כאבי גב עליון אצל ספורטאים: גורמים, גורמי סיכון ודרכי מניעה נדונים כאן בהרחבה. כאבי גב עליון בקרב ספורטאים הם תופעה נפוצה המשפיעה ישירות על רמת הביצועים, טווחי התנועה ורצף האימונים. האזור הטורקלי (עמוד השדרה החזי) וחגורת הכתפיים מהווים צומת ביומכני מרכזי, הנושא בעומסים אדירים בעת ריצה, הרמת משקולות, חבטות או תנועות רוטציה חדות. פציעה באזור זה אינה רק מגבילה, אלא עלולה להוביל לפיצוי תנועתי שגוי ולפציעות משניות בחלקי גוף אחרים.
הגורמים השכיחים לכאב זה נעים בין מתיחות שרירים ודלקות בגידים, ועד לחוסר איזון שרירי ותנועתיות מוגבלת של בית החזה. גורמי הסיכון המרכזיים כוללים עלייה חדה מדי בעצימות האימונים, טכניקה לקויה, עייפות שרירית מצטברת, ואף יציבה לקויה מחוץ לשעות הפעילות (כמו ישיבה ממושכת מול מסכים). כדי למנוע השבתה ממושכת, תוכנית מניעה מותאמת אישית היא הכרחית. מאמר זה יסקור את הגורמים המובילים לכאבי גב עליון בספורט, ימפה את גורמי הסיכון הייחודיים לספורטאים ויציג אסטרטגיות מניעה מעשיות לשמירה על חוסן הגוף.
כאבי גב עליון אצל ספורטאים: גורמים, גורמי סיכון ודרכי מניעה – רקע
כאבי גב עליון אצל ספורטאים: למה חשוב להתייחס אליהם מוקדם? כאבי גב עליון אצל ספורטאים מתייחסים בדרך כלל לכאב באזור עמוד השדרה החזי, השכמות, בסיס הצוואר, הצלעות והחיבור בין הצוואר לגב העליון. זהו אזור מרכזי בשרשרת התנועה הספורטיבית: הוא מחבר בין הצוואר, בית החזה, הכתפיים, הזרועות, הגב התחתון והאגן. לכן כאב באזור זה יכול להשפיע על ריצה, שחייה, זריקה, הרמת משקולות, חתירה, אומנויות לחימה, כדורסל, כדורעף, טניס, התעמלות וענפי ספורט נוספים.
כאב גב עליון הוא לא תמיד “שריר תפוס”
אצל ספורטאים, כאב גב עליון יכול לנבוע מעומס שרירי, מגבלה בתנועתיות עמוד השדרה החזי, עומס על מפרקי הצלעות, שליטה לקויה של השכמות, עומס אימונים גבוה מדי, פציעה ישירה, טכניקה לא יעילה או פציעת עומס. לעיתים נדירות יותר, הכאב עלול להעיד על שבר מאמץ בצלע, בעיה עצבית, פגיעה בעמוד השדרה או מצב רפואי שדורש בירור. לכן חשוב לאבחן את מקור הכאב לפני שמתחילים טיפול, תרגול או חזרה מלאה לאימונים.
שכיחות כאבי גב אצל ספורטאים
כאבי גב הם תלונה שכיחה בקרב ספורטאים, אם כי רוב המחקר עוסק בגב תחתון ובצוואר יותר מאשר בגב עליון בלבד. במחקר חתך גדול שכלל 1,114 ספורטאי עילית בגרמניה, שכיחות כאבי הגב לאורך החיים הייתה גבוהה מאוד, והחוקרים מצאו הבדלים לפי ענף ספורט, גיל, מין ונפח אימון (Fett, 2017).
נתונים על גב, צוואר וענפי ספורט
סקירה שיטתית על כאבי גב בספורט מצאה שונות גדולה מאוד בין מחקרים, ענפים ושיטות מדידה, אך הדגישה כי ספורטאים בענפים כמו חתירה, סקי למרחקים, התעמלות וענפים עם עומס חוזר על עמוד השדרה עשויים לדווח על שיעורי כאב גבוהים (Trompeter, 2017). סקירה שיטתית על כאבי צוואר אצל ספורטאים מצאה שכאב צוואר נפוץ גם הוא, עם שכיחות שבועית של 8%–45%, שכיחות שנתית של 38% – 73% ושכיחות לאורך החיים של כ־48% (Noormohammadpour, 2018).
כאבי גב עליון בכדורסל, שחייה, חתירה וענפי זריקה
בכדורסל, סקירה שיטתית מצאה שכאבי גב וממצאים שריר־שלדיים הם בעיה משמעותית, עם שכיחות כוללת של כאבי גב סביב 43% בקרב שחקנים שנכללו במחקרים, ושכיחות גבוהה יחסית של כאבי צוואר (de Carvalho Borges, 2023). בענפי זריקה, כמו בייסבול, כאב באזור הגב העליון והצלעות יכול להיות קשור לעומס סיבובי חוזר של הגו, בעיקר כאשר קיימים נפחי זריקה גבוהים, מהירות גבוהה או חוסר איזון בכוח הגו (Schowalter, 2022).
גורמים לכאבי גב עליון אצל ספורטאים
כאבי גב עליון נובעים בדרך כלל משילוב של עומס, תנועה, התאוששות ויכולת גופנית. הסיבה אינה תמיד “חוליה שזזה” או “יציבה לא טובה”. ברוב המקרים מדובר במערכת שלמה: שרירי גב, צוואר, שכמות, צלעות, כתפיים, נשימה, תנועתיות, שליטה מוטורית, כוח, טכניקה וניהול עומסים.
עומס יתר ואימון לא מדורג
אחד הגורמים המרכזיים לכאב הוא עלייה מהירה מדי בעומס האימון. כאשר ספורטאי מוסיף יותר מדי נפח, עצימות, תרגילים חדשים, משקלים כבדים או אימונים תחרותיים בלי הסתגלות הדרגתית, הרקמות עלולות להגיב בכאב. מודל “פרדוקס האימון־פציעה” מדגיש שאימון עצמו אינו האויב; להפך, עומס מדורג יכול לבנות עמידות. הבעיה נוצרת כאשר עומס חד גבוה בהרבה מהיכולת שנבנתה לאורך זמן (Gabbett, 2016).
תנועתיות מוגבלת בעמוד השדרה החזי
עמוד השדרה החזי צריך לאפשר יישור, כפיפה, סיבוב ותנועה משולבת עם הצלעות והשכמות. כאשר האזור נוקשה מדי, ספורטאי עלול “לגנוב” תנועה מהצוואר, מהכתף או מהגב התחתון. סקירה על תרגילי עמוד שדרה חזי בספורט הדגישה כי תנועתיות, שליטה מוטורית, סבולת וכוח באזור החזי חשובים לתפקוד שרשרת התנועה ולצמצום עומס עודף באזורים אחרים (Heneghan, 2020).
שליטה לקויה בשכמות
השכמות הן בסיס התנועה של הכתפיים. כאשר תנועת השכמה אינה מתואמת היטב עם תנועת הזרוע והגב העליון, עלול להיווצר עומס על הכתף, הצוואר והגב העליון. חשוב להדגיש: דיסקינזיה של השכמה אינה “אבחנה” בפני עצמה, אלא ליקוי תנועתי שצריך לפרש לפי הקשר קליני. סקירה עדכנית הדגישה כי יש להעריך את השכמה כחלק מהתפקוד הכולל של הכתף והגו, ולא כבעיה מבודדת (Sciascia, 2022).
גורמי סיכון לכאבי גב עליון אצל ספורטאים
גורמי הסיכון משתנים לפי ענף הספורט. שחיינים, למשל, מבצעים תנועות כתף חוזרות מעל הראש. שחקני כדורעף וטניס משלבים קפיצה, הקשתה, סיבוב ופעולות זריקה או חבטה. מרימי משקולות מתמודדים עם עומסים דחיסתיים וכוחות ייצוב גבוהים. חותרים מתמודדים עם כפיפה ויישור חוזרים תחת מאמץ. אצל כל אחד מהם הגב העליון משתתף בצורה אחרת.
גיל, מין ונפח פעילות
במחקר על ספורטאי עילית נמצא כי שכיחות כאבי הגב עלתה עם גיל, ונמצאו הבדלים בין נשים וגברים ובין ענפים שונים (Fett, 2017). במחקר בקרב ספורטאי תיכון נמצא כי כאבי גב משמעותיים היו קשורים למאפיינים ספורטיביים ואישיים, והחוקרים הדגישו כי כאב בתדירות ובעוצמה גבוהות עלול לפגוע בתפקוד, בשינה, באיכות חיים ובהשתתפות ספורטיבית (Noll, 2017).
עומס חוזר בענפים מעל הראש
בענפי ספורט מעל הראש, כמו שחייה, כדורעף, טניס, כדוריד ובייסבול, הגב העליון משתתף בהעברת כוח מהרגליים והאגן אל הזרוע. כאשר יש מגבלה בסיבוב החזי, חולשת שרירי שכמה או תזמון לא טוב של הגו, הכתף והצוואר עשויים לשלם את המחיר. במחקרי סיכון נמצא כי דיסקינזיה של השכמה אצל ספורטאים ללא כאב נקשרה לעלייה של 43% בסיכון לכאב כתף בהמשך, אם כי מדובר בקשר סיכון ולא בהוכחת סיבה יחידה (Hickey, 2018).
טכניקה, התאוששות ושינה
טכניקה לקויה, עייפות מצטברת, חוסר שינה והתאוששות לא מספקת יכולים להגביר כאבי גב עליון. כאשר ספורטאי מתעייף, השליטה בגו ובשכמות עלולה לרדת. תנועה שהייתה יעילה בתחילת האימון הופכת לפחות מדויקת בסופו. לכן כאב שמופיע בעיקר בסוף אימון או אחרי רצף אימונים צפוף יכול להעיד על בעיית עומס, לא בהכרח על נזק מבני.
דגלים אדומים בכאבי גב עליון אצל ספורטאים
ברוב המקרים כאב גב עליון בספורט אינו מסוכן, אך יש סימנים שמחייבים בדיקה רפואית. כאב לאחר חבלה משמעותית, קושי בנשימה, כאב חד בצלעות, כאב שמחמיר בלילה, ירידה לא מוסברת במשקל, חום, נימול, חולשה בידיים או ברגליים, כאב מקרין עם סימנים עצביים, או כאב שמחמיר במהירות — כל אלה דורשים בירור.
מתי לחשוד בשבר מאמץ בצלע?
בענפי זריקה וחתירה, כאב ממוקד בצלע או בגב העליון שמחמיר בעומס, בשיעול, בנשימה עמוקה או בתנועות סיבוביות עשוי להעלות חשד לפציעת מאמץ בצלע. סקירה על שברי צלע אצל מגישי בייסבול מקצועיים הדגישה כי עומס חוזר, מהירות זריקה גבוהה, חוסר איזון בכוח הגו, טכניקה לקויה וחסרים המשפיעים על בריאות העצם עשויים להיות גורמי סיכון (Schowalter, 2022).
אבחון כאבי גב עליון אצל ספורטאים
אבחון נכון מתחיל בהבנת הספורט. המטפל צריך לדעת באיזה ענף מדובר, מה דרישות התנועה, מתי הכאב מופיע, האם הייתה פגיעה חדה, האם יש כאב בנשימה, האם הכאב מופיע בחימום או רק בעומס גבוה, והאם היו שינויים באימונים. בלי להבין את הספורט, קל לפספס את הגורם האמיתי.
בדיקה גופנית ותפקודית
בדיקה טובה כוללת טווחי תנועה של הצוואר, הגב העליון והכתפיים; תנועת שכמות; נשימה וצלעות; כוח שרירי גב, שכמות וגו; בדיקת תחושה וכוח עצבי לפי הצורך; ובדיקות תפקודיות דומות לענף הספורט. לדוגמה, שחיין צריך להיבדק בתנועות מעל הראש, חותר בתנועות משיכה וסיבוב, ומרים משקולות בתבניות הרמה ונשיאת עומס.
מתי צריך הדמיה?
לא כל כאב דורש צילום, אולטרסאונד או MRI. הדמיה נשקלת כאשר יש חבלה, חשד לשבר, כאב ממוקד בצלע, כאב שאינו משתפר, תסמינים עצביים, כאב לילה חריג או חוסר התאמה בין הבדיקה לבין התסמינים. בספורטאים, הדמיה צריכה לענות על שאלה קלינית ברורה ולא לשמש תחליף לבדיקה תפקודית.
דרכי מניעה לכאבי גב עליון אצל ספורטאים
מניעה יעילה אינה מסתכמת במתיחה אחת או תרגיל אחד. היא כוללת ניהול עומסים, חימום, תנועתיות, כוח, שליטה מוטורית, התאוששות, טכניקה והקשבה לסימנים מוקדמים. גישת TRIPP למניעת פציעות מדגישה שלא מספיק לזהות גורמי סיכון; צריך לוודא שתוכנית המניעה באמת מיושמת בסביבת האימון ולא נשארת רק כהמלצה תאורטית (Finch, 2006).
ניהול עומסים חכם
הדרך הראשונה למנוע כאב היא להימנע מקפיצות חדות מדי בעומס. עלייה בנפח אימון, משקלים, מספר זריקות, מספר בריכות, זמן רכיבה או עצימות צריכה להיות הדרגתית. חשוב במיוחד לשים לב לחזרה מפציעה, חופשה, מחלה או הפסקה. גם ספורטאי חזק עלול להיפצע אם הוא חוזר מהר מדי לעומס שהיה רגיל אליו בעבר.
חימום ותנועה לפני אימון
חימום טוב כולל העלאת דופק, תנועתיות של בית החזה, כתפיים וצוואר, הפעלה של שרירי שכמה וגו, והתקדמות הדרגתית לתנועות הספורט. סקירה על אימון נוירומוסקולרי למניעת פציעות מצאה עדויות לכך שתוכניות הכוללות שיווי משקל, שליטה, כוח ותיאום יכולות להפחית סוגים מסוימים של פציעות ספורט (Hübscher, 2010).
תרגילי תנועתיות לגב עליון
תרגילי תנועתיות לעמוד השדרה החזי יכולים לכלול רוטציות עדינות, פתיחת בית חזה, תרגילי נשימה, תנועות על גליל, תרגילי “thread the needle” ותרגילי סיבוב בישיבה או בעמידת שש. המטרה אינה להכריח טווח, אלא לשפר איכות תנועה. אצל ספורטאים בענפי זריקה ושחייה, תנועתיות חזית־חזה טובה יכולה להפחית פיצוי בצוואר ובכתף.
חיזוק שרירי שכמות וגב עליון
שרירי הטרפז האמצעי והתחתון, מעוינים, מסור קדמי, זוקפי גב, שרירי צוואר עמוקים ושרירי ליבה משתתפים ביציבות הגב העליון. תרגילים כמו חתירות, Y-T-W, הרמות ידיים מבוקרות, נשיאת משקל, תרגילי מסור קדמי ותרגילי גו יכולים לעזור. חשוב לבצע אותם בטכניקה טובה ובמינון מותאם לענף.
כירופרקטיקה לכאבי גב עליון אצל ספורטאים
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מתוכנית טיפול ושיקום שמרנית, במיוחד כאשר הכאב קשור למגבלה תנועתית, עומס מכני, נוקשות בעמוד השדרה החזי, כאב צוואר־שכמות או הפרעה תפקודית. טיפול כירופרקטי עשוי לכלול הערכה של עמוד השדרה, צלעות, שכמות וכתפיים; טיפול ידני; מוביליזציות; מניפולציות מותאמות; הדרכת תנועה; ותרגול לשיפור שליטה וכוח.
כירופרקטיקה כחלק מתוכנית רב־מקצועית
הספרות העדכנית על טיפול ידני בספורט מדגישה שטיפול ידני יכול להיות כלי שימושי לשינוי כאב ותנועה בטווח הקצר, אך הוא יעיל יותר כאשר הוא משולב עם תרגול, חינוך, ניהול עומסים וחזרה הדרגתית לספורט (Short, 2023). סקירות על מניפולציה ומוביליזציה לכאבי צוואר מצאו אפשרות לשיפור בכאב ובתפקוד בחלק מהמטופלים, אך איכות הראיות משתנה ולכן אין לראות בטיפול ידני פתרון יחיד (Gross, 2015; Coulter, 2019).
מתי להיזהר מטיפול ידני?
אין לבצע טיפול ידני אגרסיבי כאשר יש חשד לשבר, חבלה משמעותית, כאב צלע חריף, סימנים נוירולוגיים, מחלה מערכתית, כאב לילה חריג או החמרה מהירה. במצבים כאלה יש צורך בבירור רפואי לפני טיפול. כירופרקטיקה יכולה להיות גורם מועיל, אך היא אינה מחליפה אבחון רפואי כאשר קיימים סימני אזהרה.
תוכנית מניעה מעשית לספורטאים
תוכנית מניעה טובה מתחילה בשאלה: מה הספורט דורש מהגב העליון? אצל שחיין הדגש יהיה על תנועתיות חזה, שליטה בשכמה וסבולת כתפיים. אצל חותר הדגש יהיה על סבולת גב וגו, טכניקה וניהול נפחי אימון. אצל מרים משקולות הדגש יהיה על יציבות בית חזה, שליטה בעומס וטכניקת נשימה. אצל שחקן כדורעף או טניס הדגש יהיה על סיבוב חזי, תזמון גו־כתף וכוח מתפרץ.
עקרונות יישום
מומלץ לשלב 8 – 12 דקות של עבודה ייעודית על גב עליון 3 – 5 פעמים בשבוע, בהתאם לענף ולעומס האימונים. התוכנית יכולה לכלול תנועתיות חזית, חיזוק שכמות, תרגילי נשימה, שליטה בגו ותרגול תנועה ספציפי לענף. חשוב להעלות עומסים בהדרגה ולמדוד תגובה: כאב קל שחולף מהר אינו תמיד בעיה, אך כאב שמתגבר מאימון לאימון דורש התאמה.
טעויות נפוצות במניעת כאבי גב עליון
טעות נפוצה היא להתייחס לכאב גב עליון כבעיה מקומית בלבד. לעיתים המקור הוא דווקא עומס בכתף, חולשה בגו, טכניקה לקויה, עומס אימונים או התאוששות ירודה. טעות נוספת היא לבצע רק מתיחות. אם הבעיה קשורה לחוסר כוח או סבולת, מתיחות בלבד לא יספיקו. טעות שלישית היא להפסיק פעילות לחלוטין במקום להתאים עומס.
למה לא כדאי להתעלם מכאב חוזר?
כאב שחוזר בכל אימון, מופיע מוקדם יותר עם הזמן או גורם לשינוי טכניקה הוא סימן שהמערכת אינה מסתגלת לעומס הנוכחי. התעלמות ממנו עלולה להוביל לפציעה משמעותית יותר, ירידה בביצועים או פיצוי באזורים אחרים. מניעה אמיתית מתחילה כאשר מתייחסים לכאב קטן לפני שהוא הופך להשבתה.
סיכום: איך למנוע כאבי גב עליון בספורט?
כאבי גב עליון אצל ספורטאים נובעים לרוב משילוב של עומס אימונים, תנועתיות, שליטה בשכמות, טכניקה, כוח, התאוששות ודרישות ענף הספורט. השכיחות של כאבי גב וצוואר בקרב ספורטאים משמעותית, גם אם המחקר על הגב העליון לבדו עדיין מוגבל. מניעה יעילה כוללת אבחון תפקודי, ניהול עומסים, חימום איכותי, תרגילי תנועתיות, חיזוק גב עליון ושכמות, התאוששות טובה וזיהוי מוקדם של דגלים אדומים.
כירופרקטיקה יכולה להועיל כחלק מגישה שמרנית ורב־מקצועית, בעיקר כאשר היא משולבת עם תרגול פעיל, הדרכה וניהול עומסים. עם זאת, כאשר יש חשד לפציעה חמורה, שבר מאמץ, כאב עצבי או סימנים מערכתיים – יש לפנות לבדיקה רפואית לפני המשך טיפול או אימון.
References:
Bahr, R., Clarsen, B., Derman, W., Dvorak, J., Emery, C. A., Finch, C. F., Hägglund, M., Junge, A., Kemp, S., Khan, K. M., Marshall, S. W., Meeuwisse, W., Mountjoy, M., Orchard, J. W., Pluim, B. M., Quarrie, K. L., Reider, B., Schwellnus, M., Soligard, T., Stokes, K. A., Timpka, T., Verhagen, E., Bindra, A., Budgett, R., Engebretsen, L., Erdener, U., & Chamari, K. (2020). International Olympic Committee consensus statement: Methods for recording and reporting of epidemiological data on injury and illness in sport 2020. British Journal of Sports Medicine, 54(7), 372-389. doi:10.1136/bjsports-2019-101969.
Coulter, I. D., Crawford, C., Vernon, H., Hurwitz, E. L., Khorsan, R., Suttorp Booth, M., & Herman, P. M. (2019). Manipulation and mobilization for treating chronic nonspecific neck pain: A systematic review and meta-analysis for an appropriateness panel. Pain Physician, 22(2), E55-E70.
Fett, D., Trompeter, K., & Platen, P. (2017). Back pain in elite sports: A cross-sectional study on 1114 athletes. PLOS ONE, 12(6), e0180130. doi:10.1371/journal.pone.0180130.
Finch, C. (2006). A new framework for research leading to sports injury prevention. Journal of Science and Medicine in Sport, 9(1-2), 3-9. doi:10.1016/j.jsams.2006.02.009.
Gabbett, T. J. (2016). The training-injury prevention paradox: Should athletes be training smarter and harder? British Journal of Sports Medicine, 50(5), 273-280. doi:10.1136/bjsports-2015-095788.
Gross, A., Langevin, P., Burnie, S. J., Bédard-Brochu, M. S., Empey, B., Dugas, E., Faber-Dobrescu, M., Andres, C., Graham, N., Goldsmith, C. H., Brønfort, G., Hoving, J. L., & LeBlanc, F. (2015). Manipulation and mobilisation for neck pain contrasted against an inactive control or another active treatment. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2015(9), CD004249. doi:10.1002/14651858.CD004249.pub4.
Heneghan, N. R., Lokhaug, S. M., Tyros, I., Longvastøl, S., & Rushton, A. (2020). Clinical reasoning framework for thoracic spine exercise prescription in sport: A systematic review and narrative synthesis. BMJ Open Sport & Exercise Medicine, 6(1), e000713. doi:10.1136/bmjsem-2019-000713.
Hickey, D., Solvig, V., Cavalheri, V., Harrold, M., & McKenna, L. (2018). Scapular dyskinesis increases the risk of future shoulder pain by 43% in asymptomatic athletes: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Sports Medicine, 52(2), 102-110. doi:10.1136/bjsports-2017-097559.
Hübscher, M., Zech, A., Pfeifer, K., Hänsel, F., Vogt, L., & Banzer, W. (2010). Neuromuscular training for sports injury prevention: A systematic review. Medicine & Science in Sports & Exercise, 42(3), 413-421. doi:10.1249/MSS.0b013e3181b88d37.
Noll, M., Silveira, E. A., & Avelar, I. S. (2017). Evaluation of factors associated with severe and frequent back pain in high school athletes. PLOS ONE, 12(2), e0171978. doi:10.1371/journal.pone.0171978.
Noormohammadpour, P., Farahbakhsh, F., Farahbakhsh, F., Rostami, M., & Kordi, R. (2018). Prevalence of neck pain among athletes: A systematic review. Asian Spine Journal, 12(6), 1146-1153. doi:10.31616/asj.2018.12.6.1146.
Rossi, M. K., Pasanen, K., Heinonen, A., Myklebust, G., Kannus, P., Kujala, U. M., Tokola, K., & Parkkari, J. (2018). Incidence and risk factors for back pain in young floorball and basketball players: A prospective study. Scandinavian Journal of Medicine & Science in Sports, 28(11), 2407-2415. doi:10.1111/sms.13237.
Schowalter, S., Le, B., Creps, J., & McInnis, K. C. (2022). Rib fractures in professional baseball pitchers: Mechanics, epidemiology, and management. Open Access Journal of Sports Medicine, 13, 89-105. doi:10.2147/OAJSM.S288882.
Sciascia, A., & Kibler, W. B. (2022). Current views of scapular dyskinesis and its possible clinical relevance. International Journal of Sports Physical Therapy, 17(2), 117-130. doi:10.26603/001c.31727.
Short, S., Tuttle, M., & Youngman, D. (2023). A clinically-reasoned approach to manual therapy in sports physical therapy. International Journal of Sports Physical Therapy, 18(1), 262-271. doi:10.26603/001c.67936.
Trompeter, K., Fett, D., & Platen, P. (2017). Prevalence of back pain in sports: A systematic review of the literature. Sports Medicine, 47(6), 1183-1207. doi:10.1007/s40279-016-0645-3.