נטילת נוגדי דלקת לפני ספורט לא מפחיתה את הנזקים והתסמינים האופייניים ליום שאחרי. מאידך צריכה של תרופות נגד דלקות בטרם התחלתם את הפעילות הגופנית, מעלה את העקה החמצנית. אין לשכוח שצריכת תרופות מסוג זה כרוכה בפוטנציאל לתופעות לוואי קשות כגון, פגיעה בסחוסים, בלב ובכלי הדם, במערכת העיכולולעתים אף מוות.
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים הן התרופה המועדפת על רופאים בהתמודדות עם דלקות וכאבים. גם החולים שאינם בקיעים ברזי התרופות הללו מעדיפים אותן כדי להפחית כאבים. רופאים רושמים תרופות מקבוצה זאת כדי לטפל:
- בדלקות פרקים
- בכאבי גב
- כאבי צוואר
- כאבים בגפה התחתונה ועוד
ספורטאים רבים ממליצים לנסות את "השיטה" שלהם למניעת כאבי השרירים שלאחר מאמץ. הספורטאים הללו נוהגים ליטול תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים לפני תחילת הפעילות הגופנית. ובכך הם מנטרלים את הכאבים. מחקר שנערך ופורסם בארצות הברית טוען שלא כך הדבר. מחקר אחר שנערך אף הוא בארצות הברית מצא שתרופות נוגדות דלקת מזיקות ללב וגורמת לשחיקת סחוסים.
נטילת נוגדי דלקת לפני ספורט – יעילות, סיכונים ואלטרנטיבות טבעיות
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (Non-Steroidal Anti-Inflammatory Drugs – NSAIDs) הן מהתרופות הנפוצות ביותר לטיפול בכאבים ובדלקות, הן בקרב האוכלוסייה הכללית והן בקרב ספורטאים. רבות מהן ניתנות על ידי רופאים למצבים כגון דלקות פרקים, כאבי גב וצוואר, כאבי גפיים ופגיעות ספורט. בשנים האחרונות התפתחה בקרב חלק מהספורטאים פרקטיקה של נטילת NSAIDs לפני פעילות גופנית מאומצת, מתוך מחשבה שהדבר ימנע כאבים ונוקשות שרירים ביום שאחרי.
עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי נטילת NSAIDs לפני פעילות אינה משיגה את התוצאה הרצויה ואף עלולה להזיק, במיוחד בטווח הארוך (Cornu et al., 2020; Warden, 2009). מעבר לכך, השימוש כרוך בסיכונים למערכת העיכול, הלב, כלי הדם, הכליות ואף למערכת השריר־שלד.
מנגנון הפעולה של NSAIDs
תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים NSAIDs פועלים באמצעות עיכוב האנזימים COX-1 ו־COX-2. האנזימים הללו מתווכים את ייצור הפרוסטגלנדינים שהן מולקולות המעורבות בהתפתחות התהליך הדלקתי הכולל חום, כאב ונפיחות.דיכוי של האנזימים הללו מדכא גם את הייצור של פרוסטגלנדינים ובולמים את התגובה הדלקתית. NSAIDs לא־סלקטיביים (כגון איבופרופן, וולטרן, נפרוקסן) מעכבים הן את COX-1 והן את COX-2. NSAIDs סלקטיביים (כגון אטופן, סלוקוקס, ארקוקסיה) מעכבים בעיקר את COX-2, בניסיון להפחית את הפגיעה במערכת העיכול. למרות ההבדלים, שתי הקבוצות עלולות לגרום לתופעות לוואי משמעותיות, במיוחד בשימוש כרוני או במינונים גבוהים (Ziltener et al., 2010).
72% מרצי המרתון ותחרויות אחרות קשות במיוחד נוטלים תרופות נוגדי דלקת ביום שלפני התחרות על מנת למנוע את כאבי השרירים האופייניים המופעים לאחר התחרות. מחקר שנערך בארצות הברית בדק האם אכן קיימת הצדקה לשימוש גורף כזה.
שימוש מונע לפני פעילות גופנית – מה אומר המחקר?
בקרב ספורטאי סבולת, ובעיקר רצים במרוצים ארוכים או אולטרה־מרתון, נפוץ השימוש ב־NSAIDs לפני התחרות. Martinez et al. (2017) מצאו כי כ־72% ממשתתפי אולטרה־מרתון דיווחו על נטילת NSAIDs יום לפני המרוץ. המטרה המוצהרת – הפחתת כאב ועייפות שרירית.
אולם, מחקרים מבוקרים מצביעים על כך שנטילת התרופות לפני פעילות אינה מפחיתה את רמות הסמנים לנזק שרירי בדם (Cornu et al., 2020). נטילת תרופות אלה אף עשויה להעלות את רמות חלבוני הקרבוניל שמהווה סמן לעקה חמצונית (oxidative stress). עקה חמצונית הוא תהליך שיכול לפגוע בהסתגלות השרירים וביכולת ההתאוששות (Tauler et al., 2017).
מהי עקה חמצונית?
עקה חמצונית (Oxidative Stress) היא מצב שבו רמת נוגדי החמצון בגוף נמוכה מהנורמלי. במצב זה השפעת הרדיקלים החופשיים עולה והתוצאה היא שיבוש במאזן המטבולי של תאי הגוף. תהליך שעלול להוביל לנזק לרכיבי התא השונים כולל פחמימות, ליפידים, חלבונים וכמובן לחומר התורשתי. נזק קיצוני עלול אף לגרום להזדקנות מהירה, מחלות ואף למוות של התאים. עם זאת לפעמים דרך ההתמודדות של התאים עם העקה החמצונית היא באמצעות חיזוק מנגנוני ההגנה נוגדי החמצון ותהליך הסתגלות (Adaptation). סיבות נוספות העלולות לגרום לעקה חמצונית מלבד פעילות גופנית קיצונית הם: אלכוהול ורעלנים אחרים, תרופות, תזונה לקויה, טראומות פיזיות ונפשיות וקור קיצוני.
מגוון מחלות נקשרו מחקרים עם עקה חמצונית. בין יתר המחלות נמנה שתי מחלות מרכזיות ובעלות משמעות על חייו ואיכות חייו של האדם סוכרת (Diabetes Mellitus) ומחלת לב איסכמית (Ischemic Heart Disease). שתי המחלות הללו כרוכות במגוון רחב של סיבוכים וסיכון גבוה למוות. הסוכרת המוגדרת כמגפה מעלה את הסיכון לסיבוכים עצביים וגם וסקולריים כולל מחלות כליה, קטיעת גפיים, עיוורון ועוד. מחלת הלב האיסכמית ממיתה, מותירה אנשים רבים נכים וגורמת לנזקים כלכליים מהכבדים ביותר.
סיכונים בשימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים בספורט
השימוש בתרופות נוגדי דלקת לפני מאמצים קיצוניים לא זו בלבד שאינו עוזר הוא אפילו עלול להזיק. חוקרים רבים בחנו את השפעת התרופות הללו בקרב רצים שהשתתפו בתחרות ריצה ארוכה במיוחד לפני ואחרי התחרות. להלן מסקנותיהם: השימוש ב־NSAIDs לפני או במהלך פעילות גופנית כרוך בשורה של סיכונים:
- מערכת העיכול – כיבים, דימומים ואף ניקוב (Watanabe et al., 2020).
- מערכת הלב וכלי הדם – עלייה בסיכון לאוטם שריר הלב ושבץ (Bally et al., 2017).
- הכליות – פגיעה בתפקוד הכלייתי, במיוחד במצבי התייבשות נפוצים בפעילות סבולת (Bhala et al., 2013).
- מערכת השריר־שלד – עיכוב ריפוי רקמות, ירידה בחוזק הגידים והעלאת הסיכון לפציעה חוזרת (Paoloni et al., 2009).
פרק השוואתי – NSAIDs סלקטיביים לעומת לא־סלקטיביים בספורט
| מאפיין | NSAIDs לא־סלקטיביים | NSAIDs סלקטיביים |
|---|---|---|
| מנגנון | עיכוב COX-1 ו־COX-2 | עיכוב COX-2 בלבד |
| יתרון עיקרי | יעילים להקלה מהירה בכאב | פחות פגיעה בקיבה ובתריסריון |
| חסרון עיקרי | פגיעה משמעותית במערכת העיכול | סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולריים |
| השלכות בספורט | עלולים לגרום להתייבשות והחמרת פגיעות במערכת העיכול במהלך מאמץ | פחות בעיות עיכול, אך סיכון מוגבר לבעיות לב בשילוב מאמץ גבוה |
| השפעה על התאוששות | עיכוב תהליכי תיקון והתחדשות | עיכוב דומה, ייתכן אף חמור יותר בשל עיכוב דלקת טבעית |
מסקנת ההשוואה: בשני הסוגים קיים פוטנציאל לפגיעה ביכולת ההסתגלות והריפוי של רקמות שריר וגיד, ולכן השימוש בהם כאסטרטגיה מונעת לפני פעילות גופנית אינו מומלץ.
טיפול כירופרקטי כחלופה לשימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים
טיפול כירופרקטי מציע מענה לא־תרופתי, המבוסס על מניפולציה ידנית של עמוד השדרה והמפרקים במטרה לשפר יישור, להפחית לחץ עצבי ולשפר את התפקוד הביומכני. בספורטאים, מטרות אלו מתורגמות ל:
- הפחתת כאב ללא סיכוני NSAIDs
- שיפור טווח תנועה וניידות מפרקית
- קיצור זמן התאוששות מפציעות
- מניעת פציעות חוזרות
מה אומרים המחקרים
- Goertz et al. (2013) הראו שבקרב חיילים אמריקאים עם כאבי גב תחתון, שילוב טיפול כירופרקטי עם טיפול רפואי רגיל הביא לשיפור משמעותי בכאב ובתפקוד בהשוואה לטיפול הרפואי בלבד.
- מטא־אנליזה של Coulter et al. (2018) מצאה כי טיפול מניפולטיבי בעמוד השדרה היה יעיל לפחות כמו NSAIDs בהפחתת כאב גב כרוני, עם פרופיל בטיחות עדיף משמעותית.
- בנוסף, טיפול כירופרקטי תואם את ההמלצות של הקולג' האמריקאי לרופאים (Qaseem et al., 2017) המעדיף גישות לא־תרופתיות כקו ראשון לטיפול בכאב גב וצוואר.
יתרונות טיפול כירופרקטי לספורטאים על פני NSAIDs
- בטיחות גבוהה – כמעט ללא תופעות לוואי חמורות.
- טיפול בגורם ולא רק בסימפטום – תיקון דפוסי תנועה ויישור.
- הגברת זרימת הדם לרקמות הפגועות – תמיכה בתהליך הריפוי.
- אפשרות לשילוב עם תרגול ושיקום – גישה אינטגרטיבית המקדמת חזרה מהירה לביצועים מלאים.
מסקנה: נטילת נוגדי דלקת לפני ספורט – יעילות, סיכונים ואלטרנטיבות טבעיות
השימוש ב־NSAIDs, בין אם סלקטיביים ובין אם לא־סלקטיביים, לפני פעילות גופנית מאומצת היא תופעה שכיחה. נטילת נוגדי דלקת לפני ספורט, אינה מספקת יתרון מוכח בהפחתת נזק שרירי או כאב, ואף עלולה לגרום לנזקים משמעותיים לטווח הארוך. טיפול כירופרקטי מהווה חלופה בטוחה, יעילה ומבוססת מחקר, המותאמת במיוחד לצרכי ספורטאים המעוניינים בשיפור ביצועים, מניעת פציעות ושיקום מהיר ללא תלות בתרופות.
"יהי מזונך תרופתך היחידה."
היפוקרטס
