קליקים במפרק הלסת: מתי זה תקין ומתי צריך טיפול?

קליקים במפרק הלסת: מתי זה תקין ומתי צריך טיפול? מפרק הלסת (Temporomandibular Joint) הוא אחד המפרקים המורכבים והפעילים ביותר בגוף האדם, המאפשר לנו לדבר, ללעוס ולפהק בחופשיות. תופעת ה"קליקים" או הרעשים בעת פתיחת הפה והסגירה שלו היא שכיחה ביותר, ופוגעת בכשליש מהאוכלוסייה הכללית. בעוד שעבור מטופלים רבים רעשים אלו מהווים מטרד אקוסטי בלבד שאינו דורש כל התערבות, במקרים אחרים הם מהווים נורת אזהרה קלינית המעידה על הפרעה תפקודית מבנית הדורשת אבחון וטיפול מקצועי. מבחינה מדעית, הקליק נוצר לרוב כאשר הדיסק הסחוסי, האמור לשמש כבולמי זעזועים בתוך המפרק, זז ממקומו האנטומי התקין וקופץ חזרה במהלך תנועת הלסת.

מאמר זה נועד לעשות סדר רפואי בתופעה עבור המטופלים, ולמפות את הגבול העדין שבין מצב פיזיולוגי תקין לבין פתולוגיה מחמירה. נבחן מתי הרעש מוגדר כחלק מתנועה נורמלית ומתי הוא מלווה בתסמינים מדאיגים כגון כאבים מקומיים, נוקשות שרירים, כאבי אוזניים או הגבלה ממשית בפתיחת הפה. לבסוף, נסקור את קשת הפתרונות הרפואיים המודרניים, החל משינוי הרגלים, דרך כירופרקטיקה ייעודית וסדי לילה, ועד להזרקות תוך-מפרקיות ופרוצדורות כירורגיות זעיר-פולשניות.

קליקים במפרק הלסת: מתי זה תקין ומתי צריך טיפול? – רקע

קליקים במפרק הלסת הם תופעה נפוצה: פתיחת פה, פיהוק, לעיסה או סגירה של הלסת יכולים ליצור “קליק”, “קנאק”, “פופ” או תחושת קפיצה קטנה ליד האוזן. אצל חלק מהאנשים זה קורה מדי פעם ואינו מלווה בכאב, נעילה או קושי בלעיסה. במקרים כאלה, הקליק אינו בהכרח בעיה שדורשת טיפול. אצל אחרים, הקליקים מלווים בכאב, הגבלת פתיחת פה, כאבי ראש, כאבי אוזניים, נעילות, חריקות שיניים או תחושת עייפות בשרירי הלעיסה – ואז ייתכן שמדובר בהפרעה במפרק הלסת או בשרירי הלעיסה.

מפרק הלסת נקרא המפרק הטמפורומנדיבולרי, או TMJ. ההפרעות הקשורות אליו נקראות Temporomandibular Disorders – TMD. אלו הפרעות שריר־שלד באזור הלסת, מפרקי הלסת, שרירי הלעיסה, הצוואר והרקמות הסמוכות. סקירות עדכניות מדגישות כי TMD היא קבוצה רחבה של מצבים, ולא אבחנה אחת פשוטה (Kapos, 2020).

מהו מפרק הלסת ולמה הוא עושה קליקים?

מפרק הלסת מחבר בין הלסת התחתונה לבין עצם הגולגולת, ממש לפני האוזן. זהו מפרק מיוחד משום שהוא גם מסתובב וגם מחליק קדימה בזמן פתיחת הפה. בין שני חלקי המפרק נמצא דיסק סחוסי קטן, שתפקידו לאפשר תנועה חלקה ולפזר עומסים בזמן לעיסה, דיבור ופיהוק.

כאשר הדיסק אינו נע בתיאום מושלם עם ראש הלסת, ייתכן שיופיע קליק. מצב נפוץ נקרא “העתקת דיסק עם חזרה” – Disc Displacement with Reduction. המשמעות היא שהדיסק נמצא מעט קדימה או מחוץ למיקום הרגיל שלו כשהפה סגור, אך בזמן פתיחה הוא חוזר למקומו, ולעיתים החזרה הזו יוצרת צליל קליק. מצב זה יכול להיות ללא כאב וללא צורך בטיפול, כל עוד אין מגבלה תפקודית או החמרה (Poluha, 2019).

האם קליקים בלסת הם דבר תקין?

קליקים בלסת יכולים להיות תקינים כאשר הם אינם כואבים, אינם מחמירים, אינם גורמים לנעילה, ואינם מפריעים לאכילה, דיבור או פתיחת פה. מחקרים מצאו שקולות במפרק הלסת מופיעים גם אצל אנשים ללא כאב וללא אבחנה של הפרעת מפרק משמעותית. בסקירה רחבה דווח שקליקים במפרק הלסת נפוצים יותר מאבחנה ממשית של העתקת דיסק, ולכן קול בלבד אינו מספיק כדי לקבוע שיש בעיה רפואית (Kapos, 2020).

מתי קליק נחשב פחות מדאיג?

קליק פחות מדאיג כאשר הוא מופיע לסירוגין, אינו מלווה בכאב, אין ירידה בטווח פתיחת הפה, אין נעילה פתאומית, אין שינוי במנשך, ואין כאב בלעיסה. במצב כזה ההמלצה לרוב היא מעקב, הפחתת הרגלים שמעמיסים על הלסת, הימנעות מלעיסת מסטיק ממושכת, ושמירה על תנועה רגועה של הלסת.

מתי קליקים בלסת מצריכים בדיקה?

קליקים מצריכים בדיקה כאשר הם מלווים בכאב, החמרה בתדירות, נעילות, קושי לפתוח את הפה, כאב בזמן לעיסה, תחושת “תקיעה”, כאבי ראש חדשים, כאב באוזן ללא ממצא באוזן, שינוי בסגירת השיניים או כאב שמקרין לצוואר ולפנים. גם קליק שהתחיל אחרי חבלה, מכה בלסת או טיפול שיניים ממושך מצדיק בדיקה.

הסיבות המרכזיות לקליקים במפרק הלסת

הסיבה השכיחה ביותר לקליק ברור בפתיחה או סגירה היא תנועה לא מתואמת של הדיסק במפרק. עם זאת, קליקים יכולים להיגרם גם מתנועת יתר של הלסת, עומס על רצועות המפרק, שרירי לעיסה מכווצים, הרגלי הידוק שיניים, שינויים ניווניים במפרק, או קשר בין הלסת לבין הצוואר והיציבה.

העתקת דיסק עם חזרה

זהו מצב שבו הדיסק חוזר למקומו בזמן תנועה ויוצר קליק. לעיתים יש קליק אחד בפתיחה וקליק נוסף בסגירה. אם אין כאב ואין נעילות, בדרך כלל אין צורך בטיפול אגרסיבי. סקירה ייעודית בנושא מציינת שהמהלך הטבעי של העתקת דיסק עם חזרה לרוב שפיר, והטיפול נדרש בעיקר אם הקליק כואב, מטריד מאוד או מלווה בתפקוד ירוד (Poluha, 2019).

נעילה של הלסת

נעילה יכולה להיות זמנית או מתמשכת. נעילה פתוחה היא מצב שבו קשה לסגור את הפה לאחר פתיחה רחבה. נעילה סגורה היא מצב שבו קשה לפתוח את הפה, ולעיתים הפתיחה מוגבלת מאוד. נעילה סגורה עלולה להופיע כאשר הדיסק אינו חוזר למקומו, אך גם כאב שרירי חזק יכול להגביל פתיחה.

עומס שרירי והידוק שיניים

שרירי הלעיסה יכולים להפוך רגישים ומכווצים בעקבות סטרס, הידוק שיניים, חריקת שיניים, לעיסת מסטיק, נשיכת ציפורניים, אכילת מזון קשה או דיבור ממושך. במצב כזה הקליק אינו תמיד הבעיה המרכזית; לעיתים הכאב מגיע מהשרירים סביב המפרק.

חריקת שיניים, סטרס ושינה

חריקת שיניים והידוק לסת, ביום או בלילה, יכולים להעלות עומס על מפרק הלסת ושרירי הלעיסה. עם זאת, הקשר בין ברוקסיזם לבין TMD אינו תמיד פשוט. סקירה משנת 2024 מדגישה כי ברוקסיזם בשינה הוא התנהגות שרירית מורכבת, לא תמיד מחלה בפני עצמה, והקשר שלו לכאב ולרעש במפרק משתנה בין אנשים (Kim, 2024).

למה סטרס משפיע על הלסת?

בזמן לחץ, אנשים רבים מהדקים שיניים בלי לשים לב, מחזיקים את הלשון חזק בחך, מכווצים כתפיים ונושמים שטחי. כל אלה יכולים להעלות עומס על שרירי הלעיסה והצוואר. לכן טיפול בקליקים כואבים בלסת צריך להתייחס גם להרגלי יום: האם הלסת נחה? האם השיניים נוגעות רוב היום? האם יש לעיסה ממושכת? האם יש מתח בצוואר ובכתפיים?

כאב בלסת: מפרק או שריר?

כאב באזור הלסת יכול להגיע מהמפרק עצמו או מהשרירים שמפעילים אותו. כאב מפרקי מורגש לרוב ממש לפני האוזן, מוחמר בפתיחת פה, לעיסה או תנועות צד. כאב שרירי יכול להיות מפושט יותר, להופיע בלחי, ברקה, בצוואר או סביב האוזן, ולעיתים להקרין לראש.

בדיקה קלינית לקליקים במפרק הלסת

האבחון מתחיל בשאלות: מתי הקליק התחיל, האם הוא כואב, האם יש נעילות, האם יש חריקת שיניים, האם יש כאבי ראש, האם הייתה חבלה, האם יש קשר לטיפול שיניים, ומה מחמיר או מקל. לאחר מכן בודקים את טווח פתיחת הפה, תנועת הלסת לצדדים, כאב במישוש המפרק, רגישות בשרירי הלעיסה, תנועת הצוואר, מנשך, וסימנים שמחייבים הפניה.

הקריטריונים המקובלים ביותר למחקר ולרפואה קלינית הם DC/TMD. הם משלבים הערכה של אבחנות מפרקיות ושריריות, וגם התייחסות לגורמים תפקודיים ופסיכו־חברתיים כאשר יש כאב כרוני (Schiffman, 2014).

מה בודקים בפועל?

MRI והדמיה: האם צריך צילום לקליקים בלסת?

ברוב המקרים של קליק ללא כאב וללא מגבלה אין צורך ב־MRI. הדמיה נשקלת כאשר יש נעילה ממושכת, מגבלה משמעותית בפתיחת פה, כאב שאינו משתפר, חשד לשינוי ניווני, חבלה, דלקת מפרקים, גידול נדיר, זיהום, או כאשר מתכננים התערבות מורכבת. MRI הוא הכלי הטוב ביותר להערכת הדיסק והרקמות הרכות במפרק הלסת, בעוד CBCT או CT מתאימים יותר להערכת מבנים גרמיים (Hunter, 2013).

למה לא רצים מיד ל־MRI?

בדומה לעמוד השדרה, גם במפרק הלסת אפשר למצוא ממצאים בהדמיה שאינם בהכרח מקור התסמינים. לכן ההדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית: האם יש ממצא שישנה את הטיפול? אם הקליק אינו כואב ואין נעילה או ירידה בתפקוד, בדיקה קלינית והדרכה לרוב מספיקות.

טיפול עצמי ראשוני לקליקים בלסת

כאשר אין סימני אזהרה, אפשר להתחיל בכמה צעדים שמפחיתים עומס על המפרק. חשוב לא “לבדוק את הקליק” שוב ושוב, משום פתיחה חוזרת וחיפוש הקליק יכולים לגרות את המפרק. עדיף לתת ללסת תנועה רגועה ומבוקרת.

עקרונות בסיסיים

הימנעו מלעיסת מסטיק, פתיחת פה רחבה מאוד, נשיכות גדולות, פיצוח גרעינים, לעיסת מזון קשה, נשיכת ציפורניים והידוק שיניים. בזמן מנוחה, השפתיים יכולות להיות סגורות בעדינות, השיניים אינן נוגעות זו בזו, והלשון נחה ברכות בחך. אפשר להשתמש בחום מקומי עדין לשרירים כואבים או בקור קצר אם יש כאב חד לאחר עומס.

תרגילים לקליקים בלסת

תרגילים יכולים לעזור כאשר הם מבוצעים בעדינות וללא כאב משמעותי. ההנחיות החדשות של החברה היפנית למפרק הלסת ממליצות על תרגילי פתיחת פה וסדים מסוג Stabilization Appliance כטיפולים ראשוניים אפשריים ב־TMD, אם כי רמת הראיות בחלק מהתחומים עדיין נמוכה ודורשת התאמה אישית (Ooi, 2025).

תרגיל פתיחה מבוקרת

שבו מול מראה. הניחו את הלשון בעדינות על החך. פתחו את הפה לאט בלי לתת ללסת לסטות לצד. עצרו לפני כאב או לפני פתיחה רחבה מדי. סגרו לאט. בצעו 6 – 8 חזרות, פעם או פעמיים ביום. אם התרגיל מגביר כאב או נעילה, מפסיקים ופונים לבדיקה.

תרגיל הרפיית לסת

הניחו את קצה הלשון מאחורי השיניים העליונות, תנו לשפתיים להיסגר בעדינות, והשאירו רווח קטן בין השיניים. נשמו דרך האף במשך דקה. המטרה היא ללמד את הלסת מצב מנוחה. זהו תרגיל חשוב במיוחד למי שמהדק שיניים בזמן ריכוז, סטרס או נהיגה.

סדים דנטליים: מתי הם עוזרים?

סד לילה או סד ייצוב יכול לעזור במקרים של כאב הקשור להידוק, שחיקה, עומס שרירי או הגנה על השיניים. סד אינו “מחזיר את הדיסק למקום” בכל מקרה, ואינו פתרון קסם לכל קליק. הוא צריך להיות מותאם על ידי רופא שיניים, במיוחד כדי למנוע שינוי לא רצוי במנשך.

מה חשוב לדעת לפני סד?

סד מוכן מהמדף יכול להתאים זמנית לחלק מהאנשים, אך אצל אחרים הוא עלול להיות לא נוח או להגביר הידוק. אם יש כאב מתמשך, שחיקת שיניים, כאבי ראש בבוקר או חשד לברוקסיזם משמעותי, עדיף להתייעץ עם רופא שיניים שמכיר TMD.

טיפול מקצועי בקליקים כואבים בלסת

הטיפול המקצועי תלוי באבחנה. במקרים רבים מתחילים בטיפול שמרני: חינוך, שינוי הרגלים, תרגילים, טיפול ידני, הדרכה לניהול עומסים, סד לפי צורך ולעיתים תרופות קצרות טווח לפי המלצת רופא. סקירה שיטתית משנת 2024 מצאה שבמצבי העתקת דיסק, טיפולים שמרניים כמו פיזיותרפיה וסדים יכולים לשפר תסמינים ותפקוד, ושברוב המחקרים התערבויות פולשניות לא הוכיחו עליונות ברורה על טיפול שמרני כקו ראשון (Sá, 2024).

מתי שוקלים התערבות מתקדמת?

כאשר יש כאב משמעותי ומתמשך, נעילה שלא משתפרת, מגבלה קשה בפתיחה, חשד לדלקת מפרקים או כישלון טיפול שמרני מסודר, ייתכן צורך בהפניה למומחה כאבי פנים ולסת, רופא שיניים המתמחה ב־TMD או כירורג פה ולסת. טיפולים כמו שטיפת מפרק, הזרקות או ניתוח שמורים למצבים נבחרים ולא לקליק פשוט ללא כאב.

כירופרקטיקה וקליקים במפרק הלסת

כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית כאשר קליקים בלסת קשורים לכאב שרירי, מגבלת תנועה בצוואר, כאבי ראש, מתח בשרירי הלעיסה, יציבה ממושכת או תפקוד לקוי של מערכת צוואר־לסת. הלסת אינה פועלת לבד: מפרקי הלסת, הצוואר העליון, שרירי הלעיסה, שרירי הצוואר והכתפיים עובדים כמערכת אחת.

סקירות על טיפול ידני מצאו שטיפול ידני באזור הצוואר והלסת עשוי להפחית כאב ולשפר פתיחת פה ותפקוד אצל חלק מהמטופלים עם TMD, במיוחד כאשר הוא משולב בתרגול ובהדרכה (Liberato, 2023; Vieira, 2023).

מה כירופרקט יכול לעשות?

כירופרקט יכול לבדוק את תנועת הצוואר, מנח הראש, תפקוד הכתפיים, טווח פתיחת הפה, תבניות נשימה, עומס שרירי והרגלי יציבה. עבודתו של כירופרקט מומחה ללסת בטיפול בקליקים במפרק הלסת (TMJ) מתמקדת בהחזרת האיזון המכני והעצבי למערכת הלעיסה. כאשר הדיסק הסחוסי זז ממקומו ויוצר רעשי נקישה, הכירופרקט אינו מטפל רק בסימפטום האקוסטי, אלא מחפש את שורש הבעיה הביומכנית.

הטיפול מבוסס על תפיסה אינטגרטיבית לפיה מנח הלסת קשור קשר הדוק ליציבת הצוואר ועמוד השדרה העליון. בשלב הראשון, הכירופרקט מבצע הערכה תפקודית מדויקת של טווחי התנועה, בוחן את סימטרית פתיחת הפה ומאתר נקודות הדק (Trigger Points) בשרירי הלעיסה. הטיפול עצמו משלב טכניקות ידניות עדינות וממוקדות:

• מניפולציה וכוונון עדין (Adjustments): הפעלת לחץ ידני מבוקר ישירות על מפרק הלסת כדי לשפר את מנח ראש המפרק מול הדיסק.
• טיפול ברקמות רכות: עיסוי ושחרור מיופאציאלי של שרירי הלעיסה (כמו המאסטר והטמפורליס) להפחתת מתח שרירי כרוני.
• כוונון צווארי: מניפולציה של חוליות הצוואר העליונות (C1-C2) להפחתת עומס עצבי המוקרן אל הלסת.מטרת הכירופרקט היא להפחית את השחיקה המפרקית, לשפר את זרימת הדם, ולאפשר לדיסק לנוע בצורה חלקה יותר. הטיפול לרוב אינו כואב ומלווה בהנחיות לתרגול עצמי בבית.

מה חשוב בבטיחות?

במפרק הלסת אין מקום לטיפול אגרסיבי, פתיחות בכוח או “פיצוח” עצמי של הלסת. טיפול כירופרקטי מתאים צריך להיות עדין, מדורג ומבוסס אבחון. אם יש נעילה, נפיחות, חום, טראומה, כאב חריף או שינוי במנשך, יש לבצע בירור רפואי לפני טיפול ידני.

קשר בין הלסת, הצוואר וכאבי ראש

אנשים עם TMD מתארים לעיתים כאבי ראש ברקות, כאבי צוואר, כאב סביב האוזן או תחושת לחץ בפנים. זה קורה משום ששרירי הלעיסה והצוואר חולקים קשרים עצביים ותפקודיים. כאשר הצוואר נוקשה או כאשר הראש מוחזק קדימה שעות רבות מול מסך, שרירי הלסת יכולים להיות פעילים יותר.

מחקר אקראי משנת 2022 מצא שטיפול ידני בצוואר העליון וב־TMJ, בנוסף לטיפול שגרתי, שיפר כאב ופתיחת פה באנשים עם TMD בהשוואה לטיפול שגרתי בלבד (Rezaie, 2022). לכן במטופלים המתאימים, טיפול שמסתכל גם על הצוואר ולא רק על השיניים יכול להיות חשוב.

מתי חייבים לפנות בדחיפות?

רוב הקליקים בלסת אינם מצב חירום, אבל יש סימנים שמחייבים בדיקה מהירה: חבלה משמעותית בלסת, קושי לסגור את הפה, נעילה פתאומית שאינה משתחררת, נפיחות, חום, כאב חזק שמחמיר מהר, קושי בבליעה או נשימה, שינוי חד במנשך, ירידה בתחושה בפנים, או כאב שמלווה בתסמינים כלליים.

טעויות נפוצות עם קליקים בלסת

טעות נפוצה היא לפתוח את הפה שוב ושוב כדי “לבדוק אם הקליק עדיין שם”. פעולה זו יכולה לגרות את המפרק. טעות נוספת היא לנסות “להחזיר את הלסת למקום” לבד או לבצע מניפולציות עצמיות. גם לעיסת מסטיק כדי “לחזק את הלסת” עלולה להחמיר עומס.

מניעה: איך לשמור על מפרק הלסת?

מניעה מבוססת על הפחתת עומסים חוזרים ושיפור תפקוד. חשוב לשמור על מנח מנוחה של הלסת, להפחית הידוק שיניים ביום, להימנע מלעיסה ממושכת, לחלק מזון קשה לחתיכות קטנות, לא לפתוח את הפה למקסימום בפיהוק, ולשלב הפסקות תנועה לצוואר ולכתפיים בעבודה מול מחשב.

הרגל מנוחה חשוב

המשפט הקצר שכדאי לזכור הוא: “שפתיים יחד, שיניים בנפרד, לשון רגועה”. השיניים אינן אמורות לגעת זו בזו רוב היום. אם הן נוגעות בזמן ריכוז, נהיגה או מסכים, זה סימן להידוק לא מודע. מודעות פשוטה יכולה להפחית עומס משמעותי.

סיכום: קליק בלסת אינו תמיד בעיה, אבל כאב ונעילה משנים את התמונה

קליקים במפרק הלסת שכיחים ולעיתים אינם דורשים טיפול. קליק ללא כאב, ללא מגבלה וללא נעילה יכול להיות ממצא תפקודי לא מסוכן. לעומת זאת, קליק שמלווה בכאב, נעילה, קושי בפתיחת פה, החמרה, כאבי ראש, כאב באוזן או שינוי במנשך דורש בדיקה מקצועית.

הטיפול הראשוני ברוב המצבים הוא שמרני: חינוך, הפחתת עומס, תרגילי לסת, טיפול ידני, סד דנטלי לפי צורך, שיפור הרגלי יום וניהול סטרס. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בטיפול כאשר קיימים כאבי צוואר, מגבלות תנועה, עומס שרירי או קשר בין הלסת למערכת התנועה. המפתח הוא אבחון נכון, טיפול עדין והימנעות מהתערבויות מיותרות כאשר הקליק אינו כואב ואינו מגביל.

References:

González-Sánchez, B., García-Monterey, P., Del Valle, M. E., Garrido-Ardila, E. M., Rodríguez-Mansilla, J., & Jiménez-Palomares, M. (2023). Temporomandibular joint dysfunctions: A systematic review of treatment approaches. Journal of Clinical Medicine, 12(12), 4156. doi: 10.3390/jcm12124156

Hunter, A., & Kalathingal, S. (2013). Diagnostic imaging for temporomandibular disorders and orofacial pain. Dental Clinics of North America, 57(3), 405-418. doi: 10.1016/j.cden.2013.04.008

Kapos, F. P., Exposto, F. G., Oyarzo, J. F., & Durham, J. (2020). Temporomandibular disorders: A review of current concepts in aetiology, diagnosis and management. Oral Surgery, 13(4), 321-334. doi: 10.1111/ors.12473

Kim, H. K. (2024). Sleep bruxism in adults: A comprehensive review of enduring but evolving issues for clinicians. Sleep Medicine Research, 15(2), 79-92. doi: 10.17241/smr.2024.02258

Liberato, F. M. G., da Silva, T. V., Santuzzi, C. H., Ferreira Fachini de Oliveira, N., & Nascimento, L. R. (2023). Manual therapy applied to the cervical joint reduces pain and improves jaw function in individuals with temporomandibular disorders: A systematic review on manual therapy for orofacial disorders. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 37(2), 101-111.

Ooi, K., Nishiyama, A., & The Japanese Society for the Temporomandibular Joint Guideline Committee. (2025). Clinical practice guidelines in primary treatment for temporomandibular disorders: The Japanese Society for the Temporomandibular Joint, 2023 edition. Journal of Prosthodontic Research, 69(4). doi: 10.2186/jpr.JPR_D_24_00168

Poluha, R. L., De La Torre Canales, G., Costa, Y. M., Grossmann, E., Bonjardim, L. R., & Conti, P. C. R. (2019). Temporomandibular joint disc displacement with reduction: A review of mechanisms and clinical presentation. Journal of Applied Oral Science, 27, e20180433. doi: 10.1590/1678-7757-2018-0433

Rezaie, K., Teymuri, A., Khoshbakht, M., & Kamali, F. (2022). The efficacy of neck and temporomandibular joint manual therapy on pain and maximum mouth opening in patients with temporomandibular disorders: A randomized controlled trial. Journal of Bodywork and Movement Therapies, 31, 17-23.

Sá, M., Faria, C., & colleagues. (2024). Conservative versus invasive approaches in temporomandibular disc displacement: A systematic review of randomized controlled clinical trials. Dentistry Journal, 12(8), 244. doi: 10.3390/dj12080244

Schiffman, E., Ohrbach, R., Truelove, E., Look, J., Anderson, G., Goulet, J. P., List, T., Svensson, P., Gonzalez, Y., Lobbezoo, F., Michelotti, A., Brooks, S. L., Ceusters, W., Drangsholt, M., Ettlin, D., Gaul, C., Goldberg, L. J., Haythornthwaite, J. A., Hollender, L., … Dworkin, S. F. (2014). Diagnostic Criteria for Temporomandibular Disorders: DC/TMD for clinical and research applications. Journal of Oral & Facial Pain and Headache, 28(1), 6-27. doi: 10.11607/jop.1151

Vieira, L. S., Pestana, P. R. M., Miranda, J. P., Soares, L. A., Oliveira, V. C., & Alburquerque-Sendín, F. (2023). The efficacy of manual therapy approaches on pain, maximum mouth opening and disability in temporomandibular disorders: A systematic review of randomised controlled trials. Life, 13(2), 292. doi: 10.3390/life13020292