אכילס בורסיטיס: אבחון וטיפול בכאב מאחורי העקב מפורטים כאן. דלקת בבורסה של גיד אכילס (Achilles Bursitis) היא סיבה שכיחה לכאב טורדני בחלקו האחורי של העקב. הבורסה היא שקית קטנה מלאה בנוזל, המשמשת כבולם זעזועים ומפחיתה חיכוך בין הגיד לבין עצם העקב. כאשר נוצר עומס חריג, חיכוך מוגבר או גירוי מתמשך באזור, הבורסה עלולה להזדהם או להפוך לדלקתית, מצב המוביל לכאב מקומי, נפיחות, רגישות למגע וקושי ממשי בהליכה או בריצה. אבחון מדויק של התופעה חיוני כדי להבדיל בינה לבין דלקת בגיד אכילס עצמו או בליטת עצם (הגרונד).
הרופא או הכירופרקט יבצעו בדיקה קלינית מקיפה, הכוללת מישוש של האזור ובחינת טווחי התנועה, ולעיתים ייעזרו בבדיקות דימות כמו אולטרסאונד או MRI כדי לאשר את הממצאים. הטיפול בכאב מתמקד תחילה בהפחתת העומס והרגעת הדלקת. הוא כולל מנוחה, קומפרסים הקרים, ושימוש במדרסים או בהגבהת עקב כדי להוריד מתח מהאזור. בהמשך, כירופרקטיקה מותאמת אישית, הכוללת תרגילי מתיחה וחיזוק הדרגתיים, מהווה מפתח לשיקום מלא ולמניעת חזרת הפציעה. הבנת מנגנון הפציעה, אבחון מוקדם וטיפול נכון הם הצעדים הראשונים בדרך לחזרה לשגרה נטולת כאב.
אכילס בורסיטיס: אבחון וטיפול בכאב מאחורי העקב – רקע
מה זה אכילס בורסיטיס ולמה זה גורם לכאב מאחורי העקב? אכילס בורסיטיס, או בשמה המדויק יותר דלקת הבורסה הרטרו־קלקנאית, היא מצב שבו הבורסה שנמצאת בין גיד אכילס לבין עצם העקב נעשית רגישה, מגורה או מודלקת. הבורסה היא שק קטן המכיל נוזל, ותפקידה להפחית חיכוך בין רקמות. כאשר היא נלחצת שוב ושוב בין הגיד לעצם, בעיקר בזמן הליכה, ריצה, עליות, נעל נוקשה או עומס חוזר, היא עלולה להפוך למקור כאב משמעותי.
הכאב מופיע בדרך כלל בחלק האחורי־עליון של העקב, סמוך למקום שבו גיד אכילס מתחבר לעצם. לעיתים האדם מתאר כאב חד בנעל סגורה, רגישות במגע, נפיחות מקומית או כאב שמחמיר בתחילת פעילות. חשוב להבין שאכילס בורסיטיס אינה תמיד בעיה מבודדת. לעיתים היא מופיעה יחד עם טנדינופתיה של גיד אכילס, עיוות גרמי מסוג Haglund, עומס ריצה או הגבלה בתנועת הקרסול (Aaron, 2011; Wnuk-Scardaccione, 2021).
שכיחות אכילס בורסיטיס וכאב מאחורי העקב
קשה לקבוע שכיחות מדויקת של אכילס בורסיטיס, משום שמקרים רבים נכללים תחת כותרות רחבות יותר כמו “כאב אכילס”, “טנדינופתיה של אכילס” או “כאב אחורי בעקב”. עם זאת, כאבים באזור גיד אכילס שכיחים בקרב רצים, ספורטאים, אנשים פעילים וגם אנשים שאינם עוסקים בספורט. במחקרים על פציעות ריצה, אזור כף הרגל והקרסול הוא אחד האזורים הנפגעים ביותר, וגיד אכילס הוא מקור שכיח לכאב עומס־יתר (Martin, 2018; Silbernagel, 2020).
אכילס בורסיטיס אצל רצים
במחקר על רצים עם בורסיטיס רטרו־קלקנאית נמצא כי מבנה עצם העקב, עובי גיד אכילס וגודל הבורסה עשויים להיות קשורים לסיכון גבוה יותר לדלקת באזור (Wnuk-Scardaccione, 2021). המחקר לא מוכיח שכל רץ עם מבנה מסוים יפתח כאב, אך הוא מדגיש שכאב מאחורי העקב אינו רק “דלקת פשוטה”. לעיתים מדובר בשילוב בין עומס אימון, מבנה אנטומי, נעליים, תנועת קרסול וסבילות הרקמות.
אנטומיה פשוטה: איפה נמצאת הבורסה של אכילס?
בחלק האחורי של העקב נמצאים שלושה מבנים מרכזיים: עצם העקב, גיד אכילס והבורסה הרטרו־קלקנאית. גיד אכילס מחבר את שרירי התאומים והסולאוס לעצם העקב, ומאפשר דחיפה בהליכה, ריצה, קפיצה ועלייה במדרגות. הבורסה יושבת בין הגיד לבין החלק העליון־אחורי של עצם העקב, ולכן היא רגישה במיוחד ללחץ וחיכוך.
כאשר כף הרגל עולה לכיוון השוק, כלומר בדורסיפלקסיה, המרווח בין הגיד לעצם יכול להצטמצם. אם יש עומס חוזר, נעל הלוחצת על העקב, עלייה חדה בריצה בעליות או מבנה עצם בולט, הבורסה עלולה להידחס שוב ושוב. עם הזמן נוצר כאב מקומי, נפיחות ולעיתים רגישות משמעותית אפילו למגע של נעל.
אכילס בורסיטיס לעומת טנדינופתיה של אכילס
אחת הטעויות הנפוצות היא לקרוא לכל כאב מאחורי העקב “דלקת בגיד אכילס”. בפועל, יש הבדל בין דלקת בבורסה לבין טנדינופתיה של הגיד. טנדינופתיה היא מצב שבו הגיד עצמו רגיש, מעובה או מתקשה להתמודד עם עומס. בורסיטיס היא מצב שבו שק הבורסה הוא מקור הכאב העיקרי.
איך מבדילים לפי מיקום הכאב?
כאשר הכאב ממוקד עמוק בין גיד אכילס לעצם העקב, במיוחד בצד האחורי־עליון של העקב, עולה חשד לבורסיטיס. כאשר הכאב נמצא בתוך הגיד עצמו, מעט מעל העקב או באזור החיבור של הגיד לעצם, עולה חשד לטנדינופתיה. עם זאת, שני המצבים יכולים להופיע יחד, ולכן אבחון טוב אינו מסתמך רק על מיקום, אלא גם על בדיקה, תפקוד והדמיה במידת הצורך (Maffulli, 2020).
הסימנים השכיחים של אכילס בורסיטיס
התסמינים השכיחים כוללים כאב בחלק האחורי של העקב, רגישות בלחיצה משני צדי גיד אכילס ליד החיבור לעצם, נפיחות מקומית, כאב בנעליים סגורות, כאב בעלייה במדרגות, כאב בריצה בעלייה ולעיתים תחושת חום או גירוי באזור. הכאב יכול להיות חזק במיוחד בתחילת פעילות, להשתפר מעט לאחר חימום, ואז לחזור לאחר עומס ממושך.
כאב בנעליים כנורת אזהרה מכנית
כאשר הכאב מחמיר בעיקר בנעל עם עקב קשיח, זה רמז חשוב. נעל שלוחצת בדיוק על האזור הרגיש יכולה להמשיך לגרות את הבורסה גם אם תוכנית התרגול טובה. לכן טיפול בכאב מאחורי העקב אינו מסתכם בתרגילים בלבד. לעיתים שינוי נעליים, ריפוד, הגבהת עקב זמנית או הפחתת חיכוך יכולים להיות חלק משמעותי מהשיפור.
גורמים שכיחים לאכילס בורסיטיס
הגורם המרכזי הוא בדרך כלל שילוב של עומס וחיכוך. ריצה בעליות, עלייה מהירה בנפח אימון, מעבר לנעליים חדשות, נעל קשיחה בעקב, הליכה מרובה, עמידה ממושכת, חזרה מהירה מדי לספורט או קיצור יחסי בשרירי התאומים יכולים להגביר עומס באזור.
Haglund deformity וכאב אחורי בעקב
Haglund deformity הוא בלט גרמי בחלק האחורי־עליון של עצם העקב. כאשר הבלט בולט לכיוון גיד אכילס והבורסה, הוא יכול להגביר חיכוך ולתרום לבורסיטיס או לכאב בגיד. לא כל אדם עם Haglund יסבול מכאב, ולא כל בורסיטיס נגרמת מבלט כזה, אך כאשר יש כאב בנעליים ונפיחות אחורית בעקב, זו אבחנה שצריך לשקול (Kang, 2012; Wnuk-Scardaccione, 2021).
גורמי סיכון לכאב מאחורי העקב
גורמי הסיכון כוללים ריצה למרחקים, אימוני עליות, קפיצה, נעליים קשיחות, שינוי פתאומי בנפח פעילות, הגבלה בדורסיפלקסיה של הקרסול, מבנה עצם העקב, טנדינופתיה קיימת של אכילס, עודף עומס על שרירי השוק ולעיתים מחלות דלקתיות מערכתיות.
גורמי סיכון שאינם קשורים רק לספורט
גם אנשים שאינם רצים יכולים לפתח אכילס בורסיטיס. הליכה מרובה בנעל לא מתאימה, עבודה בעמידה, שינוי חד בפעילות, נעל אלגנטית קשיחה, עלייה במשקל, ירידה בכושר גופני או חזרה לפעילות אחרי תקופה יושבנית יכולים לגרום לעומס באזור. לכן האבחון צריך להתייחס לא רק לאימונים, אלא גם לעבודה, נעליים, הרגלי הליכה, מדרגות ושגרת היום.
אבחנה מבדלת: מה עוד יכול לגרום לכאב מאחורי העקב?
כאב מאחורי העקב יכול לנבוע ממספר מצבים. בין האפשרויות: טנדינופתיה של גיד אכילס, קרע חלקי בגיד, בורסיטיס שטחית בין העור לגיד, שבר מאמץ בעקב, כאב עצבי, דלקת מפרקים, enthesitis על רקע מחלה דלקתית, plantar fasciitis שמקרינה לאזור, או כאב שמקורו בקרסול ובכף הרגל.
למה אבחנה מדויקת משנה את הטיפול?
אם מקור הכאב הוא בעיקר בורסה רגישה, הטיפול יתמקד בהפחתת לחץ וחיכוך. אם המקור הוא גיד אכילס, הדגש יהיה יותר על העמסה הדרגתית של הגיד. אם יש חשד לשבר מאמץ, המשך ריצה יכול להחמיר. אם יש מחלה דלקתית, נדרש בירור רפואי. לכן טיפול “אחיד” לכל כאב בעקב עלול לפספס את הבעיה האמיתית.
איך מאבחנים אכילס בורסיטיס?
האבחון מתחיל בשיחה: מתי התחיל הכאב, מה השתנה בפעילות, אילו נעליים בשימוש, האם הכאב מופיע בנעל סגורה, האם יש כאב בריצה בעלייה, האם יש נפיחות, והאם הכאב מופיע בבוקר או לאחר עומס. לאחר מכן מבצעים בדיקה של העקב, גיד אכילס, קרסול, טווחי תנועה, כוח שרירי השוק, הליכה ולעיתים תפקוד כמו עלייה על קצות האצבעות.
בדיקה גופנית ממוקדת
בבדיקה מחפשים רגישות עמוקה באזור הבורסה, כאב בלחיצה משני צדי הגיד ליד החיבור לעצם, נפיחות, כאב בדורסיפלקסיה של הקרסול, כאב בנעל, והבדל בין כאב בגיד עצמו לבין כאב בבורסה. בודקים גם אם יש עיבוי של הגיד, כאב בעת כיווץ שרירי התאומים, או חולשה שמרמזת על בעיה גידית משמעותית.
האם צריך אולטרסאונד, צילום או MRI?
לא תמיד. במקרים קלים וברורים, אבחון קליני יכול להספיק להתחלת טיפול שמרני. הדמיה נשקלת כאשר הכאב חזק, ממושך, אינו משתפר, יש חשד לקרע בגיד, חשד לבלט גרמי משמעותי, חשד למחלה דלקתית, או כאשר מתכננים טיפול מתקדם.
מה כל בדיקה יכולה להראות?
אולטרסאונד יכול להראות נוזל או עיבוי בבורסה, שינויים בגיד אכילס ולעיתים דלקת מקומית. צילום יכול לעזור בזיהוי Haglund deformity, הסתיידויות או שינויים גרמיים. MRI מספק תמונה רחבה יותר של הבורסה, הגיד, העצם והרקמות הרכות, והוא מתאים יותר למצבים מורכבים או כאשר יש אבחנה לא ברורה (Maffulli, 2020; Martin, 2018).
טיפול ראשוני באכילס בורסיטיס
הטיפול הראשוני הוא בדרך כלל שמרני. המטרה הראשונה היא להפחית את הגירוי המכני. זה כולל הפחתת פעילויות שמחמירות, שינוי נעליים, הימנעות זמנית מעליות וריצה מהירה, שימוש בריפוד באזור העקב, ולעיתים הגבהת עקב זמנית כדי להפחית דחיסה בין הגיד לעצם.
הפחתת עומס בלי השבתה מלאה
ברוב המקרים אין צורך להפסיק כל פעילות. הליכה קלה או אימון שאינו מחמיר יכולים להישאר בתוכנית. אבל אם ריצה, עליות או קפיצות מחזירות כאב חד, יש להפחית אותן זמנית. מנוחה מוחלטת עלולה להחליש את שרירי השוק והגיד, בעוד עומס גבוה מדי ימשיך לגרות את הבורסה. האיזון הוא התאמת עומס.
שינוי נעליים והפחתת לחץ על העקב
נעליים הן חלק מרכזי בטיפול. נעל עם גב קשיח, שפשוף מקומי או לחץ ישיר על העקב יכולה לשמר את הכאב. לעיתים מעבר זמני לנעל רכה יותר באזור העקב, שימוש בפד סיליקון, שרוול הגנה או הגבהת עקב קטנה יכולים להפחית את הלחץ.
למה הגבהת עקב יכולה לעזור?
הגבהה קלה של העקב יכולה להפחית את מתיחת גיד אכילס ואת הדחיסה באזור הבורסה בזמן הליכה. זה אינו פתרון קבוע לכל אדם, אך בתקופה רגישה הוא יכול לאפשר ירידה בכאב והמשך תנועה. בהמשך, כאשר הכאב יורד, כדאי לצמצם תלות באמצעים חיצוניים ולחזור בהדרגה לתפקוד רגיל.
תרופות, קרח וזריקות: מה מקומם?
קרח יכול לעזור בהפחתת כאב קצר־טווח, במיוחד לאחר פעילות. נוגדי דלקת יכולים לעזור לחלק מהאנשים, אך יש להשתמש בהם בזהירות ובהתאם לייעוץ רפואי, במיוחד אצל אנשים עם בעיות קיבה, כליות, לב או תרופות קבועות.
זהירות עם זריקות סטרואידים
זריקות סטרואידים לבורסה הרטרו־קלקנאית עשויות להפחית כאב במקרים מסוימים, אך הן דורשות שיקול זהיר מאוד בגלל הקרבה לגיד אכילס והחשש מפגיעה בגיד או סיכון לקרע. סקירות על בורסיטיס מציינות שטיפול שמרני הוא בדרך כלל קו ראשון, ושזריקות באזור אכילס אינן החלטה שגרתית או אוטומטית (Aaron, 2011; Li, 2016). כאשר נשקלת זריקה, רצוי שתתבצע בהנחיית הדמיה ועל ידי גורם רפואי מתאים.
שיקום לאכילס בורסיטיס: שלבים מעשיים
שיקום נכון משלב הפחתת גירוי, החזרת טווח תנועה, חיזוק הדרגתי וחזרה מבוקרת לפעילות. חשוב לא להעתיק תוכנית של טנדינופתיה אמצעית של אכילס באופן מלא, משום שבאזור החיבור לעקב יש רגישות גבוהה יותר לדחיסה. תרגיל שמתאים לכאב באמצע הגיד עלול להיות אגרסיבי מדי כאשר הכאב נמצא ממש מאחורי העקב.
שלב 1: הורדת כאב ודחיסה
בשלב הראשון מפחיתים פעולות שמגרות: ריצה בעליות, מדרגות רבות, קפיצות, נעל קשיחה ומתיחות חזקות של התאומים. אפשר לשלב הליכה מתונה, אופניים קלים אם אינם מכאיבים, חיזוק קל בטווח נוח וקרח לאחר עומס אם זה מקל.
שלב 2: חיזוק שרירי שוק בטווח שאינו דוחס
כאשר הכאב יורד, מתחילים חיזוק של שרירי התאומים והסולאוס. בשלב מוקדם עדיף להימנע מירידה עמוקה של העקב מתחת למדרגה, משום שהיא מגבירה דורסיפלקסיה ודחיסה באזור הבורסה. אפשר להתחיל מהרמות עקב על משטח ישר, איזומטריה, ולאחר מכן להעלות עומס בהדרגה.
שלב 3: חזרה לריצה, עליות וקפיצות
לאחר שהכאב נשלט והכוח משתפר, מחזירים פעילות ספציפית. מתחילים בהליכה מהירה, ריצה־הליכה, ריצה במישור, ורק בהמשך עליות, מהירות וקפיצות. מדד חשוב הוא תגובת הכאב ב־24–48 השעות שאחרי הפעילות. אם הכאב חוזר חזק או הנפיחות עולה, העומס גבוה מדי.
אילו תרגילים יכולים להתאים?
תרגילים אפשריים כוללים כיווץ איזומטרי של התאומים, הרמות עקב בעמידה על שתי רגליים, הרמות עקב בישיבה לחיזוק הסולאוס, חיזוק כף רגל, תרגילי שיווי משקל, חיזוק ירך וישבן, ובהמשך הרמות עקב על רגל אחת. המפתח הוא לא סוג התרגיל בלבד, אלא המינון, הטווח והתגובה.
למה לא להתחיל מיד באקסצנטרי עמוק?
תרגילי אקסצנטרי על מדרגה נפוצים בטנדינופתיה של אכילס, אך באכילס בורסיטיס או בכאב באזור החיבור לעקב, ירידה עמוקה של העקב יכולה להגביר דחיסה בבורסה. לכן מתחילים בדרך כלל בטווח פחות דחוס, ורק לאחר ירידת כאב מתקדמים בזהירות. סקירות על טיפול בגיד אכילס מדגישות שהעמסת גיד חשובה, אך צריכה להיות מותאמת למיקום הכאב ולרגישות המטופל (Sussmilch-Leitch, 2012; Silbernagel, 2020).
טיפול ידני, כירופרקטיקה ותפקוד השרשרת התנועתית
כירופרקטיקה או טיפול ידני יכולים להועיל כאשר כאב מאחורי העקב קשור לתנועתיות קרסול, עומס בכף הרגל, תפקוד ירך־אגן, דפוס הליכה או מגבלות שריר־שלד סמוכות. כירופרקט מיומן אינו אמור “לטפל בבורסה בלבד”, אלא לבדוק את הקרסול, כף הרגל, שרירי השוק, הברך, הירך, האגן והגב התחתון.
מה יכולה לכלול גישה כירופרקטית?
גישה כירופרקטית עשויה לכלול מוביליזציה של הקרסול וכף הרגל, טיפול ברקמות רכות סביב השוק, הדרכת תנועה, תרגילי חיזוק, התאמת עומסים והמלצות נעליים. הכירופרקט עשוי להשתמש בגלי הלם ובלייזר רך כדי לקדם ריפוי של הבורסיטיס. במקרים שבהם יש חשד לקרע בגיד, שבר מאמץ, דלקת מערכתית או כאב שאינו מתאים למקור שריר־שלד, יש להפנות לבירור רפואי. טיפול ידני יכול להיות תוספת טובה, אך אינו מחליף שיקום הדרגתי וניהול עומס.
גלי הלם וטיפולים נוספים
במצבים כרוניים של כאב באזור אכילס, במיוחד כאשר קיימת גם טנדינופתיה אינסרציונלית, לעיתים נשקל טיפול בגלי הלם. סקירות על טיפול לא־ניתוחי באכילס אינסרציונלי מצאו שלגלי הלם יש מקום אפשרי, אך ההשפעה תלויה בבחירת המטופלים, בפרוטוקול ובשילוב עם תרגול מתאים (Ko, 2023; Zhi, 2021).
מתי שוקלים טיפול מתקדם?
טיפול מתקדם נשקל כאשר טיפול שמרני מסודר במשך מספר שבועות או חודשים אינו משפר כאב ותפקוד. לפני שעוברים לזריקות, גלי הלם או ניתוח, חשוב לוודא שהתוכנית השמרנית באמת כללה התאמת נעליים, הפחתת דחיסה, ניהול עומסים וחיזוק מדורג. לעיתים “ניסיתי הכול” פירושו למעשה שלא הייתה תוכנית שיקום מסודרת.
מתי ניתוח עולה על הפרק?
ניתוח נשקל במקרים ממושכים ועקשניים, במיוחד כאשר יש Haglund deformity משמעותי, כאב כרוני שלא מגיב לטיפול שמרני, מעורבות גידית משמעותית או הגבלה תפקודית קשה. ניתוחים עשויים לכלול הסרת בלט גרמי, ניקוי בורסה או טיפול בגיד אכילס לפי הצורך.
ניתוח אינו קו ראשון
ברוב המקרים הטיפול מתחיל שמרני. הסיבה לכך היא שרבים משתפרים עם הפחתת עומס, שינוי נעליים, שיקום וחזרה מדורגת לפעילות. ניתוח דורש החלמה, שיקום וסיכונים, ולכן הוא מתאים בעיקר למקרים נבחרים לאחר כישלון טיפול שמרני משמעותי (Maffulli, 2020; van Sterkenburg, 2012).
מתי לפנות לבדיקה מקצועית?
כדאי לפנות לבדיקה אם הכאב נמשך יותר משבועיים־שלושה, אם יש נפיחות ברורה, אם הכאב מחמיר, אם קשה ללכת, אם יש כאב חד לאחר “פופ” או תחושת קריעה, אם אי אפשר לעלות על קצות האצבעות, או אם הכאב מופיע גם במנוחה ובלילה.
סימנים שמחייבים בדיקה מהירה
פנייה מהירה חשובה כאשר יש חשד לקרע בגיד אכילס, אודם וחום מקומי משמעותיים, חום גוף, נפיחות חריגה, כאב לאחר חבלה, כאב שאינו מאפשר דריכה, או מחלות רקע דלקתיות. במצבים כאלה לא כדאי להסתפק בטיפול עצמי או להמשיך להתאמן.
מניעה: איך להפחית סיכון לחזרת הכאב?
מניעה מבוססת על שלושה עקרונות: עומס הדרגתי, נעליים מתאימות וחיזוק. רצים צריכים להיזהר מעלייה מהירה במרחק, מהירות ועליות. מתאמנים צריכים להעלות עומס בהדרגה ולהימנע מקפיצה חדה בתרגילי תאומים, קפיצות או ספרינטים. אנשים שעובדים בעמידה צריכים לשים לב לנעליים ולזמני התאוששות.
הרגלים שעוזרים לעקב
כדאי לשמור על חיזוק קבוע של שרירי השוק, לשלב תרגילי שיווי משקל, להחליף נעליים שחוקות, להימנע מנעליים שלוחצות על העקב, ולהחזיר עליות וריצה מהירה רק בהדרגה. כאשר מופיע כאב קל, עדיף להגיב מוקדם ולהוריד עומס לכמה ימים מאשר להמשיך עד שהכאב הופך כרוני.
סיכום: אכילס בורסיטיס וכאב מאחורי העקב
אכילס בורסיטיס היא סיבה שכיחה יחסית לכאב מאחורי העקב, במיוחד כאשר יש חיכוך או דחיסה בין גיד אכילס לעצם העקב. היא יכולה להופיע אצל רצים, מתאמנים, עובדים בעמידה ואנשים שנועלים נעליים קשיחות. האבחון מתבסס על מיקום הכאב, רגישות מקומית, בדיקת גיד אכילס, הערכת נעליים ועומסים, ולעיתים אולטרסאונד, צילום או MRI.
הטיפול היעיל ביותר ברוב המקרים הוא שמרני: הפחתת לחץ, שינוי נעליים, ניהול עומסים, חיזוק הדרגתי של שרירי השוק, חזרה מדורגת לפעילות וטיפול ידני לפי צורך. כירופרקטיקה יכולה להשתלב כאשר יש מעורבות של הקרסול, כף הרגל, השוק או השרשרת התנועתית, אך היא אינה מחליפה אבחון רפואי במצבים חריגים. המטרה אינה רק להעלים כאב, אלא להחזיר את העקב, הגיד והרגל כולה לתפקוד יציב ובטוח.
References:
Aaron, D. L., Patel, A., Kayiaros, S., & Calfee, R. (2011). Four common types of bursitis: Diagnosis and management. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 19(6), 359–367. doi:10.5435/00124635-201106000-00006.
Kang, S., Thordarson, D. B., & Charlton, T. P. (2012). Insertional Achilles tendinitis and Haglund’s deformity. Foot & Ankle International, 33(6), 487–491. doi:10.3113/FAI.2012.0487.
Ko, V. M. C., Cao, M., Mitchell, W. G., & Lin, C.-W. C. (2023). Comparative short-term effectiveness of non-surgical treatments for insertional Achilles tendinopathy: A systematic review and network meta-analysis. BMC Musculoskeletal Disorders, 24, 157. doi:10.1186/s12891-023-06170-x.
Li, H.-Y., & Hua, Y.-H. (2016). Achilles tendinopathy: Current concepts about the basic science and clinical treatments. BioMed Research International, 2016, 6492597. doi:10.1155/2016/6492597.
Maffulli, N., Longo, U. G., Kadakia, A., & Spiezia, F. (2020). Achilles tendinopathy. Foot and Ankle Surgery, 26(3), 240–249. doi:10.1016/j.fas.2019.03.009. (PubMed)
Martin, R. L., Chimenti, R., Cuddeford, T., Houck, J., Matheson, J. W., McDonough, C. M., Paulseth, S., Wukich, D. K., & Carcia, C. R. (2018). Achilles pain, stiffness, and muscle power deficits: Midportion Achilles tendinopathy revision 2018. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 48(5), A1–A38. doi:10.2519/jospt.2018.0302.
Silbernagel, K. G., Hanlon, S., & Sprague, A. (2020). Current clinical concepts: Conservative management of Achilles tendinopathy. Journal of Athletic Training, 55(5), 438–447. doi:10.4085/1062-6050-356-19.
Sussmilch-Leitch, S. P., Collins, N. J., Bialocerkowski, A. E., Warden, S. J., & Crossley, K. M. (2012). Physical therapies for Achilles tendinopathy: Systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 5, 15. doi:10.1186/1757-1146-5-15.
van Sterkenburg, M. N., Wiegerinck, J. I., Karlsson, J., & van Dijk, C. N. (2012). Treatment for insertional Achilles tendinopathy: A systematic review. Knee Surgery, Sports Traumatology, Arthroscopy, 20(7), 1345–1355. doi:10.1007/s00167-011-1717-7.
Zhi, X., Liu, X., Han, C., Wu, H., & Jiang, Y. (2021). Nonoperative treatment of insertional Achilles tendinopathy: A systematic review. Journal of Orthopaedic Surgery and Research, 16, 233. doi:10.1186/s13018-021-02368-0.