דלקת בצוואר תסמינים זהו נושאו של המאמר הנוכחי. דלקת צוואר, המתבטת לרוב באמצעות כאבי צוואר, נוקשות, נפיחות ותפקוד צוואר מוגבל, היא מחלת שרירים ושלד נפוצה. הפרעה זאת משפיעה על אוכלוסיות מגוונות ברחבי העולם. במצב של דלקת בצוואר שמערבת גם פגיעה עצבית יתכנו תסמינים נוירולוגיים כגון חוסר תחושה, עקצוץ וחולשה בידיים. הגורמים להתפתחות דלקת בצוואר כוללים בין היתר שימוש יתר, פציעה, מחלות שונות, מתח נפשי ועוד.
אבחון וטיפול מהירים עשויים למנוע נזקים ותסמינים כרוניים. אבחון הגורם להתפתחות דלקת בצוואר מחייב ביצוע הליך של אבחנה מבדלת. בהתאם לגורם ולחומרת הדלקת בצוואר, אפשרויות הטיפול עשויות להשתנות משמרניות לפולשניות. אפשרויות הטיפול השמרניות כוללות בין היתר מנוחה, קומפרסים חמים, שינויים באורח חיים, טיפולי כירופרקטיקה ועוד. במצבי קיצון יתכן שיהיה צורך בטיפול רפואי הכולל תרופות משככות כאב ונוגדות דלקת או ניתוח. במאמר הנוכחי "דלקת בצוואר תסמינים" נדון בנושא בהרחבה.
1)דלקת בצוואר תסמינים – רקע
המונח “דלקת בצוואר” נפוץ מאוד בשפה היומיומית, אבל ברפואה הוא לא אבחנה אחת. חשוב להבחין בין דלקת מכנית/סטרילית (הנובעת מעומס או שחיקה) לבין דלקת זיהומית (הנגרמת מחיידק או נגיף), שהיא נדירה ומסוכנת יותר. אנשים משתמשים בו כדי לתאר לפחות ארבעה מצבים שונים לגמרי:
- דלקת/גירוי במבנים של עמוד השדרה הצווארי והרקמות סביבו (שרירים, מפרקים, גידים, דיסקים, עצבים) – מה שנחווה לרוב ככאב ונוקשות צוואר “מכניים”.
- דלקת/זיהום בגרון או בבלוטות לימפה בצוואר – נחווה ככאב קדמי/לטרלי, רגישות ו”גושים”.
- דלקת בבלוטת התריס (תירואידיטיס) – כאב צוואר קדמי עם רגישות ולעיתים חום ותסמינים הורמונליים.
- מצבים נדירים אך מסוכנים: זיהומים עמוקים בעמוד השדרה, דלקת קרום המוח, או דיסקציה של עורק צווארי – מצבים שבהם “כאב צוואר” יכול להיות סימן אזהרה מוקדם (Hall, 2024; Placide, 2025; WHO, 2023; Yaghi, 2024).
המאמר מתמקד בתסמינים: איך להבדיל בין דפוסים שכיחים לשכיחים פחות, מה מחזק חשד למקור מסוים, ומתי כדאי לפנות לבדיקה דחופה. בסוף מופיעה התייחסות מסודרת לכירופרקטיקה – מתי היא רלוונטית, ומתי לא.
2) התסמינים השכיחים ביותר: “דלקת” במובן מכני־שריר־שלדי (Neck pain)
א) כאב צוואר ונוקשות
זה התיאור הנפוץ: כאב בצוואר עם תחושת “תפוס”, קושי לסובב ראש, ולעיתים כאב שמתגבר לאחר ישיבה ממושכת, עבודה מול מחשב, נהיגה, או שינה בתנוחה לא נוחה. הכאב יכול להיות חד בתחילה ולהפוך עמום, או להפך. לא פעם יש רגישות במישוש שרירי הטרפז/שכמות (Blanpied, 2017).
ב) טווח תנועה מוגבל
תסמין בולט הוא הגבלה בתנועה אחת או יותר: סיבוב, כיפוף, יישור או הטיה. לעיתים האדם “מסובב את כל הגוף” במקום הראש (Blanpied, 2017).
ג) כאב שמוקרן לכתף/שכמה
כאבים “נודדים” לשכמה, כתף או בסיס הגולגולת שכיחים מאוד ומקורם לעיתים בכאב מושלך מרקמות צוואריות. זה יכול להרגיש כמו “דלקת בכתף”, למרות שהמקור בצוואר (Blanpied, 2017).
ד) כאב ראש שמושפע מתנועות צוואר – כאב ראש צווארי
חלק מהאנשים חווים כאב ראש שמתחיל בעורף ומתקדם קדימה, מחמיר בתנועות צוואר, ומלווה בהגבלת טווח תנועה. כאב כזה מתואר לרוב כלא פועם, בעוצמה בינונית-חזקה, ולעיתים חד־צדדי (Xiao, 2021; Headache Classification Committee of the IHS, 2018).
3) תסמינים שמרמזים על מעורבות עצבית: רדיקולופתיה צווארית (“דלקת בעצב בצוואר” בשפה עממית)
אנשים רבים מכנים זאת “דלקת בעצב”, אף שמדובר לרוב בלחץ/גירוי שורש עצב (ולא “דלקת” זיהומית). התסמינים המרכזיים:
א) כאב שמקרין לזרוע בתבנית יחסית עקבית
כאב מהצוואר שיורד לכתף ולזרוע, לעיתים עד כף היד, לפעמים עם תחושת שריפה/זרם. לעיתים יש החמרה בתנוחות מסוימות (Bono, 2011).
ב) נימול/עקצוץ/ירידה בתחושה
תסמין שכיח ומבלבל: “אצבעות נרדמות”, תחושת צמרמורת/עקצוץ בזרוע או ביד (Bono, 2011).
ג) חולשה
קושי בהרמת חפצים, “בריחה” של חפצים מהיד, חולשה בשרירים ספציפיים (Bono, 2011).
ד) שינוי ברפלקסים
זהו ממצא בדיקה יותר מאשר תחושה, אך לעיתים האדם ירגיש “יד לא מגיבה מהר”. במצבים כאלה מומלץ בירור רפואי/פיזיותרפי מסודר, במיוחד אם יש חולשה מתקדמת.
4) תסמינים שמחייבים עירנות מיוחדת: מיאלופתיה צווארית (מעורבות חוט השדרה)
כאן הסיפור שונה: לא “רק” כאב צוואר, אלא סימנים שמרמזים לפגיעה בחוט השדרה.
סימנים אופייניים:
- קושי בהליכה/חוסר יציבות, “מועדות” חדשה
- ירידה במיומנות ידיים (כפתורים, כתיבה, טלפון)
- תחושת נוקשות כללית, לעיתים תסמינים דו־צדדיים
- לעיתים הפרעות בסוגרים (תלוי חומרה)
מצבים כאלה מצדיקים הערכה רפואית בהקדם (Bono, 2011).
5) “דלקת בצוואר” במובן של בלוטות לימפה: לימפאדניטיס/לימפאדנופתיה צווארית
כשאנשים אומרים “יש לי דלקת בצוואר” תוך כדי מישוש גושים בצידי הצוואר – לעיתים הכוונה לבלוטות לימפה מוגדלות.
תסמינים שכיחים:
- נפיחות/גושים בצוואר (צד אחד או שניים)
- רגישות/כאב בלחיצה על הבלוטה
- לעיתים חום, עייפות, כאב גרון או שיעול – תלוי בגורם (Khodabandeh, 2025)
- מה עשוי לרמוז על חומרה גבוהה יותר
- בלוטה מאוד כואבת, חמה ואדומה, או תחושה “רכה”/מתנפחת (חשד לתהליך מוגלתי)
- קושי לפתוח פה, קושי בבליעה, או הגבלת תנועות צוואר משמעותית
- חום גבוה מתמשך
במקרים כאלה כדאי בדיקה רפואית ולא להסתפק בהמתנה (Khodabandeh, 2025).
6) “דלקת בקדמת הצוואר”: תירואידיטיס (בעיקר תירואידיטיס תת־חריפה)
זהו מצב שבו בלוטת התריס עצמה כואבת ורגישה.
תסמינים אופייניים:
- כאב קדמי בצוואר (לא בצד/עורף), לעיתים מקרין ללסת או לאוזניים
- רגישות במגע באזור הבלוטה
- חום ותחושת מחלה
- כאב שמוחמר בבליעה או בהנעת הראש
- לעיתים מופיעים תסמינים של פעילות יתר זמנית (דופק מהיר, הזעה, אי־שקט), ובהמשך חלק מהמטופלים חווים שלב של תת־פעילות (Nasr, 2025; Quintero, 2021)
הדפוס הזה חשוב משום שהוא “מתחפש” לעיתים לכאב גרון או “שריר תפוס”, אבל המיקום הקדמי והרגישות בבלוטה הם רמז משמעותי.
7) מצבים מסוכנים שבהם “דלקת בצוואר” היא סימן אזהרה
א) דלקת קרום המוח: חום + כאב ראש + נוקשות עורף
השילוב הקלאסי שמעלה חשד הוא חום, כאב ראש, נוקשות עורף, ושינוי במצב הכרה/בלבול. לא תמיד כל המרכיבים קיימים, אך זהו ציר חשוב לזיהוי מוקדם (WHO, 2023; BMJ, 2024). נוקשות יכולה להיות “חוסר רצון להזיז את הצוואר” ולא תמיד קשיון דרמטי.
ב) זיהום בעמוד השדרה הצווארי: דיסציטיס/אוסטאומיאליטיס/ספונדילודיסקיטיס
אלו מצבים נדירים יותר אך חמורים. התסמינים שצריכים להדליק נורה:
- כאב צוואר מתמשך וחזק, לעיתים כאב לילה
- חום (לא תמיד)
- לעיתים חולשה/סימנים נוירולוגיים, קושי בהליכה
גורמי סיכון כוללים דיכוי חיסוני, זיהום קודם, פרוצדורות/ניתוחים, ולעיתים שימוש בסמים בהזרקה (Hall, 2024; Treffy, 2023; Placide, 2025).
ג) דיסקציה של עורק צווארי: כאב ראש/צוואר חריג עם סימנים נלווים
דיסקציה יכולה להתחיל ככאב צוואר או כאב ראש לא רגיל, ולפעמים להקדים אירוע מוחי. תסמינים שכיחים כוללים כאב ראש, כאב צוואר, ולעיתים סימנים כמו סחרחורת, טנטון, או תסמונת הורנר חלקית (Yaghi, 2024). כאשר כאב הצוואר “שונה מהרגיל”, במיוחד עם תסמין נוירולוגי כלשהו – זה דורש בדיקה דחופה.
8) “דלקת” במובן ראומטולוגי: כאב צוואר דלקתי ולא מכני
יש מצבים שבהם מקור הכאב הוא דלקת מערכתית ולא עומס מכני.
א) כאב צוואר דלקתי בתסמונות ספונדילו־ארתרופתיות (כמו אנקילוזינג ספונדיליטיס)
מאפיינים שמכוונים יותר לכאב דלקתי:
- נוקשות בוקר משמעותית
- שיפור עם תנועה/פעילות והחמרה במנוחה
- מהלך ממושך והדרגתי
לרוב ההתחלה היא בגב תחתון, אך יכולה להיות מעורבות לאורך עמוד השדרה עם הזמן (Agrawal, 2024).
ב) מעורבות צווארית בדלקת מפרקים שגרונית (RA)
RA יכולה לערב את הצוואר (בעיקר אזור C1-C2) ולגרום לכאב, מגבלה, ולעיתים – במצבים מתקדמים – סימנים נוירולוגיים עקב אי־יציבות. סימפטומים אינם תמיד תואמים את חומרת ההדמיה, ולכן החשד הקליני חשוב (Shlobin, 2021).
ג) פולימיאלגיה ראומטיקה (PMR)
PMR מתבטאת בכאב ונוקשות בוקר של חגורת הכתפיים והאגן, ולעיתים גם של שרירי הצוואר, בעיקר מעל גיל 50, עם תגובה טובה לסטרואידים. תסמינים סיסטמיים יכולים להצטרף (Florescu, 2023).
9) איך “נראית” בדיקה בסיסית של תסמינים (מבחינת האדם עצמו)
מבלי להפוך את זה לכלי אבחון עצמאי, יש שאלות תסמיניות שמארגנות תמונה:
- האם זה בעיקר כאב ונוקשות שמושפעים מתנוחה/מאמץ? ← יותר מכני־שרירי (Blanpied, 2017).
- האם יש הקרנה לזרוע/נימול/חולשה? ← לשקול מעורבות עצבית (Bono, 2011).
- האם יש חום, ירידה במשקל, כאב לילה חריג, או חולשה מתקדמת? ← לשקול גורם רציני יותר ולפנות לבדיקה (Feller, 2024).
- האם הכאב קדמי בצוואר עם רגישות בבלוטה/בליעה כואבת? ← לשקול תירואידיטיס או גרון (Nasr, 2025; Quintero, 2021).
- האם יש “גושים” בצוואר? ← בלוטות לימפה (Khodabandeh, 2025).
10) כירופרקטיקה בהקשר “דלקת בצוואר”: מתי היא רלוונטית, ומה גבולות הבטיחות
כירופרקטיקה עוסקת בעיקר בטיפול שמרני בבעיות שריר־שלד. לכן היא עשויה להיות רלוונטית כאשר התמונה מתאימה לכאב צוואר מכני ולעיתים לכאב ראש צֶרְבִּיקוֹגֶנִי, כחלק מתכנית שמרנית הכוללת גם תרגול וחינוך (Blanpied, 2017; Xiao, 2021).
מצבים שבהם טיפול שמרני/ידני עשוי להשתלב:
- כאב צוואר עם מגבלת תנועה, בלי דגלים אדומים
- כאב שמתגבר בישיבה/תנוחה ומשתפר בתנועה
- כאב ראש שמושפע מתנועות צוואר ומלווה בממצא צווארי (Xiao, 2021)
מה חובה לשלול לפני טיפול ידני בצוואר
הנחיות קליניות מדגישות בדיקה לסימנים המכוונים לפתולוגיה רצינית (זיהום, ממאירות, מיאלופתיה, אירוע וסקולרי) והפניה בעת הצורך (Blanpied, 2017; Feller, 2024). בנוסף, סקירה ומטא־אנליזה של ניסויים אקראיים סיכמה נתונים על אירועים חריגים לאחר מניפולציה צווארית והדגישה את חשיבות תיעוד הבטיחות והמעקב (Pankrath, 2024). המשמעות הפרקטית: כשיש חום, תסמין נוירולוגי, כאב ראש חריג, או כאב צוואר “שונה מהרגיל” – קודם בירור רפואי.
11) טבלת סיכום תסמינים לפי מקור אפשרי ל“דלקת בצוואר” (דף עזר מהיר)
מטרת הטבלה: לסייע למקם את דפוס התסמינים בקבוצה סבירה, ולא להחליף אבחון רפואי. כשיש סימני סכנה – פונים לבדיקה.
1) מקור מכני־שריר־שלדי (נוקשות/עומס/“צוואר תפוס”)
תסמינים אופייניים:
- כאב ונוקשות צוואר, רגישות בשרירים (טרפז/שכמות), “משיכה” בתנועה
- החמרה לאחר ישיבה/עבודה סטטית, שיפור חלקי עם תנועה/חימום
- לעיתים כאב שמוקרן לשכמה/כתף בלי נימול אמיתי
רמזים תומכים - קשר ברור לתנוחה/מאמץ/שינה לא טובה
- טווח תנועה מוגבל באחת/שתיים מהתנועות (Blanpied, 2017)
2) מקור עצבי (רדיקולופתיה צווארית – “דלקת בעצב” בשפה עממית)
תסמינים אופייניים:
- כאב שמקרין מהצוואר לכתף/זרוע, לעיתים עד כף היד
- נימול/עקצוץ, תחושת “זרמים”, ירידה בתחושה
- חולשה באחיזה או בתנועות מסוימות, לעיתים שינוי ברפלקסים
רמזים תומכים - דפוס יחסית עקבי של הקרנה (דרמטום/אצבעות מסוימות)
- החמרה בתנועות צוואר מסוימות (Bono, 2011)
3) חשד למיאלופתיה (מעורבות חוט השדרה – מצב הדורש הערכה מוקדמת)
תסמינים אופייניים:
- חוסר יציבות בהליכה, נפילות/מועדות חדשה
- ירידה במיומנות ידיים (כפתורים, כתיבה), נוקשות/ספסטיות
- לעיתים תסמינים דו־צדדיים, ולעיתים שינוי בשליטה על סוגרים
רמזים תומכים - “משהו כללי” במוטוריקה, לא רק כאב מקומי (Bono, 2011)
4) בלוטות לימפה/זיהום מקומי (לימפאדניטיס/לימפאדנופתיה)
תסמינים אופייניים:
- “גושים” בצדי הצוואר, רגישות בלחיצה
- לעיתים חום, כאב גרון/שיעול/נזלת, עייפות
רמזים תומכים - בלוטה כואבת/נפוחה שנראית קשורה למחלה ויראלית/דלקת גרון
- אם יש אודם, חום מקומי, כאב חזק או קושי בבליעה/פתיחת פה – בדיקה רפואית (Khodabandeh, 2025)
5) תירואידיטיס (דלקת בבלוטת התריס – כאב צוואר קדמי)
תסמינים אופייניים:
- כאב/רגישות בקדמת הצוואר (לא בעורף), לעיתים מקרין ללסת/אוזניים
- החמרה בבליעה או בהנעת הראש, לעיתים חום
- לעיתים תסמיני יתר־תריס זמניים (דופק מהיר, הזעה, אי־שקט), ובהמשך שינויי תפקוד (Nasr, 2025; Quintero, 2021)
6) דלקת קרום המוח/זיהום CNS (מצב דחוף)
תסמינים אופייניים:
- חום + כאב ראש משמעותי + נוקשות עורף
- רגישות לאור, בחילות/הקאות, בלבול/ישנוניות חריגה
רמזים תומכים - הופעה חריגה ומהירה או ירידה במצב כללי (WHO, 2023)
7) זיהום בעמוד השדרה (ספונדילודיסקיטיס/אוסטאומיאליטיס) – נדיר אך חשוב
תסמינים אופייניים:
- כאב צוואר מתמשך וחזק, לעיתים כאב לילה
- חום יכול להיות קיים או לא
- לעיתים חולשה/תסמינים נוירולוגיים
- רמזים תומכים: גורמי סיכון (דיכוי חיסוני, זיהום קודם, פרוצדורות/ניתוח, שימוש בהזרקות) (Hall, 2024; Placide, 2025)
8) דיסקציה של עורק צווארי (מצב דחוף)
תסמינים אופייניים:
- כאב צוואר או כאב ראש חדש/חריג (לעיתים חד־צדדי)
- לעיתים סחרחורת, הפרעות ראייה, טנטון, או סימנים נוירולוגיים חולפים
- לעיתים תסמונת הורנר חלקית (עפעף צנוח/אישון קטן)
- רמזים תומכים: “כאב שונה מהרגיל” עם תסמין נוירולוגי כלשהו ← בדיקה דחופה (Yaghi, 2024)
כירופרקטיקה: כללי “כן/לא” מהירים לפי דפוס תסמינים
עשוי להתאים (בדרך כלל):
- דפוס מכני־שריר־שלדי ללא חום/דגלים אדומים, ללא חסר נוירולוגי מתקדם (Blanpied, 2017)
לא מתאים ויש להפנות/לברר לפני:
- חום/מחלה כללית, כאב ראש חריג עם נוקשות עורף
- חולשה מתקדמת, בעיות הליכה/מיומנות ידיים
- כאב צוואר קדמי משמעותי עם רגישות בבלוטת התריס
- “גושים” חמים/אדומים/כואבים מאוד או קושי בבליעה
- חשד לדיסקציה/אירוע נוירולוגי (WHO, 2023; Yaghi, 2024)
סיכום
“דלקת בצוואר” היא כותרת שיכולה לתאר הכל – מכאב שרירי שכיח ועד מצב זיהומי או וסקולרי נדיר. מבחינת תסמינים, רוב המקרים הם מכניים־שריר־שלד ומציגים כאב ונוקשות שמושפעים מתנועה ותנוחה. סימני אזהרה כוללים חום, כאב לילה חריג, חסר נוירולוגי, כאב ראש חריף עם נוקשות עורף, כאב צוואר קדמי עם רגישות בבלוטת התריס, או גושים כואבים/אדומים בצוואר. כירופרקטיקה יכולה להשתלב בעיקר במצבים מכניים לאחר סקר בטיחות מסודר – אך אינה מתאימה כשיש חשד לתהליך סיסטמי, זיהומי, נוירולוגי או וסקולרי.
References:
Blanpied, P. R., Gross, A. R., Elliott, J. M., Devaney, L. L., Clewley, D., Walton, D. M., Sparks, C., & Robertson, E. K. (2017). Neck pain: Revision 2017. Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy, 47(7), A1-A83.
Bono, C. M., Ghiselli, G., Gilbert, T. J., Kreiner, D. S., Reitman, C., Summers, J. T., … North American Spine Society. (2011). An evidence-based clinical guideline for the diagnosis and treatment of cervical radiculopathy from degenerative disorders. The Spine Journal, 11(1), 64-72.
Feller D, Chiarotto A, Koes B, Maselli F, Mourad F. Red flags for potential serious pathologies in people with neck pain: a systematic review of clinical practice guidelines. Arch Physiother. 2024 Dec 4;14:105-115. doi: 10.33393/aop.2024.3245. PMID: 39639931; PMCID: PMC11618059.
Florescu, M. M., & colleagues. (2023). Polymyalgia rheumatica: An update (Review). Experimental and Therapeutic Medicine (PMC).
Hall WA, Graeber A, Cecava ND. Vertebral Osteomyelitis. [Updated 2024 Nov 25]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.
Headache Classification Committee of the International Headache Society (IHS). (2018). The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition (ICHD-3). Cephalalgia, 38(1), 1-211.
Khodabandeh M, Jam Z, Shahani AB, Khiabani MS. Pediatric Cervical Lymphadenitis: Etiology, Clinical Presentation, and Antimicrobial Resistance. Int J Pediatr. 2025 May 9;2025:5154191. doi: 10.1155/ijpe/5154191. PMID: 40386582; PMCID: PMC12084787.
Nasr P, Turkel S. Subacute thyroiditis diagnostic challenges in clinical practice: a case report. J Med Case Rep. 2025 May 2;19(1):203. doi: 10.1186/s13256-025-05210-5. PMID: 40317076; PMCID: PMC12046936.
Pankrath, N., & colleagues. (2024). Adverse events after cervical spinal manipulation: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Pain Physician, 27(4), 185-201.
Placide, R., & colleagues. (2025). Evaluation and management of pyogenic spondylodiscitis. Journal of Clinical Medicine, 14(10), 3477.
Quintero, B. M., & colleagues. (2021). Thyroiditis: Evaluation and treatment. American Family Physician, 104(6), 609-617.
Shlobin, N. A., Dahdaleh, N. S., & Bydon, M. (2021). Cervical spine manifestations of rheumatoid arthritis: A review. Neurosurgical Focus / Review (PubMed). https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33037539/
Treffy, R. W., & colleagues. (2023). Cervical spine spondylodiscitis: Review of literature on current diagnosis and management. Journal (PMC). https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10359881/
World Health Organization. (2023). Introduction (meningitis recognition and classic triad). In WHO guidelines on meningitis diagnosis and management. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK614833/
Xiao, H., & colleagues. (2021). Expert panel’s guideline on cervicogenic headache: The Chinese Association for the Study of Pain recommendation. Pain Research & Management, 2021, 6619984. https://doi.org/10.1155/2021/6619984
Yaghi, S., & colleagues. (2024). Treatment and outcomes of cervical artery dissection in adults: A scientific statement from the American Heart Association. Stroke. https://www.ahajournals.org/doi/10.1161/STR.0000000000000457
