כאבים באמצע הגב (עמוד השדרה הטורקלי – גבי) הם מצב שכיח. כאב זה יכול להיגרם על ידי גורמים שונים, כגון יציבה לקויה, מתיחת שרירים בגב, נפילה או פציעה אחרת, דלקת פרקים ניוונית ועוד. תסמינים אפשריים נוספים מבד הכאב במרכז הגב עלולים לכלול מגבלות תנועה, נוקשות, שינויים תחושתיים ועוד. ברוב המקרים כאבים באמצע הגב נובעים מנזק שרירי קל וצפויים לחלוף תוך ימים אחדים גם ללא טיפול.
עם זאת, כאבים אלה יכולים לנבוע מהפרעות משמעותיות ולעיתים מסכנות חיים. לכן, חשוב לאבחן ובמידת הצורך לטפל בכאב גב מרכזי. הגישה חייבת להיות רב תחומית הכוללת בין היתר גם גורמים הביו-פסיכו-סוציאליים. חלק מאפשרויות הטיפול השמרני כוללות מנוחה, שינויים באורח חיים, שיפור יציבה, פעילות גופנית, טיפול כירופרקטי ועוד. במצבים קשים במיוחד יתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי ואפילו כירורגי. במאמר הנוכחי "כאבים באמצע הגב" נדון בנושא
כאבים באמצע הגב – רקע
כאבים באמצע הגב מתייחסים בדרך-כלל לאזור עמוד השדרה החזי (Thoracic spine) – בין בסיס הצוואר ועד מתחת לקו השכמות, ולעיתים כולל גם כאב סביב הצלעות והחיבור שלהן לעמוד השדרה. בניגוד לכאבי צוואר או גב תחתון, אזור זה יציב יותר מבחינה מבנית משום שהוא “מחוזק” ע״י כלוב הצלעות, ולכן דפוסי הכאב, הגורמים האפשריים והבדיקות המתאימות עשויים להיות שונים. למרות זאת, כאבים בחזה-גב (Mid/Upper back) שכיחים למדי, ועלולים להשפיע על תפקוד יומיומי (ישיבה ממושכת, נשימה עמוקה, סיבוב גו, עבודה מול מסכים, נשיאת משקל).
בקליניקה נהוג לחלק את הכאב לשתי קבוצות עיקריות: (1) כאב “לא-ספציפי”/מכני (הנפוץ ביותר) – כלומר ללא מחלה מבנית מסוכנת שאפשר להצביע עליה בבירור; ו-(2) כאב משני לגורם ספציפי, כולל מצבים רציניים יותר (שבר דחיסה אוסטאופורוטי, זיהום חולייתי, גידול, בעיה נוירולוגית משמעותית או מקור ויסצרלי – לב/ריאות/אאורטה/מערכת עיכול). המסר החשוב: רוב המקרים אינם מסוכנים, אבל החוכמה היא לזהות בזמן את המיעוט שכן דורש בירור דחוף או טיפול רפואי ייעודי.
שכיחות (אפידמיולוגיה): עד כמה זה נפוץ?
מחקרי אוכלוסייה מראים שכאבים בעמוד השדרה החזי מופיעים לאורך החיים בשיעורים לא מבוטלים, אך ההערכות משתנות מאוד בגלל הגדרות שונות (כמה זמן נמשך הכאב? איפה בדיוק? מה עוצמתו?). בסקירה שיטתית רחבה נמצא שטווח השכיחות תלוי בתקופת המדידה: שכיחות “שנתית” של כאב גב אמצעי נמצאה בערכים רחבים, ובמדדים של “כל כאב חזי” דווח טווח של בערך 15%-27.5% לשנה (Briggs, 2009).
באוכלוסיות עובדים, השכיחות יכולה להיות גבוהה יותר עקב עומסים חוזרניים, ישיבה ממושכת, נהיגה, כיפוף גו תדיר, או מאמץ פיזי. במדגם גדול של עובדים בצרפת דווח שכ-9% מהגברים וכ-17% מהנשים סבלו מכאב חזי בתקופת שבוע (Fouquet, 2015).
מבחינת התפתחות לאורך זמן, נתונים פרוספקטיביים מצביעים על כך שכאב גב אמצעי “נוטה להופיע יחד” עם כאבי צוואר/גב תחתון, ולעיתים קשור לארגון העבודה ולחשיפות מכניות (כמו כיפוף גו ממושך או נהיגה). במחקר עוקבה תעסוקתי נמצא שיעור היארעות (Incidence) גבוה יותר בנשים לעומת גברים, וגורמי סיכון כגון כיפוף גו תדיר וחוסר אפשרות להפוגות/שינוי משימה (Roquelaure, 2014).
גם אצל מתבגרים, כאב גב אמצעי איננו נדיר. מחקר אורך בבני נוער הראה שכיחות/היארעות משמעותיות, וקשר לגורמי אורח חיים ומסכים, לצד משתנים של בריאות נפשית (De Vitta, 2023).
אנטומיה ותפיסת כאב: מה “מייצר” כאב באמצע הגב?
האזור החזי מורכב מ-12 חוליות (T1-T12), מפרקי פסט (Facet joints), דיסקים בין-חולייתיים, רצועות, שרירים עמוקים (כמו multifidus) ושרירים שטחיים/סקפולריים (טרפז, רומבואידים, serratus anterior ועוד). בנוסף, יש את מפרקי הצלע-חוליה (costovertebral/costotransverse) שמסוגלים להיות מקור לכאב חד, במיוחד בעת נשימה עמוקה, שיעול או סיבוב. בגלל הקשר ההדוק בין עמוד השדרה לצלעות, לעיתים הכאב “מרגיש” כמו כאב בצד בית החזה או מתחת לשכמה, גם כשמקורו מכני.
חשוב גם להבין שכאב אינו תמיד “מד-פגם” אנטומי. אצל חלק מהאנשים קיימים תהליכים של רגישות-יתר עצבית (sensitization), כך שגירויים קטנים יחסית (עומס, ישיבה, סטרס) גורמים לכאב משמעותי יותר. מחקרי מדידה של קשיחות/נוקשות (stiffness) מצאו הבדלים בין אנשים עם כאב גב אמצעי כרוני לאנשים ללא כאב, אך הקשר בין המדדים לעוצמת הכאב אינו תמיד חזק – מה שמחזק גישה ביופסיכוסוציאלית ולא רק “מכאנית טהורה” (Pagé, 2018).
גורמים נפוצים (לא-מסוכנים ברובם): “כאב מכני” באמצע הגב
1) עומס יציבתי וישיבה ממושכת
ישיבה ממושכת מול מחשב/טלפון, במיוחד עם כתפיים קדימה וקיפוף חזי, עלולה להעמיס על שרירי השכמות, על מפרקי הפסט, ועל הרקמות הרכות סביב החזה-גב. אצל מתבגרים ובוגרים צעירים הודגם קשר בין דפוסי שימוש במסכים/תנוחות מסוימות לבין הופעה/המשכיות של כאב גב אמצעי (De Vitta, 2023).
2) כאב מיופסציאלי (Trigger points) ושרירי שכמות
נקודות טריגר בטרפז העליון/האמצעי, ברומבואידים או בשרירי זוקפי הגב יכולים להקרין כאב לאזור בין השכמות וליצור תחושה “שורפת” או “לוחצת”. לרוב זה מוחמר בעבודה סטטית, סטרס וחוסר שינה, ומשתפר בתנועה, חימום, עיסוי עדין ותרגול.
3) מפרקים בין-חולייתיים ומפרקי הצלעות
“נעילה” או רגישות במפרקי הצלע-חוליה עשויה לגרום לכאב חד בעת נשימה עמוקה או סיבוב. לעיתים אנשים מתארים “דקירה” נקודתית שמוחמרת בשיעול/צחוק. אבחון הוא קליני, וטיפול שמרני לרוב יעיל.
4) חוסר כושר/חולשה של מייצבי שכמות ועמוד שדרה
כאשר שרירי יציבה ותנועה (scapular stabilizers, שרירי ליבה נשימתיים) חלשים יחסית, עומס יומיומי פשוט יכול להפוך למקור כאב גב אמצעי חוזר.
גורמים פחות שכיחים אך חשובים (כולל מצבים חמורים)
1) שבר דחיסה בחוליה (במיוחד באוסטאופורוזיס)
כאב גב אמצעי חד אצל אדם מבוגר, או אחרי מאמץ קל יחסית, במיוחד עם סיפור של אוסטאופורוזיס/שימוש ממושך בסטרואידים – מחייב חשד לשבר דחיסה ובירור רפואי (לעיתים צילום/CT/MRI לפי הצורך).
2) זיהום חולייתי (Vertebral osteomyelitis / discitis)
אם יש כאב גב אמצעי עיקש שאינו משתפר, במיוחד יחד עם חום, ירידה במשקל, דיכוי חיסוני, שימוש בסמים בהזרקה או סיפור של זיהום דם – צריך לשקול זיהום חולייתי. הנחיות IDSA מדגישות ש-MRI הוא כלי מרכזי לאבחון, ושיש צורך בבירור מעבדתי ומיקרוביולוגי מתאים (Berbari, 2015).
3) ממאירות/גרורות
כאב גב אמצעי בלילה שאינו תלוי תנוחה, ירידה לא מוסברת במשקל, היסטוריה של סרטן, או כאב שמחמיר באופן מתקדם – הם “דגלים אדומים” שמצדיקים הפניה רפואית והדמיה בהתאם.
4) בעיה נוירולוגית משמעותית (רדיקולופתיה/מיאלופתיה)
לחץ על חוט השדרה באזור החזי נדיר יחסית, אך כשהוא קורה עלול לגרום לחולשה ברגליים, הפרעות תחושה, בעיות שיווי משקל או שינוי בשליטה על סוגרים – מצב שמצריך הערכה דחופה.
5) פריצת דיסק חזית וסיבות נדירות
פריצות דיסק סימפטומטיות באזור החזי נדירות מאוד ביחס לצוואר/מותן; בספרות מצוין שהאזור הגבי מעורב בפחות מאחוז מכלל פריצות הדיסק, עם היארעות נמוכה מאוד (Brotis, 2024).
6) מקור “ויסצרלי” (איברים פנימיים)
כאב גב אמצעי יכול להיות מוחזר ממערכת הלב וכלי הדם, ריאות/קרום ריאה, כיס מרה, לבלב ועוד. אם הכאב מלווה בקוצר נשימה, כאב בחזה, הזעה קרה, סחרחורת, או תסמינים מערכתיים – זו סיבה לפנות בדחיפות לרפואה דחופה.
אבחון: איך מתקדמים בצורה חכמה (ולא “יורים הדמיה” אוטומטית)?
האבחון מתחיל בהיסטוריה מדויקת: מתי התחיל הכאב, מה מחמיר/מקל, קשר לנשימה/תנועה, טראומה, עבודה, סטרס, שינה, תסמינים נוירולוגיים, ותסמינים מערכתיים (חום/ירידה במשקל). לאחר מכן בדיקה גופנית: יציבה, טווחי תנועה, מישוש נקודות רגישות, בדיקת תנועתיות מפרקים וצלעות, בדיקה נוירולוגית בסיסית (רפלקסים, כוח, תחושה, הליכה), ולעיתים בדיקת נשימה/דופן בית החזה.
“דגלים אדומים” ומה עושים איתם
הגישה המודרנית מדגישה שדגל אדום אינו אבחנה בפני עצמו אלא “אות חשד” שמעלה את הצורך בבירור לפי הקשר קליני. מסגרת בינלאומית מסודרת מציעה להשתמש בדגלים אדומים כחלק מהיגיון קליני ולא כרשימת-מכולת (Finucane, 2020).
מתי לבצע הדמיה?
הנחיות ACR קובעות שבכאב גבי חריף “לא מסובך” (ללא דגלים אדומים וללא חסר נוירולוגי משמעותי), לרוב אין צורך בהדמיה מידית. הדמיה נשקלת כאשר הכאב מתמשך למרות טיפול שמרני (לדוגמה סביב 6 שבועות), או כשיש חשד לזיהום/סרטן/שבר/דיכוי חיסוני, או תסמינים נוירולוגיים (Shah, 2024).
טיפול: מה באמת עובד בכאב אמצע גב?
ברוב המקרים הטיפול הוא שמרני, מדורג ומשולב. חשוב להתאים את ההתערבות ל”סיפור” של המטופל: משך הכאב (חריף/תת-חריף/כרוני), דפוסי עומס, פחד מתנועה, כושר גופני, שינה, סטרס ומצב רפואי כללי.
1) חינוך, הרגעה והפחתת הימנעות מתנועה
אצל רבים הכאב מתחזק דווקא בגלל הימנעות, קשיון וחוסר תנועה. עיקרון בסיסי הוא להישאר פעיל ככל האפשר, לחזור בהדרגה לתנועה, ולהבין שכאב אינו תמיד סימן לנזק.
2) תרגול (Exercise therapy) – עמוד השדרה “אוהב” עומס נכון
בכאב גבי מכני, תרגול הוא לרוב רכיב מפתח:
- תרגילי פשיטה חזית (thoracic extension) ועבודה על תנועתיות
- חיזוק מייצבי שכמות (lower trapezius, serratus anterior)
- שילוב נשימה סרעפתית ושיפור סיבולת שרירי גו
- הפסקות תנועה קצרות כל 30-60 דקות בעבודה סטטית
היתרון של תרגול הוא לא רק “לחזק”, אלא להחזיר ביטחון לתנועה ולשפר סבילות לעומס.
3) טיפול ידני: מוביליזציה/מניפולציה, רקמות רכות – ומה אומר המחקר?
טיפול ידני עשוי להפחית כאב גב אמצעי בטווח קצר ולשפר תנועה אצל חלק מהאנשים, במיוחד כשהוא משולב עם תרגול ושינוי עומסים. יחד עם זאת, איכות הראיות הספציפיות לכאב חזי לא-ספציפי עדיין מוגבלת יחסית לגב תחתון/צוואר.
ב-RCT גדול יחסית בכאב גבי לא-ספציפי הושוו מניפולציה (SMT), טכניקת גרסטון (IASTM) וטיפול דמה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות לאורך זמן בכאב או בנכות; כל הקבוצות השתפרו עם הזמן (Crothers, 2016). המשמעות הקלינית אינה ש”אין מקום לטיפול ידני”, אלא שכנראה אין “קסם” לטכניקה אחת לבדה, וששילוב מרכיבים (תרגול, חינוך, תנועה) הוא הכיוון החזק יותר.
4) התייחסות לכירופרקטיקה: מה מקובל ומה חשוב בבטיחות?
הטיפול הכירופרקטי נמצא כיעיל מאוד עבור כאב גב אמצעי (טורקלי), במיוחד כאשר הוא משלב טכניקות מנואליות עם תרגילי שיקום (Tsegay., 2023;Trager et al., 2024). מרכיבי הטיפול והראיות המחקריות המעודכנות ביותר (נכון לינואר 2026) כוללים:
הטיפול הכירופרקטי בגב הטורקלי?
הטיפול מתמקד בשיפור טווחי התנועה של חוליות T1-T12 ושל הצלעות המחוברות אליהן:
- מניפולציה שדרתית (Spinal Manipulation/Adjustment): הפעלת כוח ממוקד, מהיר ובעצמה נמוכה (HVLAT) על חוליות הגב האמצעי להחזרת תנועתיות תקינה והפחתת לחץ עצבי.
- כיוונון צלעות (Rib Adjustments): טיפול בצלעות שאינן נעות כראוי, מה שגורם לעיתים קרובות לתחושת "סכין" בגב בזמן נשימה או תנועה.
- טכניקות רקמה רכה: עיסוי רפואי, שחרור מיופאציאלי וטיפול בנקודות הדק (Trigger Points) להפחתת מתח שרירי בין השכמות.
- שיקום יציבתי: תרגילים לחיזוק שרירי הגב העליון ומתיחת שרירי החזה, במטרה למנוע "קיפוזיס" (גיבנת) הנובע מעבודה ממושכת מול מחשב.
- אסטרטגיות ארגונומיה והרגלי תנועה
בצד הבטיחות: קיימים דיווחים נדירים על אירועים חריגים חמורים לאחר מניפולציה, ולכן נדרשת בדיקת התאמה, סקר התוויות נגד, ושיקול קליני לפני “תנועת thrust”. סקירה שיטתית של אירועים חריגים חזיים דיווחה על מקרים נדירים, תוך הדגשה שקשר סיבתי לא תמיד ניתן להוכחה – אך החשיבות היא ביצוע סקר בטיחות קפדני והימנעות ממניפולציה כשיש חשד לשבר/אוסטאופורוזיס משמעותי/זיהום/גידול וכו’ (Heneghan, 2020).
5) טיפול תרופתי ותמיכה סימפטומטית
באופן כללי (ובהתאם לגיל ולמצב רפואי), ניתן לשקול:
- חימום מקומי/מדבקות חום, במיוחד בשרירים
- משככי כאב/נוגדי דלקת ללא מרשם – רק לפי הנחיית רופא/רוקח, ובזהירות במחלות רקע
- שיפור שינה וניהול סטרס
אם יש חשד לרכיב נוירופתי משמעותי, או כאב שאינו מגיב – זה מצדיק הערכה רפואית.
6) מתי מפנים הלאה?
הפניה לרופא/ה (ולעיתים בדחיפות) נדרשת כאשר יש:
- סימנים נוירולוגיים מתקדמים (חולשה, הפרעת הליכה, סוגרים)
- חשד לשבר/זיהום/ממאירות
- כאב מתמשך שמחמיר למרות טיפול שמרני סביר
- תסמינים מערכתיים או “סיפור” שאינו מתאים לכאב מכני
סיכום
כאבים באמצע הגב הם תופעה שכיחה יחסית, במיוחד בעידן של ישיבה ממושכת, עבודה מול מסכים ועומסים חד-גוניים. ברוב המקרים מדובר בכאב מכני/לא-ספציפי שניתן לשפר באמצעות תנועה מדורגת, תרגול, שינוי עומסים ולעיתים טיפול ידני כחלק מתכנית רחבה. עם זאת, האזור החזי הוא גם “אזור שבו אסור לפספס” מצבים מסוימים: שבר דחיסה, זיהום חולייתי, ממאירות, בעיה נוירולוגית או מקור ויסצרלי. לכן, אבחון איכותי שמבוסס על היגיון קליני, דגלים אדומים, והנחיות הדמיה עדכניות הוא המפתח.
References:
Berbari, E. F., Kanj, S. S., Kowalski, T. J., Darouiche, R. O., Widmer, A. F., Schmitt, S. K., Hendershot, E. F., Holtom, P. D., Huddleston, P. M., Petermann, G. W., & Osmon, D. R. (2015). 2015 Infectious Diseases Society of America (IDSA) clinical practice guidelines for the diagnosis and treatment of native vertebral osteomyelitis in adults. Clinical Infectious Diseases, 61(6), e26-e46.
Brotis, A. G., Tasiou, A., Paterakis, K., Tzerefos, C., & Fountas, K. N. (2024). Evolution of thoracic disc herniation surgery: Future perspectives from a systematic review and meta-analysis. Medicina, 60(11), 1869.
Crothers, A. L., French, S. D., Hébert, J. J., & Walker, B. F. (2016). Spinal manipulative therapy, Graston technique® and placebo for non-specific thoracic spine pain: A randomised controlled trial. Chiropractic & Manual Therapies, 24, 16.
De Vitta, A., Martinez, M., Barbosa, J. P., Simeão, S. F. A. P., & Conti, M. H. S. (2023). Thoracic spine pain in high school adolescents: A one-year longitudinal study. Healthcare, 11(2), 196.
Finucane, L. M., Downie, A., Mercer, C., Greenhalgh, S. M., Boissonnault, W. G., Pool-Goudzwaard, A. L., Beneciuk, J. M., Leech, R. L., & Selfe, J. (2020). International framework for red flags for potential serious spinal pathologies. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 50(7), 350-372.
Fouquet, N., Bodin, J., Descatha, A., Petit, A., Ramond, A., Ha, C., & Roquelaure, Y. (2015). Prevalence of thoracic spine pain in a surveillance network. Occupational Medicine, 65(2), 122-125.
Heneghan, N. R., Pup, C., Koulidis, K., & Rushton, A. (2020). Thoracic adverse events following spinal manipulative therapy: A systematic review and narrative synthesis. Journal of Manual & Manipulative Therapy, 28(5), 275-286.
Pagé, I., Nougarou, F., Dugas, C., Descarreaux, M., & others. (2018). Changes in spinal stiffness with chronic thoracic pain: Correlation with pain and muscle activity. PLoS ONE, 13(12), e0209982.
Roquelaure, Y., Bodin, J., Ha, C., Le Marec, F., Fouquet, N., Ramond-Roquin, A., Goldberg, M., Descatha, A., Petit, A., & Imbernon, E. (2014). Incidence and risk factors for thoracic spine pain in the working population: The French Pays de la Loire study. Arthritis Care & Research, 66(11), 1695-1702.
Shah, V. N., Parsons, M. S., Boulter, D. J., Policeni, B., & Expert Panel on Neurological Imaging. (2024). ACR Appropriateness Criteria® Thoracic Back Pain. Journal of the American College of Radiology, 21(11, Suppl.), S504-S517.
Trager RJ, Bejarano G, Perfecto RT, Blackwood ER, Goertz CM. Chiropractic and Spinal Manipulation: A Review of Research Trends, Evidence Gaps, and Guideline Recommendations. J Clin Med. 2024 Sep 24;13(19):5668.
Tsegay, G. S., Gebregergs, G. B., Weleslassie, G. G., & Hailemariam, T. T. (2023). Effectiveness of Thoracic Spine Manipulation on the Management of Neck Pain: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Control Trials. Journal of Pain Research, 16, 597 – 609.
