כאב ראש, סחרחורת וורטיגו: גורמים ודרכי טיפול נדונים כאן בהרחבה. כאב ראש, סחרחורת וורטיגו הם תסמינים נפוצים ביותר שיכולים להופיע יחד או לחוד. תסמינים אלה נובעים מבעיות במערכת שיווי המשקל באוזן הפנימית, מתח שרירי או הפרעות נוירולוגיות. בעוד שסחרחורת היא תחושה כללית של חוסר יציבות, ורטיגו הוא סוג ספציפי של סחרחורת שבה חשים כאילו הסביבה או הגוף נמצאים בתנועה סיבובית. הפרעות באוזן הפנימית שעלולות לגרום לכך כוללות ורטיגו תנוחתי חיובי שפיר (BPPV), דלקת בעצב השמיעה ושיווי המשקל ומחלת מנייר . גורמים נוירולוגיים וצוואריים שעלולים לגרום לתסמינים הללו כוללים מיגרנה וסטיבולרית ובעיות בצוואר כגון שחיקת סחוסים ושרירים תפוסים. גורמים מערכתיים שיכולים לגרום להופעת התסמינים הללו כוללים שינויים בלחץ הדם, התייבשות או חוסר איזון תזונתי ומתח נפשי וחרדה.
טיפולים וסטיבולרים ותמרונים פיזיים לטיפול בתסמינים אלה כוללים את תמרון אפלי (Epley Maneuver) ושיקום וסטיבולרי הכולל תרגילים מיוחדים המאמנים את המוח לפצות על חוסר האיזון במערכת שיווי המשקל. בחלק מהמקרים ניתן טיפול תרופתי להקלת תסמיני ורטיגו ובחילות (כמו אגיסרק) ולכאבי ראש ומיגרנות (כמו טריפטנים). כירופרקטיקה וטיפול במגע יעילים במיוחד כאשר המקור הוא מתח שרירי או בעיה בעמוד השדרה הצווארי. במקרים בהם חרדה מעוררת את התסמינים מומלץ על תרגול מדיטציה וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). גשו בדחיפות להיבדק אם הסחרחורת או כאב הראש מלווים בסימנים כמו: חולשה או נימול בפנים או בגפיים, קושי בדיבור, טשטוש ראייה, קושי בהליכה, או אם מדובר בכאב ראש קיצוני שהופיע פתאום.
כאב ראש, סחרחורת וורטיגו: גורמים ודרכי טיפול -רקע
מה הקשר בין כאב ראש, סחרחורת וורטיגו? כאב ראש, סחרחורת וורטיגו הם תסמינים נפוצים, אך הם אינם אותה תופעה. כאב ראש הוא כאב או לחץ באזור הראש, הקרקפת, הפנים או הצוואר העליון. סחרחורת היא תחושה רחבה יותר שיכולה לכלול חוסר יציבות, ערפול, תחושת כמעט־עילפון או קושי להתמצא במרחב. ורטיגו הוא סוג מסוים של סחרחורת שבו האדם מרגיש שהוא מסתובב, שהחדר מסתובב סביבו, או שהגוף זז למרות שהוא עומד במקום. ההבחנה חשובה, משום שכאב ראש עם ורטיגו יכול להיגרם ממיגרנה וסטיבולרית, מבעיה באוזן הפנימית, מהצוואר, מתרופות, מלחץ דם, ממערכת העצבים או משילוב של כמה גורמים.
למה לא כדאי לאבחן לבד?
ברוב המקרים מדובר במצבים שאינם מסכני חיים, אך יש מקרים שבהם כאב ראש וסחרחורת הם סימן לבעיה דחופה כמו שבץ, דימום, זיהום, פגיעה אחרי חבלת ראש, הפרעת קצב או בעיה בכלי הדם. לכן חשוב להתייחס לדפוס התסמינים: האם הכאב חדש? האם הוא חזק במיוחד? האם הסחרחורת הופיעה בפתאומיות? האם יש חולשה, נימול, ראייה כפולה, דיבור לא ברור או קושי ללכת? הנחיות GRACE-3 לסחרחורת חריפה מדגישות שהערכת סחרחורת צריכה להתבסס על דפוס זמן וטריגרים, בדיקה נוירולוגית ותנועות עיניים, ולא רק על המילה “סחרחורת” (Edlow, 2023).
שכיחות כאבי ראש וסחרחורת
כאבי ראש הם מההפרעות הנוירולוגיות השכיחות בעולם. מיגרנה לבדה משפיעה על יותר ממיליארד אנשים, ושכיחותה השנתית באוכלוסייה הכללית מוערכת סביב 15% (Ashina, 2021; Eigenbrodt, 2021). כאב ראש מסוג מתח נפוץ אף יותר ממיגרנה, אך מיגרנה אחראית בדרך כלל לנטל תפקודי גבוה יותר בגלל התקפים חוזרים, רגישות לאור ולרעש, בחילה ופגיעה ביכולת לעבוד, ללמוד או לתפקד.
שכיחות סחרחורת ובעיות שיווי משקל
גם סחרחורת וחוסר שיווי משקל נפוצים מאוד. מחקר אמריקאי על מגמות בשנים 2008 – 2016 מצא שבשנת 2016 כ־36.8 מיליון מבוגרים בארצות הברית, שהם כ־15.5% מהמבוגרים, דיווחו על בעיית סחרחורת או שיווי משקל בשנה האחרונה (Mitchell, 2023). מחקר אוכלוסייה מטייוואן מצא שהפרעות וסטיבולריות פריפריות נפוצות יותר בנשים, ושכיחותן עולה עם הגיל (Hung, 2023).
סוגי כאב ראש שיכולים להופיע עם סחרחורת
מיגרנה
מיגרנה היא מחלה נוירולוגית שכיחה המתבטאת בהתקפים חוזרים של כאב ראש, לרוב חד־צדדי או פועם, בעוצמה בינונית עד קשה. היא יכולה להיות מלווה בבחילה, הקאה, רגישות לאור, רגישות לרעש ולעיתים אאורה – תסמינים נוירולוגיים זמניים כמו הבזקי אור, הפרעות ראייה, נימול או קושי בדיבור. אצל חלק מהאנשים, סחרחורת היא חלק מההתקף, גם אם כאב הראש אינו תמיד התסמין המרכזי (Ashina, 2021).
כאב ראש מתחי
כאב ראש מתחי הוא לרוב כאב לוחץ או הדוק, דו־צדדי, בעוצמה קלה עד בינונית, שאינו מחמיר מאוד בפעילות רגילה. הוא יכול להיות קשור לעומס עבודה, שינה לא מספקת, מתח נפשי, ישיבה ממושכת, כאבי צוואר או עייפות. בדרך כלל הוא אינו גורם לוורטיגו אמיתי, אך אנשים עם כאב ראש מתחי יכולים לתאר תחושת כבדות, ערפול או חוסר יציבות, במיוחד כאשר קיימים גם מתח שרירי בצוואר ובשכמות.
כאב ראש ממקור צווארי
כאב ראש ממקור צווארי, Cervicogenic Headache, נובע ממבנים בצוואר: מפרקים, שרירים, רצועות או עצבים. הכאב מתחיל לעיתים בעורף ומקרין לרקה, למצח או סביב העין. הוא יכול להחמיר בתנועות צוואר או בישיבה ממושכת. לפי סיווג ICHD-3, אבחנה כזו דורשת קשר סיבתי בין הפרעה צווארית לבין כאב הראש, ולא רק כאב צוואר כללי (International Headache Society, 2018).
ורטיגו: מה גורם לתחושת סיבוב?
ורטיגו נובע בדרך כלל מהפרעה במערכת שיווי המשקל, בעיקר באוזן הפנימית או במסלולים הווסטיבולריים במוח. כאשר המוח מקבל מידע לא תואם מהאוזניים, מהעיניים ומהגוף, הוא עלול לפרש זאת כתנועה או סיבוב. ורטיגו יכול להופיע בהתקפים קצרים, בהתקפים של שעות, או כתחושה מתמשכת של חוסר יציבות.
BPPV: הסיבה השכיחה לוורטיגו תנוחתי
BPPV, או ורטיגו תנוחתי התקפי שפיר, הוא מצב שבו גבישים זעירים באוזן הפנימית זזים לתעלה הלא נכונה. התוצאה היא ורטיגו קצר וחזק בזמן שינוי תנוחה: התהפכות במיטה, קימה משכיבה, התכופפות או הרמת הראש. ההתקפים נמשכים לרוב שניות עד פחות מדקה. הנחיות קליניות ממליצות לאבחן BPPV באמצעות בדיקות תנוחתיות, ולהעדיף תמרוני החזרת גבישים כמו Epley על פני שימוש ממושך בתרופות מדכאות סחרחורת (Bhattacharyya, 2017).
מיגרנה וסטיבולרית: כשכאב ראש וסחרחורת נפגשים
מיגרנה וסטיבולרית היא אחת הסיבות החשובות לשילוב של כאב ראש, סחרחורת וורטיגו. לא תמיד יש כאב ראש חזק בזמן הסחרחורת; לעיתים מופיעים ורטיגו, חוסר יציבות, בחילה, רגישות לאור או רגישות לרעש, עם היסטוריה של מיגרנות. הקריטריונים המעודכנים של Bárány Society וה־International Headache Society מתארים התקפים חוזרים של תסמינים וסטיבולריים בעוצמה בינונית או קשה, שנמשכים בין 5 דקות ל־72 שעות, אצל אדם עם מיגרנה או מאפיינים מיגרנוטיים (Lempert, 2022).
איך מבדילים ממחלת אוזן פנימית?
מיגרנה וסטיבולרית יכולה לחקות מחלות אוזן פנימית, אך לעיתים אין בה ירידה קבועה בשמיעה. לעומת זאת, במחלת מנייר יש לרוב התקפי ורטיגו ממושכים יותר, טנטון, תחושת מלאות באוזן וירידה משתנה בשמיעה. האבחנה דורשת תשאול מדויק ולעיתים בדיקת שמיעה, בדיקה וסטיבולרית או הערכת נוירולוג/אף־אוזן־גרון.
מחלת מנייר ותסמינים באוזן
מחלת מנייר היא הפרעה באוזן הפנימית שיכולה לגרום להתקפי ורטיגו, ירידת שמיעה, טנטון ותחושת לחץ או מלאות באוזן. ההתקפים יכולים להימשך עשרות דקות עד שעות, ולעיתים מלווים בבחילה ובהקאות. בניגוד ל־BPPV, שבו הטריגר הוא תנוחת ראש וההתקף קצר מאוד, במחלת מנייר ההתקף ממושך יותר ומערב גם תסמיני שמיעה. הנחיות קליניות מדגישות את חשיבות האבחון לפי דפוס ההתקפים ובדיקת שמיעה (Basura, 2020).
מתי לפנות לאף־אוזן־גרון?
כאשר סחרחורת או ורטיגו מלווים בירידת שמיעה, טנטון חדש, תחושת מלאות באוזן, כאב אוזן או הפרשה מהאוזן, מומלץ לפנות לרופא. ירידת שמיעה פתאומית היא מצב שמצריך בדיקה מהירה. במקרים כאלה אין להסתפק בטיפול צווארי או טיפול ידני, משום שהמקור עשוי להיות באוזן הפנימית או בעצב השמיעה.
כאב ראש וסחרחורת ממקור צווארי
הצוואר מכיל חיישני תנועה רבים שמדווחים למוח על מנח הראש ביחס לגוף. כאשר יש כאב צוואר, נוקשות, חבלה, צליפת שוט או הפרעה בתנועתיות הצוואר, המידע התחושתי מהצוואר עלול להיות פחות מדויק. אצל חלק מהאנשים הדבר עשוי להתבטא בכאב ראש, תחושת חוסר יציבות, ערפול או סחרחורת שאינה תמיד ורטיגו סיבובי אמיתי.
אבחנה שדורשת זהירות
סחרחורת ממקור צווארי היא אבחנה אפשרית, אך היא אינה צריכה להיות האבחנה הראשונה ללא שלילת גורמים אחרים. קודם צריך לשלול BPPV, מיגרנה וסטיבולרית, בעיות אוזן, לחץ דם, תרופות, אנמיה, בעיות לב וסיבות נוירולוגיות. סקירה ומטה־אנליזה מצאה ראיות באיכות בינונית לכך שטיפול ידני עשוי להפחית סחרחורת צווארית, כאב צוואר ותסמיני שיווי משקל, במיוחד כאשר משלבים אותו עם תרגול (De Vestel, 2022).
כאב ראש מסוכן: סימני אזהרה
רוב כאבי הראש אינם מסוכנים, אך יש סימנים שמחייבים בדיקה דחופה: כאב ראש פתאומי וחזק מאוד, “הכי חזק בחיים”; כאב ראש חדש לאחר חבלת ראש; כאב ראש עם חום, נוקשות עורף או פריחה; כאב ראש עם חולשה, נימול, דיבור לא ברור, בלבול, ראייה כפולה או קושי ללכת; כאב ראש חדש אצל אדם עם סרטן או דיכוי חיסוני; כאב שמחמיר בהדרגה; או כאב ראש חדש בהריון או אחרי לידה.
סימני אזהרה בסחרחורת וורטיגו
יש לפנות בדחיפות אם ורטיגו או סחרחורת מופיעים בפתאומיות עם קושי ללכת, נפילה לצד אחד, חולשה, נימול, ראייה כפולה, דיבור לא ברור, כאב ראש חריג, כאב צוואר חזק, אובדן הכרה, כאב חזה, קוצר נשימה או דפיקות לב לא סדירות. תסמינים כאלה יכולים להצביע על שבץ, הפרעת קצב, בעיה בכלי הדם או מצב רפואי אחר שמצריך הערכה מידית (Edlow, 2023).
אבחון: איך יודעים מה גורם לכאב ראש וסחרחורת?
האבחון מתחיל בתשאול מדויק. הרופא או המטפל ישאלו: האם התחושה היא כאב, סיבוב, חוסר יציבות או כמעט־עילפון? כמה זמן נמשך כל התקף? האם הוא מופיע בתנועה, בקימה, בשינוי תנוחה, במאמץ, בזמן מחזור, אחרי אוכל, עם מסכים או בסביבה עמוסה? האם יש בחילה, הקאה, רגישות לאור, רגישות לרעש, טנטון, ירידת שמיעה, כאב צוואר, חולשה או תרופות חדשות?
בדיקה גופנית ובדיקות עזר
הבדיקה יכולה לכלול לחץ דם ודופק, בדיקת אוזניים, בדיקת תנועות עיניים, בדיקת הליכה ושיווי משקל, בדיקה נוירולוגית, בדיקת צוואר, בדיקות תנוחתיות ל־BPPV ובדיקת שמיעה. במקרים מסוימים יש צורך בבדיקות דם, אק״ג, הדמיה מוחית, בדיקות וסטיבולריות או הפניה לנוירולוג. לא כל כאב ראש דורש MRI, ולא כל סחרחורת דורשת CT. הבדיקות נבחרות לפי סיכון, סימני אזהרה ודפוס התסמינים.
טיפול במיגרנה וכאב ראש
טיפול במיגרנה כולל שילוב בין זיהוי טריגרים, שינה מספקת, שתייה, ארוחות מסודרות, פעילות גופנית, הפחתת עומס חושי וטיפול תרופתי לפי צורך. בהתקף חריף משתמשים לעיתים במשככי כאב, נוגדי דלקת, טריפטנים או תרופות חדשות יותר לפי החלטת רופא. כאשר ההתקפים תכופים או פוגעים באיכות החיים, נשקל טיפול מניעתי. טיפולים המכוונים ל־CGRP, כולל נוגדנים חד־שבטיים וחלק מהגפנטים, הראו יעילות במניעת מיגרנה במחקרים עדכניים (Haghdoost, 2023; Puledda, 2023).
טיפול בכאב ראש מתחי
בכאב ראש מתחי, הטיפול כולל לרוב שינה, הפחתת עומס, פעילות גופנית, ניהול סטרס, הפסקות מסך, טיפול בכאב צווארי אם קיים ולעיתים משככי כאב. חשוב להיזהר משימוש יתר במשככי כאב, משום שנטילה תכופה עלולה לגרום לכאב ראש משימוש יתר בתרופות. לפי ICHD-3, כאב ראש כזה קשור לשימוש תכוף בתרופות לכאב ראש לאורך זמן, והוא דורש שינוי הרגלי שימוש וטיפול רפואי מסודר (International Headache Society, 2018).
טיפול ב־BPPV ובוורטיגו תנוחתי
הטיפול היעיל ביותר ב־BPPV הוא לרוב תמרון החזרת גבישים, כמו Epley או תמרונים אחרים לפי התעלה המעורבת. המטרה היא להחזיר את הגבישים למקום שבו הם אינם גורמים לגירוי שגוי של מערכת שיווי המשקל. טיפול זה צריך להתבצע לאחר אבחנה מתאימה, במיוחד אצל אנשים עם בעיות צוואר, מחלות כלי דם, חבלה או תסמינים לא אופייניים.
למה תרופות לא תמיד הפתרון?
תרופות נגד סחרחורת יכולות להקל זמנית על בחילה ותחושת סחרור, אך הן אינן מחזירות את הגבישים למקומם ואינן מטפלות בשורש הבעיה ב־BPPV. שימוש ממושך בתרופות מדכאות וסטיבולריות עלול לעיתים להאט את הסתגלות המוח. לכן ההנחיות מדגישות אבחון מדויק, תמרון מתאים והימנעות מבדיקות או תרופות מיותרות כאשר מדובר ב־BPPV טיפוסי (Bhattacharyya, 2017).
שיקום וסטיבולרי: טיפול מרכזי בסחרחורת מתמשכת
שיקום וסטיבולרי הוא תוכנית תרגול שמטרתה לשפר הסתגלות של המוח, יציבות בהליכה, שליטה במבט וביטחון בתנועה. הוא מתאים במיוחד לירידה בתפקוד וסטיבולרי פריפרי, לאחר דלקת וסטיבולרית, לאחר BPPV שנשארה אחריו רגישות לתנועה, ובחלק מהמקרים של חוסר יציבות כרוני. התרגילים יכולים לכלול ייצוב מבט, תנועות ראש, הליכה עם סיבובי ראש, תרגול שיווי משקל וחשיפה הדרגתית לתנועות שמעוררות תסמינים.
ראיות לשיקום וסטיבולרי
הנחיות קליניות מעודכנות של האקדמיה הנוירולוגית לפיזיותרפיה נותנות המלצה חזקה לשיקום וסטיבולרי באנשים עם ירידה וסטיבולרית פריפרית, ומדגישות התאמה אישית של התרגול לפי התסמינים, גיל, רמת תפקוד ומטרות המטופל (Hall, 2022).
כירופרקטיקה: מתי היא יכולה להועיל?
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מהמקרים שבהם כאב ראש וסחרחורת קשורים למערכת השריר־שלד, במיוחד כאשר קיימים כאבי צוואר, מגבלת תנועה בצוואר או בגב העליון, כאב ראש ממקור צווארי, מתח שרירי או חוסר יציבות שמופיע יחד עם נוקשות צווארית. טיפול כירופרקטי אחראי אינו אמור להתחיל ממניפולציה אוטומטית, אלא מבדיקה יסודית, סינון דגלים אדומים, הסבר, טיפול ידני עדין לפי צורך, תרגילים, הדרכה ארגונומית וניהול עומסים.
כירופרקטיקה לכאב ראש ממקור צווארי
סקירה שיטתית ומטה־אנליזה מצאה שמניפולציה של עמוד השדרה עשויה לסייע בחלק מהמקרים של כאב ראש ממקור צווארי, אך יש להתאים את הטיפול למטופל ולשלב אותו עם חינוך ותרגול (Fernandez, 2020). סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה מציינת שהתחום מתמקד בעיקר בהפרעות שריר־שלד, וכי הנחיות קליניות מסוימות תומכות בשימוש במניפולציה במצבי כאב עמוד שדרה וכאבי ראש מסוימים, לצד צורך בסינון והתאמה אישית (Trager, 2024).
מתי כירופרקטיקה אינה מתאימה?
כירופרקטיקה אינה טיפול בשבץ, דימום מוחי, זיהום, גידול, מחלת מנייר פעילה, ירידת שמיעה פתאומית, BPPV לא מאובחן, הפרעת קצב, לחץ דם לא יציב או סחרחורת עם סימנים נוירולוגיים. אם יש כאב ראש פתאומי וחמור, ורטיגו חריף עם קושי ללכת, ראייה כפולה, חולשה, דיבור לא ברור, נימול, חום, נוקשות עורף, אובדן הכרה או כאב אחרי חבלת ראש – יש לפנות לרופא או לרפואה דחופה לפני כל טיפול ידני.
גישה בטוחה בטיפול צווארי
כאשר מחליטים על טיפול כירופרקטי, במיוחד באזור הצוואר, חשוב לבצע הסכמה מדעת, להסביר אפשרויות טיפול, להימנע מטכניקות שאינן נחוצות ולבחור טכניקות עדינות כאשר יש סחרחורת או רגישות גבוהה. במקרים רבים ניתן להתחיל בתרגילי צוואר, מוביליזציה עדינה, טיפול ברקמות רכות, שיקום שיווי משקל ותרגול ביתי, בלי מניפולציה מהירה.
טיפול עצמי בטוח: מה אפשר לעשות בבית?
כאשר אין סימני אזהרה, אפשר להתחיל בצעדים בסיסיים: שתייה מספקת, ארוחות מסודרות, שינה, הפחתת מסכים בזמן התקף, הימנעות מנהיגה בזמן סחרחורת, קימה איטית, מנוחה בחדר שקט במיגרנה וניהול יומן תסמינים. יומן כזה צריך לכלול שעה, משך התקף, תסמינים, טריגרים אפשריים, תרופות, שינה, מחזור, אוכל, מסכים ופעילות.
מתי לא לעשות תרגילים לבד?
אם הוורטיגו חדש, חזק, מלווה בהקאות מתמשכות, כאב ראש חריג, חולשה, נימול או קושי ללכת – אין לבצע תמרונים לבד בבית. גם תמרוני BPPV דורשים זהירות אצל אנשים עם בעיות צוואר, בעיות כלי דם, אוסטאופורוזיס משמעותי או לאחר חבלה. עדיף לקבל אבחון והדרכה מאיש מקצוע.
מניעה: איך להפחית התקפים חוזרים?
מניעה תלויה בגורם. במיגרנה, חשוב לזהות טריגרים, לשמור על שינה קבועה, לא לדלג על ארוחות, לשתות מספיק, להפחית עומס חושי ולשקול טיפול מניעתי כאשר ההתקפים תכופים. ב־BPPV, לא תמיד ניתן למנוע חזרה, אך אבחון מהיר ותמרון מתאים יכולים לקצר סבל. בחוסר יציבות וסטיבולרית, שיקום וסטיבולרי עקבי יכול לשפר תפקוד. בכאב ראש צווארי, חיזוק, תנועתיות, הפסקות מסך וטיפול בעומסי צוואר יכולים לעזור.
חשיבות פעילות גופנית
פעילות גופנית מדורגת עוזרת לשיפור שיווי משקל, זרימת דם, שינה, מתח ויכולת מערכת העצבים להסתגל. אנשים עם סחרחורת כרונית נוטים לעיתים להימנע מתנועה, אך הימנעות ממושכת יכולה להגביר רגישות ולהחליש את הגוף. לאחר שלילת מצבים מסוכנים, חזרה הדרגתית לתנועה היא חלק חשוב מהטיפול.
שאלות נפוצות
האם ורטיגו תמיד מגיע מהאוזן?
לא. ורטיגו נפוץ מאוד בבעיות אוזן פנימית כמו BPPV, אך יכול להופיע גם במיגרנה וסטיבולרית, בעיות נוירולוגיות, תרופות, חבלת ראש ולעיתים בעיות צוואריות. לכן הדפוס חשוב: משך ההתקף, הטריגר, תסמיני שמיעה וסימנים נוירולוגיים.
האם כאב ראש עם סחרחורת הוא תמיד מיגרנה?
לא. מיגרנה וסטיבולרית היא סיבה שכיחה, אך כאב ראש וסחרחורת יכולים להיגרם גם מ־BPPV, לחץ דם, אנמיה, התייבשות, בעיות צוואר, חרדה, תרופות או מצבים נוירולוגיים. אבחון נכון מונע טיפול לא מתאים.
האם מותר להתאמן כשיש סחרחורת?
בזמן התקף חריף לא כדאי להתאמן, לנהוג או לבצע פעילות מסוכנת. לאחר אבחון ושלילת דגלים אדומים, פעילות מדורגת יכולה להיות חלק מהשיקום. במקרים וסטיבולריים רבים דווקא חשיפה מדורגת לתנועה עוזרת למוח להסתגל.
סיכום: כאב ראש, סחרחורת וורטיגו דורשים אבחנה לפי דפוס
כאב ראש, סחרחורת וורטיגו יכולים להופיע יחד ממגוון סיבות: מיגרנה, מיגרנה וסטיבולרית, BPPV, מחלת מנייר, ירידה בתפקוד וסטיבולרי, כאב ראש ממקור צווארי, תרופות, לחץ דם, חרדה או בעיות נוירולוגיות. רוב המצבים ניתנים לטיפול, אך האבחנה חייבת להתחיל בזיהוי דגלים אדומים ובדיקת דפוס התסמינים.
הטיפול משתנה לפי הגורם: מיגרנה דורשת ניהול התקפים ולעיתים טיפול מניעתי; BPPV מטופל בתמרוני החזרת גבישים; ירידה וסטיבולרית משתפרת לרוב עם שיקום וסטיבולרי; וכאב ראש או סחרחורת ממקור צווארי עשויים להשתפר באמצעות טיפול ידני, תרגול ושיקום צווארי. כירופרקטיקה יכולה להועיל כאשר הבעיה קשורה למערכת השריר־שלד, אך רק לאחר שלילת מצבים דחופים ובגישה זהירה, מדורגת ומבוססת־ראיות.
בכל מקרה של כאב ראש חדש וחזק, סחרחורת פתאומית עם קושי ללכת, חולשה, נימול, ראייה כפולה, דיבור לא ברור, חום, נוקשות עורף או חבלת ראש – יש לפנות לבדיקה רפואית מידית.
References:
Ashina, M., Katsarava, Z., Do, T. P., Buse, D. C., Pozo-Rosich, P., Özge, A., Krymchantowski, A. V., Lebedeva, E. R., Ravishankar, K., Yu, S., Sacco, S., Ashina, S., Younis, S., Steiner, T. J., Lipton, R. B., & Schwedt, T. J. (2021). Migraine: Epidemiology and systems of care. The Lancet, 397(10283), 1485-1495. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(20)32160-7
Basura, G. J., Adams, M. E., Monfared, A., Schwartz, S. R., Antonelli, P. J., Burkard, R., Bush, M. L., Bykowski, J., Colandrea, M., Derebery, J., Kelly, E. A., Kerber, K. A., Kutler, D. I., Lee, D., Parker, W., Seidman, M. D., Tunkel, D. E., & Viviano, J. J. (2020). Clinical practice guideline: Ménière’s disease. Otolaryngology-Head and Neck Surgery, 162(2_suppl), S1-S55. https://doi.org/10.1177/0194599820909438
Bhattacharyya, N., Gubbels, S. P., Schwartz, S. R., Edlow, J. A., El-Kashlan, H., Fife, T., Holmberg, J. M., Mahoney, K., Hollingsworth, D. B., Roberts, R., Seidman, M. D., Steiner, R. W. P., Do, B. T., Voelker, C. C. J., Waguespack, R. W., & Corrigan, M. D. (2017). Clinical practice guideline: Benign paroxysmal positional vertigo (update). Otolaryngology-Head and Neck Surgery, 156(3_suppl), S1-S47. https://doi.org/10.1177/0194599816689667
Bussières, A. E., Stewart, G., Al-Zoubi, F., Decina, P., Descarreaux, M., Hayden, J., Hendrickson, B., Hincapié, C., Pagé, I., Passmore, S., Srbely, J., Stupar, M., Weisberg, J., & Ornelas, J. (2016). The treatment of neck pain-associated disorders and whiplash-associated disorders: A clinical practice guideline. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 39(8), 523-564.e27. https://doi.org/10.1016/j.jmpt.2016.08.007
De Vestel, C., Vereeck, L., Reid, S. A., Van Rompaey, V., Lemmens, J., & De Hertogh, W. (2022). Systematic review and meta-analysis of the therapeutic management of patients with cervicogenic dizziness. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 30(5), 273-283. https://doi.org/10.1080/10669817.2022.2033044
Edlow, J. A., Carpenter, C., Akhter, M., Khoujah, D., Marcolini, E., Meurer, W. J., Morrill, D., Naples, J. G., Ohle, R., Omron, R., Sharif, S., Siket, M., Upadhye, S., Oliveira e Silva, L., Sundberg, E., Tartt, K., Vanni, S., Newman-Toker, D. E., & Bellolio, F. (2023). Guidelines for reasonable and appropriate care in the emergency department 3 (GRACE-3): Acute dizziness and vertigo in the emergency department. Academic Emergency Medicine, 30(5), 442-486. https://doi.org/10.1111/acem.14728
Eigenbrodt, A. K., Ashina, H., Khan, S., Diener, H.-C., Mitsikostas, D. D., Sinclair, A. J., Pozo-Rosich, P., Martelletti, P., Ducros, A., Lantéri-Minet, M., Braschinsky, M., Deligianni, C. I., García-Azorín, D., Reuter, U., & Ashina, M. (2021). Diagnosis and management of migraine in ten steps. Nature Reviews Neurology, 17(8), 501-514. https://doi.org/10.1038/s41582-021-00509-5
Haghdoost, F., Puledda, F., Garcia-Azorin, D., Huessler, E.-M., Messina, R., Pozo-Rosich, P., & Ashina, M. (2023). Evaluating the efficacy of CGRP mAbs and gepants for the preventive treatment of migraine: A systematic review and network meta-analysis of phase 3 randomised controlled trials. The Journal of Headache and Pain, 24, 32. https://doi.org/10.1186/s10194-023-01564-1
Hall, C. D., Herdman, S. J., Whitney, S. L., Anson, E. R., Carender, W. J., Hoppes, C. W., Cass, S. P., Christy, J. B., Cohen, H. S., Fife, T. D., Furman, J. M., Shepard, N. T., Clendaniel, R. A., Dishman, J. D., Goebel, J. A., Meldrum, D., Ryan, C., Wallace, R. L., & Woodward, N. J. (2022). Vestibular rehabilitation for peripheral vestibular hypofunction: An updated clinical practice guideline from the Academy of Neurologic Physical Therapy of the American Physical Therapy Association. Journal of Neurologic Physical Therapy, 46(2), 118-177. https://doi.org/10.1097/NPT.0000000000000382
Headache Classification Committee of the International Headache Society. (2018). The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition. Cephalalgia, 38(1), 1-211. https://doi.org/10.1177/0333102417738202
Hung, S.-H., Xirasagar, S., Dang, L. H. H., Chen, Y.-C., Cheng, Y.-F., Lin, H.-C., & Chen, C.-S. (2023). Trends in the incidence of peripheral vestibular disorders: A nationwide population-based study. Frontiers in Neurology, 14, 1322199. https://doi.org/10.3389/fneur.2023.1322199
Lempert, T., Olesen, J., Furman, J., Waterston, J., Seemungal, B., Carey, J., Bisdorff, A., Versino, M., Evers, S., Kheradmand, A., & Newman-Toker, D. (2022). Vestibular migraine: Diagnostic criteria (update): Literature update 2021. Consensus document of the Bárány Society and the International Headache Society. Journal of Vestibular Research, 32(1), 1-6. https://doi.org/10.3233/VES-201644
Mitchell, M. B., & Bhattacharyya, N. (2023). Balance disorder trends in US adults 2008-2016: Epidemiology and functional impact. OTO Open, 7(2), e58. https://doi.org/10.1002/oto2.58
Puledda, F., Sacco, S., Diener, H.-C., Ashina, M., & Tassorelli, C. (2023). Migraine: From pathophysiology to treatment. Journal of Neurology, 270, 3654-3666. https://doi.org/10.1007/s00415-023-11706-1
Trager, R. J., Bejarano, G., Perfecto, R.-P. T., Blackwood, E. R., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. https://doi.org/10.3390/jcm13195668