בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג
בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג!  אלו מסקנותיו של המחקר הנוכחי שמצא שבגלל שאדם אינו זקוק יותר להתמודד כדי לשרוד, האינטליגנציה האנושית והיכולת הרגשית שלו עוברים תהליך אבולוציוני הפוך ולמעשה הוא הולך ומאבד את שתי היכולות המרכזיות הללו. בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג לאטו!

את האשם מטילים החוקרים על הירידה הניכרת בצורך האנושי להתמודד כדי לשרוד. חוסר ההתמודדות עם מטלות מורכבות ועם סכנות חיים מובילים להתנוונות גנטית וירידה ביכולות שבעבר היו קריטיות לקיומנו. החוקרים מציינים שמדובר בתהליך אטי ביותר הנמשך כבר אלפי שנים. האם ניתן לתקן את המצב?

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג – רקע

הסברה המקובלת היא שהאדם מתפתח ללא הרף והיכולות השכליות והרגשיות שלנו רק הולכים ונעשים משוכללים יותר. מחקר זה מבית היוצר של המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד מוציא מתוכו קול מהדהד הסותר את התפיסה הזאת. לטענת החוקר הראשי ד”ר קרבטרי בגלל שחיינו פחות מאותגרים אנו פחות חכמים מאבות אבותינו שנאלצו להתמודד עם איומים על עצם הקיום שלהם. ההתנהגות של האדם ותפקודו זקוקים לתפקוד אופטימלי של אלפי גנים הזקוקים ללחצים אבולוציוניים אדירים ובלתי פוסקים כדי להשתנות באופן שיגרום לשיפור בתפקוד. חוסר האתגרים הקיומיים מוביל למוטציות גנטיות הפוגמים או אינם מאפשרים את התפתחות הגנטית שמובילה גם לתפקוד חכם יותר.

הישרדות כגורם להתפתחות המוח

ההתפתחות של האינטלקט האנושי ותהליך השיפור של הגנים החלו להתרחש בעולם של חוסר תקשורת ורבלית משמעותית. האדם ניזון מצייד ולקט. לשם כך נזקק למיומנות תקשורתית כדי להשיג את שיתוף הפעולה עם חבריו, נזקק לציוד טוב יותר כולל חנית טובה יותר, סכין מושחזת יותר,  הצייד נזקק לחדד את חושיו ואת היכולת השכלית שלו ובכלל זה את היכולת התכנונית כדי לגבור על יריביו וכדי לצוד ולא להיות ניצוד. האישה שהייתה אחראית על הליקוט נזקקה להכיר טוב יותר מה נכון ללקט ולאכול ומה אסור לאכול,  למפות את הסכנות המצויות סביבה כדי ללקט באופן בטוח וכדי לגדל את ילדיה בבטחה ועוד. במצב הזה כאשר היכולת האינטלקטואלית והיכולת הרגשית הייתה קריטית להישרדות החלו להיות מופעלים לחצים אדירים סלקטיביים על הגנים שהובילו להתפתחותם המהירה.

מהפכה חקלאית תחילת ההידרדרות המוחית

לפני 10,000 שנים יחד עם המהפכה החקלאית החל האדם לעבור לאורח חיים ממוסד. יותר עם התפתחות החקלאות והעיור פחתו הלחצים הקיומיים על בני האדם וחייהם הפכו ליותר בטוחים. וכתוצאה מכך גם נחלשו הלחצים לשינויים שהופעלו משחר האדם על הגנים. השינויים הגנטיים משלב זה היו בעיקר מוטציות שליליות וקלקולים גנטיים שהובילו ומובילים לדעיכה של היכולת האינטלקטואלית. אם פעם אדם נזקק לכול התושייה האפשרית כדי לשרוד היום אף אחד לא מאיים על חייו והמאמץ האינטלקטואלי הגדול ביות שהוא צריך לעשות זה להבין על איזה כפתור צריך ללחוץ כדי לבשל סוג מזון כזה או אחר במקרו גל.

מוטציות וקלקולי גנים

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג
בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג

החוקרים שהתבססו על התדירות שבהם מוטציות גנטיות מתרחשות ועל כך שהאינטלקט האנושי והיציבות הרגשית באים לידי ביטוי בזכות 2000 – 5000, העריכו שבמהלך 120 הדורות האחרונים (3000 ) נחשפו הגנים הללו לסדר גודל של לפחות שתי מוטציות מזיקות. ירידה ביכולת האינטלקטואלית ופגיע ביציבות הרגשית היא כל תוצאה של “הקלקולים” הגנטיים הללו.

הקצב שבו מתרחשות מוטציות בגנים הללו עלול להיות גבוה אף יותר שכן על פי הידוע גנים שאחראים על תפקוד המוח נוטים יותר מגנים אחרים למוטציות. הפגיעות הזאת של הגנים שאחראים על התפקוד המוחי העניקה בעבר יתרון לבני אדם בכך שאפשרה ליותר שינויים חיוביים להתרחש מהר יותר כדי להתאים את האדם לסביבה העוינת שבה חי. המהירות שבה מתפתחות מוטציות בחלק הזה של המוח כבר לא משרתות אותנו לנוכח היציבות היחסית של חיינו.

בלי סכנת חיים האינטלקט האנושי נסוג – ומה הלאה

ראשית חשוב לציין שלא כול החוקרים מסכימים עם הנחות הללו. בין היתר מציינים חלק מהחוקרים שבמבחנים כאלה ואחרים שנערכים ברחבי העולם ההישגים של בני האדם רק עולים וזה מוכיח שלא אלה פני הדברים. על כך משיב  ד”ר קרבטרי שהשיפורים הללו אינם נגרמים על רקע אבולוציוני אלה בגלל שאנו מטפלים טוב יותר בעצמנו בכול הנוגע להיגיינה, תזונה וכיוצא באלו.

ולגופו של עניין החוקרים מרגיעים אותנו שלמרות שזה נשמע לא טוב אין צורך לדאוג. קצב האבדן של היכולות הללו הוא אטי ויתכן שנוכל באמצעות טכנולוגיה כזאת או אחרת לתקן ואף לשפר את המצב. על ציר הזמן טוען החוקר הראשי ד”ר קרבטרי נחקור, נלמד ונכיר את כול אחת מהמוטציות הגנטיות שעלולה לפגוע ביכולת האינטלקטואלית וכיצד כול אחת מהמוטציות הללו חוברות למוטציות אחרות וכיצד הן מושפעות מהסביבה. במצב הזה נוכל באופן יעיל לתקן כול מוטציה כזאת שהתרחשה בכול סוג של תא וננטרל את הצורך של הבחירה הטבעית האבולוציונית.

 Trends in Genetics, 11, 2012

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן