.

כיצד מפחיתים את הסיכון להישנות כאבי צוואר?

תרגול לאורך זמן ולא רק בזמן כאב

טעות נפוצה היא להפסיק להתאמן כשהכאב חולף. סקירה שיטתית שבחנה התערבויות למניעת אפיזודה חדשה של כאב צוואר, אצל אנשים שלא סבלו מכאב בתחילת המחקר, כללה חמישה ניסויים ובהם 3,852 משתתפים. החוקרים מצאו ראיות באיכות בינונית לכך שתוכנית פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לאפיזודה חדשה, וראיות באיכות נמוכה לכך שתוכניות ארגונומיות אינן מפחיתות אותו (de Campos וחבריו, 2018). הממצא לגבי פעילות גופנית נשען על מספר מצומצם של מחקרים, והחוקרים עצמם קראו לניסויים נוספים באיכות גבוהה. ובכל זאת, הכיוון ברור מספיק כדי להמליץ על המשך תרגול גם בתקופות ללא כאב.

כושר גופני, חיזוק ומגוון תנועתי

אין תרגיל בודד שמונע כאבי צוואר. מה שנראה סביר לפי הראיות הוא שילוב של פעילות גופנית כללית, חיזוק מותאם של הצוואר וחגורת הכתפיים, וגיוון תנועתי לאורך היום. מי שאוהב לרוץ, לשחות, לרכוב או להתאמן בחדר כושר יכול לשלב את תרגילי החיזוק בשגרה הקיימת. ההתמדה חשובה יותר מסוג הפעילות.

כיצד מתמודדים עם החמרה חוזרת?

החמרה אחרי תקופה טובה אינה אומרת שהטיפול נכשל. ברוב המקרים אפשר להפחית זמנית את העומס, למשל לקצר את פרקי העבודה הרציפה, לשמור על תנועה נסבלת ולחזור בהדרגה לתרגילים המוכרים. מטופל שעבר תהליך שיקום מסודר מכיר את הכלים ויודע מה עבד עבורו. פנייה לבדיקה נדרשת כשההחמרה שונה מהרגיל, כשהיא אינה משתפרת בתוך זמן סביר או כשמופיעים תסמינים עצביים.

סביבת העבודה כחלק מהתמונה

השאלה אם המסכים עצמם הם הגורם לכאב מורכבת יותר ממה שנהוג לחשוב, והראיות על התאמות ארגונומיות כאמצעי מניעה או טיפול מוגבלות (de Campos וחבריו, 2018; Mehta וחבריו, 2026). שינוי הרגלי עבודה עדיין שימושי, בעיקר כשהוא מגדיל גיוון ותנועה, ולא כשהוא מבוסס על חיפוש אחר תנוחה מושלמת.

טיפול ושיקום כאבי צוואר במרפאת GAV Clinic

הערכה קלינית ותוכנית מותאמת אישית

במרפאת GAV Clinic ברמת אביב, תל אביב, התהליך מתחיל בתשאול מפורט על אופי הכאב, משכו, הגורמים שמחמירים ומקלים עליו ודרישות העבודה של המטופל. לאחר מכן מתבצעת בדיקה אורתופדית, ובמידת הצורך בדיקה נוירולוגית של תחושה, כוח ורפלקסים, לצד הערכת תפקוד של הצוואר, השכמות והגב העליון. מטרה מרכזית של השלב הזה היא לזהות מצבים שאינם מתאימים לטיפול שמרני במרפאה ולהפנות אותם לבירור רפואי מתאים.

טיפול ידני ושיקום פעיל

על בסיס הבדיקה נבנית תוכנית שמשלבת, לפי הצורך, מוביליזציה, מניפולציה כשהיא מתאימה ולאחר סינון בטיחות, טיפול ברקמות רכות, תרגול שיקומי לשיפור השרשרת הקינטית של הצוואר, השכמות והגפה העליונה, והדרכה לניהול עומסים בעבודה. כאשר קיימת רגישות מקומית ממושכת ברקמה רכה, ייתכן שימוש בגלי הלם או בלייזר רך כאמצעי משלים להאצת ריפוי הרקמה, תמיד לצד התוכנית הפעילה ולא במקומה. הבחירה בכל רכיב נעשית בשיתוף עם המטופל, לאחר הסבר על החלופות.

חזרה לעבודה ולפעילות עם פחות מגבלות

היעדים מוגדרים במונחים תפקודיים: יום עבודה מלא בלי התגברות כאב משמעותית, נהיגה, שינה, חזרה לאימונים. ההתקדמות נמדדת במדדים שתוארו קודם, והתדירות של המפגשים פוחתת ככל שהמטופל מתנהל באופן עצמאי. במרפאת GAV Clinic השאיפה היא שהמטופל יסיים את התהליך עם תוכנית שהוא מבין ויכול להמשיך בה לבד. מידע על המרפאה ועל ד"ר יצחק בכר מופיע בעמוד הכירו את מרפאת GAV Clinic בתל אביב.

שאלות נפוצות על טיפול בכאבי צוואר ממסכים

האם אפשר לטפל בכאבי צוואר ממחשב ללא ניתוח?

ברוב המקרים כן. כאב צוואר לא־ספציפי מתאים לטיפול שמרני כצעד ראשון, לאחר הערכה ששוללת סימני אזהרה. ניתוח נשקל רק כשקיימת אבחנה מבנית או נוירולוגית מתאימה.

אילו תרגילים מומלצים לכאבי צוואר?

תוכנית טובה כוללת תנועתיות בטווח נסבל, חיזוק של מכופפי הצוואר העמוקים, חיזוק השכמות והגב העליון, והתקדמות הדרגתית בעומס. התמיכה המחקרית העקבית ביותר היא לתרגילי חיזוק בצוואר ובחגורת הכתפיים, גם אם ודאות הראיות נמוכה (Jones וחבריו, 2024).

האם כירופרקטיקה יכולה לעזור לכאבי צוואר?

טיפול ידני עשוי להקל על כאב ומוגבלות אצל חלק מהמטופלים, אך ודאות הראיות נמוכה מאוד (Minnucci וחבריו, 2023). הוא מתאים בעיקר כחלק מתוכנית שכוללת תרגול והדרכה, לאחר בדיקה וסינון בטיחות.

האם עדיף חימום או קירור לצוואר תפוס?

שניהם מספקים הקלה סימפטומטית וזמנית. רבים מעדיפים חום לנוקשות, ויש המעדיפים קירור בהחמרה חדה. הבחירה תלויה בעיקר בנוחות, תוך הימנעות ממגע ישיר עם העור.

האם צריך להפסיק להשתמש בטלפון?

בדרך כלל לא. מתאימים את משך השימוש, מחליפים תנוחות, מרימים את המכשיר מעט ולוקחים הפסקות. התקופה של החמרה היא זמן טוב לצמצם זמנית, לא להפסיק לגמרי.

כמה זמן נמשך שיקום כאבי צוואר?

אין מספר מפגשים קבוע. משך הכאב, מצבים נלווים, יכולת להתמיד בתרגול והתגובה לטיפול משפיעים כולם. מי שסובל מכאב חריף ראשון משתפר לעיתים מהר, ואילו כאב שנמשך חודשים דורש בדרך כלל תהליך ארוך יותר של חיזוק והתאמת עומסים.

האם צריך MRI לפני שמתחילים טיפול?

בכאב חריף ללא סימנים לגורם מבני, ההנחיה הגרמנית ממליצה שלא לבצע הדמיה באופן שגרתי (El-Allawy וחבריו, 2025). הדמיה נשקלת כשמופיעים סימני אזהרה, חסר נוירולוגי או כאב שאינו משתפר למרות טיפול מתאים.

כאבי צוואר בעידן המסכים: טיפול ושיקום פעיל – סיכום

כאבי צוואר בעידן המסכים הם בעיה נפוצה, אך ברוב המקרים אינם דורשים ניתוח. הם קשורים לשילוב של ישיבה ממושכת, שימוש בטלפון, עבודה מול מחשב, עומס סטטי, חוסר תנועה, סטרס ושינה לא מספקת. יציבה יכולה להשפיע, אך אין יציבה אחת מושלמת; הצוואר צריך בעיקר תנועה, כוח והתאוששות.

הטיפול בכאב צוואר צריך לשפר גם את התפקוד

הטיפול היעיל ביותר כולל אבחון נכון, סינון סימני אזהרה, תרגילי צוואר ושכמות, הפסקות תנועה, התאמת עמדת עבודה, חינוך לכאב ולעיתים טיפול כירופרקטי. כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מועיל כאשר היא מתבצעת בצורה אחראית, מבוססת בדיקה ומשולבת בתרגול וניהול עומסים. המטרה היא לא רק להקל כאב, אלא להחזיר תפקוד, ביטחון ותנועה חופשית לאורך זמן.

כאב צוואר בעידן המסכים אינו נפתר בשחרור שרירים חד־פעמי או בחיפוש אחר תנוחה מושלמת. הראיות הנוכחיות מצביעות על כך שהפעלה, הדרכה ותרגול הם מרכז הטיפול בכאב צוואר לא־ספציפי (El-Allawy וחבריו, 2025), שתרגילי חיזוק של הצוואר והשכמות עשויים להפחית כאב ומוגבלות (Jones וחבריו, 2024), ושהתאמות ארגונומיות לבדן אינן צפויות לשנות באופן משמעותי כאב ותפקוד (Mehta וחבריו, 2026). טיפול ידני יכול להשתלב כאשר הוא מתאים, אחרי סינון בטיחות, כחלק מתוכנית פעילה.

מגבלות הראיות

חלק ניכר מהמחקרים בתחום קטנים, שונים זה מזה בפרוטוקולים ובאוכלוסיות, ונמצאים בסיכון להטיה. ודאות הראיות לתרגול בעובדי משרד נמוכה, ולטיפול ידני נמוכה מאוד. המינון המיטבי של תרגול אינו ידוע, והראיות על מניעת הישנות נשענות על מספר מצומצם של ניסויים. הממצאים מרמזים על כיוון טיפולי סביר, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע מי ירוויח מכל התערבות ובאיזה מינון.

המטרה: עצמאות וחזרה לתפקוד

המדד להצלחה הוא חזרה לעבודה, לנהיגה, לשינה ולפעילות גופנית, ויכולת להתמודד לבד עם החמרות קלות. מי שסובל מכאב צוואר חוזר או ממושך, המגביל את העבודה או את הפעילות, מוזמן לבדיקה במרפאת GAV Clinic ברמת אביב, לבניית תוכנית טיפול ושיקום מותאמת.

References:

Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83. https://doi.org/10.2519/jospt.2017.0302

de Campos, T. F., Maher, C. G., Steffens, D., Fuller, J. T., & Hancock, M. J. (2018). Exercise programs may be effective in preventing a new episode of neck pain: A systematic review and meta-analysis. Journal of Physiotherapy, 64(3), 159-165. https://doi.org/10.1016/j.jphys.2018.05.003

El-Allawy, A., Hecht, N., Luedtke, K., Schleicher, P., Weidner, N., & Kötter, T. (2025). Clinical practice guideline: Nonspecific neck pain. Deutsches Ärzteblatt International, 122(20), 552-557. https://doi.org/10.3238/arztebl.m2025.0119

Gross, A., Kay, T. M., Paquin, J. P., Blanchette, S., Lalonde, P., Christie, T., Dupont, G., Graham, N., Burnie, S. J., Gelley, G., Goldsmith, C. H., Forget, M., Hoving, J. L., Brønfort, G., & Santaguida, P. L. (2015). Exercises for mechanical neck disorders. Cochrane Database of Systematic Reviews, (1), CD004250. https://doi.org/10.1002/14651858.CD004250.pub5

Jones, L. B., Jadhakhan, F., & Falla, D. (2024). The influence of exercise on pain, disability and quality of life in office workers with chronic neck pain: A systematic review and meta-analysis. Applied Ergonomics, 117, 104216. https://doi.org/10.1016/j.apergo.2023.104216

Mehta, P., Stubbs, P., Tamminga, S. J., Bierma-Zeinstra, S. M. A., Stynes, S. M., Koes, B. W., Verhagen AP. (2026). Ergonomic interventions for treating work-related complaints of the arm, neck or shoulder in adults. Cochrane Database of Systematic Reviews, (10), CD014644. https://doi.org/10.1002/14651858.CD014644.pub2. Accessed 06 November 2026.

Minnucci, S., Innocenti, T., Salvioli, S., Giagio, S., Yousif, M. S., Riganelli, F., Carletti, C., Feller, D., Brindisino, F., Faletra, A., Chiarotto, A., & Mourad, F. (2023). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for treating recent and persistent nonspecific neck pain: A systematic review with meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(9), 510-528. https://doi.org/10.2519/jospt.2023.11708

Rushton, A., Carlesso, L. C., Flynn, T., Hing, W. A., Rubinstein, S. M., Vogel, S., & Kerry, R. (2023). International framework for examination of the cervical region for potential of vascular pathologies of the neck prior to musculoskeletal intervention: International IFOMPT cervical framework. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 53(1), 7-22. https://doi.org/10.2519/jospt.2022.11147