יישור לורדוזיס צווארי נשמע כמו מונח אמורפי חסר חשיבות אך לא כך פני הדברים. לעקומות הטבעיות של עמוד השדרה יש חשיבות גדולה בכל הנוגע לתפקוד עמוד השדרה ולעומסים המוטלים עליו. לאובדן של הלורדוזיס הצוואר ישנה על כן משמעות בריאותית.
ללא לורדוזיס צוואר אנו עלולים לחשוף את הצוואר לנזקים, פגיעות ותסמינים שונים כולל כאבי צוואר, מגבלות תנועה ותפקוד ועוד. חשוב לאבחן את אובדן הלורדוזיס ובצוואר ולטפל בו בהקדם. החזרת הלורדוזיס הצווארי אפשרית באמצעות טיפול כירופרקטי ותרגילי שיקום. במאמר הנוכחי "יישור לורדוזיס צווארי" נדון בנושא בהרחבה.
יישור לורדוזיס צווארי סקירה קלינית
הלורדוזיס הצווארי הוא העקומה הטבעית של עמוד השדרה באזור הצוואר (C2-C7). היא מסייעת להפחתת עומס, פיזור לחץ ושמירה על איזון של עמוד השידרה (Lim et al., 2023; meta-analysis, 2018). אובדן או יישור לא תקין של הלורדוזיס (hypolordosis או straight spine) נפוץ, ומשפיע על כאבי צוואר ועל איכות חיים. אנשים עם lordosis פחות מ־20° נטו לדווח יותר תסמינים (McAviney et al., 2005). עם זאת, דבר זה אינו נכון תמיד. בסקרים נמצא כי כ־36% מהאנשים האסימפטומטיים מציגים העדר לורדוזיס (פחות מעקומה של כ־13°-18°). עוד נציין שלא נמצא הבדל ברור בין סימפטומטיים לאסימפטומטיים בשכיחות של הליקוי הלורדוטי (לפי Cobb או posterior tangent).
הגורמים שמשפיעים על לורדוזיס צוואר הם מורכבים ורב-גורמיים, אולם כמה מהחשובים שבהם כוללים יציבה לקויה, נזקים טראומטיים בצוואר, גיל, מגדר, אובדן גובה דיסק, השיפוע של החולייה הגבית הראשונה ועוד. יישור לורדוזיס צווארי גורם לשינוי תפקודי של עמוד השדרה הצווארי ולעלייה בעומסים המוטלים עליו. חשוב לאבחן ולטפל בהפרעה הזאת בעקמומיות הטבעית של עמוד השדרה הצווארי. ככל שנקדים לעשות זאת כך נצמצם את הנזקים והבלאי הצפויים להתרחש בצוואר.
תסמינים אפשריים בגין אובדן הלורדוזיס בצוואר
אובדן לורדוזיס צווארי הוא מצב שבו העקומה הרגילה של עמוד השדרה הצווארי מצטמצמת או הפוכה. מצב זה משנה את הביומכניקה של עמוד השדרה הצווארי ומגביר משמעותית את העומס על הצוואר. ביומכניקה לקויה ועומסי יתר הם מרשם בטוח לנזקים ובלאי של רקמות עמוד השדרה הצווארי. נזקים ובלאי של רקמות עמוד השדרה עלולות לכלול פגיעה בשרירים, בסחוסים, בדיסקים הבין חולייתיים, בחוליות עצמן ועוד. תסמינים אפשריים בגין הנזקים הללו עלולים לכלול:
- כאב כרוני או חריף בצוואר.
- נוקשות צווארית.
- כאבי ראש.
- טווח תנועה מופחת.
- סחרחורת.
- לחץ על שורשי עצבים או על חוט השדרה עם או בלי השלכות כאב לידיים.
- תחושות נימול, עקצוץ או חולשה בידיים (הקרנה משורש עצב או חוט שדרה).
- קושי בטווח ראייה, בליעה או דיבור במקרים חמורים (Lim et al., 2023).
חשוב לציין שלמרות האמור לעיל לא בכל המקרים של יישור לורדוזיס צווארי מתפתחים גם תסמינים כרוניים. יתכן שהתסמינים במקרים הללו יופיעו בהפוגות.
גורמים אפשריים לאובדן הלורדוזיס בצוואר
הלורדוזיס הצווארי אינו אחיד במידותיו אך הכרחי. תפקוד תקין של עמוד השדרה בכלל זה הצווארי זקוק לעקומות הטבעיות הללו. עקומות תקינות מסייעות לשמור על איזון ויישור עמוד השדרה ושל הראש, מפחיתות עומס ומונעות פציעות ובלאי מואץ. אובדן לורדוזיס צווארי מתייחס ליישור או היפוך לא תקין של עקומה זו. חלק מהגורמים האפשריים לאובדן לורדוזיס צווארי הם:
הרגלי עבודה יציבה וטכנולוגיה
עבודה על מחשב לפרקי זמן ארוכים או ביצוע עבודה משרדית במשך זמן רב מבלי לקחת הפסקות יכול לאמץ את שרירי הצוואר ולשנות את היציבה. צוואר טכנולוגי (text neck)הוא מונח המתאר את ההרגל לעבוד עם ראש מושפל מביט על מכשירים, כגון טלפונים חכמים או טאבלטים. תנוחה קדמית של הראש גורמת להעמסה מוגברת על החוליות והשרירים הקדמיים (Guo GM et al,. 2018).
פגיעה טראומטית בצוואר או צליפת שוט
פגיעה בעמוד השדרה הצווארי, כגון צליפת שוט או טראומה, עלולה גם להוביל ליישור או הפיכת העקומה הלורדוטית (Chu, E et al,. 2018). נזק טראומתי לצוואר עלול לפגוע ברצועות ומפרקים וליצור עווית שרירים. עווית שרירים זאת עלולה על ציר הזמן לגרום ליישור הלורדוזיס הצווארי או היפוכו.
בלאי מצטבר בצוואר
יציבה לקויה, ארגונומיה לקויה בעבודה, בספורט ובבית עלולים לגרום לנזק מצטבר ברקמות עמוד השדרה הצווארי. אלה עלולים לכלול פגיעה בשרירי הצוואר וברקמות רכות אחרות, שחיקת סחוסים, ניוון דיסקים, בלט או פריצת דיסק, דלקת מפרקים ניוונית ועוד. פגיעות אלה עלולות לשחוק סחוסים ולהפחית את גובה הדיסק ובכך להשפיע על העקומה. זה יכול להוביל להתפתחות יישור לורדוזיס צווארי ובמקרים מסוימים גם להיפוכו.
מחלות בצוואר
מגוון רחב של מחלות בצוואר עלול להשפיע על העקומה הצווארית (Guo GM et al,. 2018; Lim et al., 2023). בין המחלות הללו נציין:
- אוסטאופורוזיס הגורם להיחלשות ודילול העצמות. עלול להשפיע על צורת וצפיפות חוליות הצוואר ולהפחית את הלורדוזיס.
- זיהום או דלקת בצוואר, כגון דלקת קרום המוח, שחפת או דלקת מפרקים שגרונית עלולים לשבש את הלורדוזיס בצוואר.
- הפרעות שלד תורשתיות, כגון אכונדרופלסיה, תסמונת דאון או תסמונת קליפל-פייל. ההפרעות האלה משפיעות על התפתחות עמוד השדרה ומשנות את העקומות שלו.
- מצבים בסיסיים בעמוד השדרה, כגון עקמת וקיפוזיס יכולים גם לגרום לשינויים בעקמומיות ויישור עמוד השדרה.
אורח חיים והרגלים
ניהול אורח חיים בלתי פעיל, עם חוסר בפעילות גופנית, יכול להחליש את שרירי הליבה התומכים בעמוד השדרה ולתרום לאובדן לורדוזיס. גם חלוקת משקל לא אחידה, כגון נשיאת תרמילים כבדים או תיקים על כתף אחת, יכולה גם לגרום לחוסר איזון ביציבה ולהשפיע על לורדוזיס צוואר. אורח חיים יושבני והרגלים בעייתיים עלולים גם לגרום לחולשה בשרירי הצוואר, לשרירי צוואר תפוסים או לא מאוזנים. כל אלה עלולים להשפיע על העקומות הטבעיות של עמוד השדרה.
הגיל שלנו
חלק מהמחקרים דיווחו כי שכיחות יישור לורדוזיס צווארי עולה עם ההזדקנות בעוד שאחרים לא מצאו קשר משמעותי בין לורדוזיס לגיל. הפער עשוי לנבוע משיטות מדידה שונות או מההשפעות המבלבלות של גורמים אחרים כגון ניוון דיסק או יציבה.
מגדר
ישנן ראיות המצביעות על כך שלזכרים יש לורדוזיס גבוה יותר מאשר לנקבות. יתכן שהשפעה זאת נובעת מההבדלים האנטומיים בצורה ובגודל של החוליות והדיסקים. סביר שגם ההבדל הזה אינו רלוונטי מבחינה קלינית, מאחר שלא נמצא קשר בין מגדר לתסמינים.
אובדן גובה הדיסק הבין חולייתי
האובדן של גובה הדיסק בין החוליות עלול להשפיע על הלורדוזיס הצווארי. אובדן כזה עלול לנבוע מהזדקנות מטראומה, זיהום, דלקת או מצבים פתולוגיים אחרים שפוגעים בשלמות הדיסק.
השיפוע של החולייה הגבית הראשונה
הלורדוזיס הצווארי מושפע משיפוע של החולייה הגבית הראשונה. השיפוע הזה משקף את הנטייה של עמוד השדרה החזי העליון ביחס למישור האופקי. האופן שבו החולייה הגבית הראשונה ממוקמת נקבע על-ידי גורמי שלד ורקמות רכות, כגון קיפוזיס של בית החזה, צורת כלוב הצלעות וטונוס שרירי הצוואר.
גנטיקה
קיימת שונות פיזיולוגית: בחלק מהאנשים הלורדוזיס נמוך יותר מלידה, ונמצא קשר גבוה יותר בלבנים ובגברים (Guo GM et al,. 2018).
אבחון של יישור לורדוזיס צווארי
קיים קושי לאבחן יישור לורדוזיס צווארי על סמך היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית. הדברים הללו נכונים גם כאשר החולה מתלונן על תסמינים בצוואר וקל וחומר כאשר אין תסמינים. לכן מאמר זה מתייחס לאנשים שמגיעים למרפאה בגלל תסמינים צווארים. במקרה כזה התהליך האבחוני יכלול:
היסטוריה רפואית
בשלב הזה נברר:
אופי הכאבים, משך, הסביבה, פעילויות המחמירות, רקע בריאותי (צליפת שוט?).
בדיקה גופנית
בבדיקה הגופנית נבדוק בין היתר את:
טווח תנועה, יציבה קדמית של הראש, תחושת שרירים מוגברת, רפלקסים עצביים.
הדמיה
האבחנה של יישור לורדוזיס צווארי מבוססת על בדיקות הדמיה: כגון צילומי רנטגן, MRI או סריקת CT. הבדיקה הסטנדרטית כוללת רנטגן צדדי בעמידה למדידת זווית הלורדוזיס (C2-C7) באמצעות שיטת Cobb או posterior tangent (Shilton et al., 2015). המחקר מראה כי מרווח שגיאה (MDC) של measurement change הוא ≈13.5°, ושינוי קטן פחות מכך לא מהווה שינוי מהותי.
בדיקה עצבית / EMG
במידת הצורך נפנה את החולה לבדיקות עצביות. מחקר מ־2023 בדק דפוסי הפעלת שרירי צוואר באמצעות EMG. נמצא שינוי משמעותי בפעילות השרירים (upper trapezius ו־rhomboids) אצל אנשים עם יישור לורדוזיס צווארי, מצב שמסביר חלק מהכאבים (Lim et al., 2023).
טיפול כירופרקטי באובדן הלורדוזיס בצוואר
הטיפול ביישור לורדוזיס צווארי תלוי בסיבה הבסיסית להגעת החולה ובחומרת הסימפטומים. להלן כמה דרכים לשיפור לורדוזיס צווארי בהתבסס על ראיות עדכניות.
הטיפול הכירופרקטי בליקויים לורדוטיים: מניפולציות וטכניקות נוספות
- שילוב מתיחות, מניפולציות עדינות והכוונה של הראש על הגב להתמודד עם אנרגיות הכוח על הצוואר (Chu et al,. 2021).
- תמיכה בטכנולוגיה ירוקה: IASTM, מתיחות, טייפינג ייעודית להפחתת עומס שריר צוואר.
הכירופרקט ינחה אתכם לגבי אופן הביצוע הפעולות הבאות:
- תרגילים – תרגילי מתיחה וחיזוק לשרירי הצוואר והכתפיים, שיפור יציבה, התמקדות בתנועת ראש-צוואר (Harrison et al., 2002).
- כרית צוואר או מגבת – שימוש בכרית צוואר מותאמת או מגבת מגולגלת בעת השינה – לשמירת העקומה הטבעית. זה גם מפחית לחץ על העצבים וכלי הדם בצוואר ובכך משפר זרימת הדם ואספקת החמצן למוח.
- יציבה נכונה והתנהלות נכונה – הימנעו מפעילות שעלולות להחמיר את המצב של יישור לורדוזיס צווארי. פעולות אלה כוללות בין היתר ישיבה ממושכת, כיפוף, ככינה מעל מחשב או טלפון, נשיאת משאות כבדים על הכתפיים או הגב ועוד.
מחקרים על טיפול כירופרקטי בשיטת CBP – Chiropractic BioPhysics
מחקרים רבים תיעדו שימוש בטכניקות כמו cervical extension‑compression traction בשילוב מניפולציות לכירופרקטיקה כדי לשפר את הלורדוזיס:
- Harrison et al. (2002): טיפול ב־38 מפגשים ב־14.6 שבועות העלו ממוצע זווית לורדוזיס ב־13°-14° (posterior tangents ≈17.9°), ירידה ב‑anterior head translation ≈11 מ”מ, ושיפור ניכר בכאב כרוני. השיפורים נשמרו עד 14 חודשים לאחר מכן.
- סקר של מקרה יחיד ותלמידות CBP אצל ילדים (~11 מקרים בגיל 5-13): עלייה ממוצעת של 25° בלורדוזיס, שיפור בתחושת הכאב בכ־6.9 נקודות (scale), תוך כ־35 מפגשים במשך 4-5 חודשים.
- מקרה דומיננטי של מטופלת בת 20 עם רדיקולופתיה צווארית: שיפור משמעותי בלורדוזיס ובתסמינים תוך מספר מפגשים כירופרקטיים ושיקום (הלורדוזיס חזר לנורמל וכך גם התחושה ביד).
טיפול רפואי
הטיפול הרפואי ינתן רק כאשר הסימנים והתסמינים מצדיקים זאת. טיפול כזה עשוי לכלול:
טיפול תרופתי בהתאם לתסמינים – NSAIDs להפחתת דלקת וכאב.
פרוגנוזה ומניעה
- רוב האנשים משתפרים עם טיפול שמרני תוך 3-6 חודשים, במיוחד עם שילוב טיפול כירופרקטי (Moustafa et al., randomized study; Guo GM et al,. 2018).
- בהיעדר טיפול או המשך יציבה לקויה, יש סיכון לשינויים ניווניים, כאב כרוני, ירידה בתפקוד ושחיקה (Lim et al., 2023).
מניעת יישור לורדוזיס צווארי
הקפידו על יציבה נכונה בעבודה ובמכשירים.
קחו הפסקות תנועה ושלבו מתיחות כל 30-60 דקות.
חזקו את שרירי הליבה, הכתפיים והצוואר.
שימוש בכרית צוואר מתאימה בשינה.
מודעות ביומכנית להסיט משקל, נשיאת תרמיל, והימנעות מהחזקה ממוקדת של הראש קדימה.
סיכום
יישור לורדוזיס צווארי אינו מונח שולחני בלבד – מדובר בתופעה בעלת השפעה פוטנציאלית משמעותית על תפקוד עמוד השדרה הצווארי ותסמינים משמעותיים, ויש לה השפעה על עומסי שריר, לחץ עצבי, והיווצרות כאבים. אבחון מדויק באמצעות הדמיה וקליניקה הוא בסיס לשיקום יעיל. טיפול כירופרקטי בשילוב שיקום יציבתי יכול להחזיר את הלורדוזיס הצווארי ולהקל משמעותית על התסמינים, תוך שמירה על תשומת לב לכללי בטיחות.
