סובלים מכאבי גב? אימוני כוח הם הפתרון! מגוון רחב של הפרעות בריאותיות במערכת שריר ושלד (Musculoskeletal health) פוגע באיכות חיינו. בין ההפרעות הבריאותיות השכיחות ביותר במערכת שריר ושלד נמנה כאב גב תחתון, כאבי ברכיים, כאבי כתפיים ועוד. כאבי גב תחתון מוגדרים למעשה כמגפה. רוב בני האדם סובלים או יסבלו מהם במהלך חייהם.
פעילות גופנית היא כלי חשוב לטיפול בכאבים אלה אך לא כולן שוות בתרומתן. את התרומה הגדולה ביותר לבריאות הגב התחתון נקבל מאימוני כוח. אימוני כוח מחזקים, משפרים סבולת ומפחיתים את הסיכון לכאבי גב תחתון. חשוב לשלב גם אימונים אירוביים להשגת תוצאות מרביות. הטיפול בחולה עם כאבי גב בלי לשקמו באמצעות פעילות גופנית אינו שלם. חולה זה צפוי לשוב ולסבול מאותה בעיה שוב ושוב. במקום לפנות לכירופרקט בצעו באופן סדיר אימוני כוח ומנעו את כאבי הגב שלכם.
1) סובלים מכאבי גב? אימוני כוח הם הפתרון – רקע
כאבי גב, ובעיקר כאב גב תחתון, הם מן הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לטיפול רפואי, לירידה בתפקוד, להיעדרות מהעבודה ולהימנעות מפעילות גופנית. למרות זאת, אנשים רבים עדיין מקבלים מסר מיושן שלפיו “צריך לנוח”, “לא להרים”, או “להיזהר לא לקלקל את הגב עוד יותר”. בפועל, המחקר של שני העשורים האחרונים מצביע לכיוון אחר: ברוב המקרים של כאב גב לא־ספציפי, הבעיה אינה נפתרת על ידי הימנעות ממאמץ, אלא דווקא באמצעות חזרה חכמה, מדורגת ובטוחה לעומס.
בתוך עולם הטיפול השמרני, אימוני כוח תופסים כיום מקום מרכזי, משום שהם אינם רק “מחזקים את השרירים”, אלא משפרים סבילות לעומס, מפחיתים פחד מתנועה, מעלים ביטחון גופני, משקמים תפקוד ומחזירים לאדם את היכולת להשתמש בגב שלו בלי לראות בו אזור שביר ומסוכן. לכן, כאשר שואלים למה אימוני כוח הם הפתרון, התשובה איננה רק שהם עוזרים לכאב; הם עוזרים לאדם לחזור לחיים רגילים, וזה בדיוק היעד האמיתי בטיפול בכאב גב (Hartvigsen et al., 2018; Hayden et al., 2021; World Health Organization, 2023).
2) שכיחות: עד כמה כאבי גב באמת נפוצים?
כאב גב תחתון הוא בעיה עולמית עצומה. ניתוח ה־GBD העדכני העריך כי בשנת 2020 חיו בעולם כ־619 מיליון בני אדם עם כאב גב תחתון, והמספר צפוי לעלות לכ־843 מיליון עד שנת 2050. ארגון הבריאות העולמי אף מגדיר כאב גב תחתון כגורם המוביל לנכות בעולם, ומציין כי זהו המצב שבו המספר הגדול ביותר של אנשים עשוי להפיק תועלת משיקום. שכיחות זו מסבירה מדוע כמעט כל משפחה, מקום עבודה או מסגרת ספורט מכירים מקרוב את הבעיה.
היא גם מסבירה מדוע השאלה “מה באמת עובד?” חשובה כל כך. כאשר מדובר במצב כה נפוץ, הפתרון אינו יכול להתבסס רק על טיפולים פסיביים או זמניים; הוא צריך להיות בר־יישום, בטוח, יעיל וניתן להתמדה לאורך זמן. אימוני כוח עונים על חלק גדול מהקריטריונים האלה, ולכן תופסים מקום מרכזי יותר ויותר גם בהנחיות וגם בקליניקה (GBD 2021 Low Back Pain Collaborators, 2023; World Health Organization, 2023).
3) לא כל כאב גב מעיד על נזק מסוכן
אחת הסיבות לכך שאנשים נרתעים מאימון היא האמונה שכאב גב משמעו בהכרח “משהו יצא מהמקום”, “הדיסק נשחק”, או “העמוד שדרה חלש מדי לעומס”. בפועל, רוב מקרי כאב הגב בקהילה הם כאב גב לא־ספציפי, כלומר כאב אמיתי ומשמעותי, אך כזה שאינו מוסבר על ידי פתולוגיה מסוכנת אחת ברורה. ההנחיות הקליניות העדכניות מדגישות היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, זיהוי דגלים אדומים ובדיקה נוירולוגית לפי הצורך, אך הן גם מדגישות שלא מומלץ לבצע הדמיה באופן שגרתי ללא חשד ממשי לפתולוגיה רצינית.
במילים אחרות, כאב אינו בהכרח מדד ישיר לנזק. לפעמים הוא משקף רגישות, חוסר כושר, הימנעות ממאמץ, שינה לקויה או עומס לא מותאם. ההבנה הזו חשובה מאוד, משום שהיא מאפשרת לעבור מתפיסה של “צריך להגן על הגב” לתפיסה של “צריך לשקם את היכולת של הגב לשאת עומס” (Oliveira et al., 2018; Meroni et al., 2021; Park et al., 2023).
4) למה מנוחה בדרך כלל לא פותרת את הבעיה
בכאב גב חריף, מנוחה קצרה מאוד עשויה לפעמים להקל, אך מנוחה ממושכת כמעט אף פעם איננה אסטרטגיה טובה. ההנחיות שסקרו את הספרות הבינלאומית מראות בעקביות כי יש לעודד חזרה לפעילות רגילה ככל האפשר, להימנע ממנוחה במיטה ולהעדיף תנועה מותאמת. הסיבה פשוטה: ככל שאדם נמנע יותר, כך יורדים הכוח, הסבולת, הביטחון בתנועה והיכולת של הרקמות לשאת עומס. במקביל, גדלים הפחד, הקשב לכאב והתחושה שהגב “לא אמין”.
כך נוצר מעגל שמזין את עצמו. לכן, הפתרון אינו לדחוף אדם לכאב בלתי נסבל, אבל גם לא להשאיר אותו במצב של הימנעות. אימוני כוח, כשהם מותאמים ליכולת ולשלב הקליני, שוברים את המעגל הזה בכך שהם מחזירים עומס באופן מבוקר, עקבי ומדיד (Oliveira et al., 2018; Hartvigsen et al., 2018; World Health Organization, 2023).
5) למה דווקא אימוני כוח?
א. כי הגב צריך יכולת, לא רק הקלה זמנית
אימוני כוח הם פתרון מרכזי לכאבי גב משום שהם מטפלים באחת הבעיות העיקריות ביותר: ירידה ביכולת לשאת עומס. אדם עם כאב גב לא מתקשה רק בגלל שהוא כואב; לעיתים קרובות הוא מתקשה משום שהגב, האגן, הירכיים והגוף כולו איבדו סבולת, כוח וביטחון בתנועה. אימון כוח מחזיר בהדרגה את היכולת להתכופף, להתרומם, לשאת, ללכת, לעבוד, לעלות מדרגות ולבצע פעולות יומיומיות בלי שהכאב ינהל כל החלטה.
לכן, היתרון של אימוני כוח הוא תפקודי מאוד: הם אינם נועדו רק להוריד נקודה אחת בסולם כאב, אלא לשפר את יכולת החיים עצמה. סקירת Cochrane מקיפה מצאה כי טיפול תרגילי יעיל יותר מהיעדר טיפול, טיפול רגיל או פלצבו בשיפור כאב ותפקוד בכאב גב תחתון כרוני. כשמסתכלים על התמונה הרחבה, זו בדיוק הסיבה שאימון הוא פתרון כה משמעותי: הוא מחזיר מסוגלות, ולא רק מעניק הקלה רגעית (Hayden et al., 2021; Meroni et al., 2021).
ב. כי אימון כוח משנה גם את הגוף וגם את היחס לכאב
ההשפעה של אימוני כוח איננה מכנית בלבד. מחקרים עדכניים מראים שכאשר אנשים עם כאב גב כרוני מתאמנים בתוכנית כוח מותאמת, לא רק הכאב והנכות משתפרים, אלא לעיתים גם מדדים כמו קינסיאופוביה, כלומר פחד מתנועה. בניסוי אקראי מ־2024 נמצא ששתי קבוצות שביצעו אימוני התנגדות השתפרו באופן קליני משמעותי במדדי נכות, כאב ופחד מתנועה, גם בלי צורך להוסיף תרגילי שליטה עצבית מיוחדים מעבר לאימון הכוח עצמו.
המשמעות חשובה: עצם ההתנסות החוזרת בתנועה תחת עומס בטוח מלמדת את המערכת שהגב מסוגל, לא שביר, ולא מחייב הימנעות מתמדת. זהו שינוי עמוק יותר מהקלה סימפטומטית. הוא משקם את היחסים בין האדם, הגוף והכאב (Farragher et al., 2024; Ranzani et al., 2025).
ג. כי הוא מחזק לא רק את הגב, אלא את כל השרשרת התנועתית
כאב גב מושפע רק לעיתים נדירות משריר אחד “חלש”. ברוב המקרים מדובר בשילוב של ירידה בכוח ובסבולת של זוקפי הגב, שרירי בטן, ירך, אגן ושרירי שרשרת אחורית. לכן אימוני כוח יעילים במיוחד כשהם אינם מצטמצמים ל“תרגילי ליבה” בלבד, אלא כוללים חיזוק רחב: תבניות כמו ישיבה־קימה, כפיפה והרמה, דחיפה, משיכה, עבודה חד־רגלית ונשיאת משקל.
הסקירה של Tataryn ועמיתיו על אימוני התנגדות לשרשרת האחורית הראתה כי גישה כזו היא אפשרות טיפולית לגיטימית ויעילה לכאב גב כרוני. גם ניסוי חופשי יותר שהתבסס על משקולות חופשיות הדגים שיפור בכאב, בנכות, באיכות החיים ובסבולת זוקפי הגב. כלומר, האימון עובד משום שהוא מכין את הגוף לחיים עצמם, ולא משום שהוא “מבודד” שריר אחד נסתר (Tataryn et al., 2021; Welch et al., 2015).
6) מה אומר המחקר העדכני על אימוני כוח וכאבי גב?
א. אימון עובד, גם אם אין שיטת קסם אחת
סקירות הנחיות מראות שכמעט כל ההמלצות האיכותיות לכאב גב כרוני תומכות בפעילות גופנית ובתרגול. עם זאת, הן גם מדגישות שאין שיטת קסם אחת שמתאימה לכולם. יש מקום לאירובי, ליוגה, לפילאטיס, לתרגילי סבולת, לאימון מוטורי וגם לאימוני כוח. המסקנה החשובה איננה שצריך לבחור “שיטה מושלמת”, אלא שצריך לבחור תוכנית שהמטופל יכול לבצע, להתמיד בה ולהתקדם בה.
סקירת ההנחיות המעודכנת של Oliveira ועמיתיו וכן הסקירה של Meroni ועמיתיו מראות שתרגול הוא מרכיב עקבי בהמלצות, ושתרגילי כוח נכללים שוב ושוב בין האפשרויות המומלצות. במילים אחרות, אימוני כוח אינם “אופציה שולית” בתוך שיקום הגב; הם יושבים בלב החשיבה הטיפולית המודרנית (Oliveira et al., 2018; Meroni et al., 2021).
ב. אימוני כוח מדורגים הם בטוחים ויעילים
מטא־אנליזה עדכנית מ־2025 שבחנה אימוני התנגדות עם עומס חיצוני בהשוואה לתרגול ללא משקל חיצוני מצאה שאימוני כוח עם משקל הם בטוחים וישימים בכאב גב כרוני לא־ספציפי, אך אינם בהכרח עדיפים באופן חד־משמעי על כל צורות האימון האחרות במדדי כאב ונכות. זהו ממצא חשוב דווקא משום שהוא מחזק את הטיעון הפרקטי: אין צורך לחשוש ממשקולות, ואין צורך לטעון שהן “הדרך היחידה”.
הן אחת הדרכים המבוססות ביותר להחזיר עומס, כוח וסבולת. בנוסף, מטא־אנליזה ברשת מ־2022 מצאה כי אימוני כוח היו בין אפשרויות התרגול היעילות להפחתת כאב ונכות במבוגרים עם כאב גב כרוני, לצד גישות פעילות נוספות. התמונה המצטברת ברורה: אימון כוח איננו טרנד; הוא כלי מבוסס ראיות בתוך מסגרת הטיפול הפעיל (Ranzani et al., 2025; Fernández-Rodríguez et al., 2022).
ג. גם עומסים גבוהים יכולים להתאים, כשהם מותאמים נכון
אחת הטעויות השכיחות היא לחשוב שאנשים עם כאב גב חייבים לעבוד רק בעומסים “עדינים מאוד”. בפועל, יש עדויות לכך שגם אימון בעצימות גבוהה יותר יכול להיות יעיל, כל עוד הוא מדורג, מותאם ומפוקח. בניסוי קליני מ־2020, תוכניות אימון בעצימות גבוהה שיפרו כאב, תפקוד וביצועים גופניים אצל אנשים עם כאב גב כרוני לא־ספציפי.
גם הניסוי של Welch ועמיתיו הראה שתוכנית של 16 שבועות עם משקולות חופשיות שיפרה לא רק כאב ונכות, אלא גם סבולת זוקפי גב ואף מדדים מבניים כמו ירידה בהסתננות שומן ברמות מסוימות בגב התחתון. המסר איננו שכל אדם עם כאב גב צריך מיד להתחיל להרים כבד, אלא שאי אפשר לקבוע מראש שעומס גבוה מזיק. לעיתים דווקא עומס מדוד ומתקדם הוא מה שמחזיר את הגב לתפקוד (Verbrugghe et al., 2020; Welch et al., 2015). (MDPI)
ד. אימוני כוח לא תמיד “מנצחים” כל שיטה אחרת, אבל הם פותרים בעיה אמיתית
מחקר השוואתי של Tagliaferri ועמיתיו השווה בין תוכנית כוח וכושר כללית לבין גישת motor control בשילוב טיפול ידני אצל אנשים עם כאב גב כרוני. המסקנה החשובה מן המחקר היא שלא רק שגישת הכוח הייתה לגיטימית, אלא שהיא הניבה תוצאות דומות במדדים רבים ואף שיפורים מסוימים במורפולוגיית השרירים.
משמעות הדבר היא שאנשים עם כאב גב אינם חייבים לעבור דווקא דרך מסלול שיקומי צר של “הפעלת שרירי ליבה עדינים”; אפשר גם לבנות אותם מחדש דרך אימון גופני רחב, פונקציונלי ומתקדם. זהו שינוי תפיסתי חשוב: לא חייבים לשקם את הגב רק מתוך זהירות; אפשר לשקם אותו גם מתוך בניית יכולת (Tagliaferri et al., 2020; Farragher et al., 2024).)
7) איך נכון להתחיל אימוני כוח כשיש כאב גב?
א. העיקרון החשוב ביותר הוא התקדמות, לא גבורה
אימון כוח לכאב גב צריך להתחיל ברמה שהאדם מסוגל לשאת, לא ברמה שהוא היה רוצה לחזור אליה מיד. התרגילים עצמם יכולים להיות פשוטים מאוד בהתחלה: ישיבה־קימה, גשר, דחיפת ירך, סקוואט חלקי, עבודה על משיכה, נשיאת משקל קלה, ולעיתים גם תרגילי מכונה בסיסיים. בהמשך ניתן להתקדם לעומסים גדולים יותר, לטווחי תנועה מלאים יותר ולתבניות מורכבות יותר. ההיגיון זהה בכל רמה: לבחור עומס נסבל, לבצע אותו באופן עקבי, לעקוב אחרי תגובת הכאב באותו יום ולמחרת, ולהגדיל בהדרגה.
לא נדרשת היעלמות מוחלטת של הכאב כדי להתחיל, ובמקרים רבים גם כאב קל עד בינוני בזמן או אחרי האימון אינו אומר שנגרם נזק. מה שחשוב הוא המגמה: שיפור ביכולת, יציבות בתסמינים, והתקדמות תפקודית לאורך זמן (Hayden et al., 2021; World Health Organization, 2023; Park et al., 2023).
ב. המטרה היא לחזור לחיים, לא רק “לעשות תרגילים לגב”
אימון טוב לכאבי גב צריך לשאול מה האדם צריך לעשות בחיים שלו: לשבת, לעמוד, להרים ילדים, לסחוב ציוד, לעבוד מול מחשב, ללכת הרבה, לחזור לריצה, או להתאמן בחדר כושר. מכאן נגזרת גם תוכנית הכוח. אם התרגול אינו מתחבר למטרות החיים, קשה יותר להתמיד בו. לכן התוכנית המוצלחת ביותר היא לרוב זו שמשלבת בין חיזוק ישיר לבין תרגול של פעולות אמיתיות: הרמה, נשיאה, מעבר משכיבה לעמידה, עבודה על ירידה לרצפה וחזרה ממנה, או חזרה לתרגילי בסיס שהמטופל חושש מהם. זהו בדיוק היתרון של אימוני כוח: הם מדמים בהדרגה את הדרישות האמיתיות של החיים, ולכן גם מעבירים את ההישגים מהמרפאה או מחדר הכושר אל היומיום (Meroni et al., 2021; Ranzani et al., 2025).
8) כירופרקטיקה: איפה היא נכנסת לתמונה?
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מן המקרים של כאב גב, במיוחד כאשר מדובר בכאב גב מכני וללא סימני אזהרה נוירולוגיים או מערכתיים. הראיות אינן מצביעות על כך שמניפולציה ספינלית היא “פתרון עליון” על פני כל טיפול אחר, אבל הן כן מצביעות על כך שהיא יכולה לספק שיפור מתון בכאב ובתפקוד, בעיקר בטווח הקצר ובמיוחד כחלק ממערך טיפול שמרני רחב יותר. מטא־אנליזה ב־BMJ מצאה כי מניפולציה ספינלית לכאב גב כרוני הניבה תוצאות דומות לטיפולים מומלצים אחרים.
במחקר פרגמטי גדול על אנשי שירות פעיל בארצות הברית, הוספת טיפול כירופרקטי לטיפול רפואי רגיל הביאה לשיפור מתון אך מובהק בכאב ובע disability לאחר שישה שבועות, ללא אירועים חריגים חמורים הקשורים לטיפול. לכן, המקום הסביר של כירופרקטיקה הוא כמרכיב משלים: היא יכולה להקל, לשפר תנועה, ולהפחית כאב באופן שעוזר להתחיל או להתמיד באימון. אבל היא איננה תחליף לאימון כוח, אלא גשר אפשרי אליו (Goertz et al., 2018; Rubinstein et al., 2019).)
9) מתי אימוני כוח אינם מספיקים לבד?
למרות היתרונות הברורים של אימוני כוח, יש מצבים שבהם כאב גב מחייב הערכה רפואית מעמיקה יותר לפני שמתקדמים. חולשה נוירולוגית חדשה או מחמירה, ירידה בשליטה על סוגרים, חום, ירידה לא מוסברת במשקל, כאב לילה חריג, טראומה משמעותית, סיפור של ממאירות או חשד לזיהום הם דוגמאות למצבים שבהם לא נכון להסתפק ב“בוא נתחיל להתאמן”.
נוסף על כך, גם כאשר אין דגלים אדומים, יש אנשים שיזדקקו למסגרת רחבה יותר: שילוב של פיזיותרפיה, הדרכה פסיכולוגית, התאמות בעבודה, טיפול בכאב או תוכנית שיקום רב־תחומית. אימון כוח הוא פתרון מרכזי, אך הוא עובד הכי טוב כשהוא יושב בתוך אבחון נכון ותוכנית מותאמת, לא כשהוא מנותק מהקליניקה ומהאדם עצמו (Oliveira et al., 2018; Park et al., 2023; World Health Organization, 2023).
10) למה אימוני כוח הם גם דרך למניעה
אחד היתרונות החשובים ביותר של אימוני כוח הוא שהם אינם רק טיפול, אלא גם אסטרטגיית מניעה. כאב גב נוטה לחזור, במיוחד כאשר האדם חוזר לשגרה ברגע שהכאב פוחת ומפסיק לחלוטין את הפעילות שסייעה לו להחלים. לעומת זאת, כאשר נשמרים חיזוק, סבולת, תנועה מגוונת ויכולת לשאת עומס, הסיכוי להתמודד טוב יותר עם עומסים עתידיים עולה.
ארגון הבריאות העולמי וההנחיות הקליניות מדגישים שוב ושוב פעילות גופנית, חזרה לתפקוד ושימור יכולת כמרכיבים מרכזיים בטיפול ובניהול כאב גב כרוני. זהו אולי ההסבר הפשוט ביותר לשאלה למה אימוני כוח הם הפתרון: הם לא רק מורידים כאב עכשיו, אלא בונים גוף עמיד יותר להמשך (Hartvigsen et al., 2018; Meroni et al., 2021; World Health Organization, 2023).
11) סיכום
כאבי גב הם בעיה שכיחה מאוד, אך שכיחות אינה גזירת גורל. ברוב המקרים של כאב גב לא־ספציפי, ההתקדמות האמיתית מגיעה לא מהימנעות, אלא משיקום היכולת של הגוף לשאת עומס. אימוני כוח הם הפתרון המרכזי משום שהם מטפלים בשורש התפקודי של הבעיה: הם משפרים כוח, סבולת, ביטחון, תנועה, כושר ויכולת לחזור לפעילות רגילה. המחקר העדכני תומך בהם בעקביות כטיפול יעיל ובטוח, גם אם לא תמיד עליון על כל סוג תרגול אחר.
כירופרקטיקה יכולה להועיל בחלק מן המקרים, בעיקר כהשלמה שמסייעת להפחתת כאב ולחזרה לתנועה, אך לא במקום שיקום פעיל. לכן, עבור רוב הסובלים מכאבי גב, השאלה איננה האם הגב “חזק מספיק” כדי להתחיל להתאמן, אלא כיצד לבנות תוכנית כוח שתהפוך אותו לחזק, סביל ובטוח יותר לאורך זמן (Hayden et al., 2021; Fernández-Rodríguez et al., 2022; Goertz et al., 2018; Rubinstein et al., 2019; Ranzani et al., 2025).
References:
Fernández-Rodríguez, R., Álvarez-Bueno, C., Cavero-Redondo, I., Torres-Costoso, A., Pozuelo-Carrascosa, D. P., Reina-Gutiérrez, S., Pascual-Morena, C., & Martínez-Vizcaíno, V. (2022). Best exercise options for reducing pain and disability in adults with chronic low back pain: Pilates, strength, core-based, and mind-body. A network meta-analysis. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 52(8), 505-521. https://doi.org/10.2519/jospt.2022.10671
GBD 2021 Low Back Pain Collaborators. (2023). Global, regional, and national burden of low back pain, 1990-2020, its attributable risk factors, and projections to 2050: A systematic analysis of the Global Burden of Disease Study 2021. The Lancet Rheumatology, 5(6), e316-e329. https://doi.org/10.1016/S2665-9913(23)00098-X
Goertz, C. M., Long, C. R., Vining, R. D., Pohlman, K. A., Walter, J., & Coulter, I. (2018). Effect of usual medical care plus chiropractic care vs usual medical care alone on pain and disability among US service members with low back pain: A comparative effectiveness clinical trial. JAMA Network Open, 1(1), e180105. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2018.0105
Hartvigsen, J., Hancock, M. J., Kongsted, A., Louw, Q., Ferreira, M. L., Genevay, S., Hoy, D., Karppinen, J., Pransky, G., Sieper, J., Smeets, R. J., Underwood, M., & Lancet Low Back Pain Series Working Group. (2018). What low back pain is and why we need to pay attention. The Lancet, 391(10137), 2356-2367. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)30480-X
Hayden, J. A., Ellis, J., Ogilvie, R., Malmivaara, A., & van Tulder, M. W. (2021). Exercise therapy for chronic low back pain. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2021(9), CD009790. https://doi.org/10.1002/14651858.CD009790.pub2
Meroni, R., Piscitelli, D., Ravasio, C., Vanti, C., Bertozzi, L., De Vito, G., Perin, C., Guccione, A. A., Cerri, C. G., & Pillastrini, P. (2021). Evidence for managing chronic low back pain in primary care: A review of recommendations from high-quality clinical practice guidelines. Disability and Rehabilitation, 43(7), 1029-1043. https://doi.org/10.1080/09638288.2019.1645888
Oliveira, C. B., Maher, C. G., Pinto, R. Z., Traeger, A. C., Lin, C.-W. C., Chenot, J.-F., van Tulder, M., & Koes, B. W. (2018). Clinical practice guidelines for the management of non-specific low back pain in primary care: An updated overview. European Spine Journal, 27(11), 2791-2803. https://doi.org/10.1007/s00586-018-5673-2
Park, S. C., Kang, M.-S., Yang, J. H., & Kim, T.-H. (2023). Assessment and nonsurgical management of low back pain: A narrative review. Korean Journal of Internal Medicine, 38(1), 16-26. https://doi.org/10.3904/kjim.2022.250
Ranzani, M., Pozzi, A., Fornasari, D., Ristori, D., & Testa, M. (2025). Is resistance training with external loads superior to unloaded exercise in the management of chronic low back pain? A systematic review and meta-analysis. Archives of Physiotherapy, 15(1), 297-313. https://doi.org/10.33393/aop.2025.3533
Rubinstein, S. M., de Zoete, A., van Middelkoop, M., Assendelft, W. J. J., de Boer, M. R., & van Tulder, M. W. (2019). Benefits and harms of spinal manipulative therapy for the treatment of chronic low back pain: Systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ, 364, l689. https://doi.org/10.1136/bmj.l689
Tagliaferri, S. D., Miller, C. T., Ford, J. J., Hahne, A. J., Main, L. C., Rantalainen, T., Connell, D. A., Simson, K. J., Owen, P. J., & Belavy, D. L. (2020). Randomized trial of general strength and conditioning versus motor control and manual therapy for chronic low back pain on physical and self-report outcomes. Journal of Clinical Medicine, 9(6), 1726. https://doi.org/10.3390/jcm9061726
Tataryn, N. A., Simas, V., Catterall, T., Furness, J., & Keogh, J. W. L. (2021). Posterior-chain resistance training compared to general exercise and walking programmes for the treatment of chronic low back pain in the general population: A systematic review and meta-analysis. Sports Medicine – Open, 7(1), 17. https://doi.org/10.1186/s40798-021-00306-w
Verbrugghe, J., Agten, A., Stevens, S., Hansen, D., Demoulin, C., Eijnde, B. O., Vandenabeele, F., & Timmermans, A. (2020). High-intensity training to treat chronic nonspecific low back pain: Effectiveness of various exercise modes. Journal of Clinical Medicine, 9(8), 2401. https://doi.org/10.3390/jcm9082401
Welch, N., Moran, K., Antony, J., Richter, C., Marshall, B., Coyle, J., Falvey, E., & Franklyn-Miller, A. (2015). The effects of a free-weight-based resistance training intervention on pain, squat biomechanics and MRI-defined lumbar fat infiltration and functional cross-sectional area in those with chronic low back pain. BMJ Open Sport & Exercise Medicine, 1(1), e000050. https://doi.org/10.1136/bmjsem-2015-000050
World Health Organization. (2023). WHO guideline for non-surgical management of chronic primary low back pain in adults in primary and community care settings. World Health Organization.