היפר לורדוזיס מותני: אבחון וטיפול

היפר-לורדוזיס מותני: אבחון וטיפול בהפרעת יציבה זאת עשויים למנוע נזקים כרוניים בגב התחתון. המשמעות של היפר-לורדוזיס מותני הוא קיעור יתר בעמוד השדרה המותני. ליקוי יציבה זה של חוליות עמוד השדרה התחתון נושא משמעות ביו מכנית. ליקוי יציבה זה גורם בין היתר לדלקת פרקים ניוונית מוקדמת. יציבה אופיינית של אנשים עם קיעור יתר של עמוד השדרה המותני כולל:

• בטן בולטת ורפויה
• עכוז בולט
• היפר לורדוזיס של עמוד השדרה הצווארי

במאמר הנוכחי "היפר לורדוזיס מותני אבחון וטיפול" נדון בין היתר באופן שתוכלו לעשות זאת בעצמכם. אם אינכם בטוחים בכך פנו למרפאה לקבלת ייעוץ.

1) היפר לורדוזיס מותני: אבחון וטיפול – רקע

לורדוזיס מותני הוא הקימור הקדמי הטבעי של עמוד השדרה המותני, רכיב חיוני לבלימת זעזועים, חלוקת עומסים ותנועתיות יעילה. היפר לורדוזיס מותני מתאר מצב שבו הקימור גדול מהמקובל ביחס לנורמות של גיל/מין/מבנה גוף – אך חשוב להדגיש שאין “מספר קסם” יחיד שמגדיר היפרלורדוזיס לכל אדם. הקימור המותני תלוי לא רק בזווית עמוד השדרה אלא גם במבנה האגן (למשל pelvic incidence), בהרגלי יציבה, בכוח/גמישות שרירים, ובשילוב בין חוליות, דיסקים ומפרקי פאצט. לכן, הגדרה קלינית טובה מתבססת על תמונה תפקודית: האם יש כאב, מגבלה, עומס חריג, או ממצאים נלווים (למשל היפרטילט קדמי של האגן, עומס פאצטלי, “נעילה” מותנית), ולא רק על זווית מדודה אחת.

2) שכיחות: מה יודעים (ומה לא)

מחקרים אפידמיולוגיים על “היפרלורדוזיס” מוגבלים כי קיימת שונות בין שיטות מדידה (צילום רנטגן מול מדידות שטח), גבולות חיתוך שונים, ומדגמים שונים (ילדים/בוגרים/עובדי משרד/ספורטאים). עם זאת, יש עדויות לכך שהפרעה יציבתית מסוג היפרלורדוזיס קיימת במגוון אוכלוסיות:

• במחקר בקרב צוות אקדמי ברפואת שיניים דווחה שכיחות של היפרלורדוזיס כחלק מקשת ליקויי יציבה נפוצים בעבודה סטטית ממושכת (ואקילי, 2016).
• במחקר בקרב תלמידי בית ספר יסודי תוארו שינויים סגיטליים בעמוד השדרה, כולל תת-קבוצות עם לורדוזיס מוגבר (פייטוזה, 2021).

במקביל, עבודות נורמטיביות גדולות מדגישות את ההטרוגניות: גם אנשים בריאים ללא כאב מציגים טווח רחב של לורדוזיס, המושפע מגיל, מין ו-BMI (רג’אבי, 2024).
המסקנה המעשית: שכיחות “לורדוזיס מוגבר” תלויה מאוד בהגדרה, ולכן במרפאה חשוב יותר לאבחן “האם הקימור הזה מלווה בעומס/כאב/דיספונקציה” מאשר להיצמד לתווית מספרית בלבד.

3) למה זה חשוב ביומכניקה: מה קורה כשקימור גדל

בהיפרלורדוזיס, מרכז הכובד והכוחות הפועלים על החוליות משתנים. באופן כללי:

• יש נטייה לעלייה בעומסים על מפרקי הפאצט ועל מרכיבים אחוריים של עמוד השדרה, במיוחד בהארכה ממושכת.
• יכולה לעלות גזירה קדמית בצומת L5-S1, במיוחד כשיש גם הטיה קדמית של האגן.
• לעיתים נוצרת “אסטרטגיית תנועה” שבה הגב התחתון “לוקח” תנועה במקום הירכיים – מה שמגביר עומס במותן ומפחית חלוקת עבודה טובה בין מפרקים.

בנוסף, מבנה האגן והיחס בין האגן ללורדוזיס (סיווגים/טיפוסים סגיטליים) משפיעים על מה נחשב “נורמלי” לאותו אדם (רוסולי ואחרים, 2005; ואז ואחרים, 2002). כלומר, היפרלורדוזיס אצל אדם עם מורפולוגיה מסוימת עשוי להיות “טיפוס יציבה” לא בעייתי, בעוד שאצל אחר זה ביטוי לעומס, חולשה, או פיצוי לכאב/נוקשות בירך.

4) גורמים להיפרלורדוזיס: לא רק “יציבה רעה”

4.1 גורמים שריריים-תנועתיים (הנפוצים במרפאה)

• הטיה קדמית של האגן: שילוב שכיח של קיצור מכופפי ירך (איליופסואס/רקטוס פמוריס) יחד עם חולשה יחסית של גלוטאוס מקסימוס ושרירי ליבה עמוקים.
• שליטה מוטורית לקויה: “קיבוע” מותני בהארכה בתפקודים יומיומיים (עמידה ממושכת, הליכה עם בטן קדימה, עבודה מול מחשב).
• דפוסי נשימה ומתח: נשימה שטחית/חזה דומיננטית ומתח בשרירי זוקפי גב יכולים לתרום לקשיחות בהארכה.

מחקרים התערבותיים בנשים עם היפרלורדוזיס מצביעים על כך שתוכניות תרגול (אקטיביות/דמיון קינסתטי/משולבות) יכולות לשפר דפוסי הפעלה וכוח של גלוטאוס ושרירי בטן – רכיבים מרכזיים בהפחתת עומס מותני (גורבאני ואחרים, 2021).

4.2 גורמים מבניים/אורתופדיים

• ספונדילוליזיס/ספונדילוליסטזיס (במיוחד ב-L5-S1) עשויים להתבטא או להיות מלווים בלורדוזיס מוגבר ופיצוי יציבתי.
• קונטרקטורה בכיפוף ירך או מגבלה במפרק הירך עשויה “לדרוש” פיצוי מותני.
• שינויים ניווניים: חלק מהמצבים הניווניים משנים את איזון האגן-עמוד השדרה. קשר בין פרמטרים סגיטליים לבין פתולוגיות ניווניות הודגם במחקרים השוואתיים (ברי ואחרים, 2007).

4.2 גורמים פיזיולוגיים/מצבי חיים

• הריון: שינוי מרכז הכובד והעומס הקדמי יכול להעמיק לורדוזיס אצל חלק מהנשים כחלק מפיצוי יציבתי; מחקר עדכני מצא קשרים בין שינויי יציבה לבין כאבי גב במהלך הריון (פופאייבסקי ואחרים, 2024).
• עודף משקל: עשוי להשפיע על פרמטרים יציבתיים ועל עומסים. במחקר נורמות גדול נמצא קשר בין מדדי גוף לבין מדידות לורדוזיס בשיטות לא רדיולוגיות (רג’אבי, 2024).

5) קשר לכאב גב: מה אומרים המחקרים

ציבורית יש נטייה לחשוב ש“יותר לורדוזיס = יותר כאב”, אבל המדע מורכב יותר:

• סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מצאה קשרים בין לורדוזיס לבין כאב גב תחתון, אך הדגישה שונות גבוהה ותלות בהקשר (סוג אוכלוסייה, מדידה, תת-סוגים) (צ’ון ואחרים, 2017).
• סקירה שיטתית של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים (כלומר, בוחנת גורמי סיכון להתפתחות כאב) מצאה שמאפיינים כמו לורדוזיס מופחת/תנועתיות מוגבלת/גמישות הממסטרינג עשויים לנבא התפתחות כאב גב בחלק מהעבודות (סדלר ואחרים, 2017).

המשמעות הקלינית: לא הלורדוזיס לבדו “אשם”. לעיתים היפרלורדוזיס הוא פיצוי (למשל בגלל מגבלת ירך), ולעיתים הוא חלק מהטיפוס הסגיטלי של המטופל ללא כאב. הסיכון לכאב עולה בעיקר כשהקימור משתלב עם עומס חוזר, שליטה מוטורית חלשה, או פתולוגיה ספציפית (כמו פאצט, דיסק, או החלקה).

6) אבחון: איך בונים תמונה מדויקת

6.1 היסטוריה קלינית

שאלות מפתח:

• איפה הכאב? האם מוחמר בהארכה/עמידה ממושכת? האם יש הקרנה/נימול?
• האם יש “נעילה” בבוקר? האם פעילות מקלה או מחמירה?
• היסטוריה של ספורט היפראקסטנשן (התעמלות/בלט), הריון, או עומסים ממושכים בעמידה.

 6.2 בדיקה גופנית ותפקודית

• תצפית: הטיה קדמית של אגן, בטן קדימה, היפראקסטנשן ברכיים, קיפוזיס תורקי מפצה.
• טווחי תנועה: האם כאב בהארכה מותנית? מה מצב כיפוף ירך?
• בדיקות ירך: לעיתים קרובות “שורש הבעיה” הוא בירך ולא בגב.
• כוח ושליטה: גלוטאוס מקסימוס, אבדומינלים, בקרת אגן במעבר ישיבה-עמידה, סקוואט, עלייה במדרגות.

6.3 מדידה והדמיה

רנטגן בעמידה יכול להעריך לורדוזיס, זווית של עצם העצה, והקשר לאגן. אמינות מדידות סגיטליות בצילום נבחנה בסקירות אמינות עדכניות (בץ ואחרים, 2024).

מתי צריך הדמיה? כשיש חשד למצב מבני (למשל החלקה), כאב מתמשך שאינו משתפר, סימנים נוירולוגיים, או לפני תוכנית טיפול מבנית משמעותית.

6.4 אבחנה מבדלת

חשוב להבדיל היפרלורדוזיס “תפקודי” (שרירי/שליטה) ממצבים כמו: ספונדילוליסטזיס, כאב פאצטלי, דיסקוגני, תסמונת מפרק SI, פתולוגיות ירך, או שינויים ניווניים שמכתיבים פיצוי סגיטלי (ברי ואחרים, 2007).

7) טיפול: עקרונות עדכניים ומה עובד

הטיפול תלוי בשאלה המרכזית: האם היפרלורדוזיס הוא גורם עומס פעיל או מאפיין אנטומי שאינו בעייתי?
במקרים סימפטומטיים, הטיפול המודרני הוא רב-רכיבי:

7.1 חינוך, ארגונומיה והרגלים

• הפחתת זמן בעמידה “על הגב” (נעילה בהארכה).
• שינוי הרגלי ישיבה/עמידה, הפסקות תנועה, התאמת סביבת עבודה.
• הבנה ש“ליישר את הגב בכוח” לא תמיד מועיל; לעיתים עדיף ללמד ניטרל דינמי ושליטה.

7.2 פיזיותרפיה/שיקום פעיל (הבסיס)

• מתיחות מכופפי ירך + עבודה על מנח אגן.
• חיזוק גלוטאוס וליבה (דגש על תפקוד: סקוואט, היפ-הינג’, עלייה מדרגה).
• אימון שליטה מוטורית: להפחית “תנועה עודפת” במותן ולהעביר עומס לירך.

תוכניות מתקנות: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מצאה שתרגילים מתקנים יכולים להשפיע לטובה על זווית הלורדוזיס באוכלוסיות רלוונטיות, אם כי איכות המחקרים והפרוטוקולים מגוונים (דימיטרייביץ’ ואחרים, 2022).

7.3 טיפול תרופתי/רפואי תומך

בכאב חריף ניתן להיעזר באמצעים קצרי טווח (לפי התאמה רפואית) ולהימנע מהפיכת טיפול תרופתי לפתרון יחיד. ההכוונה המקובלת בכאב גב תומכת בגישות לא תרופתיות כקו ראשון במקרים רבים (קאסם ואחרים, 2017).

8) כירופרקטיקה: איפה זה נכנס ומה הראיות

כירופרקטיקה יכולה להשתלב בעיקר בשני מישורים:

8.1 טיפול ידני להפחתת כאב ושיפור תפקוד

סקירות ומטא-אנליזות בכאב גב כרוני מצביעות על כך שטיפול מניפולטיבי/מוביליזציה עשוי לספק שיפור מסוים בכאב ובתפקוד אצל חלק מהמטופלים, בדרך כלל כחלק מתוכנית רחבה ולא כטיפול יחיד (רובינשטיין ואחרים, 2019; קאסם ואחרים, 2017).

8.2 גישות “מבניות” שמטרתן שינוי לורדוזיס

קיים גוף מחקר המתמקד בשיקום לורדוזיס באמצעות מתיחות/טרקציה בהארכה ותוכניות ייעודיות. לדוגמה:

• ניסוי אקראי אחד בדק שיקום לורדוזיס ותנועה סגמנטלית בכאב גב מכני כרוני (דיאב ומוסטפא, 2012).
• ניסוי אקראי נוסף בדק טרקציה בהארכה לשיפור פרמטרים סגיטליים וכאב (דיאב ומוסטפא, 2013).

סקירה שיטתית של ניסויים מבוקרים בגישה לא-ניתוחית להגדלת לורדוזיס במסגרת CBP סיכמה תוצאות מעודדות אך גם הדגישה שהספרות עדיין מוגבלת ושיש צורך במחקרים חזקים יותר, עם מדדים קליניים ותפקודיים ארוכי טווח (אוקלי ואחרים, 2020).

8.3 איך לתרגם את זה למרפאה?

• אם המטרה היא להפחית כאב ולשפר תפקוד – כירופרקטיקה יכולה להיות חלק ממערך טיפול, במיוחד כשהיא משולבת בתרגול פעיל.
• אם המטרה המוצהרת היא “לתקן את הזווית” – חשוב להציב ציפיות מציאותיות, למדוד באופן אמין, ולהעדיף תוכנית שמוכיחה שיפור גם בכאב/תפקוד ולא רק ברנטגן.

בטיחות: יש לבצע התאמה רפואית, במיוחד אם יש חשד להחלקה משמעותית, אוסטאופורוזיס, או סימנים נוירולוגיים.

9) מתי שוקלים הפניה לאורתופד/ניתוח?

רוב המקרים אינם ניתוחיים. הפניה נשקלת כשיש:

• ספונדילוליסטזיס עם החמרה/תסמינים נוירולוגיים,
• כישלון טיפול שמרני ממושך,
• מגבלה משמעותית ותפקוד ירוד עם ממצא מבני ברור.

9.1 פרוגנוזה ומניעה

ברוב המקרים עם היפרלורדוזיס תפקודי, פרוגנוזה טובה כאשר:

• מפחיתים עומסים מחמירים,
• משפרים גמישות ירך,
• מחזקים גלוטאוס/ליבה,
• בונים שליטה מוטורית שמגינה על המותן.

מניעה יעילה מתמקדת בהרגלי תנועה: פחות “עמידה נעולה”, יותר שינויי תנוחה, חיזוק ישבן, ושמירה על תנועתיות ירך.

10) תרגילים לשיפור לורדוזיס בעמוד השדרה המותני

מתיחות של השרירים הקצרים (זוקפי עמוד השדרה וכופפי הירך) וחיזוק של השרירים החלשים (השרירים כופפי הברך ופושטי הירך, שרירי הבטן ושרירי העכוז).

תרגיל I: מתיחת כופפי הירך וחיזוק שרירי הישבן וכופפי הברך

את המתיחה של שרירים כופפי הירך וחיזוק שרירי הישבן והשרירים כופפי הברך נשיג באמצעות ביצוע גשר שריר העכוז (Gluteal Bridge). מנח מוצא: שכבו על הגב עם הידיים לצדדים, ברכיים כפופות וקרסוליים מונחים על הקרקע.

אופן ביצוע:

הרימו את האגן עד שהברכיים, ירכיים וכתפיים נמצאים בקו ישר. שהו במנח 10 שניות וחזרו למנח מוצא. חזרו על התרגיל 10 פעמים ובצעו 3 סדרות מידי יום.

הערות: הימנעו ממתיחת יתר של הגב. אם אתם מבצעים את התרגיל נכון תחושו את המאמץ בשרירי העכוז, בשרירי הירך האחוריים ובגב התחתון.

תרגיל II: מתיחה של כופפי הירך.

תרגיל ראשון – מתיחה של השריר הארבע ראשי: (Quadriceps Femoris).

מנח מוצא:

שכבו על צד ימין וכופפו את ברך שמאל לכיוון הישבן.

אופן ביצוע:

אחזו את מפרק הקרסול השמאלי והצמידו אותו ככול שניתן אל ישבנכם. שהו במנח 10 שניות, חזרו על התרגיל 10 פעמים ובצעו 3 סדרות בטרם תחליפו צד.

הערות:

שמרו על בטן מוכנסת והימנעו ממצב של היפר לורדוזיס מותני.

תרגיל שני – ביצוע מתיחה של שרירי המותן כסל (Iliopsoas).

מנח מוצא:

עמדו כאשר רגל ימין לפנים ככול שניתן והברך הימנית כפופה קמעה ומצויה מעל כף הרגל הימנית. תמכו את עצמכם על ידי השענת שתי כפות הידיים על הברך הימנית.

אופן ביצוע:

הניחו לאגן לרדת קלות עד לתחושה של מתיחה בשריר המותן כסל השמאלי. הישארו במנח 10 שניות, הרפו וחזרו למנח מוצא. חזרו על התרגיל 10 פעמים ובצעו 3 סדרות בטרם תחליפו צד.

הערות:

שמרו על בטן מוכנסת הימנעו ממצב של היפר לורדוזיס מותני

תרגיל III: מתיחה של שרירי הגב התחתון עד לנטרול היפר לורדוזיס מותני

מדובר למעשה בתרגיל החתול שמטרתו מתיחה של שרירי הגב התחתון.

מנח מוצא:

עמידה על 6 על מזרן או מיטה. ברכיים, כפות ידיים ואצבעות הרגליים מונחות בטבעיות.

אופן ביצוע:

קימור וקעור איטיים של עמוד השדרה המותני. בצעו את התרגיל במשך כשלוש דקות 3 פעמים ביום.

הערות:

בצעו את התרגיל באופן הדרגתי מבחינת עומק התנועה ומהירות התנועה.

תרגיל IV: חיזוק בטן איזומטרי על אמות הידיים (פלאנק)

מטרת התרגיל חיזוק הבטן. תרגיל זה מחזק את הבטן ואת שרירי הליבה באופן שאינו מזיק לגב.

מנח מוצא:

שכיבה על הבטן כאשר המרפקים כפופים ומונחים בצידי הגוף.

אופן ביצוע:

התרוממו על אמות הידיים ועל אצבעות הרגליים. הגוף נשאר בקו ישר ולא במצב של היפר לורדוזיס מותני. הגדילו את הזמן שבו אתם שוהים במנח. התחילו ב10-15 שניות ונסו להגיע עד לשתי דקות. ניתן לעלות את רמת הקושי על ידי הרמה של רגל אחת והחזקתה למשך 20-30 שניות.

הערות:

הקפידו לא לקמר ולא להיות במצב של היפר לורדוזיס מותני.

תרגיל V: חיזוק שרירי בטן ע"י גלגול האגן לאחור ונטרול היפר לורדוזיס מותני

מטרתו התרגיל חיזוק שרירי הבטן ולמידה והדגשת המיקום הרצוי של האגן.

מנח מוצא:

שכבו על הגב כאשר הברכיים כפופות וכפות הרגליים מונחות על הקרקע.

אופן ביצוע:

סובבו את האגן לאחור תוך כיווץ שרירי הבטן עד לנטרול של היפר לורדוזיס מותני. שהו במנח 20 שניות והרפו. נוחו 20 שניות ובצעו שוב את התרגיל. כמובן שישנם תרגילים נוספים לחיזוק שריר הבטן.

הערות:

הימנעו מתרגול עם כאבי גב תחתון.

References:

Barrey, C., Jund, J., Noseda, O., & Roussouly, P. (2007). Sagittal balance of the pelvis-spine complex and lumbar degenerative diseases: A comparative study about 85 cases. European Spine Journal, 16(9), 1459-1467. doi:10.1007/s00586-006-0294-6

Betz, J. W., Lightstone, D. F., Oakley, P. A., Haas, J. W., Moustafa, I. M., & Harrison, D. E. (2024). Reliability of the biomechanical assessment of the sagittal lumbar spine and pelvis on radiographs used in clinical practice: A systematic review of the literature. Journal of Clinical Medicine, 13, 4650. doi:10.3390/jcm13164650

Chun, S.-W., Lim, C.-Y., Kim, K., Hwang, J., & Chung, S.-G. (2017). The relationships between low back pain and lumbar lordosis: A systematic review and meta-analysis. The Spine Journal, 17(8), 1180-1191. doi:10.1016/j.spinee.2017.04.034

Diab, A. A., & Moustafa, I. M. (2012). Lumbar lordosis rehabilitation for pain and lumbar segmental motion in chronic mechanical low back pain: A randomized trial. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, 35(4), 246-253. doi:10.1016/j.jmpt.2012.04.021

Diab, A. A., & Moustafa, I. M. (2013). The efficacy of lumbar extension traction for sagittal alignment in mechanical low back pain: A randomized trial. Journal of Back and Musculoskeletal Rehabilitation, 26(2), 213-220. doi:10.3233/BMR-130372

Dimitrijević, V., Šćepanović, T., Milankov, V., Milankov, M., & Drid, P. (2022). Effects of corrective exercises on lumbar lordotic angle correction: A systematic review and meta-analysis. International Journal of Environmental Research and Public Health, 19, 4906. doi:10.3390/ijerph19084906

Feitosa, S. O., Ferreira, D. A., Escobar, D. F. S. S., Noll, P. R. S., & Noll, M. (2021). Evaluation of the prevalence of sagittal plane changes in the spine of elementary students in the city of Ceres, Brazil. Research, Society and Development, 10(13), e362101319362. doi:10.33448/rsd-v10i13.19362

Ghorbani, M., Alizadeh, M. H., Shahbazi, M., & Minoonejad, H. (2021). The effect of three methods of kinesthetic imagery, active, and combined exercises on electromyographic pattern of hip hyperextension and the muscle strength of gluteus maximus and abdominal in women with lumbar hyperlordosis. Physical Treatments, 11(3), 145-156. doi:10.32598/ptj.11.3.36.3

Oakley, P. A., Ehsani, N. N., Moustafa, I. M., & Harrison, D. E. (2020). Restoring lumbar lordosis: A systematic review of controlled trials utilizing Chiropractic BioPhysics® (CBP®) non-surgical approach to increasing lumbar lordosis in the treatment of low back disorders. Journal of Physical Therapy Science, 32, 601-610. doi:10.1589/jpts.32.601

Popajewski, M., Zawadka, M., Wójcik-Załuska, A., & Milart, P. (2024). Maternal parity effect on spine posture changes and back pain during pregnancy. Healthcare, 12, 2202. doi:10.3390/healthcare12222202

Qaseem, A., Wilt, T. J., McLean, R. M., & Forciea, M. A. (2017). Noninvasive treatments for acute, subacute, and chronic low back pain: A clinical practice guideline from the American College of Physicians. Annals of Internal Medicine, 166(7), 514-530. doi:10.7326/M16-2367

Rajabi, R., Plandowska, M., & Bayattork, M. (2024). Normative values of non-radiological surface measurement of the lumbar lordosis curvature in the standing position and its association with age, sex, and body mass index: A cross-sectional study of 2,500 healthy individuals from Iran. Asian Spine Journal, 18(6), 836-845. doi:10.31616/asj.2024.0317

Roussouly, P., Gollogly, S., Berthonnaud, E., & Dimnet, J. (2005). Classification of the normal variation in the sagittal alignment of the human lumbar spine and pelvis in the standing position. Spine, 30(3), 346-353. doi:10.1097/01.brs.0000152379.54463.65

Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. doi:10.1136/bmj.l689

Sadler, S. G., Spink, M. J., Ho, A., De Jonge, X. J., & Chuter, V. H. (2017). Restriction in lateral bending range of motion, lumbar lordosis, and hamstring flexibility predicts the development of low back pain: A systematic review of prospective cohort studies. BMC Musculoskeletal Disorders, 18, 179. doi:10.1186/s12891-017-1534-0

Shahabi, M., Minoonejad, H., & Karimizadeh Ardakani, M. (2021). Does the nine-test screening battery predict lumbar hyperlordosis in adolescent boys? Physical Treatments, 11(1), 63-74. doi:10.32598/ptj.11.1.464.1

Vakili, L., Halabchi, F., Mansournia, M. A., Khami, M. R., Irandoost, S., & Alizadeh, Z. (2016). Prevalence of common postural disorders among academic dental staff. Asian Journal of Sports Medicine, 7(2), e29631. doi:10.5812/asjsm.29631

Vaz, G., Roussouly, P., Berthonnaud, E., & Dimnet, J. (2002). Sagittal morphology and equilibrium of pelvis and spine. European Spine Journal, 11(1), 80-87. doi:10.1007/s005860000224