האם אטופן מרפא דלקת ומקדם ריפוי? תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים הן מהתרופות הנפוצות ביותר בעולם. עשרות מיליוני אמריקאים משתמשים מידי יום באחת התרופות מקבוצה זאת כדי להקל על התסמינים של פציעות במערכת שריר ושלד. בין יתר הפציעות שעבורן רושמים תרופות נוגדות דלקת מהסוג של אטופן (Etodolac) נמנה כאבי ראש, כאבי גב, כאבי צוואר ועוד.
זה ברור לחלוטין שתרופות השייכות לקבוצה זאת כרוכות בתופעות לוואי רבות ובחלקן קטלניות. עם זאת, מאמר זה לא עוסק בתופעות לוואי הללו אלא שואל: האם אטופן מרפא דלקת? התשובה בקצרה היא לא! תרופות נוגדות דלקת אינן מרפאות דלקת ואינן מקדמות ריפוי. למעשה על פי מחקרים שונים תרופות אכן מפחיתות את התסמינים של הדלקת אך פוגעות בהליך הריפוי.
האם אטופן מרפא דלקת ומקדם ריפוי?
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) הן מהמוכרות והשימושיות בעולם – עשרות מיליוני אנשים נוטלים אלאיב, נפרוקסן, אטופן ועוד מידי יום להקלת כאבים מחיי היומיום, פריצות דיסק, כאבי גב, צוואר, כתפיים ועוד. יחד עם זאת, השאלה החשובה שנבדקת כאן היא: האם אטופן באמת מרפא דלקת ומייעל ריפוי? בקצרה: התשובה היא לא. למרות שהוא מספק הקלה זמנית, אטופן אינו מקצר את התהליך הריפוי, ובהתחשב במצב המחקרי המתקדם – יכול אפילו לעכב אותו.
עיקרון הפעולה של NSAIDs
NSAIDs משמשים להפחתת תסמיני דלקת באמצעות עיכוב האנזימים COX‑1 ו‑COX‑2, שמתווכים ייצור פרוסטגלנדינים – החומרים שמעוררים דלקת, כאב ונפיחות. עיכוב זה מונע תגובה דלקתית חלקית, ומוביל להקלה מיידית, אך גם נוגס באחד השלבים המרכזיים בתהליך הריפוי. הפופולריות העצומה של הקבוצה נובעת מהקלות השגתן ויעילותן מול הכאב, אך המחיר הוא שטיפולי ריפוי טבעיים עלולים להיפגע.
למה משמשות תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים – NSAIDs
תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידיות (NSAIDs) נמצאות בשימוש נרחב להקלה על כאבים והפחתת דלקת. חולים נוטלים תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים בגלל תסמונות כאב שונות ובכללם:
- כאבי גב תחתון, כאב כתפיים, כאבי ברכיים, כאבים בירך, כאב ראש, כאבי צוואר, כאב בלסתות ועוד
תרופות NSAIDs נפוצות
קיים מגוון אדיר של תרופות נוגדות דלקת שאינם סטראודים. אלה כוללות:
- תרופות הניתנות לרכישה ללא מרשם כגון איבופרופן, נפרוקסן, אספירין ועוד
- ותרופות שמחייבות מרשם כגון אטופן (Etodolac), אינדומטצין (Indomethacin), איבופרופן (Ibuprofen), דיקלופנק (Diclofenac) המשווק תחת השם אביטרן, קטפלם, וולטרן ועוד, לורנוקסיקם (Lornoxicam): משווק תחת השם קספו XEFO, נפרוקסן (Naproxen) משווק תחת השמות נפרוקסי, נקסין ועוד.
כיום, NSAIDs הם בין התרופות הנפוצות ביותר בעולם. מחקרים בנושא מצאו:
- מעל 30 מיליון אמריקאים משתמשים בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים מדי יום.
- NSAIDs מהווים כ-5% -10% מכלל התרופות שנרשמות בארצות הברית בכל שנה.
- השכיחות של שימוש ב- NSAIDs במטופלים מעל גיל 65 היא גבוהה עד 96% במסגרת הפרקטיקה הכללית.
- כ-7.3% מהמטופלים הקשישים מעל גיל 60 מילאו לפחות מרשם NSAIDs אחד בתקופה של שנה אחת.
- NSAIDs מהווים 60% משוק משככי הכאבים ללא מרשם בארה"ב.
האם אטופן מרפא דלקת או מדוע טיפול עם NSAIDs לא מומלץ?
אם קבוצת תרופות NSAIDs יכולה להפחית דלקת ולהפחית כאב אז למה לא להשתמש בה כאשר אנו פצועים וכואבים? NSAIDs אינם מקדמים ריפוי – ראיות מחקריות:
עיכוב בריפוי קבוצות רקמה שונות
מחקרים במודלים של בעלי חיים מדגימים פגיעה בריפוי:
- שריר: ה‑NS‑398, מעכב COX‑2 סלקטיבי, עיכב בצורה מובהקת את התחדשות השריר לאחר פציעה, גרם לעלייה בפיברוזה וירידה בחדירות נויטרופילים ומקרופאג'ים, שמונעים ריפוי תקין של שריר פגוע (Shen et al., 2005).
- עצמות: מחקר קליני באנשים עם שברים בשוק העולה הראה קשר מובהק בין שימוש ב‑NSAIDs לבין הכישלון באיחוי השבר (nonunion).
- מטא‑אנליזה ב־2024 מצאה שילוב של NSAIDs לאחר שבר הכפיל את הסיכון לאיחוי לא תקין (Adverse Bone Healing), עם OR של כ‑2.10 בסבירות.
- מבוגרים בלבד: תרופות סלקטיביות ל‑COX‑2 היו כרוכות בסיכון גבוה יותר לאיחוי לא תקין, עם יחס סיכון מותאם של 1.84 (CI: 1.38-2.46), בעוד תרופות לא סלקטיביות לא הציגו סיכון מובהק.
השפעות על רקמות רכות – גידים ומפרקים
- במחקר בבעלי חיים שנערך בכירורגיה בגידים, נמצאו פגיעה בריפוי של רקמות רכות, גידים ועצמות – בעיקר עם שימוש ב‑COX‑2 אינהיביטורים.
כלי דם והתאוששות רקמות
- שימוש ב‑NSAIDs פוגע בתהליכים דלקתיים חיוניים; הבלימה גורמת להשפעה של אנגיוגנזה (יצירת כלי דם) מופחתת ולסינתזת קולגן לקויה, שהם מרכזיים לריפוי יעיל.
למה בעצם יש עיכוב בריפוי?
- התגובה הדלקתית היא לריפוי: בין אם בגלל תיקון רקמות, הדרכה חיסונית או יצירת כלי דם חדשים. דיכוי תגובה זו מאט את היכולת של הגוף להתחדש.
- כאב הוא אינדיקציה הגנתית: הכאב מפסיק להדריך אותנו להתנהגות זהירה. NSAIDs מסתירים את הסימפטום, מה שמעלה את הסיכון לפיזור עומס על אזור פצוע.
- סיכון לתופעות לוואי: למרות שהתמקדות במאמר אינה בתופעות, עדיף לזכור ש־NSAIDs עלולים לגרום לדימום, פגיעה קרדיו־וסקולרית וכלייתית (נפוצות במיוחד בשימוש ממושך).
מה הן תופעות הלוואי של NSAIDs
כפי שהובהר על המחקרים השונים אטופן לא מרפא דלקת ואינו מועיל להחלמת הרקמה הדלוקה. מלבד חסרונות אלה אין לשכוח שלמשפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינם סטרואידים יש גם תופעות לוואי שליליות ןלעיתים קטלניות. כמה אנשים סובלים מתופעות לוואי של NSAIDs, וכמה מהם מתים מדי שנה?
תופעות לוואי של NSAIDs – שכיחות והשפעה
- NSAIDs גורמים לכ־25% מכלל תגובות הלוואי הדורשות טיפול תרופתי (Medscape, 2023).
- בארצות הברית, שימוש ב‑NSAIDs אחראי לכ‑100,000 אשפוזים בשנה בגין סיבוכים במערכת העיכול (National Safety Council / FDA Data 2020).
מספר מקרי מוות שנגרמים מדי שנה כתוצאה מ‑NSAIDs
- בארה״ב: מומחי בריאות מעריכים שמספר מקרי המוות הקשורים לסיבוכים במערכת העיכול (כמו דימום או כיב) עומד על כ‑16,500 בשנה (McEvoy & Pirmohamed).
- בבריטניה: הערכות מדויקות יותר מצביעות על כ‑3,300 מקרי מוות שקשורים לשימוש ב‑NSAIDs בקרב קשישים בלבד (McEvoy & Pirmohamed).
- ברמה העולמית, הערכות שנמסרו על ידי ה‑WHO מצביעות על כ‑165,000 מקרי אשפוז וכ‑650,000 אשפוזים בגין מחלות הקשורות ל‑NSAIDs (כגון דלקות קיבה ודימומים) מדי שנה (Kasciuškevičiūtė et al,. 2018).
לסיכום:
NSAIDs הם תרופות פופולריות ויעילות לכאבים ודלקות – אך השימוש בהן אינו חסר סיכון. בכל שנה:
- מאות אלפי אנשים נפגעים קשה – נזק בבמערכת העיכול, קרדיו-וסקולרית וכלייתית.
- אלפים אף מאבדים את חייהם כתוצאה משימוש שגרתי ב‑NSAIDs, במיוחד בקרב קשישים או מי שנטלם לתקופות ארוכות.
אז איך נכון להתמודד עם פציעות?
הדרך היעילה והנכונה לטפל בפציעות במערכת שריר ושלד אינה כוללת תרופות NSAIDs אלא:
מנוחה מכאב
הימנעות מהתנהלות הגורמת לכאב ומאידך ריפוי פעילויות שאנן גורמות לכאב. במידת הצורך היעזרו בקביים או חבישה אחרת כדי לתמוך בגישה הזאת.
ומה לגבי שימוש בתרופות אחרות?
למשככי כאב יש תופעות לוואי משמעותיות משל עצמם. כך למשל פרצטמול עלול לפגוע בכבד, תרופות נרקוטיות עלולות לגרום בין היתר להתמכרות ועוד. עם זאת, משככי כאב לא משבשים באופן ישיר את התגובה הדלקתית. חסרונם של תרופות אלה הוא מיסוך הכאב. ללא כאב הפצוע הממוצע ימשיך לפצוע את עצמו מבלי או כמעט מבלי להיות מודע לכך.
ומה לגבי קומפרסים של קרח?
גם השימוש בקומפרסים של קרח לפציעות אינו מומלץ. קומפרסים קרים פוגמים בתגובה הדלקתית ולכן גם פוגמים באיכות ההחלמה. אם זאת, אם הכאב שנובע מהפציעה הוא בלתי נסבל ואתם צריכים להחליט בין טיפול תרופתי לקומפרסים של קרח עדיף לבחור בשני.
ומה לגבי שכיבה כדי לרפא פציעה?
שכיבה ממושכת וחוסר תזוזה אינם מועילים לריפוי. מחקרים שונים מראים כיצר שכיבה ממושכת במיטה גורמת להליכי ניוון מזורזים ומעכבת את הליך ההחלמה. פעילות גופנית שאינה כרוכה בכאב משפרת זרימת הדם ומאיצה את קצב ההחלמה.
ומה לגבי כירופרקטיקה?
טיפול בדלקת באמצעות גישות כירופרקטיות עדיף לרוב על פני שימוש בתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) כמו אטופן (Etodolac). הסיבות לכך הן מהותיות ונוגעות לבטיחות, יעילות, והשפעה על הריפוי ארוך הטווח של הרקמות הפגועות. הטיפול הכירופרקטי תורם לתגובה הדלקתית ומקדם ריפוי. הכירופרקט עושה שימוש במגוון טכניקות ריפוי ועזרים שאינם גורמים כאב ובכלל זה:
- טכניקות טיפול ידניות שמאפשרות חיזוק שרירים ושיפור את התנועתיות של האזור הפגוע
- אמצעים שמגבירים זרימת דם כגון לייזר רך, גלי הלם ועוד
- תרגילי שיקום
- ייעוץ בנושאים כגון ארגונומיה, יציבה, פעילות גופנית מותאמת ועוד
היתרונות של הטיפול הכירופררקטי על פני תרופות נוגדות דלקת כוללות:
ריפוי פעיל לעומת הדחקת סימפטומים
NSAIDs, לרבות אטופן, מפחיתים את תחושת הכאב ואת הסימפטומים של הדלקת, אך אינם פותרים את שורש הבעיה ואף עלולים להאט את תהליך הריפוי של רקמות שריר ושלד. מספר מחקרים מצביעים על כך ש-NSAIDs מעכבים תהליכים ביולוגיים הכרחיים לריפוי כגון סינתזת קולגן ויצירת כלי דם חדשים – תהליך חיוני להתחדשות רקמות (Shen et al., 2005; Chen & Dragoo, 2013). לעומת זאת, טיפול כירופרקטי מעודד תנועה, שיפור בזרימת דם והפחתת מתח שרירי. כל אלו תורמים ישירות לריפוי טבעי של הרקמות.
הפחתת תופעות לוואי
NSAIDs נקשרים לסיכון מוגבר לפגיעות במערכת העיכול, כליות ולב, במיוחד בשימוש ממושך (Wolfe et al., 1999). טיפול כירופרקטי, לעומת זאת, נחשב בטוח ונעדר תופעות לוואי מערכתיות כאשר הוא מבוצע על ידי מטפל מוסמך (Hurwitz et al., 2008).
מענה מערכתי למקור הבעיה
טיפול כירופרקטי מספק גישה שלמה לאבחון וטיפול בגורם הדלקת, ולא רק סימפטומטי. הוא כולל טכניקות ידניות, שיפור יציבה, חיזוק שרירים וייעוץ תנועתי, ובכך מונע פציעות עתידיות ותומך בריפוי ארוך טווח (Paige et al., 2017).
סיכום: האם אטופן מרפא דלקת או שעדיף לפנות לכירופרקט?
נטילת אטופן אינה מרפאה דלקת ואינה מקדמת ריפוי, אלא עלולה לעכב אותו. אטופן מספק הקלה מהירה בכאב, אך חסרונותיו כוללים פגיעה בהתחדשות רקמות, סיכון לאיחוי לא תקין של שברים, פגיעה ברקמות רכות, גידים, שריר ועצם. התרופה פועלת על ידי דיכוי תגובת הגוף הטבעית לריפוי, ולכן שימוש ממושך או מוקדם מדי עלול להזיק.
עיקר היתרון בשימוש ב‑NSAIDs הוא הקלה זמנית בכאב. עם זאת, הקלה בכאב עדיף להשיג באמצעות מנוחה, כירופרקטיקה, שיקום הדרגתי, טיפול גופני, ותחזוקה הורמונלית ותזונתית. שימוש נכון כדאי להתבצע בליווי רפואי, בצורה מבוקרת ובמינונים קצרים במיוחד.
