רכיבה על אופניים מסכנת את עצבי היד. פגיעה בעצבי כפות הידיים נגרמת לרוב על רקע שימוש יתר חוזרני בכפות הידיים. שימוש כזה נעשה לצורך מטלות כגון הקלדה, שימוש בכלי עבודה שונים כמו מברג, פטיש ועוד. ענפי ספורט ומקצועות הכרוכים באחיזת כפות ידיים ממושכת והדוקה יוצרים עומסי יתר על עצבי כף היד. עומסים אלו עלולים לגרום לפציעתם ולהתפתחות תסמונות לכידה עצביות פריפריות. על פי מחקר זה ומחקרים אחרים מתברר שרכיבת אופניים ממושכת כרוכה באחיזה הדוקה של ידיות האופניים ויוצרת עומסי יתר בכפות ידיים. עומסים אלו עלולים לגרום נזק לסיבי העצבים בכפות הידיים ולהוביל להתפתחות מגוון תסמונות כולל:
- תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome)
- התפתחות תסמונת תעלת הגומד (Ulnar entrapment neuropathy)
- תסמונת התעלה ע"ש גויון (Guyon's canal syndrome)
חשוב על כן להיות מודעים לכך "רכיבה על אופניים מסכנת את עצבי היד". מודעות לאפשרות הזאת עשויה להועיל במניעת הפגיעות הללו בעצבי הגפה העליונה.
רכיבה על אופניים מסכנת את עצבי היד – רקע
כאמור, רכיבה על אופניים יוצרת עומס מתמשך וחוזרני על הגפה העליונה. העומסים הנובעים בין היתר מלפיתה של ידיות האופניים מעלים את הסבירות לפגיעה של עצבי היד. שיתוק של רוכבי אופניים (Cyclist’s palsy) מתייחס בעיקר לנזק העצבי המתרחש בעצב הגומד בקרב רוכבים אינטנסיביים באופניים. הלחץ המופעל על העצב הזה במיקומו בתוך התעלה בשורש כף היד ע"ש גויון גורמת לפציעתו.
העומס על העצב גדל ככול:
- שהרכיבה מתארכת
- ככול שהלפיתה בידיות האופניים מתחזקת
- ככול שמפרקי שורש כף היד נמצאים במצב של פשיטה גדולה יותר
- גם כאשר הרכיבה מתבצעת על משטחים סלעיים ולא סדירים. רכיבה כזאת גורמת לרוכב להתמודד עם ויברציות קשות ותנאי שטח המחייבים אחיזה חזקה יותר.
איך רכיבת אופניים מסכנת את עצבי כף היד?
רכיבה על אופניים מסכנת את עצבי כפות הידיים, בעיקר בשל עומסי יתר חוזרניים ואחיזה הדוקה ממושכת בידיות האופניים. עומסים אלו עלולים להוביל לפציעות סיבי עצב בכף היד, כולל התפתחות של תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal tunnel syndrome), תסמונת תעלת גויון (Guyon's canal syndrome), ותסמונת לכידת העצב הגומד (Ulnar entrapment neuropathy) (Sirisena et al., 2021; Chiaramonte et al., 2022). רכיבה ממושכת יוצרת לחץ ישיר ומתמשך על שורש כף היד ומעלה את הסיכון לפגיעה בעצבי היד, בפרט אצל רוכבים אינטנסיביים. "שיתוק רוכבי אופניים" (Cyclist's palsy) מתאר פגיעה בעצב הגומד בעקבות לחץ בתעלת גויון. העומס מחמיר ככל שמשך הרכיבה והאחיזה בידיות האופניים ממושכים, כאשר תנוחת כף היד אינה טבעית, או בעת רכיבה על משטחים משובשים (Akuthota et al., 2005; Patterson et al., 2003).
תסמונות עיקריות
מדובר בפציעות שימוש יתר המתרחשות אצל רוכבי אופניים שרוכבים באופן קבוע, במיוחד בקרב רוכבים תחרותיים. הקפדה על התאמה נכונה של האופניים אל הרוכב היא גורם מרכזי במניעת פציעות שימוש יתר. על פי מחקרים שונים שכיחות התופעה מקיפה בין 10% -70% מרוכבי האופניים.
נוירופתיה של עצב הגומד (Cyclist's palsy):
נוירופתיה של עצב הגומד מתרחשת בגלל לחץ על עצב הגומד בתעלה של גויון בשורש כף היד (Cyclist’s palsy). התסמינים הם מוטוריים או חושיים או שניהם. שכיחות הפגיעה נעה בין 10% ל-70% מהאוכלוסייה הרוכבת (Sirisena et al., 2021). סימנים ותסמינים אלו יכולים לכלול:
- נימול והירדמות באצבע הקטנה ובאצבע הסמוכה לה
- עלולים להוביל להתפתחות שיתוק מלא של השרירים העמוקים בכף היד המעוצבבים באמצעות עצב הגומד
- החולה עלול להתלונן על קושי או חוסר יכולת להרחיק (Abduction) או לקרב (Adduction) את האצבעות
- קושי או חוסר יכולת להניע את הזרת ואצבע הטבעת
- קושי לאחוז נייר בין האצבעות
- בשלבים מאוחרים יותר יד טופר (Ulnar Claw) בשל פגיעה במוטוריקה העדינה
- ברוב המקרים הפגיעה התחושתית תתרחש רק בעור כף היד של הזרת ואצבע הטבעת
נוירופתיה של עצב התווך (Median nerve neuropathy):
הפרעה זאת מתרחשת בגלל לחץ על עצב התווך בתעלה הקרפלית. הדבר נובע מלחץ ישיר של הכידון על העצב ו/או מתיחה של העצב התווך בגלל הארכת היד ושורש כף היד. התסמינים כוללים נימול ו/או ליקוי בתפקוד המוטורי. השכיחות בפועל אינה ברורה עם זאת במחקר של 25 רוכבי אופניים נמצא ש- 23 רוכבים דיווחו על תסמינים מוטוריים ו/או חושיים סובייקטיביים לאחר רכיבה ממושכת.
תסמינים אפשריים כוללים (Akuthota et al., 2005):
- תסמינים תחושתיים של האגודל, האצבע המורה, האמצעית והקמיצה הכוללים נימול, היפואסטזיה, היפראסטזיה
- הכאב עלול להקרין בסמיכות לאמה, לזרוע העליונה, לכתף
- תלונות של סרבול, חולשה, חוסר יכולת לפתוח צנצנות או לסובב מכסים, חולשת ביכולת אחיזה
גורמי סיכון לנוירופתיה עצבית מרכיבת אופניים
- לרוכבי אופני הרים יש יותר תסמינים מאשר לרוכבי אופני כביש
- מיקום קדימה על אופניים הגורם לפיזור נוסף על הידיים
- בעיות כושר
- כידון נמוך מדי
- אוכף רחוק מדי קדימה
- אוכף מוטה כלפי מטה
- כידון ארוך מדי
- זמן רכיבה ממושך
- שטח קשה המייצר טראומה ו/או רטט
- תחלואה מוקדמת
אבחנה מבדלת
באמצעות אבחנה מבדל נוודא שהחולה אכן סובל מנוירופתיה ולא מהפרעה אחרת. הליך של אבחנה מבדלת צריך לשלול:
- רדיקולופתיה צווארית
- דלקת עצבית ברכיאלית חריפה
- כאבי הנובע מאירוע לבבי במיוחד אם בצד שמאל או בפיזור אולנרי
- לכידה עצבית פרוקסימלית כולל עצב הגומד בתעלה הקוביטלית או עצב התווך באמה או גבוה יותר
טיפול
במקרה של פגיעה עצבית מתמשכת, מומלץ לפנות לאבחון וטיפול מקצועי, כולל שינוי פעילות, פיזיותרפיה, טיפול כירופרקטי ובמקרים נדירים – התערבות ניתוחית (Akuthota et al., 2005).
פנו לקבלת עזרה מקצועית עם התסמינים מתמשכים או מחמירים ואינם מגיבים ל 4-6 שבועות של שינוי פעילות וקיבוע. טיפולים כאלה עשויים לכלול:
- טיפול כירופרקטי ידני במטרה להרחיב את התעלה ולשחרר את העצב באופן שמרני לא חודרני.
- טיפולים תרופתיים עם נוגדי דלקת שאינם סטרואידים NSAIDs
- זריקות
- במצבים קשים במיוחד יש לפנות לכירורג לשחרור כירורגי של עצבי הגומד או התווך
מניעת נוירופתיה בכפות ידיים בקרב רוכבים
הפחתת הסיכון לנוירופתיה של עצבי כף היד בקרב רוכבים מחייבת (Chiaramonte et al., 2022):
- כפפות מרופדות היטב
- הימנעות ממסלולי רכיבה עם רטט גבוה
- זמן רכיבה קצוב
- שימוש בידיות ארגונומיות מומלצים להפחתת עומס על העצבים
- הרמת הכידון
- ודא שהאוכף אינו רחוק מדי קדימה או אינו מוטה כלפי מטה
- ודאו אחיזה רפויה ושאינכם מותחים את העצבים.
- בצעו שינויים תכופים באחיזה למתוח את העצב
- הפסיקו רכיבה לצורך התאוששות
תובנות מחקריות
במחקר פרוספקטיבי שבחן רוכבים לאחר מסע אופניים רב-יומי, נמצאו שינויים אלקטרופיזיולוגיים מובהקים בעצבים הגומד והתווך, שהתבטאו בהחמרת נוירופתיה תחושתית ומוטורית – ובפרט החמרה של תסמונת התעלה הקרפלית לאחר רכיבה ממושכת (Akuthota et al., 2005; Patterson et al., 2003).
References:
Chiaramonte R, et al. Preventive strategies, exercises and rehabilitation of hand neuropathy in cyclists: A systematic review. Journal of Hand Therapy, 2022, 35(2):164-173.
