דלקת פרקים ניוונית בברכיים

דלקת פרקים ניוונית בברכיים

‎דלקת פרקים ניוונית בברכיים היא הפרעה בריאותית נפוצה עם השפעות תפקודיות נרחבות. מדובר במחלת מפרקים רב-גורמית שבאה לידי ביטוי בהרס הדרגתי של הסחוס המפרקי.‎ הברך הוא המפרק המושפע ביותר ומהווה מעל 80% מהנטל העולמי של דלקת פרקים ניוונית. חשוב לזכור ששכיחות המחלה עולה עם השמנת יתר והגיל. דלקת פרקים ניוונית בברך היא מחלה חשוכת מרפא.

עם זאת, חוקרים רבים העבירו את המיקוד שלהם למניעה וטיפול בשלב המוקדם של המחלה. בהתאם לכך, חיוני להבין את השכיחות, ההיארעות וגורמי הסיכון הניתנים לשינוי של דלקת פרקים ניוונית בברכיים לצורך מתן אסטרטגיות טיפול ומניעה יעילות. טיפול ושיקום המתבצעים על ידי כירופרקט שהוכשר לכך עשויים להועיל.

דלקת פרקים ניוונית בברכיים – רקע

דלקת פרקים ניוונית בברכיים יכולה להתפתח באחד או בשני המפרקים בברך. מפרק הברך הוא מפרק סינוביאלי, המורכב משני מפרקים:

  • ‏המפרק שוקה-ירך בין עצם השוקה לעצם הירך.
  • ‏והמפרק פיקה-ירך בין פקת הברך לעצם הירך.

בהפרעה זאת הסחוס במפרק הברך מתפרק וגורם לעצמות המפרק להתחכך זו בזו. הסימפטומים כוללים כאבי ברכיים, נוקשות, נפיחות וניידות מופחתת. המפרקים המושפעים מדלקת פרקים ניוונית הם המפרקים נושאי המשקל או מפרקים שאנו עושים בהם שימוש אינטנסיבי. בין המפרקים שחשופים למחלה זאת נציין:

  • ברכיים, ירכיים, עמוד השדרה, קרסוליים, כפות ידיים.

גורמי הסיכון להתפתחות דלקת פרקים ניוונית בברך כוללים בעיקר גיל מבוגר ומגדר נשי. עם זאת, דלקת פרקים ניוונית יכולה להתפתח מוקדם יותר בגלל עומס יתר חריג (השמנת יתר, ספורט?), מבנה ברך חריג, פציעה מוקדמת ועוד.

האבחון של דלקת פרקים ניוונית בברכיים מתבסס על היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית וממחקרי הדמיה. אין מרפא לדלקת מפרקים ניוונית והטיפולים נועדו להקל על הסימפטומים ולהאט את התקדמות המחלה. בדרך כלל, האפשרויות לא ניתוחיות מומלצות לפני ששוקלים ניתוח במקרים חמורים. אלה עשויות לכלול מנוחה, שינויים באורח החיים, פעילות גופנית, ירידה במשקל, טיפולי כירופרקטיקה ותרופות.

השכיחות והעלויות של דלקות מפרקים בברך

דלקת מפרקים ניוונית היא מחלת המפרקים הנפוצה ביותר בעולם ואילו הברך הוא המפרק הנפגע ביותר בגוף. הפרעה זאת היא פוגעת בעיקר באנשים מעל גיל 40. מחקרים מצביעים על כך שהשכיחות העולמית של דלקת פרקים ניוונית בברך היא:

  • כ-16.0% בקרב בני 15 ומעלה.
  • עם שכיחות גבוהה יותר של 22.9% בקרב בני 40 ומעלה.‏
  • ‏נשים סובלות בשכיחות גבוהה יותר מגברים.
  • ‏‏כ-46% מהאנשים מפתחים אותה במהלך חייהם.
  • ‏השכיחות תמשיך לעלות ככל שתוחלת החיים וההשמנה יעלו.

לשכיחות העצומה הזאת של דלקת פרקים ניוונית יש השפעה כלכלית נרחבת. הנטל הכלכלי הכולל הקשור לדלקת פרקים ניוונית בארה"ב מוערך ב-136.8 מיליארד דולר בשנה. הנתון המדהים הזה יותר מהכפיל את עצמו בעשור האחרון. לשם פרספקטיבה, העלות הכלכלית השנתית של דלקת פרקים עולה על זו של השפעות בריאותיות הקשורות לטבק, סרטן וסוכרת. העלויות הרפואיות הישירות מגיעות ל-65 מיליארד דולר בשנה, כאשר העלויות הישירות השנתיות לאדם מגיעות ל-11,502.2 דולר.

תסמינים של דלקת פרקים ניוונית בברכיים

התסמינים של דלקת פרקים ניוונית בברכיים ועוצמתם משתנים מאדם לאדם. ‏דלקת פרקים ניוונית יכולה לגרום לכאב ולאובדן תפקוד, עם זאת, חשוב לדעת שלא כל מי שיש לו ממצאים רדיוגרפיים של דלקת פרקים ניוונית גם יסבול מתסמינים. למעשה, רוב האנשים עם ממצאים רדיוגרפיים של דלקת פרקים ניוונית אינם מתלוננים על תסמינים. במקרים שבם מתפתחים תסמינים בגלל דלקת פרקים ניוונית בברכיים הם עשויים לכלול:

  • ‏כאבי ברכיים שהם הדרגתיים בהתפתחותם.
  • נוקשות ונפיחות בברכיים‏.
  • ‏אובדן טווח תנועה.
  • הכאב עשוי להחמיר עם הפעילות‏ (עלייה או ירידה במדרגות?).
  • פגיעה תפקודית.
  • ‏‏כאב לאחר ישיבה או מנוחה ממושכת‏.
  • במצב מתקדם גם הפרעות שחנה.
  • ‏קרפיטוס או צלילי חריקות עם תנועת מפרקים‏.
  • כאב במישוש קו המפרק.

גורמים לדלקת פרקים ניוונית בברכיים

הגורם העיקרי להתפתחות דלקת פרקים ניוונית ראשונית הוא הגיל. ככל שאנו מזדקנים רקמות המפרקים בגופנו ובכלל זה הסחוסים מזדקנים ומתנוונים. מסיבה זאת לאחר גיל 40 דלקת פרקים נעשית שכיחה יותר ולאחר גיל 70 כמעט מחצית מהמבוגרים מתלוננים על תסמיני המחלה. עם זאת, דלקת פרקים ניוונית בברכיים יכולה גם להופיע מוקדם יותר ובאופן קשה יותר. לסוג זה של דלקת פרקים ניוונית אנו קוראים דלקת פרקים ניוונית משנית. דלקת פרקים ניוונית משנית מתרחשת בין יתר הסיבות בגלל:

  • פציעה או ניתוח בברך.
  • השמנת יתר.
  • ביומכניקה לקויה כגון חוסר יציבות או גמישות יתר של הברכיים.
  • מבנה לקוי של הברכיים כגון ברכי X או ברכי O.
  • מחלות אחרות כגון דלקת פרקים שגרונית.
  • נטייה גנטית.

אבחון וטיפול

אבחנה של דלקת פרקים ניוונית בברכיים מתבססת על ממצאים שמפיקים מההיסטוריה הרפואית ומהבדיקה הגופנית. מחקרים הדמיה ובעיקר צילומי רנטגן משמים כדי לאשר את האבחון או לשלול מצבים אחרים.

היסטוריה רפואית

בשלב הזה נברר עם החולה:

  • מה הם התסמינים?
  • מתי ובאיזה אופן החלו הכאבים?
  • האם הכאב החל באופן הדרגתי או פתאומי?
  • התנהגות שמחמירה או מקלה על התסמינים?
  • אם הייתה פגיעה קודמת באותה ברך?

בדיקה גופנית

בשלב הזה:

נתבונן בברך ובחולה. נחפש סימנים דלקתיים חזותיים כגון נפיחות אדמומיות, עיוות חיצוני ועוד. נתבונןן את תפקודו החולה בהליכה, בכריעה, עלייה וירידה במדרגות ועוד.

  • נמשש את הברך ונחפש סימנים דלקתיים כגון נפיחות, חום, רגישות למישוש של המפרק ועוד.
  • נבחן את טווחי התנועה של הברכיים באופן פסיבי ואקטיבי ומול התנגדות. ברך עם דלקת פרקים ניוונית צפויה להיות חלשה יותר.
  • נבצע בדיקות נוירולוגיות ובדיקות מיוחדות כד לאתר ליקויים עצביים ו/אן חסרים נוירולוגיים. אלה לא אמורים להיות נוכחים.

‏‏לאחר הערכה יסודית זאת האבחנה של המטופל צריכה להיות ברורה. במידת הצורך נפנה את המטופל לבדיקות מתקדמות כדי לאשר את האבחון של דלקת פרקים ניוונית בברכיים או כדי לשלול מצבים בריאותיים אחרים.

בדיקות מתקדמות

אלה עשויות לכלול:

מחקרי הדמיה ובעיקר צילומי רנטגן שידגימו את הממצאים הקלאסיים של הפרעה ניוונית. אלה עשויים לכלול ממצאים כגון:

  • היצרות מרווח המפרק בעיקר בצד הפנימי עד כדי מפגש של עצמות המפרק.
  • ‏התרחבות של משטחי המפרק.
  • היווצרות דורבנים (אוסטאופיטים).‏‏
  • טרשת סובכונדרלית‏.
  • ‏ציסטות סובכונדרליות.

בדיקות נוספות לצורך אבחנה מבדלת עשויות לכלול:

  • MRI, בדיקות דם, שאיבת נוזל מתוך המפרק ועוד.

אבחנה מבדלת

דלקת מפרקים ניוונית בברכיים
דלקת מפרקים ניוונית בברכיים

כדי לוודא שאכן מדובר בדלקת פרקים ניוונית בברכיים נערוך תהליך של אבחנה מבדלת. בהליך זה ניקח בחשבון את כלל הגורמים האפשריים לתסמיני החולה ונסנן את הלא מתאימים.‏ הליך זה מתבסס על כלל הידע והממצאים שצברנו מפגישתנו עם החולה. בין יתר ההפרעות שנצטרך לשלול כדי להגיע לאבחנה של דלקת פרקים ניוונית בברכיים נציין הפרעות כגון:

  • קרע מיניסקוס.
  • קרע של רצועה בברך.
  • ‏תסמונת כאב פטלופמורל.
  • בצקת לשדית בעצם ונמק בברך
  • ‏דלקת פרקים אוטואימונית (‏דלקת מפרקים שגרונית‏), מטבולית (גאוט) ועוד.
  • ‏דלקת מפרקים ניוונית בירך המשליכה כאב לברך.
  • ‏הפניית כאב מהגב התחתון‏.

טיפול בדלקת פרקים ניוונית בברכיים

לא ניתן לרפא דלקת פרקים אך ניתן לצמצם ואף להעלים את תסמיני המחלה. מטרות הטיפול בתסמינים של דלקת פרקים ניוונית בברכיים כוללות הפחתת כאב, שיפור התפקוד ומניעת החמרת המחלה. אפשרויות הטיפול כוללות בין היתר:

טיפול כירופרקטי

דלקת פרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) בברכיים היא מהגורמים השכיחים לכאבים, הגבלה בתנועה ופגיעה בתפקוד היומיומי בקרב מבוגרים. טיפול כירופרקטי תופס בשנים האחרונות מקום משמעותי כחלק מגישה רב-תחומית לשיפור תפקוד הברך, הפחתת כאב ועיכוב הידרדרות המחלה (Tsokanos et al., 2021). ההתערבות הכירופרקטית כוללת לרוב:

  • טיפול ידני (מניפולציה ומוביליזציה של מפרקי הברך והגב התחתון)
  • תרגילי שיקום וחיזוק
  • עבודה על שיפור טווח התנועה
  • ייעוץ תנועתי ואורח חיים

מחקרים קליניים הראו כי שילוב מניפולציות וטיפול רב-תחומי מוביל להפחתה בכאב ולשיפור במדדי ניידות בקרב הסובלים מאוסטאוארתריטיס בברך, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד (Bjordal et al., 2007). בנוסף, הטיפול תורם להגברת הביטחון בתנועה ולמניעת כרוניות. עם זאת, יש להקפיד על אבחון מלא ולהתאים את שיטת הטיפול הכירופרקטי לחומרת המחלה, תוך שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים. טיפול כירופרקטי מהווה גישה שמרנית, לא פולשנית, ובטוחה כחלק מתוכנית שיקום מקיפה לברך ניוונית.

טיפול רפואי

הטיפול הרפואי בתסמיני דלקת פרקים ניוונית בברכיים כולל בין היתר:

  • טיפולים עם תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים (תופעות לוואי), זריקות סטרואידים (תופעות לוואי), הזרקות של חומצה הילורונית ועוד.
  • ניתוחים כולל החלפת ברך מלאה.

סיכום

דלקת מפרקים ניוונית בברכיים (אוסטאוארתריטיס – Osteoarthritis) היא מחלת המפרקים השכיחה ביותר בעולם המערבי, המתאפיינת בשחיקה הדרגתית של סחוס המפרק. הסחוס משמש כ"בולם זעזועים" המאפשר תנועה חלקה, ופגיעתו מובילה לחיכוך בין העצמות, לכאב ולהגבלת תנועה.  להלן סקירה מורחבת על המחלה, גורמיה ודרכי הטיפול בה:

גורמים וגורמי סיכון

המחלה נגרמת משילוב של תהליכים ביולוגיים ומכניים:

  • גיל ושחיקה טבעית: הסיכון עולה משמעותית עם הגיל בשל הצטברות עומס על המפרקים לאורך שנים.
  • עודף משקל (BMI גבוה): השמנה יוצרת עומס מכני ישיר על הברכיים ומפרישה חומרים מתווכי דלקת המאיצים את הרס הסחוס.
  • פציעות עבר: קרעים במניסקוס או ברצועות ופגיעות ספורט מעלים את הסיכון להתפתחות דלקת ניוונית בשלב מאוחר יותר.
  • גנטיקה ומבנה גוף: נטייה משפחתית או מבנה של רגלי "O" (Varus) או רגלי "X" (Valgus) המשנים את חלוקת העומסים בברך.

תסמינים עיקריים

  • כאב: לרוב מופיע בעת מאמץ (הליכה, עלייה במדרגות) ומשתפר במנוחה.
  • נוקשות בוקר: תחושת קושי בהזזת המפרק לאחר שינה, שחולפת לרוב תוך כ-30 דקות.
  • נפיחות ו"קליקים": הצטברות נוזלים במפרק ותחושת חריקה או השמעת קולות בעת תנועה.

גישות טיפוליות

הטיפול מדורג מהשמרני ביותר ועד להתערבות כירורגית:

טיפול שמרני (קו ראשון):
  • ירידה במשקל כירופרקטיקה/פיזיותרפיה: טיפול ידני וחיזוק השרירים סביב הברך (כמו הארבע-ראשי) כדי להפחית את העומס על המפרק.
  • פעילות גופנית מותאמת: שחייה, רכיבה על אופניים או הליכה מתונה.
  • אביזרים תומכים: שימוש במדרסים, ברכיות או טיפולים ביו-מכאניים כמו אפוסתרפיה לשיפור היציבה.
טיפול תרופתי והזרקות:
  • משככי כאבים ונוגדי דלקת (NSAIDs): להפחתת כאב ותסמינים דלקתיים באופן זמני. חשוב להיות מודע לתופעות לוואי אפשריות.
  • הזרקות למפרק: הזרקת חומצה היאלורונית ("כרבולת") לשימון המפרק, או הזרקות סטרואידים להרגעה מהירה אך זמנית של התלקחות דלקתית. חשוב להיות מודע לתופעות לוואי אפשריות

טיפול כירורגי:

במקרים של כאב כרוני קשה שאינו מגיב לטיפולים אחרים, מבוצע ניתוח החלפת מפרק ברך (חלקית או מלאה).

היבטים מחקריים וחידושים

המיקרוביום והדלקת: מחקרים מהשנים האחרונות בודקים את הקשר בין הרכב חיידקי המעי (מיקרוביום) לבין התפתחות תהליכים דלקתיים במפרקים (Boer et al., 2019).

זיהוי מוקדם: מחקרים מצביעים על כך שזיהוי תסמינים קלים בגיל צעיר בשילוב BMI גבוה הם מנבאים חזקים להתפתחות המחלה בעתיד (Zheng et al., 2015).

References:

Heidari B. Knee osteoarthritis prevalence, risk factors, pathogenesis and features: Part I. Caspian J Intern Med. 2011 Spring;2(2):205-12.

Cui A, Li H, Wang D, Zhong J, Chen Y, Lu H. Global, regional prevalence, incidence and risk factors of knee osteoarthritis in population-based studies. EClinicalMedicine. 2020 Nov 26;29-30:100587.

Hsu H, Siwiec RM. Knee Osteoarthritis. [Updated 2023 Jun 26]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-.

Geng R, Li J, Yu C, Zhang C, Chen F, Chen J, Ni H, Wang J, Kang K, Wei Z, Wei Z, et al: Knee osteoarthritis: Current status and research progress in treatment (Review). Exp Ther Med 26: 481, 2023.

Boer, C.G., Radjabzadeh, D., Medina-Gomez, C. et al. Intestinal microbiome composition and its relation to joint pain and inflammation. Nat Commun 10, 4881 (2019). https://doi.org/10.1038/s41467-019-12873-4

Berteau JP. Knee Pain from Osteoarthritis: Pathogenesis, Risk Factors, and Recent Evidence on Physical Therapy Interventions. J Clin Med. 2022 Jun 7;11(12):3252.

Primorac D, Molnar V, Rod E, Jeleč Ž, Čukelj F, Matišić V, Vrdoljak T, Hudetz D, Hajsok H, Borić I. Knee Osteoarthritis: A Review of Pathogenesis and State-Of-The-Art Non-Operative Therapeutic Considerations. Genes (Basel). 2020 Jul 26;11(8):854.

Uivaraseanu B, Vesa CM, Tit DM, Abid A, Maghiar O, Maghiar TA, Hozan C, Nechifor AC, Behl T, Patrascu JM, Patrascu JM, et al: Therapeutic approaches in the management of knee osteoarthritis (Review). Exp Ther Med 23: 328, 2022.

Li, B., Zhang, Y. & Bi, L. Comparative efficacy of treatments for patients with knee osteoarthritis: a network meta-analysis. Eur J Med Res 25, 27 (2020).

Tsokanos, A., Livieratou, E., Billis, E., Tsekoura, M., Tatsios, P., Tsepis, E., & Fousekis, K. (2021). The Efficacy of Manual Therapy in Patients with Knee Osteoarthritis: A Systematic Review. Medicina (Kaunas, Lithuania), 57(7), 696. https://doi.org/10.3390/medicina57070696

Bjordal, J. M., Johnson, M. I., Lopes-Martins, R. A., Bogen, B., Chow, R., & Ljunggren, A. E. (2007). Short-term efficacy of physical interventions in osteoarthritic knee pain. A systematic review and meta-analysis of randomised placebo-controlled trials. BMC musculoskeletal disorders, 8, 51. https://doi.org/10.1186/1471-2474-8-51

Zheng H, Chen C. Body mass index and risk of knee osteoarthritis: systematic review and meta-analysis of prospective studies. BMJ Open. 2015 Dec 11;5(12):e007568. doi: 10.1136/bmjopen-2014-007568. PMID: 26656979; PMCID: PMC4679914.