תסמונת התעלה הטרסלית טיפול

תסמונת התעלה הטרסלית טיפול

תסמונת התעלה הטרסלית טיפול יעיל המתבסס על אבחון מדוקדק עשוי למנוע תסמינים כרוניים בכף הרגל. אחד הגורמים להתפתחות כאבים ושאר סימנים ותסמינים בכף הרגל היא תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal tunnel syndrome). בתסמונת זאת נלכד העצב הטיביאלי האחורי (Posterior tibial nerve) בתעלה הטרסלית הממוקמת בחלק האחורי פנימי של מפרק הקרסול. מדובר למעשה בתסמונת לכידת העצב הפריפרי השכיחה ביותר בכף הרגל. סימפטומים בגין לכידה זאת כוללים:

הגורם העיקרי ללכידת העצב הטיביאלי האחורי בתעלה שלו הם עומסים ומאמצים חוזרניים. גורמים נוספים כוללים מחלות ופציעות טראומטיות של התעלה. בגלל השכיחות הנמוכה יחסית של התסמונת הזאת אבחונה עלול להוות אתגר. מסיבה זאת מקרים רבים נותרים בלתי מאובחנים או מאובחנים לא נכון.

תסמונת התעלה הטרסלית טיפול – רקע

התעלה הטרסלית היא חלל צר המצוי בחלק הפנימי אחורי של מפרק הקרסול. בתוך התעלה עוברים העצב הטיביאלי האחורי יחד עם עורקים, וורידים וגידים. רצועה רוחבית עבה (flexor retinaculum) מכסה את התעלה ומגינה על המצויים בתוכה. תסמונת התעלה הטרסלית (Tarsal Tunnel Syndrome – TTS) היא תסמונת לכידת עצב המתפתחת כאשר העצב הטיביאלי האחורי נלחץ בתעלה הטרסלית הקרסול. מצב זה גורם לכאבים, תחושת שריפה, נימול ולעיתים חולשה בכף הרגל. מדובר בתסמונת פחות שכיחה בהשוואה להפרעות נוירופתיות אחרות, אך בעלת ההשפעה על איכות החיים והתפקוד היומיומי של המטופלים (Zheng et al., 2016).

האבחון של TTS מאתגר, שכן הסימפטומים דומים למצבים אחרים כגון פלנטר פאסייטיס או נוירופתיה סוכרתית (Rodríguez & Moracia et al,. 2021). MRI, יכול לסייע בזיהוי הגורם וחומרת הנזק וגם לאבחנה מבדלת. אבחון נכון מאפשר טיפול יעיל ומניעת התפתחות נזק כרוני. ברוב המקרים הטיפול השמרני ובכלל זה כירופרקטי ישפרו את המצב. במקרה של כישלון הטיפול השמרני יש לשקול הסרת הלחץ מעל העצב באופן כירורגי. תוצאת הניתוח היא לרוב חיובית, אך חלק מהמטופלים עשויים לחוות כאב מתמשך או חוזר, חוסר תחושה או חולשה. המאמר הנוכחי "תסמונת התעלה הטרסלית טיפול":

  • יסקור את שכיחות התסמונת
  • הגורמים וגורמי הסיכון להתפתחותה
  • התסמינים האופייניים ודרכי האבחון
  • וישים דגש על גישות הטיפול, תוך הרחבה על תפקידה של הכירופרקטיקה בניהול התסמונת.

שכיחות תסמונת התעלה הטרסלית

שכיחות TTS באוכלוסייה הכללית מוערכת בכ-0.4-0.5% על סמך בדיקות אלקטרופיזיולוגיות (Zheng et al., 2016). עם זאת, בקרב אוכלוסיות עם גורמי סיכון כמו סוכרת, השמנת יתר או טראומה חוזרת, שיעורי התופעה גבוהים יותר. בקרב אתלטים, ובעיקר רצים ושחקני כדור, התסמונת שכיחה יותר בשל עומסי יתר החוזרים ונשנים המופעלים על הקרסול (Kiel & Kaiser, 2024).

אנטומיה של התעלה הטרסלית

התעלה הטרסלית היא חלל צר בצד הפנימי-אחורי של הקרסול. היא תחומה על ידי עצם הטאלוס מלמעלה ועצם הקלקנאוס מלמטה, ומכוסה ברצועה רוחבית עבה (Flexor retinaculum). בתוך התעלה עוברים:

  •  העצב הטיביאלי האחורי (Posterior tibial nerve).
  •  העורק הטיביאלי האחורי (Posterior tibial artery)
  • הווריד הטיביאלי האחורי (Posterior tibial vein

הגידים של השרירים הבאים:

  • הגיד של השריר השוקתי (Tibialis posterior tendon).
  • גיד של השריר מכופף האצבעות הארוך (Flexor digitorum longus tendon).
  • גיד של השריר מכופף האגודל הארוך (flexor hallucis longus).

העצב הטיביאלי האחורי מתפצל בתוך התעלה הטרסלית לשלושה ענפים שונים. ענף אחד מעצבב את אזור העקב ושני הענפים האחרים את כף הרגל. הנקודה שבה נלכד העצב בתעלה הטרסלית תקבע איזה סיב עצב יהיה מעורב ומה יהיו הסימנים והתסמינים (Logullo et al., 2014).

תסמונת התעלה הטרסלית – גורמים שכיחים

הגורמים העיקריים להתפתחות תסמונת התעלה הטרסלית כוללים:

  • עומסי יתר חוזרניים: פעילות ספורטיבית מאומצת כגון משחקי כדור (כדורגל, כדורסל…), הליכה או עמידה ממושכת (Kiel & Kaiser, 2024)
  • .
  • טראומה: שברים, נקעים או קרעים ברצועות (Hong et al,. 2018).
  • מחלות: דלקת פרקים, גידולים, ציסטות (Rodríguez et al., 2021).
  • מבנה כף רגל: כף רגל שטוחה או קשת גבוהה מגבירים את העומס על התעלה (Chundru et al., 2008).

גורמי סיכון להתפתחות תסמונת התעלה הטרסלית

גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות תסמונת התעלה הטרסלית כוללים:

  •  סוכרת – בשל נוירופתיה והפרעות כלי דם (Dellon, 1992).
  •  השמנת יתר – יוצרת עומס מכני מתמשך.
  •  היריון – מגביר סיכון עקב בצקות ושינויים הורמונליים.
  •  נעליים צרות או לא מתאימות.

סימנים ותסמינים

הביטוי הקליני של TTS משתנה בהתאם למיקום הלכידה, אך כולל לרוב:

  •  כאב נוירופתי בצד הפנימי של הקרסול או בכף הרגל.
  •  תחושת שריפה או עקצוץ.
  •  נימול והירדמות בכף הרגל.
  •  הקרנת כאב לאצבעות.
  •  חולשה בשרירי כף הרגל.
  •  החמרה בעמידה ממושכת, ריצה או נעילת נעליים לוחצות (Vij N et al., 2022).

אבחון תסמונת התעלה הטרסלית

האבחון של תסמונת התעלה הטרסלית כוללת היסטוריה קלינית, בדיקה גופנית ובדיקות נוספות:

היסטוריה קלינית

תסמונת התעלה הטרסלית טיפול
תסמונת התעלה הטרסלית טיפול

שיחה עם המטופל מספקת מידע על מהלך הסימפטומים, נסיבות הופעתם (עמידה, ריצה) והחמרה בפעילויות מסוימות (Zheng et al., 2016).

בדיקה גופנית

במהלך הבדיקה הגופנית נתבונן, נמשש ונניע את כף הרגל ואת כול השרשרת הקינטית ובכלל זה שוק, ברך, ירך אגן וגב תחתון. בנוסף נבצע את הבדיקות הבאות:

  •  מבחן טינל: נקישה עדינה על התעלה מעוררת תחושת זרם וכאב (Kiel & Kaiser, 2024). זרם וכאב זהו הסימן ע”ש טינל המעיד על קיום לחץ על העצב.
  •  מתיחה של העצב הטיביאלי האחורי על ידי שינויים במנח של מפרק הקרסול על ידי כפיפה למעלה והטיה חיצונית של הקרסול יכול לגרום לתחושת כאב והשלכות כאב התואמות את העיצבוב של העצב הטיביאלי האחורי ובכך לאשר את האבחנה.
  •  הערכת טווחי תנועה: כדי לזהות מגבלות נלוות.

הדמיה ובדיקות נוספות

  •  MRI ו-CT: לאיתור פתולוגיות מבניות, דלקתיות או גידוליות (Chundru et al., 2008).
  •  אולטרסונוגרפיה: מאפשרת הערכת מבנה התעלה במצבים שונים (Harej et al., 2023).
  •  EMG והולכה עצבית: מאשרים פגיעה עצבית (Rodríguez et al., 2021).

בדיקות אלה יעזרו לנו לשלול קיומן של פתולוגיות אחרות ו/או כדי לאשר את האבחון. אם נחשוד בדלקות פרקים כאלה ואחרות ניעזר בבדיקות מעבדה מתאימות.

תסמונת התעלה הטרסלית גישות טיפול

טיפול שמרני

הטיפול השמרני הראשוני יכול לכלול:

  •  מנוחה והפחתת עומסים: הימנעות מריצה ופעילויות מחמירות.
  •  פיזיותרפיה: חיזוק שרירי הקרסול ושיפור טווח תנועה.
  •  מדרסים אורתופדיים: לשיפור ייצוב כף הרגל (Tatsios et al., 2024).
  •  טיפול תרופתי: NSAIDs להורדת דלקת וכאב.

טיפול כירופרקטי

הצלחתו של הטיפול בתסמונת התעלה הטרסלית תלויה בנטרול הגורם לה. על כן יש לנסות ולאתר לפני תחילת הטיפול מה הגורם להתפתחות התסמונת ולפעול בהתאם. טיפול כירופרקטי מספק גישה שמרנית יעילה לטיפול ב-TTS ועשוי לכלול:

  • מוביליזציה של העצב הטיביאלי: לשחרור הלחץ העיצבי (Tatsios et al., 2024).
  • טיפול ברקמות רכות: לשחרור מתחים בגידים וברצועות.
  • מניפולציות קרסול וגב תחתון: לשיפור ביומכניקה כללית של הגפה.
  • הכוונה ביציבה ובסגנון הליכה/ריצה: להפחתת עומסים חוזרים.
  • ניעזר במכשירים ייעודיים לריפוי דלקות והפחתת כאב כגון לייזר רך וגלי הלם.
  • נחזיר האיזון השרירי לכף הרגל, נשפר טווחי תנועה, נשנה טכניקות ביצוע תנועות ופעולות כמו סגנון ריצה.
  • נמליץ על נעליים מתאימות ו/או על מדרסים מתאימים ועוד.

מחקר קליני מצא כי טיפול שמרני בשילוב מניפולציות ידניות היה יעיל יותר משיקום סטנדרטי בלבד, והביא להפחתת כאב ושיפור תפקוד (Tatsios et al., 2024). במצבים עקשניים במיוחד נפנה את החולה לטיפול רפואי.

טיפול רפואי

טיפול רפואי יכלול:

  • שימוש בתרופות משככות כאב.
  • תרופות נוגדות דלקת שאינם סטרואידים.
  • תרופות על בסיס סטרואידים ועוד.
  • זריקות סטרואידים (זהירות עלולות לגרום לקרע של הרקמות בתוך התעלה ולכן השימוש בהן מוגבל).

טיפול כירורגי

במקרים בהם טיפול שמרני נכשל, ניתן לבצע ניתוח לשחרור התעלה. מחקרים הראו כי תוצאות הניתוח חיוביות ברוב המקרים, אך בחלק מהמטופלים הכאב נמשך או חוזר (Vij N et al., 2022).

תסמונת התעלה הטרסלית טיפול: סיכום

תסמונת התעלה הטרסלית היא הפרעה נוירופתית הנגרמת מלחץ על העצב הטיביאלי האחורי בתעלה הטרסלית. על אף שכיחותה הנמוכה יחסית, היא מהווה גורם שכיח לכאב ונימול בכף הרגל. האבחון מאתגר ודורש שילוב של אנמנזה, בדיקה גופנית, הדמיה ובדיקות הולכה עצבית.

הטיפול מתחיל בגישות שמרניות – מנוחה, פיזיותרפיה, מדרסים ותרופות – ובמקרים חמורים ניתן לשקול התערבות כירורגית (P, Yashila et al,. 2025). הטיפול הכירופרקטי תופס מקום חשוב בגישה הרב-תחומית, עם ראיות מחקריות התומכות ביעילותו בהפחתת כאב, שיפור תפקוד ושחרור הלחץ העיצבי.

References:

Tatsios, Petros & Grammatopoulou, Eirini & Patsaki, Irini & Vrouva, Sotiria & Koumantakis, George. (2024). The Effectiveness of Neural Mobilization in Patients with Tarsal Tunnel Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis. International Journal of Kinesiology and Sports Science. 12. 63-72. 10.7575/aiac.ijkss.v.12n.4p.63.

Rodríguez-Merchán EC, Moracia-Ochagavía I. Tarsal tunnel syndrome: current rationale, indications and results. EFORT Open Rev. 2021 Dec 10;6(12):1140-1147. doi: 10.1302/2058-5241.6.210031. PMID: 35839088; PMCID: PMC8693231.

Chundru, U., Liebeskind, A., Seidelmann, F., Fogel, J., Franklin, P., & Beltran, J. (2008). Plantar fasciitis and calcaneal spur formation are associated with abductor digiti minimi atrophy on MRI of the foot. Skeletal Radiology, 37(6), 505-510.

Dellon, A. L. (1992). Treatment of symptomatic diabetic neuropathy by surgical decompression of multiple peripheral nerves. Plastic and Reconstructive Surgery, 89(4), 689-697.

Zheng C, Zhu Y, Jiang J, Ma X, Lu F, Jin X, Weber R. The prevalence of tarsal tunnel syndrome in patients with lumbosacral radiculopathy. Eur Spine J. 2016 Mar;25(3):895-905. doi: 10.1007/s00586-015-4246-x. Epub 2015 Sep 25. PMID: 26407567.

Kim HJ, Jang GS, Lee J. Update on Management of Compressive Neuropathy: Tarsal Tunnel Syndrome. J Korean Orthop Assoc. 2014 Oct;49(5):340-345. 

Vij N, Kaley HN, Robinson CL, Issa PP, Kaye AD, Viswanath O, Urits I. Clinical Results Following Conservative Management of Tarsal Tunnel Syndrome Compared With Surgical Treatment: A Systematic Review. Orthop Rev (Pavia). 2022 Sep 5;14(3):37539. doi: 10.52965/001c.37539. PMID: 36072502; PMCID: PMC9445176.

Harej N, Salapura V, Cvetko E, Snoj Ž. Sonographic assessment of the tarsal tunnel compared to cadaveric findings: a pictorial study. J Ultrason. 2023 Sep 11;23(94):e144-e150. doi: 10.15557/jou.2023.0023. PMID: 37701055; PMCID: PMC10494809.

Kiel J, Kaiser K. Tarsal Tunnel Syndrome. [Updated 2024 Feb 9]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.

Logullo, F., Ganino, C., Lupidi, F., et al. (2014). Anterior tarsal tunnel syndrome: A misunderstood and misleading entrapment neuropathy. Neurological Sciences, 35(12), 1975-1981.

Rodríguez-Merchán EC, Moracia-Ochagavía I. Tarsal tunnel syndrome: current rationale, indications and results. EFORT Open Rev. 2021 Dec 10;6(12):1140-1147. doi: 10.1302/2058-5241.6.210031. PMID: 35839088; PMCID: PMC8693231.

Hong CH, Lee YK, Won SH, Lee DW, Moon SI, Kim WJ. Tarsal tunnel syndrome caused by an uncommon ossicle of the talus: A case report. Medicine (Baltimore). 2018 Jun;97(25):e11008. doi: 10.1097/MD.0000000000011008. PMID: 29923985; PMCID: PMC6024474.

P, Yashila & Jeyakumar, S & Vignesh, Thillai. (2025). Effectiveness of physiotherapy intervention in patients with tarsal tunnel syndrome. International Journal of Science and Research Archive. 15. 1765-1770. 10.30574/ijsra.2025.15.2.1571.

עדיין סובל מכאב?

בדוק איתנו אם טיפול כירופרקטי יכול לעזור במקרה שלך.

קבע פגישה או התייעץ עכשיו
שימו סוף לכאב.

לאבחון מקצועי וייעוץ,
התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים:

שימו סוף לכאב!

לאבחון מקצועי וייעוץ, התקשרו: 03-6430372
או השאירו פרטים ומיד נחזור אליכם:

קראו עוד באותו נושא:

סגנון חיים וצפיפות העצם

סגנון חיים משפיע על צפיפות העצם

סגנון חיים וצפיפות העצם קשורים זה בזה! אורח החיים המודרני המתאפיין בחוסר פעילות גופנית וישיבה ממושכת מול המחשב, טלפון חכם ו/או מול הטלוויזיה מזיקים לבריאותנו בהרבה דרכים כולל בין היתר פוגעים בצפיפות העצם כבר במהלך הילדות שלנו.