נעלי עקב: איך הן משפיעות על הבריאות שלך? התשובה בקצרה היא נעלי עקב פוגעות בבריאות. נעלי עקב הן נעליים המרימות את עקב כף הרגל מעל לגובה כרית כף הרגל. בכך נעלי עקב יוצרות מנח כף רגל לא טבעי ומשנות את הביומכניקה של הליכה ועמידה. אין חולק על כך שנשים עם נעלי עקב נראות מרשימות יותר. אך הרושם הזה, ואנחנו לא מזלזלים בחשיבותו, גובה מחיר בריאותי יקר. נעילת נעלי עקב ובמיוחד עקב גבוה מעלה את הסבירות להתפתחות כאב בכפות הרגליים אך לא רק. בין יתר הנזקים הנגרמים בגלל נעלים עם עקב גבוה נמנה פגיעות גב, ברכיים וכפות רגליים.
עושה רושם שעצם הידיעה שנעלי עקב מזיקות לבריאות אינה מרתיעה נשים מלנעול אותן. נשים רבות סבורות שהן חייבות לנעול נעלי עקב אחרת הופעתן נפגעת. במאמר הנוכחי "נעלי עקב: איך הן משפיעות על הבריאות שלך" אפרט את הנזקים הנגרמים בגלל נעלי עקב. מקווה שהמידע הזה יועיל בצמצום פרק הזמן שנשים נועלות נעלים עם עקבים.
נעלי עקב: איך הן משפיעות על הבריאות שלך – רקע
נעלי עקב הן הרבה יותר מפריט אופנתי. הן משנות את הדרך שבה הגוף עומד, הולך, מחלק עומסים ושומר על שיווי משקל. עבור חלק מהנשים והנערות, שימוש מדי פעם בעקב נמוך ורחב לא יגרום בהכרח לבעיה משמעותית. אבל שימוש תכוף, ממושך או יומיומי בעקבים גבוהים, במיוחד בעמידה ממושכת או בהליכה רבה, עלול להשפיע על כפות הרגליים, הקרסוליים, הברכיים, האגן, הגב התחתון, הצוואר והכתפיים. המחקר העדכני מצביע על קשר עקבי בין נעלי עקב לבין שינויים ביומכניים, כאבי שריר־שלד, פגיעה בשיווי משקל, עיוותים בכף הרגל וסיכון מוגבר לכאבי גב תחתון בקבוצות מסוימות (Barnish, 2016; Wang, 2021).
איך נעלי עקב משנות את מנח הגוף?
שינוי מרכז הכובד והעברת משקל קדימה
כאשר העקב מוגבה, כף הרגל נמצאת במצב של כפיפה פלנטרית, כלומר מצב הדומה לעמידה על קצות האצבעות. שינוי זה דוחף חלק גדול יותר ממשקל הגוף אל קדמת כף הרגל, בעיקר אל אזור כריות כף הרגל והאצבעות. ככל שהעקב גבוה יותר וככל שבסיס העקב צר יותר, כך גדלה הדרישה מהשרירים ומהמפרקים לייצב את הגוף. מחקרים מראים שנעלי עקב יכולות להאט את מהירות ההליכה, לקצר את אורך הצעד, לשנות את משך שלבי ההליכה ולהעלות את העומס על קדמת כף הרגל, הקרסול והברך (Wang, 2021).
שרשרת תנועה מכף הרגל עד הגב
הגוף פועל כשרשרת אחת. שינוי קטן בכף הרגל יכול להשפיע על הקרסול, הברך, הירך, האגן והגב. נעלי עקב משנות את קו הכובד, ולכן הגוף מפצה באמצעות פעילות שרירית מוגברת ושינויי יציבה. חלק מהמחקרים מצאו עלייה או שינוי בזוויות האגן והעמוד המותני, ואחרים מצאו דווקא ירידה בלורדוזה המותנית אצל חלק מהנבדקות. המשמעות היא שההשפעה על הגב אינה אחידה אצל כולן, אלא תלויה בגובה העקב, ניסיון השימוש, מבנה הגוף, משך השימוש וסוג הפעילות (Cowley, 2009; Baaklini, 2017).
שכיחות השימוש בנעלי עקב ובעיות הקשורות אליהן
נעלי עקב בעבודה ובחיי היומיום
השימוש בנעלי עקב נפוץ במיוחד בסביבות עבודה שבהן יש ציפייה למראה רשמי, ייצוגי או “אלגנטי”. במחקר בקרב 400 נשים צעירות עובדות באזור עירוני נמצא כי 53.2% מהנשים נעלו נעלי עקב לעבודה. באותו מחקר, 52.8% מהנשים אובחנו עם עיוות כלשהו בכף הרגל, אך רק כרבע מהן היו מודעות לכך. בקרב נשים שנעלו עקבים לעבודה, שכיחות עיוותי כף הרגל הייתה 69.5%, לעומת 33.7% בלבד אצל נשים שנעלו סוגי נעליים אחרים (Chua, 2021).
כאב ואי נוחות בקרב משתמשות קבועות
שכיחות הכאב משתנה בין מחקרים, משום שהמחקרים בוחנים אוכלוסיות שונות, גבהי עקב שונים והרגלי שימוש שונים. במחקר חתך בקרב נשים שהשתמשו בנעלי עקב באופן תכוף נמצא קשר בין אורך העקב לבין אי נוחות בכתפיים ובגב העליון. באותו מחקר דווח כי בקרב נשים שנעלו עקבים בגובה של כ־3 אינץ’, שיעור גבוה חווה אי נוחות בקרסוליים ובכפות הרגליים (Malick, 2020). ממצאים אלה תומכים בהבנה שהבעיה אינה רק “כאב בכף הרגל”, אלא עומס מערכתי על הגוף.
השפעת נעלי עקב על כף הרגל
עומס על קדמת כף הרגל
ההשפעה הברורה ביותר של נעלי עקב היא העברת עומס אל קדמת כף הרגל. מצב זה מעלה את הלחץ על ראשי עצמות המסרק, על מפרקי האצבעות ועל הרקמות הרכות באזור הכריות. לאורך זמן, עומס זה עשוי לתרום לכאבים בקדמת כף הרגל, יבלות, עור קשה, תחושת שריפה, רגישות בנקודות לחץ ולעיתים גם החמרה של מבנה אצבעות לא תקין. סקירה שיטתית מצאה שנעלי עקב קשורות לכאבי שריר־שלד, הלוקס ולגוס ופציעות, אם כי הקשר המדויק עם אוסטאוארתריטיס עדיין פחות חד־משמעי (Barnish, 2016).
הלוקס ולגוס, יבלות ושינויי מבנה
הלוקס ולגוס, הידוע גם כ”בוניון”, הוא סטייה של הבוהן הגדולה לכיוון האצבעות האחרות. נעלי עקב אינן הגורם היחיד לכך; גנטיקה, מבנה כף הרגל, גמישות רקמות וסוג הנעליים לאורך החיים כולם משחקים תפקיד. עם זאת, עקב גבוה בשילוב חרטום צר דוחף את האצבעות קדימה ולצדדים, מגביר חיכוך ולחץ, ועלול להחמיר נטייה קיימת. במחקר בקרב נשים צעירות עובדות נמצא קשר מובהק בין נעילת עקבים לעבודה לבין שכיחות גבוהה יותר של עיוותי כף רגל, כולל יבלות והלוקס ולגוס (Chua, 2021).
קשת כף הרגל והעומס על הרקמות
נעלי עקב עשויות להשפיע גם על קשת כף הרגל. במחקר שבחן נשים עובדות המשתמשות בעקבים, נמצא קשר בין גובה העקב לבין שינוי במדד קשת כף הרגל. יותר ממחצית המשתתפות במחקר זה הראו מאפיינים של קשת גבוהה, והממצאים הצביעו על קשר בין גובה העקב לבין שינויים במדדי הקשת והופעת תלונות שריר־שלד (Gondo, 2023). מבחינה מעשית, שינוי בקשת כף הרגל יכול לשנות את פיזור הלחצים בהליכה ולהשפיע על הקרסול, הברך והגב.
נעלי עקב, קרסול ושיווי משקל
למה עקבים מגבירים חוסר יציבות?
נעל עקב מצמצמת את בסיס התמיכה של הגוף. בעקב דק, השטח שנוגע בקרקע קטן מאוד, ולכן כל צעד דורש שליטה מדויקת יותר של הקרסול. כאשר כף הרגל נמצאת בכפיפה פלנטרית, טווח התנועה הזמין בקרסול משתנה, ויכולת התגובה להחלקה או מעידה עלולה להיפגע. סקירות מצביעות על כך שעקב גבוה ובסיס עקב צר קשורים לירידה ביציבות, בעוד בסיס עקב רחב יותר יכול לשפר יציבות ונוחות יחסית (Wang, 2021).
פציעות ונפילות
נעלי עקב קשורות גם לפציעות ישירות, כמו נקעים, מעידות ונפילות. סקירה רחבה מצאה שבמחקרים שבחנו פציעות אצל נועלות עקבים, רובם הראו “מחיר פציעתי” משמעותי הקשור לשימוש בנעלי עקב (Barnish, 2016). הסיכון אינו זהה אצל כולן: הליכה מהירה, מדרגות, מדרכות לא אחידות, רצפה חלקה, עייפות שרירית ושימוש ממושך בעקב גבוה מגדילים את הסיכון. לכן, נעלי עקב אינן רק עניין של נוחות; הן משנות את יכולת הגוף להגיב לסביבה.
השפעת נעלי עקב על הברכיים
עומס מוגבר במפרק הברך
נעלי עקב משפיעות על הברך דרך שינוי זוויות ההליכה והכוחות הפועלים על המפרק. מטא־אנליזה מצאה שנעלי עקב מגבירות את מומנט הכיפוף בברך, את זווית הכיפוף ואת מומנט הוורוס בזמן שלב הדריכה המוקדם. שינויים אלה חשובים משום שהם קשורים לעומס מוגבר על חלקים במפרק הברך, כולל עומסים שעלולים להיות רלוונטיים לכאב ברך ולסיכון ארוך טווח לשינויים ניווניים אצל משתמשות קבועות (Nguyen, 2021).
האם נעלי עקב גורמות לאוסטאוארתריטיס?
התשובה המדויקת עדיין מורכבת. מצד אחד, מחקרים ביומכניים מראים שנעלי עקב משנות כוחות בברך באופן שעלול להגדיל עומס. מצד שני, מחקרים אפידמיולוגיים לא תמיד מוכיחים קשר ישיר וסיבתי בין עקבים לבין אוסטאוארתריטיס. סקירה שיטתית מצאה כי יש ראיות לקשר בין נעלי עקב לבין כאבי שריר־שלד, הלוקס ולגוס ופציעות, אך הראיות לגבי אוסטאוארתריטיס אינן חד־משמעיות (Barnish, 2016). לכן נכון לומר שנעלי עקב עשויות להעלות עומסים בברך, אך לא כל נועלת עקבים תפתח מחלת ברך.
השפעת נעלי עקב על הירך, האגן והגב התחתון
פיצוי שרירי ומנח אגן
כאשר מרכז הכובד נע קדימה, האגן והגב נדרשים לפצות. חלק מהנשים יגיבו בהטיית אגן, שינוי במנח הגב התחתון והגברת פעילות שרירי הגב והירך. במקרים של שימוש ממושך, הגוף עשוי לפתח דפוס יציבה והרגלי תנועה שמעמיסים על שרירים מסוימים יותר מאחרים. סקירות מציינות שנעלי עקב יכולות לשנות את מנח האגן, את פעילות השרירים ואת דפוסי ההליכה, אך גם מדגישות שהממצאים אינם אחידים בין כל המשתמשות (Cowley, 2009; Wang, 2021).
כאבי גב תחתון
כאבי גב תחתון הם אחת התלונות הנפוצות ביותר במערכת השריר־שלד. כשנעלי עקב ננעלות לאורך שעות רבות, במיוחד בעמידה ממושכת, ייתכן עומס מוגבר על שרירי השוק, הירך, האגן והגב. מטא־אנליזה שהתמקדה בעובדות מכירות מצאה כי שימוש ממושך בנעלי עקב העלה את הסיכוי לכאב גב תחתון בהשוואה לאי שימוש, עם יחס סיכויים מותאם של 1.41 (Firmanurulita, 2023). זהו קשר משמעותי, אך חשוב לזכור שהסיכון מושפע גם ממשך עמידה, עומס עבודה, פעילות גופנית, משקל גוף והרגלי התאוששות.
השפעת נעלי עקב על צוואר, כתפיים וגב עליון
למה כאב יכול להופיע רחוק מכף הרגל?
כאשר כף הרגל והקרסול משנים מנח, הגוף כולו מתאים את עצמו. לפעמים הפיצוי מופיע דווקא בגב העליון, בצוואר או בכתפיים. במחקר בקרב נשים שהשתמשו בעקבים בתדירות גבוהה נמצא קשר בין אורך העקב לבין אי נוחות בכתפיים ובגב העליון (Malick, 2020). ההסבר האפשרי הוא שרשרת פיצויים: קדמת כף הרגל נושאת יותר עומס, הברך והאגן משנים זוויות, שרירי הגב עובדים יותר, והצוואר והכתפיים מנסים לשמור על הראש והגוף במנח יציב.
עייפות שרירית לאורך היום
נעלי עקב דורשות יותר עבודה מהשרירים המייצבים. שרירי השוק, במיוחד הסולאוס והגסטרוקנמיוס, נמצאים במצב מקוצר יחסית. לאורך זמן, הדבר עשוי להשפיע על תחושת נוקשות, קיצור שרירי, עייפות, כאבים לאחר הליכה ממושכת וקושי לחזור לנעל שטוחה בנוחות. סקירות מציינות שנעלי עקב קשורות לשינויים בפעילות שרירים, קיצור סיבי שריר בשוק ועלייה בנוקשות גיד אכילס אצל משתמשות מסוימות (Wang, 2021).
נעלי עקב אצל נערות ומתבגרות
למה גיל ההתבגרות דורש זהירות?
בגיל ההתבגרות מערכת השריר־שלד עדיין מתפתחת. שימוש תכוף בעקבים גבוהים בתקופה זו עשוי להשפיע על דפוסי יציבה, שיווי משקל והרגלי תנועה. סקירה על נערות מצאה שנעלי עקב עשויות להיות קשורות להפרעות יציבה כמו קדמת ראש, היפרלורדוזה מותנית, הטיית אגן קדמית וברכיים בוולגוס. הסקירה הדגישה כי גובה ורוחב העקב הם גורמים חשובים המשפיעים על שינויי יציבה וחוסר איזון (Silva, 2013).
שימוש מזדמן לעומת הרגל קבוע
אין צורך להיבהל משימוש חד־פעמי או מזדמן בעקב נמוך ונוח. הבעיה מתחילה כאשר נוצר שילוב של עקב גבוה, חרטום צר, בסיס עקב דק, שעות שימוש רבות, הליכה ממושכת וחוסר פעילות מחזקת. אצל נערות, כדאי להעדיף עקב נמוך ורחב, להגביל שימוש באירועים ארוכים, ולהימנע מנעילה יומיומית של עקבים גבוהים לבית הספר, לעבודה או לפעילות שדורשת עמידה והליכה ממושכת. המטרה היא לא “לאסור” עקבים, אלא להבין את המחיר הביומכני שלהם.
מי נמצאת בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות מנעלי עקב?
גורמי סיכון אישיים וסביבתיים
הסיכון גדל כאשר נועלים עקבים גבוהים מעל כמה שעות ביום, עומדים הרבה, הולכים למרחקים, משתמשים בעקב דק או בחרטום צר, או כאשר קיימים כבר כאבי גב, כאבי ברכיים, נקעים חוזרים, הלוקס ולגוס, קשת גבוהה או שטוחה במיוחד. גם חולשת שרירי ירך, חוסר יציבות בקרסול, גמישות יתר ועייפות כללית יכולים להחמיר את ההשפעה. מחקרים מדגישים כי גובה העקב, רוחב בסיס העקב, מבנה הנעל, משך השימוש ומבנה הגוף הם משתנים מרכזיים (Wang, 2021; Gondo, 2023).
כירופרקטיקה ונעלי עקב: איך היא יכולה להועיל?
מה כירופרקטיקה יכולה לבדוק?
כירופרקטיקה אינה “מבטלת” את השפעת נעלי העקב, אך היא יכולה להיות חלק מגישה טיפולית כאשר קיימים כאבי גב, צוואר, אגן או תנועה מוגבלת. כירופרקט יכול לבדוק טווחי תנועה בעמוד השדרה, תנועתיות אגן, יציבה, דפוס הליכה, עומס על כף הרגל, חולשה יחסית בשרירי ליבה וירך, וקשר אפשרי בין הרגלי הנעלה לבין התלונות. במקרים רבים, התועלת אינה רק במניפולציה עצמה, אלא בשילוב של טיפול ידני, תרגול, הדרכה ארגונומית ושינוי הרגלי שימוש בעקבים.
מה אומרות הראיות על טיפול מנואלי וכאב גב?
הראיות לגבי כירופרקטיקה אינן ספציפיות רק לנעלי עקב, אלא בעיקר לכאבי גב תחתון. הנחיות הקולג’ האמריקאי לרופאים כוללות מניפולציה שדרתית כאחת האפשרויות הלא־תרופתיות לכאב גב תחתון אקוטי, תת־אקוטי וכרוני, לצד פעילות גופנית, חימום, יוגה, טאי־צ’י, שיקום רב־תחומי וטיפולים נוספים (Qaseem, 2017). מטא־אנליזה על מניפולציה שדרתית בכאב גב תחתון כרוני מצאה תועלת מסוימת, אך גם הדגישה שיש להשוות אותה לטיפולים פעילים אחרים ולבחור טיפול לפי האדם, הסיכון והעדפותיו (Rubinstein, 2019).
כירופרקטיקה כחלק מתוכנית רחבה
הגישה המעשית ביותר היא לא לראות בכירופרקטיקה פתרון יחיד. כאשר נעלי עקב תורמות לכאב, כדאי לשלב הערכת הנעלה, הפחתת שעות שימוש, תרגילי חיזוק, מתיחות מותאמות, שיפור שיווי משקל ולעיתים מדרסים או נעליים חלופיות. מחקר אקראי בקרב מבוגרים עם כאב גב תחתון כרוני מצא שהוספת מניפולציה או תרגול מפוקח לתרגול ביתי לא תמיד משפרת כאב ותפקוד מעבר לתרגול ביתי, אך עשויה להשפיע על שביעות רצון מהטיפול (Schulz, 2019). לכן, מומלץ להתאים את הטיפול אישית ולא להסתמך על שיטה אחת בלבד.
איך להפחית נזק מנעלי עקב?
בחירת עקב בטוח יותר
הבחירה החשובה ביותר היא גובה עקב מתון. סקירה שיטתית הציעה כי טווח עקב של כ־3.76 עד 4.47 ס”מ עשוי להיות מתאים יותר מבחינת נוחות ויציבות לעומת עקבים גבוהים יותר, אם כי החוקרים הדגישו שהמסקנות מבוססות בעיקר על מחקרים קצרי טווח (Wang, 2021). עדיף לבחור עקב רחב, בסיס יציב, סוליה שאינה מחליקה, חרטום שאינו לוחץ על האצבעות ומבנה נעל שמחזיק את הקרסול היטב. ככל שהנעל דומה פחות ל”מקל דק וגבוה”, כך הגוף מקבל בסיס תמיכה טוב יותר.
ניהול זמן שימוש
גם נעל פחות מזיקה עלולה להפוך לבעיה אם נועלים אותה שעות רבות. כדאי להגביל עקבים גבוהים לאירועים קצרים, להחליף לנעל שטוחה ונוחה בנסיעות או בהליכה ממושכת, ולהחזיק זוג נעליים חלופי במקום העבודה. אם יש צורך בעמידה ממושכת, חשוב לעשות הפסקות ישיבה, לשנות תנוחה, להימנע מהליכה מהירה במדרגות ולבחור משטחים יציבים. במחקר על שימוש תכוף בעקבים, החוקרים המליצו להתייחס לעקבים כאל פריט לאירועים מיוחדים ולא כנעל יומיומית ממושכת (Malick, 2020).
תרגול ותנועה מתקנת
תרגילי חיזוק יכולים להפחית חלק מהעומס. מומלץ לחזק שרירי כף רגל, שוק, ירך וליבה, ולשלב תרגילי שיווי משקל. מתיחות עדינות לשרירי השוק ולגיד אכילס עשויות לעזור לנשים שמרגישות נוקשות אחרי עקבים. תרגילים כמו הרמות עקב מבוקרות, כיווץ קשת כף הרגל, עמידה על רגל אחת, חיזוק גלוטאוס מדיוס ותרגילי ליבה יכולים לשפר שליטה תנועתית. כאשר יש כאב, עדיף לקבל הנחיה מאיש מקצוע, כדי לא להעמיס על אזור שכבר רגיש.
מתי כדאי לפנות לבדיקה מקצועית?
סימנים שלא כדאי להתעלם מהם
כדאי לפנות לבדיקה אם מופיעים כאבים חוזרים בכף הרגל, בקרסול, בברך, בירך או בגב לאחר נעילת עקבים; אם יש נימול, חולשה, כאב חד, נפיחות מתמשכת, נקעים חוזרים, שינוי צורת הבוהן, קושי ללכת בנעל שטוחה או כאב שמחמיר למרות הפחתת השימוש. במקרים של כאב גב עם הקרנה לרגל, חולשה או שינוי תחושתי, יש לפנות לאיש מקצוע רפואי. כירופרקט, פיזיותרפיסט, אורתופד או פודיאטר יכולים לסייע לפי סוג התלונה והאזור המעורב.
סיכום: האם חייבים לוותר על נעלי עקב?
נעלי עקב אינן “אסורות”, אך הן בהחלט אינן ניטרליות מבחינה בריאותית. הן משנות את מרכז הכובד, מגבירות עומס על קדמת כף הרגל, משפיעות על הקרסול והברך, ועלולות לתרום לכאבי גב, צוואר וכתפיים אצל משתמשות מסוימות. הראיות החזקות ביותר מצביעות על קשר עם כאבי שריר־שלד, עיוותים בכף הרגל ופציעות, בעוד שהקשר עם אוסטאוארתריטיס עדיין מורכב יותר. הדרך הבריאה היא שימוש מודע: עקב נמוך ורחב יותר, פחות שעות שימוש, נעליים חלופיות, חיזוק שרירים, תשומת לב לכאב ופנייה לטיפול בעת הצורך. כירופרקטיקה עשויה להועיל כחלק מתוכנית טיפול רחבה בכאבי גב ויציבה, אך אינה תחליף לשינוי הרגלי הנעלה כאשר העקבים הם חלק מהבעיה.
References:
Barnish, M. S., & Barnish, J. (2016). High-heeled shoes and musculoskeletal injuries: A narrative systematic review. BMJ Open, 6(1), e010053. https://doi.org/10.1136/bmjopen-2015-010053.
Chua, Y. P., Tan, W. J., & Saw, A. (2021). Prevalence of foot deformity among urban young working women. Journal of Foot and Ankle Surgery (Asia Pacific), 8(2), 76-79. https://doi.org/10.5005/jp-journals-10040-1154.
Cowley, E. E., Chevalier, T. L., & Chockalingam, N. (2009). The effect of heel height on gait and posture: A review of the literature. Journal of the American Podiatric Medical Association, 99(6), 512-518. https://doi.org/10.7547/0990512.
Gondo, A. A., Nuskin, G. S., Khatimah, A. H., Rahmadani, R., & Lestari, S. (2023). The role of heel height on the foot arcus and musculoskeletal complaints. The Indonesian Journal of Occupational Safety and Health, 12(1), 136-142. https://doi.org/10.20473/ijosh.v12i1.2023.136-142.
Malick, W. H., Khalid, H., Mehmood, Z., & Hussain, H. (2020). Association of musculoskeletal discomfort with the use of high heeled shoes in females. Journal of the Pakistan Medical Association, 70(12-A), 2199-2204. https://doi.org/10.47391/JPMA.536.
Nguyen, L. Y., Harris, K. D., Morelli, K. M., & Tsai, L.-C. (2021). Increased knee flexion and varus moments during gait with high-heeled shoes: A systematic review and meta-analysis. Gait & Posture, 85, 117-125. https://doi.org/10.1016/j.gaitpost.2021.01.017.
Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. https://doi.org/10.7326/M16-2367.
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689.
Schulz, C., Evans, R., Maiers, M., Schulz, K., Leininger, B. D., & Bronfort, G. (2019). Spinal manipulative therapy and exercise for older adults with chronic low back pain: A randomized clinical trial. Chiropractic & Manual Therapies, 27, Article 21. https://doi.org/10.1186/s12998-019-0243-1.
Silva, A. M., Siqueira, G. R., & Silva, G. A. P. (2013). Implications of high-heeled shoes on body posture of adolescents. Revista Paulista de Pediatria, 31(2), 265-271.
Wang, M., Jiang, C., Fekete, G., Teo, E.-C., & Gu, Y. (2021). Health view to decrease negative effect of high heels wearing: A systemic review. Applied Bionics and Biomechanics, 2021, Article 6618581. https://doi.org/10.1155/2021/6618581.