פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה

פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה? כולנו מכירים את חמשת החושים: ראייה, שמיעה, טעם, מגע וריח. חוש נוסף הוא חוש הפרופריוספציה (חישה עצמית). החוש הזה בניגוד לחושים האחרים שחשים את העולם סביבנו מספק לנו מידע העוסק בגופנו. ליתר דיוק רצף מידע על התנועה ועל המנח של חלקי הגוף שלנו.

חוש הפרופריוספציה (Proprioception) פועל באופן אוטומטי בלי שנהיה מודעים לו. ללא החוש הזה לא ניתן לבצע פעולות באופן אוטומטי. בלי החוש הזה היינו צריכים במהלך ההליכה להתבונן ללא הרף על הרגליים כדי לא ליפול. ללא החוש היינו צריכים להביט בקביעות על הידיים כדי ללפות חפץ או לגרד באף. המשמעות של חוש פרופריוספציה לקוי היא בין היתר שכיחות גבוהה של נפילות ופציעות. שיקום פרופריוספציה קריטי למניעת הפגיעות הללו. במאמר הנוכחי: "פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה" נענה על השאלות הללו.

פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה – רקע

אנו שומעים על חמשת החושים – ראייה, שמיעה, טעם, ריח ומגע. אך ישנו חוש חמישי משמעותי – חוש הפרופריוספציה (Proprioception). זהו החוש שמאותת לנו על מצב הגוף שלנו מבלי שנשים לב לכך. תחושת הגוף, התנועה והמנח של חלקיו נשענת עליו. הפרופריוספציה מאפשרת לנו לנוע בחופשיות וביעילות מבלי לחשוב באופן מודע על הסביבה שלנו או על חלקי הגוף שלנו. פרופריוספציה, הידועה גם בשם קינסתזיה חשובה להיבטים רבים של תפקוד האדם, כגון:

• יציבה, שיווי משקל, קואורדינציה, שליטה מוטורית ולמידה מוטורית.

מערכת חשוב זאת מקבלת את המידע שלה מפרופריוצפטורים, שהם נוירונים חושיים מיוחדים הממוקמים בשרירים, בגידים ובמפרקים. לקות בחוש הזה בגלל פציעות, מחלות, הזדקנות ועוד מקשה על תפקוד יומיומי. מערכת פרוצפטיבית לקויה אחראית בין השאר לתדירות גבוהה של נפילות ופציעות. שיקום פרופריוספציה נכון עשוי להפחית סיכונים אלה ולשפר איכות חיים ותפקוד מוטורי.  במאמר "פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה" נפרט:

• מהי פרופריוספציה ואופן תפקןדה
• למה היא חשובה, וכיצד היא מונעת פציעות
• כיצד מאבחנים ליקויים במערכת חשובה זאת
• גישות הטיפול בליקויים המתגלים בחוש הפרופריוספציה על דגש על טיפול כירופרקטי

מהי פרופריוספציה ואיך היא פועלת?

חוש הפרופריוספציה, או קינסתזיה, הוא היכולת לחוש את תנועת הגוף והמנח של מפרקי ושרירי הגוף. תחושה זו מתווכת על ידי פרופריוצפטורים. אלה הם גופי חישה בשרירים (muscle spindles), גידים (Golgi tendon organs), רצועות ומפרקים, אשר שולחים מידע למערכת העצבים המרכזית על מיקום המפרקים, זוויות, טונוס השרירים ומהירות שינוי (Proske & Gandevia, 2012).

מערכת זו פועלת במקביל לחושים הוויזואליים והוסטיבולריים, והמידע משולב במוח ובפרט במוח הקטן. במערכת העצבים המרכזית, המוח הקטן מעבד ומשלב את כלל המידע. לאחר העיבוד המוח מוציא פקודות שמווסתות באופן מתמשך את התנועה ואת איכותה. הבקרה והוויסות של התנועה (משוב) מאפשרים:

• הפעלה חלקה של מנגנוני תנועה, יציבה ותגובה מהירה לשינויים סביבתיים.

התחושות מוטמעות בתבניות מוטוריות תת-מודעות המאפשרות ביצוע מטלות מורכבות ללא קשב רציף (Sherrington, 1906). מערכת העצבים המרכזית משמרת אצלה תבנית של ביצוע נכון ומוצלח של פעולות שכיחות. ולאחר מכן היא משווה את הביצוע הנוכחי לתבנית המוצלחת. כך למשל לאחר שלמדנו לנהוג או לשחות תבנית המטלות הללו נרשם במוח. ולאחר מכן פעולות הנהיגה או השחייה מתבצעות באופן חלק ועם תיקונים מינימליים.

פרופריוספציה למה היא חשובה?

חוש פרופריוספציה לקוי יכול להמחיש לנו את החשיבות העצומה שיש לחוש זה על התפקוד היום יומי שלנו. לקות של חוש הפרופריוספציה בגין פגיעה בכול אחד מהמרכיבים שלו תעוור את מערכת העצבים המרכזית. בשל העיוורון הזה אנו עלולים לגרום להפרעות הבאות (Han et al., 2016):

• היציבה שלנו עלולה להיפגע וכך גם איכות ואופן ביצוע התנועות.
• ההתנהלות שלנו תהיה מסורבלת, לא מדויקת ועם קשיים שונים בביצוע מטלות. נפגין קושי בתכנון תנועות, קושי בביצוע תנועות, קושי בהערכת הכוח הנדרש לביצוע תנועות ועוד.
• נבצע מטלות באופן מסורבל תוך הפלת חפצים, היתקלות בגופים שונים, שימוש מוגזם בכוח, חוסר יכולת לבצע תנועות מורכבות, חוסר יציבות ועוד.
• חוש פרופריוספציה לקוי יחייב אותנו לפעולות איטיות שמצויות תחת פיקוח של מערכת הראייה בגלל חוסר היכולת של הראייה לפקח בו זמנית על פעולות רבות ומורכבות.

ליקוי תפקודי של החוש החשוב הזה מהווה גורם סיכון לפציעות ספורט, דלקות וכאבים (Verywell Health. 2024). חוש זה מאפשר בין היתר:

• לשחיין לדעת היכן להניח את היד גם כאשר העיניים שלו עצומות.
• לאיש הצועד בדרכים ללכת בחשכה מוחלטת ללא כל יכולת לראות את רגליו.

גם השחיין וגם הצועד בדרכים מבצעים את פעולותיהם המורכבות בלי להיתקל באנשים שפועלים לידם. השחיין, הרקדן והצועד מבצעים את פעולותיהם באמצעות תנועות מדויקות וגם חסכניות מבחינה אנרגטית. החוש שאחראי ליכולות הללו הוא חוש הפרופריוספציה. חוש זה פועל ברקע ומאפשר לנו "לראות" את התנועה בלי להשתמש בעיניים ובלי שנהיה מודעים לכך.

שכיחות ליקויי פרופריוספציה

מחקרים מצביעים על שכיחות משמעותית של ליקויי פרופריוספציה במצבים שונים:

•  לאחר שבץ מוחי, היקף הליקויים מגיע לכ־30-48% בגפיים עליונות (Rand et al., 2018).
•  אחרי שבץ, בקרב כלל הנבדקים, כ־50-60% סבלו מליקוי פרופריוספציה, עם שגיאות גבוהות יותר בתנועות מסוימות (Tulimieri et al., 2024).
•  באוכלוסיה הכללית, שכיחות לקות חושית (כולל פרופריוספציה) היא כ־42%; הפרופריוספציה היא סוג שכיח של ליקוי חושי (Bastos et al., 2025).
•  באנשים עם פציעות קרסול כרוניות, נראו ליקויים ניכרים בפרופריוספציה שיש להם קשר ישיר ליציבות והסתברות לפציעות חוזרות (Liu et al., 2024).
•  אצל נערים עם עיוותי עמוד שדרה (ספונדילוליזה), ליקויים פרופריוספטיביים מתואמים עם חוסר יציבות ופוסטורולוגיה לקויה (Koura et al., 2025).

גורמים וגורמי סיכון לליקויי פרופריוספציה

• גיל מבוגר – ירידה בפעילות ותפקוד פרופריוצפטיביים מובילה לירידה ביציבות ולנפילות (Verywell Health. 2024).
• פציעות חוזרות – פציעות מפרקים, שרירים או גידים עשויות לפגוע בגופי החישה.
• מצבים נוירולוגיים – כמו שבץ, פרקינסון, פגיעה מוחית פוסט-טראומטית (Li et al., 2024; Rand et al., 2018).
• עיוות עמוד שדרה – כמו עקמת משפיעים על אינטגרציה חישה-תנועה (Koura et al., 2025).

תסמינים אופייניים של ליקוי במערכת פרופריוספציה

לקות פרופריוספציה באה לידי ביטוי בדרכים שונות:

• חוסר יציבות סטטית או דינמית – תוך כדי תנועה.
• הופעת תנועות לא מדויקות חלקיות או מוגזמות (דיסמטריה).
• קשיים ביכולת לבצע תנועות עדינות כמו כתיבה, הליכה חשוכה או גריפ מדויק.
• הסתמכות מוגברת על ראייה לצורך תנועה.
• סיכוי גבוה יותר לנפילות ופציעות פתאומיות (נפילה בזמן הליכה, פציעת קרסול, וכד') (Verywell Health. 2024).

אבחון ליקויים פרופריוספטיביים

לאחר לקיחת היסטוריה ותסמינים, שיטות אבחון כוללות:

1. ביצוע תנועות עם עיניים עצומות כגון עמידה על רגל אחת (Romberg Test) עם או בלי עצימת עיניים. הליכת טנדם בעיניים עצומות (Verywell Health, 2024). אהובה על שוטרים שבוחנים נהגים שיכורים.
2. מדידת פרופריוספציה באיברים – כמו פרופריוספציה ברגליים או ידיים תוך נטרול חוש הראייה. למשל: מיקום פסיבי של היד או של הרגל של הנבדק בחלל ולבקש מהנבדק למקם את היד השנייה או את הרגל השנייה באותו מיקום.
3. בדיקות איזון ופוסטורולוגיה – שימוש בלוח לא יציב למעקב אחר זמן יציבות (Liu et al., 2024). 

טיפול ושיקום של החוש הפרופריוצפטיבי

יש לציין שככול שנקדים לטפל בחוש הזה כך גם יעלו הסיכויים לשקמו. מלבד הקושי לרפא פציעות כרוניות הפוגעות בהכרח בחוש הפרופריוספציה חשוב לתת את הדעת גם על השפעתן על "רישום התנועה" במוח. פציעות כרוניות גורמות להתנהגות ביומכנית לקויה ולפיכך גם להטבעת תבניות תנועה לקויות במוח. התוצאה עלולה להיות ביצוע מתמשך של תנועות לא נכונות על כל המשתמע מכך. ישנן מספר גישות לשיפור המערכת הפרופריוצפטיבית:

 טיפול שמרני ותרגול

• שיקום כלל-מערכתי דרך תרגילים לאיזון, שיווי משקל, כוח וקואורדינציה.
• שימוש בכלים כמו טאי צ'י, יוגה, אימונים על לוח שיווי משקל או על כדור כושר לשיפור מערכת הפרופריוספציה (Verywell Health, 2024).
• בנבדקים עם קרסול רפוי, שילוב תרגול פרופריוצפטיבי והגברת כוח השרירים מוביל לשיפור משמעותי ביציבות (Liu et al., 2024).

טיפול כירופרקטי 

שימור/התאמת מבנה עמוד השדרה ומפרקים באמצעות מניפולציות והנעות עשוי לשפר אינטגרציה חושית. מחקרים מצביעים על שיפור איכות התנועה ותגובה מוטורית לאחר טיפול בכירופרקטיקה (Haavik & Murphy, 2012). הטיפול הכירופרקטי עשוי לשפר קואורדינציה מוטורית, תגובת זמן ותפקוד עצבי (Haavik & Murphy, 2012); (Lelic et al., 2016). טיפול משולב עם שיקום פרופרוצפטיבי משפר ביצועים מבצעיים, עצמאות ומונע פציעות (Kaizo Health, 2025).

 ראיות ועדויות 

סקירה שיטתית לתפקיד הכירופרקט במניעת נפילות מדגישה תפקיד קריטי של פרופריוספציה ובקרה תחושתית בזקנה (Grabowska et al., 2022). בראיון עם חולים שעברו טיפול כירופרקטי, נמצא שיפור בזמני תגובה מוטורית (Haavik & Murphy, 2012).

שיקום פרופריוספציה למניעת פציעות

אימון חוש פרופריוספציה ושיפורו חשובים על כן גם לצורך ביצוע תנועות באופן מדויק ונכון וגם לצורך הפחתת הנטייה להיפצע. חשוב לזכור שאמנם חוש פרופריוספציה לקוי יכול לגרום לפציעות אך גם פציעות יכולות לגרום ללקות לחוש פרופריוספציה לקוי. כך למשל, בשל:

• "סיבוב" הברך יתפתחו כאבי ברכיים אך הנזק עלול להקיף בין היתר גם את מגוון החיישנים הממוקמים ברקמות המצויות בתוך הברך ומסביבה.
• בשל צליפת שוט יתפתחו קרוב לוודאי גם כאבי צוואר אך הנזק יכול לכלול גם את החיישנים המרובים במקום.

הפציעה של החיישנים הללו משמעותה שליחת מידע לא מדויק אל המוח ועיבוד לקוי שיכול להוביל לפגיעה באיכות היציבה, לביצוע תנועות לקויות ולסיכוי מוגבר לפציעות נוספות. עקב מידע לקוי זה יכולה גם מערכת העצבים המרכזית לשנות את דפוסי התנועה התקינים ש"מוקלטים" אצלה ובכך להנציח אופן עבודה לקוי.

ישנם חוקרים שטוענים שחוסר ההתאמה בין המידע הלקוי שמגיע למוח מהחיישנים שנפגעו באזור הצוואר לבין המידע המגיע למוח מהמערכת הווסטיבולרית וממערכת הראייה עלולים לגרום גם לוורטיגו וסחרחורות.

פרופריוספציה מהי ולמה היא חשובה: סיכום ומסקנות

פרופריוספציה היא חוש מרכזי, פחות מוכר לעומת חמשת החושים, אך חיוני לתנועה, יציבה, קואורדינציה ושיפור ביצועים. ליקויים בו נפוצים באוכלוסיות שונות – השרויה לאחר שבץ, בקרב פצועים כרוניים, בגיל המבוגר ובעקמת.

ליקוי פרופריוספציה מוביל לחוסר תמיכה תחושתית, קשיים בתיאום תנועתי ולהגברת הסיכון לנפילות ופציעות. אבחון מוקדם באמצעות בדיקות איזון, תנועה ורגישות יכול להצביע על ליקוי ולאפשר מודל שיקום מוקפד. טיפול משולב מספק דרך יעילה לשיקום יציבות, מניעת פציעות ושיפור תפקוד מאוזן ביומי. שילוב כזה צריך לכלול:

• שיקום פרופרוצפטיבי ותרגול תנועתי.
• טיפול כירופרקטי ליישור ושיפור זרימת מידע.
• תרגולים לביסוס מחדש של מסלולים מוטוריים תקינים.

References:

Bastos VS, Faria CDCM, Faria-Fortini I, Scianni AA. Prevalence of sensory impairments and its contribution to functional disability in individuals with acute stroke: A cross-sectional study. Rev Neurol (Paris). 2025 Mar;181(3):210-216. 

Han, J., Waddington, G., Adams, R., Anson, J., & Liu, Y. (2016). Assessing proprioception: A critical review of methods. Journal of Sport and Health Science, 5(1), 80-90. https://doi.org/10.1016/j.jshs.2014.10.004

Proske, U., & Gandevia, S. C. (2012). The proprioceptive senses: Their roles in signaling body shape, body position and movement, and muscle force. Physiological Reviews, 92(4), 1651-1697. https://doi.org/10.1152/physrev.00048.2011

Haavik, H., & Murphy, B. (2012). The role of spinal manipulation in addressing disordered sensorimotor integration and altered motor control. Journal of Electromyography and Kinesiology, 22(5), 768-776. https://doi.org/10.1016/j.jelekin.2012.02.012

Lelic, D., Niazi, I. K., Holt, K., Jochumsen, M., Dremstrup, K., Yielder, P., … & Haavik, H. (2016). Manipulation of dysfunctional spinal joints affects sensorimotor integration in the prefrontal cortex: A brain source localization study. Neural Plasticity, 2016. https://doi.org/10.1155/2016/3704964

Grabowska W, Burton W, Kowalski MH, Vining R, Long CR, Lisi A, Hausdorff JM, Manor B, Muñoz-Vergara D, Wayne PM. A systematic review of chiropractic care for fall prevention: rationale, state of the evidence, and recommendations for future research. BMC Musculoskelet Disord. 2022 Sep 5;23(1):844. 

Koura, G. (2025). Proprioceptive deficits and postural instability in adolescent idiopathic scoliosis. Frontiers in Pediatrics, 13, 1595125. 

Liu Y, Dong S, Wang Q, Liu Z, Song Q, Shen P. Deficits in proprioception and strength may contribute to the impaired postural stability among individuals with functional ankle instability. Front Physiol. 2024 Mar 1;15:1342636. 

Rand, D. (2018). Proprioception deficits in chronic stroke – upper extremity. PLOS ONE, 13(5), e0195043. 

Sherrington, C. S. (1906). The integrative action of the nervous system. New Haven, CT: Yale University Press. 

Tulimieri, D.T., Semrau, J.A. Impaired proprioception and magnified scaling of proprioceptive error responses in chronic stroke. J NeuroEngineering Rehabil 21, 51 (2024). https://doi.org/10.1186/s12984-024-01350-9

Verywell Health. (2024). Proprioception: An Overview. Retrieved from Verywell Health website.