ניוון שרירים האם אפשר למנוע? התשובה היא תלוי בגורם. תהליך ניווני ואובדן של מסת השריר היא תופעה שכיחה. למעשה כל בני האדם, על ציר הזמן, צפויים לאבד מסת שריר. ככל שאנו מתבגרים רקמות הגוף השונות ובכלל זה השרירים מאבדים בהדרגה את נפחם ונחלשים. גורמים נוספים לניוון שרירי כוללים חוסר פעילות, תזונה לקויה, פגיעות עצביות, ממחלות שונות ועוד.
אבחון מדויק של הגורם לתופעה מהווה מפתח לטיפול יעיל. ניוון שרירים משני למחלה ינוהל אחרת מניוון שרירי הנובע מחוסר פעילות גופנית או מתת תזונה. זיהוי מקור ניוון השרירים מתבסס בין היתר על הסימנים והתסמינים הנלווים לניוון השרירי. האם החולה מתלונן גם על קשיי דיבור, קשיים קוגניטיביים, אובדן תחושה ועוד. בסוף ההליך האבחוני נוכל לענות על השאלה: ניוון שרירים האם אפשר למנוע אותה?
ניוון שרירים האם אפשר למנוע – רקע פיזיולוגי
המונח ניוון שרירים מתייחס לאובדן מסת שריר וכוח עקב גורמים שונים. בין הגורמים נציין הזדקנות, מחלות, פציעה או חוסר פעילות. ניוון שרירים עלול להוביל לפגיעה משמעותית בבריאות ובאיכות החיים. אנשים שסובלים מהתנוונות שרירים מתקשים לנוע, לטפס על מדרגות ונמצאים בסיכון לנפילות, שברים ונכות. ניוון שרירים יכול להיגרם בגלל שתי סיבות עיקריות:
- ניוון הנובע מחוסר שימוש
ניוון חוסר שימוש מתרחש כאשר אנו לא מפעילים מספיק את השרירים. שרירים שלא עושים בהם שימוש מתחילים להתכווץ ולהיחלש. זה יכול לקרות כתוצאה מאורח חיים בלתי פעיל, תת תזונה, מנוחה במיטה או הפרעות גנטיות.
- ניוון מפגיעה עצבית
שרירים מתנוונים גם כאשר עצבים המתחברים לשרירים נפגעים ומונעים את התכווצויות השרירים. פגיעות עצביות עלולות להיות תוצאה של שבץ, פגיעה בעמוד השדרה, לחץ פיזי על סיבי עצבים, או מחלות כגון ניוון שרירים או טרשת אמיוטרופית צידית (ALS).
ניוון שרירים ניתן למנוע או להאט על ידי שמירה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. חשוב גם לפנות לבדיקה ולטפל בכל מחלה שעלולה להשפיע על העצבים או השרירים.
מעט על מבנה השרירים
שריר השלד מורכב משרשרת ארוכה של סרקומרים יחד עם סיבוני שריר. סיבי השריר הם גליליים ובעלי כושר התכווצות והתארכות. מעטפת השריר שעשויה מרקמת חיבור חזקה מתחברת אל הגיד. הגיד מחבר את השריר אל העצם ומאפשר את יכולת התנועה.
מבין תפקידיו של השריר נמנה הזזת הגוף וייצור חום. השריר מתכווץ בתגובה לאות חשמלי הבוקע מהמוח ומועבר אליו באמצעות עצב מוטורי. עצב מוטורי וקבוצת סיבי השריר שהוא מפעיל מוגדרים כיחידה תנועתית. היעילות שבה העצבים המוטוריים מגייסים את קבוצת סיבי השריר שלהם מהווה רכיב חשוב בכוח השריר. כאשר אתם רואים אדם לא גדול המרים משקלים גדולים סביר להניח שהם:
- מפעילים טוב יותר מאחרים את העצבים המוטוריים שמפעילים טוב יותר את השרירים המשויכים להם.
מאמץ חוזרני של השריר מייעל את הפעלת היחידות התנועתיות ובכך מגביר את הכוח שמופק. אימוני כוח גורמים לקרעים מיקרוסקופיים לסיבי השריר. לאחר האימון, הגוף מתקן או מחליף את סיבי השריר הפצועים. התיקון מתבצע באמצעות מנגנון אנבולי מורכב היוצר חלבונים ונעזר בתאי לווין שמתאחים עם סיבי השריר. בתהליך הזה מעבה הגוף את סיבי השריר ואת נפח השריר ומחזק אותם. ללא מאמץ גופני מפרק הגוף את סיבי השריר ועושה שימוש באבני הבניין שלו – חלבונים.
מה עלול לגרום לשרירים שלי להתנוון?
לאובדן מסת השריר מסיבה כזאת או אחרת ישנה משמעות נרחבת על איכות החיים. קיימות סיבות שונות לאובדן הזה. להלן פירוט גורמים אפשריים להתנוונות השרירים:
תת תזונה
כדי להתפתח ולהתחזק השריר זקוק גם לתזונה נאותה. חסך תזונתי מוביל לתהליך קטבולי שבו הגוף מפרק את השריר לחומצות אמינו ומשחרר אותם לדם. זהו תהליך הקרוי סרקופניה – דלדול או ניוון שרירים טבעי המחמיר ככל שאנו מתבגרים.
אכילה לא מספקת גורמת למחסור באנרגיה, בחלבונים, בשומנים וברכיבים תזונתיים אחרים. תת תזונה עלולה להוביל תוך שבועות ספורים לשינויים בגודל, במבנה ובהרכב של הגוף וכן לשינויים תפקודיים. תת תזונה יכולה להתפתח בגלל חוסר מזון, אובדן תיאבון או בגלל ספיגת מזון לקויה.
מחלות שונות עלולות לגרום או לתרום להתפתחות תת תזונה. תת זונה יכולה לפגוע בכל קבוצת גיל אך בגלל מחלות רקע שכיחה יותר בקרב קשישים. על פי הערכות שונות כרבע עד שליש מהחולים המאושפזים בבתי החולים או במוסדות סיעודיים נמצאים במצב של תת תזונה.
מלבד ניוון שרירים תת תזונה מובילה לפגיעות בריאותיות נרחבות נוספות. בין יתר ההשפעות של תת תזונה נמנה:
- פגיעה במערכת החיסונית
- סיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות ובכלל זה מחלות נפש כגון דיכאון ועוד
- השפעות אלה מובילות בסופו של דבר לקיצור בתוחלת החיים
מסיבות אלה אין להתעלם ממצב של תת תזונה או של פגיעה ביכולת ספיגת המזון. מחלות שונות ובכלל זה תסמונת המעי הרגיז, מחלות מעי דלקתיות, צליאק ועוד הפוגעות בספיגת המזון צריכות להיות מטופלות כדי למנוע ניוון שרירים ואף קיצור בתוחלת החיים.
חוסר פעילות גופנית
היתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית הם רבים ומגוונים. פעילות גופנית היא גם אמצעי חשוב ויעיל ביותר לצורך שמירה ושיפור של מסת שריר ושל היכולות השונות של השריר. חוסר פעילות גופנית שנלווה לו גם אורח חיים יושבני מהווים מרשם בדוק לניוון שרירים.
אימון כוח בעצימות גבוהה גורם לקרעים זעירים לסיבי השריר. לאחר האימון, במצב של מנוחה הגוף מתקן או מחליף את סיבי השריר שנפצעו. התיקון הזה שנעזר בין היתר בתאי לווין מגדיל את נפח הסיבים ומחזק את השריר. על פי מחקרים שונים ככול שיותר תאי לווין מעורבים בתהליך השיקום של השריר קצב כך גם עולה קצב גדילת נפח השריר. מאידך חוסר פעילות גופנית או תת תזונה מובילים לתהליך הפוך של פירוק סיבי השריר לחומצות האמינו -אבני הבניין של החלבונים.
זקנה – סרקופניה
ככל שאנו מתבגרים השרירים בגופנו בתהליך הקרוי סרקופניה מאבדים מסה וכוח. בכול עשור החל מגיל 30 ועד גיל 70 אנו מאבדים כ- 8% ממסת שרירי השלד. בכל עשור לאחר גיל 70 שיעור אובדן מסת השרירים מכפילה את עצמה. תהליך הסרקופניה מושפע רבות בין היתר ממצבו הבריאותי של המבוגר. מבוגר חולה, מבוגר פצוע או מבוגר המאושפז בבתי חולים או במוסדות סיעוד יאיץ את תהליך אובדן מסת השריר. מאידך. מבוגרים בריאים המקפידים לנהל אורח חיים פעיל ומקפידים על תזונה עשירה בחלבונים יבלמו או יאטו את התהליך הזה. סרקופניה בגיל המבוגר נושאת משמעות קלינית רבה. ראשית הקשיש יבחר להימנע מתנועות מיותרות דבר שיותיר אותו מבודד חברתית שנית חולשת הגפיים מעלה את הסיכון של הקשישים ליפול. חשוב לציין שנפילות בגיל הבוגר עלולות לגרום לשברים באגן ובעצמות הירך ובכך מסכנות את חייו של הקשיש.
נזקים עצביים
נזקים מכניים עצביים יכולים להתרחש בעמוד השדרה בגלל בלט דיסק, בקע דיסק או פריצת דיסק או בגלל לכידת עצב פריפרי (peripheral neuropathy). נזק לדיסק הבין חולייתי עלול להוביל להתפתחות לחץ פיזי על שורש עצב או על חוט השדרה. לחץ כזה יכול לגרום בין היתר לניוון קבוצת שרירים המעוצבבת על ידי שורש העצב.
גם לכידה של עצב פריפרי כמו במצב של תסמונת התעלה הקרפלית עלולה להוביל להתפתחות חולשת השרירים המעוצבבים על ידי העצב הלכוד. כך למשל עצב התווך (median) הנלכד בשורש כף היד מוביל להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית. תסמונת זאת כוללת בין היתר ניוון של חלק מהשרירים התולעיים (lumbricals) ושל השרירים שמניעים את האגודל.
לכידה עצבית פריפרית יכולה להתפתח במספר מקומות נוספים בגוף כולל העצב השוקתי האחורי שעלול להילכד בתעלה הטרסלית בקרסול, עצב החישור (Radial) שעלול להילכד באזור המרפק, עצב הגומד שעלול להילכד במרפק ובשורש כף היד ועוד.
מחלות
ישנן מחלות והפרעות בריאותיות בחלקן גנטיות שעלולות להוביל להתפתחות ניוון שרירים. בין יתר ההפרעות נציין:
קבוצת מחלות תורשתיות עצב-שריר (Neuromuscular disease)
מחלות עצב שריר פוגעות במעבר בין העצב לשריר ובשריר עצמו כוללות בין יתר את:
- טרשת נפוצה
- טרשת אמיוטרופית צידית (Amyotrophic Lateral Sclerosis – ALS)
- דיסטרופיות שרירים (Muscular Dystrophies) ועוד
קבוצת מחלות אוטואימוניות ובכללן:
- מחלת גרייבס (Graves)
- תסמונת גייאן-בארה או תסמונת גיליאן-בארה (Guillain-Barré syndrome)
- מיאסטניה גראביס (myasthenia gravis) ועוד
גורמים נוספים שעלולים לגרום להתפתחות ניוון שרירים כוללים:
- חוסר איזון של אלקטרוליטים בגוף, מחלות נגיפיות (למשל פוליו), מחלות בקטריאליות (למשל בוטוליזם), הפרעות בתפקוד של בלוטת התריס, ניוון שרירים משני להיפוטוניה (hypotonia), ניוון שרירים משני לשבץ מוחי, ניוון שרירים משני לפציעה של חוט השדרה ועוד.