בדיקות רפואיות מיותרות ויקרות עלולות גם לפגוע בבריאות של החולה. למעשה טוענים מחקרים רבים, רוב הבדיקות הרפואיות מיותרות! קיימת מודעות כללית לכך שהרבה מהבדיקות הרפואיות אינן תורמות תרומה ממשית לאבחון החולה. לעתים הבדיקות ואמצעי ההדמיה המשוכללים עלולים אף להזיק לו.
באמצעות הבדיקות הללו נאתר כבר בשלבים המוקדמים את המחלה ונמגר אותה… ובכן לא מדויק:
- בדיקות עולות כסף רב
- חלק מהבדיקות הללו כרוכות בקרינה ובסיכונים
- עקב העלויות של הבדיקות תחומי בריאות אחרים נותרים ללא תקציב
- הרבה פעמים מתגלה בבדיקה ממצא אקראי שברוב המוחלט של המקרים הוא חסר חשיבות קלינית. עכשיו לאחר שהתגלה אין ברירה אלא לנתחו, לטפל בו תוך סיכון בריאותו וחייו של החולה
- ברוב המקרים הבדיקות הללו לא משנות את אופן הטיפול בחולה
בדיקות רפואיות מיותרות ובזבזניות מהוות בעיה שצריך להתייחס אליה. כך למשל הדמיה לכאבי גב זה לרוב מיותר. אם כול המידע הזה ידוע מדוע לא עושים דבר כדי לצמצמם. אחת התשובות היא שאתם החולים לא מאפשרים זאת. האם גם אתם התעקשתם לקבל הפניה לבדיקה כאשר הרופא חשב אחרת?
בדיקות רפואיות מיותרות ויקרות – רקע
יש הרבה סוגים של בדיקות רפואיות. בין הבדיקות השכיחות נציין:
- בדיקה שתן
- בדיקות דם לאיתור אנמיה, זיהום, אלגיה ועוד
- קולונוסקופיה לגילוי גידולים והסרתם
- אנדוסקופיה לבדיקת מפרקים, גרון, ושט, מעי הגס, שלפוחית השתן, רחם ועוד
- בדיקת נוזל מוחי-שדרתי
- ובדיקה של נוזל סינוביאלי הנמצא במפרק
- בדיקות הדמיה כגון אולטרה סאונד, רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיה בתהודה מגנטית (MRI)
- בדיקת אלקטרו קרדיוגרפיה (ECG)
- ובדיקת אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG)
- ביופסיה שבמהלכה מסירים דגימות של רקמה ובודקים אותן
- בדיקות גנטיות ועוד
כל אחת מהבדיקות הללו כרוכה בעלות ונושאת סיכונים שונים. באופן אופטימאלי הרופאים שוקלים את היתרונות מול החסרונות של הבדיקה ומחליטים מתי נכון לבצע אותה. אכן, חולה או אדם בקבוצת סיכון לחלות צריך בדיקות ובמידת הצורך גם טיפול. אבל למה ממשיכים להפנות לבדיקות מיותרות ולעתים מזיקות:
- אנשים בריאים
- או אנשים חולים שהבדיקות לא יתרמו לטיפול בהם ושאין בהן צורך מהותי על מנת להגיע לאבחנה רפואית
הרופאים הללו מודעים:
- לתקציבי הבריאות המצומצמים
- ולנזקים הבריאותיים שעלולים להתלוות לביצוע בדיקות הרפואיות
רופאים אלה מנסים הרבה פעמים ללא הצלחה לצמצם את מספר הבדיקות שנדרשות על ידם. אז למה זה לא קורה? בסקר שנערך בארצות הברית דיווחו מעל מחצית מהרופאים:
- שהסיבה לכך שהם מפנים את המטופלים שלהם לבדיקות היא כדי להתגונן מפני תביעה עתידית
- 36% מהם אמרו שהם רק ממליצים על הבדיקות
- 28% טוענים שהם מפנים לבדיקות כי החולים מתעקשים
מתי הבדיקה מזיקה יותר?
דימות
בכול הנוגע לנזקים אפשריים הנובעים מבדיקות רפואיות, חשוב לציין במיוחד את:
- הקרינה המייננת הנלוות לבדיקת CT או רנטגן שעלולה לגרום לשינויים בחומר הגנטי ולהתפתחות גידולים סרטניים
השפעתה השלילית של הקרינה המייננת גבוהה במיוחד בקרב ילדים. הסיבות לכך כוללות בין היתר:
- נפח גוף קטן
- תאים המצויים בתהליך של התרבות מהירה רגישים לקרינה
- תוחלת חיים ארוכה מעלה את הסיכון שעל ציר הזמן מוטציות יהפכו לגידולים סרטניים
חולים רבים עם כאבי גב מופנים:
- לצילומי רנטגן
- לסריקת CT
שתי הבדיקות כרוכות בקרינה מייננת:
- רופאים שנמצאים בחשש מתמיד מפני תביעות רפואיות הפנו 30% מהחולים
- ורופאים שאינם חוששים מתביעות הפנו "רק" 18% מהחולים
קולונוסקופיה
ניתן להגדיר לעתים גם בדיקות קולונוסקופיה תחת הקטגוריה של בדיקות רפואיות מיותרות ובזבזניות. בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לגלות גידולים סרטניים בתחילת דרכם ולהסירם.
- ההמלצות הקיימות מדברות על ביצוע בדיקות קולונוסקופיה החל מגיל 50 כול 10 שנים.
- אנשים שנמצאים בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום חייבים לבצע בדיקת קולונוסקופיה, כל 5 שנים
- האנשים הללו צריכים להתחיל את המעקב כ- 10 שנים לפני הגיל שבו חלה בן משפחתם.
מעל גיל 75 הסיכון מהבדיקה עולה על היתרונות שלה:
- רוב הפוליפים המאותרים בגיל הזה אינם הופכים להיות סרטניים
- פוליפים שיכולים להפוך לסרטניים עושים זאת בקצב אטי מאוד
- מסיבה זאת, סביר להניח שמבוגר בין 75 לא יחיה מספיק שנים כדי לחלות בסרטן
במקביל, אין לשכוח שלמרות הבטיחות של הבדיקה עדיין ישנו אחוז מסוים של חולים הסובל מתופעות לוואי שחלקם משמעותיות כגון:
- דימום
- חדירה של קיר המעי ועוד
ABIM Foundation, May 2014
