כאבים באגן: הסיבות לכאב שאולי לא חשבתם עליהן

כאבים באגן: הסיבות לכאב שאולי לא חשבתם עליהן מפורטות כאן. כאב באגן הוא אחת התלונות השכיחות ביותר ברפואה, אך הוא נותר אחד האתגרים המורכבים ביותר לאבחון. האזור האגני מכיל רשת צפופה של איברים, שרירים, עצבים וכלי דם, מה שהופך את מקור הכאב למתעתע במיוחד. לרוב, הנטייה הטבעית היא לקשר כאבים אלו לבעיות במערכת הרבייה, כמו מחזור חודשי או ציסטות, או לבעיות במערכת השתן. עם זאת, המציאות הרפואית מראה כי לעיתים קרובות המקור לכאב מסתתר דווקא במקומות בלתי צפויים לחלוטין. כאב אגני כרוני או אקוטי יכול לנבוע מליקויים תפקודיים של שרירי רצפת האגן, אשר סובלים לעיתים מכיווץ יתר או מנקודות הדק (טריגר פוינטס) המקרינות כאב לכל עבר.

בנוסף, בעיות מבניות בעמוד השדרה, במפרקי הירך או במפרק הסקרואיליאק (המחבר בין האגן לעמוד השדרה) עלולות להתבטא ככאב עמוק באגן. גורמים נוספים שאולי לא חשבתם עליהם כוללים דלקות עצביות, כלי דם מורחבים באגן (תסמונת הגודש האגני), ואפילו מצבים נפשיים כמו סטרס וחרדה, המגבירים את הרגישות לכאב ומכווצים את השרירים באזור בצורה לא מודעת. הבנת המגוון הרחב של הסיבות היא הצעד הראשון בדרך לפתרון. במאמר זה נחשוף את הגורמים הנסתרים לכאבים באגן, כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את הגוף שלכם ולמצוא את הטיפול המדויק והיעיל ביותר.

כאבים באגן: הסיבות לכאב שאולי לא חשבתם עליהן – רקע

מה נחשב כאב באגן? כאבים באגן הם כאבים שמופיעים באזור שבין הבטן התחתונה, הגב התחתון, הישבן, המפשעות, הירכיים הפנימיות, עצם הזנב, אזור הערווה ולעיתים גם סביב שלפוחית השתן, מערכת העיכול או רצפת האגן. לכן “כאב באגן” הוא לא אבחנה אחת, אלא אזור שבו מערכות רבות נפגשות: עמוד השדרה המותני, מפרקי העצה־כסל, מפרקי הירך, שרירי הישבן, שרירי רצפת האגן, מערכת העצבים, מערכת השתן, מערכת העיכול ומערכת הרבייה. סקירות על כאב אגן כרוני מדגישות שהוא עשוי להיות רב־גורמי, ולעיתים יש יותר ממקור כאב אחד באותו אדם (Juganavar, 2022; Carey, 2023).

למה כאבי אגן מבלבלים כל כך?

כאבי אגן מבלבלים משום שאותו כאב יכול להרגיש דומה מאוד גם כאשר המקור שונה. כאב עמוק בישבן יכול להגיע ממפרק העצה־כסל, מגיד ההמסטרינג, מעצב הסיאטיק או ממפרק הירך. כאב במפשעה יכול להגיע ממפרק הירך, משרירי מקרבי הירך, מבקע, ממערכת השתן או מבעיה גינקולוגית. כאב שמחמיר בישיבה יכול להיות מכני, עצבי או קשור לרצפת האגן. לכן האבחון אינו יכול להתבסס רק על מיקום הכאב; צריך להבין מתי הכאב מופיע, מה מחמיר אותו, מה מקל עליו, האם יש תסמינים נלווים, והאם קיימים סימני אזהרה. סקירה קלינית על כאב ירך במבוגרים מדגישה שכאב אחורי, קדמי או צידי באזור הירך והאגן מחייב אבחנה מבדלת בין מקור מותני, ירכי, גידי, עצבי ומפרקי (Chamberlain, 2021).

טבלת אבחנה ראשונית: איפה הכאב ומה זה יכול לרמז?

סיבה שלא תמיד חושבים עליה: מפרק העצה־כסל

מפרק העצה־כסל, או SIJ, מחבר בין עצם העצה לבין עצמות האגן. הוא מעביר עומסים בין פלג הגוף העליון לרגליים ולכן יכול להיות רגיש אחרי חבלה, הריון, עומס חד־צדדי, פעילות ספורטיבית או תקופות של ישיבה ועמידה ממושכות. כאב ממפרק זה מורגש לרוב בעכוז, בצד אחד או בשני הצדדים, ולעיתים מקרין לירך האחורית או למפשעה. סקירה על כאב ממפרק SIJ מציינת שמדובר במקור אפשרי לכאב גב תחתון ועכוז, אך האבחון מורכב ודורש שילוב בין סיפור קליני, בדיקות פרובוקציה ולעיתים הזרקה אבחנתית (Szadek, 2024).

איך מזהים כאב ממפרק העצה־כסל?

כאב ממפרק העצה־כסל עשוי להחמיר בקימה מכיסא, עמידה על רגל אחת, עלייה במדרגות, הליכה ממושכת, התהפכות במיטה או מעבר מישיבה לעמידה. לעיתים המטופל מצביע בדיוק על האזור ליד הגומה האחורית של האגן. עם זאת, אין בדיקה אחת שמוכיחה בוודאות שהמפרק הוא מקור הכאב. מקבץ בדיקות יכול להעלות חשד, אך צריך לשלול גם מקור מותני, ירך, גידים ועצבים (Saueressig, 2021).

סיבה מפתיעה: מפרק הירך שמתחפש לכאב אגן

כאבים שמקורם במפרק הירך לא תמיד מורגשים רק במפשעה. לפעמים הם מקרינים לעכוז, לגב התחתון, לצד הירך או לקדמת הירך. אוסטאוארתריטיס של הירך, תסמונת צביטה פמורו־אצטבולרית, קרע לברום או מגבלת תנועה בירך יכולים להיראות כמו כאב גב או כאב אגן. רמזים חשובים הם כאב בסיבוב הירך, קושי בגריבת גרביים, צליעה, כאב במדרגות או כאב שמופיע בהליכה ממושכת. Chamberlain מדגישה שבכאב ירך ואגן יש לחלק את האזור לכאב קדמי, צידי ואחורי, ולבדוק גם את הירך וגם את הגב ולא להניח שהכאב מגיע ממקום אחד בלבד (Chamberlain, 2021).

רצפת האגן: שרירים קטנים עם השפעה גדולה

רצפת האגן היא קבוצת שרירים ורקמות חיבור שתומכת באיברי האגן, משתתפת בשליטה על שתן וצואה, משפיעה על תפקוד מיני, יציבה ונשימה, ולעיתים מעורבת בכאב אגן. כאשר שרירי רצפת האגן מכווצים מדי, רגישים, חלשים או לא מתואמים, הם יכולים לגרום לכאב עמוק באגן, תחושת לחץ, כאב בישיבה, כאב באזור עצם הזנב, תסמיני שתן או תסמיני מעי. סקירות על כאב אגן כרוני מדגישות שכאב אינו תמיד מגיע מאיבר פנימי; לעיתים יש מרכיב שרירי־עצבי משמעותי, כולל מעורבות של רצפת האגן (Carey, 2023; As-Sanie, 2025).

רצפת אגן מכווצת אינה אותו דבר כמו רצפת אגן חלשה

אנשים רבים חושבים שכל בעיה ברצפת האגן דורשת “חיזוק קגל”. בפועל, אם השרירים מכווצים וכואבים, עוד כיווצים עלולים להחמיר. במקרים כאלה צריך ללמוד קודם להרפות, לנשום, לשפר תנועתיות ולהפחית רגישות. אצל אחרים הבעיה היא חולשה או חוסר תיאום, ואז חיזוק הדרגתי מתאים יותר. לכן אבחון מקצועי חשוב, במיוחד כשיש כאב, תסמיני שתן, עצירות, לחץ אגני או כאב ממושך.

כאב עצבי באגן: עצב פודנדלי ועצב סיאטיק

כאב עצבי באגן יכול להרגיש שורף, חשמלי, דוקר, מקרין או מלווה בנימול. שני עצבים חשובים בהקשר זה הם עצב הסיאטיק ועצב הפודנדל. עצב הסיאטיק קשור יותר לכאב שמקרין לישבן ולרגל, ולעיתים מקורו בגב התחתון או באזור הישבן העמוק. עצב הפודנדל קשור לכאב באזור הפרינאום, איברי המין, פי הטבעת ורצפת האגן, ולעיתים הכאב מחמיר בישיבה ומשתפר בעמידה או שכיבה. מקורות רפואיים על חסם עצב פודנדלי מציינים שהוא משמש גם לאבחון וגם לטיפול במקרים מסוימים של כאב אגן כרוני הקשור לעצב זה (Ghanavatian, 2024).

מתי לחשוד בכאב עצבי?

כאשר הכאב שורף, מקרין, מלווה בנימול, מתגבר בישיבה, או מופיע עם תחושת זרמים, כדאי לחשוב על מקור עצבי. עם זאת, אין לאבחן “עצב לכוד” רק לפי תחושה. צריך לבדוק גב תחתון, ירך, רצפת אגן, כוח, תחושה, רפלקסים ולעיתים להיעזר בהדמיה או בדיקות נוספות. טיפול בכאב עצבי אינו תמיד מתיחות חזקות; לפעמים דווקא מתיחה אגרסיבית של העצב מגבירה רגישות.

תסמונת גלוטאלית עמוקה: לא כל כאב ישבן הוא גב

תסמונת גלוטאלית עמוקה היא מצב שבו עצב הסיאטיק או מבנים עצביים סמוכים מגורים באזור הישבן, מחוץ לעמוד השדרה. בעבר כינו מצבים רבים כאלה “תסמונת פיריפורמיס”, אך כיום יודעים שהגורם יכול להיות שרירי המסובבים העמוקים, גיד ההמסטרינג, רקמת צלקת, תסמונת איסכיופמורלית או מבנים אחרים. הכאב עשוי להחמיר בישיבה, נהיגה, ריצה, צעדים ארוכים או מתיחה מסוימת של הירך. Park ועמיתיו מתארים תסמונת זו כגורם לכאב אחורי בירך וכאב דמוי סיאטיקה שאינו נובע מדיסק מותני (Park, 2020).

גיד ההמסטרינג המקורב: כאב שמופיע דווקא בישיבה

גיד ההמסטרינג המקורב מתחבר לעצם הישיבה, ולכן הוא יכול לגרום לכאב נמוך בישבן, במיוחד בישיבה על כיסא קשה, ריצה בעליות, דדליפט, ספרינטים או מתיחות עמוקות של הירך האחורית. רבים מפרשים את הכאב כ”סיאטיקה” או “פיריפורמיס”, אך המקור יכול להיות גידי. סקירה שיטתית על טנדינופתיה של ההמסטרינג המקורב מצאה שקיימות אפשרויות טיפול שונות, אך איכות הראיות עדיין מוגבלת ולכן הטיפול מתבסס לרוב על ניהול עומסים, חיזוק מדורג והתאמה אישית (Nasser, 2021).

תסמונת איסכיופמורלית: כאב בצעד ארוך

תסמונת איסכיופמורלית היא מצב שבו המרווח בין עצם הישיבה לעצם הירך קטן יחסית, ושריר quadratus femoris או רקמות סמוכות עלולים להילחץ. הכאב מורגש עמוק בישבן או בירך האחורית, ולעיתים מחמיר בצעדים ארוכים, ריצה, פשיטת ירך או הליכה ממושכת. זו אחת הסיבות שקל לפספס, משום שהיא יכולה להיראות כמו כאב המסטרינג, כאב סיאטי או כאב ירך. סקירה על התסמונת מדגישה שהאבחון משלב סיפור קליני, בדיקה והדמיה כאשר יש חשד מתאים (Wu, 2023).

כאבי אגן בהריון ולאחר לידה

כאבי אגן בהריון ולאחר לידה נפוצים יותר ממה שחושבים. הם יכולים להופיע סביב מפרקי העצה־כסל, עצם הערווה, הגב התחתון, המפשעות או הירכיים. הסיבות כוללות שינויי עומס, שינויי יציבה, התאמות הורמונליות, שינויי תנועה, עומס על רצפת האגן ועומסים של טיפול בתינוק לאחר הלידה. ההנחיות האירופיות לכאב חגורת האגן מדגישות שאבחון כאב זה צריך להתבסס על סיפור קליני, בדיקות כאב פרובוקטיביות והערכת תפקוד, ולא רק על צילום או הדמיה (Vleeming, 2008).

מה חשוב לא לעשות?

אין להסיק שכאב אגן בהריון הוא “חובה לסבול”. מצד שני, לא נכון להפחיד שכל תנועה מסוכנת. הטיפול כולל הדרכה, התאמת עומסים, תרגילי שליטה, חיזוק מותאם, עבודה על נשימה ורצפת אגן, חגורת אגן במקרים מסוימים, ושיתוף פעולה בין רופא, פיזיותרפיסט רצפת אגן, כירופרקט או אנשי מקצוע מתאימים. אם יש כאב חזק מאוד, דימום, חום, כאב חד בבטן או סימנים חריגים בהריון, יש לפנות לרופא.

אנדומטריוזיס: כאב אגן שאינו רק “כאבי מחזור”

אנדומטריוזיס היא מחלה דלקתית שבה רקמה דמוית רירית רחם נמצאת מחוץ לרחם, לרוב באגן. היא יכולה לגרום לכאב אגני מחזורי או קבוע, כאבים חזקים בזמן הווסת, כאב בזמן יציאות או מתן שתן בתקופות מסוימות, עייפות ולעיתים קושי להרות. סקירת Nature Reviews Disease Primers מתארת אנדומטריוזיס כמחלה שכיחה בגיל הפריון, הקשורה לכאב אגן ולאי־פריון, ולעיתים מאובחנת באיחור (Zondervan, 2018).

למה היא קשורה למערכת השריר־שלד?

גם כאשר מקור הכאב הוא גינקולוגי, הגוף יכול לפתח תגובה שרירית־עצבית: כיווץ רצפת אגן, רגישות בשרירי בטן וירך, כאבי גב, כאבי אגן והימנעות מתנועה. לכן הטיפול האידיאלי הוא לעיתים רב־תחומי: רופא נשים, טיפול תרופתי או ניתוחי לפי הצורך, פיזיותרפיה רצפת אגן, ניהול כאב, תמיכה נפשית ופעילות מותאמת. כירופרקטיקה יכולה לסייע במרכיבים שריר־שלדיים, אך אינה מחליפה אבחון וטיפול גינקולוגי.

שלפוחית כואבת, מעי רגיש וכאב אגן כרוני

כאבי אגן יכולים להיות קשורים גם למערכת השתן והעיכול. תסמונת שלפוחית כואבת יכולה לגרום לכאב אגן עם דחיפות או תכיפות במתן שתן, ולעיתים כאב שמוקל אחרי התרוקנות. תסמונת מעי רגיש יכולה לגרום לכאב בטן תחתונה ואגן, נפיחות, שלשול או עצירות. במקרים רבים, כאב אגן כרוני מערב כמה מערכות יחד: שרירים, עצבים, שלפוחית, מעי ומערכת כאב רגישה. סקירות עדכניות על כאב אגן כרוני מדגישות את הצורך בגישה מקיפה ולא באבחנה צרה אחת (Dydyk, 2023; As-Sanie, 2025).

כאב אגן אצל גברים: CP/CPPS

אצל גברים, כאב אגן כרוני יכול להופיע כחלק מתסמונת כאב אגן כרוני או chronic prostatitis/chronic pelvic pain syndrome. הכאב יכול להיות באזור הפרינאום, האשכים, הפין, המפשעה, הבטן התחתונה, הגב התחתון או בזמן ישיבה. לעיתים יש תסמיני שתן, כאב לאחר פעילות מסוימת או רגישות ברצפת האגן. סקירות עדכניות מתארות CP/CPPS כמצב רב־גורמי, שאינו תמיד נובע מזיהום, ולעיתים דורש שילוב של טיפול רפואי, פיזיותרפיה לרצפת האגן, ניהול כאב ושינוי אורח חיים (Pendegast, 2024; Song, 2024).

סטרס, מערכת העצבים ורגישות מרכזית

כאב אגן ממושך יכול לשנות את אופן עיבוד הכאב במערכת העצבים. במצבים כאלה, גם לאחר שהגורם הראשוני השתפר, מערכת הכאב עשויה להישאר רגישה יותר. זה לא אומר שהכאב “פסיכולוגי” או “לא אמיתי”; להפך, הכאב אמיתי, אך הוא מושפע משינה, סטרס, פחד מתנועה, טראומה קודמת, חרדה, פעילות גופנית, דלקת, הורמונים ותפקוד שרירי. סקירות על כאב אגן כרוני מדגישות שגישה רב־תחומית עשויה לשפר כאב, תפקוד ואיכות חיים בהשוואה לטיפול חד־תחומי במקרים מסוימים (McReynolds, 2025; Andrews, 2025).

טבלה: סיבות “שלא תמיד חושבים עליהן” לכאבים באגן

איך מאבחנים כאבים באגן?

האבחון מתחיל בתשאול: איפה הכאב, מתי התחיל, האם היה אירוע ברור, האם יש קשר למחזור, שתן, מעי, יחסי מין, ישיבה, הליכה, ריצה, לידה, חבלה או אימון. לאחר מכן בודקים תנועה, הליכה, גב תחתון, מפרקי הירך, מפרקי האגן, כוח שרירי ישבן וירך, רגישות מקומית, בדיקה נוירולוגית, ולעיתים מפנים לבדיקה גינקולוגית, אורולוגית, גסטרואנטרולוגית או הדמיה. Carey מדגישה שהערכת כאב אגן כרוני צריכה להיות רחבה, משום שהכאב יכול לנבוע ממספר מערכות במקביל (Carey, 2023).

מתי צריך הדמיה או בדיקות נוספות?

לא כל כאב אגן דורש MRI. הדמיה נדרשת כאשר יש חבלה, כאב חזק שלא משתפר, חשד לשבר מאמץ, סימנים נוירולוגיים, חשד לבעיה בירך, חשד לגיד או כאשר יש תסמינים פנימיים שמצריכים בירור. אולטרסאונד עשוי לעזור במצבים גינקולוגיים או גידיים מסוימים. MRI יכול לעזור בהערכת ירך, אגן, גב, אנדומטריוזיס עמוקה או מבנים רכים. בדיקות דם ושתן חשובות כאשר יש חום, צריבה בשתן, דלקת, ירידה במשקל או חשד למצב מערכתי.

סימני אזהרה בכאבי אגן

כירופרקטיקה וכאבים באגן

כירופרקטיקה היא מקצוע בריאות העוסק באבחון, טיפול וניהול הפרעות של מערכת השריר־שלד, כולל עמוד השדרה, האגן, מפרקי הירך, מערכת העצבים התנועתית ודפוסי תנועה. בכאבים באגן, כירופרקט יכול לעזור כאשר הכאב קשור למפרק העצה־כסל, גב תחתון, ירך, שרירי הישבן, גיד ההמסטרינג, עומסי ריצה, ישיבה ממושכת או מגבלות תנועה. סקירה עדכנית על כירופרקטיקה ומניפולציה שדרתית מתארת את התחום כחלק מאפשרויות הטיפול השמרני בהפרעות שריר־שלד, בעיקר כאשר משלבים טיפול ידני עם תרגול, חינוך וניהול עומסים (Trager, 2024).

מה כירופרקט יכול לעשות בפועל?

הטיפול עשוי לכלול בדיקת גב, אגן וירך; סינון דגלים אדומים; מוביליזציה או מניפולציה מותאמת; טיפול ברקמות רכות; תרגילי חיזוק; תרגילי שליטה לאגן ולירך; הדרכת ישיבה, הליכה וריצה; והפניה לרופא, רופא נשים, אורולוג או פיזיותרפיסט רצפת אגן כשצריך. חשוב להדגיש שכירופרקטיקה אינה מטפלת באנדומטריוזיס, זיהום, מחלה גינקולוגית או בעיה אורולוגית כגורם רפואי ראשוני. היא יכולה לעזור במרכיב השריר־שלדי שנלווה לכאב, לשפר תנועה ולהפחית עומסים.

טיפול בכאבי אגן: למה אין פתרון אחד לכולם?

הטיפול תלוי באבחנה. כאב ממפרק SIJ ידרוש לרוב תרגול יציבות, חיזוק ירך, טיפול ידני וניהול עומסים. כאב מרצפת אגן מכווצת ידרוש הרפיה, נשימה, טיפול רצפת אגן ולעיתים טיפול בכאב עצבי. כאב מגיד ההמסטרינג ידרוש הפחתת דחיסה בישיבה וחיזוק מדורג. כאב מאנדומטריוזיס ידרוש רופא נשים ותוכנית רב־תחומית. כאב ממפרק הירך ידרוש בדיקת ירך, חיזוק ולעיתים הדמיה. לכן טיפול יעיל מתחיל בשאלה: מה מפעיל את הכאב, איזו מערכת רגישה, ומה צריך לבנות מחדש?

סיכום: כאבים באגן דורשים חשיבה רחבה

כאבים באגן יכולים לנבוע מסיבות שאינן תמיד מובנות מאליהן: מפרק העצה־כסל, מפרק הירך, רצפת האגן, עצב פודנדלי, תסמונת גלוטאלית עמוקה, גיד ההמסטרינג המקורב, אנדומטריוזיס, שלפוחית כואבת, מעי רגיש, כאב אגן כרוני אצל גברים, הריון ולידה, וגם רגישות מוגברת של מערכת העצבים. לכן אבחון טוב אינו מסתפק בשם כללי כמו “אגן תפוס”. הוא בודק מיקום, דפוס, תסמינים נלווים, מערכת שתן, מעי ורבייה, תנועה, כוח, עצבים וסימני אזהרה.

כירופרקטיקה יכולה להיות חלק מועיל מהטיפול כאשר הכאב קשור למערכת השריר־שלד, לעומסי תנועה או למגבלות באגן, גב וירך. אך כאשר יש סימנים פנימיים, דלקתיים, נוירולוגיים או גינקולוגיים/אורולוגיים, חשוב לשלב רופא מתאים. ככל שמבינים טוב יותר את מקור הכאב ואת הגורמים שמשמרים אותו, כך ניתן לבחור טיפול מדויק, בטוח ויעיל יותר.

References:

Andrews, C., Hocking, L., & Horne, A. W. (2025). A scoping review of interdisciplinary care programs for women with chronic pelvic pain. Journal of Pain Research, 18, 2025-2040.

As-Sanie, S., Till, S. R., Schrepf, A., & Griffith, K. C. (2025). Evaluation and treatment of chronic pelvic pain. Obstetrics & Gynecology, 145(1), 98-113.

Carey, E. T., Till, S. R., & As-Sanie, S. (2023). Evaluation and medical management of chronic pelvic pain. Obstetrics and Gynecology Clinics of North America, 50(3), 529-544. doi: 10.1016/j.ogc.2023.04.005

Chamberlain, R. (2021). Hip pain in adults: Evaluation and differential diagnosis. American Family Physician, 103(2), 81-89.

Dydyk, A. M., Gupta, N., & Kaur, J. (2023). Chronic pelvic pain. In StatPearls. StatPearls Publishing.

Ghanavatian, S., Derian, A., & Hines, K. (2024). Pudendal nerve block. In StatPearls. StatPearls Publishing.

Juganavar, A., Joshi, K. S., & Deshpande, A. A. (2022). Chronic pelvic pain: A comprehensive review. Cureus, 14(10), e30308. doi: 10.7759/cureus.30308

Nasser, A. M., Vicenzino, B., Grimaldi, A., Anderson, J., & Semciw, A. I. (2021). Proximal hamstring tendinopathy: A systematic review of interventions. International Journal of Sports Physical Therapy, 16(2), 288-305. doi: 10.26603/001c.21250

Park, J. W., Lee, Y. K., Lee, Y. J., Shin, S., Kang, Y., & Koo, K. H. (2020). Deep gluteal syndrome as a cause of posterior hip pain and sciatica-like pain. The Bone & Joint Journal, 102-B(5), 556-567. doi: 10.1302/0301-620X.102B5.BJJ-2019-1212.R1

Pendegast, H. J., & Eandi, J. A. (2024). Chronic prostatitis and chronic pelvic pain syndrome in men. In StatPearls. StatPearls Publishing.

Saueressig, T., Owen, P. J., Diemer, F., Zebisch, J., Belavy, D. L., & Hoppmann, S. (2021). Diagnostic accuracy of clusters of pain provocation tests for detecting sacroiliac joint pain: Systematic review with meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 51(9), 422-431. doi: 10.2519/jospt.2021.10469

Song, W. J., Zhang, D. D., & Wang, J. (2024). Research progress on the relationship between chronic prostatitis/chronic pelvic pain syndrome and reproductive system microorganisms. Frontiers in Cellular and Infection Microbiology, 14, 1378114. doi: 10.3389/fcimb.2024.1378114

Szadek, K., Cohen, S. P., de Andrés Ares, J., Steegers, M. A. H., Van Zundert, J., & Kallewaard, J. W. (2024). Sacroiliac joint pain. Pain Practice, 24(4), 627-646. doi: 10.1111/papr.13338

Trager, R. J., Cupler, Z. A., DeLano, K. J., Perez, J. A., Dusek, J. A., & Goertz, C. M. (2024). Chiropractic and spinal manipulation: A review of research trends, evidence gaps, and guideline recommendations. Journal of Clinical Medicine, 13(19), 5668. doi: 10.3390/jcm13195668

Vleeming, A., Albert, H. B., Östgaard, H. C., Sturesson, B., & Stuge, B. (2008). European guidelines for the diagnosis and treatment of pelvic girdle pain. European Spine Journal, 17(6), 794-819. doi: 10.1007/s00586-008-0602-4

Wu, W. T., Chang, K. V., Mezian, K., Naňka, O., Ricci, V., Chang, H. C., Wang, B., Hung, C. Y., & Özçakar, L. (2023). Ischiofemoral impingement syndrome: Clinical and imaging/guidance issues with special focus on ultrasonography. Diagnostics, 13(1), 139. doi: 10.3390/diagnostics13010139

Zondervan, K. T., Becker, C. M., & Missmer, S. A. (2018). Endometriosis. Nature Reviews Disease Primers, 4, 9. doi: 10.1038/s41572-018-0008-5