שאלות שחשוב לשאול לפני ניתוח תאפשרנה לקבל את המידע הנדרש לקבלת החלטה בטוחה ומושכלת. נכון, חלק מהניתוחים הם הכרחיים. כך למשל נזקים קשים שנגרמים בגלל תאונת דרכים יחייבו לרוב גם טיפול כירורגי. אבל, חלק ניכר מהניתוחים אינם ניתוחי חירום. הניתוחים מהסוג הזה מוגדרים כניתוחים אלקטיביים – ניתוחים מוזמנים שאין דחיפות לבצע אותם.
קבוצה נוספת של ניתוחים הם כאלה שמוצגים כניתוחים הכרחיים בעוד שטיפול שמרני עשוי למנוע אותם. הצגת ניתוחים שאינם הכרחיים ככאלה שחשוב לבצעם בדחיפות גורמת לחולים מבוהלים לבצע ניתוחים מיותרים ומסוכנים. כיצד נדע האם הניתוח שאנו עומדים לבצע הוא אכן מחויב במציאות? כדי להחליט את ההחלטה הנכונה חשוב לשאול את השאלות הנכונות. במאמר "שאלות שחשוב לשאול לפני ניתוח" נדון בכך.
1) שאלות שחשוב לשאול לפני ניתוח – רקע
ניתוח הוא לעיתים צעד מציל־חיים או משפר־איכות־חיים באופן דרמטי, אך הוא גם נקודת החלטה שמערבת סיכונים, אי־ודאות, השלכות על תפקוד, על עבודה ומשפחה, ולעיתים גם על מצב רוח וזהות. דווקא בגלל שהרפואה המודרנית מציעה מגוון טכניקות מתקדמות, שתלים, הרדמות ושיטות שיקום-ההחלטה “לעשות ניתוח” כבר אינה רק שאלה של האם אפשר, אלא של האם כדאי, למי, מתי, ובאיזה אופן. כאן נכנסת החשיבות של שאלות מדויקות: הן משפרות הבנה, מצמצמות טעויות תקשורת, מאפשרות קבלת החלטה משותפת עם הצוות (Shared Decision Making), ומגדילות את הסיכוי לתוצאה שמתאימה לערכים ולמטרות האישיות (Barnett, 2021; Melucci, 2023).
בפועל, מחקרים וסקרים מראים שרבים מהמטופלים אינם מבינים עד הסוף את פרטי ההסכמה מדעת ואת המשמעויות המעשיות של ההליך-לא בגלל “חוסר רצון”, אלא משום שהמידע מורכב, זמן הייעוץ מוגבל, והלחץ לפני ניתוח אמיתי (Krebs, 2023; Gardiner, 2024). לכן מדריך השאלות שלפניכם בנוי כארגז כלים: אפשר להדפיס, לסמן, ולהשתמש בו בשיחה עם המנתח/ת, המרדים/ה, רופא/ת המשפחה, ולעיתים גם עם פיזיותרפיסט/ית או כירופרקט/ית-במיוחד כשמדובר בניתוחים הקשורים לכאבי גב/צוואר/מפרקים.
הערה בטיחותית קצרה: זהו מידע כללי. אם את/ה מתחת לגיל 18, מומלץ לערב הורה/אפוטרופוס בכל דיון ניתוחי, ולהגיע יחד לייעוץ כדי שתהיה תמיכה בהחלטות ובמעקב.
2) שאלות “מסגרת” שמגדירות את ההחלטה (הכי חשובות להתחלה)
א. מה בדיוק האבחנה שלי, ומה מוכיח שהיא הנכונה?
בקשו ניסוח ברור: מה שם הבעיה, מה התסמינים שמסבירים אותה, אילו בדיקות תומכות בכך, ומה לא מתאים. טעויות אבחנה או “אבחנה רחבה מדי” הן מקור נפוץ להחלטות לא מדויקות. אם יש אי־התאמה בין תסמינים לבין ממצאי הדמיה-כדאי להציף זאת במפורש.
ב. מה מטרת הניתוח: להציל חיים, לשפר תפקוד, להפחית כאב, או למנוע החמרה?
מטרה ברורה היא הבסיס לציפיות נכונות. לעיתים הניתוח מצוין להפחתת תסמין מסוים (למשל לחץ עצבי), אך פחות משפיע על עייפות/כאבים מפושטים/תפקוד כללי. שאלת המטרה מכניסה את הדיון למסלול של “מה ייחשב הצלחה עבורי” (Barnett, 2021).
ג. מה הסיכוי להצליח אצלי-ולא “באופן כללי”?
בקשו הערכה מותאמת אישית לפי גיל, מחלות רקע, מצב תפקודי, ממצאים ספציפיים, ועישון/משקל/כושר. כל אלה משנים סיכון וסיכוי. כלי עזר ויזואליים להצגת סיכונים מותאמים אישית הוצעו כדי לשפר הבנה, במיוחד כשמדובר בהסתברויות מורכבות (Gísladóttir, 2022).
ד. מה יקרה אם לא אעשה עכשיו ניתוח?
זו שאלת ליבה. לפעמים “לא לעשות כרגע” הוא בחירה לגיטימית עם מעקב, טיפול שמרני, ושער ברור לשינוי החלטה. כלי BRAN מסכם זאת היטב: יתרונות, סיכונים, חלופות, ומה אם לא עושים כלום (CPOC, 2024).
3) שאלות על חלופות: טיפול שמרני, זמן, ושיקום – כולל כירופרקטיקה כשמתאים
א. אילו חלופות קיימות לפני ניתוח, ומה ניסיתי עד עכשיו בצורה מסודרת?
בקשו פירוט של חלופות: פיזיותרפיה, תרגול, ירידה במשקל, טיפול תרופתי, זריקות, שינויי עומסים, התאמות בעבודה, ולעיתים טיפול ידני. חשוב להבדיל בין “ניסיתי קצת” לבין תכנית מסודרת עם מינון וזמן.
ב. אם מדובר בכאב גב/צוואר/מפרקים: האם יש מקום לטיפול לא־ניתוחי מבוסס ראיות לפני החלטה?
בהקשרים של כאבי גב, הנחיות קליניות מובילות ממליצות על טיפולים לא־ניתוחיים כקו ראשון במצבים רבים, כולל אפשרויות לא תרופתיות כמו טיפול ידני/מניפולציה כחלק מגישה שמרנית (Qaseem, 2017). מחקרי סקירה מצביעים על כך שטיפול מניפולטיבי בעמוד השדרה יכול להביא לשיפור ממוצע צנוע אך משמעותי בכאב גב כרוני, בדומה לטיפולים שמרניים אחרים (Rubinstein, 2019). סקירה עדכנית של בתחום כירופרקטיקה מצאה שמרבית ההנחיות שמדברות על מניפולציה (SMT) תומכות בשימוש בה בעיקר לכאב גב/צוואר, לרוב במסגרת טיפול רב־מרכיבי (Trager, 2024).
איך להפוך את זה לשאלות מעשיות לפני ניתוח אורתופדי/עמוד שדרה:
- “האם ניסינו טיפול שמרני לפי הנחיות (זמן, תדירות, מטרות)?”
- “האם יש תכנית תרגול/שיקום שיכולה לשפר סיכוי או אפילו להימנע מניתוח?”
- “האם בדקנו התאמה לטיפול ידני/כירופרקטיקה/פיזיותרפיה, ואם כן-מה היעד (תפקוד, כאב, סבילות) ולא ‘יישור’ או הבטחות לא מציאותיות?”
נקודה חשובה: כירופרקטיקה אינה “תחליף” לכל ניתוח, וגם לא תמיד מתאימה (למשל בחלק מהמצבים הנוירולוגיים או המבניים). אבל היא יכולה להיות חלק משיח על חלופות ושיקום-וזה בדיוק המקום שלה ברשימת השאלות.
ג. האם ניתן לשפר תוצאות ניתוח באמצעות “הכנה” (Prehabilitation)?
- בפרוטוקולי החלמה מואצת (ERAS) יש דגש ברור על הכנה טרום־ניתוחית: תיאום ציפיות, אופטימיזציה של מחלות רקע, תזונה, תנועה, ולעיתים תכנית “פרה־הב” (Jain, 2023; ACOG, 2018). שאלו:
- “מה כדאי לשפר לפני הניתוח כדי להקטין סיבוכים ולהאיץ החלמה?”
- “האם יש פרוטוקול ERAS אצלכם/במחלקה?”.
4) שאלות על השיטה הניתוחית, ניסיון המנתח/ת, ומה יקרה בחדר ניתוח
א. אילו שיטות קיימות-ולמה בוחרים דווקא בזו?
בניתוחים רבים קיימות גישות שונות (פתוח/זעיר־פולשני, סוגי שתלים/קיבועים, טכניקות שונות). בקשו להסביר:
- מה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות
- מה משך ניתוח, דימום, כאב צפוי, וסיכויי חזרה לפעילות
ב. כמה ניתוחים כאלה את/ה עושה בשנה, ומה התוצאות אצלך?
ניסיון מנתח ומרכז רפואי משפיעים לעיתים על תוצאות, במיוחד בניתוחים מורכבים. זו שאלה לגיטימית, וגם ארגוני בריאות לציבור ממליצים לשאול עליה (NIA, 2020).
ג. מי עוד יהיה בחדר? מי מבצע בפועל חלקים מהניתוח?
בבתי חולים רבים יש צוות: מנתחים בכירים, מתמחים, מרדים, אחים/אחיות חדר ניתוח. חשוב לדעת מי אחראי ועל מה. גם מקורות לציבור ממליצים לשאול זאת במפורש (Johns Hopkins Medicine, 2024).
ד. איך מבטיחים “הצד הנכון” וההליך הנכון?
כאן כדאי לשאול על תהליכי בטיחות: סימון צד, אימות זהות, ותיאום צוות. רשימת הבטיחות הניתוחית של ארגון הבריאות העולמי (WHO Surgical Safety Checklist) נקשרה במחקר רב־מרכזי לירידה בסיבוכים ובתמותה, בעיקר דרך שיפור תקשורת ותהליכי אימות (Haynes, 2009; WHO, 2010). לא צריך “לבחון” את הצוות-רק לשאול בנימוס: “האם נעשה אצלכם צ’קליסט בטיחות לפני תחילת הניתוח?”
5) שאלות על סיכונים וסיבוכים-בצורה שמייצרת הבנה אמיתית
א. מה הסיבוכים האפשריים, ומה השכיחות שלהם?
בקשו להבדיל בין:
- סיבוכים שכיחים אך קלים (למשל בחילה, כאב צפוי)
- סיבוכים נדירים אך חמורים (דימום משמעותי, זיהום עמוק, פגיעה עצבית, קריש דם)
- סיכונים הקשורים ספציפית אליכם (עישון, סכרת, דילול דם)
ב. מה עושים כדי להפחית סיכון לזיהום/קרישי דם?
אלו שני תחומים קריטיים כמעט בכל ניתוח. שאלו על:
- אנטיביוטיקה מניעתית
- הכנה עורית
- ניידות מוקדמת
- גרביים/מכשירי לחץ
- תרופות למניעת קרישיות כשצריך
ג. מה הסימנים שאחריהם חייבים לפנות בדחיפות לאחר ניתוח?
בקשו רשימה כתובה: חום, כאב חריג, קוצר נשימה, נפיחות חד־צדדית ברגל, דימום חריג, חולשה/נימול חדש-לפי סוג הניתוח.
6) שאלות על הרדמה וניהול כאב לאחר ניתוח (כולל אופיאטים)
א. איזה סוג הרדמה מתאים לי-כללית, אזורית, או שילוב?
שאלו את המרדים/ה:
- מה יתרונות וחסרונות
- מה צפוי להתעורר (בחילה, סחרחורת, כאב גרון)
- איך מנטרים סיכונים לפי מחלות רקע
ב. איך ייראה “פרוטוקול הכאב” אחרי הניתוח?
היום יש יותר ויותר דגש על טיפול רב־תרופתי (multimodal analgesia) והפחתת תלות באופיאטים במסגרת ERAS (Jain, 2023). שאלו:
- מה יהיה קו ראשון לכאב?
- מה התכנית להורדת משככי כאב בהדרגה?
- מה עושים אם יש תופעות לוואי?
7) שאלות על ההחלמה: לוח זמנים, מגבלות, שיקום, וחזרה לחיים
א. מה לוח הזמנים הריאלי להחלמה-שבוע ראשון, חודש ראשון, 3 חודשים?
בקשו “תסריט” תפקודי: שינה, הליכה, רחצה, עלייה במדרגות, נהיגה, ספורט, עבודה. לא רק “תוך X שבועות”.
ב. האם אצטרך טיפול ידני/שיקום? מתי מתחילים?
כאן רצוי להבין האם שיקום הוא חובה או המלצה, כמה זמן, ומה מדדי הצלחה. ב-ERAS יש דגש על ניידות מוקדמת, תזונה מתאימה, והפחתת משך אשפוז כאשר בטוח (ACOG, 2018; Jain, 2023).
ג. מה הסיכוי שאזדקק לניתוח נוסף בעתיד?
זה חשוב במיוחד בניתוחים שבהם יש בלאי, שתל, או מחלה פרוגרסיבית.
8) שאלות על הסכמה מדעת: איך לוודא שהבנתם באמת
הסכמה מדעת אינה “טופס”; היא תהליך תקשורתי. סקירות בתחום מדגישות שיש פערים בהבנה ובזכירת מידע, ושאיכות ההסבר משתנה בין מסגרות ובין צוותים (Melucci, 2023; Krebs, 2023). לכן שאלו:
- “אפשר להסביר לי שוב במילים פשוטות מה עושים ולמה?”
- “מהן שלוש התוצאות האפשריות השכיחות אחרי הניתוח: הטוב, הבינוני והפחות טוב?”
- “מהן הנקודות שיגרמו לכם לשנות תכנית במהלך הניתוח?”
- “אפשר לקבל סיכום כתוב של הסיכונים והחלופות?”
מחקרי איכות מצביעים על כך שלחץ מערכתי וחוסר זמן עלולים לפגוע בתהליך ההסכמה, במיוחד ביום הניתוח עצמו-ולכן עדיף לקיים את רוב השיחה מראש, לא בדקה האחרונה (Gardiner, 2024).
9) שאלות על לוגיסטיקה, עלויות, ותיאום בין גורמים
א. מי אחראי על המעקב אחרי הניתוח, ואיך יוצרים קשר?
בררו מי נותן מענה בבית: מוקד, אחות מתאמת, מרפאה, או הרופא המנתח.
ב. אילו בדיקות צריך לפני ניתוח, ואילו תרופות להפסיק/להמשיך?
חשוב במיוחד: מדללי דם, תוספים, תרופות לסכרת. בקשו הנחיות כתובות.
ג. מה העלויות הצפויות ומה מכוסה?
שאלה לגיטימית לחלוטין-כולל עלויות שיקום, אביזרים, ביקורות, ימי מחלה. גם ארגוני בריאות לציבור מציעים לשאול על עלויות כחלק מקבלת החלטה (Safer Care Victoria, 2024).
10) מתי לבקש חוות דעת שנייה-ולמה זה לא “חוסר אמון”
חוות דעת שנייה מומלצת במיוחד כאשר:
- מדובר בניתוח גדול/בלתי הפיך
- יש כמה אפשרויות טיפול
- אין התאמה טובה בין ממצאים לתסמינים
- ההחלטה אינה דחופה (למשל לא מצב חירום)
זו דרך להפחית טעויות, להבין חלופות, ולחזק ביטחון בהחלטה-גם אם בסוף נשארים עם אותה המלצה.
11) רשימת שאלות קצרה להדפסה (למי שרוצה “צ’קליסט”)
על ההחלטה
שאלות לפני ניתוח מה האבחנה שלי ומה התימוכין?
- מה מטרת הניתוח ומה ייחשב הצלחה?
- מה הסיכוי להצלחה אצלי?
- מה יקרה אם לא אעשה ניתוח עכשיו?
על חלופות ושיקום
- אילו חלופות קיימות ומה לא נוסה עדיין בצורה מסודרת?
- האם תכנית שיקום/פרה־הב יכולה לשפר תוצאה?
- האם יש מקום לטיפול לא־ניתוחי (למשל פיזיותרפיה/תרגול/טיפול ידני, ובמקרי כאב גב-גם כירופרקטיקה כשמתאים)?
על הניתוח
- איזו שיטה תבוצע ולמה?
- כמה ניתוחים כאלה אתם עושים ומה התוצאות אצלכם?
- מי בצוות ומה התפקיד של כל אחד?
על סיכונים
- מהם הסיבוכים השכיחים והנדירים ומה הסיכון שלי?
- איך מפחיתים סיכון לזיהום/קריש דם?
- אילו סימנים מחייבים פנייה דחופה אחרי ניתוח?
על הרדמה וכאב
- איזה סוג הרדמה ומה הסיכונים?
- מה תכנית הכאב ומה תכנית הגמילה ממשככי כאב?
על ההחלמה
- מה לוח הזמנים הריאלי לתפקוד/עבודה/ספורט?
- איזה שיקום צריך ומתי מתחילים?
- מה הסיכוי לצורך בהליך נוסף בעתיד?
על תיאום
- מי אחראי למעקב ואיך יוצרים קשר?
- אילו תרופות/בדיקות/הכנות נדרשות ומה העלות הצפויה?
12) סיכום
לשאול שאלות לפני ניתוח אינו “להקשות”-זה לצמצם אי־ודאות, לשפר בטיחות, ולהתאים החלטה לאדם ולא רק להליך. מסגרות של קבלת החלטה משותפת מדגישות הבנת יתרונות, סיכונים, חלופות ומה קורה אם לא עושים דבר (Barnett, 2021; CPOC, 2024). כלים כמו רשימת הבטיחות הניתוחית (Haynes, 2009) ותפיסות ERAS שמקדמות הכנה מוקדמת, ניידות מוקדמת וניהול כאב רב־מרכיבי משקפים שינוי עולמי לעבר טיפול ממוקד־מטופל (Jain, 2023; ACOG, 2018). בהקשרים אורטופדיים/שריר־שלד, חלק מהשאלות החשובות ביותר נוגעות לחלופות לא־ניתוחיות ולשיקום-וכאן גם כירופרקטיקה יכולה להיכנס לשיח באופן אחראי: לא כהבטחה, אלא כמרכיב אפשרי בטיפול שמרני או בשיקום, בהתאם למצב ולהנחיות (Qaseem, 2017; Rubinstein, 2019; Trager, 2024). בסופו של דבר, החלטה טובה היא החלטה שמבוססת על הבנה, על ערכים, ועל תכנית פעולה ברורה לפני ואחרי הניתוח.
מקורות מחקריים עדכניים
מחקר על השפעת רשימת שאלות על מעורבות המטופל באורתופדיה
ציטוט אקדמי (APA):
סיכום המחקר: מחקר קליני זה בדק את היעילות של "רשימת שאלות מובנית" (Question Prompt List – QPL) המותאמת אישית לניתוחים אורתופדיים, בהשוואה לשימוש ב-3 שאלות כלליות קבועות (מודל "AskShareKnow"). המחקר בחן האם מתן רשימת שאלות מפורטת למטופל משפר את תחושת המעורבות שלו בקבלת ההחלטות מול המנתח.
מסקנות המחקר: השימוש ברשימת שאלות ממוקדת העלה משמעותית את תחושת השותפות של המטופלים ואת הבנתם לגבי האפשרויות הטיפוליות. החוקרים הסיקו כי אספקת שאלות מוכנות מראש היא כלי פשוט וזול המאפשר למטופלים לקחת חלק פעיל בטיפול שלהם ולמנוע אי-הבנות.
מחקר על רשימת שאלות להפחתת חרדה לפני ניתוח
ציטוט אקדמי (APA):
סיכום המחקר: המחקר בדק את הקשר בין רמת הידע של המטופל על הטיפול הטרום-והפוסט-ניתוחי שלו לבין רמת החרדה שלו. החוקרים בחנו את ההשפעה של רשימת שאלות (QPL) שנועדה להזכיר למטופלים מה לשאול את המנתח במהלך פגישת הייעוץ הראשונית.
מסקנות המחקר: המטופלים שנעזרו ברשימת השאלות והשיגו תשובות ברורות מהרופאים חוו ירידה חדה ומשמעותית ברמות הפחד והחרדה לקראת הניתוח. המחקר מסכם ששבירת "מחסום השתיקה" של המטופל ומתן לגיטימציה לשאול שאלות תורמים ישירות לרווחתו הנפשית.
בחינת שאלות בנושא תכנון טיפול מתקדם (חולים מבוגרים)
ציטוט אקדמי (APA):
Kalbfell E, Kata A, Buffington AS, Marka N, Brasel KJ, Mosenthal AC, Cooper Z, Finlayson E, Schwarze ML. Frequency of Preoperative Advance Care Planning for Older Adults Undergoing High-risk Surgery: A Secondary Analysis of a Randomized Clinical Trial. JAMA Surg. 2021 Jul 1;156(7):e211521.
סיכום המחקר: ניתוח משני זה, מתוך ניסוי קליני מבוקר רב-מרכזי שנערך ב-5 מרכזים רפואיים בארה"ב, בדק באיזו תדירות מתקיימים דיונים מקדימים על תרחישים רפואיים קשים ותכנון טיפול עתידי (Advance Care Planning) בקרב מבוגרים העומדים בפני ניתוח גדול. המחקר עשה שימוש ברשימת שאלות מובנית כדי לעודד תקשורת זו.
מסקנות המחקר: למרות החשיבות הברורה, המחקר חשף כי ברוב המוחלט של המקרים (מעל 66%) לא היה תיעוד או דיון מוקדם על העדפות המטופל במקרה שמשהו ישתבש. החוקרים קבעו כי יש לעודד מטופלים ובני משפחה לשאול באופן אקטיבי את המנתח שאלות כמו "מה יקרה אם הדברים לא ילכו כמתוכנן?" כדי להבטיח הגנה על רצונותיהם. [1, 2, 3]
פיתוח רשימת שאלות שותפת למטופלים, משפחות וצוותים (המודל של וויסקונסין)
ציטוט אקדמי (APA):
Steffens NM, Tucholka JL, Nabozny MJ, Schmick AE, Brasel KJ, Schwarze ML. Engaging Patients, Health Care Professionals, and Community Members to Improve Preoperative Decision Making for Older Adults Facing High-Risk Surgery. JAMA Surg. 2016 Oct 1;151(10):938-945.
סיכום המחקר: מחקר מובנה זה פיתח כלי ייעודי המכיל 11 שאלות מפתח המחולקות לשלושה עולמות תוכן מרכזיים: "האם כדאי לי לעבור את הניתוח?", "למה עלי לצפות אם הכל ילך כשורה?" ו-"מה יקרה אם דברים ישתבשו?". פיתוח הכלי התבסס על קבוצות מיקוד של חולים, בני משפחה ורופאים במטרה לנסח שאלות נגישות ומובנות.
מסקנות המחקר: המחקר מצא כי מטופלים חשים לעיתים קרובות שהם "חייבים" לעבור את הניתוח, מבלי להבין את חלופות הטיפול או את קשיי ההחלמה. המסקנה המרכזית היא ששימוש ב-11 השאלות הללו מאפשר למטופלים לקבל תמונה ריאליסטית של תוצאות הניתוח, איכות החיים העתידית שלהם ורמת עצמאותם לאחר מכן. [1]
יוזמת "Choosing Wisely" ושאלות מטופלים לגבי בדיקות מיותרות
ציטוט אקדמי (APA):
Born KB, Levinson W. Choosing Wisely campaigns globally: A shared approach to tackling the problem of overuse in healthcare. J Gen Fam Med. 2018 Dec 21;20(1):9-12.
סיכום המחקר: מאמר זה סוקר את ההשפעה העולמית של קמפיין "Choosing Wisely" (לבחור בתבונה), שנועד להפחית בדיקות וטיפולים רפואיים מיותרים. אחד מעמודי התווך של התוכנית הוא הנגשת 4 או 5 שאלות מפתח שכל מטופל צריך לשאול לפני פרוצדורה, כגון: "האם אני באמת צריך את הבדיקה/הניתוח הזה?", "מהם הסיכונים?" ו"מהן החלופות?".
מסקנות המחקר: המאמר מראה כי עידוד השיח הצרכני-רפואי הזה מוביל להפחתה משמעותית בבדיקות מעבדה ובדיקות דימות (כמו צילומי חזה ואק"ג) המבוצעות באופן רוטיני וללא אינדיקציה לפני ניתוחים ברמת סיכון נמוכה. המסקנה היא ששאלות ישירות מצד המטופל מונעות אבחוני יתר וטיפולים המביאים יותר נזק מתועלת. [1, 2, 3, 4]
ניתוח שאלות של מטופלות סרטן השד באמצעות למידת מכונה
ציטוט אקדמי (APA):
Oleck NC, Naga HI, Lemdani MS, Tseng CC, Weisberger JS, Cason RW, Phillips BT. Machine learning analysis of online patient questions regarding breast reconstruction. J Plast Reconstr Aesthet Surg. 2024 Mar;90:259-265. doi: 10.1016/j.bjps.2024.01.027.
סיכום המחקר: החוקרים השתמשו באלגוריתמים של למידת מכונה כדי לנתח מאות שאלות ששאלו מטופלות בפורומים רפואיים לקראת ניתוחי כריתה ושחזור שד. מטרת המחקר הייתה למפות את הנושאים שמטרידים את החולות ביותר ושאינם מקבלים מענה מספק במפגש הרפואי הפרונטלי (למשל בחירת סוג השתל, עלויות ואישור ביטוחי).
מסקנות המחקר: המחקר זיהה את "6 השאלות המובילות" של החולות, והוכיח כי קיים פער מידע משמעותי בין מה שהמנתח מסביר לבין מה שהחולה רוצה לדעת בפועל. המסקנה היא שעל הצוותים הרפואיים לבנות דפי מידע מונחים-מטופל, ועל המטופלות לא להסס לשאול שאלות מעשיות על אורח החיים וההיבטים הכלכליים של הניתוח. [1, 2]
מקורות נוספים:
American College of Obstetricians and Gynecologists. (2018). Perioperative pathways: Enhanced Recovery After Surgery (Committee Opinion). ACOG. https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/committee-opinion/articles/2018/09/perioperative-pathways-enhanced-recovery-after-surgery
Barnett, G., & Grocott, M. P. W. (2021). Shared decision making for high-risk surgery. BJA Education, 21(5), 168-175. https://doi.org/10.1016/j.bjae.2021.01.001
Centre for Perioperative Care (CPOC). (2024). Shared decision making – Information for patients (BRAN tool). https://cpoc.org.uk/shared-decision-making
Gardiner, T. M., Gillespie, B. M., Fenwick, C., Chaboyer, W., & Marshall, A. P. (2024). A qualitative exploration of the surgical consent process. Collegian, 31(4), 513-520. https://doi.org/10.1016/j.colegn.2023.06.010
Gísladóttir, U., Matthiasson, P., & Azzopardi, J. (2022). Effective communication of personalized risks and patient preferences in surgical informed consent: A human factors perspective. JMIR Human Factors, 9(2), e29118. https://doi.org/10.2196/29118
Haynes, A. B., Weiser, T. G., Berry, W. R., Lipsitz, S. R., Breizat, A.-H. S., Dellinger, E. P., Herbosa, T., Joseph, S., Kibatala, P. L., Lapitan, M. C. M., Merry, A. F., Moorthy, K., Reznick, R. K., Taylor, B., & Gawande, A. A. (2009). A surgical safety checklist to reduce morbidity and mortality in a global population. The New England Journal of Medicine, 360(5), 491-499. https://doi.org/10.1056/NEJMsa0810119
Jain, S. N., Tan, J., & Syed, A. (2023). Enhanced recovery after surgery: Exploring the advances and strategies for optimized perioperative care. Cureus, 15(10), e48803. https://doi.org/10.7759/cureus.48803
Johns Hopkins Medicine. (2024). Questions to ask before surgery. https://www.hopkinsmedicine.org/health/treatment-tests-and-therapies/questions-to-ask-before-surgery
Krebs, E. D., & Moris, D. N. (2023). Informed consent and shared decision making in the surgical setting: Current concepts and future directions. Frontiers in Surgery, 10, 1156456. https://doi.org/10.3389/fsurg.2023.1156456
Melucci, A. D., Liscio, L., & Leung, K. (2023). Surgical informed consent: A scoping review of current practices and interventions to improve patient understanding. Annals of Surgery Open, 4(1), e265. https://doi.org/10.1097/AS9.0000000000000265
National Institute on Aging. (2020). Discussing health decisions with your doctor. U.S. Department of Health and Human Services. https://www.nia.nih.gov/health/medical-care-and-appointments/discussing-health-decisions-your-doctor
Pate, N. P., & Thiele, R. H. (2025). Gynecologic ERAS preoperative interventions. In Anesthesiology Clinics (Preoperative Optimization Issue). Anesthesiology Clinics, 43(1), 259-276. https://doi.org/10.1016/j.anclin.2024.10.008
Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. https://doi.org/10.7326/M16-2367
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689
Safer Care Victoria. (2024). About shared decision making (consumer resource). State Government of Victoria. https://www.safercare.vic.gov.au/consumer-resources/my-surgical-journey/do-i-need-surgery/about-shared-decision-making
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668
World Health Organization. (2010, December 11). Checklist helps reduce surgical complications, deaths. WHO News Release. https://www.who.int/news/item/11-12-2010-checklist-helps-reduce-surgical-complications-deaths