מיוזיטיס מתחי

מיוזיטיס מתחי (TMS) היא מצב שמהווה הגורם הבסיסי לכאב כרוני עבור אנשים רבים. תסמונת זו הוצגה לראשונה לקהילה הרפואית על ידי ד"ר ג'ון א 'סארנו, פרופסור לרפואת שיקום. עבודתו של סארנו התמקדה בשיקום קליני ובקשר גוף-נפש, והציעה כי TMS היא הפרעת כאב הנובעת ממצוקה פסיכולוגית ולא מנזק מבני או פתולוגי (Sarno, 1991). שלא כמו מצבים כגון פריצות דיסק, גידים קרועים או סחוס ניווני, TMS אינו דורש טראומה פיזית כמו פריצת דיסק, קרע גיד או שחיקת סחוס כדי להתבטא. במקום זאת, התסמונת מתפתחת עקב דיכוי רגשי ולחץ פסיכולוגי (Sarno, 2006).

הקשר שבין הגוף למוח והפרעות בריאותיות פסיכוסומטיות כמו מיוזיטיס מתחי שנגרמות בשל כך אינן ברורות כל צרכן. אין גם בדיקות אובייקטיביות כדוגמת צילום רנטגן או דימות MRI שיכולות להצביע על הגורם להתפתחותן. מסיבה זאת ואחרות האבחון של מיוזיטיס מתחי מתבסס בעיקר על שלילה של הפרעות אחרות. לגישתו של סארנו קמו מקרב הממסד הרפואי מתנגדים רבים. על ציר השנים ההתנגדות הזאת פחתה בין היתר בגלל המודעות הרבה שקיימת בימנו לקשר שבין גוף ונפש.

1) מיוזיטיס מתחי – רקע

בתחילת שנת 2026, עולם הרפואה והטיפול בכאב נמצא בעיצומה של מהפכה תפיסתית. במשך עשרות שנים, המודל הביו-רפואי המסורתי שלט בכיפה, כשהוא מניח קשר ישיר ובלתי ניתן להפרדה בין פתולוגיה מבנית ברקמות הגוף לבין חוויית הכאב. תפיסה זו גרסה כי אם אדם חווה כאב כרוני, המקור חייב להיות "תקלה" מכאנית: פריצת דיסק, בלט, דלקת כרונית או שחיקת סחוס. אולם, הסטטיסטיקה העולמית מספרת סיפור אחר. למרות הזינוק בטכנולוגיות הניתוחיות ובתרופות משככות כאב, שיעורי הכאב הכרוני בעולם רק עולים, כשהם משפיעים על מעל 1.5 מיליארד בני אדם ברחבי הגלובוס (JAMA Psychiatry, 2025).

תסמונת המיוזיטיס המתחי (Tension Myositis Syndrome – TMS), מושג שנטבע במקור על ידי ד"ר ג'ון סארנו, מציעה את ה"חוליה החסרה" במשוואה זו. התיאוריה, שהתפתחה לאורך השנים למה שמכונה כיום "כאב נוירופלסטי" (Neuroplastic Pain) או "כאב ראשוני" (Primary Pain), גורסת כי המוח הוא הגורם המרכזי והיצרן הממשי של חוויית הכאב הכרוני, גם בהיעדר נזק רקמתי (Ashar, 2021). מאמר זה ינתח בצורה מעמיקה ויסודית את התפתחות ה-TMS, המנגנונים הנוירו-פיזיולוגיים שבבסיסו, והשילוב המהפכני שבין גישת הגוף-נפש לבין הכירופרקטיקה המודרנית.

2) האבולוציה המדעית של ה-TMS

א. השורשים: המודל הפסיכו-סומטי של ד"ר ג'ון סרנו

ד"ר ג'ון סרנו, רופא שיקום מאוניברסיטת ניו יורק, החל את דרכו כרופא קונבנציונלי לכל דבר. אולם, לאחר שראה אלפי מטופלים שסבלו מכאבי גב קשים ללא ממצאים רדיולוגיים משמעותיים, או כאלו שעברו ניתוחים מוצלחים אך המשיכו לסבול, הוא החל לפקפק במודל המבני (Sarno, 1991).

סרנו זיהה כי רוב מטופליו חלקו קווי אישיות דומים: פרפקציוניזם, נטייה לביקורת עצמית גבוהה, וצורך עז בריצוי אחרים (Goodist). הוא הניח כי המוח מייצר כאב פיזי כ"מנגנון הסחה" (Distraction Mechanism). המטרה של המוח, לטענתו, היא להגן על האדם מפני רגשות קשים ומודחקים – בעיקר זעם מודחק, חרדה ורגשות אשם – המאיימים להציף את המודעות. במקום להתמודד עם ה"כאב הרגשי" המאיים, המוח מייצר כאב פיזי "לגיטימי" שמעסיק את תשומת הלב של המטופל (Sarno, 1998).

הפיזיולוגיה המוקדמת שסרנו הציע התבססה על איסכמיה קלה (Mild Ischemia) – צמצום זרימת הדם והחמצן לשרירים, לעצבים ולרצועות דרך מערכת העצבים האוטונומית. הוא טען כי מחסור קל זה בחמצן אינו מסוכן, אך הוא כואב מאוד (Sarno, 1991).

ב. המעבר למדעי המוח המודרניים: קידוד חזוי (Predictive Coding)

בעשור האחרון (2015-2025), מדעי המוח סיפקו הסברים מדויקים ומתוחכמים יותר לממצאיו של סרנו. כיום מבינים שהכאב הכרוני הוא ביטוי של רגישות מרכזית (Central Sensitization) ושינויים נוירופלסטיים במוח (Schubiner, 2025).

המוח שלנו אינו מצלמה שמתעדת את המציאות, אלא "מכונת חיזוי". תיאוריית הקידוד החזוי (Predictive Coding) גורסת כי המוח מייצר את חוויית הכאב על סמך ציפיות, אמונות וניסיון עבר, ולא רק על סמך אותות מהגוף. אם המוח "מצפה" לכאב בתנועה מסוימת בגלל פחד או התנייה, הוא ייצר את הכאב הזה כ"אות הגנה", גם אם הרקמה בגב בריאה לחלוטין (Ashar, 2025). במצב של TMS, המוח תקוע בלולאה של "אזעקת שווא" שבה הוא מפרש אותות ניטרליים מהגוף כסימני סכנה (Menda Health, 2025).

ג. סוגי כאב נפוצים כ-TMS

ד"ר ג'ון סארנו הרחיב עם השנים את הגדרת ה-TMS מעבר לשרירי הגב, וטען כי המוח יכול להשתמש כמעט בכל מערכת בגוף כדי לייצר הסחה. הוא כינה זאת לעיתים "שווה ערך ל – TMS. להלן סוגי הכאב והתופעות הנפוצות ביותר המשויכות לתסמונת:

1. כאבי שלד-שריר (הקלאסיים)

אלו הם הכאבים הנפוצים ביותר, המאובחנים לעיתים קרובות בטעות כנזק מבני:

• גב תחתון וצוואר: כאבים המיוחסים לבלטי דיסק, פריצות דיסק או "שחיקת חוליות" (סארנו טען שממצאים אלו הם לרוב "קמטים פנימיים" טבעיים של הגיל ולא מקור הכאב).
• דלקות גידים חוזרות (Tendinitis): כאבים באמה (מרפק טניס / מרפק גולף), שורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית – Carpal Tunnel) וגיד אכילס.
• כאבי ברכיים: כאבים כרוניים ללא ממצא של קרע טראומטי ברור.
• כתף קפואה או כאבי כתפיים: המיוחסים לשינויים ניווניים בגידים.

2. כאבי עצב (Neuropathic Pain)

ה-TMS יכול להשפיע על העצבים באמצעות הפחתת אספקת החמצן למעטפת העצב:

• סיאטיקה (Sciatica): כאב המוקרן לאורך הרגל, המיוחס ללחץ על עצב השת, כשבפועל המקור עשוי להיות מתח נפשי.
• נימול, עקצוץ או תחושת "שריפה": בעיקר בידיים, באצבעות או בכפות הרגליים.

3. "שווי ערך" ל-TMS (תופעות גופניות אחרות)

סארנו ואמשי מקצוע בתחום (כמו ד"ר הווארד שובינר) טוענים שהמוח משתמש גם במערכות גוף אחרות להסחה:

• כאבי ראש: מיגרנות וכאבי ראש מתחיים (Tension Headaches).
• מערכת העיכול: תסמונת המעי הרגיז (IBS), ריפלוקס, או כאבי בטן כרוניים ללא הסבר רפואי.
• בעיות עור: אקזמה, פסוריאזיס או גירודים המוחמרים בזמן לחץ.
• פיברומיאלגיה: סארנו ראה בפיברומיאלגיה את הצורה הקיצונית והרחבה ביותר של TMS.
• טינטון (צפצופים באוזניים): במקרים מסוימים בהם נשלל נזק עצבי או שמיעתי.

4. מאפיינים המזהים כאב כ-TMS

• כדי להבדיל בין פציעה "אמיתית" ל-TMS, המחקרים של סארנו מצביעים על מספר סימנים:
• כאב נודד: הכאב מופיע בברך, עובר לאמה ואז לגב התחתון (המוח "מחליף" הסחה ברגע שאחת נחשפת).
• כאב שאינו עקבי: יום אחד כואב מאוד ויום אחר אין זכר לכאב, ללא קשר לרמת המאמץ הפיזי.
• כאב שמופיע לאחר סיום הלחץ: (למשל, כאב שמתפרץ דווקא כשיוצאים לחופשה).
• היעדר שיפור לאחר טיפולים פיזיים: כירופרקטיקה, פיזיותרפיה או הזרקות עוזרות רק זמנית או לא עוזרות בכלל.

3) מדוע MRI אינו המדד לכאב?

אחד הגורמים המרכזיים להנצחת ה-TMS הוא האבחון המוטעה המבוסס על צילומי הדמיה. מחקר מטה-אנליזה מונומנטלי (Brinjikji, 2015) סקר ממצאי MRI של אלפי אנשים ללא כאב וגילה את השכיחות העצומה של "נזקים" מבניים באוכלוסייה בריאה:

הנתונים מוכיחים כי בלט דיסק או שינויים ניווניים הם לרוב "קמטים פנימיים" – חלק טבעי מתהליך ההזדקנות, בדיוק כמו שיער אפור (Pol J Radiol, 2021). כאשר רופא מצביע על בלט דיסק כסיבה לכאב אצל מטופל בן 40, הוא לעיתים קרובות מייצר אפקט נוצבו (Nocebo) – פחד שמחזק את מסלולי הכאב במוח ומנציח את ה-TMS (Schubiner, 2025).

4) הכירופרקטיקה המודרנית וה-TMS – הגשר שבין המבנה למערכת העצבים

במשך שנים הייתה מתיחות בין חסידי סרנו לבין עולם הכירופרקטיקה. סרנו ראה בכירופרקטיקה טיפול שמנציח את האובססיה לגוף. אולם, הכירופרקטיקה של שנת 2026 היא שונה לחלוטין, כשהיא מאמצת גישות נוירולוגיות ואינטגרטיביות (Goldfine, 2025).

א. כירופרקטיקה נוירו-סטרוקטורלית (Neuro-Structural Chiropractic)

בניגוד לכירופרקטיקה מסורתית המתמקדת בהקלה סימפטומטית זמנית ("קנאקים"), הכירופרקטיקה הנוירו-סטרוקטורלית מתמקדת בשיקום התקשורת בין המוח לגוף. הגישה גורסת כי תזוזות מבניות יוצרות לחץ על מערכת העצבים, מה שמעביר את הגוף למצב של "הילחם או ברח" (Sympathetic Dominance). מצב זה הוא הקרקע הפורייה לצמיחת מיוזיטיס מתחי (Elite Chiropractic, 2024).

הטיפול הכירופרקטי המודרני משמש כסיגנל ביטחון (Safety Signal). על ידי כוונונים עדינים ומדויקים, הכירופרקט "מרגיע" את מערכת העצבים המרכזית ומוריד את רמת הרגישות במוח. מחקרים עדכניים (Shannon, 2020) מראים כי מניפולציה עמוד-שדרתית משפיעה ישירות על עיבוד הכאב בקליפת המוח הקדמית, מה שמסייע ב"מחיקת" מסלולי הכאב הנוירופלסטיים.

ב. יישום תיאוריית הפולי-וגל (Polyvagal Theory)

הכירופרקטיקה המודרנית משלבת את עקרונות הפולי-וגל של ד"ר סטיבן פורג'ס. המערכת העצבית שלנו מחפשת כל העת סימני בטחון. כאב כרוני מתקיים כשהמוח מרגיש "לא בטוח" (Porges, 2011).

כירופרקטים המודעים ל-TMS משתמשים במגע ככלי לוויסות הדדי (Co-regulation). כוונון של החוליות העליונות (C1-C2) יכול להשפיע על עצב הווגוס, להפעיל את המערכת הפארא-סימפתטית ולאפשר למטופל לעבור ממצב של "הגנה" למצב של "ריפוי וצמיחה" (Avalon Chiropractic, 2025). בגישה זו, הכירופרקטיקה אינה "מתקנת גב שבור", אלא "מכינת את התשתית" למערכת העצבים לשחרר את הכאב הנוירופלסטי (Goldfine, 2025).

5) פרוטוקולי טיפול מוכחים (2021-2026)

הטיפול ב-TMS עבר סטנדרטיזציה מדעית דרך שתי שיטות עיקריות: PRT ו-EAET.

א. טיפול בעיבוד כאב (Pain Reprocessing Therapy – PRT)

שיטה זו, שפותחה על ידי אלן גורדון, הוכחה במחקר בולדר המפורסם (Ashar, 2021). השיטה מבוססת על חמישה עקרונות:

• חינוך פסיכולוגי: הבנת המנגנון הנוירופלסטי ושלילת סכנה פיזית.
• איסוף ראיות (Evidence Gathering): יצירת "דף ראיות" המראה מדוע הכאב אינו מבני (למשל: "הכאב נעלם כשאני בחופשה").
• מעקב סומטי (Somatic Tracking): תרגול של התבוננות בתחושות הכאב מתוך סקרנות וביטחון, ללא ניסיון להיפטר מהן. המטרה היא להוכיח למוח שהתחושה בטוחה (Gordon & Ziv, 2021).
• הערכה מחדש של איומים: זיהוי לחצים רגשיים ותכונות אישיות (כמו ביקורת עצמית) שמזינים את מערכת האזעקה.
• חשיפה הדרגתית: חזרה לפעילויות שנמנעו מהן מתוך פחד, תוך שמירה על מצב רגשי רגוע (Pathways Health, 2024).

ב. טיפול במודעות וביטוי רגשי (EAET)

שיטה זו, שפותחה על ידי ד"ר הווארד שובינר, מתמקדת בשורש הרגשי של ה-TMS. בניגוד ל-CBT המלמד "ניהול כאב", EAET שואף לפתרון הכאב דרך עיבוד רגשות (Schubiner, 2025). הטיפול כולל:

• זיהוי רגשות מודחקים: עבודה על כעס, אשם וצער הקשורים למערכות יחסים או טראומות עבר.
• ביטוי רגשי: טכניקות של כתיבה חופשית או דיבור ריק שנועדו לשחרר את ה"זעם המודחק" עליו דיבר סרנו (JAMA Network Open, 2025).
• שינוי דפוסי תקשורת: למידה של הצבת גבולות והפחתת הצורך בריצוי (Schubiner, 2025).

6) מחקרי הקצה – הוכחות מהשנים האחרונות (2021-2026)

המהפכה ב-TMS אינה מבוססת רק על תיאוריה, אלא על נתונים קליניים קשיחים.

א. מחקר בולדר (Boulder Back Pain Study) והמעקב הממושך

במחקר המקורי (Ashar, 2021), 66% מהמטופלים שקיבלו PRT הפכו לחופשיים מכאב או כמעט חופשיים ממנו לאחר 4 שבועות. סריקות fMRI הראו שינוי ממשי בקישוריות המוחית: האזורים האחראים על ייצור הכאב (כמו ה-Anterior Insula) הראו ירידה משמעותית בפעילות (Ashar, 2021).

באוקטובר 2025 פורסם מחקר המעקב של 5 שנים (Ashar, 2025). התוצאות היו מדהימות: 55% מהמשתתפים נותרו חופשיים מכאב לחלוטין גם חמש שנים לאחר הטיפול הקצר. זוהי ההוכחה החזקה ביותר לכך שהשינוי במוח הוא קבוע ואינו דורש תחזוקה אינסופית.

ב. השוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

מחקר שפורסם ב-2024 השווה בין EAET לבין CBT לטיפול בפיברומיאלגיה. בעוד ש-CBT עזר למטופלים "לחיות טוב יותר עם הכאב", ה-EAET הוביל לירידה משמעותית הרבה יותר בעוצמת הכאב עצמו, כשחלק מהמטופלים החלימו לחלוטין (IASP, 2024). המסקנה היא שעיבוד רגשי הוא קריטי לביטול אות הכאב, ולא רק לניהולו (Schubiner, 2025).

7) כלים מעשיים לשילוב כירופרקטיקה ו-TMS

הטיפול הכירופרקטי ב-TMS הוא ייחודי, שכן הוא משלב בין עבודה גופנית לבין ההבנה שהמקור לכאב הוא "מנגנון הסחה" מוחי. כירופרקט המכיר את גישת ד"ר סארנו לא יתמקד רק ב"תיקון" המקום הכואב, אלא יפעל בדרכים הבאות:

1. שלילת פתולוגיה מבנית חמורה

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא אישור רפואי. הכירופרקט יבדוק שאין שבר, דלקת זיהומית או פריצת דיסק עם חסר עצבי מסוכן. ברגע שהכירופרקט מרגיע את המטופל ואומר לו: "הגוף שלך חזק ובריא, הממצאים בצילום הם נורמליים לגילך", הוא מתחיל בתהליך הריפוי של TMS – הפחתת הפחד.

2. שימוש בטיפול ידני כ"כלי להרגעה"

בניגוד לטיפול רגיל שמטרתו "להחזיר חוליה למקום", ב-TMS הכירופרקט משתמש במניפולציות כדי:

• להפחית את רמת הסטרס: הטיפול הידני מעודד הפרשת אנדורפינים ודופמין ומוריד את רמת הקורטיזול (הורמון הלחץ).
• נירמול מערכת העצבים: המניפולציה משפיעה על מערכת העצבים הסימפתטית (זו שאחראית על תגובת "הילחם או ברח") ועוזרת לה להירגע.

3. חשיפה הדרגתית לתנועה (Desensitization)

אנשי TMS נוטים לפחד מתנועה (קינזיופוביה). הכירופרקט מלווה את המטופל בביצוע תנועות שמהן הוא נמנע, תוך כדי הסבר שהכאב באמה או בגב אינו מעיד על נזק. המטרה היא "לתכנת מחדש" את המוח להפסיק לייצר כאב בתגובה לתנועה מסוימת. הפסקת הפחד מתנועה היא המפתח. כפי שסרנו נהג לומר: "אתה חייב לחזור לכל פעילות גופנית, ללא פחד וללא הגנה" (Sarno, 1991).

4. שיקוף הקשר גוף-נפש

כירופרקט המטפל ב-TMS ישאל שאלות מכוונות במהלך הטיפול:

• "האם שמת לב שהכאב התגבר כשחזרת מחופשה או בתקופת עומס בעבודה?"
• הוא יעזור למטופל לקשר בין הלחץ השרירי (מיוזיטיס) לבין מצבו הרגשי, ובכך "לחשוף" את מנגנון ההסחה של המוח.

5. דגש על עצמאות ולא על תלות

בטיפול כירופרקטי קלאסי לעיתים נוצרת תלות במטפל. ב-TMS, הכירופרקט ידגיש שהכוח לריפוי נמצא אצל המטופל. הוא ינחה אותו לחזור לפעילות מלאה ולעסוק ב"עבודת הידע" (קריאת הספרים של סארנו, כתיבה רגשית) במקום להגיע לטיפולים אינסופיים (Avalon Chiropractic, 2025).

8) פרוגנוזה

ברגע שהחולה מזהה את הקשר בין המחשבות הטורדניות והכעסים לכאב אין לו כבר צורך בהסחה שיוצר המוח בצורה של כאב. בשלב הזה חומרת הכאב לרוב יורדת. כאשר מוחו של החולה מבין שהוא יכול להתמודד עם מה שהוא ניסה להימנע ממנו כבר אין צורך בכאב לצורך הסחה. עם זאת העוסקים בנושא טוענים שאין לדעת כמה זמן ייקח עד שהתסמינים יחלפו לחלוטין. הנתון הזה משתנה מחולה לחולה. אצל חלק מהחולים קיים קושי רב יותר להבהיר את הקשר הזה שבין תהליכים מוחיים לכאבים.

לעיתים החולים מתקשים להאמין שהרגשות שלהם יכולים לגרום לכאבים. במקרים אלה הטיפול עלול להיכשל כיוון שהצלחת הטיפול תלויה לחלוטין בהפנמת הקשר הזה שבין מצוקות והדחקת רגשות לכאבים.

9) סיכום: עתיד הטיפול בכאב

תסמונת המיוזיטיס המתחי (TMS) מייצגת את החזית של הרפואה האינטגרטיבית. הנתונים המדעיים של שנת 2026 אינם משאירים מקום לספק: המוח הוא השחקן המרכזי בכאב כרוני. השילוב בין ההבנות הפסיכולוגיות העמוקות של ד"ר סרנו, טכניקות הוויסות העצבי של הכירופרקטיקה המודרנית, והפרוטוקולים מבוססי הראיות של PRT, מציע דרך ממשית להחלמה מלאה.

עבור אלו הסובלים מכאב כרוני שנים ארוכות, המסר הוא אופטימי: הגוף שלכם אינו שבור. המוח שלכם פשוט מנסה להגן עליכם בדרך היחידה שהוא מכיר. על ידי "לימוד מחדש" של המוח ושימוש בכלים הנכונים, ניתן לכבות את האזעקה ולחזור לחיים מלאים, פעילים וחופשיים מכאב.

References:

Ashar, Y. K., Gordon, A., Schubiner, H., et al. (2021). Effect of Pain Reprocessing Therapy vs Placebo and Usual Care for Patients With Chronic Back Pain: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry, 79(1), 13-23.

Ashar, Y. K., Low, E. L., Knight, K., et al. (2025). Pain Reprocessing Therapy vs Placebo and Usual Care for Patients With Chronic Back Pain: 5-Year Follow-Up of a Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry, 82(10), 1049-1051.

Avalon Chiropractic. (2025). Chiropractic Care and the Vagus Nerve: Restoring Autonomic Balance. Retrieved from https://avalonchiropractic.co.uk/chiropractic/vagus-nerve/

Brinjikji, W., Luetmer, P. H., Comstock, B., et al. (2015). Systematic Literature Review of Imaging Features of Spinal Degeneration in Asymptomatic Populations. American Journal of Neuroradiology, 36(4), 811-816.

Elite Chiropractic. (2024). Structural vs Traditional Chiropractic: Understanding Neurostructural Correction. Retrieved from https://elitebroward.com/difference-between-structural-and-traditional-chiropractic/

Goldfine, T. (2025). The Mind-Body Bridge: Integrating Chiropractic and Neuroplastic Methods for Chronic Pain Recovery. DrTovah.com.

Gordon, A., & Ziv, A. (2021). The Way Out: A Revolutionary, Scientifically Proven Approach to Healing Chronic Pain. Avery.

Menda Health. (2025). Dr. Sarno and Neuroplastic Pain: What 2025's Science Confirms. Retrieved from https://www.menda.health/post/dr-sarno-and-neuroplastic-pain-what-2025-s-science-confirms

Pathways Health. (2024). What is Graded Exposure Therapy and How Can It Help Chronic Pain? Retrieved from https://www.pathways.health/blog/what-is-graded-exposure-therapy/

Porges, S. W. (2011). The Polyvagal Theory: Neurophysiological Foundations of Emotions, Attachment, Communication, and Self-regulation. W. W. Norton & Company.

Sarno, J. E. (1998). The Mindbody Prescription: Healing the Body, Healing the Pain. Warner Books.

Schubiner, H., & Kallweit, A. (2025). Pain reprocessing therapy – rethinking pain: A new psychotherapeutic approach for the treatment of nociplastic pain. Der Schmerz, 39, 112-120.

Shannon, Z., Vining, R., & Onifer, S. (2020). Does Spinal Manipulation Affect Central Nervous System Pain Mechanisms? ACA News.

Sarno, J. E. (1991). Healing back pain: The mind-body connection. Warner Books.

Sarno, J. E. (2006). The divided mind: The epidemic of mindbody disorders. HarperCollins.

Schweinhardt, P., & Bushnell, M. C. (2010). Pain imaging in health and disease- How far have we come? The Journal of Clinical Investigation, 120(11), 3788-3797.