היצרות תעלת השדרה הצווארית היא הפרעה שכיחה בגיל המבוגר אך גם צעירים עלולים לסבול ממנה. הגורם העיקרי להתפתחות ההיצרות של התעלה המהווה את משכנו של חוט השדרה הם שינויים ניווניים. גורם אפשרי נוסף לכך היא פגיעה טראומטית. היצרות התעלה מתפתחת לרוב באיטיות ועלולה בסופו של דבר לגרום להיווצרות לחץ על רקמות מקומיות. ההיצרות בתעלת השדרה גורמת תחילה ללחץ על השק התקלי – הקרום שעוטף את חוט השדרה.
כאשר ההיצרות מחמירה מתפתח לחץ על שורשי העצבים הבוקעים מחוט השדרה או על החוט עצמו. לעתים חמור עד כדי גרימת מיאלופטיה צווארית (Cervical Myelopathy). חשוב לאבחן את ההיצרות בתעלת השדרה הצווארית מוקדם ככל האפשר. אבחון מוקדם עשוי לאפשר טיפול שמרני ולמנוע נזקים וסימפטומים כרוניים וצורך עתידי בניתוח.
היצרות תעלת השדרה הצווארית – רקע
תעלת חוט השדרה ממוקמת בחלק האחורי של עמוד השדרה. חוט השדרה היא צמה של עצבים שראשיתה בבסיס המוח וסופה בחלק התחתון של הגב. עצבי חוט השדרה מאפשרים למוח לבקר ולשלוט בתנועה בחישה, בהפעלת מערכת העיכול והשתן ועוד. היצרות תעלת עמוד השדרה הצווארי (CSCS) היא מצב מתקדם שיכול להוביל ללחץ על חוט השדרה ו / או על שורשי העצבים. לחץ על רקמה עצבית יכול לא לגרום לתסמינים או לגרום לליקויים נוירולוגיים חמורים כגון, מיאלופתיה. בין יתר התסמינים האפשריים במצב הזה נציין:
- כאבי צוואר, חולשה, חוסר תחושה, הפרעות שליטה בסוגרים ובעיות שיווי משקל.
הפרעה זאת נובעת לרוב מזקנה, אבל במצבים שונים כגון טראומה או ניתוח בצוואר יכולה להשפיע גם על אוכלוסיות צעירות יותר. האבחנה של היצרות עמוד השדרה הצווארי מבוססת בעיקר על הערכה קלינית ומחקרי הדמיה (כגון MRI או CT). הטיפול בהיצרות עמוד השדרה הצווארי תלוי בחומרת התסמינים, ברמת ההיצרות ובהיקפה, בהעדפות ובתחלואה הנלווית של המטופל. אפשרויות הטיפול כוללות אמצעים שמרניים כגון כירופרקטיקה ושינוי פעילות ובמצבים קשים במיוחד זריקות סטרואידים, חסימות שורש עצב וניתוחים.
שכיחות מעודכנת
מחקרים אחרונים מעריכים את השכיחות הבאה של היצרות עמוד השדרה הצווארי:
- האוכלוסייה הבוגרת הכללית: ~4.9%.
- בני 50 ומעלה: ~6.8%.
- בני 70 ומעלה: 9-10%.
- ניתן למצוא דחיסת חוט שדרה אסימפטומטית (CSCC) ב-35 % מהחולים עם היצרות מותנית סימפטומטית. דבר זה מצביע על כך שהיצרות טנדם שכיחה יותר ממה שהאמינו בעבר (Farahbakhsh et al., 2024).
סיבות להתפתחות היצרות תעלת השדרה הצווארית
ההיצרות של תעלת השדרה הצווארית נגרמת בדרך כלל על ידי:
- שינויים ניווניים: שחיקת סחוס (אוסטיאוארתריטיס), היווצרות בליטות עצם (אוסטאופיטים),
- בלט פריצת דיסק: הדיסקים בין החוליות עלולים לבלוט לתוך התעלה ולצמצם את המרווח.
- היפרטרופיה של הרצועה הצהובה בתוך התעלה.
- טראומה: תאונות דרכים או נפילות עלולות לגרום לשברים או תזוזות של חוליות המצרות את התעלה.
- סיבות מולדות: היצרות מולדת, תסמונת קליפל-פייל.
- מחלות: דלקת פרקים ניוונית או שגרונית, גידולים, מחלת פאג'ט, אוסיפיקציה של הרצועה האורכית האחורית (OPLL).
- ספונדילוליסטזיס (Spondylolisthesis): שבר מאמץ בחוליית צווארית גורם לתזוזת החולייה ולעיתים גם להיצרות תעלת השדרה הצווארית.
גורמי סיכון להיצרות תעלת השדרה הצווארית
ישנם מספר גורמי סיכון המעלים את הסבירות להתפתחות היצרות בתעלת השדרה הצווארי. גורמי סיכון נפוצים כוללים:
- גיל: הגורם השכיח ביותר, לרוב מעל גיל 50.
- גנטיקה: תעלת עמוד השדרה צרה מולדת.
- עיסוק: כיפוף/פשיטה חוזרים ונשנים של הצוואר (למשל: שימוש בטלפון נייד, עובדי מחשבים, נהגי משאיות).
- ספורט: היאבקות, כדורגל, התעמלות.
תסמינים של היצרות תעלת השדרה הצווארית
לא בכול המקרים החולה התלונן על תסמינים. התסמינים הם הדרגתיים ומשתנים בהתאם לחומרת הדחיסה:
- כאבי צוואר כרוניים המלווים לעיתים בכאבים בכתפיים או בזרועות.
- הקרנת כאב לזרוע, לגב העליון והאמצעי.
- תחושת צוואר תפוס.
- נימול, עקצוץ ("נמלים") או חוסר תחושה בידיים, בכפות הידיים ולעיתים גם ברגליים.
- סרבול ידיים: קושי באחיזת חפצים, כתיבה או ביצוע פעולות עדינות עם האצבעות.
- הפרעות שיווי משקל: קושי בהליכה, תחושת חוסר יציבות או נפילות תכופות.
- אובדן שליטה על הסוגרים: דחיפות או בריחת שתן (במקרים חמורים).
- סימני נוירונים מוטוריים עליונים במיאלופתיה צווארית (למשל, היפררפלקסיה, סימן בבינסקי).
אבחון היצרות תעלת השדרה הצווארית
אבחון מדוקדק מהווה בסיס החלטה לגבי הטיפול הנכון. האבחון של היצרות של תעלת השדרה הצווארית אינו שונה מאבחון הפרעות אחרות במערכת שריר ושלד. גם במקרה הזה נבסס את האבחון על הממצאים שנפיק באמצעות:
- למידת תולדות החולה (היסטוריה רפואית).
- בדיקה גופנית.
- בדיקות מיוחדות ונירולוגיות.
- דימות ובדיקות מתקדמות אחרות.
תולדות החולה
בשלב הזה נברר עם החולה:
- מה הן תלונותיו.
- מתי החלו הסימפטומים.
- מה גרם להם.
- מהי חומרתם.
- מה משפיע על חומרת הסימפטומים ועוד.
בדיקה גופנית
- בשלב הזה נתבונן בחולה במגוון מנחים ומצבים. נחפש סימנים כגון חוסר סימטריה, עמידה והליכה לקויים ועוד.
- נמשש את צוואר של החולה. נחפש אזורים כואבים, נפוחים, מעוותים
- נניע את צווארו של החולה. ננסה לאחר מגבלות תנועה, תנועה לקויה, כאבים או סימפטומים אחרים המחמירים בתנועה ועוד.
- נבצע מגוון בדיקות אורתופדיות, נירולוגיות וכירופרקטיות.הערכת כוח שרירים, רפלקסים ותחושה.
- נתמקד בהליכה, שיווי משקל, רפלקסים, ליקויים חושיים.
דימות ובדיקות מתקדמות אחרות
במקרים שבהם נותר ספק לגבי האבחון או שאנו חושדים בהפרעה אחרת נפנה את החולה לבדיקות מתקדמות כגון:
- MRI: תקן זהב להערכת רקמות רכות וחוטי השדרה. הוא הכלי המדויק ביותר להדגמת הלחץ על חוט השדרה והעצבים.
- בדיקות נוספות כוללות CT וצילומי רנטגן לזיהוי שינויים במבנה העצם.
- מיאלוגרפיה של CT: משמש אם MRI אינו מתאפשר.
- אלקטרודיאגנוסטיקה: הערכת מעורבות שורש העצב במידת הצורך.
- בדיקות מעבדה ובכלל זה בדיקות דם. באמצעות בדיקות דם נשלול כגורם לסימפטומים מחלות כמו טרשת נפוצה, חוסר בוויטמין B12 ועוד.
דגלים אדומים ו/או דגלים צהובים?
תסמינים כגון:
- חום גבוה, אובדן משקל בלתי מוסבר ועוד מהווים דגל טדום ומחייבים הפנייה לחדר מיון להמשך בירור.
אפשרויות טיפול
הטיפול בהתפתחות היצרות תעלת השדרה הצווארית אינו מחייב בהכרח ניתוח מורכב. למעשה ברוב המקרים ניתן באמצעות טיפול שמרני ובכלל זה כירופרקטיקה לשפר את מצבכם.
טיפול כירופרקטי
טיפול כירופרקטי יכול להוות חלק משמעותי במערך הטיפול השמרני (הלא-ניתוחי) בהיצרות תעלת השדרה הצווארית, במיוחד בשלביה הראשונים של המחלה. כך כירופרקט יכול לסייע בהקלה על הכאב ובשיפור התפקוד:
כיצד הטיפול עוזר?
- הפחתת לחץ עצבי: באמצעות מניפולציות עדינות של עמוד השדרה (Spinal Adjustments), הכירופרקט פועל להחזרת חוליות למקומן ולשיפור היציבה. פעולה זו יכולה להפחית את הלחץ הישיר על שורשי העצבים בתוך התעלה המוצרת.
- שיפור טווחי תנועה: טכניקות של הנעת מפרקים (Mobilization) מסייעות בהפחתת נוקשות הצוואר ושיפור הגמישות, מה שמאפשר תנועה חופשית יותר וכואבת פחות.
- מתיחה ודיקומפרסיה: כירופרקטים רבים משתמשים בטכניקות כמו Flexion-Distraction או שולחנות מתיחה ממוחשבים, המיועדים להגדיל בעדינות את המרווח בין החוליות ולהקל על הלחץ על הדיסקים והעצבים.
- טיפול ברקמות רכות: שימוש בעיסוי רפואי, טיפול בנקודות לחיצה (Trigger Points) ואולטרסאונד טיפולי להפחתת דלקות ונפיחות סביב האזור המוצר.
מתי כדאי לפנות לכירופרקט?
- במקרים קלים עד בינוניים: כאשר התסמינים העיקריים הם כאב, נוקשות או נימול קל, והמטופל מעוניין בפתרון טבעי שאינו כולל תרופות או ניתוח.
- מניעה ותחזוקה: לאחר הקלה בכאב החד, טיפול תקופתי יכול לסייע בשמירה על יציבות עמוד השדרה ולמנוע התדרדרות נוספת של ההיצרות.
ראיות
מחקרים (בתחתית המאמר) מצביעים על כך שטיפול כירופרקטי, כולל טיפול במניפולציה בעמוד השדרה (SMT), יכול להציע הקלה בתסמינים למצבים הקשורים להיצרות תעלת השדרה הצווארית. הדברים נכונים במיוחד לגבי רדיקולופתיה צווארית וכאבי צוואר כרוניים. כמובן שהטיפול הכירופרקטי צריך להיות מיושם בזהירות, ולאחר הערכת סיכונים.
טיפולים שמרניים נוספים:
- צווארון כדי לתמוך בצוואר (זמני).
- תרופתי NSAIDs.
- זריקות סטרואידים אפידורליות.
טיפול כירורגי (למיאלופתיה או התקדמות):
טיפול כירורגי עשוי לכלול טכניקות כגון:
- כריתת דיסק צווארי בגישה קדמית ואיחוי (ACDF).
- דקומפרסיה אחורית עם איחוי או למינופפלסטיקה.
- ניתוח הוכח כמשפר תוצאות ארוכות טווח במיאלופתיה אם הוא מבוצע בזמן (Bakhsheshian et al., 2017).
פרוגנוזה
חולים עם תסמינים קלים עשויים להישאר יציבים, אך התערבות מאוחרת במיאלופתיה עלולה לגרום לליקויים נוירולוגיים בלתי הפיכים. אבחון מוקדם והתערבות כירורגית בזמן הם המפתח.
סיכום
היצרות תעלת השדרה הצווארית (Cervical Spinal Stenosis) היא מצב רפואי שבו התעלה המכילה את חוט השדרה באזור הצוואר נהיית צרה מדי. היצרות זו עלולה להפעיל לחץ על חוט השדרה ועל שורשי העצבים היוצאים ממנו, מה שמוביל למגוון תסמינים נוירולוגיים ופגיעה באיכות החיים. גורמים עיקריים להפרעה זאת כוללים שינויים ניווניים, בלט או פריצת דיסק, גורמים מולדים, טראומה או פציעה.
תסמינים נפוצים כוללים כאב ונוקשות, תחושות חריגות, חולשת שרירים ובעיות בשיווי משקל. במקרים חמורים אובדן שליטה על סוגרים (שלפוחית השתן או המעיים). האבחון מתבסס על היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית והדמיה. הטיפול תלוי בחומרת ההיצרות ובתסמינים. ברוב המקרים הקלים-בינוניים די בטיפול שמרני כגון כירופרקטי. טיפול כירורגי נשמר למקרים קשים או מחמירים. ניתוח כזה עשוי לכלול למינקטומיה במטרה להרחיב את התעלה, לשחרר את הלחץ מחוט השדרה ולמנוע נזק עצבי בלתי הפיך או שיתוק.
References:
Bakhsheshian, J., Mehta, V. A., & Liu, J. C. (2017). Current diagnosis and management of cervical spondylotic myelopathy. Global Spine Journal, 7(6), 572-586.
Rao, R. D., Currier, B. L., Albert, T. J., Bono, C. M., & Marawar, S. V. (2007). Degenerative cervical spondylosis: Clinical syndromes, pathogenesis, and management. The Journal of Bone and Joint Surgery, 89(6), 1360-1378.
Yamada, T., Yoshii, T., Yamamoto, N., et al. (2018). Clinical outcomes of cervical spinal surgery for cervical myelopathic patients with coexisting lumbar spinal canal stenosis. Spine, 43(5), 335-340.
Jensen, R. K., et al. (2020). Prevalence of lumbar spinal stenosis in general and clinical populations: A systematic review and meta-analysis. European Spine Journal, 29(1), 214-229.
Haig, A. J., & Tomkins, C. C. (2010). Diagnosis and management of lumbar spinal stenosis. JAMA, 303(1), 71-72.
Oumarou, H. N., & Orly, N. T. (2025). Epidemiology, clinical features, and management of patients with cervical spinal stenosis in the city of Yaounde. Health Sciences and Disease.
Overley, S. C., et al. (2017). Tandem spinal stenosis: A systematic review. JBJS Reviews, 5(9), e1.
Currier, B. L., & Marawar, S. V. (2007). Degenerative cervical myelopathy: Diagnosis and management. The Journal of Bone and Joint Surgery, 89(6), 1360-1378.
Sobański, D., Staszkiewicz, R., et al. (2023). Presentation, diagnosis, and management of lower back pain associated with spinal stenosis: a narrative review. Medical Science Monitor, 29, e939237.
Chiropractic Treatment & Cervical Stenosis References:
Zhu, L., Wei, X., & Wang, S. (2016). Does cervical spine manipulation reduce pain in people with degenerative cervical radiculopathy? A systematic review of the evidence and a meta-analysis. Clinical Rehabilitation, 30(2), 145-155.
Christensen, K. D., & Buswell, K. (2008). Chiropractic outcomes managing radiculopathy in a hospital setting: A retrospective review of 162 patients. Journal of Chiropractic Medicine, 7(2), 74-81.
Chu, E. C. P., Trager, R. J., & Tao, C. (2022). Chiropractic management of neck pain complicated by symptomatic vertebral artery stenosis and dizziness. The American Journal of Case Reports, 23, e937991.
Wang, P., et al. (2020). Meta-analysis of the therapeutic effect of acupuncture and chiropractic on cervical spondylosis radiculopathy: A systematic review and meta-analysis protocol. Medicine, 99(5), e18966.
La Russa, R., de Sire, A., Agostini, F., Bernetti, A., et al. (2022). Cervical spine manipulations: Role of diagnostic procedures, effectiveness, and safety from a rehabilitation and forensic medicine perspective. Diagnostics, 12(5), 1056.
Powell, F. C., Hanigan, W. C., & Olivero, W. C. (1993). A risk/benefit analysis of spinal manipulation therapy for relief of lumbar or cervical pain. Neurosurgery, 33(1), 73-78.
Chu, E. C. P., Trager, R. J., Lee, L. Y. K., & Niazi, I. K. (2023). A retrospective analysis of the incidence of severe adverse events among recipients of chiropractic spinal manipulative therapy. Scientific Reports, 13, 145.
Carlesso, L. C., Gross, A. R., Santaguida, P. L., et al. (2010). Adverse events associated with the use of cervical manipulation and mobilization: A systematic review. Manual Therapy, 15(5), 434-444.
