מה גורם לכאבי ברכיים במדרגות

כאבי ברכיים הם אחת התלונות האורטופדיות השכיחות ביותר בעולם, ולפי ההערכות, עד 25% מהאוכלוסייה הבוגרת יחוו כאבים בברכיים בשלב מסוים בחייהם. תופעה מוכרת במיוחד היא כאב שמופיע או מחמיר בעת עלייה או ירידה במדרגות. מצב זה נפוץ בכל הגילים, אך נפוץ יותר בקרב אנשים בגיל הביניים והגיל השלישי, בקרב ספורטאים, ולעיתים גם אצל צעירים פעילים. מהם הגורמים העיקריים לכך, ומדוע פעולת העלייה או הירידה במדרגות מהווה טריגר לכאב? כאבי ברכיים במדרגות יכולים להתפתח מסיבות שונות ובכלל זה:

• פציעה טראומטית כמו זו הנגרמת מפציעת ספורט.
• עומסי יתר כגון דלקת גיד בברך.
• או באופן הדרגתי כמו במצב של דלקת פרקים ניוונית בברכיים.
• נזקי מחלה בברכיים כמו דלקת פרקים שגרונית, גאוט ועוד.

מה גורם להתפתחות כאבי ברכיים במדרגות?

הסיבה העיקרית להתפתחות כאבי ברכיים במדרגות היא עומס מכני מוגבר במדרגות. הברך היא מפרק מרכזי ונושא משקל, אשר מעביר עומסים בין הירך לשוק בעת הליכה, ריצה ובעיקר בעת עלייה וירידה במדרגות. מחקרים מצביעים על כך שבעת עלייה במדרגות מופעל על הברך כוח הגדול פי 3-4 ממשקל הגוף, ובעת ירידה הכוחות אף גבוהים יותר. העומס החריג על המפרק בזמן פעילות זו דורש תפקוד תקין של השרירים, המפרקים והסחוס – וכל פגם קטן במערכת יכול להוביל להחמרת כאב במדרגות.

הפרעות בריאותיות שכיחות הגורמות להתפתחות כאבי ברכיים במדרגות

1. תסמונת הפיקה (Patellofemoral Pain Syndrome, PFPS)

תסמונת כאב פטלופמורלי (Patellofemoral pain syndrome) היא הגורם הנפוץ ביותר לכאבי ברכיים שמורגשים במדרגות. PFPS נגרמת לרוב בשל תנועתיות לא תקינה של הפיקה (Patella) במקומה במגרעת הירך. מצב זה מוביל לשחיקה ולחץ מוגבר על סחוס הפיקה, ובעת עלייה או ירידה במדרגות הפיקה נאלצת להתמודד עם עומסים גבוהים במיוחד. הכאב ממוקם לרוב בחלק הקדמי של הברך ומחמיר בעת עליה או ירידה במדרגות, כריעה או ישיבה ממושכת.

2. דלקת בגיד הפיקה (Patellar Tendinopathy)

פציעה זו נפוצה במיוחד אצל ספורטאים וצעירים פעילים. עומס חוזרני על גיד הפיקה גורם לשינויים ניווניים זעירים ודלקת, המובילים לכאב שמחריף בעיקר בעת קפיצה, ריצה – ולעיתים גם במדרגות.

3. דלקת גיד הארבע ראשי (Quadriceps Tendinopathy)

הגיד שמחבר את שריר הארבע ראשי אל הפיקה נוטה אף הוא להיפגע כתוצאה מעומס יתר, ירידה בגמישות או חוסר איזון שרירי. הכאב יופיע מעל הברך ויחמיר בפעולות כמו עליה במדרגות, קימה מכיסא או ריצה.

4. אוסטיאוארתריטיס (שחיקת סחוס)

מחלה ניוונית זו נפוצה בגילאי 50+, אך תיתכן גם בגיל צעיר יותר. השחיקה במשטח הסחוסי גורמת לחשיפת העצם, לשינויים גרמיים ולהופעת כאב במצבים של נשיאת משקל, במיוחד במדרגות. לעיתים הכאב מלווה בנוקשות, נפיחות או "קליקים" בברך.

5. פציעות מניסקוס

המניסקוסים שבברך תורמים לבלימת זעזועים וייצוב הברך. קרע או נזק למניסקוס (בעיקר בקרב ספורטאים או בגיל מתקדם) גורם לכאב שמתגבר בעליה וירידה במדרגות, תחושת תפיסה ("נעילה") ונפיחות.

6. תסמונת רצועת ה-ITB

הרצועה הצדדית הארוכה (Iliotibial Band) עלולה לגרום לכאב חיצוני בברך, במיוחד בפעילות הכוללת כיפוף ויישור חוזרני כמו מדרגות. הכאב ממוקם בצד החיצוני של הברך ומתגבר בעליה או ירידה.

7. חולשת שרירי הירך והאגן

חולשה או חוסר איזון בשרירי הירך, האגן או שרירי הליבה מגבירים את העומס המופעל על הברך. הדבר מוביל לתנועה לא נכונה של הברך (למשל קריסה פנימה) ולכאב במדרגות (Barton et al., 2013).

גורמי סיכון ותורמים נוספים

• עודף משקל והשמנה – מגבירים עומס על הברך ויוצרים סיכון לשחיקה ולכאב.
• מבנה אנטומי לקוי – פלטפוס, קריסה פנימית של כף הרגל או רגלי X (Valgus).
• היסטוריה של פציעות ברך – עלול להוביל לשינויים כרוניים, חולשה שרירית וחוסר יציבות.
• גיל – תהליכי שחיקה מואצים עם העליה בגיל.
• עיסוק בספורט עצים – עומס יתר, במיוחד ריצה, קפיצה, סקווש וכדורסל.

מנגנון הכאב במדרגות – מדוע הכאב מוחמר דווקא בפעולה זו?

בעת עלייה או ירידה במדרגות נדרשת הברך לתנועה קיצונית יחסית של כיפוף (לעיתים מעל 60-90 מעלות), ושם מופעלים הכוחות הגדולים ביותר על הפיקה והסחוס התומך בה. בייחוד בעת ירידה, הברך נאלצת לבלום את משקל הגוף ולשלוט בתנועה, מה שמגביר פי כמה את העומס על הרקמות. כל נזק, דלקת או חולשה שרירית יובילו להחמרה בכאב דווקא במצבים אלו.

כיצד מאבחנים את הסיבה לכאבים?

האבחון מבוסס על תשאול רפואי, בדיקה גופנית לעיתים בדיקות דימות (רנטגן, אולטרסונוגרפיה או MRI) במידת הצורך. תיאור מדויק של הכאב, מיקומו והנסיבות בהן הוא מופיע מסייע רבות במציאת הגורם. במידת הצורך מופנים המטופלים לאורטופד, כירופרקט או פיזיותרפיסט להתאמת טיפול.

דרכי טיפול והקלה

הטיפול משתנה בהתאם לסיבה, אך בדרך כלל כולל:

• הפחתת עומס זמנית, הימנעות מעלייה/ירידה במדרגות לזמן קצר
• תרגילי חיזוק לשרירי הירך, הליבה והאגן
• תרגילי מתיחה לשרירי הירך, האמסטרינג וה-ITB
• התאמת מדרסים/תמיכה לכף הרגל במידת הצורך
• טיפולים מנואליים – כירופרקטיקה, פיזיותרפיה, עיסוי
• במקרים מסוימים – תרופות נוגדות דלקת או זריקות מקומיות
• במקרים נדירים – ניתוח (בעיקר בקרע מניסקוס או שחיקת סחוס מתקדמת)

טיפול כירופרקטי בכאבי ברכיים במדרגות

הטיפול הכירופרקטי מהווה גישה שלמה ויעילה לניהול כאבי ברכיים, במיוחד כאשר הכאב מתגבר בעת עלייה או ירידה במדרגות – תסמין המצביע לעיתים על עומס לא תקין במפרק הפיקה-ירך (patellofemoral joint), חוסר איזון שרירי או בעיות תנועה. טיפול כירופרקטי אינו עוסק רק במפרק הברך עצמו, אלא בוחן את כל שרשרת התנועה – החל מהגב, דרך האגן והירך ועד כף הרגל – כדי לזהות ולטפל בגורמים תורמים לכאב.

בשלב ההערכה, כירופרקט מאתר ליקויים בתנועתיות מפרקי הברך, הירך והאגן, בודק א-סימטריה וחולשת שרירים, ומבצע בדיקות להערכת תבניות הליכה ויציבה. אחד הדגשים המרכזיים בטיפול הוא תיקון תנועתיות לא תקינה במפרקי האגן והעמוד השדרה התחתון, העלולים להשפיע על חלוקת העומסים בברך. לעיתים מבוצעים טיפולים מנואליים (manipulation, mobilization) לשיפור התנועה, עיסוי רקמות רכות, ומתן תרגילים אישיים לשיפור כוח, גמישות ושיווי משקל.

מחקרים מראים כי טיפול כירופרקטי יכול להפחית כאב, לשפר תפקוד ולזרז חזרה לפעילות בקרב הסובלים מכאבי ברכיים, כולל כאלה הנובעים מתסמונת פיקה-ירך, דלקות גידים ואף שחיקת סחוס (Brantingham et al., 2009; Gliedt et al., 2021). השילוב בין טיפול מנואלי, תרגול אקטיבי והכוונה לשינוי דפוסי תנועה נמצא כיעיל במניעת הישנות הכאב ובהפחתת תלות במשככי כאבים.

מה גורם לכאבי ברכיים במדרגות – סיכום

כאבי ברכיים במדרגות הם תסמין נפוץ ומציק, ולעיתים קרובות מהווים אינדיקציה ראשונה לבעיה בברך – תסמונת הפיקה, פציעות גידים, פגיעות מניסקוס, או שחיקת סחוס. זיהוי נכון של הגורם וטיפול מקצועי מונעים החמרה ותורמים לאיכות חיים טובה יותר. גישה כירופרקטית מקיפה מסייעת בזיהוי וטיפול בגורמי השורש לכאבים במדרגות, משפרת תפקוד ומקדמת בריאות שלמה של מערכת התנועה.

References:

Cross, M., Smith, E., Hoy, D., Nolte, S., Ackerman, I., Fransen, M., Bridgett, L., Williams, S., Guillemin, F., Hill, C. L., Laslett, L. L., Jones, G., Cicuttini, F., Osborne, R., Vos, T., Buchbinder, R., Woolf, A., & March, L. (2014). The global burden of hip and knee osteoarthritis: estimates from the global burden of disease 2010 study. Annals of the rheumatic diseases, 73(7), 1323-1330. https://doi.org/10.1136/annrheumdis-2013-204763

Escamilla, R. F., Fleisig, G. S., Zheng, N., Barrentine, S. W., Wilk, K. E., & Andrews, J. R. (1998). Biomechanics of the knee during closed kinetic chain and open kinetic chain exercises. Medicine and science in sports and exercise, 30(4), 556-569. https://doi.org/10.1097/00005768-199804000-00014

Barton, C.J., Lack, S.D., Hemmings, S., Tufail, S., & Morrissey, D. (2015). The ‘Best Practice Guide to Conservative Management of Patellofemoral Pain’: incorporating level 1 evidence with expert clinical reasoning. British Journal of Sports Medicine, 49, 923 – 934.