מתבצעות יותר מידי בדיקות רפואיות

מתבצעות יותר מידי בדיקות רפואיות! בדיקות רפואיות רבות ומיותרות עולות כסף רב ועלולות לפגוע בבריאות החולה. קיימת מודעות כללית לכך שהרבה מהבדיקות הרפואיות אינן תורמות תרומה ממשית לאבחון החולה. לעתים הבדיקות ואמצעי ההדמיה המשוכללים עלולים אף להזיק לו. הטענה שבאמצעות בדיקות רפואיות נאתר כבר בשלבים המוקדמים את המחלה ונמגר אותה אינה מדויקת:

• בדיקות עולות כסף רב.
• חלק מהבדיקות הללו כרוכות בקרינה ובסיכונים.
• עקב העלויות של הבדיקות תחומי בריאות אחרים נותרים ללא תקציב.
• הרבה פעמים מתגלה בבדיקה ממצא אקראי וחסר חשיבות קלינית. עכשיו לאחר שהתגלה אין ברירה אלא לנתחו, לטפל בו תוך סיכון בריאותו וחייו של החולה.
• ברוב המקרים הבדיקות הללו לא משנות את אופן הטיפול בחולה.

בדיקות רפואיות מיותרות ובזבזניות מהוות בעיה שצריך להתייחס אליה. כך למשל הדמיה לכאבי גב זה לרוב מיותר. אם כול המידע הזה ידוע מדוע לא עושים דבר כדי לצמצמם. אחת התשובות היא שאתם החולים לא מאפשרים זאת. האם גם אתם התעקשתם לקבל הפניה לבדיקה כאשר הרופא חשב אחרת? במאמר " מתבצעות יותר מידי בדיקות רפואיות" נדון בנושא.

 מתבצעות יותר מידי בדיקות רפואיות – רקע

ישנן בדיקות רפואיות רבות. כול אחת מהן כרוכה בעלות ונושאת סיכונים שונים. היעילות של בדיקות רפואיות הן נושא מורכב עם נקודות מבט שונות. יש הטוענים שבדיקות רפואיות מסוימות לא תמיד נחוצות ועלולות להוביל להוצאות בריאות מיותרות. אחרים מדגישים את חשיבותן של בדיקות אלה בגילוי מוקדם ומניעת מחלות.

חשוב לקחת בחשבון כי הערך של בדיקות רפואיות תלוי לעתים קרובות בגורמים כגון מצבו הבריאותי של הפרט, שכיחות מצבו באוכלוסייה והמאפיינים הספציפיים של הבדיקה עצמה. מחקרים הראו כי הערכות כלכליות של בדיקות אבחון חיוניות כדי לקבוע אם בדיקה מפיקה תועלת מספקת כדי להצדיק את עלותה. ניתוח עלות-תועלת (CEA) הוא כלי המשמש לקבלת החלטות רפואיות על ידי כימות התמורות הכרוכות ביתרונות, נזקים ועלויות של אפשרויות חלופיות.

מה הן הבדיקות הרפואיות הנפוצות ביותר?

בין הבדיקות הרפואיות השכיחות נציין:

• בדיקה שתן.
• בדיקות דם לאיתור אנמיה, זיהום, אלגיה ועוד.
• קולונוסקופיה לגילוי גידולים והסרתם.
• אנדוסקופיה לבדיקת מפרקים, גרון, ושט, מעי הגס, שלפוחית השתן, רחם ועוד.
• בדיקת נוזל מוחי-שדרתי.
• ובדיקה של נוזל סינוביאלי הנמצא במפרק.
• בדיקות הדמיה כגון אולטרה סאונד, רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיה בתהודה מגנטית (MRI).
• בדיקת אלקטרו קרדיוגרפיה (ECG).
• ובדיקת אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG).
• ביופסיה שבמהלכה מסירים דגימות של רקמה ובודקים אותן.
• בדיקות גנטיות ועוד.

מתי הבדיקה מזיקה יותר?

בדיקות רפואיות נועדו לאתר ולמנוע בעיות בריאותיות, אך ישנם מקרים בהם הן עלולות לגרום יותר נזק מתועלת. תופעה זו ידועה בשם overdiagnosis. במצב זה תנאים שלא היו גורמים לתסמינים או נזק מזוהים ומטופלים, מה שמוביל ללחץ מיותר והתערבויות מזיקות. לדוגמה:

• בדיקות סקר מסוימות יכולות להוביל לאבחון יתר ובעקבותיו טיפול יתר במצבים כמו סרטן השד. במצב זה נגעים שפירים מטופלים באגרסיביות בשל חוסר היכולת להבדיל בינם לבין ממאירים.
• סריקות משוכללות עשויות לחשוף ממצאים מקריים שיובילו לבדיקות פולשניות נוספות או לחרדה. כול זאת מבלי לשפר את תוצאות המטופלים.

שימוש יתר בבדיקות אבחון הוא דאגה נוספת, כאשר מחקרים מראים מגוון רחב של בדיקות יתר במסגרות בריאות, מה שמוביל לעתים קרובות לטיפולים מיותרים ולפגיעה במטופלים. השכיחות של פגיעה במטופלים הניתנים למניעה במסגרות טיפול רפואי היא סוגיה משמעותית, כאשר סקירה שיטתית מצאה כי:

• אחד מכל 20 מטופלים חשוף לפגיעה כזו.

שימוש יתר בבדיקות אבחנתיות תורם באופן משמעותי:

• להוצאות הבריאות מוגברות.
• ועלול לחשוף את המטופלים לנזקים מיותרים, כולל הסיכונים הכרוכים בחשיפה לקרינה ותוצאות חיוביות כוזבות המובילות לפרוצדורות פולשניות.

האתגר העומד בפני ספקי שירותי הבריאות הוא:

• לאזן בין היתרונות והסיכונים של בדיקות רפואיות.
• להבטיח כי נעשה בהן שימוש מושכל וכי המטופלים מקבלים מידע מלא על התוצאות האפשריות.

דימות

בכול הנוגע לנזקים אפשריים הנובעים מבדיקות רפואיות, חשוב לציין במיוחד את:

• הקרינה המייננת הנלוות לבדיקת CT או רנטגן שעלולה לגרום לשינויים בחומר הגנטי ולהתפתחות גידולים סרטניים.

השפעתה השלילית של הקרינה המייננת גבוהה במיוחד בקרב ילדים. הסיבות לכך כוללות בין היתר:

• נפח גוף קטן.
• תאים המצויים בתהליך של התרבות מהירה רגישים לקרינה.
• תוחלת חיים ארוכה מעלה את הסיכון שעל ציר הזמן מוטציות יהפכו לגידולים סרטניים.

חולים רבים עם כאבי גב מופנים:

• לצילומי רנטגן.
• לסריקת CT.

שתי הבדיקות כרוכות בקרינה מייננת:

• רופאים שנמצאים בחשש מתמיד מפני תביעות רפואיות הפנו 30% מהחולים.
• ורופאים שאינם חוששים מתביעות הפנו "רק" 18% מהחולים.

קולונוסקופיה

ניתן להגדיר לעתים גם בדיקות קולונוסקופיה תחת הקטגוריה של בדיקות רפואיות מיותרות ובזבזניות. בדיקת קולונוסקופיה מאפשרת לגלות גידולים סרטניים בתחילת דרכם ולהסירם.

• ההמלצות הקיימות מדברות על ביצוע בדיקות קולונוסקופיה החל מגיל 50 כול 10 שנים.
• אנשים שנמצאים בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והרקטום חייבים לבצע בדיקת קולונוסקופיה, כל 5 שנים.
• האנשים הללו צריכים להתחיל את המעקב כ- 10 שנים לפני הגיל שבו חלה בן משפחתם.

מעל גיל 75 הסיכון מהבדיקה עולה על היתרונות שלה:

• רוב הפוליפים המאותרים בגיל הזה אינם הופכים להיות סרטניים.
• פוליפים שיכולים להפוך לסרטניים עושים זאת בקצב אטי מאוד.
• מסיבה זאת, סביר להניח שמבוגר בין 75 לא יחיה מספיק שנים כדי לחלות בסרטן.

במקביל, אין לשכוח שלמרות הבטיחות של הבדיקה עדיין ישנו אחוז מסוים של חולים הסובל מתופעות לוואי שחלקם משמעותיות כגון:

• דימום.
• חדירה של קיר המעי ועוד.

סיכום והמלצות

תופעת עודף הבדיקות הרפואיות (Overtesting) והאבחון היתר (Overdiagnosis) מהווה אתגר משמעותי למערכות הבריאות בעולם. מדובר במצב בו מבוצעות בדיקות ופרוצדורות שאינן מעניקות תועלת קלינית למטופל, ולעיתים אף גורמות לנזק פיזי, נפשי וכלכלי.  להלן סיכום הנזקים האפשריים בגין עודף בדיקות רפואיות:

1. השלכות כלכליות: עלויות מאמירות ובזבוז משאבים

העלויות הרפואיות בעולם צפויות לעלות בשיעור של כ-10.3% בשנת 2026, כאשר עודף בדיקות מהווה גורם מרכזי בבזבוז משאבים:

• בזבוז ישיר: הערכות מצביעות על כך שבמדינות מפותחות, עד 17.5% מכלל ההוצאה הלאומית על בריאות מופנים לאבחון שגוי, חסר או עודף. בארה"ב לבדה, עלות הטיפולים המיותרים נאמדת בעשרות עד מאות מיליארדי דולרים בשנה.
• העמסת עלויות על המטופל: הגידול בבדיקות מיותרות מוביל לעלייה בפרמיות הביטוח ובהוצאות הישירות של המטופלים, מה שמחמיר את בעיית הנגישות לשירותי בריאות חיוניים.

2. נזקים בריאותיים ובטיחות המטופל

מעבר לעלויות, בדיקות עודפות טומנות בחובן סיכונים רפואיים של ממש:

• אבחון יתר (Overdiagnosis): זיהוי מצבים רפואיים שלעולם לא היו גורמים לתסמינים או למוות. הדבר מוביל ל"טיפול יתר" (Overtreatment), שעלול לכלול ניתוחים מיותרים או תרופות עם תופעות לוואי קשות (כמו אלח דם כתוצאה מכימותרפיה לסרטן שלא היה מסכן חיים).
• "מפל אבחנתי" (Diagnostic Cascade): תוצאה "חיובית כוזבת" (False Positive) בבדיקה אחת מובילה לשרשרת של בדיקות פולשניות ומסוכנות יותר לצורך בירור, שרבות מהן מיותרות.
• נזק פיזי ישיר: בדיקות דם חוזרות ונשנות באשפוז עלולות לגרום לאנמיה יאטרוגנית (הנגרמת מטיפול רפואי), ובדיקות דימות חושפות את המטופל לקרינה מייננת מיותרת.

3. היבטים פסיכולוגיים וחברתיים

גם הצד הנפשי נפגע מכך:

• חרדה וסטיגמה: עצם תיוגו של אדם בריא כ"חולה" עקב ממצא מקרי (Incidentaloma) גורם למצוקה נפשית, חרדה וירידה באיכות החיים.
• השפעת הרשתות החברתיות: בשנים האחרונות ניכרת מגמה של משפיענים המקדמים בדיקות MRI לכל הגוף כבדיקות "מצילות חיים", ללא הצדקה רפואית ותוך התעלמות מהסיכון לאבחון יתר וחרדה מיותרת.

4. הגורמים לתופעה

• רפואה מתגוננת: רופאים מזמינים בדיקות נוספות מחשש מתביעות משפטיות.
• תמריצים כלכליים: מערכות בריאות המבוססות על תשלום לפי פעולה מעודדות ביצוע של יותר פרוצדורות.
• טכנולוגיה וזמינות: הגידול בנגישות לבדיקות רגישות מאוד גורם לזיהוי חריגות מזעריות שאין להן משמעות קלינית.

כיצד למנוע את התופעה של עודף בדיקות?

באופן אופטימאלי הרופאים שוקלים את היתרונות מול החסרונות של הבדיקה ומחליטים מתי נכון לבצע אותה. אכן, חולה או אדם בקבוצת סיכון צריכים להיבדק ובמידת הצורך גם לקבל טיפול. אבל אין להפנות לבדיקות:

• אנשים בריאים או אנשים חולים שהבדיקות לא יתרמו לטיפולם ושאין בהן צורך מהותי על מנת להגיע לאבחנה רפואית.

האם הרופאים הללו מודעים:

• לתקציבי הבריאות המצומצמים.
• ולנזקים הבריאותיים שעלולים להתלוות לביצוע בדיקות הרפואיות.

בחלק מהמקרים הרופאים מנסים לצמצם את מספר הבדיקות שנדרשות על ידם. אז למה זה לא קורה? בסקר שנערך בארצות הברית התברר מהרופאים:

• 50% מפנים את המטופלים שלהם לבדיקות כדי להתגונן מפני תביעה עתידית.
• 36% אמרו שהם רק ממליצים על הבדיקות.
• 28% טוענים שהם מפנים לבדיקות כי החולים מתעקשים.

מניעת תופעת עודף הבדיקות (Overtesting) ואבחון היתר (Overdiagnosis) דורשת גישה רב-מערכתית המשלבת שינויים במדיניות הבריאות, בחינוך הרפואי ובהתנהגות המטופלים. נכון לשנים האחרונות, אלו האסטרטגיות המרכזיות למניעת התופעה:

1. קבלת החלטות משותפת (Shared Decision Making – SDM)

זוהי הגישה המרכזית בשנת 2026, המעודדת שיח שוויוני בין הרופא למטופל:

• הבנת הסיכונים: המטופל והרופא דנים לא רק בתועלת של הבדיקה, אלא גם בנזקים הפוטנציאליים ובאפשרות של תוצאה חיובית כוזבת (False Positive).
• מודל 3 השלבים: הצגת אפשרויות, דיון בהעדפות המטופל וקבלת החלטה מושכלת התואמת את ערכי המטופל.

2. הטמעת הנחיות מבוססות ראיות (Choosing Wisely)

קמפיין "Choosing Wisely" (לבחור בתבונה) ממשיך להיות הכוח המניע לצמצום בדיקות מיותרות. בשנת 2026 מושם דגש על:

• רשימות ייעודיות: איגודים רפואיים מפרסמים רשימות של בדיקות וטיפולים שהוכחו כבעלי ערך נמוך (Low-value care) ושאין לבצעם באופן שגרתי.
• קריטריונים מחמירים לסינון: צמצום בדיקות סקר לאוכלוסיות שבהן לא הוכח שיפור בתמותה, כדי למנוע אבחון יתר של נגעים שאינם מסכני חיים.

3. שינוי מודלים של תגמול (Value-Based Care)

מעבר ממודלים של "תשלום לפי פעולה" (Fee-for-Service) למודלים של "תשלום לפי ערך" (Value-Based Care):

• תמריצים לאיכות ולא לכמות: מערכות הבריאות בשנים הללו עוברות לתגמול רופאים על תוצאות בריאותיות ולא על מספר הבדיקות שהזמינו.
• תקציבים גלובליים: ניהול תקציבי של בתי חולים המעודד יעילות ומניעת בדיקות כפולות או מיותרות.

4. טכנולוגיה ובינה מלאכותית (AI)

שימוש בבינה מלאכותית לצורך סינון ובקרה:

• מניעת טעויות אבחנתיות: כלי AI מסייעים לרופאים לזהות מתי בדיקה מסוימת אינה נדרשת על פי הפרוטוקול העדכני ביותר.
• מערכות תומכות החלטה: מערכות דיגיטליות שמתריעות בזמן אמת על ביצוע בדיקה חוזרת או מיותרת במערכת האשפוזית.

5. חינוך רפואי והסברת הציבור

הכשרת רופאים להתמודד עם אי-ודאות קלינית כחלק נורמלי מהעבודה, במקום לפתור אותה באמצעות סבב בדיקות אינסופי. כמו כן, חינוך הציבור לכך ש"יותר רפואה אינה תמיד רפואה טובה יותר" והפחתת הלחץ על רופאים לבצע בדיקות הגנתיות.

References:

Singh H, Dickinson JA, Thériault G, Grad R, Groulx S, Wilson BJ, Szafran O, Bell NR. Overdiagnosis: causes and consequences in primary health care. Can Fam Physician. 2018 Sep;64(9):654-659.

Brodersen J. How to conduct research on overdiagnosis. A keynote paper from the EGPRN May 2016, Tel Aviv. Eur J Gen Pract. 2017 Dec;23(1):78-82.

Brodersen J, Schwartz LM, Heneghan C, et al. Overdiagnosis: what it is and what it isn’t. BMJ Evidence-Based Medicine 2018;23:1-3.

Colbert, L., Hegazi, I., Peters, K. et al. Medical students’ awareness of overdiagnosis and implications for preventing overdiagnosis. BMC Med Educ 24, 256 (2024).

Prabodi Senevirathna, Douglas E.V. Pires, Daniel Capurro. Data-driven overdiagnosis definitions: A scoping review,
Journal of Biomedical Informatics, Volume 147, 2023.

Jenniskens K, de Groot JAH, Reitsma JB, et alOverdiagnosis across medical disciplines: a scoping review. BMJ Open 2017;7:e018448.

Bulliard, JL., Chiolero, A. Screening and overdiagnosis: public health implications. Public Health Rev 36, 8 (2015).

Sharon Sanders, Alexandra Barratt, Rachelle Buchbinder, Jenny Doust, Luise Kazda, Mark Jones, Paul Glasziou, Katy Bell.
Evidence for overdiagnosis in noncancer conditions was assessed: a meta-epidemiological study using the ‘Fair Umpire’ framework, Journal of Clinical Epidemiology, Volume 165, 2024.

Bremen, J. M. (2025, November 25). What to expect for 2026 corporate healthcare cost increases. Forbes. https://www.forbes.com/sites/johnbremen/2025/11/25/what-to-expect-for-2026-corporate-healthcare-cost-increases/

Lown Institute. (2026, January 7). Will 2026 be the year high costs break the healthcare system? https://lowninstitute.org/will-2026-be-the-year-healthcare-costs-break-a-broken-system/

OECD. (2025, March). The economics of diagnostic safety. OECD Health Working Papers. https://www.oecd.org/content/dam/oecd/en/publications/reports/2025/03/the-economics-of-diagnostic-safety_6e0ed50b/fc61057a-en.pdf

Vanni, G., et al. (2025, August 7). Overdiagnosis: Causes and consequences in primary health care. JAMA Network Open (Reprint). https://www.researchgate.net/publication/327653288_Overdiagnosis_Causes_and_consequences_in_primary_health_care

ABIM Foundation. (2025). Choosing Wisely: Promoting conversations between providers and patients. https://abimfoundation.org/what-we-do/choosing-wisely

Choosing Wisely Canada. (2026). National Meeting 2026: Addressing low-value care. https://choosingwiselycanada.org/cwc-2026/

Lown Institute. (2026, January 7). Will 2026 be the year high costs break the healthcare system? https://lowninstitute.org/will-2026-be-the-year-healthcare-costs-break-a-broken-system/

OECD. (2025). The economics of diagnostic safety: Reducing harm and waste. www.oecd.org

Swiss Medical Weekly. (2025, August). How to prevent overdiagnosis: A clinical perspective. smw.ch

UnitedHealth Group. (2025, October). Advancing value-based care in the health care system. https://www.unitedhealthgroup.com/content/dam/UHG/PDF/2025/2025-10-value-based-care.pdf

WTW. (2025, November 10). 2026 Global Medical Trends Survey. https://www.wtwco.com/en-cm/insights/2025/10/2026-global-medical-trends-survey