דלקת במפשעה? גורמים אבחון וטיפול הם השלבים שהקלינאי צריך לעבור בדרך לריפוי הבעיה. המפשעה ממוקמת באזור המפגש שבין הבטן למפרקי הירך. "מאחה עצמות החיק" (Pubis Symphysis) אזור החיבור בין שתתי המפשעות מצוי במרכז בין שתי המפשעות. דלקת במפשעה מתפתחת לרוב בעקבות נזק לאחת או יותר מהרקמות הפועלות או מרכיבות את המפשעה. מנגנון הפציעה של הרקמות הללו במפשעה כולל בין היתר עומסים חוזרניים, נזקי חבלה ומחלות שונות. דלקת וכאב במפשעה היא על כן הפרעה שכיחה בקרב ספורטאים. עם זאת כל אדם שהאגן שלו חשוף לעומסי יתר חוזרניים מצוי בסיכון להתפתחות דלקתית במפשעה.
ברוב המקרים, מדובר בנזק מקומי קל והסימנים והתסמינים שהופיעו צפויים לחלוף תוך ימים אחדים. לעתים הגורם לכאבים הללו במפשעה הוא משמעותי יותר ואף מסכן חיים. המורכבות האנטומית של המפשעה הופכת את מלאכת האבחון של פגיעה באזור זה למאתגר. למרות הקושי עדיין נדרש אבחון מדויק כתנאי לטיפול יעיל. במאמר "דלקת במפשעה: גורמים אבחון וטיפול" אפרט מעט אודות אזור אנטומי מורכב זה.
דלקת במפשעה: גורמים אבחון וטיפול – רקע
המפשעה היא האזור האנטומי שממוקם בחיבור שבין הבטן לבין הגפיים התחתונות. דלקת במפשעה היא תופעה שכיחה, במיוחד בקרב ספורטאים אך גם בקרב אנשים מהאוכלוסייה הכללית החשופים לעומסים חוזרניים או לנזקים טראומטיים באזור האגן והירך. המורכבות האנטומית של המפשעה – הכוללת שרירים, גידים, מפרקים, עצבים ורקמות חיבור – הופכת את האבחון של כאבים באזור זה למאתגר במיוחד.
בעוד שחלק מהמקרים נובעים מנזק מקומי קל וחולף, אחרים עשויים לשקף מצבים חמורים יותר, לרבות שברים, בקעים או מחלות זיהומיות וממאירות (Tedeschi et al,. 2025). מטרתו של מאמר זה "דלקת במפשעה: גורמים אבחון וטיפול" היא לסקור בהרחבה את:
- שכיחות כאבי המפשעה
- גורמי הסיכון והאטיולוגיות המרכזיות להתפתחותה
- התסמינים האופייניים של דלקת במפשעה
- שיטות האבחון המבוססות על הראיות העדכניות ביותר, וכן את אפשרויות הטיפול.
דגש מיוחד יושם על תרומת הכירופרקטיקה כגישה יעילה ושמרנית לשיקום ותמיכה.
דלקת במפשעה – שכיחות
כאב במפשעה מהווה תלונה נפוצה הן באוכלוסייה הכללית והן בקרב ספורטאים. השכיחות של כאבי המפשעה באוכלוסייה הכללית אינה אחידה ומבוססת היטב ומשתנה בהתאם להגדרות המחקר השונות. על פי הערכות:
- כ־10% מהאוכלוסייה הכללית יחוו כאבי מפשעה במהלך חייהם, אם כי הנתונים משתנים לפי מתודולוגיות מחקר שונות (Weir et al., 2015).
באוכלוסיית הספורטאים, השכיחות גבוהה בהרבה:
- כדורגל: כ־32.5% מהשחקנים חווים כאבי מפשעה עונתיים.
- קט־רגל: 25.5%.
- כדורסל: 25.2%.
- כדורמים: 17.6%.
- כדורעף: 13.6% (Mercurio et al., 2022).
מחקרים מצביעים על כך שכאבי מפשעה הם בין הפציעות השכיחות ביותר בכדורגל תחרותי, כאשר רוב הפציעות מתרחשות ללא מגע ישיר אלא עקב בעיטות, ספרינטים או שינויי כיוון חדים (Hölmich et al., 2014).
גורמים להתפתחות דלקת במפשעה
הגורמים להתפתחות דלקת במפשעה ולמגגון תסמינים אופייניים כגון כאבים במפשעה כוללים:
- נזקים טראומטיים על רקע פעילות גופנית או עבודה (כדורסל, כדורגל, טניס, סקי ריצות ארוכות ועוד).
- נזק לרקמות מקומיות במפשעה הנגרם בגלל שימוש יתר.
- מחלות והפרעות בריאותיות הפןגעות ברקמות השונות במפשעה.
- כאב מופנה מהפרעות מרוחקות המדמה דלקת במפשעה
להלן פירוט הפגיעות, ההפרעות והמחלות שעלולות לגרום להתפתחות דלקת במפשעה או להידמות לדלקת כזאת:
גורמים מכניים ודלקתיים
- פגיעות שרירים וגידים: מתיחת שרירי המקרבים (adductors) מהווה את הסיבה המרכזית, אחראית לכ־36% מהמקרים בקרב ספורטאים (Carolan et al., 2022).
- פגיעה במפרק הירך: דלקת פרקים ניוונית, בורסיטיס טרוכנטרי, נמק ראש הירך (avascular necrosis).
- פגיעה בפוביס סימפיזיס: דלקת כרונית או אוסטאיטיס פוביס.
- בקע ספורטאים: קרע או מתיחה של שרירים בבטן ורקמות חיבור בדופן הבטן והמפשעה.
- פגיעה במפרקי הסקרואיליאק: עומסים חוזרניים או דלקת פרקים ניוונית עלולה לגרום לכאב מופנה למפשעה.
- כאבי גב תחתון עם השלכות כאב למפשעה.
- פריצת דיסק בגב התחתון עלולה לגרום ללחץ עצבי ולכאב מופנה למפשעה.
- נוירולוגיים: לכידת עצב הירך הגורמת להתפתחות מרלגיה פרסטטיקה (meralgia paresthetica).
גורמים נוספים
- זיהומים: דלקת בדרכי השתן, זיהומים באיברי הרבייה, מחלות מין.
- ממאירויות: גידולי אשכים, לימפומה או גרורות.
- אורולוגיים/נפרולוגיים: אבנים בכליות, תסביב אשך.
- גירוי דלקתי בעור.
גורמי סיכון לדלקת במפשעה
גורמי סיכון להתפתחות סימנים ותסמינים במפשעה כוללים:
- פציעות קודמות במפרק הירך, במפרקי הסקרואיליאק, בפוביס סימפיזיס וכמובן פציעה של הרקמות הרכות התומכות במפרקים הללו.
- גיל מתקדם – שחיקה טבעית של המפרקים.
- מין נשי – שכיחות גבוהה יותר בקרב נשים (Weir et al., 2015).
- משקל עודף והשמנה.
- מגבלות תנועה של מפרק הירך.
- ליקויים מבניים מולדים או נרכשים במפרק הירך (כגון דיספלזיה של מפרק הירך) או בחלק אחר בגפה התחתונה.
- חוסר איזון מבני ותפקודי של השרירים הפועלים על האגן ועל מפרקי הירך.
- ליקויים מבניים ותפקודיים של הגב התחתון ושל מפרקי העצה והכסל.
- מקצועות המחייבים ישיבה ממושכת יוצרים עומסי יתר על אזור המפשעה.
- ספורטאים מקצועיים יוצרים עומסי יתר ונמצאים בסיכון גבוה יותר לפציעות (Thorborg et al., 2018).
סימנים ותסמינים נלווים
כאב במפשעה אינו מופיע תמיד לבד. לרוב התלוו אליו סימנים ותסמינים נוספים תלוי כמובן בגורם לכאבים הללו. סימנים ותסמינים נלווים אלו עשויים להעניק לנו רמזים חיוניים לגבי הרקמה שניזוקה וחומרת הנזק. בין יתר הסימנים והתסמינים הנלווים החולה עלול להתלונן על:
- כאב ממוקד במפשעה המוחמר במאמץ גופני, שיעול או עמידה ממושכת.
- נפיחות מקומית או רגישות במגע.
- צליעה, או קושי בהליכה וריצה – במיוחד בסגנון שחיית חזה.
- הקרנת כאב לירך הפנימית, לגב התחתון או לאיברי הרבייה.
- תסמינים נלווים: חום, סימני שפעת, כאבי בטן, כאב במתן שתן, הפרשות לא תקינות, בלוטות לימפה מוגדלות.
קיומם של "דגלים אדומים" כגון דם בשתן, ירידה במשקל, חום מתמשך או הפרעות נוירולוגיות, נפיחות מקומית במפשעה מחייב בירור רפואי מיידי (Tedeschi et al,. 2025).
התהליך האבחוני של דלקת במפשעה
קביעה של אבחון מדויק הוא הצעד הראשון בהחלטה על סוג הטיפול הרצוי. במקרים מסוימים טיפול מהיר הוא קריטי לריפוי. כך למשל עיכוב או כישלון של אבחון כאבים במפשעה נובעים משבר מאמץ בירך עלול להוביל להתפתחות נזקים בלתי הפיכים, תסמינים כרוניים ופגיעה קשה באיכות חיים. התהליך האבחוני כולל למידה של ההיסטוריה של התפתחות הסימנים והתסמינים, לאחר מכן בדיקה גופנית של בגב התחתון והאגן ובמידת הצור היעזרות בצילומי רנטגן, אולטרה סאונד ו/או MRI.
היסטוריה קלינית
במהלך הלמידה של ההיסטוריה הקלינית נלמד בין היתר את הפרטים הבאים:
- בירור זמן הופעת הכאב, נסיבות הפציעה, גורמים מחמירים ומקלים.
- סקירת היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, כולל פציעות קודמות או מחלות רקע.
- בירור עיסוק מקצועי ופעילות ספורטיבית.
בדיקה גופנית
בשלב הזה נבצע את הבדיקות הבאות:
- מישוש המפשעה והאגן לאיתור רגישות מקומית או נפיחות.
- הערכת טווחי תנועה במפרקי הירך והאגן.
- בדיקות מיוחדות (למשל: FABER, FADIR) להערכת פתולוגיות במפרק הירך והסקרואיליאק.
- בדיקה נוירולוגית לאיתור הקרנת כאב מהגב התחתון.
הדמיה ובדיקות משלימות
- רנטגן – לאיתור שברים או שינויים ניווניים.
- MRI – להערכת רקמות רכות, דלקות או קרעים בגידים (Thorborg et al., 2018).
- אולטרסונוגרפיה – שימושי במיוחד להערכת בקעים ולנזקי שרירים.
- בדיקות מעבדה – לשלול זיהומים או מחלות דלקתיות.
גישות טיפול
הטיפול משתנה באופן גורף בהתאם לרקמה שניזוקה, לחומרת הנזק ולמגבלותיו של החולה. אפשרויות הטיפול כוללות:
טיפול שמרני
- מנוחה יחסית והפחתת עומסים.
- קרח, חבישות ותרופות נוגדות דלקת במקרים חריפים (NSAIDs).
- פיזיותרפיה – לשיקום תפקודי, חיזוק וגמישות.
טיפול כירופרקטי
כירופרקט מוכשר לאבחן ולטפל בגורמים המכניים לדלקת במפשעה. בין המטרות של הטיפול יציב הכירופרקט את:
- השמירה ו/או השיפור של טווחי תנועה של המפרקים השונים באגן.
- חיזוק, הגמשה ואיזון של השרירים הפועלים לכול אורך השרשרת הקינטית.
כירופרקטיקה מציעה גישה אינטגרטיבית המשלבת:
- מניפולציות מפרקיות מבוקרות – לשיפור טווח תנועה במפרקי הירך והאגן, הפחתת עומסים לא רצויים על רקמות המפשעה.
- טיפול ברקמות רכות – להפחתת מתחים בשרירי המקרבים, האיליופסואס ושרירי הליבה.
- טכנולוגיות עזר – שימוש בלייזר רך, גלי הלם ואולטרסונוגרפיה טיפולית להפחתת דלקת (Goertz et al., 2018).
- תרגילי שיקום מותאמים אישית – לחיזוק השרירים המייצבים של האגן, שיפור יציבה ושיווי משקל.
- ייעוץ אורח חיים וארגונומיה – התאמת פעילות גופנית ותיקון טכניקות אימון או עבודה.
מטה־אנליזות הראו כי טיפול כירופרקטי עשוי להאיץ את החזרה לפעילות ספורטיבית ולהפחית את שכיחות ההישנויות בקרב ספורטאים עם כאבי מפשעה (Weir et al., 2015; Goertz et al., 2018).
טיפול רפואי וכירורגי
במקרים חמורים או עמידים לטיפול שמרני:
- זריקות סטרואידים לאזורים מודלקים.
- תיקון כירורגי של בקעים או קרעים בגידים.
- החלפת מפרק ירך במקרים של אוסטאוארתריטיס מתקדמת.
שיקום וחזרה לפעילות
תהליך השיקום כולל מעבר הדרגתי ממנוחה מוחלטת לחזרה לפעילות מלאה:
- שלב אקוטי: מנוחה, טיפולי כירופרקטיקה להורדת עומס, תרגילים פסיביים.
- שלב תת־אקוטי: פעילות גופנית מתונה (שחייה, אופניים), חיזוק שרירי ליבה אימון שיווי המשקל ופרופריוספציה.
- שלב שיקומי מתקדם: תרגילים פונקציונליים המדמים פעילות ספורטיבית.
- חזרה לפעילות מלאה: הדרגתית, תוך ניטור תסמינים.
עיכוב בשיקום המפשעה עלול להוביל להישארות נזק כרוני ושיקום חלקי בלבד. המשמעות של שיקום חלקי עלולה להיות בין היתר ירידה ביכולות הגופניות של הספורטאי, נכות נותרת ועוד.
דלקת במפשעה: גורמים אבחון וטיפול: סיכום
דלקת במפשעה היא תופעה שכיחה, במיוחד בקרב ספורטאים אך גם בקרב האוכלוסייה הכללית. הגורמים מגוונים – החל מנזקי שרירים וגידים ועד מחלות זיהומיות או ממאירות – ולכן האבחון חייב להיות יסודי ומבוסס ראיות. בעוד שהטיפול הרפואי מתמקד לרוב בהפחתת סימפטומים או בהתערבות כירורגית במקרים חמורים, הכירופרקטיקה מציעה גישה שמרנית, אינטגרטיבית ויעילה, הכוללת טיפול ידני, טכנולוגיות מתקדמות וייעוץ לשינוי אורח חיים. גישה זו הוכחה במחקרים כיעילה בשיקום ובמניעת הישנויות, במיוחד בקרב ספורטאים.
