נימול בפנים גורמים אפשריים

נימול בפנים גורמים אפשריים לכך עשויים לכלול הפרעות בריאותיות קלות וזמניות אך גם הפרעות חמורות. אובדן תחושה בחלק מהפנים עלול להוות תופעת לוואי חולפת למתח נפשי, לתרופות או לחומר אחר. עם זאת יש לעתים שתחושה של לחי רדומה עלולה לנבוע מסיבות רציניות. בין ההפרעות שעלולות לגרום לאובדן תחושה בחלק מהפנים נציין נזק עצבי, שבץ מוחי ועוד. ההתייחסות להפרעות בריאותיות אלה ודומות להן בחומרתן חייב להיות שונה.

אם אתם חוששים שהנימול שאתם חשים בפנים נובע מסיבה רצינית פנו עכשיו לרופא שלכם. אבחון מהיר ומדויק יאפשר במידת הצורך לטפל ביעילות במקור הבעיה. חשוב לבצע הליך מסודר של אבחנה מבדלת וזאת כדי לעלות את הסיכוי לאבחון מדויק. טיפול מהיר בהפרעות בריאותיות כמו שבץ מוחי עשוי למנוע נזקים מוחיים בלתי הפיכים. במאמר "נימול בפנים גורמים אפשריים" נדון בנושא בהרחבה.

נימול בפנים גורמים אפשריים – רקע

נימול או אובדן תחושה בפנים הוא תסמין מורכב, העלול לנבוע מהפרעות קלות וחולפות ועד למצבים חמורים הדורשים טיפול רפואי דחוף. במקרים מסוימים מדובר בתגובה זמנית ללחץ נפשי, לתרופות או לגירוי חיצוני, אך לעיתים נימול בפנים מהווה סימן אזהרה למחלות נוירולוגיות או וסקולריות כגון שבץ מוחי, טרשת נפוצה או פגיעה בעצב הפנים. אבחון מדויק וטיפול מוקדם של הגורם לנימול בפנים עלול להיות קריטי לקבלת טיפול ראוי (Lubotzky et al., 2025).

הטיפול בחוסר תחושה בפנים תלוי בסיבה הבסיסית ובחומרתה. מצבים מסוימים כגון שבץ או דלקת קרום המוח עשויים לדרוש טיפול רפואי דחוף. מצבים אחרים כגון שיתוק בל או שלבקת חוגרת עשויים לחלוף מעצמם. ישנן גם הפרעות שזקוקות לטיפול תרופתי, ניתוח, כירופרקטיקה ועוד כדי לנהל את הסימפטומים ולמנוע סיבוכים. במאמר זה "נימול בפנים גורמים אפשריים" נסקור בהרחבה את:

• שכיחות התופעה, הגורמים האפשריים והסיכונים להתפתחותה
• את התסמינים האופייניים
• ואת שיטות האבחון המבוססות ראיות ואפשרויות הטיפול

נשים דגש על תרומתה של הכירופרקטיקה כגישה שמרנית, יעילה ובטוחה לניהול תסמונות נוירו־שריריות הקשורות לנימול בפנים.

השכיחות של נימול בפנים

הנתונים על שכיחות נימול בפנים משתנים בהתאם לאטיולוגיה:

•  כ־2% מהאוכלוסייה חווים נימול בפנים בהקשר למיגרנות עם אאורה (Russell et al., 2014).
•  טריגמינל נוירלגיה, מצב נדיר אך כואב, מאובחנת בכ־0.02% מהאוכלוסייה (Obermann, 2010).
•  שבץ מוחי, אשר עשוי להתבטא בנימול חד־צדדי בפנים, מתרחש בכ־240 מקרים לכל 100,000 איש בשנה (Feigin et al., 2017).
•  שיתוק על שם בל, המתבטא בשיתוק זמני של עצב הפנים ולעיתים בתחושות נימול, מופיע בכ־20 לכל 100,000 בשנה (Eviston et al., 2015). 

למרות שרוב המקרים חולפים מעצמם או נובעים מגורמים קלים, השכיחות הגבוהה יחסית של מצבים חמורים מחייבת הערכה קלינית מקיפה.

גורמי סיכון כלליים להתפתחות נימול בפנים

• גיל מתקדם.
• מחלות כרוניות (יתר לחץ דם, סוכרת).
• עישון והשמנה.
• טראומה קודמת באזור הפנים או הלסת.

מצבים בריאותיים שעלולים לגרום נימול בפנים

כאן ברשימה הזאת פירטתי עבורכם באופן תמציתי את מגוון המצבים הבריאותיים שיכולים לגרום נימול בפנים. הרשימה מתחילה מפגיעות ומחלות קלות והפיכות ומסתיימת בגורמים משמעותיים יותר ובעלי פוטנציאל לנזק בלתי הפיך:

מצבים קלים וזמניים

חרדה והתקפי פאניקה

נימול בפנים שכיח בעת תגובת "לחימה או בריחה" עקב שינויים בזרימת הדם (Tunnell et al., 2024). במקרים הללו ניתן באמצעות הסימנים והתסמינים הנלווים כגון רעד, נשימה מואצת, הזעה, פעימות לב מהירות ועוד לזהות את מקור הבעיה. טיפולים יעילים במקרים הללו כוללים טיפולים פסיכולוגיים או טיפול באמצעות תרופות הרגעה ותרופות נוגדות דיכאון.

תרופות

אנטי היסטמינים, תרופות נוגדות דיכאון וכימותרפיה עלולות לגרום לאובדן תחושה זמני (Jones et al., 2020). ברוב המקרים תחושת הנימול תיפסק לאחר תהליך הסתגלות של הגוף או לאחר הפסקת השימוש בתרופות הללו.

חומרים כימיים

שימוש באלכוהול או קוקאין עשוי לגרום לנימול בפנים (Pergolizzi et al., 2022). הפסקת החשיפה לחומרים אלו עשויה להעלים את אובדן התחושה הנורמלית בפנים.

אלרגיות

נימול בפנים יכול להתפתח בגלל תגובת מגע למזון, תרופות או חומרים סביבתיים. התגובה האלרגית שבעקבותיה עלולים לחול בין היתר שינויים תחושתיים בפנים יכולים להתרחש מיד לאחר החשיפה הראשונית לאלרגן או לאחר מספר רב של חשיפות. מגע עם אלרגן חזק כמו "פויסן יוי" (Poison ivy) המצוי בטבע האמריקאי עלול לגרום לתגובה אלרגית מידית. לעומת זאת תגובה אלרגית לבושם או סבון זקוקה לעתים למספר רב של חשיפות.

מצבים נוירולוגיים משמעותיים

מיגרנה עם אאורה

סוגים מסוימים של מיגרנה גורמים להפרעות תחושתיות זמניות בפנים (Charles, 2018). השיפור בסימנים והתסמינים ובכללם כאב הראש, הנימול בפנים, קשיי דיבור וראייה ועוד אמור להתרחש תוך זמן קצר. האבחון התבסס בין היתר על רקע היסטורי (בעיה חוזרנית, נטייה גנטית ועוד). חשוב לבצע אבחנה מבדלת שכן גם פתולוגיות אחרות ובכלל זה שבץ מוחי עלולות לגרום לסימנים ותסמינים דומים. הטיפול בסוג זה של נימול בפנים יעשה באמצעות תרופות נגד מיגרנה.

דלקת זיהומית

דלקת זיהומית ויראלית או חיידקית עלולה לגרום לתחושת נימול בפנים. דוגמאות לכך כוללות דלקות זיהומיות בחניכיים ובשיניים, דלקות ויראליות כולל הרפס, נשיכת קרציות גורמת לזיהום חיידקי ולהתפתחות מחלת ליים (Lyme Disease) ןעוד. אבחון ואבחנה מבדלת של דלקות מסוג זה התבססו על הממצאים שהופקו מההיסטוריה הרפואית ומהסימנים והתסמינים הנלווים. כך למשל במחלת ליים החולה עשוי לדווח גם על:

• קושי בריכוז
• עייפות קשה
• נימול והירדמות של חלקי גוף נוספים ועוד

לעתים יהיה צורך בבדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, בדיקת נוזל עמוד השדרה ועוד כדי להגיע לאבחון הנכון. הטיפול בבעיות מסוג זה הן על ידי טיפולים תרופתיים מתאימים.

שבץ מוחי או TIA

נימול חד־צדדי בפנים עם חולשה או הפרעת דיבור מהווה "דגל אדום" וסימן אפשרי לשבץ מוחי (Meschia et al., 2014). שבץ מוחי נגרם בגלל חסימה או קרע של כלי דם בתוך הגולגולת. סימנים ותסמינים נוספים עלולים לכלול כאב ראש חריף, קשיים בדיבור, קשיים בבליעה, קשיי ראייה, ליקויים מוטוריים בגפיים ועוד. לעתים הסימנים והתסמינים הללו, אם הם אכן הופיעו, ייעלמו תוך זמן קצר. לעתים הסימנים והתסמינים הללו או חלקם עלול להפוך להיות מצבו הקבוע של החולה. טיפולים מהירים שמטרתם דילול הדם עשויים למנוע שבץ חוזר ולמנוע נזקים בלתי הפיכים.

טרשת נפוצה (MS)

נימול בפנים נפוץ בקרב חולי MS ומהווה לעיתים סימן ראשון למחלה (Cabrera-Gomez et al., 2005). טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית הפוגעת בעצבים בגוף. הפגיעה בעצבי הגוף יכולה להיות קלה או חמורה ובהתאם לכך גם חומרת הסימנים והתסמינים. אבחון טרשת נפוצה מתבסס על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות מעבדה ודימות. מלבד ליקויים תחושתיים בפנים טרשת נפוצה עלולה לגרום לסימנים ותסמינים הבאים:

• פגיעה בקואורדינציה
• ליקויי ראייה
• ליקויים מוטוריים בגפיים
• ליקוי בשליטה על שלפוחית השתן ועוד

הטיפול בטרשת נפוצה הוא תרופתי בעיקרו וכולל תרופות ייעודיות ותרופות סטרואידים.

שיתוק על שם בל (Bell's palsy)

פגיעה בעצב הפנים (Facial Nerve, CN VII) הגורמת לשיתוק שרירי הפנים או נימול זמני (Eviston et al., 2015). עצב הפנים (עצב הגולגולת מספר 7) מעניק יכולת שליטה בשרירי הפנים ומאפשר לשנות את הבעות הפנים. ברוב המקרים אין מדובר בנזק בלתי הפיך והעצב התאושש תוך שבועות ספורים. בחלק מהמקרים הפגיעה בעצב חולפת רק לאחר חודשים, שנים או לעולם לא. סימנים ותסמינים שעלולים להתפתח בגלל פגיעה בעצב הזה כוללים בין היתר:

• מבע קפוא ומעוות של הפנים
• קשיי אכילה ושתייה
• ריצוד שרירים בפנים
• עין ופה יבשים
• כאב ראש ועוד

גורמים אפשריים לפגיעה בעצב המשולש כוללים:

• לחצים נפשיים כרוניים
• דלקת וירלית (נגיף הרפס)
• דלקת חיידקית באוזניים
• חבלה בפנים ועוד

אבחון ואבחנה מבדלת של שיתוק על שם בל מתבסס ההיסטוריה הרפואית של התפתחות הסימנים והתסמינים, בדיקות עצביות, MRI וכמובן EMG.

טריגמינל נוירלגיה (Trigeminal Neuralgia)

כאבים חדים או נימול בפנים עקב פגיעה בעצב המשולש – טריגמינל (Obermann, 2010). העצב המשולש שהוא העצב הגולגולתי מספר 5 מורכב משלושה ענפי עצב שונים:

• העצב העין (Ophthalmic V1) ועצב הלסת העליונה ( Maxillary V2) – מעניקים יכולת חישה לקרקפת, למצח, לאף, לפה, לשיניים, לחניכיים, לסינוסים, לקרומי המוח, לחלקים מהעין.
• עצב הלסת התחתונה (Mandibular V3) – עצב מעורב חישתי ומוטורי. מעניק חישה ללשון, לשיניים, לחניכיים, לאזור האוזן, לאזור הרקה והלחי. מעניק יכולת תנועה לשרירי הלעיסה ושרירי הבליעה ועוד.

פגיעה בעצב המשולש עלולה להיגרם בגלל תאונה, טיפול שיניים לקוי, מחלה או ניתוח. סימנים ותסמינים נוספים שעלולים להופיע בגלל פגיעה בעצב המשולש כוללים בין היתר:

• כאבים חריפים ביותר בחלק התחתון או המרכזי של הפנים
• מגע קל או משב רוח עדין בפנים די בהם כדי לגרום להתקף כאב פנים חריף

שלבקת חוגרת עינית

נימול בפנים יכול להיגרם בגלל זיהום בווירוס Varicella-Zoster הפוגע בענף העצב הטריגמינלי (Gershon et al., 2015). תסמינים אפשריים של שלבקת חוגרת עינית (Ophthalmic shingles) כוללים בין היתר:

• פריחה עורית באזור המעורב סביב העין, במצח ובאף
• תחושות של שריפה, עקצוצים. חוסר תחושה או גרד באזור שנפגע
• דלקת בחלקי העין השונים
• שיתוק תנועת העין
• שמיטה של העפעפיים
• כאב ראש
• תחושת חולי כללית
• עלייה בחום גוף

והסיבוכים האפשריים נמנה:

• כאב עצבי בתר-הרפטי ‏(Postherpetic Neuralgia)
• דלקת מח (Encephalitis)
• שיתוק עצבים היקפים ומרכזיים
• דלקת חוט שדרה

תסמינים אופייניים

התסמינים האופייניים והנלווים לתחושת נימול בפנים עשויים לכלול:

•  נימול חד־צדדי או דו־צדדי.
•  תחושת עקצוץ, שריפה או חוסר תחושה.
•  חולשת שרירים בפנים.
•  הפרעות דיבור או בליעה (במקרים נוירולוגיים).
•  תסמינים נלווים: כאבי ראש, סחרחורת, ירידה בראייה או בשמיעה.

השילוב בין נימול לתסמינים נלווים מהווה כלי חשוב להערכת האטיולוגיה. 

שיטות אבחון מבוססות ראיות

אנמנזה רפואית

• בירור התפתחות הנימול, הקשר לזמן, טריגרים ותסמינים נלווים.

בדיקה גופנית

•  הערכת עצבי הגולגולת (CN V, VII).
•  בדיקות תחושה וכוח בפנים.
•  בדיקות נוירולוגיות נרחבות. 

בדיקות דימות

•  MRI מוח – לבדיקת טרשת נפוצה, גידולים או נגעים וסקולריים (Filippi et al., 2018).
•  CT מוח – לשלול שבץ חריף.

בדיקות מעבדה

• בדיקות דם לשלילת זיהומים או מחלות אוטואימוניות.
•  ניקור מותני במקרים חשודים לטרשת נפוצה או דלקת קרום המוח.

אלקטרופיזיולוגיה

•  EMG להערכת תפקוד עצב הפנים.
•  בדיקות הולכה עצבית (NCS) במקרים של נוירופתיה.

 גישות טיפול

טיפול רפואי

• במיגרנה: תרופות נוגדות מיגרנה (triptans, β-blockers).
• בטרשת נפוצה: תרופות משנות מהלך מחלה (DMTs) וסטרואידים (Hauser & Cree, 2020).
• בשיתוק על שם בל: טיפול בסטרואידים, לעיתים בשילוב תרופות אנטי־ויראליות (de Almeida et al., 2009).
• בשבץ מוחי: טיפול תרומבוליטי ודילול דם.
• בטריגמינל נוירלגיה: Carbamazepine היא התרופה הסטנדרטית (Cruccu et al., 2020). 

טיפול כירופרקטי

הכירופרקטיקה מהווה גישה שמרנית שאינה פולשנית, המתמקדת בשיפור תפקוד מערכת השריר־שלד והפחתת עומס על עצבים:

1. מניפולציות צוואריות – להפחתת לחץ מכני על שורשי עצבים צוואריים. מחקרים מצביעים על שיפור בסימפטומים נוירולוגיים קלים, כולל תחושות נימול (Paige et al., 2017).
2. טיפול ברקמות רכות – להפחתת מתח שרירים ולשיפור זרימת דם מקומית.
3. תרגילי שיקום מותאמים – לשיפור יציבה, הפחתת עומסים צוואריים וייעול פעילות עצבית.
4. ייעוץ אורח חיים – ניהול מתחים, תרגילי נשימה, שינה איכותית.
5. שימוש בטכנולוגיות עזר – לייזר רך, אולטרסאונד טיפולי.

מחקרים עדכניים מדגישים כי טיפול כירופרקטי יעיל בהפחתת כאב, נוקשות ותסמינים תחושתיים בקרב מטופלים עם נוירופתיות היקפיות קלות עד בינוניות (Goertz et al., 2018).

נימול בפנים גורמים אפשריים: סיכום

נימול בפנים הוא תסמין מורכב ורב־פנים. במקרים רבים מדובר בתופעה חולפת, אך לעיתים הוא מהווה סימן מוקדם להפרעות חמורות כמו שבץ מוחי או טרשת נפוצה. לכן, אבחון מדויק ומבוסס ראיות חיוני לזיהוי מהיר של האטיולוגיה ולטיפול הולם. בעוד שהרפואה הקונבנציונלית מספקת כלים קריטיים לטיפול במצבים חמורים ודחופים, הכירופרקטיקה מהווה חלופה שמרנית ויעילה לניהול מקרים כרוניים או קלים, עם דגש על הפחתת עומס עצבי ושיפור תפקוד שריר־שלד. שילוב בין הגישות עשוי להעניק למטופלים מענה כולל, בטוח ויעיל. 

References:

Cabrera-Gómez JA, Echazabal-Santana N, Real-González Y, et al. Hereditary Melkersson-Rosenthal syndrome and multiple sclerosis. Multiple Sclerosis Journal. 2005;11(3):364-366. 

Charles, A. (2018). The pathophysiology of migraine: implications for clinical management. The Lancet Neurology, 17(2), 174-182.

Cruccu, G., et al. (2020). Trigeminal neuralgia: New classification and diagnostic grading for practice and research. Neurology, 94(1), 87-96.

de Almeida, J. R., et al. (2009). Corticosteroid treatment for Bell’s palsy: a systematic review and meta-analysis. BMJ, 339, b3354.

Eviston, T. J., et al. (2015). Bell’s palsy: aetiology, clinical features and multidisciplinary care. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 86(12), 1356-1361.

Feigin, V. L., et al. (2017). Global and regional burden of stroke during 1990-2010: findings from the Global Burden of Disease Study 2010. The Lancet, 383(9913), 245-255.

Filippi, M., et al. (2018). MRI criteria for the diagnosis of multiple sclerosis: MAGNIMS consensus guidelines. The Lancet Neurology, 17(3), 292-303.

Gershon AA, et al. Varicella zoster virus infection. Nat Rev Dis Primers. 2015 Jul 2;1:15016. 

Goertz CM, Long CR, Vining RD, Pohlman KA, Walter J, Coulter I. Effect of Usual Medical Care Plus Chiropractic Care vs Usual Medical Care Alone on Pain and Disability Among US Service Members With Low Back Pain: A Comparative Effectiveness Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2018 May 18;1(1):e180105. 

Hauser, S. L., & Cree, B. A. (2020). Treatment of multiple sclerosis: A review. American Journal of Medicine, 133(12), 1380-1390.

Jones MR, Urits I, Wolf J, Corrigan D, Colburn L, Peterson E, Williamson A, Viswanath O. Drug-Induced Peripheral Neuropathy: A Narrative Review. Curr Clin Pharmacol. 2020;15(1):38-48. 

Lubotzky A, Teitcher M. Stroke-Like Episode, Aphasia, and Hearing Loss in MELAS. J Clin Neurol. 2025 May;21(3):244-246. 

Pergolizzi J, Breve F, Magnusson P, LeQuang JAK, Varrassi G. Cocaethylene: When Cocaine and Alcohol Are Taken Together. Cureus. 2022 Feb 22;14(2):e22498. 

Meschia, J. F., et al. (2014). Guidelines for the primary prevention of stroke: a statement for healthcare professionals. Stroke, 45(12), 3754-3832.

Obermann, M. (2010). Treatment options in trigeminal neuralgia. Therapeutic Advances in Neurological Disorders, 3(2), 107-115.

Paige, N. M., et al. (2017). Association of spinal manipulative therapy with clinical benefit and harm for acute low back pain. JAMA, 317(14), 1451-1460.

Tunnell NC, Corner SE, Roque AD, Kroll JL, Ritz T and Meuret AE (2024) Biobehavioral approach to distinguishing panic symptoms from medical illness. Front. Psychiatry 15:1296569. 

Russell, M. B., et al. (2014). Epidemiology and genetics of migraine. The Journal of Headache and Pain, 15(1), 1-10.