מפרק הלסת אנטומיה ותנועה

אנטומיה ותנועה של מפרק הלסת (TMJ)‏ מהווים ידע הכרחי כדי לאבחן הפרעות במפרק הזה. מפרק הלסת (המפרק הלסתי-רקתי) הוא מבנה מורכב שמשמש למגוון תפקידים בחיי היומיום שלנו. בין יתר תפקידי המפרק נמנה, פעולות כגון דיבור, אכילה ופיהוק ועד להבעת רגשות. עם זאת, רבים מאיתנו לוקחים את המפרק החיוני הזה כמובן מאליו. לעתים קרובות אנו מתעלמים מהאנטומיה שלו ומהמורכבות של פעילותו. במאמר הזה "מפרק הלסת אנטומיה ותנועה":

• נעמיק באנטומיה של ה-TMJ.
• נחשוף את המרכיבים הייחודיים שגורמים לו לפעול.
• נפרט את התנועות השונות שהוא מאפשר.
• נעבור בקצרה על הפרעות בריאותיות שכיחות.

מפרק הלסת אנטומיה ותנועה – רקע

מפרקי הלסת (TMJ) נתונים לאינטראקציה של מרכיבים אנטומיים כגון עצמות, עצביים, סחוסיים ושריריים. כאשר יש שינוי באחד הרכיבים, הביומכניקה הנורמלית מושפעת. הידע של איך כל רכיב פועל והוא חיוני לאבחון וטיפול בהפרעות השונות במפרק הלסת. המפרק הלסתי-רקתי הוא מפרק סינוביאלי שניתן לסווגו לפי תפקודו ולפי האנטומיה שלו. מבחינה פונקציונלית הוא מסוג מפרק ציר שהוא גם מפרק החלקה. המפרק מאפשר ללסת התחתונה לעלות ולרדת ולבצע תנועת קידום והסגה ואחורה. מגוון תנועות המפרק מאפשרות את מגוון תפקודיו.

תנועת המפרק מוכתבת על ידי השרירים ומוגבלת על ידי רצועות והקפסולה של המפרק. ליקוי תפקודי של אחד המפרקים יגביר את העומס על המפרק הנגדי. עומסי יתר יובילו או יחמירו את הנזקים במפרק. השכיחות של הפרעות במפרקים טמפורומנדיבולריים (TMJD), משתנה בין אוכלוסיות שונות וקבוצות גיל שונות. על פי מחקרים שונים שבחנו את המפרק:

• השכיחות הכללית של הפרעות במפרק הלסת נע בין 20% – 30% מהאוכלוסייה הבוגרת
• מחקר אחר דיווח על שכיחות עולמית של הפרעות טמפורומנדיבולאריות (TMDs) בשיעור של 34%.
• הפרעות במפרק הלסת נצפה לרוב בקרב אנשים בגילאי 18 עד 60 שנים.
• היא נפוצה יותר בקרב נשים מאשר גברים, כאשר היחס בין נשים לגברים משתנה מאזור לאזור.
• השכיחות של כאב הקשור ל-TMD באופן ספציפי מדווחת על כ-26.8% באוכלוסיות מסוימות.

מבין ההפרעות במפרק הלסת:

• תזוזת דיסק עם הפחתה (DDwR) היא הנפוצה ביותר, ומשפיעה על 25.9% מהמבוגרים ו-7.4% מהילדים/מתבגרים.

במאמר הנוכחי "מפרק הלסת אנטומיה ותנועה" נדון בנושא בהרחבה. כמו כן נפרט את הפרעות הבריאותיות הנגרמות במפרק הזה בשל נזקים לאחד או יותר מרכיביו. אלה עשויים לכלול ליקויים במפרק, בדיסק המפרקי ובשרירי הלעיסה.

‏אנטומיה של המפרק הלסת

‏מפרק הלסת (TMJ) הוא מבנה יוצא דופן המשמש כציר המחבר בין הלסת לגולגולת. המפרק ממוקם במפגש בין העצם הטמפורלית והלסת התחתונה. זהו מפרק סינוביאלי, שהנוזל שלו פועל כחומר סיכה למפרקים ומספק את צרכיו המטבוליים והתזונתיים. מפרק הלסת ייחודי בכך שהוא מסונכרן עם המפרק המקביל הן בתנועת ציר והן כמפרק החלקה. מבנה המפרק מאפשר לו מגוון תנועות מורכבות החיוניות לפעילויות יומיומיות כמו לעיסה, דיבור ופיהוק. ‏‏מבחינה אנטומית, TMJ מורכב ממספר מרכיבים מרכזיים:

הדיסק המפרקי

בליבת המפרק נמצא הדיסק המפרקי. מדובר במבנה סחוסי-פיברוטי הממוקם בין עצם הלסת לעצם הרקתית, מרפד את המפרק ומאפשר תנועה חלקה. הדיסק המפרקי חיוני לספיגת זעזועים ולמניעת שחיקה של העצמות.

קפסולה

סביב המפרק נמצאת קפסולת המפרק. זוהי רקמה סיבית העוטפת את ה-TMJ ומספקת יציבות תוך מתן גמישות. ‏

שרירי הלעיסה

ה‏שרירים משמשים ללעיסה וממלאים תפקיד מרכזי בתנועת ה-TMJ. ארבעת השרירים העיקריים של הלעיסה (primary muscles):

הקלאסיים של הלעיסה ושרירים נוספים:

• הצדע (temporalis)
• המלעס (Masseter)
• הכנפה התיכון (medial pterygoid)
• הכנפה הצידי (lateral pterygoid)

השרירים המשניים (secondary or accessory muscles):

• שריר המחצצר (Buccinator)
• קבוצת שרירים מעל עצם ההיואיד (Suprahyoid muscles). הקבוצה כוללת את השריר הדו-בטני (digastric muscles), מילוהיואיד (mylohyoid ), גניוהיואיד (geniohyoid).
• קבוצת שרירים מתחת לעצם ההיואיד (Infrahyoid muscles). הקבוצה כוללת את שריר האומוהיואיד (Omohyoid Muscle), טירוהיואיד (thyrohyoid), סטרנוהיואיד (sternohyoid) וסטרנו טירואיד (sternothyroid).

השרירים פועלים בהרמוניה כדי לאפשר פתיחה וסגירת הפה וביצוע תנועות לרוחב החיוניות לטחינת מזון. יחסי הגומלין המורכבים בין המפרק, הדיסק והשרירים מאפשרים לו לבצע את שלל תפקידיו בדייקנות. ‏

וכלי דם

מפרק הלסת עשיר בכלי דם. אספקת כלי הדם של TMJ נובעת בעיקר מענפים של:

• העורק הרקתי השטחי.
• העורק המקסילרי.
• והעורק המסטרי.
• ניקוז ורידי מתרחש דרך מקלעת הפטריגואיד באזור הרטרודיסקלי, אשר מתמלא ומתרוקן לסירוגין בתנועות קידום והסגה.

‏עיצבוב

העיצבוב של- TMJ מגיע בעיקר על ידי העצבים:

• האאוריקולוטמפורלי אחורי.
•  המסטרי קדמית.
• הרקתי העמוק האחורי אנטרומדיאלית.
• הענף של TMJ הנובע ישירות מהעצב המנדיבולרי הקדמי.

‏מרכיבים עיקריים של TMJ: עצמות, רצועות ושרירים‏

‏המפרק הטמפורומנדיבולרי (TMJ) הוא מבנה מרתק ומורכב הממלא תפקיד מכריע בתנועת הלסת ובתפקודה. הבנת מרכיביו העיקריים כגון עצמות, רצועות ושרירים יכולה להאיר כיצד פועל מפרק זה ומדוע הוא רגיש להפרעות שונות. ‏

עצמות

ה-TMJ מורכב בעיקר משתי עצמות עיקריות:

• הלסת התחתונה
• העצם הרקתית של הגולגולת

הלסת התחתונה כוללת ראש מעוגל, המכונה קונדיל, אשר מתאים לתוך שקע רדוד על העצם הטמפורלית הנקרא פוסה מנדיבולרית. סידור ייחודי זה של כדורים ושקעים מאפשר טווח תנועה יוצא דופן, המאפשר לנו לפתוח ולסגור את הפה, ללעוס ולדבר. דיסק סחוסי -פיברוטי יושב בין עצמות אלה, מתפקד ככרית הבולמת זעזועים ומאפשרת תנועות חלקות, ומסייעת במניעת בלאי על משטחי העצם שמתחתיו. ‏

רצועות

את התמיכה ב-TMJ מעניקות מספר רצועות המספקות יציבות ומגבילות תנועה מוגזמת. הרצועה הצידית, למשל, עוברת לאורך החלק החיצוני של המפרק ומסייעת למנוע מהלסת התחתונה לנוע יותר מדי אחורה או למטה. בנוסף, הרצועות הספנומניבולרית והסטילומנדיבולרית מחברות את הלסת התחתונה לגולגולת, ומסייעות בשמירה על יישור תקין במהלך תנועות הלסת. רצועות אלה ממלאות תפקיד חיוני בהבטחת תפקוד המפרק ויכולות לעמוד בכוחות המופעלים במהלך פעילויות כגון לעיסה.

שרירים

ה-TMJ מוקף ברשת שרירים המאפשרת את תנועותיו. השרירים העיקריים של המפרק כוללים:

הרמת לסת תחתונה

לצורך הרמת הלסת התחתונה אנו משתמשים בשריר הצדע (temporalis), שריר המלעס (Masseter), שריר הכנפה התיכון (medial pterygoid).

הורדת לסת תחתונה

לצורך הורדת הלסת התחתונה אנו משתמשים בשריר הדו-בטני (digastric muscles), שריר הטוחנות ועצם הלשון ושרירים נוספים בקדמת הצוואר המחוברים לעצם הלשון.

קידום לסת תחתונה

לצורך קידום הלסת התחתונה אנו משתמשים בשריר המלעס, שריר הכנפה התיכון, שריר הכנפה הצידי (lateral pterygoid).

הסגת לסת תחתונה

לצורך הסגת הלסת התחתונה אנו משתמשים בשריר הצדע, שריר המלעס.

תנועות רוחביות

כדי לאפשר תנועות רוחביות, אנו משתמשים בשרירים הפטריגואידים הפועלים בהרמוניה ובכך מתאפשר לנו לטחון מזון ביעילות.

‏תנועות ה-TMJ: פתיחה, סגירה ועוד‏

‏המפרק הרקתי-רומנדיבולרי (TMJ) הוא פלא של הנדסה אנטומית, המאפשר מגוון תנועות החיוניות לתפקודים יומיומיים כגון אכילה, דיבור ואפילו נשימה. הבנת תנועותיו של ה-TMJ חיונית להערכת מורכבותו והתפקיד שהוא ממלא בחיי היומיום שלנו. ‏‏ברמה הבסיסית ביותר, ה- TMJ מאפשר את התנועות הבאות:

פתיחה וסגירה של הפה

כאשר אתה פותח את הפה, שילוב של תנועות מתרחשות. בתחילה, הלסת התחתונה (לסת התחתונה) מסתובבת סביב ציר המפרק, ומאפשרת לפה להיפתח. ככל שהפה נפתח רחב יותר, הלסת התחתונה נעה קדימה, מחליקה לאורך הדיסק המפרקי והעצם הרקתית, ומאפשרת פתיחה נוספת של הלסת. תהליך מורכב זה חיוני לנגיסה במזון ולשלבים הראשונים של הלעיסה.

‏לעומת זאת, סגירת הפה כרוכה בשילוב דומה של תנועות. כאשר מקרבים את השיניים יחד, הלסת מסתובבת בחזרה למצב סגור שלה, ומחליקה בצורה חלקה על העצם הרקתית. פעולת הסגירה הזו אינה רק הרמה פשוטה; זה דורש תיאום של שרירים שונים, במיוחד שרירי המלעס, הרקה ופטריגואיד, המספקים את הכוח והשליטה הדרושים. ‏‏

תנועות רוחביות

מפרק הלסת מאפשר תנועות רוחביות, שהן חיוניות לפעולות כגון טחינה וללעיסה יעילה של מזון. תנועות אלה מצד לצד מפעילות קבוצות שרירים שונות, ועוזרות לפרק מזון לחתיכות קטנות יותר, מה שהופך את העיכול לקל יותר. ‏

תנועות קידום והסגה

המפרק מבצע גם תנועות קידום והסגה. תנועת הקידום חיונית לפעולות כמו פיהוק רחב או השמעת קולות מסוימים. בעוד שתנועת ההסגה מאפשרת ללסת לחזור למצב המנוחה שלה. ‏‏

‏הפרעות TMJ נפוצות והשפעתן על התפקוד‏‏

מחלות והפרעות במפרק טמפורומנדיבולרי (TMJD) הן קבוצה של מצבים שיכולים להשפיע משמעותית על התפקוד והנוחות של הלסת. הפרעות אלה יכולות להתבטא באמצעות מגוון תסמינים שיכולים להשפיע על חיי היומיום. בין המחלות הללו נציין הפרעות כגון תפקוד לקוי של TMJ, תזוזת דיסק ותסמונת כאב מיופציאלי. ‏

ליקוי תפקודי במפרק הלסת

‏תפקוד לקוי של TMJ גורם לעתים קרובות לכאב ואי נוחות בתוך המפרק ובסביבתו, אשר יכולים להקרין לצוואר, לכתפיים ואפילו לאוזניים. מטופלים עשויים לחוות קושי ללעוס, לדבר או לפתוח את הפה באופן מלא, מה שהופך משימות שגרתיות למאתגרות יותר ויותר. תפקוד לקוי זה יכול גם להוביל לצלילי נקישה או פצפוץ נשמעים במהלך תנועות הלסת, מה שעשוי להיות מדאיג עבור אלה שנפגעו. ‏

הפרעות הקשורות לתזוזת הדיסק המפרקי

‏תזוזת דיסק מתרחשת כאשר הדיסק המפרקי מרכיב חשוב של TMJ המסייע לרפד ולהקל על התנועה זז ממקומו הרגיל. זה יכול לגרום לתנועה מוגבלת של הלסת וכאב חריף במהלך תנועות ספציפיות, מה שמסבך עוד יותר פעילויות יומיומיות כגון אכילה או פיהוק. ‏ יש שליקוי זה גורם גם לנעילת לסתות.

כאב מיופציאלי

‏תסמונת כאב מיופציאלי כרוכה באי נוחות בשרירים הסובבים את הלסת ויכולה להחמיר על ידי מתח, חריקת שיניים או יציבה לקויה. מצב זה יכול לתרום לתסמינים כגון כאב ראש מתחי, ועייפות, מה שמחמיר את האתגרים העומדים בפני אנשים עם הפרעות TMJ. ‏

‏ההשפעה של הפרעות אלה משתרעת מעבר לאי נוחות פיזית. הם יכולים גם להוביל ללחץ נפשי וחרדה חברתית. אנשים עשויים למצוא את עצמם נמנעים ממצבים שבהם הם צריכים לדבר או לאכול בציבור מחשש לכאב או מבוכה. הבנת הפרעות TMJ השונות והשפעותיהן על התפקוד היא חיונית לחיפוש טיפול מתאים ולשיפור איכות החיים. בין אם באמצעות כירופרקטיקה, טכניקות לניהול מתחים או התערבויות דנטליות או פולשניות.

References:

Valesan LF, Da-Cas CD, Réus JC, Denardin ACS, Garanhani RR, Bonotto D, Januzzi E, de Souza BDM. Prevalence of temporomandibular joint disorders: a systematic review and meta-analysis. Clin Oral Investig. 2021 Feb;25(2):441-453.

Zieliński, G.; Pająk-Zielińska, B.; Ginszt, M. A Meta-Analysis of the Global Prevalence of Temporomandibular Disorders. J. Clin. Med. 2024, 13, 1365.

David, Chaya & Elavarasi, P.. (2016). Functional anatomy and biomechanics of temporomandibular joint and the far-reaching effects of its disorders. Journal of Advanced Clinical & Research Insights. 3. 101-106. 10.15713/ins.jcri.115.

Gallo, Luigi & Colombo, V.. (2019). Functional Anatomy and Biomechanics of the Temporomandibular Joint. 10.1007/978-3-319-99915-9_5.

Bordoni B, Varacallo M. Anatomy, Head and Neck, Temporomandibular Joint. [Updated 2023 Jul 17]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024 Jan-.

Shaffer SM, Brismée JM, Sizer PS, Courtney CA. Temporomandibular disorders. Part 1: anatomy and examination/diagnosis. J Man Manip Ther. 2014 Feb;22(1):2-12.

David, Chaya Manoranjini. Functional anatomy and biomechanics of temporomandibular joint and the far-reaching effects of its disorders, Elavarasi, Prabakaran
Journal of Advanced Clinical and Research Insights, V 3, 101-106, 2016.

John Rayne. Functional anatomy of the temporomandibular joint, British Journal of Oral and Maxillofacial Surgery, Volume 25, Issue 2, 1987, Pages 92-99.

Andrés Crespo Reinoso P, Ruiz Delgado E and Jerez Robalino J (2023) Biomechanics of the Temporomandibular Joint. Temporomandibular Joint – Surgical Reconstruction and Managements. IntechOpen.

J.C. Barbenel. The biomechanics of the temporomandibular joint: A theoretical study, Journal of Biomechanics, Volume 5, Issue 3, 1972, Pages 251-256.