דלקת בכף היד

פציעות בכף היד: שברים, נקעים ופגיעות רצועה

תוכן עניינים

פציעות בכף היד: שברים, נקעים ופגיעות רצועה מפורטים כאן. כף היד ושורש כף היד הם מהאיברים הפעילים ביותר בגופנו, ולכן הם חשופים מאוד לחבלות ופציעות. בין אם מדובר בנפילה אינסטינקטיבית על יד מושטת, חבלה במהלך פעילות ספורטיבית או תאונה יומיומית, פגיעה באזור זה עלולה להשבית אותנו במהירות.

המורכבות האנטומית של כף היד, הכוללת עשרות עצמות קטנות ורשת צפופה של רצועות, מקשה לעיתים להבחין מיד בסוג הפציעה. בעוד ששבר מתבטא בפגיעה ברצף העצם, נקע ופגיעות רצועה נגרמים ממתיחה או קרע של הרקמות המחברות בין העצמות ומייצבות את המפרק. מכיוון שהתסמינים הראשוניים, כמו כאב חד, נפיחות, שטפי דם והגבלה בתנועה, דומים מאוד, אבחון מדויק הוא קריטי למניעת סיבוכים עתידיים ושמירה על טווח התנועה. במאמר זה נעשה סדר בסוגי הפציעות הנפוצים, נלמד לזהות את הסימנים המבדילים ביניהן, ונסקור את דרכי הטיפול והשיקום המומלצות לכל מצב.

אילו פציעות עלולות להתרחש בכף היד?

עד כמה שכיחות פציעות בכף היד ובשורש כף היד

נפילה קדימה על כף יד מושטת, עם המחשה מוגדלת של פגיעה אפשרית ברצועות שורש כף היד
נפילה קדימה על כף יד מושטת, עם המחשה מוגדלת של פגיעה אפשרית ברצועות שורש כף היד

פציעות בכף היד שכיחות מאוד. ניתוח של מחקר נטל התחלואה העולמי מצא כי בשנת 2017 עמדה ההיארעות המתוקננת לגיל של שברים בכף היד ובשורש כף היד על 179 לכל 100,000 איש (95% UI ‏146 עד 217), וכי העומס הגבוה ביותר דווח במדינות בעלות מדד סוציודמוגרפי גבוה (קרואו וחבריו, 2020). סקירת ההנחיות של הקולג' האמריקני לרדיולוגיה מעריכה כי פציעות יד מהוות כעשרים אחוזים מהפניות לחדר המיון, ומציינת שעיכוב באבחון אינו נדיר (טורבי וחבריו, 2019). רוב החבלות חולפות תוך ימים ספורים. חלקן מסתירות שבר, קרע רצועה או פגיעה בגיד שידרשו טיפול מוגדר בחלון זמן מצומצם.

שברים, פריקות וקרעי רצועות

כף היד ושורש כף היד כוללים 27 עצמות, עשרות מפרקים ומערכת רצועות מורכבת. שבר הוא אובדן רציפות של העצם, מסדק שאינו מוסט ועד שבר מרוסק החודר למפרק. פריקה היא אובדן מגע בין משטחי המפרק, לרוב במפרקי האצבעות או בעצמות שורש כף היד. נקע הוא פגיעה ברצועה, ממתיחה של סיבים ועד קרע מלא עם חוסר יציבות. הרקע האנטומי לתסמינים מופיע במאמר כאבים בכף היד: מה גורם להם?.

פגיעות גידים, עצבים וכלי דם

הגידים המכופפים והמיישרים עוברים קרוב לעור, ולכן פגיעה סגורה או חתך שטחי עלולים לפגוע בהם. העצבים המדיאני, האולנרי והענפים הדיגיטליים עלולים להיפגע במעיכה, בחתך או בלחץ משבר מסוקר. פגיעה בעורק הרדיאלי או האולנרי מתבטאת באצבע קרה, חיוורת או כחלחלת. אלה מצבים שמחייבים הערכה דחופה, ולא המתנה לשיפור ספונטני.

מנגנוני פציעה שכיחים בכף היד

נפילה על יד מושטת (FOOSH)

נפילה על יד מושטת, המכונה FOOSH, היא המנגנון השכיח ביותר של פציעות שורש כף היד. היד נוחתת בפשיטה וסופגת את משקל הגוף. במנח זה נוצר שבר ברדיוס המרוחק, שבר בעצם הסקפואיד או פגיעה ברצועה הסקפולונטית, ולעיתים שילוב של כמה מהן. קרעים טראומטיים של ה־TFCC נגרמים בדרך כלל מנפילה על יד מושטת במנח פרונציה, ועשויים ללוות לשברים בעצמות הקרפליות או ברדיוס (סחאט וחבריו, 2026).

מכה ישירה, מעיכה ופיתול

מכה באגרוף קמוץ נגד משטח קשה גורמת לשבר בצוואר המסרק החמישי. מעיכה בדלת, במכונה או בכלי עבודה פוגעת בדרך כלל בכמה רקמות בו זמנית: עצם, עור, גיד ומיטת הציפורן. פיתול של האמה תחת עומס, כמו בעבודה עם מקדחה שנתקעת, מעמיס על ה־TFCC ועל המפרק הרדיואולנרי הרחוק.

פציעות ספורט ופציעות עבודה

בספורט כדור נפוץ מנגנון של כדור הפוגע בקצה אצבע מיושרת ומכופף אותה בכוח. בספורט מגע תפיסה בחולצת היריב מיישרת בכוח אצבע מכופפת, במיוחד את הקמיצה (באכורה וחבריו, 2017). בסקי, המקל מסיט את האגודל בכוח הצידה וקורע את רצועת ה־UCL. בעבודה הסיכון נובע ממכונות, כלים חדים ונפילות מגובה.

שברים בעצמות כף היד

שברים בגלילי האצבעות

שברי גלילים נוצרים במכה ישירה, במעיכה או בפיתול של האצבע. שבר בגליל הרחוק מלווה לעיתים קרובות בפגיעה במיטת הציפורן ובשטף דם מתחת לציפורן. שברים בגליל הקרוב ובאמצעי נוטים להתסבך בזווית או ברוטציה, בגלל משיכת הגידים והשרירים הפנימיים. אצבע שנראית ישרה במנוחה אך חופפת את האצבע הסמוכה בעת קמיצת אגרוף מעידה על רוטציה שאינה מתקנת עצמה.

שבר בעצמות המסרק ושבר מתאגרף

אנטומיה של עצמות כף היד ושורש כף היד עם המחשה של שברים באצבעות, בעצמות המסרק ובעצמות שורש כף היד
אנטומיה של עצמות כף היד ושורש כף היד עם המחשה של שברים באצבעות, בעצמות המסרק ובעצמות שורש כף היד

שבר מתאגרף הוא שבר בצוואר המסרק החמישי, בסיס הזרת. בניסוי מקרי מבוקר שכלל 97 מטופלים עם שבר מתאגרף ללא סיבוכים (48 בקבוצת קישור לאצבע שכנה ו־49 בקבוצת הגבס), הציון החציוני בשאלון quickDASH לאחר 12 שבועות היה 0 בשתי הקבוצות. מטופלי הקישור החמיצו חציון של 0 ימי עבודה, לעומת 2 ימים בקבוצת הגבס (פלט וחבריו, 2019). המילה המכרעת היא "ללא סיבוכים". רוטציה של האצבע, זווית חריגה או פצע מעל פרק האצבע, שעלול לנבוע משן של אדם אחר, מוציאים את השבר מהקטגוריה הזו.

שברים תוך־מפרקיים

שבר שעובר דרך משטח המפרק משנה את הפרוגנוזה. מדרגה של מילימטרים ספורים במשטח הסחוס מגבירה את העומס המקומי ועלולה להוביל לנוקשות ולשחיקה. סקירת ACR מזכירה ששברי מאלט גרמיים, קריעה של שבב עצם במקום אחיזת מנגנון היישור במפרק הרחוק, מאובחנים בדרך כלל בצילום רנטגן רגיל (טורבי וחבריו, 2019). שברים מסוג זה מוערכים על ידי רופא מומחה כף יד.

שברים בשורש כף היד

שבר בעצם הסקפואיד

עצם הסקפואיד היא העצם הקרפלית הנשברת לעיתים הקרובות ביותר, בעיקר אצל גברים צעירים. שני שלישים מהשברים מתרחשים במותן העצם, ורובם (60% עד 85%) ללא תזוזה (קלמנטסון וחבריו, 2020). הסימן האופייני הוא כאב רדיאלי לאחר נפילה ורגישות בתיבת ההרחה. הקושי נובע מאספקת הדם: היא נכנסת מהקצה הרחוק, ולכן שברים קרובים נוטים לאיחוי מאוחר או לחוסר איחוי.

שבר ברדיוס המרוחק

שבר ברדיוס המרוחק נפוץ במיוחד בקרב מבוגרים עם אוסטאופורוזיס, ועד 18% מהשברים בקשישים הם מסוג זה (טורבי וחבריו, 2019). הנחיית AAOS/ASSH משנת 2020 מציגה שני מסלולים לגיטימיים, שמרני וניתוחי, ומפנה את ההחלטה למאפייני השבר והמטופל (קמאל ושפירו, 2022). בניסוי WRIST, שכלל 304 מבוגרים בני 60 ומעלה ב־24 מרכזים, השיגו מטופלי הגבס תוצאות משביעות רצון למרות אובדן מסוים ביישור הרדיולוגי (צ'ונג וחבריו, 2020). אצל מטופל צעיר ופעיל עם שבר תוך־מפרקי ומסוט, השיקול שונה.

אולנה מרוחקת ועצמות קרפליות נוספות

שבר בזיז הסטילואידי של האולנה מלווה לעיתים שבר ברדיוס, ומחייב בדיקה של יציבות מפרק ה־DRUJ. בין העצמות הקרפליות האחרות נפגעות הטריקטרום, בדרך כלל בשבר תלישה גבי, והוו של ההמאטום, בחבטת מחבט או מחסום בעת אחיזה. כאב בצד הזרת שאינו חולף מחייב בירור ממוקד, כמתואר במאמר כאבים בשורש כף היד: מה אומר מיקום הכאב?.

טבלת פציעות שכיחות בכף היד

פגיעהסימנים אופיינייםדגש קליני
שבר סקפואידכאב רדיאלי לאחר נפילה, רגישות בתיבת ההרחהצילום תקין אינו שולל
שבר ברדיוס המרוחקנפיחות, כאב ולעיתים עיוותלהעריך יציבות ומצב עצבי־וסקולרי
שבר במסרקכאב ונפיחות, לעיתים סיבוב לא תקין של אצבעלבדוק מנח ורוטציה
קרע סקפולונטיכאב בגב שורש כף היד, לעיתים נקישהבדיקת יציבות והפניה
פגיעת TFCCכאב בצד הזרת בעת סיבוב או העמסהלבדוק DRUJ
פגיעת UCL באגודלכאב במפרק MCP לאחר הרחקה כוחניתלחשוד גם ב־Stener lesion
קרע בגיד מכופףאי־יכולת לכוף מפרק באצבעהערכת מומחה דחופה
פגיעת גיד מיישראי־יכולת ליישר אצבע או מפרקקיבוע או ייעוץ בהתאם לאבחנה

מהו נקע ומהי פגיעה רצועתית?

דרגות פציעה ברצועות כף היד

אנטומיה של רצועות שורש כף היד עם הדגשת אזורים אפשריים של מתיחה וקרע ברצועות
אנטומיה של רצועות שורש כף היד עם הדגשת אזורים אפשריים של מתיחה וקרע ברצועות

נקע מתאר רצף של פגיעות ברצועה. בדרגה קלה הסיבים נמתחים והמפרק נשאר יציב. בדרגה בינונית חלק מהסיבים נקרעים, עם רפיון מסוים. בקרע מלא הרצועה אינה מונעת עוד את תנועת העצמות, והמפרק מפתח חוסר יציבות. הבעיה הקלינית היא שהכאב אינו משקף את הדרגה: קרע מלא עשוי לכאוב פחות ממתיחה חלקית.

קרע חלקי לעומת קרע מלא ויציבות מפרקית

ההבחנה נעשית במבחני עומס מול היד השנייה, ולעיתים קרובות רק לאחר שהנפיחות החריפה שוככת. נקע יציב מטופל בהגנה קצרה ובתנועה מוקדמת. קרע מלא עם חוסר יציבות מחייב הערכה של מומחה כף יד, מפני שחלון התיקון הישיר מוגבל בזמן.

פגיעה ברצועה הסקפולונטית

סימנים ומבחנים קליניים

פגיעות במפרק הסקפולונטי הן הגורם השכיח לחוסר יציבות קרפלית (אנדרסון, 2017). המטופל מתאר כאב במרכז גב שורש כף היד, נפיחות, ירידה בכוח האחיזה ולעיתים נקישה. מבחן ווטסון חיובי מעיד על פגיעה מלאה של הרצועה. קרע סקפולונטי עשוי להתקיים גם לצד שבר סקפואיד ללא תזוזה, בעד 25% מהמקרים שנבדקו בארתרוסקופיה (קלמנטסון וחבריו, 2020).

הדמיה וחוסר יציבות שורש כף היד

בצילום רגיל ייתכן שלא יראו דבר בשלב הדינמי. כאשר הצילום מראה מנח קרפלי לא תקין ללא שבר, הנחיות ACR מגדירות MRI כשלב הבא המתאים (טורבי וחבריו, 2019). האבחנה הסופית נעשית לעיתים בארתרוסקופיה. אנדרסון (2017) ממליץ על תיקון רצועה בתוך ארבעה עד שישה שבועות מהחבלה, מפני שפגיעה מבודדת עלולה להתקדם למכניקה מפרקית לקויה ולשינויים ניווניים בסחוס.

פגיעות TFCC ומפרק DRUJ

כאב אולנרי וסיבוב האמה

ה־TFCC מייצב את המפרק הרדיואולנרי הרחוק ומעביר עומס דרך שורש כף היד. פגיעה בו מתבטאת בכאב בצד הזרת, בקליקים מכניים ובכאב בסיבוב מפתח, בהשענות על היד או בהרמת סיר. לפי סקירה עדכנית, כאשר אין חוסר יציבות ב־DRUJ נהוג לנסות טיפול שמרני של מנוחה, קיבוע והתאמת פעילות עד שישה חודשים (סחאט וחבריו, 2026).

בדיקת יציבות המפרק הרדיואולנרי

חוסר יציבות של ה־DRUJ משנה את תמונת הטיפול. במקרה זה נשקל תיקון ניתוחי, פתוח או ארתרוסקופי, ושתי הגישות משיגות תוצאות דומות בטווח הבינוני (סחאט וחבריו, 2026). הבדיקה משווה תמיד את התזוזה של האולנה מול הרדיוס לצד השני.

פגיעות רצועות אצבעות

קרע UCL באגודל ו־ Stener lesion

קרע רצועה צדדית אולנרית במפרק MCP של האגודל, "אגודל הגולש", עלול להופיע בצורת Stener lesion: קצה הרצועה נתקע מעל האפונברוזיס של שריר המקרב ואינו מתאחה ללא ניתוח. מטא־אנליזה של 9 מחקרי אולטרסאונד (315 אגודלים) ו־6 מחקרי MRI (107 אגודלים) מצאה רגישות משוקללת של 95% וסגיותיות של 94% לאולטרסאונד, וערכים של 93% ו־98% ל־MRI. המחברים ציינו שכל המחקרים היו בסיכון גבוה להטיה, והסיקו שאולטרסאונד מתאים כבדיקת בחירה ראשונה (קמהאווי וחבריו, 2021). מידע נוסף מופיע במאמר כאבים באגודל: אבחון, אבחנה מבדלת ודרכי טיפול.

רצועות צדדיות ו־Volar Plate

נקע במפרק PIP שכיח בספורט כדור. כוח צדדי פוגע ברצועה הצדדית, ויישור יתר פוגע ב־Volar Plate, לעיתים עם שבב עצם קטן. הסיכון העיקרי הוא נוקשות ועיבוי מתמשך של המפרק, ולכן הטיפול משלב הגנה עם תנועה מבוקרת מוקדמת.

פגיעות גידים ועצבים בכף היד

Mallet finger: פגיעה בגיד המיישר

ב־Mallet finger קצה האצבע נשאר מכופף ואינו מתיישר באופן פעיל. סקירה שיטתית של 44 מחקרים מצאה תוצאות טובות בטיפול ניתוחי ובקיבוע שמרני כאחד: פיגור יישור ממוצע של 5.7 מעלות לאחר ניתוח ו־7.6 מעלות לאחר טיפול שמרני, ושיעור סיבוכים של 14.5% ו־12.8% בהתאמה (לין וסמורה, 2018). הראיות אינן מספיקות כדי לקבוע מתי ניתוח עדיף.

Jersey finger: קרע הגיד המכופף

ב־Jersey finger הגיד המכופף העמוק נתלש מבסיס הגליל הרחוק, והמטופל אינו מסוגל לכוף את קצה האצבע. פגיעה חריפה מסוג זה מטופלת בניתוח, ואבחון מוקדם משפר את התוצאות (באכורה וחבריו, 2017). פגיעות גידים שאינן טראומטיות מורחבות במאמר דלקת גידים בשורש כף היד.

חתכים ופגיעות עצב

חתך קטן בכף היד עלול לחתוך גיד או עצב דיגיטלי מתחת לעור שנראה שלם. נימול בצד אחד של אצבע אחרי חתך מעיד על פגיעה עצבית עד שיוכח אחרת. כאשר יש חשד לפגיעת גיד או רצועה לצד שבר, ACR מגדיר אולטרסאונד או MRI כמתאימים בדרך כלל (טורבי וחבריו, 2019).

סימני אזהרה לאחר חבלה בכף היד

עיוות, פצע פתוח ועצם חשופה

עיוות נראה לעין, אצבע הפונה לכיוון לא תקין או מפרק שנראה מקוצר מעידים על שבר מוסט או פריקה. פצע מעל שבר מגדיר אותו כשבר פתוח, עם סיכון לזיהום. פצע מעל פרק אצבע לאחר מכה בשיניים של אדם אחר מחייב הערכה באותו יום, גם כאשר הוא נראה קטן.

אצבע קרה, חסר תחושתי וחולשה

אצבע קרה, חיוורת או כחלחלה מרמזת על פגיעה וסקולרית. נימול שהופיע מיד אחרי החבלה מרמז על פגיעה עצבית. כאב שהולך ומחמיר תחת גבס, עם נימול באצבעות, מחייב פנייה מיידית למיון. אי־יכולת לכוף או ליישר מפרק באופן פעיל אינה חולשה מכאב, אלא סימן לקרע גיד עד שיוכח אחרת.

טבלת סימני אזהרה ודחיפות הפניה

סימןמשמעות אפשריתדחיפות
עיוות נראה לעיןשבר מוסט או פריקהמיון באותו יום
פצע פתוח מעל אזור שברשבר פתוחמיון מיידי
אצבע קרה או חיוורתפגיעה וסקולריתמיון מיידי
נימול חדש באצבעותפגיעה עצבית או לחץ משברמיון באותו יום
אי־יכולת לכוף קצה אצבעקרע גיד מכופףמומחה כף יד בימים הקרובים
רגישות בתיבת ההרחהשבר סקפואידקיבוע והערכה מחודשת

כיצד מאבחנים פציעות בכף היד?

בדיקה עצבית־וסקולרית ואנמנזה

האבחון מתחיל בשאלה מדויקת על מנגנון הפציעה, מנח היד ועוצמת הכוח. לאחר מכן נבדקים מילוי קפילרי, דופק, תחושה בצדי כל אצבע וכוח של כל גיד בנפרד. הבדיקה כוללת תמיד השוואה ליד השנייה (קלמנטסון וחבריו, 2020). מישוש ממוקד מצמצם את האבחנה המבדלת. המסלול המלא מתואר במאמר כאבים בכף היד: כיצד מאבחנים את הגורם?.

רנטגן, CT, ‏MRI ואולטרסאונד

לפי הנחיות ACR, צילום רנטגן הוא בדיקת ההדמיה הראשונה בחבלה חריפה, וברוב המקרים הוא מספק להכוונת הטיפול. כאשר הצילום תקין או אינו חד־משמעי והחשד נמשך, צילום חוזר לאחר 10 עד 14 ימים, MRI או CT מוגדרים כמתאימים בדרך כלל (טורבי וחבריו, 2019).

בדיקהמתי מתאימהמה היא מראה
רנטגןבדיקה ראשונה בכל חבלה משמעותיתשברים, פריקות, מנח מפרקי
צילום חוזרחשד קליני עם צילום ראשון תקיןשבר שהתבהר עם ספיגת העצם
MRIחשד לשבר סמוי או לפגיעה רצועתיתבצקת עצם, שבר סמוי, רצועות, TFCC
CTסיווג שבר מורכב והערכת איחויגאומטריה של העצם ותזוזה
אולטרסאונדחשד לפגיעת גיד או UCL באגודלרציפות גיד, Stener lesion, גוף זר

למה צילום תקין לא תמיד מספיק?

שבר סקפואיד סמוי

שבר סקפואיד קשה לזיהוי בצילומים הראשונים. לפי קלמנטסון וחבריו (2020), רגישות ה־MRI לשבר זה עומדת על 99% עד 100%. במחקר עוקבה רב־מרכזי בבריטניה עברו 1,989 מטופלים MRI מוקדם בשל חשד לשבר סקפואיד, וב־256 מהם (12.9%) אובחן שבר שלא נראה בצילום. מתוך 250 שטופלו בגבס, ב־16 (6.3%) נצפה איחוי מאוחר או חוסר איחוי (דין וחבריו, 2024). שבר סמוי אינו בהכרח שבר קל.

קיבוע זמני והערכה מחודשת

מנגד, רוב המטופלים עם חשד קליני וצילום תקין אינם סובלים משבר. בניסוי SUSPECT שוינו 180 מטופלים לחבישה תומכת לשלושה ימים (n = 91) או לגבס לשבועיים (n = 89). רק ל־16 היה שבר סקפואיד, לא נצפו מקרי חוסר איחוי, והתפקוד בקבוצת החבישה לא נפל מזה של קבוצת הגבס לאחר שלושה חודשים (כהן וחבריו, 2025). התנאי הוא הערכה מחודשת במועד. אותו עיקרון חל על פגיעות רצועתיות: כאב שאינו שוכך אחרי שבועיים עד שלושה שבועות מצדיק בדיקה חוזרת, גם כאשר הצילום הראשון תקין.

טיפול ראשוני בפציעות בכף היד

הגנה וקיבוע לפי החשד

הצעד הראשון הוא הגנה. מסירים טבעות לפני שהנפיחות מתפתחת, מרימים את היד מעל גובה הלב ומקבעים במנח נוח. כאשר קיים חשד לשבר סקפואיד, הקיבוע נמשך עד להערכה החוזרת. עקרונות עזרה ראשונה נוספים מופיעים במאמר עזרה ראשונה עבור פציעות ספורט.

טיפול בכאב, הפניה וייעוץ רפואי

שכוך כאב אינו סימן להחלמה. הפניה מיידית נדרשת כאשר מופיע אחד מסימני האזהרה. במרפאת GAV Clinic אנו נמנעים מכל מניפולציה במפרק שנחבל עד שנשללים שבר, פריקה או חוסר יציבות משמעותי. מטופל שממצאיו מעלים חשד לפגיעה כזו מופנה להדמיה ולמומחה כף יד לפני כל טיפול ידני.

מתי נדרש ניתוח בפציעות בכף היד?

שבר לא יציב

ההחלטה על ניתוח תלויה בתזוזה, במיקום השבר ובמעורבות המפרק. ניסוי SWIFFT כלל 439 מבוגרים עם שבר במותן הסקפואיד עם תזוזה של 2 מ"מ לכל היותר, ב־31 בתי חולים. סיבוך ניתוחי שעלול להיות חמור נצפה ב־14% מקבוצת הניתוח (n = 31) לעומת 1% בקבוצת הגבס (n = 3), וסיבוכי גבס נצפו ב־2% לעומת 18%. החוקרים הסיקו שבשברים אלה יש להתחיל בקיבוע בגבס ולקבע בניתוח רק חוסר איחוי מאושר (דיאס וחבריו, 2020). מנגד, קלמנטסון וחבריו (2020) ממליצים קיבוע פנימי בתזוזה של 1.5 מ"מ ומעלה וברוב שברי הקוטב הקרוב. הפער בין הסף של 2 מ"מ לסף של 1.5 מ"מ מעיד על אי־וודאות שעדיין קיימת בספרות.

פגיעה רצועתית משמעותית, גיד קרוע ופגיעה עצבית

ניתוח נשקל בקרע סקפולונטי מלא, ב־Stener lesion, בפגיעת TFCC עם חוסר יציבות DRUJ וב־Jersey finger. חתך שפגע בגיד מכופף, בעצב או בעורק מחייב הערכה כירורגית מהירה. במצבים אלה קיבוע בלבד אינו מחזיר את המבנה למקומו.

שיקום לאחר פציעה בכף היד

תזמון הנעה ומניעת נוקשות

השיקום מתחיל באצבעות שמחוץ לקיבוע כבר בימים הראשונים, כדי לצמצם נפיחות ונוקשות. הנעת המפרק הפצוע עצמו מתחילה רק לפי אישור רפואי ובהתאם ליציבות השבר או התיקון. שלבי התהליך מפורטים במאמר מהם שלבי השיקום לאחר פציעה או כאב?.

תרגול כוח, תפקוד ושרשרת קינטית

כוח אחיזה, שליטה עצבית־שרירית וסבילות לעומס מוחזרים בהדרגה. המרפק והכתף נכללים בתכנית, מפני שהעומס על כף היד תלוי בכל השרשרת. טיפולים שמרניים נוספים מתוארים במאמר כאבים בכף היד: טיפולים יעילים ללא ניתוח.

אבחון, טיפול ושיקום במרפאת GAV Clinic

במרפאת GAV Clinic ברמת אביב אנו מאבחנים, מטפלים ומשקמים פציעות ספורט ותסמונות כאב של כף היד ושורש כף היד. ההערכה מבחינה בין מצב שמתאים לשיקום שמרני לבין מצב שמחייב הפניה להדמיה או למומחה כף יד. לצד טכניקות טיפול ידניות ותרגול שיקומי לשיפור השרשרת הקינטית, אנו משתמשים במידת הצורך בגלי הלם ובלייזר רך כטיפולים משלימים להאצת ריפוי הרקמות.

מטא־אנליזה על חוסר איחוי בעצמות ארוכות מצאה שיעורי איחוי של 63.9% עד 90% לאחר גלי הלם, עם שיעור גבוה יותר כאשר הטיפול ניתן מוקדם (p < 0.02) (סנסונה וחבריו, 2022). המחקר לא עסק בעצמות כף היד, והראיות לשימוש בלייזר רך בשברי יד חריפים מוגבלות. לכן אנו משלבים את שתי השיטות רק כתוספת לתכנית שנקבעה יחד עם הרופא המטפל, ומעריכים את התקדמות במדדים מוגדרים של כאב, טווח תנועה וכוח אחיזה.

מניעת פציעות חוזרות בכף היד

ציוד מגן מתאים

מטא־אנליזה של 15 מחקרים בענפי שלג וקרח, עם 26,123 משתתפים ו־4,382 פציעות, מצאה ירידה בסיכון לפציעה עם שימוש בציוד מגן (RR = 0.64, ‏95% CI ‏0.46 עד 0.87) (פאן וחבריו, 2024). הממצא מתייחס לציוד מגן בכלל ולא רק למגני שורש כף היד. הרחבה מופיעה במאמר פציעות סקי וסנובורד: גורמים, טיפול ומניעה.

עומסים וחזרה לספורט

החזרה לספורט תלויה באיחוי העצם או הרצועה, בטווח תנועה מלא ובכוח אחיזה קרוב לצד השני. בספורט מגע ניתן לשלב קישור או סד מגן בשלב המעבר. עקרונות כלליים מופיעים במאמר מניעת פציעות ספורט: איך להתאמן חכם בלי להיפצע?.

שאלות נפוצות על פציעות בכף היד

איך יודעים אם זה שבר או נקע?

פציעות בכף היד: שברים, נקעים ופגיעות רצועה
פציעות בכף היד: שברים, נקעים ופגיעות רצועה

על סמך התסמינים בלבד אי אפשר להבחין ביניהם באופן אמין. רגישות נקודתית על עצם, עיוות או כאב בלחיצה על ציר האצבע מצדיקים צילום.

האם אפשר להזיז את האצבעות ועדיין להיות עם שבר?

כן. שברים ללא תזוזה, ובמיוחד שבר סקפואיד, מאפשרים לעיתים תנועה כמעט מלאה.

מה עושים כשהצילום תקין אבל הכאב נמשך?

מקבעים או חובשים לפי הנחיה רפואית וחוזרים להערכה. במקרים מסוימים נדרש צילום חוזר או MRI (טורבי וחבריו, 2019).

כמה זמן נמשך ריפוי של שבר סקפואיד?

כ־90% משברי המותן ללא תזוזה או עם תזוזה מזערית מתאחים לאחר שישה שבועות של קיבוע מתאים (קלמנטסון וחבריו, 2020). שברים קרובים או מוסטים מחלימים לאט יותר.

האם שבר מתאגרף חייב גבס?

לא תמיד. בשבר ללא סיבוכים, קישור לאצבע שכנה השיג תפקוד דומה לגבס לאחר 12 שבועות (פלט וחבריו, 2019). רוטציה של האצבע משנה את ההמלצה.

האם קרע ברצועה הסקפולונטית מתאחה לבד?

פגיעה חלקית מטופלת לעיתים בקיבוע. קרע מלא עם חוסר יציבות אינו מתאחה לבד, ותיקונו מומלץ בתוך ארבעה עד שישה שבועות (אנדרסון, 2017).

מתי מותר לחזור לספורט לאחר פציעה בכף היד?

לאחר אישור רפואי על איחוי או יציבות, וכאשר טווח התנועה וכוח האחיזה קרובים לצד השני. מועד מדויק נקבע לפי סוג הפציעה והענף.

האם כירופרקטיקה מתאימה לפציעה חריפה בכף היד?

רק לאחר שלילת שבר, פריקה וחוסר יציבות. בשלב השיקום במרפאת GAV Clinic משתמשים בטכניקות ידניות, תרגול ובמידת הצורך גלי הלם ולייזר רך.

פציעות בכף היד: שברים, נקעים ופגיעות רצועה – סיכום

מה מרמזים הממצאים

רוב הפציעות בכף היד מחלימות בטיפול שמרני. מיעוט מהן, ובמיוחד שבר סקפואיד סמוי, קרע סקפולונטי, Stener lesion וקרע גיד מכופף, תלויות בזמן. הממצאים מרמזים כי בדיקה מסודרת, צילום והערכה מחודשת במועד הם שמונעים את רוב הסיבוכים.

מגבלות הראיות

חלק מהמחקרים שנסקרו הם סקירות נרטיביות או מחקרים רטרוספקטיביים. ניסויים מקריים קיימים רק לחלק מהפציעות. הראיות לגלי הלם נאספו בעצמות ארוכות ולא בכף היד, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש את תרומתם לריפוי פציעות יד.

References:

Andersson, J. K. (2017). Treatment of scapholunate ligament injury: Current concepts. EFORT Open Reviews, 2(9), 382-393. https://doi.org/10.1302/2058-5241.2.170016

Bachoura, A., Ferikes, A. J., & Lubahn, J. D. (2017). A review of mallet finger and jersey finger injuries in the athlete. Current Reviews in Musculoskeletal Medicine, 10(1), 1-9. https://doi.org/10.1007/s12178-017-9395-6

Chung, K. C., Kim, H. M., Malay, S., Shauver, M. J., & WRIST Group. (2020). The Wrist and Radius Injury Surgical Trial: 12-month outcomes from a multicenter international randomized clinical trial. Plastic and Reconstructive Surgery, 145(6), 1054e-1066e. https://doi.org/10.1097/PRS.0000000000006829

Clementson, M., Björkman, A., & Thomsen, N. O. B. (2020). Acute scaphoid fractures: Guidelines for diagnosis and treatment. EFORT Open Reviews, 5(2), 96-103. https://doi.org/10.1302/2058-5241.5.190025

Cohen, A., Reijman, M., Kraan, G. A., Baart, S. J., Verhaar, J. A. N., Colaris, J. W., & SUSPECT Study Group. (2025). Can we avoid casting for suspected scaphoid fractures? A multicenter randomized controlled trial. Journal of Orthopaedics and Traumatology, 26(1), 14. https://doi.org/10.1186/s10195-025-00822-5

Crowe, C. S., Massenburg, B. B., Morrison, S. D., et al. (2020). Global trends of hand and wrist trauma: A systematic analysis of fracture and digit amputation using the Global Burden of Disease 2017 Study. Injury Prevention, 26(Suppl 2), i115-i124. https://doi.org/10.1136/injuryprev-2019-043495

Dean, B. J. F., Riley, N., Little, C., Sheehan, W., Gidwani, S., Brewster, M., Dhiman, P., & Costa, M. L. (2024). The rate of nonunion in the MRI-detected occult scaphoid fracture: A multicentre cohort study. The Bone & Joint Journal, 106-B(4), 387-393. https://doi.org/10.1302/0301-620X.106B4.BJJ-2023-1171.R1

Dias, J. J., Brealey, S. D., Fairhurst, C., et al. (2020). Surgery versus cast immobilisation for adults with a bicortical fracture of the scaphoid waist (SWIFFT): A pragmatic, multicentre, open-label, randomised superiority trial. The Lancet, 396(10248), 390-401. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(20)30931-4

Fan, Z., Min, L., He, W., Yang, Y., Ma, W., & Yao, J. (2024). Efficacy of multicomponent interventions on injury risk among ice and snow sports participants: A systematic review and meta-analysis. BMC Sports Science, Medicine and Rehabilitation, 16(1), 135. https://doi.org/10.1186/s13102-024-00921-6

Kamal, R. N., & Shapiro, L. M. (2022). American Academy of Orthopaedic Surgeons/American Society for Surgery of the Hand clinical practice guideline summary: Management of distal radius fractures. Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, 30(4), e480-e486. https://doi.org/10.5435/JAAOS-D-21-00719

Lin, J. S., & Samora, J. B. (2018). Surgical and nonsurgical management of mallet finger: A systematic review. The Journal of Hand Surgery, 43(2), 146-163.e2. https://doi.org/10.1016/j.jhsa.2017.10.004

Pellatt, R., Fomin, I., Pienaar, C., Bindra, R., Thomas, M., Tan, E., Mervin, C., Zhang, P., & Keijzers, G. (2019). Is buddy taping as effective as plaster immobilization for adults with an uncomplicated neck of fifth metacarpal fracture? A randomized controlled trial. Annals of Emergency Medicine, 74(1), 88-97. https://doi.org/10.1016/j.annemergmed.2019.01.032

Qamhawi, Z., Shah, K., Kiernan, G., Furniss, D., Teh, J., & Azzopardi, C. (2021). Diagnostic accuracy of ultrasound and magnetic resonance imaging in detecting Stener lesions of the thumb: Systematic review and meta-analysis. Journal of Hand Surgery (European Volume), 46, 946-953. https://doi.org/10.1177/1753193421993015

Sakhat, G., Chahine, M., Dahdouh, R., Alam, E., Assaf, F., Saadeh, J., Saber, A., Al Haddad, C., Badra, M., & Moucharafieh, R. (2026). Open versus arthroscopic triangular fibrocartilage repairs: A narrative review. Orthopedic Reviews, 18. https://doi.org/10.52965/001c.161813

Sansone, V., Ravier, D., Pascale, V., Applefield, R., Del Fabbro, M., & Martinelli, N. (2022). Extracorporeal shockwave therapy in the treatment of nonunion in long bones: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Medicine, 11(7), 1977. https://doi.org/10.3390/jcm11071977

Torabi, M., Lenchik, L., Beaman, F. D., Wessell, D. E., Bussell, J. K., Cassidy, R. C., Czuczman, G. J., Demertzis, J. L., Khurana, B., Klitzke, A., Motamedi, K., Pierce, J. L., Sharma, A., Walker, E. A., & Kransdorf, M. J. (2019). ACR Appropriateness Criteria® acute hand and wrist trauma. Journal of the American College of Radiology, 16(5S), S7-S17. https://doi.org/10.1016/j.jacr.2019.02.029