גפה עליונה אנטומיה ותנועה
גפה עליונה אנטומיה ותנועה

גפה עליונה אנטומיה ותנועה

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


גפה עליונה אנטומיה ותנועה – מבנה אנטומי של הגפה העליונה ויכולות התנועה שלה הם אבני היסוד בדרך להגעה לאבחון ליקויים בגפה הזאת. ידע אודות מבנה הגפה העליונה והתנועות שלה מעניקים את היכולת להבין כיצד באמת מתנהל החלק הזה בגוף ומה עלול להיות מנגנון הפציעה ומקור הסימנים והתסמינים שהתפתחו בה.  עומסי יתר חוזרניים ופציעות חבלה הם הגורם העיקרי לתסמינים הללו. פגיעה בכול אחת מהרקמות בידיים תגרום לכאבים בידיים.

בין ברקמות התומכות ומפעילות את היד שלנו נציין עצמות ומפרקים, גידים ושרירים, רצועות, רקמות חיבור, סחוסים, כלי דם, עצבים וכמובן העור. השכיחות הגבוהה של התפתחות כאבים בידיים נובעת משימוש היתר שאנו עושים בהם. אנו עובדים איתן, אוכלים איתן, מתאמנים ומשחקים איתן. במאמר “גפה עליונה אנטומיה ותנועה” נרחיב מעט על הנושא.

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון



גפה עליונה אנטומיה ותנועה – רקע

ברוב המקרים הכאבים בחלק זה או אחר בגפה העליונה נגרמים מנזק מינורי לשריר או רצועה והם עתידים לחלוף תוך ימים עם מנוחה בלבד. לעתים הכאבים שמופיעים ביד מעידים על נזק משמעותי יותר ביד או ברקמה מרוחקת אחרת בעלת יכולת להקרין כאב ליד. חשוב על כן, לאבחן את מקור הנזק על מנת למנוע התפתחות כאבים כרוניים ונזקים בלתי הפיכים ואולי אף צורך עתידי בניתוח. כדי לאבחן את מקור הכאב כראוי ולזהות בדיוק את הרקמה שניזוקה חשוב לדעת את האנטומיה והביומכניקה של היד. להלן פירוט של מבנה היד אנטומיה ותנועה של המפרקים השונים לאורך היד.

אנטומיה של הגפה העליונה

מבנה היד
מבנה היד

הגפה העליונה (Upper limb) נמשכת בין שריר הדלתה ( Deltoid) ועד לקצה האצבעות בכף היד. היא מורכבת בחלקה העליון מעצם הזרוע (Humerus) ומתחת למרפק בחלקה התחתון מעצם החישור (Radius) ועצם הגומד (Ulna).  הגפה העליונה כוללת את מפרקי הכתף, הזרוע, מפרק המרפק, האמה, מפרק שורש כף היד, כף היד, האצבעות וכמובן כול הרקמות הרכות התומכות והמניעות שמאפשרות לגפה העליונה לפעול.

חגורת הכתף

בקצה העליון שלה נפגשת עצם הזרוע עם שקע המחבת (Glenoid) כדי ליצור את מפרק הכתף (Glenohumeral joint). טבעת שקרויה לברום ממוקמת סביב השקע הגלנואידי (מחבת) ובכך מעמיקה את השקע ומשפרת את אחיזתו בראש עצם הזרוע. חגורת הכתף (Shoulder girdle) היא טבעת גרמית לא שלמה המורכבת משתי עצמות השכם (Scapulae) ועצם הבריח (Clavicles). עצם השכמה היא עצם שטוחה בצורת משולש הממוקמת בחלק העליון צדי של הגב. עצם הבריח היא עצם בצורת S שיוצרת מפרקים עם עצם השכמה (Acromioclavicular joint) מחד ועם עצם החזה מאידך (Sternoclavicular joint). מפרק אנטומי נוסף מתפקד בין עצם השכמה לבין כלוב הצלעות מאחור (Scapulothoracic joint). מפרק הכתף הוא מפרק סינוביאלי בעל טווחי תנעה גדולים במיוחד.

שרירי ותנועת הכתף

קבוצות שרירים חשובה לתנועת הכתף מחוברות לשכמה, לעצם הזרוע ולעצם הבריח וכוללות את השרירים המסובבים של הכתף (Rotator cuff). שרירי השרוול המסובב והרצועות מקנים את היציבות. עצם השכמה ועצם הבריח נעים יחד עם כול תנועה שמתבצעת במפרק הכתף. מלבד שרירי השרוול המסובב הכוללים את השריר המך קוצי, השריר הרום קוצי, שריר העגול הקטן והשריר התת שכמי ישנם עוד שרירים רבים שתורמים לתנועה של הכתף ועם השכם. בין השרירים הללו נמנה את שריר הדלתה, שריר הטרפז, שריר חזה גדול, השרירים המעוינים, שריר הגב הרחיב ועוד.

מפרק המרפק

בקצה התחתון שלה נפגשת עצם הזרוע עם עצמות החישור והגומד כדי ליצור את מפרקי המרפק. ישנם שלושה מפרקים שונים במפרק המרפק כולל מפרק הזרוע והגומד (Ulnar-humeral) שאחראי על תנועות כפיפה ופשיטה, מפרק החישור והגומד המקורב (Radio-ulnar) שאחראי על ביצוע רוטציה של האמה ומפרק הזרוע והחישור (Radio-humeral) המסייע לשני המפרקים האחרים. זווית נשיאה (Carrying angle) תקנית – הזווית בין עצם הגומד לעצם הזרוע כאשר המרפק מיושר היא 10–20°. זווית זאת מאפשרת בעת נשיאת חפצים להרחיק אותם מהירך.

שרירי ותנועת המרפק

מבנה היד
מבנה היד

שרירים חשובים בתפקוד של המרפק כוללים את השריר הדו ראשי (Biceps) מלפנים, השריר התלת ראשי מאחור (Triceps). השרירים הפושטים והשרירים המכופפים של כף היד והאצבעות (Extensor / Flexor muscles of the hand) מתחילים באזור המרפק. תנועות המרפק מוגבלות בגלל מעטפת המפרק, רצועות שאוחזות במפרק. שרירים ורקמות רכות אחרות.

מפרקי כף היד

בקצה התחתון שלהן נפגשות עצמות החישור והגומד עם עצמות שורש כף היד (Carpal bones) כדי ליצור את מפרק שורש כף היד (Radiocarpal) או Wrist. בצידן המרוחק נפגשות עצמות שורש כף היד עם עצמות המסרק (Metacarpals bones) כדי ליצור 5 מפרקים שונים. המפרק הראשון נוצר עם האגודל (Carpometacarpal Joint of the Thumb) והוא שונה משמעותית מארבעת האחרים ביכולת התנועה שלו.

בצידן המרוחק נפגשות עצמות המסרק עם עצמות קטנות הקרויות גלילים (Phalanges) כדי ליצור את מפרקי עצמות המסרק והגלילים (Metacarpophalangeal joint). עצמות הגלילים מתפרקות כדי ליצור את מפרקי האצבעות (Interphalangeal joints of the hand) ואת אצבעות כף היד. נקודות המפגש בין העצמות מכוסות בסחוס שתפקידו להגן על העצמות ולאפשר תנועה חלקה יותר.

שרירי ותנועת כף היד

תנועות כף היד והאצבעות מתבצעות ברובן על ידי שרירים המצויים מחוץ לכף היד. חלק מהשרירים מניעי האצבעות וכף היד אחוזים בשני צדי המרפק. השרירים הפנימיים שמפעילים את האגודל נמצאים בבליטת כף היד (Thenar eminence) ואילו השרירים המפעילים את הזרת נמצאים בבליטת תת-כף היד (Hypothenar eminence). טווחי התנועה של מפרק שורש כף היד כוללים כפיפה, פשיטה וכפיפת לצד הגומדי (Ulnar deviation) ולצד החישורי (Radial deviation). חשוב לציין שעצם הגומד אינה יוצרת מגע עם עצמות שורש כף היד ולכן אינה משתתפת בתנועות שלה. טווחי התנועה של האצבעות כוללים כפיפה, פשיטה, הרחקה וקירוב. טווחי התנועה של האגודל כוללים פשיטה, כפיפה, הרחקה, קירוב ופעולת צביטה – קירוב האגודל לאצבע נגדית (Thumb opposition).

עצבוב וכלי דם

גפה עליונה אנטומיה ותנועה
גפה עליונה אנטומיה ותנועה

העצבים המעצבבים את היד יוצאים ממקלעת הזרוע (Brachial plexus) בעמוד השדרה הצווארי ומאפשרים את השליטה המוטורית, תחושות הכאב, המגע, הלחץ, הטמפרטורה והמיקום לאורך היד. בין העצבי המקלעת נמנה למצוא את העצב השרירי והעור (Musculocutaneous nerve), את עצב החישור (Radial nerve), את עצב התווך (Median nerve) ואת עצב הגומד (Ulnar nerve). עורק הזרוע (Brachial) המהווה את המשכו של עורק השחי (Axillary) הוא כלי הדם העיקרי ביד. הוא מספק דם עשיר לרקמות היד השונות בעוד שווריד הבסיליק (Basilic) יחד עם וריד הספאליק (Cephalic) אוספים את הדם מהיד.

אלו רקמות בגפה העליונה עלולות להינזק?

כול אחת מהרקמות הנכללות בגפה העליונה עלולה להינזק ולהיות המקור לכאב שאתם חשים ביד. בין הרקמות נמנה עצמות (שברים, סדקים), מפרקים (נקיעה, פריקה), גידים, רצועות, שרירים, עצבים (מתיחה, קריעה), סחוסים (שחיקה), כלי דם (מתיחה, קריעה), בלוטות לימפה (הגדלה והתנפחות), אמתחת (דלקת – בורסיטיס) ועוד.

דוגמאות שכיחות לנזקים ותסמונות כאב בגפה העליונה כוללות קרע חלקי או מלא של הגידים ואו השרירים מסובבים (Rotator cuff) בכתף. פגיעה ודלקת באמתחת במרפק (Olecranon bursitis), שבר של עצם הסירה (Navicular) בשורש כף היד הוא שבר שכיח ביותר הנגרם לרוב בגלל נפילה על יד מושטת לפנים או מסיבות טראומטיות אחרות (פציעות ספורט, תאונות דרכים).

כואב לך? לתיאום בדיקה השאר מספר טלפון


מאמרים קשורים

Call Now Button
Close Panel
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? מתעוררים בלילה לשמע קול עכבר מכרסם? יכול להיות שהאחראי לכך אינו עכבר אלא בן או בת הזוג שלכם שחורק שיניים בעוז. לא ברור לחלוטין מה גורם להתפתחות חריקת שיניים (Bruxism) אבל שני דברים ברורים לגבי זה האחד שלחצים נפשיים מעורבים כאן ושניים שכדאי לא להתעלם מהנזקים האפשריים שחריקת שיניים עלולה לגרום.אבחון מהיר ומדויק של הנזקים שנגרמים בגלל חריקת שיניים ובמידת הצורך טיפול יעיל בהם עשויים למנוע נזקים כרוניים. חריקת שיניים למה זה עלול לגרום? רק אחרי הליך אבחוני מסודר נוכל לענות לכם על השאלה הזאת.{loadposition inside-page}

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום - רקע

הידוק הלסתות מתבצע על ידי כיווץ של שרירי הלעיסה החזקים מאוד ויצירת עומס אדיר ומתמשך על השיניים, על פרקי הלסת ועל הרקמות סביבו. לעיתים קרובות יתווסף להידוק השיניים גם תנועת החלקה קדימה ואחורה או לצדדים. תנועה זעירה זאת תגרום לשחיקת השיניים ועלולה להיות רעשנית מספיק על מנת להעיר את בן הזוג משנתו. אם אתם סובלים מכאבי לסתות, שיניים או פנים יכול להיות שגם אתם חורקים שיניים. מי נוטה לחרוק שיניים? חשוב לדעת שכולם או כמעט כולם חורקים שיניים מידי פעם.

השאלה שנשאלת היא לאורך איזו תקופה אתם חורקים שיניים (ימים, חודשים, שנים), כמה זמן נמשכת חריקת השיניים בכול פעם (שניות, דקות, שעות) ובאיזה עוצמה מתבצעת חריקת השיניים הזאת (הידוק וחריקה קלה או הידוק עז וחריקה קשה). רוב האנשים חורקים שיניים רק לעתים רחוקות, כאשר הם נמצאים במצבים של דחק רגשי זמני ולכן אינם צפויים לסבול מנזקים משמעותיים. חלק קטן מהאנשים חורקים שיניים בעוצמה ולאורך זמן והתוצאה לא יכולה להיות אחרת חוץ מנזקים משמעותיים למפרק הלסת ולרקמות המרכיבות ומניעות אותו.

חשוב לאבחן את הבעיה באופן מהיר ומדויק כדי למנוע טיפולים שיניים יקרים, טיפולים ממושכים במפרקי הלסת ונזקים בלתי הפיכים.

חריקת שיניים - סימנים ותסמינים אפשריים

בין הסימנים והתסמינים של חריקת שיניים נמנה ירידה בגובה השיניים ולעיתים במקרים חמורים אף להיעלמותם, כמו כן אנו עלולים למצוא שיניים שבורות, השיניים עלולות לפתח רגישות ולעתים קרובות נמצא גם נסיגת חניכיים. על הידוק הלסתות מתמשך וחריקת השיניים עיקשת עלולים על ציר הזמן להוביל להתפתחות תסמונת מפרק הלסת ולדלקת פרקים ניוונית במפרקי הלסת. הסימנים ותסמינים הנכללים בכותרת: "תסמונת מפרק הלסת" הם רבים ומגוונים.

בין הסימנים והתסמינים הללו נמנה כאבי שיניים, כאבי לסתות, כאבי אוזניים, כאבי צוואר וראש ועוד. סימפטומים נלווים נוספים כוללים : דאגה, מתח, הפרעות שינה, דיכאון, הפרעות אכילה סחרחורות, בחילות, ורטיגו ועוד. הידוק לסתות ושחיקת השיניים יכולים להתבצע ביום ובלילה אם כי התופעה הלילית היא הבעיה הגדולה שכן ביום ניתן לפתח מודעות, לשלוט ולמנוע את חריקת השיניים ובלילה קשה יותר.

חריקת שיניים - גורמים

חריקת שיניים למה זה עלול לגרום
חריקת שיניים למה זה עלול לגרום

הגורמים להתפתחות חריקת שיניים אינם ברורים. חלק מהחוקרים טוענים שמנשך שאינו מדויק יכול לגרום לחוסר נוחות ולחריקת שיניים. חוקרים אחרים סבורים שמדובר בבעיה שקשורה למערכת העצבים המרכזית. שילוב של סיבות - זו הסברה שמקובלת כרגע רוב החוקרים. שילוב של מתח נפשי, מבנה אישיות ובעיות מנשך. גורמי סיכון נוספים כוללים: צריכת קפאין, עישון, וסמים אחרים.

גם ילדים חורקים שיניים

גם אצל ילדים רווחת התופעה הזאת של חריקת שיניים ועל פי נתונים מחקריים מספרם מגיע עד לכדי 30% מהילדים. ישנם חוקרים הסבורים שזוהי תהליך נורמאלי של גדילה והתפתחות המנשך. לטענת אותם מומחים ילדים גורסים שיניים בגלל מנשך שנימצא בהליכי התאמה. מומחים אחרים סבורים שגם אצל ילדים התופעה הזאת קשורה רובה ככולה למתחים ואגרסיות הנצברות במשך היום או כתגובה לכאבי אוזניים. רוב הילדים יגמלו מכך בהגיעם לבגרות.

חריקת שיניים - אבחון

ברוב המקרים חריקת שיניים מאובחנת על ידי רופא השיניים. מבט חטוף של הרופא השיניים יסגיר את הבעיה. יש לעתים שהכאבים ושאר הסימנים והתסמינים שמתפתחים במפרק הלסת וברקמות סביב המפרק הם אלו שגורמים לחולה לחפש מזור. מקרים אלו מגיעים גם למרפאה שלי. כאן במרפאה נלמד את ההיסטוריה של הופעת הכאבים, ונבדוק את מפרקי הלסת, עמוד שדרה צווארי, ראש וכמובן שנבדוק את שיניו של החולה בניסיון לאתר סימנים לחריקת שיניים. תצפית על השיניים של אדם שחורק שיניים, וסובל כתוצאה מכך מסימנים ותסמינים, יראו נזקים אופייניים כולל ירידה בגובה השיניים, שיניים שבורות ועוד.

טיפול בחריקת שיניים

מטרת הטיפול הינה הפחתת הכאב, ולמנוע נזק לשיניים וכן ניסיון למנוע המשך הידוק לסתות וחריקה. אם זאת יש לזכור שברוב המקרים אין צורך בטיפול כיוון שהתופעה חולפת מאליה. אם הבעיה חמורה מספיק ונמשכת מעל מספר שבועות ברצף קימות מספר אפשרויות טיפול:

הפחתת מתחים

  • התחבר לאנשים זהו בעיניי הדבר החשוב ביותר. דבר והקשב.
  • תרגול של חשיבה חיובית
  • להשאיר כול יום זמן לתחביבים
  • לקיחת הפסקות מתוכננות ממהלך סדר היום
  • פעילות גופנית קלה שלוש פעמים בשבוע רצוי עם חבר או חברה
  • אוכל טוב ובריא
  • למניעת חריקת שיניים למד טכניקה של הרגעה עצמית
  • שמע מוסיקה
  • תרגל יוגה או מדיטציה
  • אם שום דבר לא עוזר להפחתת הלחצים שלך אולי כדי להיעזר בפסיכולוג.

רופא שיניים להתאמת סדי לילה ו/או לתיקון מנשך

כדי למנוע נזק מהשיניים בגלל חריקת שיניים ניתן להשתמש בסדי לילה. הסד הינו משטח הגנה עשוי פלסטיק המותאם אישית ותפקידו למנוע מגע בין השיניים העליונות לאלו התחתונות. יש לזכור שהסדים אינם נוחים ולא תמיד מפחיתים משמעותית את הלחץ ואת הנזק הנלווה לו על פרק הלסת. ישנם אף מקרים שבהם דווח על החמרה בסימפטומים וזאת יתכן בגלל חוסר התאמה מלאה של הסד. עם זאת שימוש קבוע בסד עשוי להציל את שינך מכליה. אצל חלק מהסובלים מהתופעה הסיבה לכך היא מנשך לא תקין. שיפור המנשך אצל רופא שיניים עשוי באותם המקרים לסייע בפתרון הבעיה.

ביופידבק להרפיית שרירי הלעיסה

אימון בהרפיית שרירי הלעיסה עשוי להפוך להרגל ולעזור גם במהלך שנת הלילה

תרופות

תרופות אנטי דלקתיות עשויות להקל על הסימפטומים אם כי אין בכוחן לעזור למכאניקה של עבודת הפרקים ותופעות הלוואי שלהן מחייבות שיקול דעת. במקרים מסוימים עושים שימוש אפילו בבוטוקס על מנת לשתק חלק משרירי הלעיסה ובכל להפחית את העומס שהמפרק והרקמות סביבו מצויים בו במהלך חריקת שיניים.

טיפולי כירופרקטיקה

כירופרקטיקה יודעת לשפר את התפקוד של מפרק הלסת ושל הרקמות המרכיבות ומניעות אותו ובכך מפחיתה את הכאבים ואת שאר הסימנים והתסמינים. באמצעות הטיפול הכירופרקטי נוכל לעזור ולמנוע חריקת שיניים באותם מקרים שבהם החריקה הזאת נגרמת בגלל כאבים בלסת. לא נוכל להפסיק חריקת שיניים הנגרמת מסיבות אחרות כגון מתח נפשי ועוד.

טיפול עצמי

במצב של חריקת שיניים גם טיפול עצמי עשוי לעזור בשיפור מצב המפרק ולצמצם את הצורך לחרוק שיניים. הכלים העומדים לרשותו של החולה הינם רבים ומגוונים: הרפיה של שרירי הלעיסה על ידי עיסוי ומודעות, תרגילי מתיחה של שרירי הלעיסה, חימום או קירור של אזור הלסת והימנעות מאכילה של מזון קשה או קשה ללעיסה. ואולם הכי חשוב זה כנראה להפחית לחצים מחייך. רבים יגידו לגבי ההמלצה הזאת שזה קל להגיד אך קשה לביצוע והם אכן יצדקו ובכול זאת ולמרות הקושי הגדול כול הפחתה גם מינימאלית עשויה להפחית באופן דרמטי את התופעה.

דילוג לתוכן