כאבים במותן ימין או שמאל: גורמים, אבחון וטיפול

כאבים במותן ימין או שמאל: גורמים, אבחון וטיפול נדונים במאמר הנוכחי. כאב במותן, בין אם הוא מופיע בצד ימין ובין אם בצד שמאל, הוא תסמין שכיח שעלול לעורר אי נוחות רבה ודאגה. המותניים מאכלסים ומקיפים איברים חיוניים רבים, ולכן כאב באזור זה יכול לנבוע ממגוון רחב של סיבות. לעיתים מדובר בעניין פשוט כמו שריר תפוס עקב אימון גופני או תנועה לא נכונה, אך במקרים אחרים הכאב עלול לאותת על בעיה פנימית מורכבת יותר, כגון אבנים בכליות, דלקת בדרכי השתן, או בעיות במערכת העיכול והרבייה.

בשל המגוון הרחב של הגורמים האפשריים, ישנה חשיבות מכרעת למיקום המדויק של הכאב, לאופיו ולתסמינים הנוספים המתלווים אליו. הבנת ההבדלים בין כאב שמקורו שרירי לכאב שמקורו פנימי היא הצעד הראשון בדרך לפתרון הבעיה. במאמר זה נסקור בהרחבה את הגורמים הנפוצים לכאבים במותן ימין ושמאל, נסביר כיצד מתבצע תהליך האבחון הרפואי המקצועי, ונציג את דרכי הטיפול השונות, החל מפתרונות ביתיים פשוטים ועד להתערבויות רפואיות מתקדמות.

כאב במותן: גורמים שכיחים וחשובים

כאבים במותן הם תלונה שכיחה, אך המונח עצמו עלול לבלבל. יש המתכוונים לצד הגוף שבין הצלע התחתונה לאגן, אחרים מתארים כך כאב בגב התחתון, ולעיתים מדובר בכאב המוקרן מהבטן, מהכליה, מהירך או מעמוד השדרה. למרות שמקורם של כאבים רבים באזור זה הוא שרירי־שלדי, המותן נמצאת בסמוך לכליות, לדרכי השתן ולאיברים פנימיים נוספים. לכן אי אפשר לקבוע את מקור הכאב רק לפי הצד שבו הוא מופיע, או לפי העובדה שהוא משתנה בזמן תנועה. ההנחיות הרדיולוגיות האמריקאיות מציינות במפורש כי כאב מותני הוא תסמין שאינו ספציפי, הקשור למגוון רחב של מצבים מלבד אבנים בדרכי השתן (Gupta וחבריו, 2023).

מאמר זה מסביר כיצד להבדיל בין הסיבות המרכזיות לכאב במותן, אילו בדיקות עשויות להידרש, מתי יש לפנות בדחיפות, ומהן אפשרויות הטיפול והשיקום כאשר המקור הוא שרירי־שלדי. הוא מתייחס גם לתפקיד האפשרי של כירופרקטיקה המתמחה בפציעות ספורט ושיקום, לרבות טיפול ידני, תרגול מדורג, ניהול עומסים ולעיתים גלי הלם או לייזר. המידע נועד להעמיק את ההבנה ואינו מחליף בדיקה רפואית אישית, במיוחד כאשר הכאב חדש, חריף, מתמשך או מלווה בתסמינים כלליים.

במאמר נבחן את הגורמים האפשריים לכאב במותן ימין ושמאל, נסביר אילו תסמינים עשויים לסייע באבחנה, מתי יש צורך בבדיקות דם, שתן או הדמיה, מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה רפואית וכיצד ניתן לטפל ולשקם כאב שמקורו במערכת השריר־שלד.

מהו כאב במותן ואיפה הוא מורגש?

איפה נמצאת המותן מבחינה אנטומית?

המותן (Flank) היא האזור האחורי־צדי של הגו, התחום מלמעלה בצלע התחתונה ומלמטה ברכס הכסל (Iliac crest). מבחינה קלינית היא שונה מהגב התחתון המרכזי, המצוי סמוך לחוליות עצמן, ושונה גם מהמפשעה ומאזור מפרק הירך, הנמצאים נמוך יותר ובחזית הגוף. ההבחנה הזו אינה סמנטית בלבד. מטופל המתאר "כאב במותן" מתכוון לעיתים לגב התחתון, לעיתים לצד הבטן ולעיתים לירך, ולכן השלב הראשון בבירור הוא לבקש ממנו להצביע במדויק על מקום הכאב.

אילו רקמות ואיברים יכולים לגרום לכאב באזור זה?

בשכבות השטחיות נמצאים העור ועצבי הגו הבין־צלעיים. מתחתם מצויים השריר המרובע המותני (Quadratus Lumborum), זוקפי הגב, שרירי דופן הבטן האלכסוניים והרוחביים והרצועות המחברות בין הצלעות, החוליות והאגן. עמוק יותר, בחלל הרטרופריטונאלי, שוכבות הכליות והשופכנים, ובסמוך להם עוברים אבי העורקים הבטני וכלי הדם הכלייתיים. מלפנים ומלמעלה גובלים במותן הכבד וכיס המרה בצד ימין, הטחול בצד שמאל, והמעי הגס בשני הצדדים. מגוון זה מסביר מדוע אותו תיאור כאב יכול לשקף בעיה שרירית פשוטה או מצב רפואי הדורש טיפול מהיר.

האם מיקום הכאב מספיק כדי לזהות את מקורו?

לא. מיקום הכאב הוא נתון חשוב, אך אינו אבחנתי בפני עצמו. כאב שמקורו באיבר פנימי (כאב ויסרלי) מועבר בסיבי עצב שאינם ממקמים היטב, ולכן הוא מורגש לעיתים קרובות כעמום ומפוזר ובמרחק מהאיבר הפגוע. תופעה זו, הנקראת כאב מופנה (Referred pain), גורמת לכך שבעיה בכליה תורגש בגב, ובעיה בבסיס הריאה תורגש מתחת לצלעות. גם כאב ממקור שרירי או מפרקי יכול להקרין הרחק ממקורו. לכן מיקום הכאב משמש נקודת פתיחה לשאלות נוספות, ולא תשובה סופית.

כאב במותן ימין: מהם הגורמים האפשריים?

כאב שרירי במותן ימין

הגורם השכיח לכאב במותן ימין באוכלוסייה הפעילה הוא עומס על רקמות השריר והרצועות. מתיחה של השריר המרובע המותני בזמן הרמה עם סיבוב, עומס חוזר בספורט הכולל תנועות פיתול כמו טניס, גולף או חתירה, או רגישות מיופציאלית לאחר אימון חריג, עשויים לגרום לכאב מקומי בצד ימין. רגישות במישוש, החמרה בכיפוף לצד הנגדי ושיחזור הכאב בתנועות מסוימות תומכים לעיתים במקור שרירי, אך אינם מוכיחים אותו. כאב גב תחתון לא־ספציפי הוא מצב רב־גורמי, שבו גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים משפיעים יחד על עוצמת הכאב ועל משך ההחלמה (Hartvigsen וחבריו, 2018).

כאב שמקורו בכליה הימנית או בשופכן

אבן הנעה מהכליה אל השופכן גורמת לחסימה חלקית, להרחבת דרכי השתן ולהתכווצויות חזקות של דופן השופכן. התוצאה היא כאב התקפי, לעיתים חד מאוד, המלווה בחוסר מנוחה, בבחילה ולעיתים בדם בשתן (Gupta וחבריו, 2023). זיהום בכליה (פיילונפריטיס) מתבטא בדרך כלל בחום, ברגישות במותן ובתחושת חולי כללית, אך עד 20% מהמטופלים אינם מדווחים על תסמינים של שלפוחית השתן (Johnson & Russo, 2018). להשוואה מפורטת בין כאב גב לכאב כלייתי ראו את המאמר [קישור פנימי למאמר 908: כאבי גב תחתון או כאבי כליות].

כאב המוקרן מהכבד או מכיס המרה

דלקת או אבנים בכיס המרה גורמות בדרך כלל לכאב ברביע הימני העליון של הבטן, מתחת לקשת הצלעות מלפנים, ולעיתים להקרנה לגב או לשכמה הימנית. כאב זה מחמיר לרוב לאחר ארוחה שומנית ואינו מושפע במידה רבה מתנועות הגו. לכן, מחלת כיס מרה אינה גורם שכיח לכאב מותני אחורי טהור, אך יש לשקול אותה כאשר הכאב משתרע גם לחזית הבטן.

כאב ממקור עמוד השדרה או מערכת העצבים

מפרקי הפאסט ומעבר החוליות בין עמוד השדרה החזי למותני עשויים לגרום לכאב מופנה לצד הגוף ולמותן. גירוי של עצב בין־צלעי, או רדיקולופתיה של שורש עצב חזי או מותני עליון, מתבטאים בכאב בצורת רצועה המקיפה את צד הגו, לעיתים עם עקצוץ או שינוי בתחושת העור.

אילו מצבים נוספים יש לשקול?

בהתאם לתמונה הקלינית, דלקת תוספתן במיקום אחורי (רטרוצקאלי) עשויה להתבטא בכאב במותן ימין ולא בכאב הקלאסי בבטן התחתונה. הנחיות ירושלים מדגישות כי אבחון דלקת תוספתן נשען על שילוב של תמונה קלינית, ציוני סיכון ובדיקות הדמיה (Di Saverio וחבריו, 2020). בנשים יש לשקול גם מצבים שחלתיים ואגניים. שלבקת חוגרת (Herpes zoster) עלולה לגרום לכאב שורף בצורת רצועה עוד לפני הופעת הפריחה, מה שמקשה על האבחנה בימים הראשונים (Patil וחבריו, 2022).

כאב במותן שמאל: מהם הגורמים האפשריים?

כאב ממקור שרירי־שלדי בצד שמאל

מבחינה שרירית, המותן השמאלית אינה שונה מהימנית. ההבדל נובע לרוב מדפוס התנועה של המטופל. ספורטאים המבצעים תנועות סיבוב חוזרות לכיוון אחד, עובדים הנושאים משא בצד אחד של הגוף, או אנשים הנוטים להישען על צד אחד בישיבה, מעמיסים באופן לא סימטרי על השריר המרובע המותני ועל שרירי הגו. כאב כזה מחמיר בדרך כלל בסוף יום עבודה או לאחר אימון, ומוקל במנוחה ובשינוי תנוחה.

אבנים או זיהום בכליה השמאלית

הכליה השמאלית ממוקמת מעט גבוה יותר מהימנית, ולכן כאב שמקורו בה מורגש לעיתים גבוה יותר, סמוך לצלעות התחתונות. התמונה הקלינית של אבן בשופכן או של זיהום בכליה זהה בשני הצדדים: כאב התקפי עם בחילה ודם בשתן במקרה של אבן, וחום, צמרמורות ורגישות במותן במקרה של זיהום (Johnson & Russo, 2018).

כאב שמקורו במעי הגס

באוכלוסייה המערבית, דלקת סעיפים (דיברטיקוליטיס) מופיעה בעיקר במעי הגס השמאלי ובמעי הסיגמואידי. ההנחיות של האגודה האמריקאית למנתחי מעי גס ורקטום ממליצות לבסס את ההערכה הראשונית על תשאול, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה, ולבצע CT של הבטן והאגן כבדיקת ההדמיה הראשונה (Hall וחבריו, 2020). יש לחשוב על אבחנה זו כאשר הכאב ממוקם בבטן השמאלית התחתונה או בצד השמאלי, ומלווה בחום, ברגישות בטנית או בשינוי בהרגלי היציאות. להרחבה ראו [קישור פנימי למאמר 474: כאבי בטן ממקור פנימי].

מתי יש לחשוב על בעיה בטחול?

הטחול שוכב ברביע השמאלי העליון, מתחת לצלעות 9 עד 11. כאב שמקורו בטחול אינו גורם שכיח לכאב מותני, וודאי לא לכאב מותני תחתון. עם זאת, לאחר חבלה בצד שמאל של בית החזה התחתון, בייחוד בספורט מגע או בתאונת דרכים, כאב מתחת לצלעות השמאליות מחייב לשלול קרע בטחול, בייחוד כאשר הוא מלווה בחולשה, בסחרחורת או בכאב בכתף שמאל.

גורמים גינקולוגיים וכאב מופנה מהאגן

בנשים בגיל הפוריות, כאב בצד אחד של הגוף התחתון עשוי לנבוע ממצבים שחלתיים, כגון ציסטה מדממת או תסביב שחלה, או מהריון מחוץ לרחם. מצבים אלה מתבטאים לרוב בכאב בבטן התחתונה ובאגן ולא במותן האחורית, אך כאב מופנה עלול לטשטש את התמונה. לכן, בכל אישה בגיל הפוריות עם כאב בצד הגוף ותסמינים חריגים, יש לברר את האפשרות להריון ואת התסמינים הגינקולוגיים הנלווים.

כאב במותן מאחור או מתחת לצלעות: מה משמעות המיקום?

כאב בצד האחורי של המותן

כאב אחורי, בזווית שבין הצלע התחתונה לעמוד השדרה, הוא המיקום הקלאסי של כאב כלייתי. אותו אזור הוא גם נקודת ההיצמדות של השריר המרובע המותני ושל זוקפי הגב. משום כך, לחיצה או הקשה עדינה על האזור אינה מבדילה באופן אמין בין המקורות. רגישות חדה במישוש שריר ספציפי, בשילוב החמרה בכיפוף או בסיבוב, נוטה לכיוון שרירי. כאב עמוק וקבוע שאינו משתנה בתנוחה מחייב לשקול מקור פנימי.

כאב מתחת לצלעות התחתונות

באזור זה נפגשים כמה מקורות: הצלעות הצפות (11 ו־12) ומפרקיהן, הסחוס הצלעי, השרירים הבין־צלעיים והסרעפת. חבלה, שיעול ממושך או ספורט הכולל חבטות עלולים לגרום לכאב מקומי בצלע עצמה. מלפנים ובצד, כאב מתחת לקשת הצלעות עשוי לשקף מקור בטני: כיס המרה בצד ימין, הטחול ועקמומיות המעי הגס בצד שמאל.

כאב המופיע בעיקר בזמן תנועה או נשימה עמוקה

כאב המחמיר בסיבוב הגו, בכיפוף לצד או בקימה מכיסא מתאים לרוב למקור שרירי־שלדי. לעומת זאת, כאב המחמיר בעיקר בנשימה עמוקה או בשיעול מחייב חשיבה רחבה יותר. דלקת של קרום הריאה (פלאוריטיס), דלקת ריאות בבסיס הריאה ותסחיף ריאתי עשויים להתבטא בכאב בצד הגו התחתון, במיוחד כאשר הם מלווים בקוצר נשימה, בחום או בשיעול. במצבים כאלה יש לפנות לבירור רפואי ולא להסתפק בטיפול שרירי.

כאב המתפשט מהמותן לבטן או לגב התחתון

התפשטות הכאב מספקת רמזים נוספים. כאב הנע מהמותן כלפי מטה ולפנים, אל הבטן התחתונה והמפשעה, אופייני לאבן הנודדת בשופכן. כאב המתפשט אל הגב התחתון המרכזי, מבלי לרדת לבטן, מתאים יותר למקור שרירי או לעמוד השדרה. אף אחד מהדפוסים הללו אינו מבחן אבחנתי חד־משמעי, ולכן הם נבחנים יחד עם התסמינים הנלווים ועם הבדיקה הגופנית.

איך מבדילים בין כאב שרירי במותן לכאב ממקור פנימי?

האם תנועה, לחיצה או שינוי תנוחה משפיעים על הכאב?

כאב שרירי־שלדי מתנהג בדרך כלל באופן מכני: הוא מחמיר בתנועות מסוימות, מוקל בתנוחות אחרות, ולעיתים ניתן לשחזר אותו בלחיצה על נקודה מוגדרת. כאב כלייתי חריף מתנהג אחרת. מטופל עם אבן בשופכן מתהפך לרוב באי־שקט ואינו מוצא תנוחה נוחה, בעוד שמטופל עם כאב שרירי נוטה לשכב בשקט ולהימנע מתנועה.

האם הכאב מלווה בחום, בחילה או תסמינים במתן שתן?

תסמינים מערכתיים משנים את סדר העדיפויות. חום וצמרמורות מעלים חשד לזיהום, צריבה או תכיפות במתן שתן מכוונים לדרכי השתן, ודם בשתן מחייב בירור. בחילות והקאות מופיעות בעווית כלייתית, אך גם במצבים בטניים רבים.

האם אופי הכאב חד, עמום, קבוע או התקפי?

כאב התקפי בגלים, המגיע לשיא ונחלש חלקית, אופייני להתכווצות של איבר חלול כמו השופכן. כאב עמום ומתמשך מתאים לדלקת ברקמה או לעומס שרירי. כאב חד מקומי המופיע בתנועה מסוימת מכוון למקור מכני.

מדוע לא ניתן לאבחן כאב כלייתי לפי התחושה בלבד?

להרחבה על סימנים מסייעים ועל ההבדלים בין שני המקורות, ראו את המאמר כאבי גב תחתון או כאבי כליות? איך מבדילים בין השניים?.

החפיפה בין התסמינים רחבה. ההנחיות של הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה מדגישות כי כאב מותני אינו ספציפי, ולכן ממליצות על הדמיה כבר בפנייה הראשונה כאשר קיים חשד לאבנים (Gupta וחבריו, 2023). הטבלה הבאה מסכמת מאפיינים שעשויים לסייע בכיוון החשיבה.

הטבלה אינה מאפשרת אבחון עצמי ודאי. היא מתארת נטיות כלליות בלבד, וכל ממצא בה יכול להופיע גם במקור השני. להרחבה ראו [קישור פנימי למאמר 908: כאבי גב תחתון או כאבי כליות? איך מבדילים בין השניים].

כאב במותן שמקרין לבטן, למפשעה או לרגל

כאב המקרין מהמותן למפשעה

כאשר יש חשד שהכאב מוקרן מעמוד השדרה, ראו גם כאב במפשעה שמקורו בגב התחתון: אבחון וטיפול.

השופכן יורד מהכליה אל שלפוחית השתן, ולכן אבן הנודדת לאורכו יוצרת כאב שמתחיל במותן ויורד בהדרגה אל הבטן התחתונה, המפשעה ולעיתים אל איברי המין. ההחמרה ההתקפית, בשילוב בחילה ודם בשתן, תומכת באבחנה זו (Gupta וחבריו, 2023). עם זאת, כאב במפשעה יכול לנבוע גם משורשי עצבים מותניים עליונים, ממפרק הירך או משרירי דופן הבטן.

כאב המקרין מהגב התחתון לרגל

למידע נוסף על כאב המקרין לרגל ממקור עצבי, קראו על סיאטיקה: גורמים, תסמינים ודרכי טיפול.

כאב היורד מהגב התחתון אל הישבן והרגל, לעיתים מתחת לברך, מתאים לרדיקולופתיה מותנית, למשל עקב פריצת דיסק הלוחצת על שורש עצב. הקרנה כזו אינה אופיינית לכאב כלייתי או לכאב שריר מקומי במותן, ולכן היא מכוונת את הבירור לעמוד השדרה. ירידה בכוח, חוסר תחושה או שינוי ברפלקסים מחייבים בדיקה נוירולוגית מסודרת. להרחבה ראו [קישור פנימי למאמר 312: סיאטיקה, כאב המקרין לרגל].

כאב במותן עם כאב בטן

אם התמונה הקלינית מעלה חשד למקור בטני, ניתן להרחיב במאמר כאבי בטן ממקור פנימי: גורמים וסימני אזהרה.

שילוב של כאב במותן עם כאב בטן, רגישות במישוש הבטן, שינוי ביציאות או חוסר תיאבון, מרחיב את האבחנה המבדלת לאיברי מערכת העיכול: דלקת תוספתן, דלקת סעיפים במעי הגס ומחלות כיס המרה. ראו גם [קישור פנימי למאמר 475: כאב בטן, אבחון וטיפול].

איך בודקים את מקור הכאב המוקרן?

הבירור מתחיל בתשאול מדויק: מתי התחיל הכאב, איך הוא התפתח, לאן הוא מקרין ומה מחמיר או מקל אותו. אחריו מתבצעת בדיקה גופנית של הגב, הבטן והאגן, ובדיקה נוירולוגית כאשר יש הקרנה לגפה. בדיקות עזר נבחרות בהתאם לחשד הקליני ולא באופן שגרתי.

מתי כאבים במותן מחייבים בדיקה רפואית דחופה?

חום וצמרמורות עם כאב במותן

השילוב של כאב במותן עם חום וצמרמורות מעלה חשד לזיהום בכליה. פיילונפריטיס חריפה עלולה להתקדם לאלח דם ולהלם ספטי, ולכן היא דורשת הערכה רפואית מהירה. סקירה קלינית ב־NEJM ממליצה על הדמיה כבר בפנייה הראשונה כאשר קיימים אלח דם, חשד לאבנים, pH שתן של 7.0 ומעלה, או ירידה חדשה בקצב הסינון הכלייתי ל־40 מ"ל לדקה או פחות (Johnson & Russo, 2018).

כאב חזק במיוחד, הקאות או קושי במתן שתן

כאב בלתי נשלט, הקאות חוזרות שאינן מאפשרות שתייה, או ירידה ניכרת בכמות השתן, מחייבים פנייה לחדר מיון.

דם בשתן או חשד לחסימה בדרכי השתן

זיהום בשילוב עם חסימה בדרכי השתן הוא מצב אורולוגי דחוף. ההנחיות האירופיות מקדישות פרק נפרד לטיפול באלח דם ובחוסר הפרשת שתן בכליה חסומה, שבו נדרש ניקוז מיידי של הכליה (Skolarikos וחבריו, 2025). מטופלים עם כליה יחידה, או כאשר האבחנה אינה ברורה, זקוקים גם הם להערכה מהירה.

כאב פתאומי וקשה עם חולשה, עילפון או כאב בטן חריג

במבוגרים, ובעיקר בגברים מעל גיל 65, במעשנים או במי שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם מפרצת, כאב פתאומי בגב או במותן בשילוב חולשה, סחרחורת או עילפון מחייב לשלול מפרצת של אבי העורקים הבטני. ההנחיות האירופיות לניתוחי כלי דם מתייחסות למפרצת סימפטומטית או מתפוצצת כמצב חירום (Wanhainen וחבריו, 2024). זהו מצב נדיר, אך מסכן חיים.

כאב לאחר חבלה או במהלך הריון

כאב במותן לאחר נפילה, תאונה או מכה ישירה מחייב לשלול פגיעה בכליה, בטחול או בכבד. בהריון, כאב במותן עשוי לנבוע מעומס מכני, אך גם מזיהום בדרכי השתן או מאבן, ולכן נדרשת הערכה רפואית.

סימנים נוירולוגיים משמעותיים

חולשה מתקדמת ברגל, חוסר תחושה באזור המפשעה והעכוז, או שינוי בשליטה על מתן שתן ויציאות, עלולים להעיד על לחץ משמעותי על שורשי העצבים בתעלת השדרה. מצב זה מחייב פנייה מיידית.

כיצד מאבחנים כאבים במותן ימין או שמאל?

תשאול רפואי: מיקום, התחלה, הקרנה ותסמינים נלווים

התשאול הוא הכלי האבחוני החשוב ביותר. הוא כולל את מיקום הכאב המדויק, אופן ההופעה (פתאומי או הדרגתי), קשר לאירוע מכני כמו הרמה או אימון, אופי הכאב, הקרנה, גורמים מחמירים ומקלים ותסמינים נלווים: חום, בחילה, שינויים בשתן או ביציאות, ובנשים גם מחזור חודשי והריון אפשרי. היסטוריה של אבנים בכליות, מחלות רקע ותרופות קבועות משלימות את התמונה.

בדיקה גופנית של הגב, הבטן והאגן

הבדיקה כוללת התבוננות ביציבה, הערכת טווחי תנועה של עמוד השדרה, מישוש של השרירים ושל מפרקי הצלעות, ובדיקה נוירולוגית כאשר יש הקרנה לרגל. בדיקת בטן מכוונת לרגישות, לגושים ולסימני גירוי צפקי. הופעת פריחה בצורת רצועה על צד הגו מכוונת לשלבקת חוגרת.

מתי נדרשת בדיקת שתן או בדיקות דם?

בדיקת שתן לכללית ולתרבית מתאימה כאשר קיים חשד לזיהום או לאבן. בדיקות דם, כולל ספירה, מדדי דלקת ותפקוד כליות, מסייעות בהערכת זיהום ובבחירת טיפול. ההנחיות הבריטיות ממליצות למדוד סידן בדם בכל מבוגר עם אבנים בכליה או בשופכן (National Institute for Health and Care Excellence [NICE], 2019).

מתי נדרשים אולטרסאונד, CT או MRI?

בחירת ההדמיה תלויה בחשד הקליני. לפי הנחיות NICE, למבוגר עם חשד לעווית כלייתית מומלץ CT ללא חומר ניגוד במינון נמוך בתוך 24 שעות, ובהריון מומלץ אולטרסאונד במקום CT (NICE, 2019). הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה ממליץ אף הוא על CT ללא חומר ניגוד כבדיקת הבחירה, ובהריון על אולטרסאונד כבדיקה ראשונה ו־MRI ללא חומר ניגוד כאפשרות נוספת (Gupta וחבריו, 2023). לעומת זאת, בכאב גב תחתון לא־מסובך אין המלצה לבצע הדמיה באופן שגרתי, אלא רק כאשר התוצאה צפויה לשנות את הטיפול (NICE, 2016). להרחבה ראו [קישור פנימי למאמר 186: רנטגן, CT או MRI לגב התחתון].

איך מטפלים בכאבים במותן לפי מקור הכאב?

טיפול בכאב שרירי־שלדי חריף

בכאב שרירי חריף, ההמלצות העדכניות מעדיפות הסבר על טבע הכאב, עידוד להמשך פעילות יומיומית במידת האפשר והימנעות ממנוחה ממושכת במיטה (Foster וחבריו, 2018). ברוב המקרים הכאב משתפר בתוך ימים עד שבועות. הפחתה זמנית של עומסים מעוררים, שינויי תנוחה תכופים בעבודה וחזרה הדרגתית לאימון מסייעים להחלמה. תכשירים לשיכוך כאב יכולים לסייע לטווח קצר, אך הבחירה בהם צריכה להתאים למחלות הרקע, לתפקוד הכליות ולתרופות נוספות, ורצוי להתייעץ עם רופא או רוקח.

טיפול בכאב שמקורו בכליות ובדרכי השתן

בעווית כלייתית, הנחיות NICE ממליצות על נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כקו טיפול ראשון, בכפוף להתוויות נגד, ושוקלות חוסמי אלפא לאבנים בשופכן הדיסטלי שקוטרן קטן מ־10 מ"מ (NICE, 2019). אבנים גדולות, כאב שאינו נשלט או חסימה עם זיהום מחייבים התערבות אורולוגית. ההנחיות האירופיות משלבות גם המלצות למניעת הישנות, הכוללות שתייה מספקת, צריכת סידן תקינה והפחתת נתרן וחלבון (Skolarikos וחבריו, 2024). זיהום בכליה מטופל באנטיביוטיקה בהתאם לתרבית ולחומרת המחלה (Johnson & Russo, 2018).

טיפול בכאב שמקורו באיבר פנימי

כאשר הכאב נובע מכיס המרה, מהתוספתן, מהמעי הגס או מאיברי האגן, הטיפול מותאם לאבחנה הספציפית ונעשה במסגרת רפואית. לדוגמה, בדלקת סעיפים לא־מסובכת, חלק מהמטופלים הנבחרים יכולים להיות מטופלים ללא אנטיביוטיקה, בעוד שמורסה גדולה מ־3 ס"מ מנוקזת בדרך כלל בהכוונת הדמיה (Hall וחבריו, 2020). בשלבקת חוגרת, טיפול אנטי־ויראלי מוקדם ושיכוך כאב מתאים הם עיקר הטיפול (Patil וחבריו, 2022).

טיפול בכאב מותני מתמשך או חוזר

כאב מותני שרירי־שלדי הנמשך מעבר לשלושה חודשים, או חוזר שוב ושוב, דורש גישה רחבה יותר. סקירת Cochrane מצאה כי תרגול גופני הפחית כאב בהשוואה לטיפולים שמרניים אחרים (הפרש ממוצע של 9.1- נקודות בסולם 0 עד 100, CI 95%: 12.6- עד 5.6-), אף שגודל ההשפעה היה קטן (Hayden וחבריו, 2021). גלי הלם ולייזר רך אינם טיפול שגרתי בעל יעילות מוכחת לכל כאב במותן, והשימוש בהם נשקל כטיפול משלים בלבד, לאחר אבחון, ובמקרים נבחרים של פגיעה ברקמה רכה.

כיצד כירופרקטיקה ושיקום פעיל עשויים לעזור לכאב שרירי במותן?

מתי טיפול ידני מתאים לאחר אבחון?

טיפול ידני מתאים רק לאחר שהבירור הקליני מצביע על מקור שרירי־שלדי ואין סימני אזהרה. הנחיות NICE לכאב גב תחתון ממליצות לשקול טיפול ידני, הכולל מניפולציה, מוביליזציה וטיפול ברקמות רכות, רק כחלק מתוכנית טיפול הכוללת תרגול גופני (NICE, 2016). בסקירה שיטתית ומטא־אנליזה של מחקרים אקראיים, טיפול מניפולטיבי בעמוד השדרה בכאב גב תחתון כרוני הניב הקלה בכאב בדומה לטיפולים מומלצים אחרים בטווח הקצר (הפרש ממוצע של 3.17-, CI 95%: 7.85- עד 1.51), עם שיפור קטן ורלוונטי קלינית בתפקוד בחודש הראשון (Rubinstein וחבריו, 2019). המשמעות היא שהטיפול הידני הוא אפשרות לגיטימית, אך אינו עדיף באופן מובהק על חלופות מבוססות.

כיצד תרגול מדורג משפר תפקוד וסבילות לעומסים?

על שילוב ההתערבויות בהחלמה מכאב שריר־שלד ראו כירופרקטיקה ושיקום פעיל: מדוע כדאי לשלב ביניהם?.

הרקמות מסתגלות לעומס שמוצג להן בהדרגה. תוכנית תרגול מדורגת מתחילה בתנועות שאינן מעוררות כאב משמעותי, ומעלה בהדרגה את העומס, את טווח התנועה ואת המורכבות. הסקירות שנבדקו בסדרת Lancet על כאב גב מצביעות על תרגול, לבדו או בשילוב הדרכה, כאמצעי היחיד שהוכח כיעיל במניעה משנית של כאב גב חוזר (Foster וחבריו, 2018).

מה תפקידן של תנועתיות, כוח והדרכת פעילות?

בכאב מותני שרירי, שיפור התנועתיות של עמוד השדרה החזי ושל מפרקי הירך מפחית לעיתים את העומס המופעל על אזור המותן. חיזוק שרירי הגו והירך משפר את יכולת הגוף להעביר כוחות בין הרגליים לפלג הגוף העליון, כלומר את תפקוד השרשרת הקינטית. הדרכה על ניהול עומסים בעבודה ובאימון משלימה את הטיפול ומפחיתה את הסיכון להישנות.

מתי טיפול שמרני אינו מתאים ויש להפנות לבירור?

טיפול כירופרקטי מכוון למקרים המתאימים של כאב שריר־שלד בלבד. הוא אינו טיפול באבנים בכליות, בזיהום או במחלה של איבר פנימי. חום, תסמינים במתן שתן, כאב שאינו משתנה בתנועה, ירידה לא מוסברת במשקל או סימנים נוירולוגיים מחייבים הפניה לבירור רפואי לפני כל טיפול ידני.

איך מתבצעים אבחון וטיפול במרפאת GAV Clinic?

הערכה קלינית ואבחנה מבדלת

במרפאה לכירופרקטיקה פציעות ספורט ושיקום GAV Clinic בתל אביב, הטיפול בכאב במותן מתחיל באבחון ולא בטכניקה. ההערכה כוללת תשאול מפורט, בדיקה של עמוד השדרה החזי והמותני, של מפרקי הצלעות, של האגן ושל מפרקי הירך, ובדיקה נוירולוגית כאשר יש הקרנה לרגל. בשלב זה מתבצע סינון שיטתי של סימני אזהרה שעשויים להצביע על מקור כלייתי, בטני או מערכתי. המטרה היא להבין לא רק איפה כואב, אלא מה מעמיס על הרקמה הפגועה, ובאיזה אופן השרשרת הקינטית תורמת לכך.

טיפול ידני ושיקום פעיל בהתאם לממצאים

כאשר הממצאים מתאימים לכאב שרירי־שלדי, נבנית תוכנית טיפול אישית. היא משלבת טכניקות ידניות לשיפור התנועתיות של עמוד השדרה, הצלעות והאגן, יחד עם תרגול שיקומי מדורג לחיזוק שרירי הגו והירך ולשיפור השרשרת הקינטית. אצל ספורטאים התוכנית מותאמת לדרישות הענף ולחזרה הדרגתית לאימון. במידת הצורך, ובמקרים נבחרים של פגיעה ברקמה רכה, משולבים גם טיפול בגלי הלם ולייזר רך כטיפולים משלימים שמטרתם לתמוך בתהליכי הריפוי של הרקמות. טיפולים אלה אינם מחליפים את התרגול הפעיל, אלא מצטרפים אליו.

מה כולל שיקום ספורטיבי לכאב במותן?

שיקום ספורטיבי מתחיל בהגדרת הדרישה שגרמה לכאב: רוטציה מהירה במחבט, בלימה בריצה, נשיאת משקל חד־צדדית, דדליפט, הטלת כדור או עייפות מצטברת. לאחר מכן בודקים אם החסר העיקרי הוא כוח, סבולת, שליטה, טווח תנועה, תזמון או קצב עליית עומס. התרגול עשוי לכלול נשימה והרחבת בית החזה, תנועתיות ירך וחזה, נשיאת משקל, התנגדות לרוטציה, כפיפה צידית מדורגת, הרמות מהרצפה ותנועה ייחודית לענף.

קווים מנחים לשיקום כאב גב תומכים בחיזוק וסבולת שרירי הגו, תרגול רב־רכיבי, פעילות אירובית ולעיתים טיפול ידני כחלק מהתוכנית (George et al., 2021). בספורטאי, ההתקדמות אינה נקבעת רק לפי מספר ימים ללא כאב. רצוי להעריך יכולת להשלים טווח תנועה, כוח וסבולת כמעט סימטריים, משימה ספציפית לענף ואימון מדורג ללא החמרה משמעותית ביום שאחרי. חזרה מלאה מוקדמת מדי עלולה ליצור מחזור של כאב־מנוחה־חזרה חדה, גם אם לא נגרם נזק חדש.

גלי הלם: למי הם עשויים להתאים?

גלי הלם חוץ־גופיים לשיקום, ESWT, הם אנרגיה מכנית המכוונת לרקמה שרירית־שלדית. הם עשויים להישקל בכאב כרוני מוגדר של רקמה רכה או במקרים נבחרים של כאב גב מכני שלא השתפרו די הצורך בתוכנית פעילה. מטא־אנליזות דיווחו על שיפור בכאב ובתפקוד בהשוואה לטיפולים אחרים, אך המחקרים שונים באבחנות, במכשירים, בעוצמה, במספר המפגשים ובאיכות המתודולוגית, ולכן אי אפשר להסיק שכל כאב במותן יגיב באופן דומה (Liu et al., 2023; Ferdinandov, 2024).

מחקר אקראי מבוקר־דמה מ־2025 מצא תוצאות מבטיחות בגלי הלם ממוקדים באנרגיה גבוהה אצל מטופלים שנבחרו בקפידה עם כאב כרוני ממפרקי הפאסט ואבחנה שאושרה בחסימה אבחנתית (Hu et al., 2025). זהו ממצא ספציפי, לא היתר גורף. אין להשתמש בגלי הלם שיקומיים כשקיים חשד לאבן, זיהום, גידול, דימום, היריון באזור הטיפול או בעיה בכלי דם. הם אינם מחליפים אבחון, תרגול או טיפול אורולוגי, ובחירתם צריכה לכלול יעד ברור ומדדי תוצאה.

לייזר ופוטוביומודולציה: מה אומר המחקר?

לייזר בעוצמה נמוכה או פוטוביומודולציה משמש לעיתים כתוספת להפחתת כאב ברקמות שריריות־שלדיות. הראיות בכאב גב אינן אחידות: מטא־אנליזה מוקדמת יותר דיווחה על תועלת אפשרית בתתי־קבוצות ובמינונים מסוימים (Glazov et al., 2016), אך סקירה שיטתית גדולה יותר שכללה 12 מחקרים אקראיים ו־1,046 משתתפים מצאה שהשיפור לעומת טיפול דמה לא היה חשוב קלינית ולא תמכה בשימוש שגרתי להפחתת כאב ומוגבלות בגב תחתון לא־ספציפי (Tomazoni et al., 2020).

מכאן שלייזר אינו טיפול חובה ואינו תחליף לתוכנית שיקום. ניתן לשקול ניסיון קצר אצל מטופל מתאים לאחר אבחנה שרירית־שלדית, בתנאי שמגדירים מראש יעד תפקודי, משלבים תרגול ומפסיקים אם אין שינוי משמעותי. אין לכוון טיפול כזה לאזור שבו קיים חשד למחלה פנימית, ואין להציגו כטיפול בכליה, בזיהום או באבן. התערבות משלימה טובה נבחנת לפי תוצאה מדידה, לא לפי עוצמת המכשיר או מספר הטיפולים שנמכרו מראש.

הפניה רפואית במצבים שאינם מתאימים לטיפול שמרני

חלק מתהליך האבחון הוא לזהות מתי הכאב אינו שייך לתחום השריר־שלד. כאשר עולה חשד לאבן בכליה, לזיהום, למחלה בטנית או לכל מצב הדורש בירור רפואי, המטופל מופנה לרופא המשפחה, לחדר מיון או לרופא מומחה בהתאם לדחיפות. הפניה מדויקת בזמן היא חלק מהאחריות הקלינית, בדיוק כמו הטיפול עצמו.

שאלות נפוצות על כאבים במותן ימין או שמאל

מה יכול לגרום לכאב במותן ימין?

הגורם השכיח הוא עומס או מתיחה של שרירי הגו והגב, במיוחד לאחר פעילות הכוללת סיבובים או הרמה. גורמים נוספים הם אבן או זיהום בכליה הימנית, כאב המוקרן מעמוד השדרה או מעצב בין־צלעי, ולעיתים רחוקות יותר מחלות של כיס המרה או דלקת תוספתן במיקום לא טיפוסי. שלבקת חוגרת עלולה לגרום לכאב עוד לפני הופעת הפריחה.

למה מופיע כאב במותן שמאל?

בדומה לצד ימין, המקור השכיח הוא שרירי־שלדי. בצד שמאל יש לשקול גם אבן או זיהום בכליה השמאלית, ובמבוגרים דלקת סעיפים במעי הגס, המתבטאת לרוב בכאב בבטן השמאלית התחתונה עם חום או שינוי ביציאות. לאחר חבלה, כאב מתחת לצלעות השמאליות מחייב לשלול פגיעה בטחול.

האם כאב במותן ימין שונה מכאב במותן שמאל?

הצד עוזר לכוון את הבדיקה אך אינו קובע את הסיבה. כאב בצד ימין עשוי להגיע משריר, צלע, עמוד שדרה, כליה ימנית, כיס מרה או מעי; בצד שמאל המקורות האפשריים כוללים אותם מבנים שריריים־שלדיים, כליה שמאלית, מעי או טחול. גם כאב מאבי העורקים או מעמוד השדרה יכול להיתפס בצד אחד. לכן חשוב יותר לברר את דפוס הכאב והתסמינים הנלווים מאשר להסתמך על הצד בלבד.

האם כאב במותן הוא בהכרח כאב כליות?

לא. רוב הכאבים באזור המותן נובעים ממקור שרירי־שלדי. עם זאת, מכיוון שהכליות ממוקמות באזור זה, כאב המלווה בחום, בצריבה במתן שתן, בדם בשתן או בכאב התקפי חזק מחייב לשקול מקור כלייתי ולפנות לבירור רפואי.

איך מבדילים בין כאב שרירי במותן לכאב כלייתי?

כאב שרירי משתנה בדרך כלל בתנועה ובתנוחה, ולעיתים ניתן לשחזר אותו בלחיצה. כאב כלייתי נוטה להיות התקפי, לא להשתנות בתנוחה ולהיות מלווה בבחילה, בחום או בשינויים בשתן. עם זאת, החפיפה בין התסמינים רחבה, ולכן ההבחנה הוודאית נעשית בבדיקה קלינית ובבדיקות עזר.

מה משמעות כאב במותן מאחור?

כאב אחורי, בין הצלע התחתונה לעמוד השדרה, יכול לנבוע משרירי הגב, ממפרקי עמוד השדרה או מהכליה הסמוכה. המיקום לבדו אינו מבדיל ביניהם. אופי הכאב, הקשר שלו לתנועה והתסמינים הנלווים הם שמכוונים את האבחנה.

האם כאב במותן שמתפשט למפשעה מעיד על אבן בכליה?

לא בהכרח. הקרנה מהמותן למפשעה אופיינית לאבן הנודדת בשופכן, במיוחד כאשר הכאב התקפי ומלווה בבחילה או בדם בשתן. עם זאת, גם גירוי של שורשי עצבים מותניים עליונים, בעיות במפרק הירך או עומס על שרירי דופן הבטן עשויים לגרום לכאב דומה.

האם כאב במותן שמחמיר בתנועה הוא בהכרח שרירי?

לא. החמרה בתנועה תומכת במקור מכני, אך אינה מוכיחה אותו. גם מצבים פנימיים, כמו דלקת של קרום הריאה או גירוי צפקי, עלולים להחמיר בתנועה או בנשימה. כאשר יש תסמינים נלווים כמו חום, קוצר נשימה או שינויים בשתן, יש לפנות לבירור רפואי.

מתי צריך בדיקת שתן או אולטרסאונד?

בדיקת שתן מתאימה כאשר קיים חשד לזיהום או לאבן: צריבה, תכיפות, דם בשתן, חום או כאב התקפי. אולטרסאונד הוא בדיקת ההדמיה הראשונה בהריון ובילדים. במבוגרים עם חשד לעווית כלייתית, ההנחיות מעדיפות CT במינון נמוך. בכאב שרירי לא־מסובך אין צורך בהדמיה שגרתית.

אילו סימנים מחייבים פנייה דחופה?

חום עם צמרמורות, כאב חזק שאינו נשלט, הקאות חוזרות, ירידה בכמות השתן, דם בשתן, כאב פתאומי עם חולשה או עילפון, כאב לאחר חבלה או בהריון, וחולשה או חוסר תחושה ברגליים. כל אחד מאלה מחייב פנייה לרופא או לחדר מיון ללא דיחוי.

מתי כירופרקטיקה ושיקום יכולים לסייע?

כאשר הבירור מצביע על מקור שרירי־שלדי ואין סימני אזהרה. טיפול ידני, בשילוב תרגול מדורג והדרכה על ניהול עומסים, מסייע לשפר תנועתיות, כוח ותפקוד. הוא אינו מתאים לטיפול באבנים, בזיהומים או במחלות של איברים פנימיים, ובמקרים אלה נדרשת הפניה רפואית.

האם כירופרקטיקה יכולה לטפל בכאב שמקורו בכליה?

לא. טיפול כירופרקטי אינו טיפול באבן, בזיהום, בגידול או בבעיה בכלי דם. תפקידו של כירופרקט אחראי הוא לזהות מתי התמונה אינה שרירית־שלדית ולהפנות לרופא. כאשר הכאב מגיע משריר, מפרק, צלע או עמוד השדרה, כירופרקט המתמחה בפציעות ספורט ושיקום יכול להשתלב בהערכה, טיפול ידני, תרגול וחזרה לעומס. גם אז הטיפול צריך להיות מדיד, פעיל ומתואם עם אנשי מקצוע נוספים לפי הצורך.

האם צריך CT או MRI לכל כאב במותן?

לא. בדיקת הדימות נבחרת לפי החשד. CT ללא חומר ניגוד שימושי מאוד בחשד לאבן, אולטרסאונד מתאים למצבים רבים ומועדף כפתיחה בהיריון, ו־MRI משמש בעיקר לשאלות הקשורות לעמוד השדרה, לעצבים ולרקמות מסוימות. בכאב מכני פשוט ללא סימני אזהרה אין בדרך כלל צורך בדימות מוקדם. דימות מיותר עלול לחשוף ממצאים מקריים, להוביל לבדיקות נוספות ולהוסיף קרינה במקרה של CT.

האם אפשר להתאמן כשיש כאב במותן?

אם נשללו סימני אזהרה והכאב מכני, לרוב עדיף להישאר פעילים ברמה נסבלת מאשר לנוח במיטה. מפחיתים זמנית תנועות חדות או עומס גבוה וממשיכים בפעילות שאינה גורמת להתלקחות משמעותית. אימון שגורם לכאב הולך ומתגבר, שינוי בטכניקה, הקרנה חדשה, חולשה או החמרה ממושכת ביום הבא דורש התאמה. חום, דם בשתן, קוצר נשימה או כאב שאינו תלוי בתנועה הם סיבה לעצור ולהיבדק.

תוך כמה זמן כאב שרירי במותן אמור להשתפר?

מתיחה קלה עשויה להשתפר בתוך ימים עד שבועות, אך משך ההחלמה תלוי בחומרת הפגיעה, בעומס היומי, בשינה, במחלות רקע וביכולת לשקם בהדרגה. אין נקודת זמן אחת שמתאימה לכולם. המגמה חשובה: יותר תנועה, פחות רגישות וחזרה הדרגתית לתפקוד. אם אין כל שיפור, אם הכאב מחמיר או אם מופיעים סימנים חדשים, יש לבצע הערכה חוזרת במקום להמשיך אותו טיפול ללא שינוי.

האם גלי הלם ולייזר מתאימים לכל כאב במותן?

לא. גלי הלם שיקומיים ולייזר הם אפשרויות משלימות רק לאחר שנקבע מקור שרירי־שלדי מתאים. לגלי הלם קיימות תוצאות מחקריות מבטיחות בכאב גב כרוני מסוים, אך קיימת שונות גדולה בין המחקרים. לגבי לייזר רך, הראיות סותרות ואינן תומכות בשימוש שגרתי לכל כאב גב. בשני המקרים יש להגדיר יעד, לשלב תרגול ולבדוק אם חל שיפור בעל משמעות. אין להשתמש בהם במקום בירור של כאב פנימי או דחוף.

סיכום: אבחון נכון קודם לטיפול

כאבים במותן יכולים לנבוע מעומס פשוט על שריר, אך גם מאבן, זיהום, עצב, צלע, איבר בבטן או כלי דם. ההבחנה מבוססת על סיפור המחלה, סימנים נלווים, בדיקה ולעיתים שתן, דם ודימות. כאב פתאומי חריג, חום, דם בשתן, חולשה, עילפון, היריון, חבלה משמעותית או שינוי נוירולוגי דורשים הערכה מהירה. אין להתחיל טיפול ידני או טיפול במכשיר לפני שמקור מסוכן נשלל במידה סבירה.

כאשר המקור שרירי־שלדי, הטיפול המועדף הוא תוכנית פעילה הכוללת הסבר, תנועה, חיזוק, ניהול עומס וחזרה מדורגת לתפקוד. כירופרקטיקה המתמחה בפציעות ספורט ושיקום יכולה לתרום באמצעות אבחון תפקודי, טיפול ידני כתוספת, תרגול והכנה לחזרה לספורט. גלי הלם או לייזר עשויים להישקל במקרים נבחרים, אך אינם מתאימים לכל מטופל ואינם מחליפים תהליך שיקום. איכות הטיפול נמדדת ביכולת, בביטחון ובתפקוד שחוזרים – לא רק בהקלה זמנית בכאב.

References:

Di Saverio, S., Podda, M., De Simone, B., Ceresoli, M., Augustin, G., Gori, A., et al. (2020). Diagnosis and treatment of acute appendicitis: 2020 update of the WSES Jerusalem guidelines. World Journal of Emergency Surgery, 15(1), 27. https://doi.org/10.1186/s13017-020-00306-3

Foster, N. E., Anema, J. R., Cherkin, D., Chou, R., Cohen, S. P., Gross, D. P., et al. (2018). Prevention and treatment of low back pain: Evidence, challenges, and promising directions. The Lancet, 391(10137), 2368-2383. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30489-6

Ferdinandov D. Focused extracorporeal shockwave therapy for the treatment of low back pain: a systematic review. Front Med (Lausanne). 2024 Aug 29;11:1435504. doi: 10.3389/fmed.2024.1435504. PMID: 39267973; PMCID: PMC11390445.

Glazov G, Yelland M, Emery J. Low-level laser therapy for chronic non-specific low back pain: a meta-analysis of randomised controlled trials. Acupunct Med. 2016 Oct;34(5):328-341. doi: 10.1136/acupmed-2015-011036. Epub 2016 May 20. PMID: 27207675; PMCID: PMC5099186.

Gupta, R. T., Kalisz, K., Khatri, G., Caserta, M. P., Catanzano, T. M., Chang, S. D., et al. (2023). ACR Appropriateness Criteria® acute onset flank pain-suspicion of stone disease (urolithiasis). Journal of the American College of Radiology, 20(11S), S315-S328. https://doi.org/10.1016/j.jacr.2023.08.020

Hall, J., Hardiman, K., Lee, S., Lightner, A., Stocchi, L., Paquette, I. M., Steele, S. R., & Feingold, D. L. (2020). The American Society of Colon and Rectal Surgeons clinical practice guidelines for the treatment of left-sided colonic diverticulitis. Diseases of the Colon & Rectum, 63(6), 728-747. https://doi.org/10.1097/DCR.0000000000001679

Hartvigsen, J., Hancock, M. J., Kongsted, A., Louw, Q., Ferreira, M. L., Genevay, S., et al. (2018). What low back pain is and why we need to pay attention. The Lancet, 391(10137), 2356-2367. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30480-X

Hayden, J. A., Ellis, J., Ogilvie, R., Malmivaara, A., & van Tulder, M. W. (2021). Exercise therapy for chronic low back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, 9, CD009790. https://doi.org/10.1002/14651858.CD009790.pub2

Hu C, Huang L, Ma P. Perspectives on the efficacy of ESWT in treatment of lumbar facet joint pain. Int J Surg. 2025 Dec 1;111(12):9987-9988. doi: 10.1097/JS9.0000000000003232. Epub 2025 Aug 20. PMID: 40838995; PMCID: PMC12695196.

Johnson, J. R., & Russo, T. A. (2018). Acute pyelonephritis in adults. New England Journal of Medicine, 378(1), 48-59. https://doi.org/10.1056/NEJMcp1702758

National Institute for Health and Care Excellence. (2016, updated 2020). Low back pain and sciatica in over 16s: Assessment and management (NICE guideline NG59). https://www.nice.org.uk/guidance/ng59

National Institute for Health and Care Excellence. (2019). Renal and ureteric stones: Assessment and management (NICE guideline NG118). https://www.nice.org.uk/guidance/ng118

Liu, Kun & Zhang, Qingyu & Chen, Lili & Zhang, Haoran & Xu, Xiqiang & Yuan, Zenong & Dong, Jun. (2023). Efficacy and safety of extracorporeal shockwave therapy in chronic low back pain: a systematic review and meta-analysis of 632 patients. Journal of Orthopaedic Surgery and Research. 18. 10.1186/s13018-023-03943-x.

Patil, A., Goldust, M., & Wollina, U. (2022). Herpes zoster: A review of clinical manifestations and management. Viruses, 14(2), 192. https://doi.org/10.3390/v14020192

Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689

Skolarikos, A., Somani, B., Neisius, A., Jung, H., Petřík, A., Tailly, T., et al. (2024). Metabolic evaluation and recurrence prevention for urinary stone patients: An EAU guidelines update. European Urology, 86(4), 343-363. https://doi.org/10.1016/j.eururo.2024.05.029

Skolarikos, A., Geraghty, R., Somani, B., Tailly, T., Jung, H., Neisius, A., et al. (2025). European Association of Urology guidelines on the diagnosis and treatment of urolithiasis. European Urology, 88(1), 64-75. https://doi.org/10.1016/j.eururo.2025.03.011

Tomazoni, S.S., Almeida, M.O., Bjordal, J.M., Stausholm, M.B., Caroline dos Santos, M.M., Leal-Junior, E.C., & Costa, L.O. (2020). Photobiomodulation therapy does not decrease pain and disability in people with non-specific low back pain: a systematic review. Journal of physiotherapy.

Wanhainen, A., Van Herzeele, I., Bastos Goncalves, F., Bellmunt Montoya, S., Berard, X., Boyle, J. R., et al. (2024). European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2024 clinical practice guidelines on the management of abdominal aorto-iliac artery aneurysms. European Journal of Vascular and Endovascular Surgery, 67(2), 192-331. https://doi.org/10.1016/j.ejvs.2023.11.002