אנטומיה של המפשעה

אנטומיה של המפשעה, מורכבת וכוללת מבנים ורקמות שונים. המפשעה היא אזור הצומת בין פלג הגוף העליון לירך, שבו החלק התחתון של דופן הבטן פוגש את הירך. איזור המפשעה מכיל שרירים, עצבים, כלי דם, בלוטות לימפה ותעלה המעבירה מבנים מהאגן אל חיץ הנקבים.

המפשעה מועדת לסוגים שונים של פציעות, במיוחד אצל ספורטאים המבצעים תנועות פתאומיות או חוזרות ונשנות של הגפיים התחתונות. בשל נטיית הפציעות באזור המפשעה לחזור ולהיעשות כרוניות חשוב לטפל בהן בהקדם האפשרי. טיפול יעיל מחייב גם אבחון מדויק. במאמר הנוכחי "אנטומיה של המפשעה" נדון בנושא בהרחבה.

אנטומיה של המפשעה – רקע

אזור המפשעה (groin) הוא צומת מורכב בין האגן, דופן הבטן התחתונה והמפרק הירכי. המפשעה משלבת מבנים גרמיים, שריריים, פאשיאליים ועצביים בצפיפות גבוהה. זהו אזור מעבר מרכזי להעברת עומסים בין הגו לגפה התחתונה, וגם “נקודת תורפה” אנטומית מבחינת בקעים, עומס יתר ופציעות ספורט. סקירות עדכניות מדגישות שהבנת האנטומיה והביומכניקה של המפשעה היא תנאי בסיסי להבנת כאב מפשעתי אצל ספורטאים, חיילים ואוכלוסייה כללית (Mitrousias, 2023; Bisciotti, 2024).

עבודות מודרניות משלבות דימות מתקדם (MRI, US דינמי), מודלים אלמנטים סופיים של האגן והסימפיזיס הפוביס, ומדידות מכניות של דופן הבטן והרקמות הסמוכות, כדי לתאר כיצד מאמצים סיבוביים וגזירה סביב הסימפיזיס והרצועות המפשעתיות מובילים לעומסי יתר ולפציעות כרוניות באזור (Kriener, 2023; Kou, 2023; Via, 2019). חשוב להכיר את אנטומיה של המפשעה מהסיבות הבאות:

• עוזר להבין את התפקוד התקין של אברי הרבייה ואת הקשר שלהם למבני בטן אחרים.
• מסייע לזהות ולאבחן מצבים פתולוגיים שונים שעלולים להשפיע על אזור המפשעה, כגון זיהומים, דלקות, גידולים ובקעים.
• עוזר לתכנן ולטפל שמרנית בפציעות מקומיות או לבצע הליכים כירורגיים המערבים את אזור המפשעה.

במאמר הנוכחי "אנטומיה של המפשעה" נתייחס בקצרה לרכיבים האנטומיים המרכזיים במפשעה. בסוף המאמר נפרט מעט אודות הפציעות השכיחות במפשעה.

שכיחות ההפרעות במפשעה

הפרעות בריאותיות באזור המפשעה שכיחות מאוד, אך שונות בין האוכלוסייה הכללית לבין ספורטאים. באוכלוסייה הכללית, הביטוי העיקרי הוא בקע מפשעתי. מטה־אנליזה של מחקרי אוכלוסייה מכל העולם מצאה שכיחות משוקללת של:

• כ־7.7% לבקע מפשעתי, עם שיעורים גבוהים משמעותית בגברים לעומת נשים (Abebe, 2022).
• מחקרים אפידמיולוגיים עדכניים מצביעים על כך שבין 1990 ל־2019 חלה עלייה אבסולוטית של כ־36% במספר מקרי הבקע המפשעתי, הפמורלי והבטני יחד – מ־כ־23.9 מיליון לכ־32.5 מיליון מקרים, למרות ירידה בשיעור המתוקנן לגיל (Wang, 2024).
• בנוסף, הערכות מצביעות על סיכון מצטבר לאורך החיים של כ־27% לבקע מפשעתי בגברים וכ־3% בנשים (Abebe, 2022; Wang, 2024).

לעומת זאת, אצל ספורטאים צעירים שכיחות ההפרעות מתבטאת יותר בכאב מפשעתי ממקור שרירי־שלדי:

• במחקר גדול על שחקני Gaelic games דווחה שכיחות שנתית של 54.8% לכאב ירך/מפשעה, עם שכיחות נקודתית של 22.8% (Jordan, 2024).
• בקרב ספורטאיות קבוצתיות מקצועיות נמצא כי כ־14.3% סבלו מבעיה פעילה בירך/מפשעה בתקופת טרום עונה (Stadelmann, 2024).
• סקירה נרטיבית עדכנית מדווחת שכאב מפשעתי קשור למקרבים הוא אחד הגורמים השכיחים, ומהווה עד כ־15% מכלל הפציעות בספורט ענפי כדור (Dinis, 2024).
• סקירה שיטתית נוספת מסכמת שכאב מפשעתי הוא תופעה שכיחה ורב־גורמית המובילה לפגיעה בתפקוד והפחתת השתתפות בספורט (Martins, 2025).

בסך הכול, הנתונים מעידים כי הפרעות במפשעה הכוללות החל מבקע ועד כאב כרוני אצל ספורטאים, הן בעיה נפוצה ומשמעותית ברמה העולמית, עם נטל בריאותי ותפקודי הולך וגדל.

הגדרה וגבולות אנטומיים של אזור המפשעה

בגישה קלינית-אנטומית, “המפשעה” מוגדרת כאזור המשולש בין:

• זיז הכסל הקדמי העליון (ASIS) לטרלי.
• הסימפיזיס פוביס מדיאלית.
• קו המאקרב (adductor) המדיאלי של הירך דיסטלית.

בתוך משולש זה עוברים: התעלה המפשעתית, חלקו הקדמי־תחתון של דופן הבטן, הרצועה המפשעתית, גידי המקרבים, חלק מהפוביס והסימפיזיס, ועצבים שטחיים ועמוקים (Mitrousias, 2023; Colborn, 1998). הסיווג העדכני של כאב מפשעתי בספורטאים (Doha classification) משתמש גם הוא במבנה אנטומי־פונקציונלי זה, ומבחין בין כאב במקרבי ירך, שריר מותן כסל, מפשעתי (inguinal), פוביס סימפיזיס וסיבתי־מפרקי (ירך). חלוקה זו המשקפת תתי־אזורי עומס שונים באנטומיית המפשעה (Weir, 2015; Dinis, 2024).

מבנים גרמיים במפשעה

מרכיבי השלד של המפשעה כוללים:

• הפוביס והענפים העליון/התחתון – יוצרים את חלקו הקדמי של האגן ואת הסימפיזיס הפוביס, מפרק פיברוטי נושא עומס גזירה.
• הסימפיזיס פוביס – מפרק מרכזי להעברת כוחות גזירה בין שתי עצמות האגן. בתנועה פונקציונלית הוא סופג כוחות סיבוביים קדמיים ואחוריים המגיעים מן הירכיים ומהבטן (Bisciotti, 2024; Via, 2019).
• ראש הירך והחלק המקורב של הירך – אומנם שייכים אנטומית למפרק הירך, אך מבחינה ביומכנית תנועת הירך משפיעה ישירות על עומסים באזור הפוביס והרצועה המפשעתית.

מודלים ביומכניים של האגן מראים שהאגן משמש כ"נקודת ציר" להעברת מומנטים בין הגו לגפיים התחתונות. כל שינוי בקינמטיקה של הירך או עמוד השדרה משפיע על דפוסי העומס בסימפיזיס, ברצועות ובשרירי המפשעה (Akhtaruzzaman, 2016; Kou, 2023).

שרירים, גידים והקומפלקס הפרה־פובי

קבוצת המקרבים (Adductors)

קבוצה זאת כוללת בעיקר את:

• מקרב הירך הגדול – adductor magnus.
• מקרב הירך הארוך – adductor longus.
• השריר המוארך – gracilis.
• מקרב הירך הקצר – adductor brevis.
• שריר המסרק – pectineus.

שרירים אלה נאחזים בענף הפוביס העליון/התחתון ובקו האספרא של הירך. הם פועלים לא רק כמקרבים, אלא גם כמייצבים במישור הפרונטלי והסיבובי במהלך ריצה, שינוי כיוון ובעיטה (McHugh, 2023; Short, 2025). ממצאים עדכניים הדגישו שהמקרבים הוזנחו יחסית במחקר לעומת שרירי העכוז, למרות שהם נושאי עומס מרכזיים במעבר כוחות בין האגן לירך וקשורים לסיכון מוגבר לכאב מפשעתי כאשר יחס הכוח מרחיקי ירך/מקרבי ירך אינו מאוזן (Short, 2025; Kelly, 2024).

שרירי דופן הבטן והחיבור לפוביס

שרירי הבטן – הרחב בטני, האלכסונים חיצוני ופנימי, והישר בטני מתאחים בחלקם התחתון לרצועה המפשעתית ולפוביס. מחקר מכני של דופן הבטן הדגים את מאפייני המתיחה והקשיחות של שכבות השריר והפאציה, כולל אזור הרצועה המפשעתית החיוני ביצירת "קיר אחורי" חזק כנגד לחץ תוך־בטני ובקע (Kriener, 2023; Ortiz, 2025).

מחקר דיסקציוני עדכני תיאר בפירוט את אזור האחז של גיד הישר בטני על הפוביס, והדגים שהוא בעל שטח אחיזה רחב ומדורג, דבר המאפשר פיזור עומסים על הסימפיזיס ועל הרצועות הפרה־פוביים (Tourvas, 2025).

הקומפלקס האפונורוטי הקדם-ערוותי (PPAC)

הקומפלקס האפונורוטי הקדם-ערוותי (Prepubic aponeurotic complex) הוא קפסולה סיבית בקדמת הפוביס סימפיזיס. הקפסולה הזאת מחברת:

• בין הגידים של מקרב הירך הארוך, השריר המוארך, מקרב הירך הקצר, שריר המסרק, הישר בטני והאלכסון החיצוני, השריר הפירמידה (Pyramidalis).
• אפונאורוזות – רקמות חיבור שטוחות ועבות.
• הדיסק הסימפיזיאלי והרצועות העליונה/תחתונה/קדמית של הפוביס.

זהו אתר פציעה נפוץ עבור ספורטאים בשל הלחץ הביומכני שהוא חווה במהלך פעילויות כמו סיבובי אגן ועמידה על רגל אחת. פציעות יכולות לכלול את האפונורוזיס עצמו או את נקודת אחיזתו לעצם הפוביס, מה שמוביל לעתים קרובות לכאב במפשעה. עבודה עדכנית מצאה שהקומפלקס הזה מתנהג כיחידה ביומכנית אחת, עם ה־anterior pubic ligament כנקודת עיגון לשכבות השטחיות והעמוקות, וה־inferior pubic ligament כמייצב אנכי מרכזי של הסימפיזיס (Bisciotti, 2024).

התעלה המפשעתית ודופן הבטן התחתונה

התעלה המפשעתית עוברת בין ה-ASIS לסימפיזיס פוביס, ומכילה אצל הגבר את חבל הזרע ואצל האישה את רצועת הרחם העגולה. גבולותיה:

• קדמית – רקמה חיבורית שטוחה ועבה (אפונאורוזה) של שריר הבטן המלוכסן החיצוני.
• אחורית – החיתולית הרוחבית (fascia transversalis) ודופן הבטן העמוקה.
• גג – סיבי שריר הבטן המלוכסן הפנימי ושריר הבטן – הרחב בטני.
• רצפה – הרצועה המפשעתית (inguinal ligament).

סקירות כירורגיות קלאסיות ולפרוסקופיות מדגישות כי מבחינה ביומכנית, הדופן האחורית היא המרכיב הקריטי בעמידה בלחץ תוך־בטני ובמניעת בקע. הרצועה המפשעתית משמשה גשר מתוח בין הזיז העליון הקדמי של עצם הכסל (ASIS) לפוביס שעליו “תלויים” מבני התעלה (Colborn, 1998; Tigora, 2025).

מדידות מכניות של דופן הבטן הראו אלסטיות של כ־30- 40% תחת מתיחות בטווחי עומס המתאימים ללחצים תוך בטניים גבוהים. עובדה זו משמשת בסיס לתכנון רשתות לתיקון בקעים, שמטרתן לחקות את התנהגות הרקמה הטבעית (Tigora, 2025; Kriener, 2023).

עצבוב המפשעה

אזור המפשעה מעוצבב בעיקר ע"י::

• עצב האיליוהיפוגסטרי (T12-L1).
• העצב האיליואינגנלי (L1).
• עצב גניטופמורלי (L1-L2).
• ענפים תחושתיים של  עצם האובטורטור (obturator) והעצב הפמורלי (femoral).

עצבים אלה עוברים בסמיכות לליגמנט המפשעתית, לתעלה ולשרירי הבטן התחתונה. עבודות על טיפול כירורגי בכאב מפשעתי מתמשך מדגישות את חשיבות איתור וקיבוע/שחרור של עצבים אלה, והקשר בין לכידה עצבית לבין כאב כרוני במפשעה (Gerhardt, 2020; Kraeutler, 2021).

אספקת הדם למפשעה

אספקת הדם העיקריתשל המפשעה מגיעה מהעורקים הבאים:

• העורק הסותם (obturator artery), העורקים אפיגסטרי עליון ואפיגסטרי תחתון, עורק כסל כותר עמוק (deep circumflex iliac), עם רשת עשירה סביב הסימפיזיס וגידי המקרבים. \הו נתון חשוב להבנת תהליכי החלמה ותיקון באזור זה. (Bisciotti, 2024; Colborn, 1998).

ביומכניקה סטטית: העברת עומסים דרך האגן הקדמי

האגן משמש גשר קשיח יחסית, אך הסימפיזיס הפוביס עצמו הוא מפרק פיברוקרילגינוזי המסוגל לתזוזות מיקרוסקופיות במישורי סיבוב וגזירה. בזמן עמידה דו־צידית, העומס הקדמי מתחלק סימטרית, אך בזמן עמידה על רגל אחת, ריצה או שינוי כיוון, נוצרים מומנטים גזירה וסיבוב משמעותיים סביב הסימפיזיס (Akhtaruzzaman, 2016; Via, 2019). הקומפלקס האפונורוטי הקדם-ערוותי והרצועות הפוביות מתנהגים כמערכת “נעילת צורה וכוח” (form & force closure):

• form closure – צורת הפוביס והסימפיזיס והדיסק שביניהם מאפשרים יציבות פסיבית.
• force closure –  כיווץ סינרגי של המקרבים, הישר בטני ושרירי הבטן האלכסוניים, היוצרים קומפרסיה על הסימפיזיס. התוצאה העברת עומסים ועלייה ביציבות המפרקים.

כאשר יש חוסר איזון בכוח בין המקרבים לבין שרירי הבטן התחתונים, עולה העומס הסיבובי והגזירתי על הסימפיזיס, ומציעים שזה אחד המנגנונים המרכזיים בהתפתחות osteitis pubis וכאב מפשעתי כרוני (Via, 2019; Rennie, 2017; Bisciotti, 2024).

ביומכניקה דינמית: ריצה, בעיטה ושינויי כיוון

במהלך ריצה, ובעיקר בריצות מהירות ובשינויי כיוון, המקרבים פועלים כמייצבים דינמיים של האגן:

• בשלב הנחיתה (foot strike) הם בולמים תנועת אבדוקציה וחטיפה של הירך,
• בשלב הדחיפה הם מסייעים בהבאת הרגל לקו האמצע ובשליטה על רוטציה פנימית/חיצונית.

בבעיטה בכדור, עומסי המשיכה על השריר המתוויך הארוך (adductor longus) ועל החיבור שלו לפוביס מגיעים לערכים גבוהים במיוחד. כתוצאה מכך נוצרים וקטורי כוח מנוגדים בין המקרבים לבין השריר הישר בטני והרצועה המפשעתית (Rennie, 2017; Dinis, 2024).

מחקרים באתלטים מראים ששכיחות גבוהה של כאב מפשעתי קשורה לחולשה יחסית של המקרבים לעומת מרחיקי הירך, לירידה בטווחי התנועה של הירך, ולדפוסי עומס חוזר במצבי בעיטה, ספרינט ושינויי כיוון (Fujisaki, 2022; Stadelmann, 2024).

התעלה המפשעתית וביומכניקת בקע

הבקע המפשעתית מתפתח כאשר הלחץ התוך־בטני גובר על יכולת העמידה של דופן הבטן התחתונה והפאשייה באזור המפשעה. מדידות מכניות ודגמי דופן בטן מראים שהרקמה הטבעית מסוגלת לעמוד במתיחות גבוהות יחסית, אך עייפות כרונית, שינויים ניווניים, פציעות ניתוחיות והשמנה יכולים להפחית את סף הכשל (Kriener, 2023; Tigora, 2025). בניתוחים לתיקון בקע, שואפים לשחזר את התמיכה הביומכנית על ידי:

• חיזוק הדופן האחורית של התעלה (posterior wall).
• שמירה על גמישות מספקת כדי לא לפגוע בדינמיקה של דופן הבטן.
• כיסוי אזור הלחץ בכיוון הכוחות העיקריים (בד"כ מה-superior lateral ל-inferomedial) (Colborn, 1998; Tigora, 2025).

“Sportsman’s groin” ופתופיזיולוגיה ביומכנית

מושג ה־Sportsman’s groin או core muscle injury מתאר קומפלקס של כאב מפשעתי כרוני בספורטאים, שאינו בהכרח בקע קלאסי. עבודות עדכניות מתארות פתופיזיולוגיה שבה:

• עומסי בעיטה/סיבוב חוזרים יוצרים עומסי גזירה על האחזים של הרצועה המפשעתית, המקרבים והשריר הישר בטני.
• נוצרת אי־יציבות מיקרוסקופית ותרומבמה באחיזות הפוביות.
• בהמשך נגרמים שינויים ניווניים, קרעים חלקיים ודלקת כרונית (Rennie, 2017; Via, 2019; Mitrousias, 2023).

MRI ותיאורי דימות מודרניים מדגישים את היכולת לראות את הקומפלקס האפונורוטי הקדם-ערוותי (PPAC), את רצועות הפוביס ואת האחזים המשותפים של גידי המקרבים ושרירי הבטן, ולהבין כיצד כוחות תנועה כמו בעיטה, ספירינטים ובלימה חוזרת משפיעים עליהם (Bisciotti, 2024; Bisciotti, 2024 – MRI review).

מודלים ביומכניים של האגן והמפשעה

מודלים אלמנטים סופיים של האגן הקדמי מאפשרים להעריך חלוקת מאמצים בסימפיזיס, בליגמנטים ובשרירי המפשעה תחת תרחישי עומס שונים (הליכה, ריצה, נפילה). מודל אינטגרטיבי של האגן כולל עצם, ליגמנטים ורקמות רכות, והראה שהוספת רכיב הרקמה הרכה מפחיתה את ריכוזי המאמץ בעצם ומפזרת עומסים בצורה פיזיולוגית יותר (Kou, 2023).

נוסף לכך, מחקרי מכניקה של דופן הבטן מספקים פרמטרים אלסטיים (מודול יאנג, גבול מתיחה, יכולת עיוות) עבור שכבות שונות. נתונים אלה חשובים לא רק לכירורגיה של בקעים, אלא גם להבנת האינטראקציה בין דופן הבטן, המפשעה והאגן במאמץ (Kriener, 2023; Ortiz, 2025).

סיכום

אזור המפשעה הוא צומת אנטומי וביומכני מורכב, שבו נפגשים:

• מבנים גרמיים – הפוביס, הענפים הקדמיים והסימפיזיס.
• מערכת רצועות ואפונאורוזות – הליגמנט המפשעתית, הרצועות הפוביים והקומפלקס האפונורוטי הקדם-ערוותי.
• מערכת שרירית – המקרבים, שרירי הבטן התחתונה, שריר הכסל והמותניים ושרירי ירך נוספים.
• מערכת עצבית וכלי דם צפופה.

מבחינה ביומכנית, המפשעה משמשת כממשק להעברת מומנטים וכוחות גזירה בין הגו לירך. איזון עדין בין כוחות המקרבים לבין שרירי הבטן ושרירי העכוז, יחד עם יציבות הפוביס סימפיזיס ודופן הבטן התחתונה, נחוץ כדי לשמור על תפקוד מיטבי ולמנוע פציעות. כאשר, עקב עומס יתר ספורטיבי, חוסר יציבות אגן, חולשת שרירים או שינויים מבניים האיזון הזה מופר, עלולים להתפתח מגוון מצבים:

• כאב בשרירים מקרבי ירך.
• פאבלגיה אתלטית – תופעה זו ידועה גם בשם בקע ספורטיבי.
• פציעה של שריר ליבה.
• דלקת בפוביס סימפיזיס (osteitis pubis).
• בקע מפשעתי ועוד (Mitrousias, 2023; Dinis, 2024; Via, 2019).

הספרות העדכנית מסתמכת הולכת וגוברת על דימות מתקדמת ומודלים חישוביים כדי להבין טוב יותר את האינטראקציות המורכבות במפשעה, אך גם מדגישה עקרון פשוט: זו אינה "נקודה אחת" אלא רשת תלת־ממדית של מבנים, שבה שינוי קטן בכוח, במנח או בהרגל עומס יכול להוביל לתבנית כאב ופציעה שונה. עבור קלינאים ומטפלים, הבנת האנטומיה והביומכניקה של אזור זה היא תנאי מרכזי לאבחון מדויק, טיפול ממוקד ותכנון תכניות מניעה ושיקום יעילות.

References:

Akhtaruzzaman, M., Shafie, A. A., & Khan, M. R. (2016). A review on lower appendicular musculoskeletal system of human body. IIUM Engineering Journal, 17(1), 161-176.

Bisciotti, G. N., Di Pietto, F., Rusconi, G., Bisciotti, A., Auci, A., Zappia, M., & Romano, S. (2024). The role of MRI in groin pain syndrome in athletes. Diagnostics, 14(8), 814.

Colborn, G. L., & Skandalakis, J. E. (1998). Laparoscopic inguinal anatomy. Hernia, 2(4), 179-191.

Dinis, J., Oliveira, J. R., Choupina, B., Marques, P. S., Seabra, D., Barbosa, M., & Pereira, R. (2024). Athletes with adductor-related groin pain: A narrative review. Cureus, 16(9), e68625.

Fujisaki, K., Yonezu, T., Koyama, S., Katsuta, S., & Kurosaka, M. (2022). Risk factors for groin pain in male high school soccer players: A prospective study. Sports Health, 14(6), 869-876.

Giai Via, A., Symcox, J., Nimon, G., & King, D. (2019). Management of osteitis pubis in athletes: Rehabilitation and return to training – A review of the most recent literature. Open Access Journal of Sports Medicine, 10, 1-10.

Gerhardt M, Christiansen J, Sherman B, Miranda A, Hutchinson W, Chahla J. Outcomes following surgical management of inguinal-related groin pain in athletes: a case series. J Hip Preserv Surg. 2020 Jan 22;7(1):103-108.

Kelly, M., et al. (2024). Associations between hip pathology, hip and groin pain, and clinical tests in athletes: A systematic review. Journal of Science and Medicine in Sport, 27(4), 345-356.

Kou, W., Fu, Z., Ye, H., Li, H., & Wang, X. (2023). An integrated method of biomechanics modeling for pelvic injury prediction. Computer Methods in Biomechanics and Biomedical Engineering, 26(9), 1042-1054.

Kriener, K., Lala, R., Homes, R. A. P., Finley, H., Sinclair, K., Williams, M. K., & Midwinter, M. J. (2023). Mechanical characterization of the human abdominal wall using uniaxial tensile testing. Bioengineering, 10(10), 1213.

Mitrousias, V., Chytas, D., Banios, K., Fyllos, A., Raoulis, V., Georgios, C., Baxevanidou, K., & Zibis, A. (2023). Anatomy and terminology of groin pain: Current concepts. Journal of ISAKOS, 8(5), 381-386.

Rennie, W. J., & Lloyd, D. M. (2017). Sportsmans groin: The inguinal ligament and the Lloyd technique. Journal of the Belgian Society of Radiology, 101(Suppl 2), 16.

Short, S., et al. (2025). A critical review of trunk and hip exercise prescription: Implications for lumbopelvic and groin function. Sports Medicine – Open, 11(2), 45.

Soisson, O., Lube, J., Germano, A., Hammer, K.-H., Josten, C., Sichting, F., Winkler, D., Milani, T. L., & Hammer, N. (2015). Pelvic belt effects on pelvic morphometry, muscle activity and body balance in patients with sacroiliac joint dysfunction. PLOS ONE, 10(3), e0116739.

Stadelmann, J. D., Thorborg, K., Rönnblad, E., Jensen, J., Miller, B., & Holmich, P. (2024). Hip and groin problems in female team-sport athletes: A cross-sectional study. International Journal of Sports Physical Therapy, 19(11), 1426-1438.

Tigora, A., et al. (2025). Modern perspectives on inguinal hernia repair. Journal of Clinical Medicine, 14(3), 512.

Tourvas, E. A., Zibis, A. H., Klontzas, M. E., Karantanas, A. H., Bastian, J. D., & Tosounidis, T. H. (2025). The rectus abdominis tendon insertion to the pubic bone and its clinical implications: A cadaveric study. SICOT-J, 11, 4.

Abebe, M. S., Tareke, A. A., Alem, A., Debebe, W., & Beyene, A. (2022). Worldwide magnitude of inguinal hernia: Systematic review and meta-analysis of population-based studies. SAGE Open Medicine, 10, 20503121221139150.

Dinis, J., Oliveira, J. R., Choupina, B., Seabra Marques, P., Sá, D., & Sarmento, A. (2024). Athletes with adductor-related groin pain: A narrative review. Cureus, 16(9), e68625.

Jordan, S., Lodge, C., McCarthy-Persson, U., French, H., & Blake, C. (2024). The epidemiology of hip and groin pain and femoroacetabular impingement syndrome (FAIS) in male and female Gaelic games players. PLOS ONE, 19(9), e0309027.

Martins, T. B., Martins, T. B., Mazzieiro, F., Maffulli, N., & Oliveira, R. (2025). Risk factors associated with groin pain in athletes: A systematic review. Life, 15(11), 1688.

Stadelmann, J. D., Reichmann, F., Franceschini-Brunner, R., Mosler, A., Maffiuletti, N. A., & Bizzini, M. (2024). Hip and groin problems in female team-sport athletes: A cross-sectional study. International Journal of Sports Physical Therapy, 19(11), 1426-1438.

Wang, F., Ma, B., Ma, Q., & Liu, X. (2024). Global, regional, and national burden of inguinal, femoral, and abdominal hernias: A systematic analysis of prevalence, incidence, deaths, and DALYs with projections to 2030. International Journal of Surgery, 110(4), 1951-1967.