כאבים בשוק: גורמים אבחון וטיפול

כאבים בשוק: גורמים אבחון וטיפול אלו השלבים שיש לעבור כדי להגיעה להחלמה. כאבים וסימפטומים נוספים בשוק הם עניין שכיח. הגורם לכך, הם לרוב, עומסי יתר הנוצרים בגלל פעולות חוזרניות כמו ריצה. פציעות וכאבים מתרחשים בקרב 70% מהרצים. כשליש מהרצים התלוננו על מיחושים בחלק התחתון של הגפה התחתונה מתחת לברך.

במקרים רבים האבחון שמקבלים החולים הסובלים מתסמינים בשוק הוא שין ספלינט. מדובר באבחון שאינו מפורט או ברור מספיק. ריבוי הגורמים האפשריים לכאבים בשוק מחייב אבחון מדויק יותר. ללא אבחון מדויק החולה עלול לקבל טיפול לא מיטבי. אבחון כזה צריך להתבסס על ידע אנטומיה ביומכני ועל הליך של אבחנה מבדלת. בין ההפרעות הבריאותיות השכיחות שעלולות לגרום כאבים בשוק נציין:

• תסמונת המדור (Compartment syndrome).
• שבר מאמץ (Stress fracture).
• תסמונת עומס השוקה הפנימית (Medial tibial stress syndrome).
• קרע בשריר התאומים ועוד.

במאמר "כאבים בשוק: גורמים אבחון וטיפול" נרחיב מעט בנושא.

כאבים בשוק: גורמים אבחון וטיפול – רקע

כאבים בשוק מהווים תלונה שכיחה בקרב ספורטאים ואנשים פעילים גופנית. בקרב רצים, עד 70% מדווחים על פציעות ברגליים, ורבע מהם מתלוננים על כאבים בשוקיים (Menéndez et al., 2020). תסמינים אלו מופיעים לעיתים כתוצאה ממעורבות של רקמות שונות – עצם, שריר, גיד, עצב או מדור שרירי – ולכן אבחון מבדיל מדויק משמעותי למניעת טיפול שגוי. חשוב לאבחן ולטפל בהקדם בתלונות על כאבים בשוק. התעלמות מכאבים אלה עלולים להוביל להתפתחות נזקים ותסמינים כרוניים.

 שכיחות והתפלגות

כאבים בשוק הם תופעה רחבה כך למשל:

• שכיחות של תסמונת עומס השוקה הפנימית (MTSS, שין ספלינט) נעה בין 10% ל־20% מהפציעות ברצים (Menéndez et al., 2020; de Oliveira et al., 2021)
• בסקירה רחבה דיווח כי ב־35% מהספורטאים הייתה MTSS בשנת פעילות (Menéndez et al., 2020).
• בקרב רצים מתחילים, שכיחות זו מגיעה ל־13-17% (Menéndez et al., 2020).
• באוכלוסיות מיוחדות – צוערים, חיילים או מרתוניסטים – השכיחות גבוהה במיוחד, עד 69.5% (Saad et al., 2025).

הפרעות שעלולות לגרום כאבים בשוק

שתי ההפרעות העיקריות שעלולות לגרום להתפתחות כאבים בשוק כוללות את:

תסמונת המדור (Compartment syndrome)

לחץ מוגבר בתוך אחד ממדורי השריר בשוקה שעלול לפגוע בזרימת הדם ובעצב. קיימת גרסה חריפה (אורתופדית דחופה) וגרסה כרונית שנגרמת ממאמץ (chronic exertional compartment syndrome). הכאב מתחיל מוקדם באימון, מחמיר ועשוי להמשיך גם במנוחה, מלווה בתחושת לחץ, חוסר תחושה או נימול (RACGP, 2023).

 שברי מאמץ בעצם השוק (Stress fracture)

פתח תקלה מיקרוסקופית בעצם בגלל עומס חוזר. מאופיין בכאב חד מוקדי שמחמיר בתנועה ורוגע במנוחה; סימן להדגשה מוקדית בבדיקה גופנית ויש צורך בהדמיה כמו MRI או CT לאבחון על פי צילומים ראשוניים של רנטגן שלא תמיד מזהה את השבר בשלבים מוקדמים.

שין-ספלינט (Medial Tibial Stress Syndrome – MTSS)

תסמונת עומס השוקה הפנימית נפוצה אצל רצים וספורטאים. היא מתאפיינת בכאב לאורך הגבול הפנימי של עצם השוק (tibia), ללא עדות לשבר בעצם. שכיחות מוערכת: 10‑20% מהפציעות, ועד 60% מפציעות בגפה התחתונה (Menéndez et al., 2020; de Oliveira et al., 2021). הכאב בדר"כ יורד עם המשך פעילות בזמן, אך מופיע בתחילתה; הרגישות במישוש מופצת לאורך אזור חצי-אמצעי של השוקה ואינה מוקדית.

תסמונת לכידה של העורק הפופליטאלי (Popliteal artery entrapment syndrome)

נדירה יחסית, מופיעה בעיקר אצל גברים צעירים ספורטיביים, גוזרת כאב באימון עם קריסה אפשרית לאחר מאמץ.

גורמים נוספים

כוללים  קרע בשריר התאומים, בעיות מבניות בקשת כף הרגל כמו פרונציה או סופינציה יתר (RACGP, 2023), וכן שינויים ניוונים בגיל מתקדם.

 הקרנה מרחוק

כאבים בשוק עלול להיות מושפע מלכידת העצב הסיאטי בגב התחתון בגלל פריצת דיסק או מסיבה אחרת או לכידה פריפרית של עצב ברגל. לכן אבחון מבדיל חייב לכלול גם מישוש ונוירולוגיה של הגב.

גורמי סיכון להתפתחות כאבים בשוק

• מבנים ביומכניים כמו קשת רגל שטוחה, ברכי X או O.
•  גיל – עלייה בסיכון עם הגיל בשל ניוון רקמות.
•  משקל יתר – קשור ל־MTSS גבוהה יותר (Saad et al., 2025).
•  חוסר ניסיון מספק בפעילות גופנית – רצים מתחילים בסיכון גבוה יותר (Menéndez et al., 2020).
•  היסטוריה של MTSS – גורם חזק במיוחד לחזרת המחלה (Saad et al., 2025).

שני המצבים הללו קשורים לפעילויות עומס חוזרני, כגון ריצה או קפיצה.

סימנים ותסמינים

הסימפטום העיקרי בגין פגיעה באחת מרקמות השוק הם כאבים בשוק. הכאבים הללו בשוק עלולים להופיע:

• באופן חד או הדרגתי.
• להופיע בשעת מאמצים ולהיעלם במנוחה או להפך.
• לצוץ במנוחה ולהשתפר בפעילות.
• יכולים להתפתח ברגל אחת (לרוב ברגל הדומיננטית) או בשתיהן.

סימנים ותסמינים נלווים אפשריים משתנים בהתאם למקור הבעיה. כך למשל עם מקור התסמינים ברגל הוא לחץ על שורש עצב בגב התחתון סביר להניח שהחולה התלונן גם על שינויים תחושתיים ומוטוריים. סימנים ותסמינים שכיחים בין הברך לקרסול כוללים כמובן:

• תחושת דקירה עם תחילת פעילות, חוסר נוחות במשך היום (RACGP, 2023).
• נפיחות מקומית, שטפי דם, חולשת שרירים, קושי לדרוך או לצעוד ברגל (נלווים בעיקר במצבים של שברי מאמץ).

חשוב לאבחן באופן מדויק את מקור הבעיה ולהבין את מנגנון היווצרותו כדי שאפשר יהיה לטפל בסימנים ובתסמינים באופן יעיל ולמנוע את שובם.

כאבים בשוק אבחון 

אבחון של כאבים בשוק נועד לזהות את הרקמה שנפגעה, לאתר את מנגנון הפציעה והעריך את חומרת הנזק. המידע הזה אם הושג בשלמותו יאפשרו טיפול יעיל שבו ניתן יהיה להחזיר את הרקמה הפצועה למצבה הקודם טרם פציעה. הליך האבחון של כאבים בשוק יכלול שלושה שלבים מרכזיים: היסטוריה בריאותית, בדיקה גופנית הכוללת בדיקות מיוחדות ובדיקות נירולוגיות ולעתים ורק במידת הצורך גם בדיקות הדמיה ו/או בדיקות מעבדה.

היסטוריה רפואית מלאה:

מתי הכאב החל? באיזה פעילות? האם יש תחושות נימול או חולשה? האם היו פציעות קודמות? כולל עיסוק, מה מחמיר ומה מרגיע והאם יש תסמינים נלווים כמו קהות, חום או נפיחות.

 בדיקה גופנית ודינמית:

• מישוש לאורך השוק לחיפוש אזורים רגישים
• בדיקות פרופריוספציה, טווח תנועה, יציבות ותפקוד שרירים
• בדיקה נוירולוגית כשיש חשד לכאב עצבי מושלך

 בדיקות הדמיה – במידת הצורך:

•  רנטגן לשלול שבר או נגע בעצם.
•  MRI/CT עבור חשד לקרע שריר, שבר מאמץ, תסמונת המדור.

 בדיקות מעבדה

• במקרים של חשד לזיהום או מחלת רקמות רכות (למשל דלקת מקומית שאינה חולפת).
• מקרים של חשד לתסמונת מדור: מדידת לחץ תוך־מדורי
• לעיתים בדיקות מעבדה לבדיקת מצבים דלקתיים או מטבוליים

טיפול בכאבי שוק

הטיפול בהתפתחות כאבים בשוק משתנה בהתאם לגורם ולחומרת הנזק. במקרה של כאב קל באחת או בשתי השוקיים ניתן להתחיל עם טיפול עצמי. במקרים קשים יותר כדאי לפנות לגורם מקצועי כגון כירופרקט שהוכשר לטפל בפציעות ספורט.

טיפול עצמי ראשוני

• מנוחה ממוקדת והימנעות מפעולות מחמירות.
•  קומפרסים קריח או חום – להפחתת דלקת.
•  שימוש במדרסים מותאמים לתמיכה וייצוב (רגל שטוחה או קשת גבוהה).
•  פעילות גופנית חלופית – שחייה, אופניים – ללא עומסים.
•  חזרה הדרגתית לפעילות תוך העלאת עצימות מקסימלית של כ־10% ל־10 ימים בכל פעם (Health.com, 2023).

אם הכאב הוא חמור, מתמשך, או לא משתפר עם טיפול בבית ואם הכאב נובע מליקוי ביומכני, מומלץ לראות כירופרקט להערכה וניהול נוספים.

טיפול כירופרקטי

הטיפול הכירופרקטי בהתפתחות כאבים בשוק כוללים:

•  שימוש במכשירי טיפול לריפוי דלקת: לייזר רך, גלי הלם, אולטרה‑סאונד – לטיפול מהיר בדלקת של רקמות רכות.
•  טכניקות ידניות ומניפולציות: להשבת תנועתיות, הפחתת לחץ, הגמשת שרירים, שיקום בסיסי של מפרקים.
• תרגילים לתיקון דפוסי תנועה: חיזוק שרירי שוק, גידים וליבה, תיקון יציבה ונעליים.
• הדרכה ארגונומית ופעילותית: שינוי סוג אימון, משטחים, גיוון תנועות והפחתת עומס פתאומי. תברר התאמה לנעליים ותמיכה מותאמת (Menéndez et al., 2020).

תרומה זו מאפשרת למנוע החמרת שברי המאמץ או תסמונת מדור וכן להפחית את הסיכון לפציעה חוזרת.

טיפול רפואי

כאשר הטיפול השמרני אינו מניב הקלה או כאשר מדובר בזיהום או שבר מאמץ מתקדם נפנה את המטופל לטיפול רפואי. הטיפול הרפואי בכאבים בשוק תלוי באבחנה המדויקת, שכן כאב זה יכול לנבוע ממקורות גרמיים (עצם), שריריים, עצביים או וסקולריים (כלי דם). להלן פירוט של שיטות הטיפול העדכניות בהתאם למצבים השכיחים:

• נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs), סטרואידים.
•  במקרים של זיהום – אנטיביוטיקה.
•  במצבים חמורים מאוד טיפולים כירורגיים כגון ניתוח (Fasciotomy) במצב של תסמונת המדור. במקרים שבהם הטיפול השמרני נכשל, מבוצע הליך כירורגי לשחרור המעטפת (הפציה) של השריר כדי להפחית את הלחץ.

כאבים בשוק; שיקום

שיקום יסודי של השוק יאפשר חזרה לפעילות גופנית מלאה. מדובר בתהליך שעלול להימשך כחודשיים שלושה ולעתים אף יותר אך אסור לדלג מעליו. שיקום שוק דורש איזון עדין בין מנוחה אקטיבית לבין העמסה מדורגת. המטרה היא לבנות מחדש את יכולת הספיגה של הרקמה (עצם או שריר) כדי למנוע הישנות של הפציעה. להלן שלבי השיקום המרכזיים המקובלים כיום ברפואת ספורט (Pepinet al., 2024):

1. שלב ההגנה והפחתת הדלקת (ימים 1-7)

• פרוטוקול PEACE & LOVE: הגישה המודרנית מחליפה את ה-RICE המיושן. היא דוגלת בהימנעות מנוגדי דלקת (שעלולים לעכב ריפוי רקמות) ושימוש בלחץ (Compression) והרמה.
• שמירה על טווחי תנועה: תרגילים עדינים לכף הרגל (כמו כתיבת ה-ABC באוויר) כדי למנוע נוקשות בקרסול.

2. שלב ההעמסה המדורגת (שבועות 2-6)

• חיזוק איזומטרי: כיווץ שרירי השוק (התאומים והסולאוס) ללא תנועה של המפרק. זהו שלב קריטי להפחתת כאב ובניית כוח ראשוני.
• חיזוק קשרי שריר-גיד: מעבר לתרגילי "עליות על בהונות" (Calf Raises) בישיבה ואז בעמידה. מחקרים מראים שחיזוק שריר הסולאוס (השריר העמוק בשוק) הוא המפתח למניעת פציעות עתידיות, שכן הוא סופג פי 6-8 ממשקל הגוף בזמן ריצה.
• שיקום פרופריוספטיבי: אימון על משטחים לא יציבים (כמו פיתה או בוסו) כדי לשפר את שיווי המשקל והשליטה העצבית-שרירית.

3. שלב החזרה לפעילות דינמית (שבועות 6 ואילך)

• אימון פליאומטרי: קפיצות קטנות ודילוגים המכינים את השוק לאנרגיה המתפרצת של ריצה.
• פרוטוקול "Run-Walk": חזרה לריצה בשיטת אינטרוולים (למשל: דקה ריצה קלה, 2 דקות הליכה) תוך ניטור רמת הכאב (אסור שיעלה מעל 3 בסולם של 1-10).

כאבים בשוק: גורמים אבחון וטיפול – סיכום

כאבים בשוק הם שכיחים במיוחד בקרב רצים וספורטאים, ונובעים לעיתים ממגוון גורמים – MTSS, שבר מאמץ, תסמונת מדור או גורמים ביומכניים. אבחון מדויק הכולל היסטוריה, בדיקה, הדמיה ומבדלת מאפשר טיפול יעיל, והכי חשוב – התאמה אישית לכל מטופל. טיפול כירופרקטי מקצועי – עם טכניקות ידניות, מכשור טיפול לפציעה ושיקום תנועתי – יכול לסייע להפחתת כאב, שיפור תפקוד ומניעת פציעות כרוניות עתידיות. טיפול מוקדם ומותאם מונע החמרה, מאפשר חזרה מהירה לפעילות ויתרום לאיכות חיים טובה יותר.

References:

Menéndez, C., Batalla, L., Prieto, A., Rodríguez, M. Á., Crespo, I., & Olmedillas, H. (2020). Medial tibial stress syndrome in novice and recreational runners: A systematic review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 17(20), 7457. 

de Oliveira Silva, D., Pazzinatto, M. F., Rathleff, M. S., et al. (2019). What are the clinical implications of knee crepitus to individuals with knee osteoarthritis? Observational study with data from the Osteoarthritis Initiative. Brazilian Journal of Physical Therapy, 23(6), 491-496.

Kieran Fallon (2023). Shin pain in athletes. Australian Journal of General Practice. The Royal Australian College of General Practitioners (RACGP) 52, 11, 767-770.

Saad, [et al.]. (2025). Medial tibial stress syndrome: A scoping review of epidemiology, biomechanics and risk factors. Cureus, 17(3), e81463.

Pepin, Marie-Eve. (2024). Rehabilitation Management of Medial Tibial Stress Syndrome in Recreational Runners: A Narrative Review. Research & Investigations in Sports Medicine. 10. 976-984. 10.31031/RISM.2024.10.000744.

Health.com. (2023). How Are Shin Splints Treated?

Reshef N, Guelich DR. Medial tibial stress syndrome. Clin Sports Med. 2012 Apr;31(2):273-90.

McClure CJ, Oh R. Medial Tibial Stress Syndrome. [Updated 2023 Aug 8]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2025 Jan-.

Patel DS, Roth M, Kapil N. Stress fractures: diagnosis, treatment, and prevention. Am Fam Physician. 2011 Jan 1;83(1):39-46. PMID: 21888126.