הלוקס ולגוס: אבחון וטיפול

הלוקס ולגוס: אבחון וטיפול זהו נושאו של המאמר הנוכחי. הפרעה זאת הידועה גם בכינוי בוניון, היא עיוות מתקדם של המפרק המטטרסופלנגיאלי הראשון. העיוות מאופיין בסטייה חיצונית של הבוהן הגדולה וסטייה פנימית של עצם המטטרסל הראשונה. הפרעה זאת עלולה לגרום לכאבים, לפגיעה בהליכה ולקושי בהנעלה, ולהשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. בעוד שהנעלה ועומסים ביומכניים ממלאים תפקיד בהתפתחות הלוקס ולגוס והפרעות בריאותיות נוספות בכפות הרגליים, הראיות המצטברות מדגישות את התרומה המשמעותית של גורמים גנטיים לכך.

כמו בהרבה בעיות אחרות גם הלוקס ולגוס (Hallux Valgus) ועיוותים אחרים בכפות הרגליים קשורים לתורשה. אם אתם סובלים מהפרעות אלה סביר שהן גם נחלתן של חלק מבני משפחתכם. המשמעות היא שגם הילדים שלכם עלולים לסבול מהפרעות דומות בכפות הרגליים. לטענת החוקרים קרוב ל- 60% מהאוכלוסייה סובלת מבוניונים, דפורמציות ובעיות אחרות בכפות רגליים. במאמר הנוכחי "הלוקס ולגוס והשפעות התורשה" נדון בנושא.

הלוקס ולגוס: אבחון וטיפול – רקע

הלוקס ולגוס, המכונה בעברית לעיתים “בוהן קלובה” או “בוניון”, הוא עיוות שכיח בקדמת כף הרגל שבו הבוהן הגדולה נוטה לכיוון האצבע השנייה, בעוד שראש עצם המסרק הראשונה בולט פנימה ויוצר בליטה בצד הפנימי של מפרק הבוהן. הבליטה הזו אינה רק “עצם שגדלה”, אלא ביטוי לשינוי במנח המפרק, במערכת הרצועות, בגידים, בשרירי כף הרגל ולעיתים גם במבנה הקשת ובתפקוד הקרסול והאגן. אצל חלק מהאנשים הלוקס ולגוס כמעט אינו כואב, ואצל אחרים הוא גורם כאב משמעותי, קושי בנעליים, דלקת מקומית, יבלות, כאבים בכרית כף הרגל, שינוי בהליכה ופגיעה באיכות החיים.

חשוב להבין שהלוקס ולגוס אינו רק בעיה אסתטית. כאשר הבוהן הגדולה אינה משתתפת היטב בדחיפה בזמן הליכה, הגוף עשוי לפצות באמצעות העברת עומס לאצבעות אחרות, שינוי מנח כף הרגל, ירידה ביציבות או שינוי תבנית הליכה. לכן אבחון נכון אינו מסתפק בהסתכלות על “הבליטה”, אלא בוחן כאב, תפקוד, נעליים, טווחי תנועה, צילומי רנטגן בעמידה, גורמי סיכון, מצב מפרקים סמוכים ומטרות המטופל.

מהו הלוקס ולגוס?

הלוקס ולגוס הוא עיוות של מפרק הבוהן הגדולה, בעיקר במפרק הראשון שבין עצם המסרק הראשונה לבין עצם הבוהן, הנקרא first metatarsophalangeal joint. במצב תקין, הבוהן הגדולה פונה קדימה יחסית ומשתתפת בייצוב כף הרגל ובדחיפה בזמן הליכה. בהלוקס ולגוס, הבוהן סוטה החוצה לכיוון האצבע השנייה, בעוד שהמסרק הראשון נוטה פנימה. כך נוצרת זווית מוגברת בין הבוהן לעצם המסרק, ולעיתים גם שינוי במיקום העצמות הססמואידיות שמתחת למפרק (Coughlin, 2007).

המצב יכול להיות קל, בינוני או חמור. בחלק מהמקרים קיימת רק בליטה קלה ואי־נוחות בנעל צרה. במקרים אחרים הבוהן דוחפת את האצבע השנייה, נוצרת חפיפה בין אצבעות, מופיע כאב בכרית כף הרגל או מתפתחת נוקשות מפרקית. ככל שהעיוות מתקדם, הטיפול השמרני עשוי להקל כאב אך פחות סביר שיחזיר את המבנה למצב ישר לחלוטין.

עד כמה הלוקס ולגוס שכיח?

הלוקס ולגוס הוא אחת מהבעיות השכיחות ביותר בקדמת כף הרגל. סקירה ומטה־אנליזה עולמית מצאה שכיחות משוערת של כ־19% באוכלוסייה הכללית, עם הבדלים לפי גיל, מין ואזור גיאוגרפי (Cai, 2023). סקירה מוקדמת יותר מצאה שהשכיחות עולה עם הגיל ושכיחה יותר בקרב נשים, אם כי הערכות השכיחות משתנות מאוד לפי שיטת המדידה והאוכלוסייה שנבדקה (Nix, 2010).

השכיחות הגבוהה אינה אומרת שכל אדם עם הלוקס ולגוס זקוק לטיפול. ההחלטה תלויה בתסמינים: כאב, קושי בנעליים, דלקת חוזרת, שינוי בהליכה, פגיעה בפעילות או התקדמות העיוות. יש אנשים שחיים שנים עם עיוות קל וללא מגבלה, ולכן אין צורך לטפל בצילום או בצורה בלבד. מטפלים באדם, לא רק בזווית.

גורמים להלוקס ולגוס

גנטיקה ומבנה כף הרגל

אחד הגורמים החשובים הוא נטייה משפחתית. אנשים רבים עם הלוקס ולגוס מספרים שגם להורה, סבתא או אח יש מבנה דומה בכף הרגל. הגנטיקה אינה קובעת בהכרח שהמצב יחמיר, אך היא יכולה להשפיע על מבנה עצמות המסרק, גמישות רצועות, קשת כף הרגל, תנועתיות המפרקים ומנח הבוהן.

מבנה כף הרגל חשוב גם הוא. קשת שטוחה, פרונציה מוגברת, גמישות יתר במפרק המסרק הראשון, אצבע שנייה ארוכה, מבנה נעליים, חולשת שרירי כף הרגל וטווחי תנועה מוגבלים בקרסול עשויים להשתלב בתהליך. הלוקס ולגוס אינו תמיד נגרם מגורם אחד, אלא משילוב של מבנה, עומס, נעליים, פעילות וגיל (Coughlin, 2007).

נעליים צרות ועקבים גבוהים

נעליים צרות בקדמת כף הרגל עלולות להפעיל לחץ מתמשך על הבוהן הגדולה ולדחוף אותה לכיוון האצבע השנייה. עקב גבוה מגביר עומס על קדמת כף הרגל ומעלה לחץ על מפרקי המסרק. לכן נעליים אינן בהכרח הגורם היחיד להלוקס ולגוס, אך הן יכולות להחמיר כאב ותסמינים אצל מי שיש לו נטייה מבנית (Colò, 2024).

בחירה בנעל רחבה מספיק בקופסת האצבעות, עם עקב נמוך, סוליה יציבה וריפוד מתאים, היא אחת ההמלצות השמרניות החשובות ביותר. נעל אינה “מתקנת” עיוות מתקדם, אך יכולה להפחית חיכוך, לחץ, דלקת מקומית וכאב בזמן הליכה.

גיל, מין וגמישות רצועות

הלוקס ולגוס שכיח יותר עם העלייה בגיל, בין היתר בגלל שינויים ברקמות חיבור, עומסים מצטברים, שינויי נעליים, ירידה בכוח שרירי כף הרגל ושינויים מפרקיים. הוא שכיח יותר בנשים, כנראה בשל שילוב של גורמים אנטומיים, הורמונליים, גמישות רקמות ודפוסי הנעלה (Nix, 2010).

גמישות יתר כללית יכולה להשפיע על יציבות המפרק הראשון בכף הרגל. כאשר הרצועות אינן מייצבות היטב את המסרק הראשון, הבוהן הגדולה עלולה לסטות בהדרגה. במקרים אלה טיפול שמרני צריך לכלול חיזוק ושליטה תנועתית, לא רק מפריד אצבעות.

טבלה: גורמי סיכון נפוצים להלוקס ולגוס

סימנים ותסמינים של הלוקס ולגוס

התסמין הבולט ביותר הוא בליטה בצד הפנימי של בסיס הבוהן הגדולה. הבליטה יכולה להיות אדומה, רגישה או נפוחה, במיוחד לאחר נעילת נעל צרה. הבוהן הגדולה נוטה בהדרגה לכיוון האצבע השנייה, ולעיתים דוחפת אותה או עולה עליה. חלק מהמטופלים מתארים כאב ישיר במפרק, ואחרים מתארים כאב בכרית כף הרגל, כאילו “דורכים על אבן”.

תסמינים נוספים כוללים יבלות, שפשוף בעור, תחושת שריפה, עייפות בכף הרגל, קושי למצוא נעליים, ירידה ביציבות, כאב לאחר הליכה ממושכת ונוקשות בבוהן. כאשר מופיעה נוקשות משמעותית במפרק, יש לשקול גם אבחנה של הלוקס ריגידוס או שילוב בין עיוות ונזק מפרקי.

אבחון הלוקס ולגוס

בדיקה קלינית

האבחון מתחיל בהסתכלות ובתשאול. המטפל או הרופא יבדקו מתי התחיל העיוות, האם יש כאב, אילו נעליים מחמירות, האם קיימת התקדמות, האם יש כאבים בכרית כף הרגל, האם יש קושי בהליכה או ספורט, והאם יש סיפור משפחתי. לאחר מכן בודקים את מנח כף הרגל בעמידה, את הבוהן הגדולה, את האצבעות הסמוכות, את הקשת ואת הקרסול.

בדיקה טובה כוללת גם טווח תנועה של מפרק הבוהן, יכולת דחיפה בזמן הליכה, כאב במישוש, נוקשות, גמישות יתר, תפקוד שרירי כף הרגל, מנח הקרסול ותנועת הירך. הסיבה היא שהלוקס ולגוס אינו בעיה של מפרק אחד בלבד. הוא יכול להיות חלק מתבנית תנועה של כל הגפה התחתונה.

צילום רנטגן בעמידה

כאשר יש כאב משמעותי, עיוות מתקדם, שיקול ניתוחי או צורך בהערכת חומרה, צילום רנטגן בעמידה חשוב יותר מצילום ללא נשיאת משקל. הצילום מאפשר למדוד את זווית הלוקס ולגוס, את הזווית בין המסרק הראשון לשני, את מצב המפרק, את מיקום הססמואידים ואת קיום שינויים ניווניים (Coughlin, 2007).

המדדים המרכזיים הם Hallux Valgus Angle, או HVA, ו־Intermetatarsal Angle, או IMA. HVA מודד את סטיית הבוהן ביחס למסקר הראשון. IMA מודד את הפתיחה בין המסרק הראשון לשני. עם זאת, סקירה עדכנית מצאה שונות רבה בין מחקרים באופן שבו מסווגים חומרת הלוקס ולגוס לקל, בינוני וחמור, ולכן אין להתייחס לסף אחד כאל אמת מוחלטת (Spindler, 2024).

טבלה: מדדים נפוצים באבחון הלוקס ולגוס

אבחנה מבדלת של הלוקס ולגוס

לא כל כאב בבסיס הבוהן הוא הלוקס ולגוס. יש מצבים שיכולים להיראות דומים או להופיע יחד. הלוקס ריגידוס, למשל, הוא מצב שבו מפרק הבוהן הגדולה נעשה נוקשה וכואב, בעיקר בכיפוף לאחור בזמן הליכה. גאוט יכול לגרום התקף כאב חריף, אדמומיות וחום מקומי במפרק הבוהן. דלקת מפרקים שגרונית יכולה לגרום עיוותים בקדמת כף הרגל, כאב במפרקים נוספים ונוקשות בוקר.

מצבים נוספים כוללים בורסיטיס באזור הבליטה, יבלת לחץ, נוירומה על שם מורטון, כאב במפרק המסרק השני, שבר מאמץ, כאב ססמואידים, דלקת גידים או פציעה טראומטית. לכן כאשר הכאב חד, חם, נפוח מאוד, הופיע פתאום, או אינו מתאים לדפוס מכני רגיל, יש צורך בבירור רפואי.

טבלה: אבחנה מבדלת לכאב בבוהן הגדולה

טיפול שמרני בהלוקס ולגוס

מטרת הטיפול השמרני

טיפול שמרני מיועד להפחית כאב, לשפר תפקוד, להפחית חיכוך, לשפר עומסים ולנסות להאט החמרה. חשוב לדייק: בטיפול שמרני ניתן לעיתים לשפר זוויות מסוימות במקרים קלים עד בינוניים, במיוחד עם תרגילים ותמיכה חיצונית, אך לרוב לא ניתן “להעלים” עיוות מבני מתקדם ללא ניתוח (Hurn, 2022).

הטיפול השמרני מתאים במיוחד כאשר הכאב קל עד בינוני, כאשר המטופל אינו מעוניין בניתוח, כאשר יש צורך לדחות ניתוח, כאשר קיימות מחלות רקע שמעלות סיכון ניתוחי, או כאשר העיוות אינו חמור. הוא חשוב גם לאחר ניתוח, כחלק מחזרה לתנועה, נעליים מתאימות ושיקום הליכה.

התאמת נעליים

השלב הראשון הוא התאמת נעליים. נעל טובה להלוקס ולגוס צריכה להיות רחבה באזור האצבעות, לא ללחוץ על הבליטה, לא לדחוף את הבוהן פנימה, ובדרך כלל עם עקב נמוך וסוליה יציבה. סקירה עדכנית הדגישה כי נעל עם אורך מתאים, קופסת אצבעות רחבה, סוליה מרופדת ועקב נמוך יכולה להפחית עומס וכאב בקדמת כף הרגל (Colò, 2024).

לעיתים שינוי נעליים הוא הטיפול המשמעותי ביותר. מטופלים שממשיכים להשתמש בנעל צרה או קשיחה מדי יכולים להרגיש כאב גם אם הם מבצעים תרגילים או משתמשים במדרס. לכן לפני שמחפשים פתרונות מורכבים, כדאי לבדוק את הנעליים בפועל.

מפרידי אצבעות, סדים וטייפינג

מפרידי אצבעות, סדי לילה וטייפינג יכולים להפחית כאב אצל חלק מהמטופלים, במיוחד כאשר הם משפרים מנח זמני, מפחיתים חיכוך או מאפשרים תרגול טוב יותר. סקירת רשת של טיפולים שמרניים מצאה כי שילובים כמו תרגול עם מפריד אצבעות או תמיכות שונות עשויים להועיל בחלק מהמדדים, אך יש צורך במחקרים איכותיים יותר כדי לקבוע פרוטוקול חד־משמעי (Ying, 2021).

חשוב להבין שסד לילה אינו בהכרח משנה את מבנה העצמות לטווח ארוך, במיוחד בעיוות מתקדם. הוא יכול להיות כלי להקלה ולתרגול, לא קסם שמיישר את הבוהן. אם הסד גורם כאב, נימול או לחץ עור, יש להפסיק ולבדוק התאמה.

מדרסים ותמיכה בכף הרגל

מדרסים עשויים לעזור כאשר קיימת פרונציה מוגברת, קשת שטוחה, עומס יתר על המסרק הראשון או כאב בכרית כף הרגל. הם אינם “מתקנים” את הבוהן ישירות, אך יכולים לשנות פיזור עומסים, להפחית עומס קדמי ולשפר נוחות. סקירה על מדרסים ונעליים מציינת שהראיות לגבי תיקון העיוות אינן אחידות, אך יש פוטנציאל לשיפור כאב ותסמינים בחלק מהמטופלים (Colò, 2024).

מדרס צריך להיות מותאם למטרה. מדרס קשיח מדי עלול להפריע בנעל. מדרס עבה מדי עלול להעלות לחץ באזור האצבעות אם הנעל צרה. לכן התאמה טובה דורשת שילוב בין מדרס, נעל ותפקוד המטופל.

תרגילים להלוקס ולגוס

תרגילים אינם מחליפים ניתוח כאשר יש עיוות חמור וכאב משמעותי, אך הם יכולים לשפר שליטה שרירית, כוח, טווח תנועה ותפקוד. מחקר אקראי קטן מצא שתרגיל toe-spread-out בשילוב עם אורתוזה שיפר מדדים של זווית הלוקס ולגוס והגדיל את שטח החתך של שריר abductor hallucis במטופלים עם הלוקס ולגוס קל עד בינוני (Kim, 2015).

תרגילים נפוצים כוללים פישוק אצבעות, הפעלת הבוהן הגדולה לכיוון פנימה בלי לכווץ את שאר האצבעות, חיזוק קשת כף הרגל, איסוף מגבת קל, הרמות עקב, תרגילי שיווי משקל, תרגילי קרסול וחיזוק ירך. המטרה היא לא למשוך בכוח את הבוהן, אלא לשפר תפקוד. תרגיל שמחמיר כאב חד במפרק אינו מתאים.

טבלה: דוגמאות לתרגילים שמרניים

כירופרקטיקה והלוקס ולגוס

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול בהלוקס ולגוס כאשר קיימים כאב, מגבלה תנועתית, עומס מכני, שינוי הליכה או תפקוד לקוי בכף הרגל, בקרסול, בברך, בירך או בגב התחתון. כירופרקטיקה אינה “מיישרת עצם” ואינה מחליפה ניתוח כאשר יש עיוות מבני חמור. התרומה האפשרית היא בהערכה תפקודית, טיפול ידני, שיפור תנועתיות, הדרכת עומסים, התאמת תרגילים ומניעת פיצויים.

בבדיקה כירופרקטית ניתן להעריך את מפרק הבוהן, מפרקי המסרק, הקרסול, הקשת, תבנית ההליכה, שיווי משקל, טווחי תנועה בברך ובירך, ותסמינים נלווים כמו כאב בכרית כף הרגל או כאב גב תחתון. הלוקס ולגוס יכול לשנות את הדחיפה בהליכה, ולכן הגוף עשוי להעביר עומס לאזורים אחרים. טיפול נכון מסתכל על השרשרת התנועתית כולה.

טיפול ידני ומוביליזציה בכף הרגל

מחקר אקראי בדק תוכנית שכללה מוביליזציה של כף הרגל, תרגילים ומפריד אצבעות אצל נשים עם הלוקס ולגוס בינוני, ומצא שיפור בכאב, תפקוד, כוח ומדדים רדיוגרפיים בהשוואה לקבוצת ביקורת לאחר מעקב של שנה (Abdalbary, 2018). מחקר נוסף השווה טיפול מנואלי ומניפולטיבי לסד לילה במטופלים עם הלוקס ולגוס קל עד בינוני, ומצא תוצאות המעודדות המשך מחקר בתחום (du Plessis, 2011).

המשמעות הקלינית היא שטיפול ידני עשוי לעזור לחלק מהמטופלים, בעיקר כאשר הוא משולב עם תרגילים, נעליים מתאימות וניהול עומסים. אין לראות בו טיפול יחיד או הבטחה לתיקון מבני. כירופרקט אחראי צריך להסביר מה ניתן לצפות: פחות כאב, יותר תנועה, הליכה נוחה יותר ולעיתים האטת החמרה – אך לא בהכרח יישור מלא של הבוהן.

מתי צריך לשקול ניתוח?

ניתוח נשקל כאשר יש כאב משמעותי, קושי בנעליים, פגיעה בתפקוד או עיוות מתקדם שאינו משתפר בטיפול שמרני. ההחלטה אינה צריכה להתבסס על מראה בלבד. אדם עם עיוות גדול וללא כאב לא תמיד זקוק לניתוח, ואדם עם עיוות בינוני אך כאב משמעותי עשוי להרוויח מהערכה אורתופדית.

יש סוגים רבים של ניתוחים להלוקס ולגוס, כולל osteotomy של המסרק, תיקון רקמות רכות, הליך Lapidus, ניתוחים זעיר־פולשניים ושילובים שונים. הבחירה תלויה בזוויות, גמישות המפרק, חומרת העיוות, גיל, פעילות, מצב המפרק, איכות העצם וניסיון המנתח. מטה־אנליזה מצאה כי ניתוחים זעיר־פולשניים יכולים להראות יתרונות מסוימים במדדים מוקדמים, אך לא תמיד קיימים הבדלים מובהקים בכל המדדים הסופיים לעומת ניתוח פתוח (Ji, 2022).

יתרונות וסיכונים של ניתוח

ניתוח יכול להפחית כאב, לשפר התאמת נעליים, לשפר איכות חיים ולתקן זוויות. סקירה ומטה־אנליזה מצאה שניתוח להלוקס ולגוס הפחית כאב ושיפר מדדי איכות חיים, בעיקר בתחומים פיזיים וחברתיים (Hernández-Castillejo, 2020). עם זאת, ניתוח אינו נטול סיכונים.

סיכונים אפשריים כוללים כאב מתמשך, נפיחות, נוקשות, זיהום, פגיעה עצבית, חזרת העיוות, תיקון יתר, קושי בנעליים, צורך בשיקום ממושך או ניתוח חוזר. לכן יש לשקול ניתוח כאשר יש הצדקה תפקודית ברורה, ולא רק בגלל מראה הבוהן. ההכנה לניתוח וההחלמה כוללות לעיתים שינוי נעליים, הורדת עומס, תרגול, שיקום הליכה ומעקב.

טבלה: טיפול שמרני מול ניתוח

מניעת החמרה של הלוקס ולגוס

מניעה אינה תמיד מונעת לגמרי התקדמות, במיוחד כאשר יש נטייה משפחתית, אך היא יכולה להפחית כאב ולשפר תפקוד. הצעד הראשון הוא בחירת נעליים עם מקום לאצבעות. אם הבוהן נדחסת יום־יום בנעל צרה, קשה לצפות שהכאב יירגע. הצעד השני הוא פעילות גופנית ותנועה מגוונת, כולל חיזוק כף הרגל והקרסול.

מניעה כוללת גם טיפול מוקדם בכאב בכרית כף הרגל, שיפור טווח קרסול, תרגול שיווי משקל, שמירה על הליכה פעילה ובדיקה כאשר מופיעה החמרה מהירה. אצל ספורטאים, רצים ואנשים שעומדים שעות רבות, יש חשיבות לניהול עומס, התאמת נעליים ותוכנית חיזוק.

מתי לפנות לבדיקה?

כדאי לפנות לבדיקה כאשר יש כאב מתמשך בבסיס הבוהן, קושי בנעליים, אדמומיות חוזרת, נפיחות, כאב בכרית כף הרגל, שינוי בהליכה, נימול, חוסר יכולת לדרוך בנוחות או החמרה מהירה של העיוות. יש לפנות לרופא בהקדם כאשר המפרק חם מאוד ואדום, הכאב הופיע בפתאומיות, יש חום גוף, פצע פתוח, סוכרת, חשד לזיהום או כאב לאחר חבלה.

אבחון מוקדם מאפשר לבחור טיפול פשוט יותר: שינוי נעליים, תרגול, מדרס, טיפול ידני או מעקב. כאשר ממתינים עד שהכאב משנה הליכה או גורם לפיצויים, השיקום עשוי להיות מורכב יותר.

סיכום: הלוקס ולגוס דורש אבחון אישי וטיפול מדורג

הלוקס ולגוס הוא עיוות שכיח של הבוהן הגדולה, אך המשמעות שלו משתנה מאוד מאדם לאדם. האבחון כולל בדיקה קלינית, הערכת כאב ותפקוד, בדיקת נעליים, בדיקת תנועה ולעיתים צילום רנטגן בעמידה עם מדידת זוויות. חשוב להבדיל בין הלוקס ולגוס לבין מצבים אחרים כמו הלוקס ריגידוס, גאוט, בורסיטיס, כאב ססמואידים ודלקת מפרקים.

הטיפול מתחיל לרוב בגישה שמרנית: נעליים רחבות, הפחתת לחץ, מפרידי אצבעות, מדרסים לפי צורך, תרגילים, טיפול ידני וניהול עומסים. כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית טיפול כאשר קיימים כאב, מגבלה תנועתית, שינוי הליכה או עומס בשרשרת התנועה של כף הרגל, הקרסול, הברך, הירך והגב. במקרים של כאב משמעותי ועיוות מתקדם שאינו מגיב לטיפול שמרני, יש מקום לשקול ייעוץ אורתופדי לגבי ניתוח. הגישה הטובה ביותר היא לא לבחור טיפול לפי מראה בלבד, אלא לפי כאב, תפקוד, מטרות המטופל והסיכון האישי.

References:

Abdalbary, S. A. (2018). Foot mobilization and exercise program combined with toe separator improves outcomes in women with moderate hallux valgus at 1-year follow-up: A randomized clinical trial. Journal of the American Podiatric Medical Association, 108(6), 478-486. https://doi.org/10.7547/17-026

Cai, Y., Song, Y., He, M., He, W., Zhong, X., Wen, H., & Wei, Q. (2023). Global prevalence and incidence of hallux valgus: A systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 16, 63. https://doi.org/10.1186/s13047-023-00661-9

Colò, G., Leigheb, M., Surace, M. F., & Fusini, F. (2024). The efficacy of shoes modification and orthotics in hallux valgus deformity: A comprehensive review of literature. Musculoskeletal Surgery, 108(4), 395-402. https://doi.org/10.1007/s12306-024-00839-9

Coughlin, M. J., & Jones, C. P. (2007). Hallux valgus: Demographics, etiology, and radiographic assessment. Foot & Ankle International, 28(7), 759-777. https://doi.org/10.3113/FAI.2007.0759

du Plessis, M., Zipfel, B., Brantingham, J. W., Parkin-Smith, G. F., Birdsey, P., Globe, G., & Cassa, T. K. (2011). Manual and manipulative therapy compared to night splint for symptomatic hallux abducto valgus: An exploratory randomised clinical trial. Foot, 21(2), 71-78. https://doi.org/10.1016/j.foot.2010.11.006

Hernández-Castillejo, L. E., Martínez-Vizcaíno, V., Garrido-Miguel, M., Cavero-Redondo, I., Pozuelo-Carrascosa, D. P., & Álvarez-Bueno, C. (2020). Effectiveness of hallux valgus surgery on patient quality of life: A systematic review and meta-analysis. Acta Orthopaedica, 91(4), 450-456. https://doi.org/10.1080/17453674.2020.1764193

Hurn, S. E., Matthews, B. G., Munteanu, S. E., & Menz, H. B. (2022). Effectiveness of nonsurgical interventions for hallux valgus: A systematic review and meta-analysis. Arthritis Care & Research, 74(10), 1676-1688. https://doi.org/10.1002/acr.24603

Ji, L., Wang, K., Ding, S., Sun, C., Sun, S., & Zhang, M. (2022). Minimally invasive vs. open surgery for hallux valgus: A meta-analysis. Frontiers in Surgery, 9, 843410. https://doi.org/10.3389/fsurg.2022.843410

Kim, M. H., Yi, C. H., Weon, J. H., Cynn, H. S., Jung, D. Y., & Kwon, O. Y. (2015). Effect of toe-spread-out exercise on hallux valgus angle and cross-sectional area of abductor hallucis muscle in subjects with hallux valgus. Journal of Physical Therapy Science, 27(4), 1019-1022. https://doi.org/10.1589/jpts.27.1019

Nix, S., Smith, M., & Vicenzino, B. (2010). Prevalence of hallux valgus in the general population: A systematic review and meta-analysis. Journal of Foot and Ankle Research, 3, 21. https://doi.org/10.1186/1757-1146-3-21

Spindler, F. T., & Ettinger, S. (2024). Classification of hallux valgus deformity – is there a standard? Archives of Orthopaedic and Trauma Surgery, 144, 4393-4403. https://doi.org/10.1007/s00402-024-05557-4

Ying, J., Xu, Y., Bíró, I., & Ren, F. (2021). Adjusted indirect and mixed comparisons of conservative treatments for hallux valgus: A systematic review and network meta-analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(7), 3841. https://doi.org/10.3390/ijerph18073841